חשיבות האבחון של הפרעת קשב במבוגרים / Dr Stephen Humphries

בסרטון הזה דר’ סטפן המפריס Dr Stephen Humphries מסביר על החשיבות של אבחון הפרעת קשב בגילאי הבגרות.

למען הסר ספק, נתחיל בלהדגיש שהפרעת קשב וריכוז ADHD, היא הפרעה כרונית שמלווה את האדם לאורך כל חייו. היא אומנם בדרך כלל מאותרת בגילאי הילדות, במיוחד סביב הכניסה לבית הספר היסודי, אבל אין גיל מסוים שבו היא מפסיקה להתקיים ולכן היא נוכחת ומשפיעה גם לאורך כל החיים הבוגרים של האדם.

• כדי ללמוד עוד על הנושא אני ממליצה לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב בחיים הבוגרים – בקישור הזה.
• כדי לדעת איך צריך להתנהל אבחון מבוגרים, תוכלו לקרוא את אמות המידה של משרד הבריאות – בקישור הזה.

עיקרי הדברים

• דר’ סטפן המפריס מתחיל בכך שהוא רוצה לסייע לאנשים לקבל החלטה האם ללכת לאבחון של הפרעת קשב או לא.
  בהקשר הזה חשוב לי לציין שהחיסרון היחידי שהוא מתייחס אליו הוא עניין העלות שבארצות מסוימות יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל פחות רלוונטי בארץ, כשאפשר לעשות את האבחון דרך קופת חולים באופן מסובסד.
  שימו לב שבמקרה שאין תורים בעתיד הנראה לעין, או במקרים שחשוב לכם ללכת לרופא ספציפי שלא נמצא בקופה, כדאי להרים טלפון לשירות הלקוחות של הקופה ולשאול על “יעוץ רבעוני” (או משהו מקביל), כי בהרבה מקרים תוכלו לקבל החזר משמעותי גם על אבחון פרטי (התנאים משתנים מקופה לקופה ובתוך כל קופה לפי הביטוחים הספציפיים שעשיתם).
  או במילים אחרות, בהיעדר שיקול כלכלי, יש רק סיבה אחת לגשת לאבחון והיא קיומו של חשד להפרעת קשב. זאת משום שאבחון מקצועי מלא הוא הדרך היחידה לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב. בהתאם לכך, אין צורך בסיבה נוספת ואין צורך לדעת מראש אם יש לכם הפרעת קשב או לא – הולכים לאבחון כשלא יודעים, כדי לגלות.
• הפרעת קשב במבוגרים היא מצב נפוץ שנמצא בתת-אבחון משמעותי. כלומר, רוב המבוגרים עם הפרעת קשב טרם אובחנו ככאלו.
  חלק מהסיבות לתת האבחון של מבוגרים עם הפרעת קשב, היא הנטייה ההיסטורית להתייחס בעיקר לפן המוטורי-התנהגותי, לצד הסברה השגויה שהפרעת קשב היא תופעה של גילאי הילדות בלבד. היום אנחנו יודעים כבר שהיפראקטיביות לא חייבת להיות רק מוטורית, שהפרעת קשב לא חייבת לבוא עם היפראקטיביות או בעיות התנהגות ושמדובר במצב כרוני שמלווה את האדם מהלידה לאורך כל החיים.
• אחת הסיבות שלקח זמן להבין שהפרעת קשב לא נעלמת באופן ספונטאני בגילאי הבגרות, היא שהתסמינים נראים אחרת בתקופה הזו בהשוואה לתקופת הילדות. לכן חשוב מאוד לאבחן מבוגרים עם כלים שמותאמים לטווח הגילאים הרלוונטי ולא לקבוע אבחנה של מבוגרים על פי קריטריונים שמיועדים לילדים.
• לפי סטפן, בעוד שפעלתנות היתר והאימפולסיביות יכולות להיות פחות בולטות אצל מבוגרים ביחס לילדים, קשיי הקשב על פי רוב נשארים. חשוב לציין שהתסמינים שפחות בולטים לעין בגילאי הבגרות לא בהכרח נעלמו, אלא לרוב יקבלו ביטוי מעודן יותר – כמו למשל שימוש בצעצועי פיג’ט במקום תנועה במרחב.
  כמו כן, עם הזמן אנשים עם הפרעת קשב לומדים להתאים את הביטוי החיצוני של התסמינים בדרכים יותר מקובלות חברתית, שמטבע הדברים פחות צורמות לסביבה ולכן פחות תופסות את תשומת הלב. למשל, במקום סתם לקום ולהסתובב בחדר ללא סיבה מוצדקת מבחינה חברתית, אפשר לשאול באמצע ישיבה מי רוצה קפה ואז יש תירוץ לקום כדי להכין לכולם.
• תרופות ממריצות מהסוג שמשמש לטיפול בהפרעת קשב לא יעזרו לכולם, אלא ישפרו רק את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים עם הפרעת קשב. לאנשים בלי הפרעת קשב זה לא יעזור ואף עלול לפגוע בתפקוד.
• התסמינים הבולטים כמו ציונים נמוכים או בעיות התנהגות לא רלוונטיים לכל האנשים עם הפרעת קשב. אנשים ללא פעלתנות יתר יתוארו בדרך כלל כחולמניים ולא כתזזיתיים. כמו כן, אנשים אינטליגנטיים יותר יוכלו לפצות על התסמינים באופן לא מודע עד שלב מסוים. ברגע שהאינטליגנציה לא מספיקה כדי להוציא ציונים טובים בלי ללמוד, מתחילות בעיות גדולות, משום שבמשך כל הזמן הזה לא נבנו הרגלי למידה. משברים מסוג זה נוטים להתרחש בעקבות קפיצה בדרישות האקדמיות שנוטה ללוות מעברים בין בית הספר היסודי, לחטיבה, לתיכון ולאקדמיה.
  למידע נוסף על מחוננות והפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
  למידע נוסף על סטודנטים עם הפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
• אחד הפיצויים הנפוצים לתסמינים של הפרעת קשב הוא הסתמכות על הלחץ והמתח של “הרגע האחרון”. דפוס התנהלות זה בא לידי ביטוי בדחיינות מתמשכת, עם פרצים מהירים של עבודה אינטנסיבית, שמתחילים רק מספר ימים עד מספר שעות לפני תאריך היעד. האדרנלין שמופרש בעקבות הפחד מההשלכות האפשריות של אי העמידה בזמנים לקראת הדד-ליין, אכן מסייע רבות לגיוס משאבים קוגניטיביים, אבל… מגיע עם מחיר כבד מאוד.
  על ההשלכות הפיזיולוגיות של שימוש כרוני באסטרטגיות התמודדות מבוססות לחץ תוכלו ללמוד – בקישור הזה
• הפרעת קשב מאופיינת בתלות גבוהה ברמת העניין וההנאה שהאדם מפיק מהפעילות הספציפית שבה הוא מנסה לעסוק. לכן, אנשים הם הפרעת קשב מסוגלים להתמקד ואפילו להישאב לתוך פעילויות אטרקטיביות עבורם, אבל בו בזמן גם להתקשות להפנות את הקשב באופן ממוקד ומתמשך לכל השאר. כלומר, מה שקובע הוא לא רמת הקשב הכללית של האדם, אלא סוג המשימה או הפעילות.
• אחד המאפיינים הנפוצים והבולטים יותר של הפרעת קשב בגילאי הבגרות הוא בלאגן כללי בחיים. כלומר, הצטברות של הרבה דברים שהותחלו אך לא הושלמו. כמו למשל, מטלות הקשורות לתחזוקת הבית, לימודים, עבודה, ארוחות וכו. כמו כן, גם דחיינות היא מאפיין משמעותי בהפרעת קשב של גילאי הבגרות.
• בעולם העבודה אחד המאפיינים הנפוצים הוא מעברים תכופים בין מקומות עבודה. כמו כן, במקרים רבים ניתן לראות ניסיונות מרובים לרכישה של השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית.
  מידע נוסף על הפרעת קשב בעולם העבודה תוכלו למצוא – בקישור הזה
• לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי משמעותי בכל הנושא של התמודדות בירוקרטית, סידורים, תשלומים וכו.
• הפרעת קשב בגילאי הבגרות מאופיינת במוסחות גבוהה מגירויים בעולם החיצוני והפנימי כאחד. בעקבות זאת, יש קושי ביישום רציף של סדר פעולות, אשר יוצר דפוס פעולה לא ליניארי, עם פערים, קפיצות והשלמות.
• בגילאי הבגרות הפרעת קשב יכולה לגרום לקשיים ביצירה ושימור של קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים.
• בפן הרגשי להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בוויסות רגשי לצד נטייה מוגברת לבעיות רגשיות כמו חרדה ודיכאון.
  שימו לב – כאשר יש מעורבות רגשית מכל סוג, או חשד למקורות רגשיים לקשיים, חשוב מאוד ללכת לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שידע לעשות את האיזון התרופתי הנחוץ ולהמליץ על טיפולים משלימים על פי צורך.
  מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו לשמוע – בקישור הזה
• הפרעת קשב בלתי מטופלת מעלה את הסיכון להתמכרות ושימוש לרעה בחומרים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Should You Be Assessed For ADHD? with Dr Stephen Humphries – Harley Therapy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור האישי של משה סובר על אבחנה בגיל מבוגר – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה