לא פעם בפוסטים / תגובות / שיחות / הרצאות שזרתי פרטים מחיי האישיים בתחום.
הפוסט הזה שונה… הוא רק אישי.

השיתופים האישיים ששזרתי היו על הזוויות השונות שמהן הפרעת הקשב נגעה לחיי – הפרעת הקשב של הילד שלי, של אביו (לא מאובחן), של אמי ז”ל (לא מאובחנת), של בני משפחה אחרים… זוויות ותובנות שלי מהעבר ומן ההווה – כאשת חינוך, כאשת מקצוע, כאימא, כבת זוג, כחברה…

כל כך הרבה פעמים כשקראתי פוסטים על הדברים שקורים ל”אנשי קשב” חשבתי לעצמי, שזה לא רק עם הפרעת קשב… זה קורה לי כל הזמן.
אף פעם לא העזתי לשתף באלה שלי, כי… אין לי הפרעת קשב.

דיברתי על העברה בין דורית (לא גנטית), על מורכבות ומרקמי יחסים בין הורים לילדים סביב הפרעת קשב – והתייחסתי לכל אחד מהצירופים האפשריים (הורה קשב לילד קשב, הורה בלי לילד עם, הורה עם לילד בלי…). ציינתי שמבוגרים רבים לומדים על הפרעת הקשב שלהם דרך גילויה אצל ילדיהם. קראתי לנושא “הפרעת הקשב של הילד שלי – מול הילד שהייתי וההורה שאני”, והייתי בטוחה שאני יודעת מהו הצירוף שלי.
בהרצאה אחת אמרתי: “בעוונותיי, לי אין הפרעת קשב”. זה אפילו לא היה מזמן.
מדי פעם קולגה או חברה הביעה תהייה באשר לקביעתי הנחרצת לגביי, ואני התייחסתי בביטול.

קל היה לי לייחס את אתגריי האישיים לילדות לא-ילדות שהייתה לי ולחוויות שאת משקעיהן אני לאורך מסע של חיים שלמים עובדת ומאוד מתאמצת לתקן / לרפא / לשפר / לשכלל… ולא בלי תוצאות, אבל המסע הוא של חיים שלמים ולכן אורכו יהיה כאורכם של החיים עצמם.

רק בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, ככל שהלכתי והעמקתי במופעיה השונים של הפרעת קשב נשית, כשחברה יקרה שהיא אשת מקצוע חדה ומוערכת שוב דיברה אתי על האפשרות של הפרעת קשב לגביי (הציגה כאפשרות, אך למעשה בינה לבין עצמה “אבחנה” אותי מזמן), עדיין אמרתי לה שלא נראה לי… אבל בתוכי כבר נשתל היטב הספק. למה שהיא אומרת לא יכולתי להתייחס לגמרי בביטול.
משם החל מטר של “אסימונים” וסימפטומים לשטוף אותי. נראה שהכול מתחבר… אבל לא ייתכן. מצד אחד הכול מאוד הגיוני, מצד שני חשבתי שאולי עכשיו אני סתם מחברת ומקשרת הכול… ושזה לא יכול להיות.

שמעתי את עצמי מדברת על הפרעת קשב בבנות ובנשים – עם נשים, עם אימהות, עם חברות, עם הורים לבנות…
כששאלו אותי: “איך את מבינה את זה כל כך? איך את מתארת את זה כל כך במדויק?” – לא ידעתי לענות. פשוט ככה, ממש מבינה. אולי זאת האינטואיציה שלי, שתמיד הייתה טובה. וכל הדוגמאות שנתתי כדי להסביר איך זה בא לידי ביטוי בחיים – לא היו מספרים או מאחרים, אלא מתוך עצמי, מתוך חיי ומהיומיום שלי.
(כי הרי “זה קורה לי כל הזמן… אז מה אם אין לי הפרעת קשב? לצורך דוגמאות להמחשה זה מצוין”).

מיום ליום הספק שניקר בי הפך למטרד. פתאום כשהורים שאלו אותי אם לי יש הפרעת קשב, במסגרת הכנות כבר לא יכולתי לענות באותו ביטחון כמו תמיד, שלא.
הטרידה אותי האפשרות שאני עלולה להיות קצת “סנדלר שהולך יחף”.
היעלה על הדעת לשלוח את כולם לאבחון ואת עצמך לפספס???

כששיתפתי בתהייה את אבי ילדיי, להפתעתי הגמורה הוא אמר: “האמת היא שזה תמיד עבר לי בראש אבל לא העזתי להגיד לך”.
כששיתפתי את בני הוא אמר, “בטוח יש לך, לכי לאבחון”.
ולילה אחד, כשהרגשתי שאת הספק אני כבר לא יכולה לשאת (לא חיה טוב עם חוסר ודאות + יותר מדי סקרנית), בצעד אימפולסיבי קבעתי לי תור לאבחון, במועד קרוב מאוד.

למרות שהמועד היה קרוב (או בגלל שהוא היה קרוב), עד שהוא הגיע הספקתי להתחרט יותר מפעם אחת, אבל לא היה לי נעים לבטל (מהרופא? אולי מעצמי?), אז חשבתי שאולי זה לטובה, כי אם זה יידחה זה יידחה בהרבה, וכי באותו אופן פזיז ונמהר קיבלתי גם חלק מההחלטות הטובות בחיי.

השיחה שלי עם הרופא הייתה בפני עצמה חוויה מרפאת.
האבחנה ניתנה לי בביטחון מלא, ללא צל של ספק – מתחת למעטה נרחב של מנגנוני פיצוי מסתתרת היטב הפרעת קשב.
האבחון נערך בשעת ערב מאוחרת, חזרתי לבית שקט.

בבוקר שאלתי את הבן: “אתה לא שואל אותי איך היה?”
הוא ענה: “אני לא צריך לשאול, אני יודע שאת חיובית”. 🙂

המסע הזה אינסופי, מטורף, אפילו קוסמי. אני עוברת אותו קצת הפוך, כמו לקרוא ספר מהסוף להתחלה – מן החוץ אל הפנים, מהכלל אל הפרט, מהמקצועי לאישי, דרך הכול וכולם… ורק אחרי כל זה – אל עצמי.

אבחון “מאוחר”? – עדיף מאוחר מאשר בכלל, ומבחינתי כל עוד לא קבעתי עם אף אחד, לא איחרתי. הגעתי בול בזמן. אמנם במסלול מאוד ארוך ומפותל, הפוך ומטלטל, אבל לא הייתי משנה בו דבר, והעיקר שלא משעמם.

אז מה נתן לי האבחון?

מי שמכיר אותי יודע שאני אף פעם לא מחפשת תירוצים, צידוקים או הנחות, ולא סביר שאתחיל (אם כבר, עובדת על נטייתי לעתים לקחת אחריות גם על מה שלא בידיי).
האבחון לא נועד כדי לתרץ אלא כדי לחמול, ולא על מנת לרחם אלא להבין ולגדול.

אני יודעת שבעתיד איש המקצוע הבא שאבחר גם לתהליך אישי יהיה בעל התמחות בהפרעת קשב, כי כמו שאני תמיד אומרת, אם יש הפרעת קשב – כל תהליך שאינו לוקח אותה בחשבון, מכיר ומבין אותה היטב – לא יוכל לתת מענה מספק.

האבחון שלי היה חובתי הכנה לעצמי ובנוסף מעין חובה מקצועית.
הריני “יוצאת מהארון” (לא שהסתרתי או בחרתי להיות בתוכו) ומצטרפת רשמית למועדון.

הורים והפרעת קשב

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על למה נדמה לנו שלכל העולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה

ולשמוע את ההסבר על חשיבות האבחון של הפרעת קשב במבוגרים – בקישור הזה

The post גילוי נאות / רונה יהב appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. ניסיתי מספיק פעמים כדי שמבחינה סטטיסטית אחד הניסיונות יצלח.
2. אשכרה זכרתי בפעם הבאה שבה הייתי איפה שאפשר לקנות.
3. נגמר, הייתה פדיחה ולא הייתה ברירה, אז הלכתי במיוחד.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור על מה שקורה כשהפרעת קשב הולכת אתך לסופר – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדות עם פעולות התחזוקה לאור קשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה

The post הרגלי צריכה לא מווסתים – קווים לדמותם וסיפור מהחיים / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מהם תפקודים ניהוליים?

התפקודים הניהוליים הם אוסף של יכולות קוגניטיביות, המאפשרות לאדם לנהל את ההתנהגות של עצמו באופן מכוון מטרה. כלומר, היכולת לעשות את מה שצריך, מתי שצריך ואיך שצריך כדי להשיג את מה שרוצים להשיג.

על פי רוב, הגשמת מטרות דורשת פעולה כלשהי מצד האדם ולכן היא מצריכה את היכולת הכללית לפעול. עם זאת, יכולת הפעולה הכללית של יצורים אנושיים אינה נתונה ללא הגבלה, כך שקיומה מצריך מהם רמת תחזוקה מינימאלית של עצמם ושל סביבת המגורים שלהם. בהתאם לכך, תפקודים ניהולים כוללים בין היתר לא רק את מה שצריך למען הגשמת מטרה מסויימת, אלא גם את מה שצריך כדי לאפשר את הביצוע של הפעולות הנדרשות לאותה מטרה. כלומר, תפקודים ניהוליים כוללים גם את יכולת ההתמדה וההתארגנת סביב פעלות תחזוקה שגרתיות.

תוכלו ללמוד  עוד על תפקודים ניהולים והפרעת קשב  – בקישור הזה.

למה צריך לעשות דברים כדי להצליח לעשות דברים?

לשם גיוון אמחיש את העיקרון בתחום חיים אחר – בית הספר וההשכלה הגבוה.

והרי הדוגמה:

כדי להצליח במבחן צריך ללמוד – את זה מלמדים את כולם מכיתה א’ וכל ילד ידע לדקלם לכם את זה בעיניים עצומות.

מה ששוכחים להגיד, זה שכדי ללמוד צריך זמן.

הנטייה לשכוח לציין במפורש את העובדה שפעולת הלמידה דורשת זמן, או לייחס לה חשיבות באופן ייעודי כלשהו, היא משום שהיא נוטה להיות ברורה מאליה לנוירוטיפיקליים (אנשים בלי בלאגנים במוח), שאינם סובלים מבעיות של ניהול זמן. אבל זו נקודה ראשונה שאנשים עם הפרעת קשב יכולים ליפול בה, בגלל עיוורון הזמן שהיא נוטה ליצור.

• תוכלו ללמוד עוד על עיוורון הזמן בהקשר של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כלומר, זה לא שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים שפעולת הלמידה לוקחת זמן, אלא שזה לא משהו שחופרים לכולם מכיתה א’ ללא הרף. הבעיה היא שהקשר בין ההבנה בצורך בזמן לבין היכולת לפנות ולהקדיש זמן בפועל – לא תמיד עובד כשאין לך מספיק דופמין במוח.

לכן בהקשר של הפרעת קשב, אם לא מתייחסים לנושא של הזמן באופן יעודי, בולט ובמפורש, את ההשלכות הכואבות שלו נוטים להרגיש רק בדיעבד, כשכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.

זו הרמה שמתחילים לפתוח כשמתעסקים עם הפרעת קשב ו… בדרך כלל הדיון נעצר בנקודה הזו, או מסתבך סביבה.

אבל זה לא כל מה שצריך כדי ללמוד למבחן.

הבעיה הנוספת היא שיש עוד רמה שעליה כמעט לא מדברים גם בהקשר של הפרעת קשב, למרות שהיא לא פחות קריטית וההשפעה שלה לא פחות משמעותית – זמן הוא לא כל מה שנחוץ כדי לבצע פעולה.

זה נכון בין אם מדובר בלמידה או כל דבר אחר.

כלומר, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים לגמרי:

• היכולת לפנות מספיק זמן לפעולה מסויימת.
• היכולת לפעול במהלך הזמן שפונה – להתחיל, להמשיך ולסיים.

למשל – פעולת הלמידה מצריכה מוח עירני, שנוטה להתעייף כשמשתמשים בו ולכן לא יכול לעבוד באופן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, אם תפנו לכם יותר זמן ממה שהמוח שלכם מסוגל לתפקד בו ברצף, לא תוכלו להתמיד בפעולה לאורך כל הזמן שיועד לה. כמו כן, ככל שתתחילו את הלמידה כשאתם עייפים יותר, כך תצליחו להשתמש בפחות זמן לצורך הפעולה הזו.

אופס

לכן יש עוד נקודה שמאוד מאוד מרגיזה, אבל קיימת, והיא שלא ניתן ללמוד ברצף לאורך יותר מדי זמן מבלי לאכול, לשתות, לישון וכו’. כך שכדי ללמוד למבחן, בנוסף לזמן שמפנים לפעולת הלמידה עצמה, צריך גם להקציב זמן לשעות שינה, לדאוג למזון זמין, להכין ולאכול אותו וכו.

אומנם לא מדברים על זה, אבל עדיין אי אפשר להצליח ללמוד למבחן בלי זה.

למה?

כי זה מה שמאפשר לעשות את מה שצריך לעשות כדי להגשים את מה שרוצים להגשים.

אבל אבל…

אם זה נראה לכם מסובך, אז קחו בחשבון שיש גם פן רגשי לכל העסק וגם הנפש נוטה להישחק ללא תחזוקה מתאימה.

• על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כן כן, זה נושא שקשה לנו לקבל אותו. אבל בסופו של דבר, הפגיעה בתפקודים הניהוליים היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, ובעקבות זאת אנחנו נוטים להתמקד במטרה, פחות מכך בכל מה שצריך לעשות כדי להגשים אותה וכמעט שלא שמים לב למה שאנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה מסוגלים לבצע את הפעולות האלו.

לנטייה הזו יש השלכות רגשיות, שגם הן עובדות בשתי רמות. הראשונה היא תוצאה של הפגיעה המעשית-טכנית בתפקוד, אשר מובילה לתסכולים וכשלונות חוזרים ונשנים עם כל המשמעויות וההשלכות שלהם. השנייה היא בעקבות ההקשר החברתי, במיוחד בעולם שלרוב האנשים בו אין קשיים בתפקודים ניהוליים, ובתרבות שבאופן מסורתי מתייחסת לנושא הסדר והנקיון בצורה ערכית.

לכן אהבתי מאוד את הקישור ש- KC Davis עושה בהרצאה שלה בין ההתייחסות הפילוסופית-חברתית לפעולות התחזוקה השגרתיות לבין הבריאות הנפשית.

עם זאת, הפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיים בתפקודים ניהוליים, אשר יכולים להיפגע גם מהרבה דברים אחרים.

• כדי לדעת מה המקור או המקורות המדוייקים לקשיים עבור כל מקרה לגופו יש לעשות אבחנה מבדלת שאליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

בהתאם לכך ההרצאה הזו לא מיועדת באופן ייעודי לאנשים עם הפרעת קשב, אלא באופן כללי לכל מי שיכולת הניהול העצמי שלו נפגעה מכל סיבה שהיא וכדרך חיים של קבלת השונה, המאפשרת חמלה עצמית.

KC Davis מתארת בהרצאה שלה מספר מקרים שבהם אנשים מגיעים לנקודות שבר בחייהם, בעקבות הצורך להמשיך לתפקד במצב תחזוקתי ירוד, כאשר מסיבה כזו או אחרת אין להם את האפשרות להשקיע בתחזוקה שתשפר את מצבם. היא מדברת המון גם על ההתייחסות החברתית למצבים כאלו, שנוטה להתעלם הן מנקודת השבר (הקודמת, הנוכחית, או המאיימת להתממש כל רגע) והן מהסיבות הריאליות של אדם מסויים להתקשות לתחזק את עצמו ואת סביבתו כראוי.

אומנם פעולות תחזוקה לא נוטות להיות פעילות מועדפת על רוב האנשים, אך לרובם הן לא דורשות טרחה או מאמץ משמעותי. לכן הן נתפסות כמטרד שולי שהוא חלק מהאחריות הבסיסית של אדם בוגר. כתוצאה מכך אנשים שפעולות כאלו מהוות אתגר משמעותי עבורם, לא זוכים להכרה עבור המאמצים והמשאבים החריגים שהם צריכים להשקיע בתחזוקה על חשבון דברים אחרים. לכן גם קשה לאותם אנשים לקבל הבנה, תמיכה ואמפתיה כשהם לא מצלים לעמוד במשימות תחזוקתיות.

כמו כן, קשה לאנשים עם קושי בתחום זה לקבל הבנה או לגיטימציה להימנעות מפעולת תחזוקה מסויימות, שהמחיר שלהן ספציפית עבור אותו אדם, גבוה באופן לא פרופורציונאלי לתועלת. למרבה הצער, זה נכון גם במצבים שבהם השקעתו של מחיר זה תחמיר את המצב של אותו אדם במקום לשפר אותו. על פי רוב הדבר קורה משום שהצד ה”שופט” אינו מבין שישנם מקרים, אשר בהם יש לדברים אלו משמעות שונה מזו שהוא מורגל בה מתוך הנסיון האישי שלו.

עם זאת, השיפוט הערכי לא תמיד קשור לצורך הפרקטי/טכני בתחזוקה, אלא קשור יותר לנורמות תרבותיות, מסורות ומנהגים. כך שלמעשה, לא כל מה שנחשב לחלק מהתחזוקה השגרתית המקובלת, אכן חיוני לתפקוד של האדם ובני ביתו. כאשר יש קושי בביצוע פעולות תחזוקה, הגיוני יותר להתמקד בדברים החשובים יותר ברמה המעשית ולחפש דרכים יעילות יותר לביצוע של כמה שיותר פעולות מסוג זה, גם אם הן שונות מהמקובל.

המהפיכה המחשבתית של KC Davis, היא שאם נתייחס לתחזוקה כפעולה פונקציונאלית ולא כפעולה ערכית, נוכל למצוא הרבה פתרונות פרקטיים שיאפשרו להרבה אנשים להשיג את מה שהם צריכים כדי לתפקד מבלי לקרוס ומבלי להרגיש אשמה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to do laundry when you’re depressed | KC Davis | TEDxMileHigh ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

כמו כן, תוכלו למצוא את האתר הרשמי שלה – בקישור הזה

• ואני ממליצה בחום גם על הפודקסט שלה, שתוכלו למצוא באפילקציות החביבות עליכם או – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על סוגים שונים של בלאגן – בקישור הזה

ולבדוק כמה טיפים שימושיים לארגון הבית – בקישור הזה

The post שמירה על ניקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים, פילוסופיה ובריאות הנפש / KC Davis עם הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הדבר הראשון שהן אומרות הוא שרמה מסוימת של בלגן היא דבר צפוי ובלתי נמנע. מה שכן, הן ממליצות להבחין בין שני סוגים שונים של בלגן – סטטי ודינאמי.

בלגן דינאמי הוא בלגן שנמצא בתנועה שמשקפת את הפעילות שלנו ברחבי הבית. כלומר, הכוונה היא לחפצים שזזים ממקומם משום שנעשה בהם שימוש, או משום שנעים ונחמד לנו שהם עוברים אתנו מחדר לחדר, או נמצאים לידינו בזמן או מקום מסוים.

בלגן סטטי הוא בלגן שלא זז. כלומר, חפצים שהונחו מתישהו במקום מסוים ופשוט הצטברו או התמקמו שם בלי שנעשה בהם שימוש.

מה עושים עם זה?

המעצבות של ג’סיקה טוענות שחשוב להבחין בין שני סוגי הבלגן, כי אסטרטגיית ההתמודדות איתם שונה.

עבור בלגן סטטי שנתקע והצטבר, כדאי לשאול את עצמנו האם לחפצים שנמצאים בערמה יש מקום ואם כן – האם יש סיבה שאנחנו לא מחזירים אותם לשם.

• הן טוענות שנקודות איסוף או אכסון ייעודיות ידידותיות יותר, שיהיו לכם נוחות לשימוש, יכולות למנוע מבלגן בתנועה להפוך לבלגן סטטי.
• כדי למנוע הצפה, עדיף לא לנסות להתמודד אם כל הבלגן בבת אחת. במקום זאת, כשאתם עוברים על הבלגן התקוע שלכם, כדאי לבחור את הערמה הגדולה ביותר ולשאול את עצמכם – למה זה פה?

עבור בלגן בתנועה של חפצים שנמצאים בשימוש, כדאי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים או צריכים שיהיה בסביבה שלנו. משום שהנושא מושפע מגורמים רבים כמו דפוסי פעולה, אורח חיים, סוג הפעילות והעדפות אישיות, כל אחד צריך דברים אחרים במקומות אחרים.

• אם אתם תוהים איך לעשות את זה, ג’סיקה צרפה לסרטון “דפי עבודה” שיעזרו לכם ותוכלו למצוא אותם – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Deal with Clutter When You Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על טיפים ידידותיים לארגון הבית – בקישור הזה

והסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה

The post איך להתמודד עם בלגן בבית כשיש לכם הפרעת קשב? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למען הסר ספק, נתחיל בלהדגיש שהפרעת קשב וריכוז ADHD, היא הפרעה כרונית שמלווה את האדם לאורך כל חייו. היא אומנם בדרך כלל מאותרת בגילאי הילדות, במיוחד סביב הכניסה לבית הספר היסודי, אבל אין גיל מסוים שבו היא מפסיקה להתקיים ולכן היא נוכחת ומשפיעה גם לאורך כל החיים הבוגרים של האדם.

• כדי ללמוד עוד על הנושא אני ממליצה לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב בחיים הבוגרים – בקישור הזה.
• כדי לדעת איך צריך להתנהל אבחון מבוגרים, תוכלו לקרוא את אמות המידה של משרד הבריאות – בקישור הזה.

עיקרי הדברים

• דר’ סטפן המפריס מתחיל בכך שהוא רוצה לסייע לאנשים לקבל החלטה האם ללכת לאבחון של הפרעת קשב או לא.
  בהקשר הזה חשוב לי לציין שהחיסרון היחידי שהוא מתייחס אליו הוא עניין העלות שבארצות מסוימות יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל פחות רלוונטי בארץ, כשאפשר לעשות את האבחון דרך קופת חולים באופן מסובסד.
  שימו לב שבמקרה שאין תורים בעתיד הנראה לעין, או במקרים שחשוב לכם ללכת לרופא ספציפי שלא נמצא בקופה, כדאי להרים טלפון לשירות הלקוחות של הקופה ולשאול על “יעוץ רבעוני” (או משהו מקביל), כי בהרבה מקרים תוכלו לקבל החזר משמעותי גם על אבחון פרטי (התנאים משתנים מקופה לקופה ובתוך כל קופה לפי הביטוחים הספציפיים שעשיתם).
  או במילים אחרות, בהיעדר שיקול כלכלי, יש רק סיבה אחת לגשת לאבחון והיא קיומו של חשד להפרעת קשב. זאת משום שאבחון מקצועי מלא הוא הדרך היחידה לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב. בהתאם לכך, אין צורך בסיבה נוספת ואין צורך לדעת מראש אם יש לכם הפרעת קשב או לא – הולכים לאבחון כשלא יודעים, כדי לגלות.
• הפרעת קשב במבוגרים היא מצב נפוץ שנמצא בתת-אבחון משמעותי. כלומר, רוב המבוגרים עם הפרעת קשב טרם אובחנו ככאלו.
  חלק מהסיבות לתת האבחון של מבוגרים עם הפרעת קשב, היא הנטייה ההיסטורית להתייחס בעיקר לפן המוטורי-התנהגותי, לצד הסברה השגויה שהפרעת קשב היא תופעה של גילאי הילדות בלבד. היום אנחנו יודעים כבר שהיפראקטיביות לא חייבת להיות רק מוטורית, שהפרעת קשב לא חייבת לבוא עם היפראקטיביות או בעיות התנהגות ושמדובר במצב כרוני שמלווה את האדם מהלידה לאורך כל החיים.
• אחת הסיבות שלקח זמן להבין שהפרעת קשב לא נעלמת באופן ספונטאני בגילאי הבגרות, היא שהתסמינים נראים אחרת בתקופה הזו בהשוואה לתקופת הילדות. לכן חשוב מאוד לאבחן מבוגרים עם כלים שמותאמים לטווח הגילאים הרלוונטי ולא לקבוע אבחנה של מבוגרים על פי קריטריונים שמיועדים לילדים.
• לפי סטפן, בעוד שפעלתנות היתר והאימפולסיביות יכולות להיות פחות בולטות אצל מבוגרים ביחס לילדים, קשיי הקשב על פי רוב נשארים. חשוב לציין שהתסמינים שפחות בולטים לעין בגילאי הבגרות לא בהכרח נעלמו, אלא לרוב יקבלו ביטוי מעודן יותר – כמו למשל שימוש בצעצועי פיג’ט במקום תנועה במרחב.
  כמו כן, עם הזמן אנשים עם הפרעת קשב לומדים להתאים את הביטוי החיצוני של התסמינים בדרכים יותר מקובלות חברתית, שמטבע הדברים פחות צורמות לסביבה ולכן פחות תופסות את תשומת הלב. למשל, במקום סתם לקום ולהסתובב בחדר ללא סיבה מוצדקת מבחינה חברתית, אפשר לשאול באמצע ישיבה מי רוצה קפה ואז יש תירוץ לקום כדי להכין לכולם.
• תרופות ממריצות מהסוג שמשמש לטיפול בהפרעת קשב לא יעזרו לכולם, אלא ישפרו רק את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים עם הפרעת קשב. לאנשים בלי הפרעת קשב זה לא יעזור ואף עלול לפגוע בתפקוד.
• התסמינים הבולטים כמו ציונים נמוכים או בעיות התנהגות לא רלוונטיים לכל האנשים עם הפרעת קשב. אנשים ללא פעלתנות יתר יתוארו בדרך כלל כחולמניים ולא כתזזיתיים. כמו כן, אנשים אינטליגנטיים יותר יוכלו לפצות על התסמינים באופן לא מודע עד שלב מסוים. ברגע שהאינטליגנציה לא מספיקה כדי להוציא ציונים טובים בלי ללמוד, מתחילות בעיות גדולות, משום שבמשך כל הזמן הזה לא נבנו הרגלי למידה. משברים מסוג זה נוטים להתרחש בעקבות קפיצה בדרישות האקדמיות שנוטה ללוות מעברים בין בית הספר היסודי, לחטיבה, לתיכון ולאקדמיה.
  למידע נוסף על מחוננות והפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
  למידע נוסף על סטודנטים עם הפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
• אחד הפיצויים הנפוצים לתסמינים של הפרעת קשב הוא הסתמכות על הלחץ והמתח של “הרגע האחרון”. דפוס התנהלות זה בא לידי ביטוי בדחיינות מתמשכת, עם פרצים מהירים של עבודה אינטנסיבית, שמתחילים רק מספר ימים עד מספר שעות לפני תאריך היעד. האדרנלין שמופרש בעקבות הפחד מההשלכות האפשריות של אי העמידה בזמנים לקראת הדד-ליין, אכן מסייע רבות לגיוס משאבים קוגניטיביים, אבל… מגיע עם מחיר כבד מאוד.
  על ההשלכות הפיזיולוגיות של שימוש כרוני באסטרטגיות התמודדות מבוססות לחץ תוכלו ללמוד – בקישור הזה
• הפרעת קשב מאופיינת בתלות גבוהה ברמת העניין וההנאה שהאדם מפיק מהפעילות הספציפית שבה הוא מנסה לעסוק. לכן, אנשים הם הפרעת קשב מסוגלים להתמקד ואפילו להישאב לתוך פעילויות אטרקטיביות עבורם, אבל בו בזמן גם להתקשות להפנות את הקשב באופן ממוקד ומתמשך לכל השאר. כלומר, מה שקובע הוא לא רמת הקשב הכללית של האדם, אלא סוג המשימה או הפעילות.
• אחד המאפיינים הנפוצים והבולטים יותר של הפרעת קשב בגילאי הבגרות הוא בלאגן כללי בחיים. כלומר, הצטברות של הרבה דברים שהותחלו אך לא הושלמו. כמו למשל, מטלות הקשורות לתחזוקת הבית, לימודים, עבודה, ארוחות וכו. כמו כן, גם דחיינות היא מאפיין משמעותי בהפרעת קשב של גילאי הבגרות.
• בעולם העבודה אחד המאפיינים הנפוצים הוא מעברים תכופים בין מקומות עבודה. כמו כן, במקרים רבים ניתן לראות ניסיונות מרובים לרכישה של השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית.
  מידע נוסף על הפרעת קשב בעולם העבודה תוכלו למצוא – בקישור הזה
• לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי משמעותי בכל הנושא של התמודדות בירוקרטית, סידורים, תשלומים וכו.
• הפרעת קשב בגילאי הבגרות מאופיינת במוסחות גבוהה מגירויים בעולם החיצוני והפנימי כאחד. בעקבות זאת, יש קושי ביישום רציף של סדר פעולות, אשר יוצר דפוס פעולה לא ליניארי, עם פערים, קפיצות והשלמות.
• בגילאי הבגרות הפרעת קשב יכולה לגרום לקשיים ביצירה ושימור של קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים.
• בפן הרגשי להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בוויסות רגשי לצד נטייה מוגברת לבעיות רגשיות כמו חרדה ודיכאון.
  שימו לב – כאשר יש מעורבות רגשית מכל סוג, או חשד למקורות רגשיים לקשיים, חשוב מאוד ללכת לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שידע לעשות את האיזון התרופתי הנחוץ ולהמליץ על טיפולים משלימים על פי צורך.
  מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו לשמוע – בקישור הזה
• הפרעת קשב בלתי מטופלת מעלה את הסיכון להתמכרות ושימוש לרעה בחומרים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Should You Be Assessed For ADHD? with Dr Stephen Humphries – Harley Therapy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור האישי של משה סובר על אבחנה בגיל מבוגר – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה

The post חשיבות האבחון של הפרעת קשב במבוגרים / Dr Stephen Humphries appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לפחות במה שראיתי עד עכשיו, למרות שהיא לא מדברת על הפרעת קשב ולא מייעדת את הסרטונים שלה לאנשים עם הפרעת קשב, ניכר שהיא יודעת לקחת בחשבון קשיים בתפקודים ניהוליים ושמה דגש על התאמה של העיצוב לאדם ולא להיפך.

אהבתי גם שהיא יודעת להמחיש מאוד טוב את הדוגמאות שהיא נותנת באמצעות תמונות של “לפני ואחרי”, שמאוד מבהירות מה כל דבר אמור לעשות, מה המטרה ואיך זה עוזר לכם לממש אותה.

אז מה הבעיה?

קרולין טוענת שהבעיה המרכזית היא שיש לנו יותר מידי דברים ו… אנחנו לא יודעים איך להיפתר מהם, אנחנו לא יודעים ממה להיפתר ואנחנו לא יודעים איך לארגן את הדברים שבחרנו להשאיר. נשמע מוכר?

בסרטון הזה היא מציגה טיפים שימושיים להתמודדות עם הנושא. כמובן שלכל אחד מתאים משהו אחר, לכן באופן כללי כדאי להתייחס לטיפים מהסוג הזה כרעיונות לבדיקה. הרי לא כל דבר יתאים לכולם, אבל אם יש משהו מתאים שמישהו אחר כבר חשב עליו – למה לטרוח להמציא את הגלגל מחדש?

הרעיון הוא לשמוע, לחשוב אם זה משהו ששווה את האנרגיה בבדיקה, ואם כן – להתנסות ולהחליט לפי התוצאות בשטח, האם זה משהו שכדאי להמשיך איתו או שעדיף לעבור לבא.

עיקרי הדברים:

ארגון הבית הוא תהליך של בניית מערכות, שמיועדות לגרום לחיים שלכם לעבוד טוב יותר.
כדי להגשים את המטרה הזו, התהליך צריך לכלול:

• הפחתה של העומס החזותי
• גישה נוחה
• תחזוקה נוחה

טיפים לארגון על פי העקרונות האלו:

שימו לב – אני ממליצה בחום לראות את ההמחשות החזותיות בסרטון, כי הם מדגימות את ההשפעה של כל טיפ הרבה יותר טוב ממה שאפשר לתאר באופן מילולי.

• לתחום את החפצים שמונחים על משטחים ברחבי הבית – ברגע ששמים מספר חפצים על מגש, תחתית דקורטיבית או כל דבר אחר שמאגד אותם ויזואלית ליחידה אחת, זה מוריד את העומס החזותי.
• אם אין לכם משהו לשים מתחת לחפצים כדי לתחום אותם, אפשר לקבץ אותם בקבוצות של 3 באזורים שונים של המשטח.
• קולבים מקטיפה – לטענה זה מחזיק את הבגדים היטב, ככה שהם לא נופלים גם אם הגזרה מאתגרת לתלייה או שהבד מחליק במיוחד.
• קולבים זהים מאותו צבע וסוג, יכולים להוריד את העומס החזותי בארון.
• ליצור “אזורי נחיתה” ייעודים במקומות שתואמים את התנועה הטבעית של הדיירים והחפצים בבית.
• ניתן לאכסן חפצים קטנים מסוגים שונים (כמו כלי רחצה וקוסמטיקה) בקרוסלת פלסטיק קטנה, מסתובבת ושקופה, שמאפשרת תצוגה ברורה וגישה נוחה – בסרטון קרולין ממליצה על סוג ספציפי שעובד טוב עבורה.
• לבדוק מהם האזורים הפעילים והסבילים בבית.
  • אזורים פעילים הם המקומות שבהם יש הרבה תנועה של אנשים וחפצים – במקומות האלו כדאי לשים את הדברים שנמצאים בשימוש שוטף ותדיר.
  • אזורים סבילים הם המקומות שבהם יש מעט תנועה של אנשים וחפצים – במקומות האלו כדאי לאכסן את הדברים שנעשה בהם שימוש לעיתים נדירות או באירועים מיוחדים בלבד.
• בנוסף, לבדוק מה רמת הנגישות של מקומות האכסון ברחבי הבית ולוודא שהחפצים שבהם נעשה שימוש תדיר נמצאים במקומות היותר נגישים.
• למקסם את השימוש בחללים קטנים ומוזרים ברחבי הבית – קרולין ממליצה להפוך אותם לאזור דקורטיבי, או לאכסון יעיל באמצעות מספר עזרים שימושיים שהיא מציגה בסרטון.
• לתת עדיפות לאכסון סגור – אם החפצים שאתם מעוניינים לאכסן, לא הולכים להיות מסודרים בצורה דקורטיבית ונעימה לעין כל הזמן, כדאי לשים אותם במקום סגור כדי למנוע עומס חזותי. זה יכול להיות קופסא יפה, דלת של ארון, מגירה וכו. מדפים פתוחים שימושיים בעיקר לספרים או אלמטים עיצוביים כמו תמונות, עציצים וכו.
• תת חלוקה של חללי אכסון שמכילים הרבה פריטים קטנים – לשים קופסאות או חוצצים בתוך מגירות גדולות, שיחלקו אותם לחללים קטנים יותר.
• להיפתר מכמה שיותר דברים. בהקשר הזה קרולין מזכירה לטובה את עיקרון ניצוץ האושר של מארי קונדו, אך טוענת בצדק שלעיתים קשה להבדיל בין חפצים שמעוררים בנו ניצוץ של אושר, לבין חפצים שהמחשבה על פרידה מהם מעוררת בנו ניצוץ של אשמה או חרדה…. כדי להבדיל ביניהם היא ממליצה לדמיין את החפץ כשהוא מרוח בכתמים של משהו קשה מאוד להסרה – ולבדוק אם מתעורר בנו דחף עז לעשות כל מאמץ כדי לנקות אותו, או דווקא תחושת הקלה על כך שעכשיו יש לנו סוף סוף לגיטימציה להוציא אותו מהחיים שלנו.
• את המיון של החפצים לשמירה או מסירה לא כדאי לעשות בפעם אחת, אלא ביחידות זמן קטנות ומזדמנות בתדירות שנוחה לכם.
• אם לוקח לכם יותר מחמש דקות לסדר חדר – זה סימן שיש לכם יותר מידי דברים…. (קריטריון קצת קשוח מידי לטעמי, אבל ייתכן שיש בזה משהו….)
• לעודד ילדים לעזור במשימות תחזוקה של הבית (כל עוד שזה בא ברוח טובה ולא יוצר מתחים מיותרים)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון You’re doing home organization WRONG ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה

ולשמוע את המנון הניקיון – בקישור הזה

The post טיפים לארגון הבית / Caroline Winkler appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מבחינת ביטוח לאומי זה מאוד תלוי גיל.

לילדים עד גיל 18, יש את מה שנקרא “קצבת ילד נכה”, אבל למרבה הצער היא לא תהיה רלוונטית לרוב הילדים עם הפרעת קשב.

זאת משום שהקצבה הזו מיועדת למקרים קשים במיוחד שלרוב שייכים לחינוך המיוחד. במקרים האלו אומנם לפעמים יש גם הפרעת קשב, אבל בדרך כלל היא לא הסיבה היחידה או העיקרית לקבלת הזכאות לקצבה או לשילוב בחינוך המיוחד.

• תוכלו למצוא פרטים נוספים על קצבת ילד נכה – בקישור הזה

למבוגרים לאומת זאת, יש כבר יותר על מה לדבר.

הכירו את השיקום המקצועי של ביטוח לאומי

לאנשים מעל גיל 18 יש אפשרות להגיש בקשה לסל שיקום מקצועי בביטוח לאומי.

הסל לא מיועד ספציפית להפרעת קשב, אלא באופן כללי למה שמכונה “נכות רפואית” – אל תתרגשו מהשם, זה מונח בירוקרטי ולא הצהרה ערכית או מקצועית.

בהקשר הזה הפרעת קשב נחשבת לנכות רפואית משום שהיא מאובחנת על ידי רופא ויש לה טיפול תרופתי. לעומת זאת לקויות למידה לא נחשבות לנכות רפואית – זאת משום שלמרות שגם הן הפרעות נוירו-התפתחותיות, האבחון שלהן לא מתבצע על ידי רופא ואין להן טיפול תרופתי.

• על אבחון רפואי של הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
• על אבחון דידקטי ללקויות למידה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

משום שמדובר בנכות רפואית כללית, אז אפשר ורצוי לכלול בבקשה תיעוד רלוונטי של כל הבעיות הרפואיות שיש לכם. בהקשר הזה בעיות רגשיות שמאובחנות על ידי פסיכיאטר גם כן נחשבות לבעיות רפואיות משום שפסיכיאטר הוא רופא. כמו כן, כדאי גם לכלול בעיות משמעותיות נוספות כמו לקויות למידה, למרות שהן לא נחשבות רפואיות, משום שזה יעזור לוועדה לקבל תמונה מלאה יותר על ההתמודדות שלכם.

לפי המסמכים שתגישו, ביטוח לאומי יחליט אילו מומחים צריכים להרכיב את הועדה שלכם.

לאחר שתופיעו מול הוועדה, היא תשקול את כל המידע שברשותה ותחליט אם ולאיזה סיוע אתם זכאים.

אם אתם לא מרוצים מהקביעה של הועדה יש אפשרות לערעור, אבל זו פרוצדורה יותר מסובכת – לכן חשוב להכין היטב את הטפסים כבר בהגשה הראשונה.

הצילו בירוקרטיה

אם כל התהליך הזה מתחיל להישמע כמו עוד מלכוד 22 של קשב, שבו כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם בירוקרטיה צריך לעמוד בהצלחה בטונה מכשולים בירוקרטיים – אתם די צודקים…..

לצורך העניין עדיף לא להתמודד עם זה לבד ויש שני גורמים מרכזיים שיכולים לסייע לכם בתהליך:

• עובדות סוציאליות מטעם הרווחה או בפרטי יוכלו לסייע לכם להבין את הנהלים והקריטריונים העדכניים ולאסוף את כל הניירת הרלוונטית.
• “יד מכוונת” – זוהי רשת מרכזים מטעם ביטוח לאומי, שמופעלים על ידי חברה פרטית ונותנים ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם. הם יוכלו לעזור לכם לסדר את כל הניירת שאספתם עם העובדת הסוציאלית, לפני ההגשה לביטוח הלאומי ולהדריך אתכם כיצד להתנהל בוועדה עצמה. שימו לב שכדאי לקבוע תורים מראש כי לפעמים יש המתנה ארוכה. פרטים נוספים תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

פרטים נוספים אודות השיקום המקצועי ניתן למצוא באתר של ביטוח לאומי – בקישור הזה

הסברים על שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לאנשים עם נכות מאתר “כל זכות”, תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה וההייטק – בקישור הזה

ולקרוא את מאמר הקונצנזוס על מבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post שיקום מקצועי / ביטוח לאומי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

היא כמובן מסבירה שם עבור כל דוגמה בדיוק מה באמת מייצג הפרעת קשב ומה לא ולמה, אבל יש כמה נקודות מרכזיות שחוזרות שלדעתי חשוב לשים לב אליהן ולתת להן דגש מיוחד.

ההבדל בין מי שאומר שיש לו הפרעת קשב למי שיש לו הפרעת קשב

ג’סיקה שמה לב לשני דפוסים של ייצוגים של הפרעת קשב – הסוג הראשון הוא של דמויות שהפרעת הקשב שלהן מוצהרת במפורש. ברוב המקרים אותן דמויות יצהירו בעצמן על הפרעת הקשב שלהן ולעיתים הנושא יובהר לצופה על ידי דמויות אחרות בסביבתן. אלו יהיו דמויות סטראוטיפיות, שלרוב מוצגות באופן מוקצן יתר על המידה או סתם לא תואם מציאות. בדרך כלל התפקיד של הצגת הפרעת הקשב של הדמויות האלו יהיה קומי ומגוחך. לעיתים הוא ישרת מטרה אחרת בעלילה – כלומר, הפרעת הקשב לא תוצג לשם עצמה אלא כדי להדגיש או להניע משהו אחר.

הסוג השני הוא של דמויות שמתנהגות כמו שבאמת מתנהגים אנשים עם הפרעת קשב, אבל…. בדרך כלל אף אחד לא יגיד את זה במפורש.

• דוגמה ישראלית משובחת לדמות כזו היא ציפטפוט הנהדרת שתוכלו לראות – בקישור הזה

מה שג’סיקה טוענת שחסר, ואני מסכימה איתה מאוד – זה ייצוג של דמויות שהפרעת הקשב שלהן גם מוצהרת במפורש וגם ניכרת בהתנהגות שלהן בצורה אוטנטית ותואמת מציאות.

כרגע זה די מרגיש שההקשר היחיד שבו לגיטימי לדבר על הפרעת קשב באופן מפורש, זה לצורך שעשוע של הסביבה. לא רק זאת, אלא שהרבה פעמים השעשוע בא על חשבון האדם עם הפרעת קשב או מציג אותו באור שלילי ומגונה. לא סתם המקום של “ליצן הכיתה” הוא כל כך בעייתי בהקשר של הפרעת קשב. אין שום דבר רע בלהצחיק, אבל כשאין לך דרך התמודדות יעילה יותר מלצחוק על חשבון אחרים או להפוך את עצמך לבדיחה – זה בעיה.

או במילים אחרות, חוש הומור זה דבר נהדר, אבל… יש הבדל משמעותי בין שימוש חיובי והסתגלותי בהומור לבין שימוש פוגעני. אם ילד עם הפרעת קשב מספר בדיחה מצחיקה לחברים שלו בהפסקה, זה אחלה. הומור גם יכול לסייע להתמודדות כשהוא עוזר לעבד את הקשיים או לתקשר אותם לסביבה בצורה קלילה ונעימה. אבל אם ילד עם הפרעת קשב רוצה להסיח את דעתו של המורה מכך שהוא לא יודעת את התשובה או בכלל לא שם לב מה השאלה ותוך כדי כך משפיל את עצמו, מפריע למהלך השיעור או “יורד” על ילדים אחרים – זה לא עושה טוב לאף אחד, מסתיר את הבעיה האמתית ובכך מצמצם את הסיכוי שתקבל מענה הולם. כלומר, ילד כזה שעושה עבודה טובה, יכול לקבל הרבה “שיחות משמעת” ועונשים, אבל לא בהכרח יקבל מענה לקשיי הקשב והשלכותיהם על יכולת הלמידה שלו. זה יכול ללכת ולהחמיר כשילד לומד שתשומת הלב היחידה שהוא יכול להשיג היא שלילית וזה עדיף מכלום.

משום שכל החוויות האלו בתקופת הילדות מאוד משפיעות על האופן שבו יתפתח האדם הבוגר מבחינה רגשית, התנהגותית וחברתית, זה יכול להיות מאוד מאוד רע ומאוד מאוד קשה לתיקון בשלב מאוחר יותר.

אומנם לא כל האנשים עם הפרעת קשב יהפוך לליצן הכיתה, אבל אנחנו בהחלט בסיכון מוגבר להיכנס לפינה הזאת. כשמציגים את זה כקטע משעשע או מגוחך של הפרעת קשב ולא כהשלכה בעייתית ומסוכנת שרצוי למנוע, זה רק מחמיר את המצב. במיוחד כשהסטיגמה הזו כבר נפוצה מידי בציבור ויש לה השלכות על האופן שבו אנשים יתייחסו למצבים כאלו בעולם האמתי.

מהם הייצוגים הסטראוטיפים ומה ההבדל בינם לבין המציאות?

עבור כל ייצוג סטראוטיפי כזה, ג’סיקה מסבירה למה הוא לא נכון ומה באמת קורה במציאות. אתן לכם את עיקרי הדברים:

התסמינים של אנשים עם הפרעת קשב לא מופיעים רק כשהם מדברים על הפרעת קשב

הפרעת קשב היא מצב כרוני שמאופיין בתנודתיות וקשיי ויסות. כלומר, היא מקשה עלינו להתאים את ההתנהגות לסיטואציה ויכולה לבוא לידי ביטוי באופן בלתי צפוי שלא ניתן או קשה מאוד לשלוט עליו. לכן, מקרים שבהם דמויות סטראוטיפיות פתאום נזכרות במשהו או מאבדות את קו המחשבה רק כשהן מדברות על הפרעת הקשב שלהן אינן משקפות התנהגות אמתית של אנשים עם הפרעת קשב.

הפרעת קשב זה לא משהו שיוצא לאור רק כשמדברים עליו, זה משהו שמרים את הראש כשמנסים לעשות דברים אחרים.

לאנשים עם הפרעת קשב יש הבנה חברתית בסיסית ומעלה

במקרים רבים דמויות סטראוטיפיות של אנשים עם הפרעת קשב יתנהגו בצורה לא מקובלת חברתית, בלי שניכר שהם מודעים לכך או מוטרדים מכך.

אומנם הפרעת קשב יכולה לפגוע בפן החברתי, אבל אנחנו יודעים מתי אנחנו מתנהגים “לא בסדר”, או לפחות יודעים לזהות את זה מהר מהתגובות של הסביבה כשפספסנו. זאת משום שרוב ההתנהגויות הבעייתיות חברתית של אנשים עם הפרעת קשב נובעות מחוסר תשומת לב לפרטים (לא שמתי לב למשהו באינטראקציה) או מחוסר יכולת לווסת את ההתנהגות וקושי להימנע מתגובות בעייתיות למרות המודעות והרצון לנהוג אחרת.

• תוכלו לקרוא הסבר על הקשיים החברתיים על אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
• והסבר ספציפי על נושא האיחורים – בקישור הזה

אנשים עם הפרעת קשב בדרך כלל יתאמצו להסתיר אותה

בהמשך לנקודה הקודמת – לא רק שיש לנו את המודעות החברתית להבין מתי אנחנו מתנהגים “לא בסדר”, אלא שבדרך כלל אנחנו מרגישים מאוד רע עם זה. הבושה, החשש וייסורי המצפון בדרך כלל גורמים לאנשים להסתיר את קיומה של הפרעת קשב מהסביבה, או להסתיר את הביטויים האמתיים שלה גם כשהסביבה מודעת לקיומה (ומתייחסת בדרך כלל להיבטים הסטיגמטיים בלבד).

לכן, זה מאוד לא סביר שתמצאו משהו שמציג את עצמו סתם כך ב”שלום, קוראים לי X ויש לי הפרעת קשב”. בדרך כלל השיתוף בהפרעת קשב ובהשלכות האמתיות שלה יהיה רק במקרים שבהם אין ברירה (כשגילו או הולכים לגלות) או מול אנשים קרובים שמרגישים איתם מספיק בנוח. לא לזרים ולא בלי סיבה טובה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Reacting to ADHD in the Media ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’סיקה על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה

ולשמוע את הסיפור האישי של חלי גולדנברג – בקישור הזה

The post תגובות לייצוגים של הפרעת קשב בטלוויזיה ובקולנוע / How to ADHD + הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה יצחק מנדל מציג בצורה משעשעת אך כואבת את הקושי שלו להגיע בזמן לפגישות.

נטייה לאיחורים מרובים היא ביטוי נפוץ מאוד לקשיי ההתארגנות וניהול הזמנים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. הקושי הזה נגרם מפגיעה בתפקודים הניהוליים, שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. ברמת המנגנונים הנוירולוגים, הפגיעה הזו מתרחשת בעקבות ההנמכה של הפעילות הדופמינרגית במוח, שעליה תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

יצחק מציג את התגובות השליליות שהוא מקבל מהסביבה בעקבות האיחורים שלו ובמיוחד מהאנשים שכל הזמן מחכים שכבר יגיע…. מן הסתם זה לא נעים לכל הצדדים.

האלו שמחכים

האינטראקציה עם הסביבה היא נקודה כואבת במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, לאור האופי המורכב והשקוף של רוב התסמינים. בהיעדר הבנה על מהות ההפרעה והאופן שבו היא משפיעה על התפקוד, אנשים רבים נוטים לייחס באופן שגוי את חוסר היכולת לעמוד בציפיות החברתיות ובמחויבויות היום יום לפגם כלשהו במהות, באופי או בערכים של האדם. זו הסיבה שבמקרים רבים, ההתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב מול הסביבה החברתית שלהם יכולה להיות הרבה יותר קשה ופוגענית מאשר ההתמודדות עם התסמינים עצמם ו…. לא בגלל שהתסמינים קלים להתמודדות….

מה הבעיה?

ייחוס שגוי של קשיי התפקוד למאפיינים אישיים של האדם בעייתי מאוד משתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא שהבנת הבעיה היא חצי מהפתרון. או יותר נכון, אי אפשר לפתור בעיה שלא מבינים או לא מודעים לקיומה.

לכן, ייחוס שגוי של הקשיים לדברים שלא באמת קשורים אליהם, מונע את האיתור של המקורות האמתיים. זאת משום שכשאנחנו תחת האשליה הכוזבת שאנחנו יודעים מה הבעיה, אנחנו לא מרגישים צורך להמשיך לחפש ממה היא נובעת.

חוסר מודעות למקור הקשיים גורם להזנחה. ברגע שלא נותנים מענה למקור האמתי לקשיים, במקרה הטוב לא צפוי שיפור משמעותי בתפקוד. במקרה הפחות טוב, הקשיים צפויים להחמיר, לגרום לצבירת פערים ולפתח מגוון מרשים של בעיות משניות.

במקביל, אם מנסים לפתור בעיה שלא קיימת – במקרה הטוב סתם נבזבז משאבים שיכולים לבוא על חשבון דברים חשובים אחרים. במקרה הרע, אנחנו עלולים לעשות נזק.

משום שכל כך חשוב לאתר את המקור המדויק לקשיים, האבחנה המבדלת, שהיא הבדיקה של גורמים אפשריים נוספים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחנה של הפרעת קשב. את ההנחיות של משרד הבריאות בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה. והסבר כללי על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה.

השלכות חברתיות ורגשיות

הסיבה השנייה לבעייתיות של ייחוס שגוי של מקור הקשיים למאפיינים אישיים של האדם היא הפן הרגשי-חברתי.

קודם כל, באופן כללי שמירה על קשרים חברתיים יכולה להיות אתגר לאנשים עם הפרעת קשב. תוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.

אם בנוסף על כך אנשים מקבלים את הרושם השגוי שאותו אדם מזלזל בזמן שלהם, או שלא אכפת לו מהם וכו, מן הסתם יהיה קשה עוד יותר לבנות, לשמר ולפתח את הקשרים החברתיים. על הקושי של אנשים עם בעיות שקופות להתמודד מול הסביבה החברתית תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כשזה קורה מול דמויות סמכות, יכולה להיות לזה גם השלכה קשה מאוד על שוויון ההזדמנויות של האדם. בתחום ההשכלה זה יכול לפגוע בציונים באופן ישיר, שכן הרבה פעמים הנוכחות היא חלק מהציון. באופן עקיף יותר זה יכול לפגוע בנכונות של המרצים והמורים לסייע ולהתגמש, דווקא עבור אותם תלמידים וסטודנטים שזקוקים יותר להתאמות וליחס אישי בתהליכי הלמידה וההיבחנות.

• מידע נוסף על התמודדות של תלמידים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• ועל סטודנטים באקדמיה – בקישור הזה

בעולם העבודה זה יכול למנוע קבלה או קידום לתפקידים מסוימים. כמו כן, זה עלול לפגוע ברמת השירות שאותו אדם יקבל מפקידים ואנשי מקצוע בכל היבט שמערב פגישות של פנים מול פנים במועד מסוים.

קיצר, זה עושה טונה בעיות בהמון מישורים.

אבל… ההיבט הבעייתי ביותר והקשה ביותר, הוא ההתייחסות של האדם לעצמו, מהרגע שבו מתחילה ההפנמה של ההאשמות הכוזבות מהסביבה. על כך תוכלו לקרוא את הדברים המרשימים של אחד העם – בקישור הזה.

אז מה עושים?

הסרטון מראה יפה מאוד מדוע חשוב להסביר לכלל האוכלוסייה את המשמעות, הביטויים וההשלכות של הפרעת קשב. הוא גם בהחלט תורם היטב את חלקו לנושא וכל המרבה הרי זה משובח. לצורך העניין, הסברים נוספים תוכלו למצוא במאגר המידע שלנו – בקישור הזה.

עם זאת, הקריאה להבנה וקבלה חד צדדיים מצטיירת בעיני כפתרון חלקי וחסר. אומנם אף אחד לא אשם בזה שיש לו הפרעת קשב, זה הרי דבר מולד שלא בוחרים בו ושאי אפשר לשנות, אבל… גם שאר האנשים בעולם לא אשמים בזה.

איך ועל מה לקחת אחריות

כאמור, אנשים עם הפרעת קשב לא אשמים בכך שיש להם הפרעת קשב. כמו כן, אי אפשר לצפות מאנשים לשלוט בדברים שלא נמצאים בשליטתם.

האם זה פותר אנשים עם הפרעת קשב לאחריות על ההשפעות של ההתנהלות שלהם על אנשים אחרים?

כמובן שלא.

האחריות נמצאת במה שכן אפשר לעשות.

למשל –

• ללכת לאבחון ברגע שעולה החשד הראשוני, כדי לברר את המקור האמתי לקשיים ולקבל הנחיות לבנייה של מערך טיפולי.
• לטפל. כאשר, חלק מהטיפול צריך לכלול גם קבלת מידע על ההפרעה וכלים לסנגור עצמי.
• להשקיע מאמץ סביר בצמצום ההשפעה של התסמינים על התפקוד ועל הסביבה החברתית.

בהקשר הזה חשוב לי מאוד להדגיש את ההשקעה של מאמץ *סביר*. הכוונה היא לא לזלזל ולא להרגיש פטורים מהתחשבות בזולת מצד אחד, אבל מצד שני, לא לבזבז את כל המשאבים ולא להגיע לשחיקה. בהתחשב בשונות הבין אישית הרבה שמאפיינת אנשים עם הפרעת קשב, האיזון הזה יהיה במקום אחר עבור כל אחת ואחד מהם. ככה שלמעשה, כל אדם עם הפרעת קשב יצטרך למצוא את הדרך שלו להגיע לשם וללמוד מה האיזון שעובד הכי טוב עבורו.

עם זאת, זה ממש ממש ממש לא דבר פשוט לעשות. הרי איזון הוא בהחלט אחד הדברים שהפרעת קשב מקשה להגיע אליו, במיוחד לאור קשיי הניהול העצמי והוויסות שהיא גורמת להם. למעשה, אנחנו יותר אנשים של “הכל או כלום”, כי זה דפוס פעולה שאותו יותר קל לתחזק קוגניטיבית בהינתן משאבים קוגניטיביים לא אמינים. כלומר, קשה לנו עם “דרך הביניים” או ה”בדיוק”, שמצריכים שימוש הרבה יותר אינטנסיבי בזיכרון העבודה שנפגע בהפרעת קשב. על החשיבות של זיכרון העבודה להתנהלות בעולם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

אם אתם רוצים קצת יותר להמחיש את זה, תחשבו על מצב שבו צריך לקחת בחשבון בזמן אמת את כל השיקולים הרלוונטיים כדי להחליט האם כדאי או לא לוותר על ארוחת הצהריים בשביל לא לאחר למישהו, או כדי למצוא וליישם פתרונות חלופיים. אם נוותר על הצהריים יכול להיות שנגיע רעבים, עצבניים ולא מרוכזים ולא סביר שהצד השני יעריך את זה. אבל… גם האיחור לא יתקבל בברכה – מה עדיף? לחלופין אפשר למשל לנסוע בתחבורה ציבורית ולאכול בדרך, אבל איפה אפשר לקנות אוכל שאפשר לקחת לדרך וכמה זמן ייקח לעמוד בתור, כמה זמן ייקח לאוטובוס להגיע והאם בסופו של דבר זה באמת יחסוך או יבזבז זמן….. עומס הפרטים והאפשרויות הזה מכביד מאוד על זיכרון העבודה, שלא בהכרח שיתף פעולה עם הקטע של להחזיק את כולם במודעות מספיק זמן כדי לאפשר לנו להשוות בין האפשרויות ולנסות לחפש את הפתרון המיטבי למצב. כתוצאה מכך באמצע התהליך תוכלו פתאום לתהות על מה חשבתם בכלל ומה התכוונתם לעשות, או להיזכר ששכחתם להאכיל את החתול ולהתחיל לחשוב על זה וכן או לא להיזכר באיזשהו שלב בכך שבעצם ניסיתם להחליט אם ואיך לסגור את הקטע של ארוחת צהריים.

לכן, גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון, הוא שאם אתם עם הפרעת קשב, עצם הניסיון לקבל החלטה מורכבת כזו עלול בסופו של דבר, לקחת יותר זמן מהיישום של כל אחת מהאפשרויות גם יחד. לכן, לפעמים הרבה יותר ישתלם לבחור רנדומאלית ולקוות לטוב.

למען הסר ספק זה רק תיאור חלקי של רמת הבלאגן שהפרעת קשב יכולה ליצור באירוע אחד ותחשבו שיכולים להיות לכם הרבה כאלו במהלך היום ו…. לא סתם אחת התלונות הנפוצות של אנשים עם הפרעת קשב זה על עייפות….
ועכשיו תנסו להתמודד עם כל הבלאגן הזה כשהמוח שלכם עוד יותר איטי ומפוזר כי אתם עייפים. להמשיך?

כאמור, טיפול יכול לעזור מאוד להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים, אבל… אם כבר פותחים את הנושא – הגישה לאבחון וטיפול גם היא נפגעת מעצם התסמינים עצמם. זאת משום שהיא כרוחה בהמון בירוקרטיה שלא יושבת טוב עם קשיי ההתארגנות, ההתמדה ותשומת הלב בפרטים שהפרעת קשב יוצרת. שלא לדבר על העלויות הגבוהות לצד הקושי להשיג מימון…

כשעל כל זה נוספת הסטיגמה, אז מעבר לקשיים הטכניים והקוגניטיביים נוסף גם קושי חברתי-רגשי של בושה, אשמה וחוסר לגיטימציה.

• בנושא הזה כדאי לקרוא את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה
• ואת ההסבר על הסכנה בהתייחסות לטיפול תרופתי כמוצא אחרון – בקישור זה

לכן המאמץ צריך להיות הדדי

מבחינת הסביבה החברתית וההתנהלות הממסדית – צרכים להקפיד על הסברה איכותית ואמינה בנוגע להפרעת קשב, יחד עם נקיטת פעולות חריפות נגד גורמים שמפיצים מידע מטעה. בהקשר הזה יש שני דברים שכדאי לכם לבדוק:

• תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
• ולהכיר את הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה

מבחינה ממסדית יש לתת מענה משמעותי ברמת הבירוקרטיה ולהנגיש את תהליך הפניה לאבחון וקבלת הטיפול לאנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים. כמו כן, יש לסבסד את העלויות של אבחון וטיפול כדי למנוע פערים סוציו אקונומיים באוכלוסייה. בהקשר זה חשוב לציין שבסופו של דבר החברה רק תרוויח מעידוד אבחון וטיפול עבור אנשים עם הפרעת קשב, משום שמעבר למחיר הגבוה של הפרעת קשב ברמה האישית, גם המחיר הכלכלי והחברתי של ההזנחה גבוהה מאוד. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

ולסיום – מילה טובה

הפרעת קשב היא כרונית ואין אפשרות לרפא אותה באופן מלא. לכן, גם אם היה איתור מוקדם ונבנה מערך טיפולי אידיאלי, ברוב הפעמים לא ניתן לצמצם את הפער מול הנורמה באופן מוחלט ו… פשלות זה דבר צפוי.

כשהפשלות שלנו גורמות לנו לפגוע באנשים אחרים, התנצלות היא הפעולה המתבקשת.
עם זאת, בהקשר של הפרעת קשב – זה דבר בעייתי שלאורך זמן עלול ליצור יותר נזק מתועלת.

בדרך כלל הצפי מאדם שמתנצל הוא לתקן את דרכיו אחרי שהבין שהוא היה לא בסדר. אבל, כאמור – כאשר מדובר בהפרעת קשב, הדבר לא בהכרח נתון לשליטתו של האדם גם בהינתן רצון רב, תמיכה מלאה והשקעה של מאמץ אישי. בסרטון אפשר לראות את הדינאמיקה שנוצרת בעקבות אירועים חוזרים כאלו ואיך משלב מסוים, לא רק שההתנצלות לא מצליחה להרגיע את הרוחות ולהסדיר את היחסים, אלא שזה נהיה מקור למצוקה לשני הצדדים.

מצד אחד – האדם עם הפרעת קשב, שכל הזמן מוצא את עצמו מתנצל על דברים שלא בשליטתו. מצד שני – האנשים בסביבתו שנפגעים שוב ושוב מאותם הדברים וכבר לא מוצאים שום טעם או ערך בהתנצלות שלו.

לסוגייה הזו, ג’סיקה כבר נתנה מענה שתוכלו לראות – בקישור הזה.
היא מסבירה שם מה כדאי להגיד במקום סליחה ולמה זה עדיף.

ברגע שמכירים גם בקושי של אנשים עם הפרעת קשב בניהול עצמי, גם במכשולים המערכתיים-הסברתיים-בירוקרטיים וגם בהשלכות של קשיי התפקוד על הסביבה החברתית, אפשר לצמצם בצורה משמעותית את המקרים האלו וגם להתמודד טוב יותר עם מה שלא ניתן לשנות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “למה יצחק מאחר כל הזמן? | מה לא בסדר איתי – סדרה חדשה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להפסיק לאחר – בקישור הזה

ולראות את ההדגמה המשעשעת של ציפיטפוט על הפגיעה ביכולת ההתארגנות והניהול העצמי – בקישור הזה

The post איחורים, הפרעת קשב והתייחסות חברתית / כאן + הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

Kooij, J. J. S., Bijlenga, D., Salerno, L., Jaeschke, R., Bitter, I., Balázs, J., … & Stes, S. (2019). Updated European Consensus Statement on diagnosis and treatment of adult ADHD. European Psychiatry, 56, 14-34.‏

הצהרות קונצנזוס הן דבר נדיר מאוד בעולם המקצועי והאקדמי ולכן יש להן משקל משמעותי.

כמו בכל תחום מתפתח, הידע שלנו על הפרעת קשב הולך ומצטבר עם התקדמות המחקר. תמיד יהיו נושאים שזקוקים למחקר נוסף ותמיד יהיו חילוקי דעות בנוגע להיבטים שעדיין לא ברורים לנו מספיק. עם זאת, יש כבר גוף מחקרי מרשים מאוד בנוגע להפרעת קשב ויש טווח רחב מאוד של וודאות והסכמה. ההצהרה הזו מתארת את הקונצנזוס הנוכחי – כלומר, הדברים שאנשי המקצוע בטוחים בנכונותם ומסכימים עליהם בינם ובין עצמם, לצד הנושאים שעדיין צריכים מחקר נוסף כדי לגבש מסקנות מבוססות יותר.

חשוב להדגיש שהמטרה של גיבוש תיאוריות היא להסביר את הנתונים והממצאים מהשטח ולא להיפך. לכן התיאוריות וההסברים משתנים באופן שוטף בהתאם לממצאים שנאספים ללא הפסק מן השטח. לאור זאת, אני רוצה להציג לכם גם את התובנות והמסקנות המוסכמות שמצויינות במאמר וגם את ההמלצות שתוארו בו בנוגע לכיוונים למחקר עתידי. כל זאת יחד עם תובנות והסברים שלי כמובן 🙂

אז אתם מוזמנים להתעדכן בידע הנוכחי ולהמשיך לעקוב אחרי התפתחויות חדשות בספרות המקצועית.

עיקרי הדברים

• הפרעת קשב מלווה את האדם לאורך כל שלבי החיים, מהילדות ועד הבגרות והזקנה.
• ישנן ראיות להשפעות השליליות של הפרעת קשב בלתי מטופלת על האדם, סביבתו הקרובה והחברה ככלל.
  • ללא טיפול הולם, הפרעת קשב עלולה לגרום למצוקה רבה ברמה האישית
  • בנוסף, הפרעת קשב בלתי מטופלת עלולה להפוך לנטל כלכלי כבד על החברה
• קיימים כלים לאיתור ולאבחון הפרעת קשב במבוגרים.
• ישנם טיפולים אפקטיביים, בטוחים ומבוססי ראיות להפרעת קשב.

ולמרות זאת….

• בארצות אירופאיות רבות קיים מחסור באבחון וטיפול בהפרעת קשב.

גורמים מרכזיים למצב הנוכחי:

• הסטיגמה על הפרעת קשב, אשר נובעת ברובה ממחסור בידע, מובילה לתפיסות שגויות אודות הפרעת קשב וריכוז ADHD. בנוסף, היא גורמת לתת-אבחון של ההפרעה ומגבירה את הסבל של אנשים עם הפרעת קשב.
• הסטטוס הרגולטורי הנוקשה של ארצות רבות עבור התרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, מגביר את הסטיגמה בתחום בריאות הנפש ובתקשורת.
  • למשל, בארץ התרופות להפרעת קשב נמצאות תחת “תקנות הסמים המסוכנים” מתוך סיבות היסטוריות, שכבר אינן רלוונטיות על פי המחקר העדכני בתחום. בנוסף, שמן של התקנות הוא תרגום מטעה של השם האנגלי ” Schedule drug” שאמור להיות מתורגם כ”תרופות בפיקוח”.
  • את הנהלים של משרד הבריאות והסבר נוסף בנושא, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הפרעת קשב בגילאי הבגרות כמעט שאינה נכללת בתכניות הלימוד של סטודנטים לרפואה ולפסיכולוגיה, או בתהליך ההכשרה של אנשי מקצוע משירותי בריאות הנפש למבוגרים.
• הנהלים של מערכות הבריאות בארצות רבות עדיין מתייחסים להפרעת קשב כהפרעה של ילדים בלבד, למרות הראיות המדעיות המבוססות לכך שהפרעת קשב היא מצב כרוני המלווה את האדם לאורך כל תקופות החיים.

לכן

• יש להרחיב את ההכשרה של אנשי המקצוע מתחום הרפואה ובריאות הנפש, בנושא של הפרעת קשב. הכשרה זו צריכה לכלול את תהליך האיתור, האבחון והאפשרויות הטיפוליות, לאורך שלבי החיים השונים של האדם. ההכשרה המקצועית צריכה לכלול את כל הדיסיפלינות הקליניות, בכל שלבי ההתפתחות המקצועית – כולל סטודנטים, רופאי משפחה, פסיכולוגיים ואחים ואחיות רפואיים.
• יש לגבש מענה כלל מערכתי למעבר בין שירותי הטיפול והבריאות של גילאי הילדות, אל עבר השירותים המקבילים המיועדים עבור גילאי הבגרות.
• יש לעדכן את ההתייחסות החוקית והבירוקרטית של המוסדות הרשמיים, בהתאם לידע המחקרי העדכני אודות הפרעת קשב, הימשכותה לאורך החיים ואפשרויות הטיפול בה.
• ניהול מוצלח של הטיפול התרופתי להפרעת קשב (עבור אלו הזקוקים לו), מחייב את הרופא המטפל להתחשב גם באופן שבו המטופל עלול לתפוס את הסטיגמה סביב הפרעת קשב, וכן את ההשלכות של תפיסה זו על הנכונות להתחלת הטיפול וההתמדה בו.
• יש ליזום ולשפר פעילויות הסברה ציבוריות בנושא הפרעת קשב.

מאפיינים ודפוסים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם

• הפרעת קשב מתוארת כהפרעה של תפקודים ניהוליים כמו יכולת העכבה (אינהיביציה) וזיכרון העבודה.
  • תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה
  • והסבר על זיכרון העבודה – בקישור הזה
• אנשים עם הפרעת קשב מאופיינים גם בקשיי ריכוז מסוגים שונים וגם בנטייה למיקוד יתר. שני המצבים האלו משקפים את הצדדים המנוגדים של אותו המטבע. כלומר, שניהם נובעים מקשיי הוויסות הקוגניטיביים של משאבי הקשב, כאשר אחד מהם מקשה או מונע מהאדם לשים לב למשהו, בעוד שהאחר מקשה או מונע ממנו לנתק את תשומת ליבו.
• מבוגרים עם הפרעת קשב בתפקוד גבוה, לא בהכרח יראו את הדפוס האופייני של ליקויים תפוקדיים בחיי היום יום שלהם. זאת משום שאנשים עם הפרעת קשב יכולים להצטיין בתחומים מסויימים של חייהם, ובמקביל להפגין קשיים משמעותיים בתחומים אחרים. דבר זה זה נכון במיוחד עבור פעולות שגרתיות כמו תשלום חשבונות, תחזוקת בית וכו.
• הביטוי של היפראקטיביות (פעלתנות-יתר) בגילאי הבגרות, שונה מזה של גילאי הילדות. במקרים רבים הביטוי החיצוני של פעלתנות היתר יהיה מעודן יותר בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב בהשוואה לילדים עם הפרעת קשב. על כן, היכולת “לשבת בשקט” לאורך זמן אינה שוללת את קיומה של היפראקטיביות בגילאי הבגרות. במקום זאת פעלתנות היתר יכולה לבוא לידי ביטוי כתחושה פנימית של עצבנות או אי שקט, דיבור עודף, פעילות קוגניטיבית בלתי פוסקת, קושי להירגע, לנוח או להירדם.
• עיסוק אינטנסיבי בספורט יכול לספק הקלה זמנית מחוסר הנוחות שיוצרת פעלתנות היתר, עם זאת הדבר עלול להוביל לפציעות או פגיעות פיזיולוגיות במקרים שבהם לא ניתן לגוף מספיק זמן להחלים, להתאושש ולחדש כוחות.
• בעוד שנדידת מחשבות היא תופעה אוניברסאלית, הפרעת קשב מאופיינת בדפוס ייחודי של נדידת מחשבות, אשר בא לידי כאוסף בלתי ממוקד, מוסח ומסיח של מחשבות קצרות טווח ללא חזרתיות וללא תכנים אב נורמליים.
• משום שהפרעת קשב היא תורשתית, ישנם מקרים רבים שבהם הפרעת קשב מופיעה אצל יותר מבן משפחה אחד, כך שיכולים להופיע מספר מקרים של הפרעת קשב באותה משפחה. מן הסתם, ההתמודדות עם מקרים מרובים של הפרעת קשב באותה משפחה, היא מורכבת יותר בהשוואה להתמודדות המשפחתית מול מקרה בודד.
• המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי, באופן שנותן מענה לכל תחומי החיים של האדם. הוא צריך לכולל שילוב מותאם אישית של טיפולים פסיכולוגיים, חינוכיים, רפואיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. את התכנית הטיפולית יש לבנות בהתאם לממצאי האבחון ומתוך התייעצות עם אנשי המקצוע הרלוונטיים עבור כל מקרה לגופו.
  • במקרים שבהם הפרעת הקשב של אחד או יותר מבני המשפחה מובילה לפגיעה משמעותית במערכות היחסים או התפקוד המשפחתי – ייתכן שיהיה גם צורך בטיפול כללי ברמת המשפחה השלמה.
• הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלוות גבוהה. לכן, לפני הטיפול יש צורך להעריך אם ואילו מקורות נוספים לקשיים קיימים בכל מקרה לגופו, ולבנות את תוכנת העבודה בהתאם. ישנם גורמים שבהם יש לטפל לפני הפרעת קשב ובגורמים אחרים רצוי לטפל אחרי או במקביל.
  • התהליך שבאמצעותו ניתן לבדוק את הגורמים לקשיים עבור כל מקרה לגופו נקרא אבחנה מבדלת ותוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.
• הפרעת קשב מאופיינת גם בקשיים בוויסות הרגשי, אשר יכולים לגרום לשינויים יום-יומיים במצב הרוח. עם זאת, שינויים אלו מתרחשים במסגרת טווח הרגשות הנורמלי והם שונים מהרגשות הקיצוניים האופייניים להפרעת רגשיות כמו דיכאון או מאנייה.
  • מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • תוכלו למצוא גם הסבר על הבסיס הנירולוגי וההשפעות של התרופות של הפרעת קשב על התפקוד הרגשי – בקישור הזה
  • בכל מקרה של מעורבות רגשית, חשד לקשיים רגשיים ו/או תגובה רגשית לטיפול התרופתי – יש לפנות לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים. זאת משום שבמקרים האלו הפסיכיאטר יכול לאתר את המקורות האמתיים לקשיים יחד עם ההשפעות ההדדיות שלהם, להמליץ על הטיפולים המתאימים ולעשות איזון תרופתי במקרה הצורך.

דברים טובים שקורים בשטח

• אנשים מפורסמים עם הפרעת קשב אשר החלו לדבר בגלוי על האבחנה והטיפול שקיבלו, מסייעים להפחית את הסטיגמה בציבור!
  • בהקשר זה כדאי לכם לבדוק את הפוסטים הנהדרים של חלי גולדנברג – בקישור הזה
  • תוכלו להתרשם גם ממגוון של סיפורים אישיים – בקישור הזה
  • ואם אתם רוצים לתרום גם את הסיפור האישי שלכם לאתר הקהילתי, אתם מוזמנים לשלוח אותו – לקישור הזה, ואהיה איתכם בקשר 🙂

מחקר נוסף דרוש עבור –

• הבדלי מגדר בהפרעת קשב והביטוי שלה אצל בנות, נערות ונשים.
  • מידע נוסף על הבדל מגדר תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הפרעת קשב בגילאים מבוגרים יותר ובגיל הזה”ב.
• בחינת היעילות הטיפולית של אימון אישי להפרעת קשב – זאת משום שהיעדר פרדיגמה סטנדרטית מובילה לשונות רבה בתהליך הטיפולי של האימון האישי להפרעת קשב ובאופן שבו הוא מתבצע בשטח (כמו למשל: פגישות פנים מול פנים, שיחות טלפוניות, תכתובת דוא”ל וכו). נכון לרגע פרסום המאמר לא קיימים מחקרים מבוקרים אשר בודקים את היעילות של האימון האישי כחלק מהמענה הרב תחומי להפרעת קשב.

נשמע מעניין?

את הצהרת הקונצנזוס המלאה בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס הכללית של ברקלי משנת 2002 – בקישור הזה

ולראות את ההסבר על הקשר שבין אמונה למדע – בקישור הזה

הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.

The post הסברים על הצהרת הקונצנזוס בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מגיעה לקופה ולא מוצאת את ה- 200 שח שדחפתי לקייס של הפון, משלימה עם העובדה שאיבדתי את הכסף ומשלמת באשראי.

יוצאת מהסופר ופתאום שומעת צעקות מאחוריי – “גברת … גברת.. שכחת את השקיות..”

מתנצלת במבוכה וחוזרת לקחת את השקיות ויוצאת שוב מהסופר

ואז שוב שומעת צעקות מאחוריי – “גברת .. גברת.. מצאתי את ה- 200 ש”ח שלך זרוקים ליד הקופה..”

הו… אני מחייכת במבוכה תודה רבה לך קופאית נחמדה, ממש תודה!

מגיעה הביתה, פורקת את הקניות ורואה ששומדבר ממה שקניתי לא באמת חסר,

מוזר, ממש מוזר…

מורידה את הבגדים ומוצאת בכיס של הג’קט את הרשימה הנכונה שאיתה הייתי אמורה לעשות את הקניות

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסיפור על שעה טיפוסית בלי כדור – בקישור הזה

ואת הסיפור של ילד דיסלקט על חיים עם שגיאות כתיב בבית הספר – בקישור הזה

The post מה קורה כשהפרעת קשב הולכת איתך לסופר? / אווה פשינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחת הפגיעות המרכזיות של הפרעת היא בתפקודים הניהוליים, תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה. מכאן נובעים כל הקשיים בהתארגנות, עמידה בלוח זמנים, הוצאה לפועל של הפעולה המתוכננת וכו. בהתאם לכך, על ההורים של ילדים עם הפרעת קשב מוטלת האחריות לנהל את משק הבית, את חיי היום יום, את המערך הטיפולי, לסייע לילד בקשייו וליצור סביבה מסודרת ומאורגנת עבורו. אבל…. מה קורה כשלאחד ההורים או שניהם יש בעצמם קשיים בדיוק בתחומים האלו. כיצד הם יכולים לסייע לילדם במקומות שהם בעצמם זקוקים לסיוע?

רונית מדברת על הסוגייה הזו וגם על מצבם של בני המשפחה שאין להם הפרעת קשב, שבמקרים רבים נופל עליהם הנטל של ארגון בני הבית הבלתי מאורגנים. זה יכול להיות אחד ההורים, אבל… גם אחד מהאחים.

• תוכלו לקרוא את הסבר על קשיים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
• ואת ההסבר על אחים גדולים וקטנים באותו בית ספר – בקישור הזה

כשמצרפים לכל החגיגה גם את המשפחה המורכבת, שלא בהכרח מגלה הבנה או לגיטימציה לקשיים – זה בכלל יכול להיות שמח…

ד”ר רונית פלוטניק מתארת במאמרה את כל המורכבות הזו, אך לא מסתפקת בכך ומציעה גם דרכים להתמודדות 🙂

נשמע מעניין?

את המאמר המלא של ד”ר רונית פלוטניק “משפחה בהפרעת קשב” תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ליאת אברמוביץ על איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על האתגרים המיוחדים של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post משפחה בהפרעת קשב / ד”ר רונית פלוטניק appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחד התחומים שיכול להיפגע מהפרעת קשב הוא התפקוד החברתי ובמהלך החיים הבוגרים יכול לבוא לידי ביטוי גם בקשרים רומנטיים, זוגיות ותפקוד משפחתי.
אם הנושא מעניין אתכם תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא זוגיות  – בקישור הזה

עכשיו, בואו נדבר על בני הזוג של אנשים עם הפרעת קשב 😉

אז מה יש לנו פה?

על פי רוב נהוג להסתכל על התופעה מנקודת המבט של האדם עם הפרעת קשב. הפעם אני רוצה להציג לכם מאמר מעניין מאוד, שבחר לבחון את הנושא דווקא מנקודת מבטם של בני הזוג:

Ben-Naim, S., Marom, I., Krashin, M., Gifter, B., & Arad, K. (2017). Life With a Partner with ADHD: The Moderating Role of Intimacy. Journal Of Child & Family Studies, 26(5), 1365-1373.

תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

שימו לב שזהו מחקר ראשוני בלבד שמתבסס על מדגם קטן יחסית. כמו כן, החלוקה לקבוצות התבצעה על סמך דיווחים עצמיים ולא על סמך אבחון מלא של הפרעת קשב (את ההנחיות של משרד הבריאות לאבחון ADHD תוכלו למצוא – בקישור הזה). בהתחשב בכך, אמנם יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל, אך בכל זאת ניתן להתרשם מכמה כיוונים מענייניים.

עיקרי הדברים

המאמר מראה על נטייה כללית של ירידה בתחושת האינטימיות ושביעות הרצון ממערכת היחסים בקרב אנשים שנמצאים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב, בהשוואה לאנשים שנמצאים בזוגיות עם אנשים ללא הפרעת קשב. הם מצאו גם שרמת האינטימיות היא גורם מתווך עבור שביעות הרצון ממערכת יחסים, כך שרמת אינטימיות גבוהה יכולה לפצות על הקשיים ורמת אינטימיות נמוכה עלולה להחמיר אותם.

גורם נוסף שמשפיע על החוויה של בני הזוג הוא המגדר. מתברר שבאופן כללי נשים נוטות להיות מושפעות יותר ממצבים רפואיים או פסיכיאטריים במשפחה בהשוואה לגברים. הפרעת קשב לא יוצאת דופן בהקשר הזה. בהתאם לכך, למרות ששני המינים הראו ירידה ברמת האינטימיות ושביעות הרצון, נשים שנמצאות בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב, מדווחות על פגיעה גדולה יותר באינטימיות הן בהשוואה לנשים שנמצאות בזוגיות עם אנשים ללא הפרעת קשב והן בהשוואה לגברים שנמצאים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב.

החוקרים מיחסים את הפגיעה במערכת היחסים לתת-האיתור או לאבחון מאוחר של הפרעת קשב בדור הנוכחי. עקב מחסור במודעות, רוב המבוגרים עם הפרעת קשב טרם אובחנו, כך שאינם מודעים להשפעה של התסמינים על איכות החיים שלהם ואינם מקבלים טיפול. למשל, קשיי הקשב עלולים לפגוע ביכולת לנהל שיחות ארוכות ולעקוב אחרי דברי הזולת. הנטייה לשכחנות עלולה לגרום לתחושה של חוסר רצינות או זילזול בצד השני. החוקרים מדברים גם על האופן שבו התנהגות אימפולסיבית וקשיי הוויסות האופייניים לאנשים עם הפרעת קשב עלולים להוביל למצבים לא נעימים ולמצבי סיכון. הם מזכירים את נושא הנהיגה, שעליו תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה, כמו גם על התפרצויות של עודף מלל אשר פוגעות בתקשורת, התנהלות כספית אימפולסיבית ונטייה להתנהגויות מיניות לא בטוחות שמובילות בין היתר להריונות בלתי רצויים. קיצר, זה יכול לעשות הרבה בלאגן.

מה זה עושה?

בעיות מסוג זה עלולות ליצור מצב שבו בני הזוג ללא הפרעת קשב תופסים את בני הזוג שעם הפרעת קשב כעקשנים או מרדניים, בעוד שבני הזוג עם הפרעת קשב תופסים את בני זוגם ללא הפרעת קשב כנוקשים, דרשניים או שתלטניים מידי. כמובן שזה לא בסיס טוב לזוגיות שמחה ומאוזנת.

בהתאם לכך, החוקרים מדווחים על שני דפוסים לא בריאים שעלולים להתפתח בהיעדר התערבות או טיפול:

1. מעגל שלילי שבו כל אחד מבני הזוג מתכנס בעצמו, שומר טינה לאחר ומפתח התנהגויות התנגדותיות, שמגבירות בתורן את אותם הדפוסים בצד השני וחוזר חלילה.
2. התפתחות של תלות שיתופית, שבה אנשים עם הפרעת קשב מפגינים כניעות יתר לבני זוג עם כישורי התארגנות טובים ונטייה לשתלטנות.

אף אחד מהדפוסים הללו לא צפוי להוביל לאושר גדול לאף אחד מבני הזוג. החוקרים מסכמים בכך שהירידה באינטימיות שעלולה להיגרם כתוצאה מהתסמינים של הפרעת קשב, עלולה להוביל לא רק לחוסר שביעות רצון ממערכת היחסים אלא גם לפגיעה באיכות החיים של שני בני הזוג.

רגע לפני סיום

כדי לא לעזוב אתכם בטון כל כך מבאס, חשוב לי להראות לכם שיש גם תקווה. החוקרים התמקדו באופן שבו הפרעת קשב ***לא מטופלת*** עלולה לפגוע בתחושת האינטימיות של קשרים רומנטיים. עם זאת איתור וטיפול מוקדם יכולים למנוע או לצמצם כמות ניכרת מהבעיות האפשריות בהמשך הדרך. כמו כן, יש הרבה מה לעשות גם בגיל מבוגר. כצעד ראשון, תוכל לשמוע את ההסבר והטיפים של ג’סיקה על מערכות יחסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה. כמו כן, הכנו עבורכם דף מרוכז בנושא טיפול – בקישור הזה.

שכולנו נזכה להרבה חום ואהבה, במערכות יחסים בריאות ומאושרות ^_^

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לגרום לבני הזוג להיות מסודרים יותר בבית – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לדעת אם אתם נמצאים במערכת יחסים בריאה – בקישור הזה

The post זוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב – זה לא פשוט… / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

The post סיפור אישי על אבחנה בגיל מבוגר / משה סובר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג בסרטון “יוצרים לבד ביחד” כדי לדבר על הקשיים והאתגרים המאפיינים את צורת העבודה הזו ולהציע דרכים להתמודדות יעילה יותר.

חשוב להדגיש שהמצב הזה קשה ומאתגר בלי שום קשר להפרעת קשב וריכוז ADHD. לכן גם אנשים נוירוטיפיקלים שאין להם קשיים מיוחדים, עלולים להיכנס למעגל הדחיינות והחרדה שתמר מתארת בסרטון. כמובן שהשילוב עם הפרעת קשב יוצר אתגר גדול עוד יותר.

אז שיהיה לנו בהצלחה ואל תשכחו להיות מדהימים!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “יוצרים לבד ביחד – חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post יוצרים לבד ביחד / חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מחשבות שעולות לראש בזמן התארגנות – בקישור הזה

The post סקר קשב: צאצאי קשב וארגונם – תקופה מעודפת appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לא ברור אבל ניכר שהגיע הזמן לסקר חילופי עונות, אז… ארון חורף/קיץ – איך אתם עם זה?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך בונים ארון עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post סקר קשב: חילופי עונות appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הערה קטנה – בהתחלה היא מציגה שירות מאוד מגניב להכנת ארוחות ביתיות שלמיטב ידיעתי לא קיים בארץ….
אז אם אתם בארצות הברית זה טוב לדעת ואם לא אתם יכולים להתחיל לראות מדקה 3:55
אם משום מה כן קיים דבר כזה בארץ, או שיהיה קיים בהמשך – ספרו לנו!

עיקרי הדברים:

• שריינו לעצמכם יותר זמן הכנה ממה שהמתכון אומר שצריך (הוא משקר!)
• פנו לכם את משטח העבודה לפני שאתם מתחילים
• אל תשתמשו בקרש חיתוך קטן מידי
• תדאגו לכם לסכין אחת טובה – מסתבר שזה לא רק יותר יעיל אלא גם יותר בטוח.
• הגנו על האצבעות שלכם בשעת החיתוך ואל!!! אל תנסו לחתוך משהו שאתם מחזיקים ביד!
• אל תתקמצנו על כלי עבודה – עדיף לשטוף יותר כלים מאשר להתמודד עם ההשלכות קומבינות שעבדו יפה בתיאוריה כשדמיינתם אותם בראש שלכם, אבל הובילו לפשלות לא נעימות במציאות…
• בחרו מתכונים שמאפשרים לבשל את כל הארוחה בכלי אחד, במקום להכין כל מנה או חלק ממנה בנפרד.
• הפרידו בין האכלה עצמית לבישול. הסבר נרחב על זה תוכלו לראות בסרטון על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
• נסו להפוך את הבישול למהנה על ידי מוסיקה, ריקוד ומה שעושה לכם טוב.
• אם אתם משתמשים במכשירים חשמליים להשמעת מוסיקה או כל דבר אחר במהלך הבישול, סדרו להם מעמד או מחזיק משל עצמם שאינו צמוד למשטחי העבודה שלכם.
• אל תעזבו את המטבח כשמשהו מתבשל על האש, במיוחד אם זה על אש גבוהה ובמיוחד אם אתם בשלבי למידה ראשוניים של תפעול המטבח.
• אל תחזיקו בבית רק דברים “בריאים” – הכוונה טובה, אבל זה יגדיל את הסיכוי שלכם לבחור בהזמנת פיצה במקום בישול 😉
• אם מצאתם במקרר קופסאות של דברים שאתם לא זוכרים שהכנסתם לשם – אל תוכלו אותם! (הם כנראה היו שם יותר מידי זמן)

ויש גם רשימת צעדים פשוטה אם כל זה מבלבל אתכם:

1. קראו את המתכון
2. אספו את המצרכים
3. הכינו את הכלים
4. הכינו את המצרכים
5. בשלו

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD Friendly Cooking Tips (Or, How to Not Start Kitchen Fires)  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הנחיות בטיחות להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה

The post בישול בטוח במטבח – טיפים ידידותיים לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• התחילו ברגע האחרון
• נסו להתעלם מכל הדברים שמסיחים את דעתכם בדרך לתיק או למזודה
• קודם כל תארזו את כל החפצים הבלתי חיוניים
• גם אם בחיים שלכם לא ארזתם ספר – קחו אתכם את כל הספרים שבעולם
• חפשו את כל הבגדים שלכם בסל הכביסה, או במכונה עצמה (סביר להניח שהם שם)
• תגלו שאין לכם מספיק תרופות למהלך הטיול ושזה מאוחר מידי לחדש את המרשם

ולסיום – בתום כל ההכנות המפרכות, צאו מהבית כשאתם מצוידים בכפכפים בלבד…. בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Asten’s ADHD Survival Guide – How an ADHDer packs a bag, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו מחוויות האריזה שלכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך אפשר לדעת שיש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

ולקרוא את סיפורו של קפה – בקישור הזה

The post איך אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אורזים מזוודה? / BBC The Social appeared first on קהילת הפרעת קשב.

החדשות הטובות הן שכשאתם מגיעים למערכת ההשכלה הגבוה (מכללה או אוניברסיטה), יש לכם כבר הרבה יותר אפשרויות בחירה. הסרטון הזה נותן לכם כמה טיפים מניסיון אישי על איך כדאי לבנות מערכת שעות אקדמית. כמובן שלכל מוסד לימוד יש רמת גמישות שונה, אבל בהינתן האפשרות יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשאתם בונים מערכת.

זה חשוב במיוחד לסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, עקב הקשיים שלנו בהתארגנות וניהול זמן שעליהם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

עיקרי הדברים:

• אם אתם ציפורי לילה תוכלו לקחת קורסים שמתחילים בשעות מאוחרות יותר.
• לא לעשות הרבה הפסקות של שעה אחת. זה נראה מגניב אבל זה מורח את היום ולא באמת יעיל…
• תשתדלו להירשם לפחות לשני קורסים ביום. במהלך הסמסטר תגלו שמאוד קשה להוציא את עצמכם מהבית רק בשביל קורס אחד 😉
• אם אפשר תרשמו לקורסים עם חברים שלכם, אם לא תנסו להתיידד עם סטודנטים אחרים באותו הקורס – זה יכול להיות שימושי בהמשך.
• תנסו לא להבריז משיעורים ולהכיר את המרצים שלכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון University (ft. Nevercake), רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו בחוויות שלכם מתהליך הבנייה של מערכת שעות אקדמית.

אהבתם?

כדאי לכם גם להאזין לתכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על ציור בשיעור – בקישור הזה

תמונה: By txd CC BY 2.0

The post מערכת שעות אקדמית – טיפים לסטודנט המתחיל / GingerPale appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מיה הובר מרבדים הרצתה על השתלבות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD בעולם העבודה, תוך התמקדות בתחום ההייטק על מאפייניו הייחודיים.

היא התייחסה לאתגרים ולהתלבטויות משלב חיפוש העבודה, עד תהליכי הקבלה וההשתלבות בתפקיד חדש. האם לספר למעסיק שיש לכם הפרעת קשב? איך? מתי? כיצד לאתר את “כוחות העל” שלכם ולנצל אותם באופן יעיל?, ממה כדאי להיזהר? ועוד

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב וריכוז בהייטק – מיה הובר מסבירה איך להפוך אתגר ליתרון” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רגע – יש המשך!

אל תשכחו לשמוע את המשך ההרצאה בחלק השני

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של מיה על קבלת החלטות בקריירה – בקישור הזה

ואת הסרטון של ראובן על הפרעת קשב ביזמות – בקישור הזה

The post הפרעת קשב ריכוז בהייטק – איך להפוך אתגר ליתרון? / מיה הובר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

ראובן סדן הוא בעל מ”א בייעוץ חינוכי, מאמן מתבגרים מבוגרים ויזמים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
הוא הרצה על יזמים מלידה. בהרצאה הוא סיפר איך התחיל לחקור את הקשר בין יזמים לבין ADHD והסביר לנו מה מביא אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD ליזמות ומהי נוסחת ההצלחה שלהם ביזמות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ראובן סדן – הקשר בין יזמים לבין הפרעת קשב וריכוז” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפתיח של חן ספקטור למפגש – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך אפשר לחיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post הקשר בין יזמים לבין הפרעת קשב וריכוז ADHD / ראובן סדן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז, כשההגה בידיים שלכם – איך אתם עם זה?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על קיפול וסידור כביסה – בקישור הזה

ואת ההסבר על שיקום נהיגה – בקישור הזה

The post סקר קשב: נהיגה – לוקחים את ההגה בידיים! (או שלא?) appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון זה תוכלו לראות את הפתיח של חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב.
חן מסבירה מה הקשר בין דפוס הלמידה הייחודי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, לנטייה לעסוק בתחום היזמות וההייטק.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – פתיח עם חן ספקטור” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסרטון על איך אפשר למצוא עבודה ולשמור עליה – בקישור הזה

ואת הסרטון בכוח הרצון – בקישור הזה

The post הפרעת קשב ADHD ביזמות ובהייטק – פתיח עם חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הכביסה גם יבשה? בכלל מגיע לכם כוכב זהב!!!!

אבל…..

כמה זמן לכם לוקח מרגע שמורידים את הכביסה מהחבל
(או מרגע שמוציאים אותה מהמייבש)
ועד שהיא מגיעה לארונות?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על מניעת התייבשות – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע על סידור וניקיון החדר – בקישור הזה

The post סקר קשב: קיפול וסידור כביסה appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את התכנית המלאה של על המשמר על הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת תכנית הרדיו של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה

The post הפרעת קשב וריכוז ADHD, עדות אישית מאחת שיודעת / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.

בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.

• אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
• כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה

על חשיבות ההסברה

אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה

בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה

מה עושים עם זה?

לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה

את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!

קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:

• הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה

משהו לקחת אתכם

אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:

“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”

את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה

The post נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. חלק מהן מוכרות לציבור, אך חלקן פחות. הסרטון הבא נועד להבהיר שתי סוגיות חשובות, שחוסר המודעות אליהן עלול להוביל לתת-אבחון של אוכלוסיות אלו. ללא אבחנה הסביבה עלולה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו, על הסכנה שבכך תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

הפרעת קשב זה לא רק בנים היפראקטיביים שמטפסים על עצים ומפריעים בשיעור

אין ספק שאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הפרעת קשב הוא התנהגות היפראקטיבית. אבל, מה שהרבה לא יודעים הוא שהיפראקטיביות יכולה להראות אחרת בין נשים לגברים ובין ילדות לילדים. כמו כן, לא כל ההיפראקטיביים מפריעים בשיעור ולא כל בעיית התנהגות נובעת מהפרעת קשב. תוכלו ללמוד עוד על הנושא של אבחנה מבדלת – בקישור הזה.

בנוסף, הפרעת קשב לא בהכרח כוללת היפראקטיביות מכל סוג שהוא.
למעשה, יש שלושה סוגים של הפרעת קשב:

1. הסוג המאופיין בעיקר בקשיי קשב Predominantly inattentive presentation
2. הסוג המאופיין בהיפראקטיביות ואימפולסיביות Predominantly hyperactive/impulsive presentation
3. סוג המשולב Combined presentation => כולל את המאפיינים של שני הסוגים הקודמים.

מטבע הדברים הסוג המאופיין בקשיי קשב ללא היפראקטיביות פחות בולט לעין מבחינה התנהגותית. אלו ילדים ואנשים מבוגרים שאין להם שום בעיה לשבת בשקט. חלקם גם יהנהנו במקומות המתאימים, אבל… הם לא תמיד ידעו מה קורה מסביבם, או שיהיה עליהם להפעיל מאמצים רבים כדי לקלוט ולעבד את כל הגירויים החשובים מהסביבה. משום שהם יכולים להראות קשובים כלפי חוץ ומשום שבדרך כלל הם לא מפריעים, פחות נוטים לשים לב אליהם והם פחות מופנים לאבחון.

הפרעת קשב היא לא לקות למידה

שני דברים שחשוב לדעת:

• אמנם ברוב המקרים הפרעת קשב מגיעה עם לקות למידה, אך לא בהכרח. כלומר, ישנם גם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם לקות למידה.
• אמנם הפרעת קשב יכולה לפגוע בתפקודי למידה ובהשתלבות במסגרות חינוכיות, אך לא בהכרח. ישנם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם שום בעיה בבית הספר ובהשכלה הגבוהה.

הפרעת קשב יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. בהתאם לכך, כדי לקבל את האבחנה צריך להראות פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. לכן, כדי לקבל אבחנה של הפרעת קשב לא חייבת להיות פגיעה בלימודים וגם אם יש פגיעה בלימודים חייבת להיות פגיעה משמעותית לפחות בעוד תחום חיים אחד או יותר. תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.

משום שישנו בלבול בציבור בין הפרעת קשב לבין לקות למידה, תלמידים עם הפרעת קשב וציונים טובים לא תמיד יופנו לאבחון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What is Wrong With Me? An ADHD Story ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב אצל נשים, נערות ובנות – בקישור הזה

ואת ההסבר על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה

The post מה לא בסדר איתי? סיפור של הפרעת קשב וריכוז / Jenna Boyd appeared first on קהילת הפרעת קשב.

חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה והיא יכולה כלל לא לבוא לידי ביטוי במסגרת בית הספר. מה שכן, היא חייבת לפגוע באופן משמעותי ומתמשך בשני תחומי חיים לפחות. אחד מהתחומים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא הפן הזוגי והרומנטי. מה אתם חושבים? לדברים האלו לא צריך ריכוז? אימפולסיביות לא יכולה להפריע?

“איבר המין החשוב ביותר שלנו הוא המוח” – לכן כשיש הפרעת קשב היא בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד המיני ובקשרים רומנטיים. אבל!!! אל חשש, בהחלט יש מה לעשות כדי לשפר את המצב לשמחתם של כל הצדדים המעורבים 🙂

גם בתחום הזה, כמו בכל דבר אחר שקשור בהפרעת קשב, ישנה שונות בין אישית רבה.
לכן חשוב מאוד לעשות התאמה אישית, על פי המאפיינים הייחודיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

נשמע מעניין?

כדי להקשיב לאייטם ולשמוע על הקשר בין הפרעת קשב לסקס – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על נשים והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על הפרעת קשב וזוגיות – בקישור הזה

צילום: נמרוד פלד

The post הקשר בין הפרעת קשב לסקס / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למה זה חשוב מאוד?

כי אנשים עם הפרעת קשב מועדים לפורענות בתחום הזה ולרבים מאיתנו יש נטייה מוגברת להיפצע. למעשה, הסרטון הזה הועלה בעקבות חבלה עצמית מרשימה של ג’סיקה.

יש לי הרגשה שתסכימו איתו שיותר עדיף למנוע מצבים כאלו מאשר להחלים מהם,
אז… בואו נלמד איך לשמור יותר טוב על עצמינו ועל סביבתינו 🙂

עיקרי הדברים

ישנם שני גורמים מרכזיים לתאונות:

1. תנאים מסוכנים
2. פעולות מסוכנות

ג’סיקה מספרת לנו איך אפשר להימנע מכל אחד מהם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to Accident-Proof Your ADHD, בתגובות ספרו לנו אם אתם מזדהים ושתפו אותנו בטיפים משל עצמכם.

אהבתם?

כדי להבין יותר טוב את הפוטנציאל לתאונות, קראו את הסיפור – בקישור הזה

ולכל נושא הנהיגה ובטיחות בדרכים כדאי לכם לבדוק את ההסבר – בקישור הזה

תמונה:  Atlantic Training http://www.atlantictraining.com  CC BY-SA 3.0

The post הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

פותחת את המים שבינתיים יצאו הקרים והולכת למטבח ללחוץ על הקומקום החשמלי, כי אין כמו אמבטיה מפנקת עם תה וסיגריה…

מוציאה מהמדיח כוס וכפית ועל הדרך מפנה כבר את כל מה שיש במדיח.

אופס. המים זורמים במקלחת… רצה מהר לסגור את הברז, מתפשטת ואת הבגדים שמה מעל מכונת הכביסה, בזווית העין אני קולטת קערה עם שעווה להסרת שיער ופתאום בא לי להוריד שפם.

לוקחת את הקערה מכניסה למיקרו וחוזרת לאמבטיה למלא מים.

הולכת לסלון להוציא סיגריות מהתיק והתיק עמוס בניירת וכל מיני דברים…  שופכת את תכולת התיק ומתחילה למיין… פתאום מריחה שרוף… שיט, השעווה במיקרו…

עוזבת את התיק לוקחת מגבת ומוציאה את הצלחת הסדוקה עם שארית השעווה.  אנקה את המיקרו אחרי האמבטיה…

שיט המים זורמים…  מניחה את הצלחת וחוזרת מהר למקלחת… איזה מזל!  עוד חצי שניה והמים היו זורמים לרצפה…

טוב, האמבטיה מפוצצת.  אם אני נכנסת למים חצי אמבטיה נשפכת החוצה… מכניסה את היד לשחרר את הפקק שירדו קצת מים, שומעת את הטלפון רוטט, איפה שמתי אותו?

הולכת לחפש את הטלפון במטבח, רואה את צלחת השעווה הסדוקה… שיט היא מתקררת… לוקחת את השעווה למקלחת ומגלה שכמעט כל המים ירדו. סוגרת את הפקק ושוב ממלא מים…

מורחת שעווה על השפם ונזכרת בתה שרציתי להכין… הולכת למטבח ושוב לוחצת על הקומקום…

חוזרת למקלחת שוב ממלאה מים, מורידה שעווה מהשפם, מסתכלת על מה שנדבק לשעווה ומרגישה סיפוק. כן, היה שפם…  טוב שראיתי את השעווה.

בינתיים שהמים מתמלאים אני חושבת להכניס כביסה למכונה. שיט המגבות שם מאתמול. מוציאה את המגבות והולכת לתלות…

תולה בשקט ופתאום… שיט המים באמבטיה…  רצה למקלחת… זין המים גלשו החוצה. צריך משהו לספוג…  כל המגבות על החבל, הולכת להביא ערימת מגבות ומתחילה לרפד את הרצפה…

משחררת את הפקק שוב פעם ונזכרת בקומקום שרתח לפני רבע שעה…

אוף לא טוב להרתיח מים כל כך הרבה פעמים, פעם קראתי שזה עושה אבנים בכליות…  אולי עדיף לשתות יין קר…  מוציאה בקבוק מחפשת את הפותחן במגירה, על השולחן, מוצאת אותו על המדף של הספרים (איך הגיע לשם?)

מוזגת יין… לוקחת את הכוס עם היין, סיגריות ומאפרה וחוזרת לאמבטיה שבינתיים התרוקנה. די אין לי כוח. עשיתי מקלחת זריזה ואת כוס היין לקחתי למיטה. מזל שלא לקחתי כדור היום 😄 מחר אנקה את המיקרו.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ועל מעלליהן של הסופות שחוזרות הביתה בצהרי היום – בקישור הזה

תמונה: By http://www.flickr.com/photos/38033723@N00/ CC BY 2.0

The post שעה טיפוסית ביום בלי כדור / מיה ארזי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפעם היא מדברת על המצבים האלו שבהם אתם כל כך מנסים לעשות משהו נכון עד שלבסוף הוא מתחרבש לגמרי. או במילים אחרות – מה לעשות כשגיליתם שעשיתם פדיחה בלי להתכוון. משום שזו סדרת בישול היא החליטה ללמד אותנו איך להוציא מתוק מעז, על ידי הפיכת עוגת “אופסי” לעוגת “וופי!”. סרטון נוסף על התמודדות עם טעויות תוכלו לראות – בקישור הזה.

בקיצור, על כך נאמר “לא מפחידים קשב בפשלות”

אז איך ממשיכים הלאה?

שוקולד עוזר. אז מתחילים בזה וכבר המצב מתחיל להשתפר!

באופן כללי מהשם של הסדרה אתם יכולים להבין שלא מתיימרים שם לעקוב אחרי הוראות המתכון באופן מושלם. הפעם האנה מנצלת כל הזדמנות כדי ללמד אותנו איך להמשיך ללכת, למרות המחשבות השליליות שכל פדיחה כזו עלולה לעורר. אז אם בא לכם לראות איך עושים את זה בזמן אמיתי, ואיך קצת הומור עצמי יכול לעזור – אתם במקום הנכון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון MY DRUNK KITCHEN: Whoopie Pie ותלמדו איך להימנע מהלקאה עצמית

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את פאנל בריאות הנפש שהאנה השתתפה בו – בקישור הזה

ואת הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה

תמונה: By Divya Kudua CC BY 2.0

The post עוגת אופסי – מה לעשות כשעשיתם טעות מביכה בלי כוונה? / MyHarto appeared first on קהילת הפרעת קשב.

יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.

קצת רכילות

בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.

למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.

לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?

אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

The post פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• להפריד בין פעולת הבישול לפעולת ההאכלה העצמית
• הבישול יכול להיות אירוע שלם שלוקח יום שלם וקשה להשלים אותו כשרעבים
• אז קודם כל לדאוג שיהיה לכם אוכל זמין שאתם אוהבים

וקצת מסביב:

בנוסף לענייני הבישול, מעניין לראות כאן גם את השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב. לשתיהן יש אבחנה של ADHD. אבל, כפי שתוכלו לראות, אצל כל אחת מהן זה נראה אחרת לגמרי. אמנם יש ביניהן קווים משותפים, אבל לכל אחת מהן יש גם את נקודות החוזק והחולשה שלה. השונות הזו מאוד מקשה על ההבנה של הציבור בנושא של הפרעת קשב, כי חלק מאיתנו יכולים להיות מצוינים בדברים מסוימים שהחלק השני ממש גרוע בהם ולכולנו יש הפרעת קשב. היתרון שלנו כקהילה הוא שאנחנו צוברים ידע ומיומנויות בשלל תחומים, כך שאנחנו יכולים ללמד ולהשלים זה את זה.

הן עשו סרטון נוסף בערוץ של האנה, שאעלה בהמשך ואקשר לפה ואם לא תזכירו לי. כי בשביל מה יש חברים?

נשמע מעניין?

להסבר המלא יחד עם כל הצחוקים שיוצרות שתי נשים עם הפרעת קשב באותו החדר, צפו בסרטון How to Get Comfortable in the Kitchen ft Hannah Hart!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת הפנאל בנושא בריאות הנפש שבו השתתפו שתיהן – בקישור הזה

תמונה: By Ernst Vikne CC BY-SA 2.0

The post איך להאכיל את עצמינו? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אמ;לק – לא עושים ניסויים רנדומליים על עוברים, אז אי אפשר לדעת ב- 100% וכל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.

למה המצב הזה כל כך בעייתי?

התרופות להפרעת קשב נחקרו רבות על ילדים ומבוגרים. מבחינה זו הממצאים המדעיים מאוד ברורים ועקביים. אפילו תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה.

עד כאן הכל טוב.

אבל… מה הבעיה?

השיטה המדעית מתבססת על מבנה ניסוי ששומר על התוקף והמהימנות של התוצאות. בין היתר ישנה דרישה לקבוצת ביקורת, חלוקה אקראית של הנבדקים ו… שאף אחד לא ידע מי נמצא באיזו קבוצה. בין האנשים ש”נמצאים בערפל” צריכים להיות גם הנסיינים. זה חשוב כדי שהם לא יטו את התוצאות על פי ההנחות המוקדמות שלהם.
תוכלו לשמוע הסבר מעמיק יותר על השיטה המדעית – בקישור הזה.

עד כאן טוב ויפה, אבל… כשמדברים על עוברים ותינוקות, זה לא אתי לעשות חלוקה אקראית. לכן, הממצאים בנושא נאספים מתוך אוכלוסייה של נשים, אשר בחרו לקחת את התרופות מרצונן באישור הרופא (ולא לבקשתו של הנסיין). כתוצאה מכך, כל הנוגעים בדבר יודעים שכל הנבדקות לוקחות את התרופה האמתית (ולא פלצבו). עם זאת, במהלך השנים האחרונות נאספה כמות גדולה מאוד של מידע בנושא. ניתן ורצוי להיעזר בגוף הידע ההולך ונבנה בנושא, לצורך קבלת החלטות מושכלת עבור כל מקרה לגופו מול הרופא.

ניהול סיכונים

באופן כללי עדיף לא לקחת תרופות לא חיוניות, אשר יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר בזמן ההריון.

כאן חשוב להזכיר שהעובר הוא לא הדבר היחיד שהגוף שלנו משקיע מאמצים כדי להגן עליו. למעשה מנגנון דומה קיים גם עבור המוח האנושי. תוכלו ללמוד עוד על מחסום הדם מוח BBB – בקישור הזה. כל התרופות שנועדו להגיע למוח מתוכננות לעקוף את מנגנון ההגנה הזה. משום שמנגנון ההגנה של העובר ברחם מאוד דומה מבחינה פיזיולוגית לזה של המוח, התרופות שמתוכננות להגיע אליו יכולות גם לעבור את השלייה ולהגיע אל העובר.

משום שכל התרופות להפרעת קשב נועדו להשפיע על המנגנונים הנירולוגיים שמעורבים בה, הן צריכות להגיע למוח. כתוצאה מכך הן יכולות גם לעבור את השלייה. מכאן עולה הצורך לבחון את הסיכון. מצד אחד, יש את חוסר הוודאות שיוצרות מגבלות האתיקה במחקר. לכן אפילו אם נגיע לאחוז וודאות גבוהה מאוד על ידי איסוף מידע מהשטח, אף פעם לא נוכל לדעת ב- 100% שהתרופות נטולות סיכון לחלוטין. אבל…. מצד שני, הרי יש סיבה שאותה אישה קיבלה את הטיפול התרופתי מלכתחילה.

שאלת מליון הדולר – האם התרופות להפרעת קשב חיוניות או לא?

בהקשר זה, צריך לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה ושלא נותנים תרופות כדי “שהילד ישב בשקט”. למעשה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים וישנם מקרים שבהם התסמינים עלולים לסכן את האדם. למשל, תוכלו לקרוא על נושא הנהיגה – בקישור הזה. היבט נוסף הוא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו לשמוע בהרחבה – בקישור הזה. הריון, על שלל הבדיקות, הטיפולים והתורים עלול להיות מעמסה גדולה על קשיי ההתארגנות של אנשים עם הפרעת קשב. תוסיפו לזה את כל ההשפעה של ההורמונים והשינויים הפיזיולוגיים ובכלל שמח.

כאן המקום לשיקול אישי, כדי לבדוק האם ואיזה סיכון יש בהפסקת התרופות.

למשל, הסיכון יכול להיות זניח אם אין פגיעה משמעותית בתפקודים החיוניים לאותה אישה בתקופת ההריון וההנקה. זה יכול להיות זניח גם אם יש לאותה אישה מערכת תמיכה אמינה שמפצה על הקשיים. למשל, מישהו שמזכיר מתי יש תור לביקורת, או שצריך לקחת עכשיו את החומצה הפולית ושכדאי ללכת לבית המרקחת כי הולך להיגמר. אבל… אם יש פגיעה משמעותית ואין מערכת תמיכה שמצליחה לפצות כראוי על הקשיים, פה כבר עלול להיגרם סיכון רפואי. כמו כן, אם זה לא הילד הראשון ויש ילד נוסף בבית שצריך את תשומת הלב של האם, חשוב לוודא שהטיפול בו לא יפגע מהפסקת התרופות. שיקוים נוספים יכולים להיות קשורים לאורך החיים, למקצוע ולכל דבר שעלול להיפגע מהתסמינים שיחזרו עם הפסקת התרופות. לא לשכוח גם את ההיבט הרגשי שמושפע מהתסמינים. למשל, אם הפסקת התרופות מובילה לירידה בהספק עלול להיווצר לחץ רב שלא בריא לעובר. אם כדי לפצות על הירידה בהספק יש צורך לוותר על דברים שחשובים לאותה האישה, כמו למשל סיום לימודים אקדמיים, קידום מקצועי, תחביבים או חיי חברה עלול להיווצר דיכאון. אני מדגישה במיוחד את הנושא של תחביבים וחיי חברה משום שאנחנו נוטים לוותר עליהם בתקופות עמוסות והם חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. זה לא מותרות.

משום שכל הדברים האלו מאוד אישיים ותלויי נסיבות, אין תשובה אחת שנכונה לכולן.
זאת הסיבה שכל אחת צריכה לבחון את המצב שלה מול הרופא. יהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להפסיק ויהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להמשיך.

הריון מול הנקה

היבט נוסף הוא ההבדל בין ההריון להנקה. בעוד שברחם העובר מקבל את החומר הפעיל של התרופה ישירות ממחזור הדם, בהנקה הכמות שמגיעה לחלב מזערית. מה גם שאפשר לצמצם אותה עוד יותר, על ידי תזמון נטילת התרופה לאחר ההנקה. כמו כן, יתכנו שינויים בנסיבות החיים בין תקופת ההריון לחופשת הלידה ולחזרה לשגרה שלאחריה. כלומר, ייתכן שהסימפטומים יבואו לידי ביטוי יותר בתקופה אחת בהשוואה לאחרת, בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים בכל שלב.

כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן שעבור תקופת ההריון יהיה נכון לפעול בצורה אחת ובהנקה בדרך אחרת. שוב, כל מקרה לגופו מול רופא.

יעוץ טרטולוגי

המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות מציע את שרותיו לנשים הרות, מתכננות הריון או מניקות, לצוותים רפואיים, לעובדים סוציאליים, לרוקחים ולציבור הרחב. מרכז המידע בנושא חשיפות סביבתיות בהריון מספק מידע והדרכה לגבי בטיחות וסיכון לעובר כתוצאה מגורמים שונים על סמך נתונים עולמיים וישראליים. בין היתר כלול בשירות זה גם מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע לחשיפה לתרופות.

מידע זה יכול להיות רלוונטי לנשים עם הפרעת קשב שנוטלות טיפול תרופתי ומעוניינות להקים או להרחיב משפחה. מה גם שיש להם שרות טלפוני שניתן על-ידי צוות מקצועי ללא תשלום. אז אם אתם מתלבטים בנושא כדאי להרים אליהם טלפון.

לשאלות ופרטים נוספים, תוכלו למצוא את פרטי הקשר שלהם – בקישור הזה

קצת מקורות אקדמיים

את מעט החומר האקדמי שמצאתי בנושא הכנסתי לערך “הפרעת קשב במבוגרים” בוויקיפדיה.
תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים בפרק “דילמות בנושא הטיפול התרופתי בתקופת ההריון וההנקה” – בקישור הזה

שימו לב: המספרים בסופי המשפטים הם קישורים למראה המקור שבהערות השוליים, כך שמשם תוכלו גם לראות מאיפה מגיע המידע.
אם אתם מכירים מקורות אמינים נוספים בנושא, תעבירו לי ואשתדל להכניס גם אותם. אפשר לכתוב בתגובות לפוטס הזה או לשלוח דרך הדף “צור קשר” באתר – בקישור הזה.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

ועל אתגרים מיוחדים לנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Philippe Put CC BY 2.0

The post שיקולים בנוגע לטיפול התרופתי בהריון והנקה / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• אתם לא יכולים לתקן אותו או אותה – אבל אתם יכולים להפיק את המיטב מהקשר שלכם, אם אתם ממש אוהבים את כל השאר. אז במקום לתקן תתחילו לעשות רשימה של כל הדברים שמוצאים חן בעיניכם בבן או בת הזוג שלכם.
• תזכרו שמי שצריך לדאוג לכם זה אתם – חוששים לקבל מכה בראש מהדלתות הפתוחות בארונות המטבח? סיגרו אותן כשאתם נכנסים לחדר. למקרים קשים במיוחד, אתם יכולים גם לכבוד קסדה. התייחסו לדברים בהומור אוהב ותנסו לבוא לקראת הצד השני במה שאתם יכולים.
• דברו על זה – לא בכאס ולא בציניות. יכול להיות שיש להם סיבה טובה, או שהם בכלל לא מודעים לכך שהדברים האלו מציקים לכם.
• וטיפ בונוס: אל תצברו כעסים! – אם לא מתמודדים עם הדברים, הם נוטים להצטבר ולהתפוצץ…. לא נעים.

***אזהרה קטנה***

שימו לב – יש סיבה שקוראים לערוץ שלה “Granny PottyMouth”.
מצד אחד זה מאוד משעשע לראות סבתל’ה חביבה שכזו אומרת כל מיני מילים שלא ממש נחשבות לשפה מכובדת… מצד שני יתכן וחלק מכם ירגישו קצת לא בנוח בשימוש המגוון והמרשים שלה במילים בוטות. אם אתם רגישים לנושא, מתחת לסרטון מחכים לכם קישורים לפוסטים אחרים בנושא זוגיות, שמשתמשים בשפה נקייה יותר. לכו על מה שמרגיש לכם טוב ^_^

אז אם אתם מוכנים לחוויה ייחודית וקצת מילות חוכמה על החיים ובכלל, צפו בסרטון Granny’s Corner: Neat vs Not

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואת המאמר של ירדן לוינסקי על איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Ryzhkov Sergey CC BY-SA 4.0

The post עצות סבתא – איך אפשר לגרום לבן או בת הזוג להיות יותר נקיים ומסודרים בבית? / Granny PottyMouth appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אנשים עם הפרעת קשב שכמנתנו נוטים להיכנס להרבה דברים חדשים ומגניבים ומעניינים כי זה כיף!
אבל זה כיף רק עד שאנחנו מגילים שנכנסנו ליותר מידי דברים, שהם כבר לא חדשים ואולי פחות מעניינים, שאין לנו כבר כוח או זמן להשלים אותם ו…. אופס. בעיה.

יש לנו שילוב של כמה מאפיינים שעלולים להפיל אותנו כל פעם מחדש בתכנון הלו”ז שלנו. על ההתלהבות מדברים חדשים כבר דיברנו, אבל היא לא הדבר היחיד שמקשה עלינו להימנע מיצירת עומס יתר. לצידה יש גם את הרצון להתחבב על הזולת ולהוכיח את עצמינו, קשה להגיד “לא” לאנשים שקרובים לליבנו ומבקשים את עזרתנו. בנוסף, יש לנו בעיה בהערכת זמנים, להסבר על ה”עיוורון זמן” של אנשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן. כל אלו ביחד עושים לנו סמטוחה גדולה ואז אנחנו עלולים למצוא את עצמינו פותחים עוד דברים חדשים כדי להסיח את הדעת מהברוך של הקודמים ו…. אתם כבר מבינים שזה לא הולך למקום טוב ככה 😉

אז איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים הזה?

טוב שאתם שואלים! ג’סיקה הכינה לנו שאלון בדיקה קצר, שיעזור להחליט האם כדאי לקחת על עצמינו את הפרוייקט הבא או לא.
נשמע שימושי? תוכלו להוריד את הקובץ המקורי באנגלית – בקישור הזה

להסבר המלא עם כל הטיפים, צפו בסרטון How to Get Projects Done, On Time, Without Your Life Falling Apart in the Process

אהבתם?

צפו בסרטון ההסבר על מה קורה כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

ואם התפקשש לכם ובכל זאת התחלתם לקרוס, צפו במדריך לשעת משבר – בקישור הזה

תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0

The post איך לתקתק פרויקטים בלי לקרוס? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. כנות – במיוחד כשדברים לא בסדר.
2. לריב באופן הוגן – הרי המטרה היא לא לנצח או להוכיח שאתם צודקים, אלא להגיע להבנה הדדית.
3. אל תהיו משעממים, תעשו דברים מגניבים, תגדלו ותאפשרו לצד השני לפעול באופן דומה.
4. תנסו, אבל במידה הנכונה – לא להגזים ולא לשחוק את עצמכם.
5. כבדו את הזכות של הצד השני לקבל החלטות עבור עצמו – גם אם אתם חשובים שאתם יודעים יותר טוב מה צריך לעשות. פרט, למקרים יוצאי הדופן שבהם עלולה להיות סכנה בטיחותית לאדם או לסביבה. אבל… אם הם סתם לא עושים את מה שאתם רוצים שיעשו, אתם צריכים לכבד את זה שהם אנשים נפרדים ממכם. זה קשה אבל חשוב. אם אתם לא הורים של אדם מסוים, אל תתנהגו אליו כאילו הוא הילד שלכם. במקום לשנות את הצד השני נסו לשנות דברים שנמצאים במסגרת השליטה שלכם.

הכללים האלו נבנו מתוך הניסיון הזוגי שלה, אבל טוב ליישם אותם בכל מערכת יחסים 🙂

נשמע מעניין?

צפו בחלק ראשון של How to Make a Good Relationship Great: Our Top 5 Rules ואל תשכחו להמשיך לשני 😉

חלק שני:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על הפרעת קשב ומערכות יחסים – בקישור הזה

ואת התכנית של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה

תמונה: By Compagina CC BY-SA 4.0

The post איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jerry Arbs – How A.D.H.D. Feels
ותרשמו לנו בתגובות עם מה אתם מזדהים

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את הסיפור של גלי שני – בקישור הזה

ואת הסיפור של חלי גולדנברג – בקישור הזה

תמונה: By Clever Cupcakes CC BY 2.0

The post איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב? / Jerry Arbs appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לא רעב לא צמא מפוקס רגוע שקט

העמסתי :
יום עבודה, באמצע איסוף מסמכים מבנק יהב ברגל מי יכול למצוא חניה בגבעת שאול בירושלים חזרה למשרד, אירגון המסמכים וכו… מסירת המסמכים גם ברגל למקום אחר בגבעת שאול חזרה למשרד כדי לגלות שאני צריך להחליף גלגל באוטו
שמש חום איימים מזיע כמו סוס עובד כמו חמור החלפת גלגל לקחה לי המון זמן הברגים לא נפתחו ושחקתי את הראש של הצלב והמפתח של האוטו.
בגלגל ספייר היה חסר אויר ניסיתי לנפח אותו במדחס של העבודה שלא שמתי לב שנותק נשאר רק הצינור ומד הלחץ מנסה מנסה ולא מבין למה האויר בגלגל רק הולך ויורד.
עד שבא מישהו ששאל מה אני עושה והראה לי שאין מדחס חחחחח .
למזלי הוא היה טכנאי מזגנים שניפח לי את הגלגל עם גז מזגנים.
משם לתחנת דלק לרוקן את הגז מזגנים ולנפח את הגלגל בחזרה.
משם לעשות טסט לאוטו

סופרמן כבר אמרתי כל היום מתרוצץ בשמש בלי לאכול בלי לשתות

הטסט עבר בהצלחה השעה כבר 17:30 מתחיל כאב ראש.
אני בדרך הביתה גר בורד יריחו פקקים בירושלים.

בדרך הביתה עוצר בסופר לקנות כמה דברים הכאב ראש מתגבר ומתגבר מתחילה סחרחורת כמעט שנפלתי, התישבתי על ארגז באמצע הסופר וחיכיתי שהעולם יפסיק להסתובב מסביבי.
כבר לא סופרמן

אחרי כמה דקות קמתי רוקנתי בקבוק מים קניתי כמה עוגיות שמרים שוקולד.
סיימתי את הקניות הגעתי הביתה חצי כח.

בבית סיפרתי לגדול מה קרה חיים שלי הוא אמר “אבא בוא אני אתן לך כמה טיפים איך להיות עם הרטלין. זה שאתה לא מרגיש רעב או צמא זה לא אומר שהגוף שלך לא צריך את זה. אתה חייב להסתובב עם בקבוק מים ולשתות כל כמה דקות שלוק קטן. אתה חייב לאכול לפחות ארוחת בוקר לפני הכדור”

מפי עוללים

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה  – בקישור הזה

ואם כל זה גורם לכם לתהות איך אפשר לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? כנסו לסרטון – בקישור הזה

תמונה: By Helgi Halldórsson CC BY-SA 2.0

The post בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה / אפי זקן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מרק גילה שיש לו הפרעת קשב בגיל 40. כשקתי מציגה אותו כאדם עם הפרעת קשב של גילאי הבגרות הוא אומר לה – הייתה לי גם הפרעת קשב של גילאי הילדות. אני חושבת שהמשפט הזה מסכם יפה מאוד את האופי הכרוני של הפרעת קשב, אשר מלווה את האדם לאורך החיים.

הם מדברים על הצלחה והפרעת קשב עם כל ההיבטים של השילוב הזה. כבר בהתחלה מרק מתאר איך ההצלחה בעצם מנעה את האבחון שלו בגיל צעיר יותר. זאת משום שהוא סבר בטעות שלא יכול להיות שיש לו הפרעת קשב אם הוא היה תלמיד טוב ואם הוא הצליח בעולם העבודה. זו נקודה חשובה מאוד משום שזוהי אחת הטעויות הנפוצות בציבור, אשר מובילה להעצמה של הסטיגמה ולמניעה של אבחון וטיפול בגיל מוקדם. חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה, היא עלולה לבוא עם לקות למידה והיא עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי, אבל זה לא מחייב. הפגיעה של הפרעת קשב יכולה להיות גם בתחומים אחרים בחיים ולא חייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת מערכת החינוך או ההשכלה הגבוהה. בנוסף, כמו שמרק מדגים, אפשר בהחלט לנהל קריירה מרשימה עם הפרעת קשב.
כך שבעוד שהפרעת קשב בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי והתעסוקתי, הצלחה בתחומים אלו אינה סותרת את האפשרות לקיומה. הדרך היחידה לדעת אם יש לאדם מסוים הפרעת קשב או לא היא דרך אבחון מקצועי מלא על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, כפי שניתן לקרוא – בקישור הזה.

כשקתי מתחילה לדבר על היתרונות של הפרעת קשב ועל ההיבטים שאפשר אולי לראות כ”מתנה” הוא עוצר אותה. הוא אומר שכשיש לך הפרעת קשב אתה מודע להיבטים שאתה לא מרגיש טוב איתם. הוא מדבר על הקושי הידוע להשלים משימות, אבל מעלה את התסכול במצבים שבהם כבר הושלמה 80% מהעבודה אבל פשוט אי אפשר לגמור אותה. הוא מדבר על זה שיש לו 15 כרטיסיות פתוחות שכל הזמן עוברים ביניהן בלי לזכור על מה צריך לעבוד בכלל. הוא מבהיר שלמרות שהיה תלמיד טוב הוא כן תוייג כילד בעייתי. הוא היה הסיוט הכי גרוע של כל מורה משום שהציונים שלו היו טובים, אבל ברגע שהוא הבין לא הייתה לו סבלנות לחכות לשאר הכיתה והוא התחיל להפריע לשיעור ולחבריו ללימודים. הוא מדבר על ביקורים תכופים במשרד המנהל בעקבות הדברים האלו.

לצד כל אלו הוא הסביר איך מצא דרכים להסתדר. איך עזר לכל הצוות המנהלתי עם המחשבים, מה שעזר לו להתחבב עליהם למרות כל הצרות שעשה. אבל זה עדיין לא גרם לו להרגיש טוב עם עצמו. לכן הוא הרגיש הקלה כל כך גדולה כשקיבל את האבחנה שסיפקה לו הסבר למקור הקשיים שחווה. לסרטון של ריק גרין שממחיש את החוויה של קבלת אבחנה בגיל מאוחר כנסו – לקישור הזה.

קתי מתארת מהצד המקצועי את הפער בין התיאור היבש של הפרעת קשב ב- DSM, לבין המציאות היום יומית של האנשים שחיים איתה. בתגובה הוא מספר לה מה ההשלכות של האפשרות להתרכז רק בדברים שמעוררים עניין ומעורבות אישית, איך זה משפיע על התנהלות במסגרות, בישיבות וביחסים אישיים.

הוא מדבר על הטיפול התרופתי ועל החשיבות של התאמה אישית. מעבר לכך שלאנשים שונים מתאימים דברים אחרים, לאותו אדם יכולים להיות צרכים שונים בנסיבות שונות. לכן הוא מוסיף גם את הצורך בהתאמה עבור סוג הפעילות וההקשר שלה, זאת בהתחשב בהשלכות של הפרעת הקשב של אותו אדם במצבים שונים.

חלק ראשון

צפו בחלק הראשון של הסרטון  Adult ADD an honest discussion w/ Mark Suster & Kati Morton ואל תשכחו להמשיך גם לחלק השני 😉

חלק שני

והם ממשיכים לדבר – האזינו גם להמשך השיחה 🙂

אהבתם?

צפו בהסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה

ובפאנל שקתי הנחתה בווידקון בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה

תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

The post שיחה כנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות / Mark Suster & Kati Morton appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא מספר איך הציור והפיסול עוזרים לו להביע את עצמו ומסייעים לו בהתמודדות מול אתגרי החיים. הוא מתאר בשמחה גדולה גם את תחושת החופש שהוא מקבל מתהליך היצירה. לדעתו השורה התחתונה של כל צורות האומנות היא אהבה. אנחנו רוצים להראות את עצמנו ולהרגיש שמקבלים אותנו כפי שאנחנו. הוא אוהב לחיות האמנות שלו היא ראייה לכך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jim Carrey: I Needed Color וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הקליפ “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

תמונה: By Roypack CC BY-SA 3.0

The post אני צריך צבע / ג’ים קארי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הכירו את כל המי ומי

היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:

האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים  My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂

היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.

קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.

קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉

תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.

שימו לב:

יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.

נשמע מעניין?

אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂

אהבתם?

צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.

ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה

תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0

The post פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור של אפי זקן – בקישור הזה

ואת הסיפור של הדר אברמוביץ – בקישור הזה

תמונה: By Takeaway CC BY-SA 3.0

The post סיפורו של קפה / ורד בן גיאת appeared first on קהילת הפרעת קשב.

שימו לב שבאמצע הכתבה מופיע קטע מהמופע של גלי מתוך המפגש של הקהילה שלנו “ערב שכולו קשב” שהתקיים במדיטק שבחולון בשנת 2016.

אז יאללה, צפו בכתבה ותפרגנו בתגובות:

אהבתם?

לקטעים נוספים מתוך ההצגה של גלי שני – לחצו כאן

לסרטון הסבר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – לחצו כאן

The post לגלות בגיל 29 שסבלת כל החיים מהפרעת קשב / גלי שני appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נד ממליץ לחשוב על שלושה דברים ולנסות לשלב ביניהם:

1. דברים שאתם אוהבים לעשות
2. דברים שאתם טובים בהם
3. דברים שאנשים אחרים מעוניינים לשלם לכם כדי לעשות אותם

הוא מדבר גם על הצורך במפלט יצירתי, שאם לא ניתן להשיג אותו במסגרת העבודה חשוב מאוד שיהיה לו ביטוי משמעותי בשעות הפנאי.

וכמובן עולה השאלה אם ואיך לספר למעסיק על הפרעת הקשב של העובד.

רוצים לשמוע עוד?

כנסו לסרטון How to Grab the Best Job for an ADHD Brain! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

לסרטון הקודם של הצמד המגניב הזה – לחצו כאן

ואם אתם מאלו שבא להם לעשות יותר מידי דברים, כדאי לכם לראות את הסרטון על מולטי-פוטנציאלים – בקישור הזה

תמונה: Owlchemy Labs CC BY-SA 3.0

The post איך למצוא עבודה ולשמור עליה עם הפרעת קשב? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מהו שיקום נהיגה?

שיקום נהיגה- הנו תחום התמחות של מקצוע הריפוי בעיסוק, המספק שירותי הערכה, טיפול וייעוץ מהרגע בו מתעוררת שאלה לגבי יכולתו של האדם לנהוג ועד להפיכתו לנהג. בארץ ישנם מספר מכונים לשיקום נהיגה (ראו רשימה בסוף הפוסט). המכונים לשיקום נהיגה נותנים שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול לגבי יכולת האדם לנהוג בצורה בטוחה. המכון מנוהל ע”י מרפאות בעיסוק, ביחסי עבודה עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד) של משרד הבריאות.

אדם אשר מגיע להערכת הנהיגה במכונים לשיקום נהיגה של מרפאות בעיסוק, עובר תהליך של מספר פגישות, בהן יבצע אבחוני נייר ועפרון, אבחוני מחשב, נהיגה בסימולאטור ונהיגה בפועל להערכת יכולות הנהיגה . הדגש בהערכות אלו הוא הפן הקוגניטיבי-תפיסתי של הנהיגה, וכן הצורך בהתאמות ואבזור לרכב. בהתאם לתוצאות ההערכה, בחלק מהמקרים קיימת אפשרות לעבור תהליך שיקום נהיגה. השיקום יכול להתבצע הן לחיזוק מיומנות מסוימת (לדוגמא קשב מפוצל), והן ברמת שיעורי נהיגה בפועל לשיפור יכולת הנהיגה בכללותה. בסיום בתהליך תתבצע הערכה מחודשת של יכולת הנהיגה והמלצות בהתאם.

על פי חוק התעבורה, כל אדם שחושב שיש לו בעיה בנהיגה מוכרח לדווח על כך לרופא המטפל או למשרד הרישוי. הסכנה הגדולה היא לחיי אדם. זה לא אומר שישללו את הרישיון, אלא תעשה בדיקה להבנת הקשיים, והצעות לניסיונות לשפר את איכות הנהיגה.

איך זה קשור להפרעת קשב?

בהתייחסות להפרעות קשב, אפשר לחלק את האוכלוסייה לשני חלקים – הראשון אנשים שלומדים נהיגה ומתקשים בתהליך, והשני אנשים נוהגים ומתקשים בנהיגה בטוחה. הרבה פעמים אנשים עם בעיות קשב ו/או לקויי למידה נזקקים למספר רב יותר של שיעורי נהיגה, דגש בנהיגה על תחום זה או אחר. אנו מתווכים גם למורי נהיגה, או מפנים להתערבות קצרת מועד במכונים לריפוי בעיסוק בנושאים מסוימים בהתאם לקשיים שעולים בנהיגה.

למידע נוסף אודות תפקיד הריפוי בעיסוק בתחום הנהיגה – לחצו כאן.

ניתן גם לפנות למכוני שיקום הנהיגה והמכונים לריפוי בעיסוק העוסקים בנושא:

• לוינשטיין – רעננה 09-7709003 adinas2@clalit.org.il
• בני ציון – חיפה 04-8359652 ripuy@b-zion.org.il
• שיבא – תל השומר, רמת גן 03-5303723 nohagim@sheba.health.gov.il
• בלינסון – פ”ת 03-9377720 03-9377582 safedrivingbl@clalit.org.il
• הדסה הר הצופים – ירושליים 02-5844037 otms@hadassah.org.il
• הרצפלד – גדרה 08-8595320 hadasle4@clalit.org.il
• סורוקה – באר שבע 08-6403199 sosharamisuk@clalit.org.il

שימו לב!

הרשימה מעודכנת נכון לחודש ספטמבר בשנת 2024, ייתכנו שינויים בפעילות המכונים ובפרטי הקשר שלהם לאורך השנים.

אהבתם?

אם אתם רוצים לקבל עזרה גם מביטוח לאומי, תוכלו לקבל סיוע עם הטפסים – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על בטיחות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post שיקום נהיגה / נועה גוטפריד appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחת התופעות השכיחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שקיבלו אבחנה בגיל מאוחר היא אבל על החיים שהיו יכולים להיות. לא כולם חווים את זה ומי שלא, הרוויח. למי שכן, זה יכול להיראות מוזר מאוד, משום שקשה להבין מדוע כשסוף סוף דברים מתחילים להשתפר העצב בא ומציף את ההוויה בצורה כל כך חזקה וכוללת. לכן חשוב מאוד לדעת שזהו תהליך טבעי, שיש לעבור אותו ולעבד אותו לפני שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולבנות את החיים החדשים. אמנם חייבים לעבור את זה אבל מומלץ לא לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם כמו חברים ומשפחה, הצטרפו לקהילת הפרעת קשב שלנו ובמקרה הצורך לא לחשוש לפנות לאנשי מקצוע כדי לקבל את התמיכה הרגשית ואת הכלים הנחוצים להתמודדות בריאה, חיובית ומקדמת. לפעמים צריך לבכות קצת על החלב שנשפך, להקל על המועקה שבפנים, לאזור כוחות, לקום, להביא את הסמרטוט או להיזכר במשהו אחר בדרך 😉

ג’סיקה אובחנה בגיל 12, לכן לצורך הכנת הסרטון הזה היא פנתה לעזרתו של Brett Thornhil שאובחן בגיל 43 כדי לשמוע על החוויה שלו. הוא מספר על התהליך במבט של 7 שנים לאחור ממרום גיל היובל שלו 🙂

הוא מדבר על חוויות רגשיות שליוו אותו לאורך השנים כמו תסמונת המתחזה והמאמצים העצומים הכרוכים בתפקוד היום יומי, על הבדידות של אנשים עם דפוסי חשיבה ייחודיים, על שלבי האבל האישיים שלו, על ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועל המסע שהוא עבר כדי ליצור לעצמו חיים חדשים לאור האבחנה והמודעות החדשה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What it’s Like to be Diagnosed with ADHD as an Adult ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

אם כן, כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ריק גרין על הנושא – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Noemi Nuñez CC BY-SA 2.0

The post איך זה מרגיש לקבל אבחנה של הפרעת קשב בגילאי הבגרות? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:

• תחומי עניין אישיים
• אתגר
• חידוש
• “דד-ליין” מטורף

את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..

רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?

צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0

The post הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על שעה טיפוסית בלי כדור – בקישור הזה

The post מונולוגים של ניירת / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון של הסדנה

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך למצוא עבודה עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה

The post קבלת החלטות בקריירה / מיה הובר (רבדים) appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המאמר הזה מציג 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב ומציע דרכי התמודדות.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

אהבתם?

צפו בסרטון המסביר כיצד ניתן לזהות הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה

ואת המאמר על דברים שנשים לא יודעים על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

Tartakovsky, M. (2015). 3 Challenges Unique to Women with ADHD and How to Overcome Them. Psych Central. Retrieved on April 8, 2017, from https://psychcentral.com/blog/archives/2015/11/06/3-challenges-unique-to-women-with-adhd-and-how-to-overcome-them/

The post 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב / Margarita Tartakovsky, M.S. appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי האבחנה, הוא הצליח להבין פתאום כל מיני דברים מוזרים שלא היו ברורים קודם בחיים שלו.
למשל, איך זה שהוא יכול ליצור תכנית טלוויזיה שלמה בשעה אחת, בעוד שנדרשים לו 4 ימים תמימים לפחות, רק כדי להתחיל לעבוד על המסים והניירת?

הוא מסביר מה דחף אותו לעסוק בהסברה ומדוע כל כך חשוב להנגיש לציבור מידע אמין וברור אודות הפרעת קשב, למשל:
“כשהילדה שלך שופכת את ליבה ואתה מוסח מהטלוויזיה בפינה של המסעדה ולא יכול להקשיב והיא עולה על זה מאוד מהר, האם אתה הולך לחשוב – מעניין אם יש לי הפרעה נירולוגית שמובילה לכך שיש לי כמויות נמוכות יחסית של מוליך עצבי מסוים? או…. האם אני אבא רע?”

ריק גרין טוען שהרבה מהסבל שחווים אנשים עם הפרעת קשב אינו הכרחי. לדעתו אפשר ורצוי להימנע ממנו על ידי מודעות לנושא, אבחון וטיפול מותאם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Comedian Rick Green shares his personal experience with ADHD והפיצו את הבשורה!

אהבתם? נשמע מוכר?

כדאי לכם לבדוק גם את המבדק הבלתי פורמלי של ריק גרין להפרעת קשב

ואת ההסבר על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By TotallyADD CC BY-SA 4.0

The post ריק גרין מספר על החוויה האישית שלו עם הפרעת קשב appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון זה חלי מספרת על תחילת דרכה ככותבת וסופרת, על החשיבות של תחושת הלגיטימציה של האדם להביע את עצמו בדרכו ועל השילוב של טקסט ותמונה.

נשמע מעניין?

לסיפור המלא צפו בסרטון “סופרים קוראים” – חלי גולדנברג:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

תמונה: By Allahyarova Jaferova Vafa` s artworks CC BY-SA 4.0

The post סופרים קוראים – על חווית הכתיבה / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הסרטון הבא של ג’סיקה יכול לעזור לכם להתמודד כשקמתם לאחד הימים האלו שבהם ברור לכם ששום דבר לא הולך להסתדר.
איך בכל זאת אתם יכולים קצת לשפר את מצבכם, גם כשהוא רע.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Cope When Everything’s Awful and You’re Not Okay וספרו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם מוצפות – בקישור הזה

ובסרטון על אמפתיה – בקישור הזה

The post מה לעשות כשהכל לגמרי נורא וכשאתם ממש לא בסדר / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון שלפניכם, היא מדברת על התפקיד החיוני של התרופות כחלק ממענה טיפולי רב תחומי ומותאם אישית לצד הסטיגמה הפוגענית סביב הנושא. היא קוראת לנו לא לשפוט את עצמינו או אנשים אחרים על ההחלטה להשתמש או לא להשתמש בטיפול התרופתי. לכל אחד מתאים משהו אחר ואין שום דבר רע בלקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם או עבור ילידכם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון What Happened When I Stopped Taking My Medication:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה “תודה שטיפלת בי” – בקישור זה

ובהצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Mosborne01 CC BY-SA 3.0

The post מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות להפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 10 Things Only People With Attention Problems Understand
תהנו ותעבירו הלאה למי שצריך 😉

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון של איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואם אתם מזדהים, תראו גם את הסרטון שמסביר איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By hobvias sudoneighm CC BY 2.0

The post 10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב יבינו / BuzzFeedYellow appeared first on קהילת הפרעת קשב.

להסברים המלאים צפו בסרטון ADHD in Adults. Yes, it’s real. Yes, you can do something about it.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על קבלת אבחנה בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על החיים הבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Jimiunderscorejimi CC BY-SA 3.0

The post הפרעת קשב בגילאי הבגרות / ריק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למרות שיש הרבה מאד אנשים מוכשרים שמתמודדים הפרעת קשב, יש חור בנושא התעסוקתי ובהתמודדות של אנשים אחרים עם אנשים שסובלים מהפרעת קשב וריכוז. מה שמוזר הוא שכותבים על אבחון הפרעת קשב ועל טיפול בהפרעת קשב, כולל על איך להתמודד עם הפרעת הקשב שלך במקום העבודה, אבל יש מעט מדי דיון ומידע למנהלים איך להתמודד עם הקשיים של העובדים שלהם.

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון של רבדים על קבלת החלטות בקריירה לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך למצוא עבודה ולשמור עליה כשיש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: Wellcome Library, London CC BY 4.0

The post לנהל אנשים עם הפרעת קשב / ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

ומה עם המבוגרים?
במקביל לניסיונות להקיף ולשפר את הטיפול בילדים, נזנח העיסוק במי שהתבגרו דור אחד לפני כן.
מבוגרים רבים עם הפרעת קשב, אינם מודעים לבעיה מפני שהם חשים שכבר “התגברו” עליה. אדם מבוגר מתקשה להודות בכלל בבעיה לאחר שהצליח, למרות קיומה, לסיים זה מכבר לא רק את בית הספר, אלא גם את הצבא ואפילו את האוניברסיטה. הגיל, המשקעים הרגשיים שנושא עימו מבוגר שהיה ילד “שונה”, וההרגלים שפיתח על מנת “לפצות” על הפרעת הקשב ולהסתירה, מונעים ממנו להכיר בה כבעיה שדורשת טיפול.
יחד עם זאת, מבוגרים שאכן פונים לטיפול סביב הפרעות קשב וריכוז מסוגלים לשפר את איכות חייהם באופן ניכר. בשנים האחרונות מתפשטת ההכרה שישנה חשיבות רבה לטיפול כזה, אשר מציב מספר אתגרים ייחודיים הן בפני המטופל והן בפני המטפל. להלן יוצג שילוב של מספר גישות שיוצרות יחד טיפול ייחודי כזה.

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

צפו בסרטון על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ובהסבר של אופרה ווינפרי על למה חשוב לשמור על עצמכם – בקישור הזה

איגרא, נ. (2008). טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) – שילוב בין גישות שונות; או: איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Krismat CC BY-SA 3.0

The post איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג / נעמה איגרא appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

למידע נוסף על אתגרים של נשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן

ולסרטון הסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – לחצו כאן

רייטקופ, א. (2012). הפרעת קשב וחיי מין: מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן. מאתר פסיכולוגיה עברית.

The post מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן / אילנה רייטקופ appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע לכם מעניין?

לקריאת הטקסט המלא – לחצו כאן

אהבתם?

צפו גם בסרטון השימושי על איך לסיים פרויקטים – בקישור הזה

ובסרטון המשעשע על התייעלות – בקישור הזה

The post טיפים לשיפור היעילות אצל אנשים עם הפרעת קשב / ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה היא מספרת על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב.

צפו בהרצאה המלאה:

אהבתם?

קראו גם את הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג אודות הפרעת קשב – בקישור הזה

והאזינו להסבר שלה אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע לשידורים ופרסומים בנושא הפרעת קשב – בקישור הזה

הערה:
על פי רוב, בפוסטים המציגים סיפורים אישיים לא מדובר באנשי מקצוע מתחום הפרעת קשב.
לכן מומלץ לקחת בעירבון מוגבל את המונחים או ההמלצות הטיפוליות ו…
פשוט ליהנות מהסיפור כשלעצמו ^_^

תמונה: By James Petts CC BY-SA 2.0

The post שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לקריאת המאמר המלא של ירדן לוינסקי – לחצו כאן

אהבתם?

צפו בסרטון שיסביר לכם אין להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואם אתם רוצים להשיג לעצמכם מערכת יחסים חדשה צפו – בקישור הזה

תמונה: By Chris Martin CC BY 2.0

The post איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב / ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רוב הסטודנטים מגיעים לאקדמיה ומתחילים ללמוד לתואר הראשון, כשהם עדיין נמצאים בשלבי ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. זוהי תקופה שבה מצופה מהאדם להתחיל לעמוד בזכות עצמו לא רק במסגרת הלימודים, אלא בכל תחומי החיים. הלימודים באקדמיה כרוכים בעלייה ברמת הקושי בלימודים וכן מצריכים יכולת גבוהה של ניהול עצמי. סטודנטים עם הפרעת קשב נאלצים להתמודד, בנוסף לכל האתגרים המשותפים להם ולחבריהם ללימודים, גם עם הסימפטומים של הפרעת קשב וגם עם הסטיגמות הכרוכות בה. מאמר זה שופך אור על ההיבטים השונים של תקופה ייחודית זו עבור סטודנטים עם הפרעת קשב, במטרה לפתוח צוהר להתמודדות בונה, חיובית, נאורה ומקדמת עם המצב.

לקריאת המאמר המלא על השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה – לחצו כאן

אהבתם?

ראו את הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים – בקישור הזה

וקבלו טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה

ספקטור, ח. (2015). סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז: השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Familiengrab des Otto Schurig CC BY-SA 3.0

The post סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.