מתברר שכן!

ההתאמות לבחינת ההסמכה ניתנות מטעם לשכת עורכי הדין בישראל, שהוקמה בשנת 1961 כתאגיד של עורכי הדין בישראל. היא אחראית על רמתו וטהרו של מקצוע עריכת הדין. הלשכה תטפל בבקשות לתנאי היבחנות מותאמים שהוגשו בין מועדי הבחינה בכתב, ולכל המאוחר עד תום תקופת ההרשמה לבחינה.

נשמע מעניין?

הרי לכם מקורות מידע שימושיים:

• מידע כללי על בחינת ההסמכה תוכלו למצוא באתר לשכת עורכי הדין – בקישור הזה 
• תוכלו לקרוא גם על תהליך מימוש הזכות באתר כל זכות – בקישור הזה

אלו המסמכים שכדאי להוריד:

• הנחיות להגשת בקשה לקבלת התאמות בבחינת ההסמכה – מהקישור הזה
  • ההנחיות הספציפיות הנוגעות להפרעת קשב נמצאות בסעיף 2.2.
  • ההנחיות הספציפיות הנוגעות ללקויות למידה נמצאות בסעיף 2.3.
• בקשה לקבלת תנאי בחינה מותאמים בבחינת ההתמחות בכתב – מהקישור הזה
• שאלון למאבחן – מהקישור הזה

שימו לב!

כל הקישורים מעודכנים נכון ליום פרסום הפוסט וייתכן שיהיו שינויים בהמשך.

במקרה שמצאתם קישורים מעודכנים יותר נשמח אם תכתבו לנו דרך – הקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם ללמוד על סל השיקום המקצועי של ביטוח לאומי – בקישור הזה

ועל חוק שיוויון ההזדמנויות – בקישור הזה

The post התאמות בבחינת ההסמכה / לשכת עורכי הדין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

• מידע נוסף אודות הקושי בתפקודים ניהוליים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• ועל עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

הצילו – הזמן הולך להיגמר!

בהמשך תוכלו למצוא מספר דוגמאות מייצגות מיוטיוב, של סרטוני מוסיקה המיועדיים לסייע לכם להיכנס לאווירה, לקראת מועד היעד ההולך ומתקרב.

שימו לב

אומנם הלחץ יכול להיות מניע יעיל להגברת התפוקה, אבל עדיף להימנע ממנו ככל הניתן ובטח שלא לבנות עליו כאסטרטגית התמודדות.

העליה בפרודוקטיביות לקראת הדד-ליין, נוצרת בעקבות הפעלה של מערכת “הילחם או ברח”. מנגנון זה מעלה את האנדרנלין, שמעלה את הדופמין, שמעלה את הריכוז, ולכן זה עובד.

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא כל הסיפור…

הבעיה היא שאותה המערכת עושה עוד כמה דברים, שאומנם מאוד חיוניים להשרדות במפגש עם נמר, אך לא ממש בריאים בהפעלה כרונית. למשל, דיכוי של מערכת העיכול והחיסון של הגוף, לצורך פינוי משאבים לשרירים. זה יכול להיות מאוד קריטי בהינתן נמר. אך, בהיעדר נמר ולאורך זמן, זה לא תורם לבריאות שלכם.

• מידע נוסף על ההשפעות של לחץ על הפיזיולוגיה שלכם תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה עושים?

מטפלים!
המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי. המטרה שלו היא להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. בין היתר זה כולל גם מגוון כלים ואסטרטגיות לצמצום מפגשים לא רצויים עם דדליינים קטלניים במיוחד.

• לנוחיותכם פתחנו דף מרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, שנמצא – בקישור הזה
• כמו כן, תוכלו למצוא פוסטים בנושא התארגנות וניהול עצמי – בקישור הזה

נשמע מעניין?

מוזמנים להקשיב לסרטון הראשון – Classical Music for When You’re on a Deadline

ואם יש לכם עוד חשק, הנה השני – when you have to finish your homework in less than 1 hour (a playlist)

ואחרון חביב – a playlist for night studies (dark academia)

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון המשעשע על הלחץ שלפני מועד ההגשה  – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה יקרה כשהזמן יעצור – בקישור הזה

The post מוסיקת דד-ליין זעירה: דוגמיות נבחרות / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מבחינת ביטוח לאומי זה מאוד תלוי גיל.

לילדים עד גיל 18, יש את מה שנקרא “קצבת ילד נכה”, אבל למרבה הצער היא לא תהיה רלוונטית לרוב הילדים עם הפרעת קשב.

זאת משום שהקצבה הזו מיועדת למקרים קשים במיוחד שלרוב שייכים לחינוך המיוחד. במקרים האלו אומנם לפעמים יש גם הפרעת קשב, אבל בדרך כלל היא לא הסיבה היחידה או העיקרית לקבלת הזכאות לקצבה או לשילוב בחינוך המיוחד.

• תוכלו למצוא פרטים נוספים על קצבת ילד נכה – בקישור הזה

למבוגרים לאומת זאת, יש כבר יותר על מה לדבר.

הכירו את השיקום המקצועי של ביטוח לאומי

לאנשים מעל גיל 18 יש אפשרות להגיש בקשה לסל שיקום מקצועי בביטוח לאומי.

הסל לא מיועד ספציפית להפרעת קשב, אלא באופן כללי למה שמכונה “נכות רפואית” – אל תתרגשו מהשם, זה מונח בירוקרטי ולא הצהרה ערכית או מקצועית.

בהקשר הזה הפרעת קשב נחשבת לנכות רפואית משום שהיא מאובחנת על ידי רופא ויש לה טיפול תרופתי. לעומת זאת לקויות למידה לא נחשבות לנכות רפואית – זאת משום שלמרות שגם הן הפרעות נוירו-התפתחותיות, האבחון שלהן לא מתבצע על ידי רופא ואין להן טיפול תרופתי.

• על אבחון רפואי של הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
• על אבחון דידקטי ללקויות למידה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

משום שמדובר בנכות רפואית כללית, אז אפשר ורצוי לכלול בבקשה תיעוד רלוונטי של כל הבעיות הרפואיות שיש לכם. בהקשר הזה בעיות רגשיות שמאובחנות על ידי פסיכיאטר גם כן נחשבות לבעיות רפואיות משום שפסיכיאטר הוא רופא. כמו כן, כדאי גם לכלול בעיות משמעותיות נוספות כמו לקויות למידה, למרות שהן לא נחשבות רפואיות, משום שזה יעזור לוועדה לקבל תמונה מלאה יותר על ההתמודדות שלכם.

לפי המסמכים שתגישו, ביטוח לאומי יחליט אילו מומחים צריכים להרכיב את הועדה שלכם.

לאחר שתופיעו מול הוועדה, היא תשקול את כל המידע שברשותה ותחליט אם ולאיזה סיוע אתם זכאים.

אם אתם לא מרוצים מהקביעה של הועדה יש אפשרות לערעור, אבל זו פרוצדורה יותר מסובכת – לכן חשוב להכין היטב את הטפסים כבר בהגשה הראשונה.

הצילו בירוקרטיה

אם כל התהליך הזה מתחיל להישמע כמו עוד מלכוד 22 של קשב, שבו כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם בירוקרטיה צריך לעמוד בהצלחה בטונה מכשולים בירוקרטיים – אתם די צודקים…..

לצורך העניין עדיף לא להתמודד עם זה לבד ויש שני גורמים מרכזיים שיכולים לסייע לכם בתהליך:

• עובדות סוציאליות מטעם הרווחה או בפרטי יוכלו לסייע לכם להבין את הנהלים והקריטריונים העדכניים ולאסוף את כל הניירת הרלוונטית.
• “יד מכוונת” – זוהי רשת מרכזים מטעם ביטוח לאומי, שמופעלים על ידי חברה פרטית ונותנים ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם. הם יוכלו לעזור לכם לסדר את כל הניירת שאספתם עם העובדת הסוציאלית, לפני ההגשה לביטוח הלאומי ולהדריך אתכם כיצד להתנהל בוועדה עצמה. שימו לב שכדאי לקבוע תורים מראש כי לפעמים יש המתנה ארוכה. פרטים נוספים תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

פרטים נוספים אודות השיקום המקצועי ניתן למצוא באתר של ביטוח לאומי – בקישור הזה

הסברים על שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לאנשים עם נכות מאתר “כל זכות”, תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה וההייטק – בקישור הזה

ולקרוא את מאמר הקונצנזוס על מבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post שיקום מקצועי / ביטוח לאומי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:

• ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
• איתור המקור לקשיי קשב – בקישור הזה
• ההבדל בין ADD ל- ADHD – בקישור הזה
• ADHD וכל השמות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם

זהו הסרטון השלישי בנושא ואם לא ראיתם את הקודמים, אז אתם יכולים להשלים אותם עכשיו:

• את הסרטון הראשון שמציג את תהליך קידוד המידע במוח האנושי ומנגנוני הזיכרון השונים תוכלו למצוא – בקישור הזה
• את הסרטון השני שעוסק בזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים ומגבלת עיבוד המידע, תוכלו למצוא – בקישור הזה

היום נדבר על המשאבים הנחוצים לצורך עיבוד מידע

כדי להכניס את כל המידע שאנחנו קולטים לזיכרון לטווח הארוך, אנחנו צריכים להשקיע שני דברים:

1. זמן
2. אנרגיה

הבעיה היא שלא תמיד הם עומדים לרשותנו….

במהלך הסרטון נראה מה קורה כשהם נגמרים, ומדוע דווקא המנוחה מאפשרת לנו ללמוד יותר טוב.

או במילים אחרות – למה צריך לנפוש כדי לחשוב?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לתקתק פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:

• ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
• איתור המקור לקשיי קשב – בקישור הזה
• ההבדל בין ADD ל- ADHD – בקישור הזה
• ADHD וכל השמות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם

זה נושא מאוד גדול ומורכב, לכן החלטתי לחלק אותו לחלקים ועכשיו אנחנו בחלק השני. בסרטון הקודם, התחלנו לדבר על המנגנונים השונים של הזיכרון האנושי. אם פספסתם תוכלו להשלים אותו – בקישור הזה

ראינו כבר שהזיכרון החושי והזיכרון לטווח ארוך יכולים להכין כמויות אין סופיות של מידע. ראינו גם שבזיכרון לטווח ארוך אפשר לאחסן מידע ללא מגבלת זמן.  אז… למה בעצם אנחנו לא מצליחים לזכור את כל מה שאנחנו רוצים?

טוב ששאלתם!

בסרטון הזה נדבר על שלב הביניים של הזיכרון לטווח הקצר. ננסה להבין מה בדיוק הוא עושה, למה הוא חשוב ו….. מה בעייתי בו?

כמו כן, נראה איך כל זה קשור לארון הבגדים שלכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 2): הזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים שלכם ומגבלת עיבוד המידע” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה

ואם כבר מדברים על דברים שקורים במוח, תוכלו למצוא הסבר על מה הוא עושה באופן כללי – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 2): הזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים שלכם ומגבלת עיבוד המידע / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

• אז אם כבר מדברים על מערכת החינוך, את כל המסמכים הפורמליים בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה

לעניינינו, מה שצריך לזכור, זה שהתאמות בדרכי היבחנות הן לא טיפול והן לא נועדו ליצור שינוי בנבחן עצמו!

לא רק זאת, אלא שהן גם בכלל לא נועדו לתקן משהו בנבחן אלא במבחן.

למעשה, מה שההתאמות אמורות לעשות זה לתקן את התוקף של המבחן במקרים שבהם הוא נפגע. כמו למשל, כשהוא משמש ככלי הערכה עבור אוכלוסיות שבהן הציון לא משקף בצורה מהימנה את הידע או המיומנות שהוא מיועד לבדוק.

בואו נבין למה זה קורה ומה אפשר לעשות בנידון.

למה למדוד ואיך בודקים את איכות המדידה?

להערכה יש תפקיד חשוב מאוד במערכת החינוך – היא מאפשרת לצוות החינוכי לקבל משוב על איכות ההוראה ולדעת אם יש נושאים שצריכים הקנייה מעמיקה יותר ברמה הכיתתית.

כמו כן, היא מאפשרת לעקוב אחרי הבדלים בין אישיים בין התלמידים בכיתה ולקבל תמונת מצב של ההתקדמות האישית של כל אחת ואחד מהם בצורה פרטנית. בעזרת המידע הזה ניתן לאתר תלמידים מתקשים שזקוקים לסיוע נוסף ולבדוק את היעילות של תכניות התערבות לאורך זמן.

כל זה חשוב מאוד. עכשיו – איך עושים את זה?

כדי לדעת באיזו רמה תלמיד מסויים שולט בתחום הידע של מקצוע מסויים, צריך להשתמש במבחן שהציון שאותו התלמיד יקבל בו ישקף באופן מדוייק את השליטה שלו באותו תחום דעת. כלומר, אם התלמיד יודע 80% מהחומר והוא מקבל ציון של 80 – זה אומר שהמבחן שלי טוב.

אבל… אם התלמיד יודע 80% מהחומר ובמבחן הוא מוציא ציון של 70 או 60, זה אומר שהמבחן שלי לא טוב  – הוא לא נותן תשובה מדויקת. ככל שהציון רחוק יותר מהמצב בפועל ככה הפגיעה בתוקף שלו גדולה יותר. משום שהמידע שמבחן כזה מפיק אינו אמין, לא כדאי להתבסס עליו עבור תהליכי קבלת החלטות.

מה יכול לפגוע בתוקף של מבחן?

בדרך כלל תוצאה לא מהימנה, שאינה משקפת את המצב במציאות, מתקבלת כאשר יש משתנה כלשהו שמתערב בתוצאה הסופית של הבחינה. במקרה של הפרעת קשב ולקויות למידה זה יכול להיות מגוון שלם של גורמים. למשל: קושי בתשומת לב לפרטים, ביכולת התארגנות, בקצב הכתיבה, התעייפות, אימפולסיביות, קושי בקריאה, כתב יד לא ברור וכו. כל אלו אינם קשורים לידע של תחום התוכן ולכן הם “מלכלכים” את המדידה ו”פוגעים” באמינות שלה.

במצב כזה, שבו משתנים מתערבים פוגעים בתוקף של המבחן, מה שלא בסדר הוא המבחן עצמו – זאת משום, שהוא לא מודד טוב את מה שהוא מיועד למדוד.

להשתמש במבחן לא תקף זה קצת כמו להשתמש במטר שלא מראה את המרחק הנכון. די חסר טעם…

במצב כזה צריך לחשוב איך ניתן לשנות את כלי המדידה או אופן השימוש בו, באופן שיאפשר לו למדוד את מה שהוא אמור למדוד בצורה יותר מדוייקת.

איך אפשר לתקן את התוקף של המבחן?

יש הרבה דרכים לשנות את דרכי המדידה באופן שיתקן את הבעיות בתוקף שלהן. למשל: במצבים שבהם יש איטיות בכתיבה (מתוך הנחה שקצב הכתיבה אינו חלק מהמיומנות הנמדדת) ניתן לתת תוספת זמן, ללמד הקלדה עיוורת כדי לאפשר בחינה על גבי מחשב, לאפשר השלמה של התשובה לאחר המבחן, הכתבה לגורם ניטרלי, בחינה בעל פה ועוד.

עם זאת, לא כל התאמה תהיה יעילה עבור כל המקרים של קצב כתיבה איטי. למשל – אם הקושי הוא רק בתחום השפה, לא בהכרח יהיה הבדל משמעותי בין בחינה בעל פה או בכתב. הרי שתיהן מצריכות מיומנות שפתית. לעומת זאת, עם הקושי הוא מוטורי, בחינה בעל פה או הכתבה יכולות לעשות הבדל משמעותי, כי הן מנטרלות את המשתנה המתערב עבור אנשים עם בעיות מוטוריות.

יש גם התאמות שדורשות תנאים מקדימים כדי להיות יעילות. למשל – הקלדה יכולה לעזור רק אם קצב ההקלדה מהיר באופן משמעותי מקצב הכתיבה של כתב היד של אותו אדם. כמו כן, גם בחינה בעל פה מצריכה מיומנויות מעט שונות בהשוואה לבחינה בכתב – חשוב לוודא שהנבחן יודע ליישם אותן כדי שההתאמה תהיה יעילה עבורו.

בקיצור – לא סתם מבקשים אבחון בשביל מתן ההתאמות ולא סתם עוקבים (או לפחות אמורים לעקוב) אחר האפקטיביות שלהן. אם התאמה מסויימת לא מצליחה לתקן את התוקף של המבחן עבור נבחן מסויים – צריך לבחון מחדש את המצב ולנסות פתרונות חלופיים.

כאן חשוב לי לציין שוב, שהמטרה של ההתאמות היא לתקן את התוקף של המבחן ולא להקל על הנבחן. אם תלמיד יודע 80% מהחומר ומקבל ציון 90 זה גם לא טוב. כי הרי גם זה לא מדוייק.

בסופו של דבר השאיפה היא שהציון ישקף בדיוק את רמת השליטה של הנבחן בנושא הנבדק. הן לא נועדו להעלות את הציון והן לא נועדו להקל על הנבחן – הן נועדו אך ורק כדי לדייק את תוצאות הבחינה.

מאיפה מגיע הרצון להעלות את הציון של התלמיד?

כמו שכתבתי קודם, מערכת ההערכה אמורה לשרת את הצוות החינוכי כדי לתת מענה טוב יותר לתלמידים ברמת ההוראה הכללית, ההתאמה לצרכים האישיים ואיתור מוקדם של קשיים המצריכים מערך טיפולי רחב יותר. בהקשר הזה, תוצאות המבחן לא אמורות לעניין את התלמידים באופן ישיר. או לפחות, לא יותר ממה שהם מתעניינים בתוצאות הדוח שהמפקח כתב על המורה שלהם. זאת משום שכשההערכה החינוכית מתבצעת בכלים טובים ובצורה טובה, התלמיד ירגיש אותה רק באופן עקיף על ידי עלייה באיכות המענה החינוכי שהוא מקבל.

במצב הזה יש לתלמידים אינטרס להביע את הידע שלהם בצורה המדוייקת ביותר – הרי בדרך זו הם יוכלו לקבל חינוך טוב יותר.

מעבר לתפקידו של המבחן כמשוב לצוות החינוכי, הוא יכול לשמש גם ככלי נהדר למטרות חינוכיות אחרות, במיוחד בתחום הניהול העצמי והמטא-קוגניציה. למשל – אם המורים משכילים להשתמש במבחנים ככלי למשוב בונה עבור התלמידים, הם יכולים להסתייע בהם כדי לפתח בקרב התלמידים מודעות עצמית ולסייע להם לכוון את מאמצי הלמידה שלהם בצורה יעילה יותר. כלומר, המבחן יכול לשמש לא רק ככלי לשיפור ההוראה אלא גם ככלי לשיפור הלמידה.

זה יכול להיות דבר נהדר, אבל….

אם הייתם יום אחד בחייכם בבית הספר – אתם יודעים שבפועל זה לא באמת קורה, או לפחות… לא בצורה הזו.

מה שבדרך ככל קורה הוא שהציון נתפס בעיני התלמידים כהישג בפני עצמו ולא ככלי עזר להגשמת מטרה חינוכית. במצב זה המטרה של התלמיד היא לא להביע את הידע שלו בצורה המדוייקת ביותר אלא להשיג את הציון הגבוהה ביותר, בלי שום קשר לרמת האמתית של הידע או המיומנות שנמדדים במבחן הספציפי.

אם הייתם יום אחד בחייכם בבית הספר – אתם יודעים שיש כל מיני דרכים לעשות את זה…. ו…. גם המורים יודעים.

זה מתכון נהדר לבלאגן גדול!

כי אז מתחילה מלחמה שלמה שעיקרה להשיג את הציונים הגבוהים ביותר, כשהמטרה החינוכית נדחקת לשוליים.

זה מתחיל בלחץ על המורים “להספיק חומר”, בלחץ על התלמידים “לעמוד בקצב” ו”להשקיע”. אם זה לא מספיק, אז זה ממשיך גם בלחץ של ההורים על התלמידים והמורים כאחד. התקשורת כמובן שמחה תמיד להיכנס לכל החגיגה הזו ו… – בקיצור, סבטוחה אחת גדולה.

למה זה כל כך הסתבך?

הרצון והצורך “להשיג ציונים גבוהים” נובע מהמצב שבו שמערכת ההערכה הפנימית מקבלת תפקידים נוספים ומתחילה לשמש גם ככלי למיון וסינון של תלמידים.

זה מתחיל כבר בבית הספר עצמו, בחלוקה למגמות וממשיך בתהליכי הקבלה למוסדות הלימוד בהשכלה הגבוה. החשיבות של הציונים לעתיד האקדמי והמקצועי של התלמידים מובהרת להם לאורך כל הדרך וברגע שלתוצאות המבחנים יש השלכה ישירה על האפשרויות האקדמיות של הלומד – מתחילים להיות פה ניגוד אינטרסים.

הרי אי אפשר לבנות כלי מדידה שגם ישקף את הידע והמיומנויות בצורה מהימנה וגם ייתן תמיד את הציון הגבוהה ביותר לכולם ללא קשר לרמת השליטה שלהם בתחום התוכן הנמדד.

לכל הבלאגן הזה נכנסות ההתאמות.

משום שמשרד החינוך דורש מההורים אבחון לצורך זכאות להתאמות, אך מצד שני לא מסבסד אותו ולא מפקח עליו – נוצרת תופעה של “מסחרה באבחונים” לצד פערים סוציו אקונומיים, כאשר איזורים חלשים סובלים מתת-אבחון והחזקים מאבחון-יתר. שני המצבים לא רצויים וניתן להימנע מהם על ידי שינוי המדיניות של משרד החינוך.

מצב בעייתי נוסף שנגרם מהמדיניות הזו הוא שהאבחון מתחיל להצטייר כאמצעי להשגת התאמות, שבתורן מתחילות להצטייר ככלי להעלאת הציון – מה שלא נכון בשני המקרים.

מטרת האבחון היא מיפוי של תחומי קושי ויצירת בסיס לבנייה של תכנית עבודה, בעוד שמטרת ההתאמות היא תיקון התוקף של המבחן במקרה של משתנים מתערבים.

משרד החינוך כמובן מעדיף שלא לקחת אחריות על המחדלים שהוא עצמו יצר, מחזק את הדעות המוטעות שמוצגות בתקשורת על חשבון פגיעה בשיוויון ההזדמנויות של התלמידים ו… מעודד את המורים וההורים להילחם אחד בשני, במקום לשתף פעולה ולהפנות אצבע מאשימה אל עבר מקור המחדל האמיתי – משרד החינוך.

בקיצור, הטענה שההתאמות נועדו להעלות את הציון שגויה ומטעה. למעשה, הן נועדו לדייק את הציון – לא להעלות וגם… לא להוריד.

אם ההתאמות לא נועדות לשפר ציונים – אז מה כן?

נו… קצת שכחו את זה, אבל זה בעצם המקום של הוראה….

כלומר, אם רוצים שתלמיד מסויים יקבל ציון טוב יותר במבחן שמציג באופן מדוייק את המצב שלו בפועל – צריך  לדאוג שאותו תלמיד ידע יותר טוב את החומר וישפר את השליטה שלו במיומנויות שנמדדות.

למרבה הצער יש הרבה אנשים ששכחו את זה, אבל זו בעצם המטרה של מערכת החינוך – ללמד דברים, לא?

בהקשר זה, ההקנייה והפיתוח של ידע ומיומנויות בתחומי הדעת השונים אמורה להתרחש במהלך שנת הלימודים ולא רק בתקופת המבחנים (מה שקורה הרבה פעמים, לפחות ברמת האווירה). לא רק זאת, אלא שהיא ממש ממש אבל ממש ממש לא אמורה להתרחש במהלך המבחן עצמו.

למעשה, מבחן נועד למדידה של תוצאות ההקנייה ולא להקנייה עצמה. אם לא הייתה הקנייה – אין טעם למדוד את ההשפעה שלה על הידע והמיומנויות של התלמיד.

בהקשר זה נחשף גם הקשר הלוגי הלקוי של טענות בנוסח “אם נתן לו התאמות במבחנים הוא לא ידע X” – הרי ההקניה של הידע לא אמורה להתרחש במבחן ולכן היא לא אמורה להיות מושפעת ממנו. אם סומכים על המבחן כדי שיגרום לתלמידים ללמוד דברים, יש לנו כאן בעייה אחרת לגמרי. הלמידה צריכה להתרחש בשיעורים במהלך השנה – המבחנים הם רק כלי ההערכה של התוצאות שלה והם לא אמורים להקנות ידע ומיומנויות לתלמיד. זה כמו לצפות ממד חום לשנות את הטמפרטורה – היא הוא רק מודד אותה ולא משפיע עליה, אם רוצים ליצור שינוי בטמפרטורה צריכים להשתמש בכלים אחרים.

או במילים אחרות – אם רוצים שהתלמיד ידע X צריך ללמד אותו. זה לא קשור למבחן ובטח שלא להתאמות.

במקרים של קשיים ריאליים כמו לקויות למידה והפרעת קשב, בנוסף להוראה הרגילה ייתכן שיהיה צורך גם בהוראה מתקנת/מותאמת, שתתקיים כחלק ממערך טיפולי רב תחומי שמותאם על ידי אנשי המקצוע הרלוונטים עבור כל מקרה לגופו, אבל זה כבר נושא לדיון אחר 😉

לסיכום

אל ההתאמות צריך להתייחס רק בהקשר של תוקף הבחינה. את רמת הידע והמיומנות של התלמידים צריך לשפר באמצעות הוראה וחינוך של כל תלמידה ותלמיד על פי דרכם + מערך טיפולי מותאם אישית במקרה הצורך.

ובהקשר זה, הרשו לי להציג לכם שאלה למחשבה – למה במאה ה- 21 הקלדה על גבי מחשב זה התאמה ולא חלק מתכנית הליבה????

טוב, מספיק הסברים – עכשיו הגענו לחוויה האישית שלכם!

סמנו אילו התאמות אתם או ילדכם קיבלתם במהלך הלימודים.

בתגובות תוכלו לכתוב כמה כל אחת מהן עזרה (או לא עזרה), להביא לידי ביטוי את הידע והמיומנויות שלכם בצורה מדוייקת יותר במהלך המבחן.

וכמובן שאתם יכולים גם לקטר חופשי על כל מה שהייתם צריכים לקבל ולא קיבלתם

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת.
• תוכלו לראות את התשובות של כולם, אבל רק אחרי שתצביעו בעצמכם 😉
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה).

אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂
הסבר על שימוש בתגובות באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

The post סקר קשב: התאמות במבחנים, מה זה, למה זה לא “הקלות” ומה דעתכם בנושא? / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד הציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר האישי של הציור הנבחר עבור סיטואציה מסוימת.
כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, שעוסקים בטכניקות ציור שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור – כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן גם כפעילויות של פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את החלק השלישי של טכניקת עיגול בתוך עיגול במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – עיגול בתוך עיגול (חלק 3): לקבץ עיגולים, לצאת לטבע ולהשתעשע עם צבע!” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

ניסיתם את הציורים שבסרטון? יש לכם ציורים מעניינים משל עצמכם?

אשמח לראות את כל מה שציירתם!!!

תוכלו לשלוח את כל הציורים שלכם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
ואולי אחד מהם יופיע בפתיח של הסרטונים הבאים 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה

ואת החלק השני של עיגול בתוך עיגול – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת עיגול בתוך עיגול (חלק 3) / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד הציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר האישי של הציור הנבחר עבור סיטואציה מסוימת.
כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, שעוסקים בטכניקות ציור שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כך שכל מי שרוצה יכול להשתמש בהן גם כפעילויות של פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את החלק השני של טכניקת עיגול בתוך עיגול במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – עיגול בתוך עיגול (חלק 2): ערמת עיגולים, זר פרחים ושטיח צבעוני” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

ניסיתם את הציורים שבסרטון? יש לכם ציורים מעניינים משל עצמכם?

אשמח לראות את כל מה שציירתם!!!

תוכלו לשלוח את כל הציורים שלכם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה
ואולי אחד מהם יופיע בפתיח של הסרטונים הבאים 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה

ואת החלק הראשון של עיגול בתוך עיגול – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת עיגול בתוך עיגול (חלק 2) / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

קראו את המאמר המלא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’ון גרין על איך לקרוא ולמה – בקישור הזה

ואת ההסבר על מיקוד ראייה – בקישור הזה

The post איך להתמודד עם קריאה כשיש לך הפרעת קשב / ד”ר ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את החלק הראשון של טכניקת עיגול בתוך עיגול במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – עיגול בתוך עיגול (חלק 1): קישוטים פינתיים שרשראות וקשתות” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה

ואת הסרטון הקודם על הטכניקה מרובע בתוך מרובע – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת עיגול בתוך עיגול (חלק 1) / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

The post סיפור אישי על אבחנה בגיל מבוגר / משה סובר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת מרובע בתוך מרובע במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – מרובע בתוך מרובע” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה

ואת הסרטון הקודם על הטכניקה משולש בתוך משולש – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת מרובע בתוך מרובע / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג בסרטון “יוצרים לבד ביחד” כדי לדבר על הקשיים והאתגרים המאפיינים את צורת העבודה הזו ולהציע דרכים להתמודדות יעילה יותר.

חשוב להדגיש שהמצב הזה קשה ומאתגר בלי שום קשר להפרעת קשב וריכוז ADHD. לכן גם אנשים נוירוטיפיקלים שאין להם קשיים מיוחדים, עלולים להיכנס למעגל הדחיינות והחרדה שתמר מתארת בסרטון. כמובן שהשילוב עם הפרעת קשב יוצר אתגר גדול עוד יותר.

אז שיהיה לנו בהצלחה ואל תשכחו להיות מדהימים!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “יוצרים לבד ביחד – חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post יוצרים לבד ביחד / חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

במהלך הפוסטקאסט הם בחנו את תהליך הלמידה מתוך השוואה לתהליך הפיתוח והייצור של כל מוצר אחר בסטארטראפ. אחת הנקודות החשובות שהם העלו היא איך מוודאים שתהליך ההכשרה של בית הספר תואם את הכישורים הדרושים בשטח כדי שהבוגרים יוכלו למצוא עבודה אחרי הלימודים. הם מדברים גם על שיטות לימוד חדשות, על האחריות האישית של העומדים בראש מוסדות חינוכיים, ועל מה שמפספסים האנשים שמנסים למצוא קיצורי דרך בקריירה שלהם.

אז אם בא לכם לשמוע איך צריכה להראות למידה בעולם החדש ואיך להתאים את מסלול הלימודים שלכם לקריירה שאתם רוצים לפתח – הגעתם למקום הנכון!

נשמע מעניין?

האזינו ל”פודקאסט פופקורן #36 – הוא מחנך בעולם החדש – עם ליאור יאיר” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

תוכלו לשמוע את הפרק – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת המכתב הפתוח של ג’ון גרין לתלמידי בית ספר – בקישור הזה

The post חינוך בעולם החדש / ליאור פרנקל מארח את ליאור יאיר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת משולש בתוך משולש במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – משולש בתוך משולש” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המדריך ללומד – בקישור הזה

ולקרוא את ההסבר על כיצד סיכום חזותי – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת משולש בתוך משולש / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הרשמה לבחינה

קודם כל צריך להירשם לבחינה, ורק אז אפשר להגיש את המסמכים ואת הבקשה להתאמות.

• את ההרשמה לבחינה הפסיכומטרית תוכלו לבצע  – בקישור הזה

זמן

תהליך קבלת ההתאמות בבחינה הפסיכומטרית לוקח הרבה הרבה זמן ולכן כדאי להתחיל אותו כמה שיותר מוקדם.

• התאריך האחרון שבו אפשר להגיש מסמכים הוא סיום ההרשמה למבחן.
• אם מגישים לקראת סוף זמן ההרשמה, לא יישאר זמן לערער על ההחלטות להתאמות

טפסים ומסמכים

כדי להגיש בקשה להתאמות בבחינה הפסיכומטרית תצטרכו למלא את הטופס – בקישור הזה
ולשלוח למרכז הארצי לבחינות והערכה מסמכים המעידים על הקשיים הרלוונטיים שלכם, כפי שיתואר בהמשך.

מספר הנחיות שימושיות בנוגע לשליחת הטפסים:

• כתובת למשלוח – המרכז הארצי לבחינות והערכה, ת”ד 26015, ירושלים 9126001
• לא לשלוח מסמכים מקורים – המסמכים שאתם שולחים לא חוזרים אליכם, אז תשלחו צילום של המסמכים המקורים. (תוספת של חן: בלי שום קשר רצוי לסרוק כל מסמך ולגבות בקונן חיצוני נפרד, במייל או בענן ברשת).
• לדווח על כל הקשיים הרלוונטיים – אם יש יותר ממקור אחד לקשיים (למשל: לקות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD, או הפרעת קשב ומחלה כרונית המשפיעה על הבחינה), תגישו מסמכים על  כל אחד מהם. זאת משום שכל מקור קושי יכול לאפשר לכם זכאות להתאמות שונות.

רשימת מסמכים כללית:

• סיכומים פרה רפואיים – ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה
• סיכומים מהוראה מתקנת
• תעודות – מבית הספר היסודי ועד התיכון
• שאלון למורה שתוכלו למצוא – בקישור הזה
• אישור התאמות מבית הספר התיכון

נבחני יע”ל – צריכים לצרף גם הערכה עדכנית של תפקודי קריאה וכתיבה בעברית.

אם יש לכם לקויות למידה תצטרכו לצרף את המסמכים הבאים:

• אבחון עדכני – הכוונה לאבחון שנעשה אחרי גיל 16, ובחמש השנים האחרונות.
  • אם אין לכם אבחון עדכני תוכלו לקבוע תור לאבחון מת”ל – בקישור הזה.
    מומלץ אבחון מת”ל מטעמי נוחות, שכן כל מוסד מקבל את האבחון (תוספת של חן: עם זאת, תמיד כדאי לוודא מראש מול מרכז התמיכה של מוסד הלימודים המיועד)
  • במקרה שהאבחון לא של מת”ל נדרש להגיש גם את שאלון המאבחן שנמצא – בקישור הזה
• אם נעשו אבחונים קודמים, יש לצרף גם אותם בנוסף לאבחון העדכני.

אם יש לכם הפרעת קשב תצטרכו לצרף את המסמכים הבאים:

• אבחון הנעשה ע”י רופא ב- 3 שנים האחרונות. מידע על אבחון הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה.
• אם נעשו אבחונים קודמים, יש לצרף גם אותם בנוסף לאבחון העדכני.

היסטוריה

המרכז הארצי אוהב לראות את הרצף של ההיסטוריה שלכם. כלומר, לדעת איך נראו הקשיים שלכם לאורך השנים.
לכן כדאי לשלוח מסמכים המתעדים את המצב שלכם כבר מגיל מאוד מוקדם. תתחילו מהמסמך הכי ישן ותמשיכו עד המסמך הכי עדכני.

• מומלץ לקרוא את ההוראות של המרכז בנושא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על בנייה של מערכת שעות אקדמית – בקישור הזה

ואת ההסבר על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Vyckal  CC BY-SA 3.0

The post שלבים בדרך לקבלת התאמות בבחינה הפסיכומטרית / נועה וויטיס appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה

באותו מקום מוזכרים שני מקורות נוספים שעוסקים בנושא:

1. The “thinking” benefits of doodling – בקישור הזה
2. The Power of the Doodle: Improve Your Focus and Memory – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על האופן שבו ציור עוזר להאזנה קשובה – בקישור הזה

ואת המדריך ללומד, שמסביר מתי זה בסדר לנהוג בצורה שונה מהמקובל – בקישור הזה

The post זה קשקוש, וזה מעולה / אורי אשכנזי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

כבר מגיל קטן אנחנו רגילים להשוות את עצמינו לאחרים
וכולנו יודעים איך “אמורים” לעשות דברים
אבל…
מה קורה כשאנחנו לא מצליחים לעשות את אותם הדברים באותה הדרך?
האם נעיז לחפש את הדרך שלנו? האם בכלל מותר לנו לפעול בדרך שונה?

השאלות האלו יכולות להיות מאוד מבלבלות ואני כאן כדי לעשות לכם קצת סדר!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציור בשיעור – מדריך ללומד: מתי זה בסדר לנהוג אחרת?” וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את סרטון ההסבר על הדרך שבה ציור יכול לעזור להאזנה קשובה – בקישור הזה

ואת הסרטון על טכניקת הקשקוש – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – מדריך ללומד: מתי מותר לנו לנהוג בדרך שונה? / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת קו נקודה במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – קו נקודה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה

ולקרוא את ההסבר על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת קו נקודה / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי שהסברנו כיצד ציור בזמן השיעור יכול לתרום לתהליך הלמידה של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה),
הצגנו גם את הצורך בגיוון של רמת העניין והאתגר של הציור. כדי לענות על הצורך הזה, אני מכינה במיוחד בשבילכם את סרטוני ההדרכה האלו, על טכניקות שמתאימות לציוד בית ספר.

על הדרך תוכלו להתרשם גם מהערך המוסף של כל טכניקה לפיתוח של מיומנויות חשיבה ולמידה. אז כדאי לכם לראות!

שימו לב שלא חייבים להיות עם הפרעת קשב כדי להשתמש בטכניקות האלו
וגם לא חייבים להיות בשיעור.
כל מי שרוצה יכול להשתמש בהן כפעילויות פנאי ויצירה.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת הצמה החשבונית במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – הצמה החשבונית” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה

ולקרוא את ההסבר על מתמטיקה, דיסקלקוליה והפרעת קשב – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת הצמה החשבונית / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הראשון הסברתי לכם כיצד ציור בשיעור יכול לעזור ללומדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה.
כמו שהבטחתי, בסרטונים הבאים אציג טכניקות ציור מגוונות, המתאימות לציוד בית ספר.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת האמבה במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – האמבה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה

ואת הסרטון על הקסופלקסגון – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת האמבה / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

איך זה עובד?

1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
   אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
   אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת הקשקוש במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – הקשקוש” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה

ואת הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – טכניקת הקשקוש / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

החדשות הטובות הן שכשאתם מגיעים למערכת ההשכלה הגבוה (מכללה או אוניברסיטה), יש לכם כבר הרבה יותר אפשרויות בחירה. הסרטון הזה נותן לכם כמה טיפים מניסיון אישי על איך כדאי לבנות מערכת שעות אקדמית. כמובן שלכל מוסד לימוד יש רמת גמישות שונה, אבל בהינתן האפשרות יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשאתם בונים מערכת.

זה חשוב במיוחד לסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, עקב הקשיים שלנו בהתארגנות וניהול זמן שעליהם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

עיקרי הדברים:

• אם אתם ציפורי לילה תוכלו לקחת קורסים שמתחילים בשעות מאוחרות יותר.
• לא לעשות הרבה הפסקות של שעה אחת. זה נראה מגניב אבל זה מורח את היום ולא באמת יעיל…
• תשתדלו להירשם לפחות לשני קורסים ביום. במהלך הסמסטר תגלו שמאוד קשה להוציא את עצמכם מהבית רק בשביל קורס אחד 😉
• אם אפשר תרשמו לקורסים עם חברים שלכם, אם לא תנסו להתיידד עם סטודנטים אחרים באותו הקורס – זה יכול להיות שימושי בהמשך.
• תנסו לא להבריז משיעורים ולהכיר את המרצים שלכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון University (ft. Nevercake), רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו בחוויות שלכם מתהליך הבנייה של מערכת שעות אקדמית.

אהבתם?

כדאי לכם גם להאזין לתכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על ציור בשיעור – בקישור הזה

תמונה: By txd CC BY 2.0

The post מערכת שעות אקדמית – טיפים לסטודנט המתחיל / GingerPale appeared first on קהילת הפרעת קשב.

דיסקלקוליה היא אחת מתוך שלושת לקויות הלמידה. השתיים האחרות הן דיסלקסיה (קושי בקריאה) ודיסגראפיה (קושי בכתיבה). כל אחת מהן יכולה לבוא לבד, או ביחד עם אחת או יותר מלקויות הלמידה האחרות. לקויות למידה מאבחנים באמצעות אבחון דידקטי שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה

דבר נוסף שכדאי לדעת בהקשר הזה, הוא שבאופן כללי לקויות למידה נוטות לבוא ביחד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למעשה, ברוב המקרים הן באות ביחד ויותר נדיר שלא. עם זאת, הן בהחלט יכולות גם לבוא בנפרד. כלומר, יתכנו מצבים שבהם תהיה לקות למידה אחת או יותר ללא הפרעת קשב. כמו כן, יתכנו גם מצבים שבהם תהיה הפרעת קשב ללא לקות למידה.

כדי לסבך את הדברים קצת יותר, לקויות למידה גם יכולות להראות מאוד דומה להפרעת קשב. כך שיכול להיות קשה להבדיל ביניהן ללא אבחון מסודר של איש מקצוע מוסמך. לכן, כדי לדעת בדיוק מהם המקורות לקשיים במקרה מסוים, צריך לעשות אבחון ותמיד כדאי לבדוק כל חשד למקור הקשיים מול אנשי המקצוע המתאימים.

• את ההנחיות של משרד הבריאות על אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
• ותוכלו ללמוד עוד על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

מה ההבדל בין דיסקלקוליה ללקויות למידה אחרות?

דיסקלקוליה היא מקרה מיוחד משתי בחינות:

• יש הרבה בלבול בין קשיים בחשבון שנובעים מדיסקלקוליה לבין אלו שנובעים מהפרעת קשב (לפעמים גם בקרב מאבחנים מקצועיים לצערי).
• דיסקלקוליה הרבה יותר נדירה מדיסלקסיה ודיסגראפיה, שלרוב כבר מוכרות לציבור.

הפוסט הזה נועד קצת לחדד את הדברים.

כמו כן הפוסט נועד לאפשר לכל הדיסקלקולים כאן ליצור קבוצת תמיכה – כי זה דבר מאוד חשוב וקשה למצוא עוד אנשים שחווים את הקשיים האלו ויכולים לדבר עליהם מניסיון אישי.

מה ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב?

דיסקלקוליה פוגעת בתפיסה הבסיסית של המספר והכמות. כלומר, מה זה 5 ומה ההבדל בין 5 ל- 50 או 500.
למשל, האם זה סביר לקבל עודף של שנקל משטר של מאתיים אם קניתי קרמבו?

זה גם בדרך כלל בא עם הרבה בעיות שקשורות לתפיסה החזותית-מרחבית.
כתוצאה מכך, אנשים עם דיסקלקוליה בדרך כלל יתקשו להתמצא במקומות חדשים ולנווט לפי מפה (ברוך ממציא ה- GPS כבר אמרנו?).

עם זאת, אדם שיש לו דיסקלקוליה ללא בעיות נוספות, לא יתקשה לבצע פעולות חשבוניות ברמה הטכנית. כלומר, סביר מאוד שהוא יצליח לשנן ולזכור את שלבי הפעולה של פתרון בעיות או תרגילים מתמטיים ולהשתמש במחשבון בצורה נכונה. אבל… הוא לא ידע את המשמעות הכמותית של הסימנים שהוא מעתיק מהצג לנייר ולא תהיה לו תחושת אומדן.

לעומת זאת, הפגיעה של הפרעת קשב בתפקוד המתמטי נובעת מהמאפיינים הייחודיים של המקצוע הזה בהשוואה למקצועות אחרים.
בהמשך נציג את העיקריים שביניהם.

מתמטיקה מצריכה תשומת לב גבוהה מאוד לפרטים

אחד הדברים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא היכולת לשים לב לפרטים. להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה רגישה לזה במיוחד. למשל, אם במבחן בהיסטוריה תלמיד כותב אות או אפילו מילה שלמה לא נכון זה לא כל כך נורא. רוב הסיכויים שהמורה יצליח להבין את המשפט ואם לא אז את הפסקה. אולי ירדו על זה כמה נקודות מידי פעם, אבל זה לא מה שיחבל בסיכויי ההצלחה. לעומת זאת, החלפה/השמטה/הוספה של ספרה אחת יכולה לפסול תשובה שלמה בחשבון. זה משמעותי במיוחד בכיתות הגבוהות ששם התשובה יכולה להתפרס על מספר עמודים וטעות נגררת יכולה להיות ההבדל בין ציון עובר לנכשל.

כל הטעויות שנגרמות עקב חוסר תשומת לב לפרטים לא קשורות להבנה החשבונית או לרמת הבקיאות בחומר. לכן זה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מתסכל.

אגב, נושא נוסף שעלול להשפיע על תשומת הלב לפרטים הוא מיקוד הראיה.
הסבר על כך תוכלו למצוא – בקישור הזה.

רכישת עובדות היסוד היא תהליך משעמם ומייגע

יש גם את הנושא של שינון עובדות היסוד שפשוט משעמם וטרחני מידי עבור אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, שרמת העניין עבורם היא קריטית לתפקוד. זאת לא בעיה בהבנת פעולות החשבון ולא מונע פיתוח של יכולת אומדן טובה.

כאן יכולה גם להיות בעיה בשימוש במחשבון, שכן הוא מצריך לקרוא את המספרים במדויק, להקליד אותם במדויק ולהעתיק במדויק את התוצאה – כל אחד מהשלבים האלו הוא פוטנציאל לטעויות של תשומת לב לפרטים. זה סוג של מלכוד 22 כי למידת לוח הכפל בעל פה יכולה למנוע את הצורך במחשבון, אבל בשביל זה צריך ללמוד את לוח הכפל בעל פה.

זיכרון עבודה ופיצול קשב

לא דיברתי עוד על הפגיעה של הפרעת קשב בזיכרון העבודה שיכולה להקשות על פתרון רב שלבי בראש. על ההשפעה של זיכרון העבודה על תהליך הלמידה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

לכאורה אפשר לעקוף את הקושי הזה עם כתיבה של כל שלב, אבל אז יש בעיה בפיצול קשב בין הכתיבה לחשיבה על הפתרון ולשמירה של השלבים הבאים בראש… עוד מלכוד.

אני מקווה שאתם מתחילים להבין את הבעיה

וכשהרגש נכנס לכל הסיפור

למרבה הצער, חרדת מתמטיקה היא תופעה נפוצה בקרב תלמידים באופן כללי. כלומר, היא לא נמצאת רק בקרב לומדים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז ADHD.
בגדול זה נובע מתפיסה של המתמטיקה כמקצוע מאיים לצד חשש של הלומד/ת למידת יכולתו/ה לעמוד בדרישות.

בהתאם לכך, חרדת מתמטיקה יכולה להתפתח משילוב של אחד או יותר מהגורמים הבאים:

• נטייה כללית לחרדתיות, או לחרדת בחינות
• קשיים בלמידה או בהבעת החומר הנלמד במסגרת בחינה (מכל גורם שהוא)
• ציונים נמוכים באופן אובייקטיבי, או באופן סובייקטיבי – כלומר, מתחת לאלו שהלומד רוצה או מרגיש צורך להשיג (למשל, דרישות הקבלה ל- 5 יחידות).
• חוויות כישלון קודמות סביב הנושא או חשש מכישלון עתידי, ללא קשר ליכולת המתמטית או לציונים בפועל (הפעם הצלחתי אבל….)
• דרכי הוראה לא מיטביות (במילים עדינות)
• ציפיות לא ראליות סביב תהליך הלמידה – מתמטיקה דורשת גם הבנה וגם תרגול. קושי נוכחי בשלבי הלמידה הראשוניים לא מחייב ביצועים נמוכים בהמשך הדרך, אבל אם הלומד ירים ידיים בשלב זה, תיווצר נבואה שמגשימה את עצמה.
• דרישות הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה (כולל הבחינה הפסיכומטרית)
• ערכים תרבותיים בנוגע ליכולת מתמטית, כולל ההשלכות האפשריות על המעמד החברתי והאפשרויות התעסוקתיות של האדם.

כמו שאתם רואים, יש מספיק סיבות להילחץ מהנושא.
מה גם שכל אחת מהן יכולה לגרום לחרדת מתמטיקה מרשימה כשלעצמה.
לכן כשיש שילוב של יותר מגורם אחד, מן הסתם המצב יהיה יותר חמור, מסובך ומורכב.

השילוב של חרדה והפרעת קשב

כל מה שאמרנו עד כה על חרדת מתמטיקה נכון באופן כללי וזה מסתבך עוד יותר אם הפרעת קשב נכנסת לתמונה.
זאת משום שקיים קשר בין רגשות לבין התפקוד הקוגניטיבי. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

אבל…. משום שהקשב מושפע מהרגש, למי שיש בעיה ראשונית בקשב החרדה יכולה להשפיע עוד יותר על הביצוע ולהגדיל את סוג הטעויות שתיארתי קודם.
כלומר, כאן הפרעת הקשב יוצרת רגישות יתר לבעיה כללית (קוראים לזה אינטראקציה או קומורבידיות).

על הטלטלות הרגשיות של הפרעת קשב, תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

נדבך על גבי נדבך

בנוסף לכל אלו, מתמטיקה היא מקצוע שנבנה על ידע קודם.

לשם השוואה:

• אם בהיסטוריה תלמיד מסוים התקשה ללמוד על היוונים ובינתיים הוא טופל כך שיכולת הלמידה שלו השתפרה, זה לא יפריע לו ללמוד על מלחמת העולם השנייה.
• אבל… אם הוא פספס את לוח הכפל, תהיה לו בעיה עם שברים גם אחרי שתפקודי הלמידה השתפרו.

כלומר, כשמדברים על מתמטיקה המענה הטיפולי/חינוכי יותר מאתגר. זאת משום ששיפור תפקודי הלמידה כשלעצמו אינו מספיק. במקרה הזה יש גם צורך קריטי לתת מענה לחסך הלימודי שנוצר ולפערים שנפתחו מול קצב הלימוד בכיתה. הכוונה היא גם לפערים הראשוניים שעמם הלומד התחיל את הטיפול וגם לפערי שנצברו במהלך הדרך. הרי מדובר בתהליך, זה לא קורה ביום אחד ובינתיים הכיתה ממשיכה להתקדם. כאמור, בעוד שיש גם מקצועות אחרים שבהם חשוב לצמצם פערי ידע, במתמטיקה זה בולט במיוחד ומקשה במיוחד על המשך הרכישה של חומרי הלימוד העתידיים.

הבדל נוסף קשור לשילוב של כל אלו עם ההיבטים הרגשיים והתרבותיים סביב הנושא. כאמור, להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה היא תחום דעת שרגיש במיוחד לחרדות. במקרים של קושי, בהתחשב בכך שתהליך הטיפול והשלמת הפערים מורכב יותר ממקצועות אחרים, תקופת הביניים שבה הלומד מקבל מענה טיפולי/חינוך אך עדיין לא הדביק את קצב הלימוד בכיתה מסוכנת במיוחד מבחינת התפקוד הרגשי והשלכותיו על התפקוד האקדמי.

מכאן עולה החשיבות של איתור מוקדם, שיכול למנוע או לפחות לצמצם בצורה משמעותית צבירה של פערים בחומרי הלימוד.

• על סוגיות האבחון בגיל הרך תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה.
• על הנחיות להורים בנוגע לאבחון לפני כיתה ב’, תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה

התייחסות במערכת החינוך

לומדים עם דיסקלקוליה מאובחנת בדרך כלל מקבלים אפשרות להחליף את הבגרות במתמטיקה בביולוגיה, כדי שיוכלו להיות זכאים לתעודת בגרות.

עם זאת, הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות. לכן חשוב תמיד לברר מה ההנחיות העדכניות.
לצורך העניין תוכלו לפנות ליועצת בית הספר ולהשתמש בקישורים הבאים:

• הסברים על התאמות (נכון ליום כתיבת הפוסט) – בקישור הזה
• הפרטים של פניות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה

בנוסף, אם אתם מתכננים לימודי המשך בהשכלה הגבוהה – כדאי גם ליצור קשר עם מוסד הלימודים המבוקש ולברר את דרישות הקבלה למסלול הלימוד שבו אתם מעוניינים. זאת משום שבעוד שבמקרים רבים החלפת נושא הבגרות ממתמטיקה לביולוגיה לא תהווה מכשול בהמשך דרככם האקדמית, בהחלט יתכן שבחלק ממוסדות הלימוד או מסלולי לימוד ספציפיים זה יהיה בעייתי.

לכן מומלץ לברר את הדברים מראש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות בנושא.
האם זה תנאי לקבלה? האם אפשר לעשות קורס אחר שמשלים? באיזו מידה התואר או התעודה מצריכים יכולת חשבונית גם אם אין קורס רשמי/ייעודי לנושא? וכו

לסיכום

אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם קצת כיוון ואולי הצליח להסביר כמה דברים על ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב בנוגע להשפעה שלהן על היכולת החשבונית והתפקוד המתמטי. כאמור, דיסקלקוליה אמיתית זה מצב מאוד נדיר והרבה פעמים לאחר בדיקה קצת יותר מעמיקה מגלים שמדובר בהשפעה של הפרעת קשב על חשבון, או בכלל במצב לגמרי אחר. אז שווה לבדוק ולו רק כדי לשלול את החשד ולהיות בטוחים שהאבחנה שקיבלתם מדויקת ונכונה.

ועכשיו תור כל הדיסקלקולים – מה אתם אומרים על כל העסק? הרימו את קולכם ותנו בראש!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על לקויות למידה – בקישור הזה

ולהתרשם ממגוון פוסטים בנושא חשבון ומספרים – בקישור הזה

ו… בונוס:

תוכלו להוריד בחינם את התמונה המגניבה של לוח הכפל – בקישור הזה

The post מתמטיקה, דיסקלקוליה והפרעת קשב ADHD / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

על מה ולמה?

ציור בזמן השיעור הוא נושא חשוב, שלצערי לא תמיד מובן כראוי.
רוב האנשים סבורים שבזמן השיעור האזנה קשובה יכולה לכלול רק פעילות אחת, שהיא סיכום.
לכן כל פעילות אחרת עלולה להתפרש שלא בצדק כחוסר רצינות או זלזול.

אבל… זה לא תמיד המצב.

כדי שפעולת הסיכום תעזור ללמידה, האדם צריך להיות מסוגל להפעיל אותה ללא מאמץ מיוחד. לכן לאנשים שעבורם פעולה זו לא באה בקלות, הסיכום יצור הסחת דעת ויקשה על הבנת החומר. זה יכול לקרות אם שפת הלימוד היא שפה שנייה, אם יש לקות למידה, אם יש בעיות מוטוריות וכו. כך שבלא מעט מקרים, הניסיון ללמוד בדרך המקובלת עלול לפגוע במקום להועיל.

באופן דומה, ישנם אנשים שהעיסוק בפעולה נוספת שאינה סיכום, לא רק שלא תפגע בתהליך הלמידה שלהם, אלא אף תתרום לו בצורה משמעותית.
למעשה, צורת למידה זו יכולה לעזור מאוד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציור בשיעור: על מה ולמה?”  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על סיכום חזותי – בקישור הזה

ולשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post הכירו את סדרת הסרטונים – ציור בשיעור / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.

בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.

• אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
• כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה

על חשיבות ההסברה

אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה

בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה

מה עושים עם זה?

לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה

את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!

קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:

• הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה

משהו לקחת אתכם

אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:

“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”

את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה

The post נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What NOT to do at University וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

ולקרוא את המאמר על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post מה לא לעשות באוניברסיטה / Daniel Howell appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למה זה טוב?

אפשר להשתמש במבוכים לצרכים מגוונים לפי הצורך, הטעם ומצב הרוח:

• לכיף ולפנאי
  
• שדרוג של דפי עבודה ומערכי שיעור עם צ’ופרים
  
• פעולה משנית לשמירת הקשב בשיעור או הרצאה
  
• עבודה על מוטוריקה עדינה ותיאום עין יד
  
• עבודה על תפיסה חזותית והתמצאות במרחב
  
• עבודה על תכנון תנועה, סדר פעולות, זיכרון עבודה, בקרה ואימפולסיביות

כמה טיפים

• אחרי שהגדרתם לעצמכם פעם אחת את המאפיינים הרצויים לכם, אתם יכולים ליצור אין סוף מבוכים שונים עם אותן ההגדרות. זה מאוד נחמד לתרגול באותה רמת קושי, תוך שמירה על הגיוון. זה שימושי גם למניעת העתקות בעבודה קבוצתית 😉
• אם בא לכם להשתמש באותו מבוך כמה פעמים, זה גם בסדר. אחרי ההדפסה אפשר לניילן (למינציה). לפתוח את המבוך עם טוש מחיק של לוח ולנקות עם נייר טואלט (טישו). אם מתלכלך מאוד אפשר לעשות ניקוי יסודי עם צמר גפן שטבול במעט אצטון. לעמידות גדולה יותר אפשר להדפיס על בריסטול – אפשר להשיג במגוון צבעים בגודל A4 בחנויות לציוד משרדי וכלי כתיבה.
• אם יש לכם מכשיר עם מסך מגע אפשר לנסות לפתור על המסך בלי להדפיס כלל, אבל לא תראו את המסלול. כדאי לראות את המסלול אפשר לפתוח את הקובץ בתוכנה לעריכה גרפית. לא צריך משהו מורכב, אפשר גם את הצייר של חלונות שנמצא כמעט בכל מחשב. לבחור צבע ולצייר את המסלול על המבוך. אם שומרים בהתחלה בקובץ נפרד אפשר תמיד להתחיל מחדש כשמגיעים למבוי סתום.
• למורים בבית ספר, אפשר גם להקרין את המבוך על הלוח של הכיתה. אם רוצים תחרות אפשר להקרין כמה מבוכים במקביל 😉
• לפעמים קשה לראות את הכניסה והיציאה מהמבוך. אפשר להשתמש בזה כתרגול לסריקה ואיתור פרטים. כלומר, לנסות לחפש אותן כחלק מהחוויה של פתרון המבוך. אפשר גם להוסיף חצים ומלל בכתב יד על הגרסה המודפסת. לגרסאות אלקטרוניות אפשר להיעזר בתכנות אופיס כדי להוסיף את המידע הנחוץ.
• אפשר גם להוסיף למבוך תמונות וכיתוב. זה יכול להפוך אותו ליותר מעניין ונעים לעין. אפשר ואפילו רצוי להתאים את התמונות והמלל לעולם הפנימי של מי שמיועד לפתור אותו. כלומר, על פי תחומי עניין ותחביבים. במסגרת הכיתה אפשר להתאים את התכנים לחומר הלימוד. למשל, לקראת החגים – “עזרו לתפוח להגיע לדבש”.

The post מחולל מבוכים / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז אם אתם לקראת תקופת מבחנים, במהלכה או אחריה – תגבירו את הרמקולים, תפעילו את הסרטון ותנו בראש!

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

ועל טיפים לדרכי למידה והכנת שיעורים – בקישור הזה

תמונה: By Ryan McGilchrist CC BY-SA 2.0

The post עושה מבחן ועוד מבחן / acapellascience2 appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רואים איך הוא זוכה לקבל טיפול רק אחרי שהגיע למצב של חוסר תפקוד וכיצד המענה המשולב של אנשי המקצוע מקל על ההתמודדות. בעזרת הטיפול הוא מצליח להתמודד מול הקשיים, אך הם עדיין מלווים אותו. בינתיים נוצרת חומה בינו לבין חבריו שלא רוצים או מסוגלים להבין שהוא עדיין מתמודד ועדיין זקוק לעזרתם.

חוסר הלגיטימציה החברתית בעצם גרם לכך שהוא האשים את עצמו שלא בצדק, שהוא חווה סבל שהיה ניתן למנוע על ידי איתור מוקדם יותר ושלמעשה, גם לאחר קבלת הטיפול ההתמודדות היום יומית מלווה בבדידות רבה. כל זה יכול להיות אחרת. אפשר למנוע החמרה במצב והתפתחות של בעיות משניות, אפשר לחסוך את ההתמודדות מול הסטיגמה וההאשמות הלא מוצדקות של החברה ואפשר ורצוי להיות שם עבור האנשים שקרובים לליבינו ולתמוך בהם כשהם זקוקים לנו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון החשוב הזה A Student with Mental Illness, שממחיש כל כך יפה את הבעיה והעבירו הלאה את המסר:
ההתמודדות עם הסימפטומים קשה דייה גם בהינתן מערך טיפולי אופטימאלי, אין צורך להוסיף עליה גם התמודדות חברתית ובדידות.
בבקשה אל תתנכרו לחברים שלכם בעת צרה, גם אם אתם לא מבינים את הקשיים שלהם. הפנו אותם לאנשי מקצוע, תנו כתף תומכת ותשאלו איך אפשר לעזור.

תודה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של אחד העם על הסכנות שבהאשמת האדם בדברים שאין בו – בקישור הזה

ואת השידור של חלי גולדנברג אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע אודות הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Sharon & Nikki McCutcheon CC BY 2.0

The post התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים ובכלל… / Chara Bui appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נקודות עיקריות:

• צרו לעצמכם מרחב למידה – מקום שבו אנשים אחרים לא יפריעו לכם ושיהיה לכם כיף לעבוד בו.
• צרו לעצמכם אתגר – כדאי שהמטרה תהיה קצרת טווח וראליסטית 😉
• צרו מחויבות חיצונית – ספרו למישהו מה המטרות שלכם, בקשו תמיכה מחברים וסמנו לעצמכם הישגים בצורה בולטת (כמו טבלת מדבקות).
• חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים יותר
• מדבקות, הרבה מדבקות!
• לנסות לשלב תנועה
• נסו למצוא חברים ללמידה
• תגמלו את עצמכם על המאמץ, במקרה הצורך לנו למישהו אחר “לשמור” על התגמול 😉
• לרשום לעצמכם מה צריך לעשות כדי שלא תצטרכו להחזיק את הכל בראש. כך גם יותר קל לארגן וגם אפשר למחוק דברים שסיימתם.
• לא לפחד לגוון ולעבור בין נושאים או מטלות מסוגים שונים
• תנוחו כמו שצריך ואל תרגישו רע עם זה, הקפידו על הפסקות.
• תזכרו שלכל אחד מתאים משהו אחר, תבדקו מה עובד בשבילכם 🙂

והכי חשוב – כובע מגניב!!!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Homework: Top 10 Tips for ADHD Success וכתבו לנו בתגובות מה עוזר לכם להתמודד עם הדברים האלו?

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על תפקודים ניהוליים בהקשר של למידה – בקישור הזה

ולהרחיב את הדעת עם אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ – בקישור הזה

תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

The post טיפים להכנת שיעורי בית / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

(מתוך “שמונה פרקים” – הקדמה לפירוש מסכת אבות של הרמב”ם)

לקריאת המקור המלא – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את דברי החכמה של אחד העם – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

The post אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ / הרמב”ם appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קודם כל כי בעידן המידע שבו אנחנו חיים זוהי מיומנות חשובה מאוד, גם בחיי היום יום וגם לצורך לימודים וקריירה. בנוסף, למי שכתב היד שלו לא אוטומטי, הקלדה עיוורת יכולה לפנות משאבים קוגניטיביים לצורך הבעה בכתב. זאת משום שאחרי שלומדים להקליד, לא צריך לדאוג לעיצוב האותיות ולקריאות של כתב היד. דבר זה מאפשר להתמקד בתוכן. בנוסף טקסט אלקטרוני נוח מאוד לעריכה והגהה בהשוואה לכתב יד.

איך כדאי ללמוד הקלדה עיוורת?

ישנן דרכים רבות ללמוד הקלדה עיוורת וכל אחד יכול לבחור מה שנוח לו.
בפוסט הזה אני רוצה להמליץ על האתר החינמי sense-lang שיודע לעבוד גם עם עברית וגם עם אנגלית.
עם זאת, ההנחיות המצורפות מתאימות גם לרוב התוכנות/אתרים ללימוד הקלדה.

הנחיות לתרגול:

• לבדוק באיזו שפה מוגדרת המקלדת ואם צריך להעביר לעברית (לפעמים זה מתחיל באנגלית משום מה).
• לשים לב לתרשים שמתאר איך צריך להניח את האצבעות.
• להקפיד על דיוק, המהירות תבוא לבד.
• להשתדל להימנע מלהביט במקלדת. לנוחיותכם יש מקלדת וירטואלית על המסך (אם תלחצו על סתם מקש, היא תראה לכם על מה ללחוץ ועם איזו אצבע).
• לתרגל “הרבה פעמים קצת”. כלומר לא יותר מ- 5 דקות ביום ולפחות שלוש פעמים בשבוע.
• לא להגיע לתסכול כי אחרת לא תצליחו להתמיד. להפסיק 2 דקות לפני שאתם מגיעים לסף הסיבולת שלכם.
• לא צריך לדעת באופן מושלם את האותיות החדשות בכל שלב כדי לעבור לשלב הבא. מה שחשוב זה להרגיש שרמת המאמץ יורדת לרמה שבה תוכלו להכיל אתגר חדש (כלומר, שליטה של כ- 80%). כל שלב מכיל את האותיות הקודמות כך שעדיין תמשיכו לתרגל אותן ולשפר את השליטה בהן.
• לרשום או לסמן לעצמכם באיזה שיעור עצרתם. בכל תרגול להתחיל את הדקה הראשונה בשיעור אחד אחורה, לצורך חימום והסרת חלודה.
• כשלומדים חצי מקלדת אפשר לעבור לתרגול של טקסט רגיל. זה הופך את התרגול ליותר מעניין, כי אתם יכולים להעתיק טקסט מכל מקום שבא לכם.

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את שאר הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת ההסבר על אבחון דידקטי – בקישור הזה

The post הקלדה עיוורת / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא גם מסביר מה צריך לעשות וגם מראה באופן מקסים למדי למה לו (כמו לרבים וטובים אחרים) זה לא עובד 😉
אז אם אתם רוצים להרגיש שאתם לא לבד ולהעלות קצת חיוך על הפנים, זה הסרטון בשבילכם!

אהבתם?

צפו גם במדריך הכנה ללמידה למבחנים – בקישור הזה

ובשיר “עושה מבחן ועוד מבחן” – בקישור הזה

תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

The post איך לשרוד מבחנים / Daniel Howell – danisnotonfire appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למה צריך אותן?

ברגע שהמלל הוא בפורמט של טקסט, ניתן לעשות שני דברים מגניבים:
1. להשתמש בתכנות הקראה ( Text To Speech – TTS).
2. לערוך כרצונכם. לדוגמה – לשנות לעיצוב שיותר נוח לקריאה (גודל, פונט, צבע וכו), או לסכם במהירות על ידי מחיקת המיותר (במקום הקלדת החשוב).

יש הרבה תכנות שעושות המרה לטקסט. כדי לאתר אותן פשוט חפשו OCR בגוגל, אבל…
יש לציין שהתכנות הטובות לרוב בתשלום ושבעברית קשה למצוא. שימו לב שלתכנות שבתשלום בדרך כלל יש דמו, שאפשר להתנסות בו לפני הקנייה.
אחת התכנות היותר מומלצות בתחום היא ABBYY FineReader וניתן להוריד את הדמו שלה מהקישור הזה. אם אתם סטודנטים, בדקו אם יש לכם גישה לתכנה דרך מוסד הלימודים או מרכז התמיכה שלו (אם אין אפשר לנסות את מזלכם ולבקש).

כדי שלא תגידו שאני מייבשת אתכם – הקישור הזה מוביל לאתר חינמי שיודע להתמודד גם עם עברית וגם עם אנגלית.
החסרונות שלו הם שצריך להעלות את המסמך לאתר וזה לוקח זמן ושהוא ממיר כל דף בנפרד. בקיצור, זה טוב למסמכים קצרים אם אין לכם אפשרות אחרת.

תהנו!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את שאר הפוסטים על טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואם קריאה זה משהו שכבד לכם, כדאי שתבדקו גם את הפוסט על אבחון דידקטי – בקישור הזה

תמונה: By Kzamir CC BY-SA 3.0

The post תכנות OCR – המרה של קבצים לפורמט של טקסט / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה מציעה ספרים מוקלטים בפורמט MP3, שתוכלו להוריד מהאתר שלה אם תהיו מנויים ^_^

איך נרשמים?

כדי להירשם לספרייה עליכם להציג אישורים על כך שלכם (או לילדיכם) יש קושי בקריאה.

• להסבר על תנאי הקבלה – לחצו כאן.
• להסבר על ההרשמה – לחצו כאן.

בקטלוג יש מגוון רחב של ספרי קריאה כולל ספרי לימוד ועיון.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את שאר הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת ההסבר על אבחון דידקטי עבור לקויות למידה – בקישור הזה

The post הספריה לעיוורים – השאלת ספרים מוקלטים בפורמט דיגיטאלי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בחברה המודרנית, ליכולות הקוגניטיביות של האדם יש השפעה רבה על האפשרות שלו לרכוש השכלה גבוהה ולהשתלב בשוק העבודה. לכן יש חשיבות רבה לפיתוח קוגניטיבי. האימון המוחי מאפשר לשפר יכולות קוגניטיביות על ידי תרגול. זאת משום שמערכת העצבים שלנו ניחנה בגמישות (פלסטיות), המאפשרת לה להשתנות בהתאם להתנסותו של האדם. באופן זה המוח שלנו מתאים את עצמו לסביבה שבה אנו חיים.
עם זאת, תרגול יבש עלול להיות משעמם מאוד. השעמום עלול להוביל לקשיי מוטיבציה ולפגיעה בהתמדה של התרגול. דבר זה עלול לפגוע באפקטיביות של האימון המוחי. לכן יש להשתמש בכלים שמעוררים מוטיבציה פנימית ואתגר חיובי.  מאמר זה מציג את האופן שבו משחקי מחשב יכולים לקדם את היכולות הקוגניטיביות, באמצעות תיווך של איש מקצוע העושה בהם שימוש מושכל.

לקריאת המאמר המלא “אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב” – לחצו כאן

אהבתם?

צפו גם בסרטון על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה

וקראו את המאמר של חן על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ספקטור, ח. (2014). אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Mcwiz CC BY-SA 3.0

The post אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רוב הסטודנטים מגיעים לאקדמיה ומתחילים ללמוד לתואר הראשון, כשהם עדיין נמצאים בשלבי ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. זוהי תקופה שבה מצופה מהאדם להתחיל לעמוד בזכות עצמו לא רק במסגרת הלימודים, אלא בכל תחומי החיים. הלימודים באקדמיה כרוכים בעלייה ברמת הקושי בלימודים וכן מצריכים יכולת גבוהה של ניהול עצמי. סטודנטים עם הפרעת קשב נאלצים להתמודד, בנוסף לכל האתגרים המשותפים להם ולחבריהם ללימודים, גם עם הסימפטומים של הפרעת קשב וגם עם הסטיגמות הכרוכות בה. מאמר זה שופך אור על ההיבטים השונים של תקופה ייחודית זו עבור סטודנטים עם הפרעת קשב, במטרה לפתוח צוהר להתמודדות בונה, חיובית, נאורה ומקדמת עם המצב.

לקריאת המאמר המלא על השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה – לחצו כאן

אהבתם?

ראו את הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים – בקישור הזה

וקבלו טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה

ספקטור, ח. (2015). סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז: השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Familiengrab des Otto Schurig CC BY-SA 3.0

The post סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.