משפחה בהפרעת קשב / ד”ר רונית פלוטניק

ד”ר רונית פלוטניק מתייחסת במאמרה להפרעת קשב וריכוז ADHD מהיבט משפחתי ומציגה את המורכבות של הנושא. מעבר להשפעה של התסמינים עצמם על ההתנהלות האישית והדינאמיקה המשפחתית, יש לקחת בחשבון שהפרעת קשב היא תורשתית ומולדת, לכן סביר להניח שלפחות לאחד מההורים הביולוגים יש גם הפרעת קשב (בין שהיא מאובחנת ובין שלא). ד”ר רונית פלוטניק מציינת גם, שמאותה הסיבה בדיוק – בהחלט אפשרי שהפרעת הקשב תעבור ליותר מילד אחד במשפחה. כלומר, לילד עם הפרעת קשב יש כנראה לפחות הורה אחד עם הפרעת קשב וייתכן שגם אחים עם הפרעת קשב. לדבריה “תמונה משפחתית זו הופכת את החיים למורכבים וסוערים עוד יותר”

אחת הפגיעות המרכזיות של הפרעת היא בתפקודים הניהוליים, תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה. מכאן נובעים כל הקשיים בהתארגנות, עמידה בלוח זמנים, הוצאה לפועל של הפעולה המתוכננת וכו. בהתאם לכך, על ההורים של ילדים עם הפרעת קשב מוטלת האחריות לנהל את משק הבית, את חיי היום יום, את המערך הטיפולי, לסייע לילד בקשייו וליצור סביבה מסודרת ומאורגנת עבורו. אבל…. מה קורה כשלאחד ההורים או שניהם יש בעצמם קשיים בדיוק בתחומים האלו. כיצד הם יכולים לסייע לילדם במקומות שהם בעצמם זקוקים לסיוע?

רונית מדברת על הסוגייה הזו וגם על מצבם של בני המשפחה שאין להם הפרעת קשב, שבמקרים רבים נופל עליהם הנטל של ארגון בני הבית הבלתי מאורגנים. זה יכול להיות אחד ההורים, אבל… גם אחד מהאחים.

  • תוכלו לקרוא את הסבר על קשיים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
  • ואת ההסבר על אחים גדולים וקטנים באותו בית ספר – בקישור הזה

כשמצרפים לכל החגיגה גם את המשפחה המורכבת, שלא בהכרח מגלה הבנה או לגיטימציה לקשיים – זה בכלל יכול להיות שמח…

ד”ר רונית פלוטניק מתארת במאמרה את כל המורכבות הזו, אך לא מסתפקת בכך ומציעה גם דרכים להתמודדות 🙂

נשמע מעניין?

את המאמר המלא של ד”ר רונית פלוטניק “משפחה בהפרעת קשב” תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ליאת אברמוביץ על איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על האתגרים המיוחדים של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

להכלה שני צדדים / דובי ברגשטיין

להכלה שני צדדים, מנוגדים ומשלימים. שניהם חיוניים. כשרק אחד מתקיים, אין הכלה.

מצד אחד, היותר מוכר ולכאורה מובן מאליו, הכלה עוסקת ביצירת מקום, “מיכל” (פיזי ורגשי) שבו הילד מרגיש מוכל: שרואים אותו, מכירים אותו, מכירים בקשיים ובכוחות שלו, נמצאים לצידו במציאה וקבלה של מענים שהוא זקוק להם ומאפשרים לו להיות עצמו.

מצד שני, וחשוב לא פחות: למיכל, אמיתי ומטאפורי, אין משמעות עם אין לו דפנות=גבולות. הגבולות יכולים להיות גמישים/רחבים/מותאמים לילד, אבל הם חייבים להיות ברורים, נחרצים, מורגשים ומוכרים. רצוי שלא יהיו שרירותיים, אלא מבוססים על הגיון פנימי (שלא חייבת להיות לגביו הסכמה, אלא לפחות הבנה הדדית).

לכן, הצבת גבול, הקפדה על כללים, אמירת “לא”, לא רק שאינם מנוגדים להכלה, אלא  חלק מהותי ובלתי נפרד ממנה. הכלה ללא גבולות אינה הכלה, אלא הפקרות.
גבולות, ללא חמלה ואמון (שכולל גם את ההכרה בכך שחלק מתהליך הגדילה וההתחנכות של הילד כרוך גם בפריצת גבולות והתמודדות עם השלכותיה), איננה חינוך, אלא אילוף.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר על האהבה ההורית – בקישור הזה

ואת ההסבר על החשיבות של שמירה על גבולות – בקישור הזה

 

האם גיל ההתבגרות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD מאתגר יותר? / אביטל בריסק

ראיתי באחת הקבוצות שאלה:

האם גיל ההתבגרות אצל ילדים עם הפרעת קשב מאתגר יותר? קשה יותר?
המחקרים מעידים שלרוב כן, זאת משום שהתקופה הזאת מעצימה קשיים שגם כך הילד מתמודד איתם.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדים מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD?

לדעתי המפתח הוא הכנה – תכינו את הילד מה מצפה לו.

קודם כל, כמובן שיש לדבר על השינויים הפיזיולוגים הצפויים ועל המשמעות שלהם.
מומלץ לעשות זאת בשיח פתוח, אשר מותאם לגיל של הילד ולתפיסה התרבותית שלכם על מיניות.

אם אתם מתלבטים איך לעשות את זה תוכלו למצוא מידע ספציפי בנושא החינוך המיני – בקישור הזה
במקרה הצורך, ניתן ואף רצוי גם להתייעץ עם אנשי המקצוע הרלוונטיים.

על מה עוד צריך לדבר?

כמובן שנושא המיניות הוא אחד הנושאים הראשונים שעולים לראש כשמדברים על גיל ההתבגרות. אבל… הוא לא השינוי היחיד בחיי הילד בגיל הזה וחשוב לדבר גם על שאר הדברים שהוא צפוי להתמודד איתם בהמשך הדרך.

לכן, היום רציתי לדבר בעיקר על הכנה למצבים רגשיים והתנהגותיים המייחדים את התקופה הקרובה.

בהקשר זה, אני ממליצה לדבר עם הילד על הנושאים הבאים:

  1. מה זה אומר להתבגר? ספרו לילד המתבגר מהו התפקיד של גיל ההתבגרות. דברו איתו על תהליך הספרצייה (היפרדות) מהורים, על גיבוש זהות עצמית, הצורך לבדוק תפיסות ועמדות של הורים על ידי קבוצת השווים (בני הגיל). דברו על כעסים של המתבגרים על הוריהם וההפיך. דברו על מרד, על כך שזה תקין וטבעי, ועל כך שהמרד הוא חלק מבדיקת גבולות האני ותפיסת האני.
  2. אני והחבר’ה – דברו על לחץ חברתי, מה תפקידו ולמה קל ליפול במצבים כאלו למקומות לא רצויים. זה חשוב במיוחד עבור מתבגרים עם נטייה לאימפולסיביות, שעלולים ליפול מאוד בקלות במצבים האלו. ממש תרגלו אמירות אסרטיביות, ואיך אפשר לענות שאומרים לך: מה, אתה תינוק? מה, את פחדנית? למדו אותו אמירה אסרטיבית היא אמירה בטוחה, כמו למשל: “לא מתאים לי”, “לא, תודה”, ללא תוקפנות, אך גם ללא הסתמכות על אחרים (כמו לדוגמה: יתפסו אותנו, ההורים שלי לא מרשים, יעיפו אותנו לבית הספר).
    • תוכלו למצוא הסבר על איך לסרב בצורה מנומסת – בקישור הזה
    • וכדאי גם לראות את ההסבר על דגלים אדומים במערכות יחסים – בקישור הזה
  3. ממה להיזהר ומה לא כדאי לעשות – דברו עם הילד על התנהגויות סיכון, כמו עישון, שתייה, שוטטות ובריונות. ספרו לו למה בני נוער עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נמצאים בסיכון גבוה יותר להתנהגויות אלה בהשוואה לבני גילם. סיפרו על קושי לרסן את עצמו, על תנועתיות וצורך באקשן, על תחושת ערך עצמי נמוך אם יש קשיים בלימודים, על קשיים חברתיים שמלווים נערים רבים עם הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, סיפרו לו על אפשרויות להוציא לפועל את הצורך בעשיה ושייכות בצורה חיובית ובונה. כמו למשל – התנדבות, מד”א, קבוצות הנהגה של נוער, חוגים, מש”צים, עבודה, תנועת נוער, הדרכה. דברו גם על הריק שהתמכרויות באות למלא, על הצורך לזהות את הריק הזה ועל הדרכים הבריאות למלא אותו.
  4. סערת רגשות – דברו ובעיקר הכילו תנודתיות במצב רוח, שמאפיינת כל מתבגר, אבל את הקש”רים במיוחד. דברו שזה בסדר אם היי מטורף מתחלף בדאון ותחושת דכדוך. תגידו שזה בסדר עם לפעמים אתה מתעייף מאנשים ורוצה את השקט שלך, אבל גם שלפעמים השקט עלול להיות מסוכן לך ושבמצב הזה חייבים לדבר עם מישהו. דברו שתחושת “אני עף על עצמי ואני הכי מדהים בעולם” מתחלפת פתאום בחווית אפס, שאתה לא שווה כלום ואין לך חברים באמת. וששתי התחושות נועדו לעזור לך לבנות את אישיותך, ולא משקפים בכלל את המציאות. תזכירו לו ולעצמכם שאין יציבות בגיל הזה, וזה בסדר.
    • מידע נוסף על הקושי בוויסות רגשי שמאפיין אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
    • ועל התמודדות עם התפרצויות רגשיות תוכלו ללמוד – בקישור הזה.

אחרון חביב

בעיקר, ההכנה הכי חשובה, תעשו לעצמכם.

זה אומר להוריד את רמת השיפוטיות למעשיו, להזכיר לעצמנו את הגיל הזה בלי סוף, לזכור שנפילות, שטויות, חוצפות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הבניה של האישיות העצמאית שלו, וככל שתיבהלו יותר ממה שהמתבגר שלכם עושה, כך הוא יותר בקלות ירגיש שאין לו סיכוי, והכל אבוד, ועכשיו כבר לא משנה מה יעשה, כי הרי הוא גם כך כישלון טוטאלי.

הכלה אין פירושו לא להציב גבולות, הכלה היא שיקוף כמו “אנחנו מבינים ממה נובעות ההתנהגויות שלך, ואנחנו סומכים על היכולת שלך לקום ולהמשיך הלאה. טעות אחת או אפילו רצף של טעויות לא עושות אותך אדם פחות טוב, כל עוד אתה יודע לקום.”

אז קחו אוויר – ושיהיה לכם בהצלחה!

אביטל בריסק

 

*כתבתי בלשון זכר מטעמי נוחות, כמובן כל האמור נכון לשני המגדרים.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את כל הפוסטים של אביטל – בקישור הזה

ואם כל הנושא הזה עשה לכם כאב ראש גדול מידי, אתם מוזמנים לשפר את המצב רוח עם השיר שנמצא – בקישור הזה

איך לריב כבני זוג – כללים לוויכוח נקי / zefrank1

זה פראנק Ze Frank עונה על שאלה מהצופים שלו בקשר לריבים בזוגיות – האם זה רע?

והרי לכם תשובתו:

אז… קודם כל הוא מתחיל בלהסביר שהוא לא מומחה תוך אזכור של הרופא שלו שאיתו יש לו מערכת יחסים מורכבות ומשעשעת, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה

ובחזרה לעניינינו – זה אומר שהבעה של כאס באופן פתוח וחופשי הוא דבר טוב, זה אומר שאתם מרגישים נוח אחד עם השני.

אבל… יש ריבים טובים וריבים רעים וחשוב להבדיל ביניהם 😉

כדי לוודא שאתם רבים בצורה טובה, נקייה ומקדמת, כדאי לסבר על מספר כללים לפני שאתם מתחילים לריב, כלומר – במצב שבו אין מתחים או בעיות מיוחדות.

כללים שכדאי לאמץ:

  • אין לנקוט באלימות פיזית מכל סוג
  • לא לקלל
  • להימנע מהכללות גורפות על האופי של הצד השני
  • להימנע מהכללות באופן כללי ולנסות להיצמד לתוכן של המריבה הנוכחית
  • לשים לב שיש שני וויכוחים שמתקיימים במקביל:
    1. ויכוח ענייני – הנושא שעליו רבים או האירוע שעורר את המריבה
    2. ויכוח רגשי
  • כשהפן הרגשי של הוויכוח נהיה אינטנסיבי מידי – יכול להיות שכדאי לשים בצד לרגע את הוויכוח הענייני
  • תרשו לעצמכם לקחת “פסק זמן” קצר בלהט הרגע ולחזור כשאתם יכולים
  • אל תאיימו לעזוב! זה קלף משחק שמעבד מהעצמה שלו במהירות ומחמיץ את מערכת היחסים
  • אל תשתמשו בבן/בת הזוג שלכם כדי להילחם בקרבות עבר שלא באמת קשורים אליהם…
  • נסו לחזור על הדברים המדויקים שהצד השני אמר לכם – זה יותר קשה ממה שזה נשמע
  • תנסו לא להילחם בדברים שאתם חושבים שהצד השני חושב – כי אז אתם נלחמים עם עצמכם
  • תלמדו להתנצל מהר ובאותו הרגע
  • שימו דברים קשים בתוך “סנדוויץ’ כוונות טובות”, כמו למשל: “אני מעוד מעריך אותך ואת מערכת היחסים שלנו ולכן חשוב לי להגיד ש…”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How To Fight As a Couple ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מערכת יחסים בריאה – בקישור הזה

ואת ההסבר על הקשיים במערכת זוגית עם אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 

זוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב – זה לא פשוט… / חן ספקטור

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות להימשכותה של הפרעת קשב אל תוך החיים הבוגרים. בהתאם לכך מתחיל להצטבר מחקר על ההשפעות והביטויים של הפרעת קשב לאורך החיים.

אחד התחומים שיכול להיפגע מהפרעת קשב הוא התפקוד החברתי ובמהלך החיים הבוגרים יכול לבוא לידי ביטוי גם בקשרים רומנטיים, זוגיות ותפקוד משפחתי.
אם הנושא מעניין אתכם תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא זוגיות  – בקישור הזה

עכשיו, בואו נדבר על בני הזוג של אנשים עם הפרעת קשב 😉

אז מה יש לנו פה?

על פי רוב נהוג להסתכל על התופעה מנקודת המבט של האדם עם הפרעת קשב. הפעם אני רוצה להציג לכם מאמר מעניין מאוד, שבחר לבחון את הנושא דווקא מנקודת מבטם של בני הזוג:

Ben-Naim, S., Marom, I., Krashin, M., Gifter, B., & Arad, K. (2017). Life With a Partner with ADHD: The Moderating Role of Intimacy. Journal Of Child & Family Studies, 26(5), 1365-1373.

תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

שימו לב שזהו מחקר ראשוני בלבד שמתבסס על מדגם קטן יחסית. כמו כן, החלוקה לקבוצות התבצעה על סמך דיווחים עצמיים ולא על סמך אבחון מלא של הפרעת קשב (את ההנחיות של משרד הבריאות לאבחון ADHD תוכלו למצוא – בקישור הזה). בהתחשב בכך, אמנם יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל, אך בכל זאת ניתן להתרשם מכמה כיוונים מענייניים.

עיקרי הדברים

המאמר מראה על נטייה כללית של ירידה בתחושת האינטימיות ושביעות הרצון ממערכת היחסים בקרב אנשים שנמצאים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב, בהשוואה לאנשים שנמצאים בזוגיות עם אנשים ללא הפרעת קשב. הם מצאו גם שרמת האינטימיות היא גורם מתווך עבור שביעות הרצון ממערכת יחסים, כך שרמת אינטימיות גבוהה יכולה לפצות על הקשיים ורמת אינטימיות נמוכה עלולה להחמיר אותם.

גורם נוסף שמשפיע על החוויה של בני הזוג הוא המגדר. מתברר שבאופן כללי נשים נוטות להיות מושפעות יותר ממצבים רפואיים או פסיכיאטריים במשפחה בהשוואה לגברים. הפרעת קשב לא יוצאת דופן בהקשר הזה. בהתאם לכך, למרות ששני המינים הראו ירידה ברמת האינטימיות ושביעות הרצון, נשים שנמצאות בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב, מדווחות על פגיעה גדולה יותר באינטימיות הן בהשוואה לנשים שנמצאות בזוגיות עם אנשים ללא הפרעת קשב והן בהשוואה לגברים שנמצאים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב.

החוקרים מיחסים את הפגיעה במערכת היחסים לתת-האיתור או לאבחון מאוחר של הפרעת קשב בדור הנוכחי. עקב מחסור במודעות, רוב המבוגרים עם הפרעת קשב טרם אובחנו, כך שאינם מודעים להשפעה של התסמינים על איכות החיים שלהם ואינם מקבלים טיפול. למשל, קשיי הקשב עלולים לפגוע ביכולת לנהל שיחות ארוכות ולעקוב אחרי דברי הזולת. הנטייה לשכחנות עלולה לגרום לתחושה של חוסר רצינות או זילזול בצד השני. החוקרים מדברים גם על האופן שבו התנהגות אימפולסיבית וקשיי הוויסות האופייניים לאנשים עם הפרעת קשב עלולים להוביל למצבים לא נעימים ולמצבי סיכון. הם מזכירים את נושא הנהיגה, שעליו תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה, כמו גם על התפרצויות של עודף מלל אשר פוגעות בתקשורת, התנהלות כספית אימפולסיבית ונטייה להתנהגויות מיניות לא בטוחות שמובילות בין היתר להריונות בלתי רצויים. קיצר, זה יכול לעשות הרבה בלאגן.

מה זה עושה?

בעיות מסוג זה עלולות ליצור מצב שבו בני הזוג ללא הפרעת קשב תופסים את בני הזוג שעם הפרעת קשב כעקשנים או מרדניים, בעוד שבני הזוג עם הפרעת קשב תופסים את בני זוגם ללא הפרעת קשב כנוקשים, דרשניים או שתלטניים מידי. כמובן שזה לא בסיס טוב לזוגיות שמחה ומאוזנת.

בהתאם לכך, החוקרים מדווחים על שני דפוסים לא בריאים שעלולים להתפתח בהיעדר התערבות או טיפול:

  1. מעגל שלילי שבו כל אחד מבני הזוג מתכנס בעצמו, שומר טינה לאחר ומפתח התנהגויות התנגדותיות, שמגבירות בתורן את אותם הדפוסים בצד השני וחוזר חלילה.
  2. התפתחות של תלות שיתופית, שבה אנשים עם הפרעת קשב מפגינים כניעות יתר לבני זוג עם כישורי התארגנות טובים ונטייה לשתלטנות.

אף אחד מהדפוסים הללו לא צפוי להוביל לאושר גדול לאף אחד מבני הזוג. החוקרים מסכמים בכך שהירידה באינטימיות שעלולה להיגרם כתוצאה מהתסמינים של הפרעת קשב, עלולה להוביל לא רק לחוסר שביעות רצון ממערכת היחסים אלא גם לפגיעה באיכות החיים של שני בני הזוג.

רגע לפני סיום

כדי לא לעזוב אתכם בטון כל כך מבאס, חשוב לי להראות לכם שיש גם תקווה. החוקרים התמקדו באופן שבו הפרעת קשב ***לא מטופלת*** עלולה לפגוע בתחושת האינטימיות של קשרים רומנטיים. עם זאת איתור וטיפול מוקדם יכולים למנוע או לצמצם כמות ניכרת מהבעיות האפשריות בהמשך הדרך. כמו כן, יש הרבה מה לעשות גם בגיל מבוגר. כצעד ראשון, תוכל לשמוע את ההסבר והטיפים של ג’סיקה על מערכות יחסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה. כמו כן, הכנו עבורכם דף מרוכז בנושא טיפול – בקישור הזה.

שכולנו נזכה להרבה חום ואהבה, במערכות יחסים בריאות ומאושרות ^_^

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לגרום לבני הזוג להיות מסודרים יותר בבית – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לדעת אם אתם נמצאים במערכת יחסים בריאה – בקישור הזה

אחים גדולים, לאחים קטנים באותו בית ספר / אביטל בריסק

היום נדבר על אחים גדולים, לאחים קטנים באותו בית ספר.
יש כמה סוגי תפקידים שאחים גדולים ממלאים כלפי אחיהם הקטנים, בואו ננסה ללמוד את החלקים היפים וחלקים שדורשים את מעורבותינו.

“אני במקום אבא ואימא”

אלו אחים ואחיות דאגנים מאוד. הם יבואו לבקר את האח הקטן הרבה פעמים, ידאגו שהוא יאכל, שלא יילך לאיבוד, לעדכן את המורה במה שקרה בהפסקה ואת האימא במה שקרה בשיעור. הם הרבה פעמים גם יהוו כתובת לאח הצעיר לפתרון בעיות בהפסקות, בהסעות ובכלל.

  • החלק היפה: הדאגה האמתית והכנה של אח גדול לאח קטן. ההורים רגועים יותר, גם הילד כמובן מרגיש מוגן יותר ויש לו אוזן קשבת תמיד.
  • ממה להיזהר: לפעמים כשהאח הקטן משתף עם זה פעולה, קשר כזה מתפתח לתלות והצעיר לא רוכש מיומנויות עצמאות, לא מפתח דימוי עצמי כבעל מסוגלות, ולפעמים אף לא יוצר קשרים חברתיים רבים כי מסתמך על האח. בנוסף, אם הילד הקטן לא משתף פעולה, הוא עלול לחוות את האח הגדול כנודניק, מציק, לדחות באופן גלוי את עזרתו ולהביא להרס של מערכת יחסים.

“שאף אחד לא יתעסק עם אחי”

אמנם זה מתאים לבנים קצת יותר, אבל גם בנות בהחלט יכולות להיכנס לנישה הזאת. הם מגנים על הקטנים בפני חבריהם לכיתה: פותרים ריבים, דורשים שיצרפו את אחיהם למשחק, לפעמים אף מאיימים על ילדים אחרים שלא יציקו לאחיהם. קרו מקרים בהם היו מכות בין האחים הגדולים כניסיון לא מוצלח לפתור ריב של אחיהם הקטנים.

  • החלק היפה: אחים גדולים משדרים דאגה והגנה לאחיהם הקטנים. הקטן מרגיש שמישהו מקשיב, מגיב במיידי, פנוי לפתור את הקשיים שלו.
  • ממה להיזהר: ברוב המוחלט של מקרים הילד הצעיר לא זקוק להגנה. האח לא פותר את הקושי, אלא גורם להסלמה של קונפליקט ומונע לפעמים מילד גם לפתח את כישורי ההתמודדות שלו, וגם לפנות במקרה הצורך למבוגרים: הורים ומורים, אלא מסתמכים על הטיפול של אח. זה גם גוזל מהאח הגדול פנאי, אנרגיות, מפריע ליחסים החברתיים שלו ודורש ממנו לטפל בבעיות שגדולות עליו. לפעמים הקטנים נהנים מבלאגן סביב ובאים להתלונן לאח הבוגר הרבה ממה שהיה הגיוני לכתחילה.

“אני ואחי חברים הכי-הכי”

מצב זה קורה לרוב כשהאחים קרובים בגיל. אם הם חברים טובים בבית, לפעמים גם בבית הספר מכניס הגדול את הקטן למעגל החברתי שלו, או ששניהם משחקים יחד, כמו שרגילים בבית, או שהגדול משתלב בחבורה שנוצרה אצל הצעיר. לרוב זה יקרה לילדים בעלי אותו מגדר.

  • החלק היפה: כיף שלאחים יש יחסים קרובים, ומצוין שעל ההתחלה נכנס האח לחברת ילדים מגובשת ומרגיש שייך.
  • ממה להיזהר: יש להם את כל החיים להיות יחד. כדאי לעודד ליצור לכל אחד את החברה שלו, משחקים משלו, מקום שבו מכירים את ילדכם בתור “דסי” או “חן” ולא “האחים כהנא, אין לי מושג מי מהם מי”.

“אנחנו מכירים?”

קורה שאחים נכנסים לשטח בית הספר ומנתקים כל מגע ביניהם. ברמה של לא לומר שלום כשנפגשים במסדרון. רק מי שמכיר אותם קודם יקלוט שבעצם יש כאן אחים.

  • החלק היפה: ילדים בונים אוטונומיה, לכל אחד יש את מקומו, חבריו, כל אחד מתמודד לבד ומגיע לתוצאות בזכות עצמו.
  • ממה להיזהר: אולי מצב כזה מצביע על קושי מסוים במערכת יחסים בין האחים, ושווה לבחון את זה. לפעמים אחד האחים באמת זקוק לעזרה של השני, וחבל שמערכת היחסים ביניהם תתקבע על מצב של נתק מוחלט. אפשר לעודד עצמאות, אבל חבל שזה יגיע לניכור.

“רחוק מהבית, נסגור חשבונות”

גם הילדים בדרך כלל לא אוהבים להוציא את הכביסה המלוכלכת שלהם החוצה. לא משנה כמה צרחות נשמעו אתמול בבית, מול העולם מציגים האחים לרוב חזית אחידה. אבל… במקרים מסוימים המריבות, הקנאה או מצבים לא פתורים מגיעים גם לבית הספר. אם זה הצקות, לפעמים אף העלבות בפני חברים, הפצת שמועות “אח שלי חסר שכל”, “אחותי עדיין ישנה עם מוצץ, קולטים?”

  • החלק היפה: נשמע שהמצוקה שלהם גדולה וזו הדרך שלהם לפנות לעזרת הסביבה.
  • ממה להיזהר: מצב כזה לרוב דורש התערבות. הצקות בקטנה הם מצב נורמטיבי לחלוטין, אך אם יש תלונות בלתי פוסקות של אחד הילדים על השני או של שניהם, שבו עם הצוות החינוכי וחשבו על דרכי פעולה.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את שאר הפוסטים של אביטל – בקישור הזה

ולראות את הסרטון על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה

12 סימנים לכך שאתם במערכת יחסים בריאה / Psych2Go

איך אפשר לבנות מערכת יחסים בריאה לאורך זמן? קודם כל כדאי לדעת איך זה נראה 😉

בסרטון הזה תוכלו למצוא 12 סימנים לכך שאתם במערכת יחסים בריאה.

עיקרי הדברים:

  • תקשורת – האם אתם מרגישים שאתם יכולים לדבר על כל דבר עם הצד השני?
  • וויכוחים – האם אתם יודעים איך להתווכח בצורה יעילה ובונה?
  • שמירה על פרטיות – זה בסדר להתייעץ עם אנשים קרובים, אבל אם אתם מקטרים אחד על השני בפייס, זו כבר בעייה…
  • לא לנטור טינה – כולם מתעצבנים, אבל אחרי שמדברים על הדברים ומגיעים להבנה, צריך לדעת גם לעבור הלאה.
  • ציפיות ריאליסטיות – אנשים הם לא יצורים מושלמים
  • זמן ומרחב לעצמכם – לכל אחד צריך להיות את המקום שלו בלי שזה יערער את הקשר ביניכם.
  • אמון הדדי
  • אתם נהנים לבלות יחדיו
  • אתם חברים
  • מקבלים החלטות ביחד
  • תחושת אינטימיות (לא רק מבחינה מינית) והבאת חיבה
  • אתם משפרים אחד את השני, בלי לנסות לשנות אחד את השני.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 12 Signs You’re in a Healthy Relationship ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצויינת – בקישור הזה

חינוך מיני – אתרי מידע מומלצים בעברית

חינוך מיני זה דבר מאוד חשוב באופן כללי. זה חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, בעקבות הסיכון המוגבר להתנהלות לא בריאה ולמעורבות בשני הצדדים של אינטראקציות פוגעניות…. אז אם אפשר למנוע ולצמצם את הסיכונים האלו, לא עדיף לדבר על זה?

הבעיה המרכזית היא מחסור בחומרי הסברה אמינים בשפה העברית.

לצורך העניין ריכזתי כאן מספר אתרים מומלצים בנושא:

  • מידע אמין על מין – מיזם חברתי לחינוך מיני של שלומית הברון וסנדי בשרטי: מחנכות למיניות בריאה. המיזם רשום כתכנית מאושרת מטעם משרד החינוך והוא מיועד לצוותים חינוכיים פורמליים ובלתי פורמליים, הורים לילדי יסודי והורים למתבגרים בחטה”ב-תיכון, תלמידות ותלמידים מכיתה ו’ ועד י”ב.
  • מרפאת לוינסקי – מרפאה לטיפול במחלות המועברות במין, של משרד הבריאות, מפעילה את התוכנית “safe-sex -הסברה לנוער” כחלק מהשירותים שהיא מספקת לקהילה, כבר למעלה מ-9 שנים ברציפות. באתר תוכלו למצוא חומרי הסברה רבים, הכוללים בין היתר מילון מונחים.
  • דלת פתוחה – עמותה לקידום מיניות בריאה, הפועלת להנגשת שירותי בריאות מינית למתבגרים ולצעירים ולהכרה באחת מזכויות האדם הבסיסיות: הזכות לבריאות מינית.

אשמח לקבל המלצות לאתרים נוספים ולשמוע חוות דעת על האתרים שכבר ברשימה

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על איך לעשות את ה”שיחה” עם הילדים שלנו – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך כל זה עובד – בקישור הזה

מה הקשר בין סקס לכוס תה? – על חינוך מיני וחשיבות ההסכמה / השיחה

אחד הנושאים החשובים בחינוך המיני הוא נושא ההסכמה.

אז… מהי בכלל הסכמה? איך יודעים שקיבלנו אותה? מתי אי אפשר לתת הסכמה? האם אפשר להתחרט?

הסרטון שלפניכם מסביר את כל הנושא בעברית פשוטה, תוך המחשה גאונית דרך השוואה להזמנה לכוס תה.
כי משום מה, כשמדברים על מיניות שוכחים דברים שנראים מובנים מאליהם בכל סיטואציה חברתית אחרת.
זה עוזר להוריד את האסימון 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “מה הקשר בין סקס לכוס תה?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אגב, את הגרסה המקורית בשפה האנגלית תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הסכמה – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה

 

12 העקרונות להבין, לגדל ולנהל ילד עם הפרעת קשב / ראסל בארקלי

ד”ר ראסל בארקלי הציג את 12 העקרונות שלו להבנה, גידול וניהול של ילד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, בכנס השנתי ה-7 של עמותת “קווים ומחשבות”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון להבין, לגדל ולנהל ילד עם הפרעת קשב 12 העקרונות ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר שלו על אחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר שלו על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה

חינוך מיני – מהי הסכמה / lacigreen

קבלו את לייסי גרין Laci Green בסרטון חשוב מאוד שמסביר מהי הסכמה?, למה זה חשוב?, איך זה נראה? וכל מה שצריך לדעת.

הסרטון לא מיועד להפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל…
משום שהפרעת קשב עלולה להעלות את הסיכון להתנהגויות מיניות לא בריאות, חשוב מאוד להעלות את המודעות שלנו לנושא.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון WANNA HAVE SEX? (ב 101) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר שלה על איך לעשות את ה”שיחה” עם הילדים שלכם – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה

סקר קשב: צאצאי קשב וארגונם – תקופה מעודפת

אז ככה, לאחרונה עלה נושא התפעול היום יומי של ילדי הקשב, שמן הסתם גדלים במשפחות שבהן ההורים, הצאצאים או שניהם עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
ברור שזה קשה,
השאלה היא מתי יותר? חופשה או לימודים?
סמנו את האפשרויות המתאימות לכם ולכו להכין איזה סנדביץ או משהו….

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מחשבות שעולות לראש בזמן התארגנות – בקישור הזה

שיחה על סקס – איך עובד כל הסיפור הזה? / TomSka

חינוך מיני הוא דבר חשוב מאוד באופן כללי. בנוסף, הנושא הזה חשוב במיוחד לילדים, נערים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. זאת משום שלחבר’ה שלנו יש סיכון מוגבר למצוא את עצמם בשני הצדדים של התנהלות מינית לא בריאה – בצד התוקף/מנצל, בצד הקורבן/מנוצל, או… אפילו בשניהם.

אבל – זה לא חייב להיות ככה!

אפשר ורצוי למנוע מצבים מסוג זה על ידי הסברה – מה מותר, מה אסור, מה אמור להיות, מה לא אמור להיות, איך יודעים כשמשהו לא בסדר? מה עושים כשמשהו לא בסדר? איך להביע את הרצונות והרגשות שלנו בצורה בריאה לצד השני וכו. אז בואו נראה איך אפשר לנהל שיחה על סקס – וללמוד איך בכלל עובד כל הסיפור הזה?

עיקרי הדברים:

  • סקס זה דבר מגניב
  • אתם כנראה תחוו את זה אם לא חוויתם כבר, ההורים שלכם בטוח חוו את זה, הסבים שלכם…. אה… (הבנתם את הרעיון)
  • למרות שזה אחד הדברים הטבעיים והמלהיבים בחיים האנושיים, זה יכול להיות מפחיד ומבלבל אם אתם לא יודעים איך זה עובד
  • הכירו את האיברים שלכם, דעו שהם יכולים לבוא בכל מיני צורות וגדלים וכולם סבבה.
  • לאנשים שונים יש מגוון רחב של העדפות מיניות,
    הכל בסדר כל עוד שאתם אנשים בוגרים שפועלים במסגרת החוק ומתוך הסכמה הדדית מלאה.
  • אם מה שאתם רוצים אינו חוקי – אל תעשו את זה.
    כמו כן, אל תעשו שום דבר עם כל מי שהוא לא בוגר/ת על פי חוק או אם לא ניתנה לכם הסכמה מפורשת מהצד השני.
  • הפעם הראשונה שלכם צריכה להיות רק אחרי שאתם מרגישים שאתם מוכנים ורק אם זה משהו שאתם באמת רוצים.
    לאף אחד אחר אין את הזכות לקבל את ההחלטה הזו במקומכם או להפעיל עליכם לחץ מכל סוג. הבחירה היא שלכם בלבד.
  • הפעם הראשונה לא צריכה לכלול כאב או דימום.
    אפשר להכין את המקום בהדרגה ולהשתמש בחומרי סיכה. תחושת כאב מעידה שמשהו לא בסדר – להתייחס בהתאם.
  • סקס יכול להוביל להריון ויצירה של תינוקות!
    • אם אתם רוצים את זה סבבה, אם לא – תשתמשו באמצעי מניעה.
      • שימו לב שלא כל אמצעי המניעה גם מגנים מפני העברת מחלות (למשל: גלולות)
      • אז תקפידו להשתמש באמצעי בטיחות שישמרו גם על הבריאות שלכם (למשל: קונדום)
      • לכו לבדיקות תקופתיות והיו גלויים עם בן/בת הזוג שלכם בקשר למצב הרפואי שלכם.
  • אתם לא צריכים לעשות שום דבר שאתם לא רוצים! אתם לא צריכים לשכב אם אף אחד/ת, גם אם מדובר בבן או בת הזוג שלכם.
  • כל פעילות מינית עם אדם שלא נתן את הסכמתו (או אדם שביטל את ההסכמה שהובעה בשלב מוקדם יותר), היא הטרדה מינית או אונס.
    • הסכמה היא הבעה רצונית, פיכחת, ברורה ומתמשכת של “כן!”
    • אם מישהו עשה לכם משהו בניגוד לרצונכם, אל תפחדו לפנות לעזרה – זו לא אשמתכם!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון THE SEX TALK, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם וספרו איך אתם למדתם את כל הדברים האלו בבוא העת?

אזהרה: אל תצפו בסרטון הזה אם אתם צעירים מידי או אם אתם לא רוצים עדיין לדעת על סקס. הסרטון כולל הדגמות והסברים באמצעות אנימציה.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לעשות את ה”שיחה” לילדים שלכם – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה

חינוך מיני – איך לעשות את ה”שיחה” עם הילדים שלנו? / lacigreen

ביום בהיר אחד מגיע הרגע שבו הילדים הקטנים והתמימים שלכם מתחילים לשאול כל מיני שאלות על עובדות החיים.
פתאום אתם עלולים למצוא את עצמכם ברמה כזו או אחרת של גמגום ומבוכה.

לייסי גרין מזכירה לנו שאם אנחנו כהורים לא נדאג לתת הסבר איכותי בנושא, הילדים שלנו עלולים לקבל את המידע ממקורות מפוקפקים יותר.
זה חשוב במיוחד עבור ילדים עם הפרעת קשב, משום שהם נמצאים בסיכון מוגבר בנושא זה כחלק מהקשיים האפשריים בתחום החברתי ובניהול העצמי.

לא על קצה המזלג

אז אמנם bill wurtz הצליח לסכם את הפואנטה הכללית בסרטון הזה:

אבל… אי אפשר להגיד שזה באמת הסבר מספק.

אז מה עושים?

לייסי גרין Laci Green ציידה אותנו במספר טיפים שימושיים וביניהם:

  • אל תסתפקו בשיחה אחת – תפרסו את המידע על גבי מספר שיחות בהתאם לשלב ההתפתחותי ולמוכנות של הילדה או הילד.
  • תשתדלו לענות בכנות על שאלות של ילדים – אם הם גדולים מספיק לשאול, אז הם גדולים מספיק כדי לדעת את התשובות.
  • תשמרו על פורמט של “שיחה” – לא הרצאה או חקירה. תשתדלו להקשיב יותר ממה שאתם מדברים.
  • אם אתם משתמשים בשאלות לפתיחת השיחה, תשתדלו להשתמש בשאלות כלליות ופתוחות ככל הניתן. שאלות אישיות וממוקדות עלולות להרגיש כחדירה לפרטיות ולכן הן עלולות להכניס את הצד השני למגננה במקום ליצור אווירה פתוחה וחופשית.
  • תשמרו על הדברים ביניכם – אל תשתפו את הדברים שהילדים אומרים לכם עם המשפחה המורחבת, האחים או השכנה מהצד השני של הרחוב.
  • נאה דורש נאה מכבד – אם אתם רוצים יחס מכבד, תתייחסו אל הילדים בצורה מכבדת גם סביב הנושא הזה.
  • תגידו להם שזה נורמלי!
  • לא להסתפק רק באיך תינוקות באים לעולם, אלא לדבר גם על כל מה שצריך לדעת מסביב.
  • ספרו להם מה הזכויות שלהם ומה מגיע להם – להיות שמחים, להרגיש בטוחים, להרגיש טוב עם הגוף שלהם, לקבל יחס מכבד וכו
  • תפנו אותם למקורות מידע איכותיים להמשך למידה עצמית – ספרים, אתרים, סרטים וכו
  • תבהירו להם שאתם תהיו שם בשבילם עבור כל בעיה וכל שאלה. הם חייבים להרגיש בטוחים לבוא אליכם, אחרת הם יצטרכו להתמודד עם זה לבד. תגידו להם במפורש שלא משנה כמה הם פישלו ולא משנה כמה זה מביך, הם תמיד יכולים לפנות אליכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון THE SEX TALK: 10 TIPS! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על זוגיות בריאה – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה


תמונה: By Carlos Adampol Galindo CC BY-SA 2.0

הקשר בין הפרעת קשב לסקס / חלי גולדנברג

חלי גולדנברג מדברת עם דלית וינטראוב, מטפלת זוגית ומינית, על ההשפעות שיש להפרעת קשב וריכוז במהלך קיום יחסי מין – “אם עושים סקס לא בשעות הלילה, אפשר לקחת ריטלין”

חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה והיא יכולה כלל לא לבוא לידי ביטוי במסגרת בית הספר. מה שכן, היא חייבת לפגוע באופן משמעותי ומתמשך בשני תחומי חיים לפחות. אחד מהתחומים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא הפן הזוגי והרומנטי. מה אתם חושבים? לדברים האלו לא צריך ריכוז? אימפולסיביות לא יכולה להפריע?

“איבר המין החשוב ביותר שלנו הוא המוח” – לכן כשיש הפרעת קשב היא בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד המיני ובקשרים רומנטיים. אבל!!! אל חשש, בהחלט יש מה לעשות כדי לשפר את המצב לשמחתם של כל הצדדים המעורבים 🙂

גם בתחום הזה, כמו בכל דבר אחר שקשור בהפרעת קשב, ישנה שונות בין אישית רבה.
לכן חשוב מאוד לעשות התאמה אישית, על פי המאפיינים הייחודיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

נשמע מעניין?

כדי להקשיב לאייטם ולשמוע על הקשר בין הפרעת קשב לסקסלחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על נשים והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על הפרעת קשב וזוגיות – בקישור הזה


צילום: נמרוד פלד

איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לשלושה ילדים עם הפרעת קשב? / ליאת אברמוביץ

ליאת אברמוביץ היא מנהלת רווחה חינוכית ותחום ההורים במנהל החינוך של עיריית חולון. היא פתחה את המפגש הרביעי של קהילת הפרעת קשב בחולון – ערב שכולו קשב ושיתפה אותנו בחוויה האישית שלה כאישה עם הפרעת קשב וכאמא גאה לשלושה ילדים עם הפרעת קשב. היא מספרת על כל תלאות הדרך שהתחילו עוד לפני הלידה והמשיכו מאז…

“שום דבר לא היה צפוי, לא השינה, לא האוכל…. הביקורות מהסביבה כמובן לא מאחרות לבוא, תחושת הכישלון כאמא מנקרת בלי סוף”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ערב שכולו קשב – ליאת אברמוביץ” וכתבו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסיפור האישי של ראש העיר – בקישור הזה

ולראות איך בכלל מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

מהי זוגיות בריאה ואיך אפשר למצוא אותה? / Kati Morton

קתי Kati Morton חוזרת אלינו עם טיפים והסברים על מערכת יחסים זוגית בריאה.

עיקרי הדברים

  • עצם זה שאתם רוצים לדעת מהיא מערכת יחסים בריאה זה כבר צעד ראשון מצוין – כל הכבוד לכם!
  • תתחילו באינטראקציות חברתיות יום יומיות. סתם להגיד לאנשים בסביבתיינו “שלום” ו”מה נשמע?”, או לנסות להתאמן בשיחות חולין קצרות.
  • תמשיכו ברכישת חברים חדשים ובנייה של מעגל חברתי. תוכלו למצוא סרטון הסבר על זה – בקישור הזה
  • תלמדו מה טוב וחשוב לכם בקשרים בין אישיים באופן כללי. תוסיפו לזה את הדברים שאתם רוצים בזוגיות.
  • תתחילו לחפש בן/בת זוג. תוכלו לשמוע הסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה.
  • פגישות ראשונות יכולות להיות מביכות ומעייפות זה בסדר, רק תדאגו לא להתיש את עצמכם ולהקפיד למלא מצברים לפני הניסיון הבא 😉
  • תשמרו על עצמכם – תמיד להיפגש במקום ציבורי ולשמור לעצמכם את האפשרות לקום וללכת אם אתם מרגישים לא בנוח.
  • תגדירו לעצמכם מהם הקווים האדומים, אל תישארו בקשר שלא טוב לכם ותמשיכו לנסות – בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What’s a Healthy Romantic Relationship?!? ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואם אתם במערכת יחסים לא בריאה כדאי לכם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם מקרים כאלו – בקישור הזה


תמונה: By のぽちん CC BY 2.1 jp

כמה פעמים אתם צריכים לחזור על עצמכם? / דובי ברגשטיין

יש לי תובנה שהייתי רוצם לחלוק איתכם.
היא מיועדת לכל הורה ומורה המתנהל/ת מול/עם ילד/ה עם הפרעת קשב:

אם רמת היעילות ושיתוף הפעולה היא זהה (כלומר די אפסית) בין אם מבקשים 5 פעמים ברוגע מסוים ובין אם מבקשים/דורשים 100 פעמים, במיוחד עם עושים את זה בעצבים החל מהפעם העשירית – לא עדיף מראש להסתפק בלבקש 5 פעמים?

האם לא עדיף לחזור על עצמכם פחות פעמים בלי להתעצבן ואז לעשות איתם/במקומם, לוותר, להתייאש, לגייס או למצוא פיתרון יצירתי אחר – מראש או בדיעבד?

 

אהבתם?

כדאי לכם גם ללמוד איך להשתמש בדוח האבחון כי לשפר את האינטראקציה מול הילדים שלכם – בקישור הזה

ואת הסרטון “קח את ידי ולך איתי” שיכניס אתכם לנעליהם של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

בהשראת הסופות באמריקה… / הדר אברמוביץ

השעה 14:00 מתקרבת ואיתה החשש לסופה רצינית מכיוון השביל המוביל לבית הספר.

סופה אחת פותחת את הדלת בטריקה ומעיפה תיק לכל עבר.
היא מתקדמת במהירות לכיוון המקרר, הופכת את המטבח, ושופכת בקבוק מים בדרך למיץ.

לפי הדיווחים והקולות שתי סופות נוספות קרובות מאד והרביעית מתגבשת לה בדרך מהגן.

סופה שתיים ושלוש מגיעות בשאגה וזריקת תיקים.
סערה אחת נרגעת כשהאוכל מוגש אבל סערות שתיים, שלוש וארבע, נעות לסירוגין ברחבי הבית תוך התנגשות בנתיבים שלהם ופיזור שאריות מארוחת הצהריים בנתיב הסופה.

סופה ארבע נחלשת עד אפיסת כוחות כשהמזגן נדלק בעוד סופה שתיים ושלוש מתחזקות לרמה 4-5 תוך צהלות, גלגלונים, עמידות ראש ושאגות של חיות טרף מג’ונגל ממוצע.

סופה שתיים מפזרת מגזרות נייר וכלי כתיבה לכל עבר בזמן שסופה אחת מתקדמת לעברה בצרחות מחרישות אוזניים על זה שהיא נכנסה לנתיב השקט שהיא סללה לה לתוך ספר מזדמן תוך התעלמות מוחלטת מחוברת לשון ודף בחשבון. לפי השמועות מחר בשעה 7:40 הסופה תתחזק לעוצמות קטלניות לאור השפעות גאולוגיות שדפים וחוברות אלו מיצרים כששוכחים מהם…

סופה שלוש מדלגת בין המדרגות למיטה, לספה, נחלשת ומתחזקת חליפות. לפי העדכונים מי שבנתיב שלה צריך להצטייד בשפע סבלנות וחוש הומור.

שקט מגיע לאיזור עם השעה 3 וחצי ושתי סופות ברמה בינונית שהביאו איתן אופניים.

סופה ארבע מחסלת בינתיים את מלאי הפירות והירקות מהמקרר, מנצלת את התוואי הפנוי ומטפסת לכיוון הארון מעל הכיור כדי לחסל את מלאי הבסקוויטים לשעת חירום. צוות חירום שמוזעק למקום מוצא עטיפות קרועות של חפיסת שוקולד והעדויות מספרות בדממה אילמת שסופה מספר ארבע עברה גם בפריזר.

קיצר, katia, irma, jose והחברים שלהם- קטן עלינו.
אחר צהריים ממוצע אצלנו (ובוקר. וערב) משאיר בית כמו אחרי הוריקן ואבא ואמא כמו צוות רודפי סופות הרפתקניים במיוחד…

#רק_כאן_יבינו_באמת
#חוש_הומור_זה_נשק_קטלני

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על הפעם השלישית שלקחתי קונצרטה – בקישור הזה

שיקולים בנוגע לטיפול התרופתי בהריון והנקה / חן ספקטור

שימו לב: אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉

אמ;לק – לא עושים ניסויים רנדומליים על עוברים, אז אי אפשר לדעת ב- 100% וכל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.

למה המצב הזה כל כך בעייתי?

התרופות להפרעת קשב נחקרו רבות על ילדים ומבוגרים. מבחינה זו הממצאים המדעיים מאוד ברורים ועקביים. אפילו תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה.

עד כאן הכל טוב.

אבל… מה הבעיה?

השיטה המדעית מתבססת על מבנה ניסוי ששומר על התוקף והמהימנות של התוצאות. בין היתר ישנה דרישה לקבוצת ביקורת, חלוקה אקראית של הנבדקים ו… שאף אחד לא ידע מי נמצא באיזו קבוצה. בין האנשים ש”נמצאים בערפל” צריכים להיות גם הנסיינים. זה חשוב כדי שהם לא יטו את התוצאות על פי ההנחות המוקדמות שלהם.
תוכלו לשמוע הסבר מעמיק יותר על השיטה המדעית – בקישור הזה.

עד כאן טוב ויפה, אבל… כשמדברים על עוברים ותינוקות, זה לא אתי לעשות חלוקה אקראית. לכן, הממצאים בנושא נאספים מתוך אוכלוסייה של נשים, אשר בחרו לקחת את התרופות מרצונן באישור הרופא (ולא לבקשתו של הנסיין). כתוצאה מכך, כל הנוגעים בדבר יודעים שכל הנבדקות לוקחות את התרופה האמתית (ולא פלצבו). עם זאת, במהלך השנים האחרונות נאספה כמות גדולה מאוד של מידע בנושא. ניתן ורצוי להיעזר בגוף הידע ההולך ונבנה בנושא, לצורך קבלת החלטות מושכלת עבור כל מקרה לגופו מול הרופא.

ניהול סיכונים

באופן כללי עדיף לא לקחת תרופות לא חיוניות, אשר יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר בזמן ההריון.

כאן חשוב להזכיר שהעובר הוא לא הדבר היחיד שהגוף שלנו משקיע מאמצים כדי להגן עליו. למעשה מנגנון דומה קיים גם עבור המוח האנושי. תוכלו ללמוד עוד על מחסום הדם מוח BBB – בקישור הזה. כל התרופות שנועדו להגיע למוח מתוכננות לעקוף את מנגנון ההגנה הזה. משום שמנגנון ההגנה של העובר ברחם מאוד דומה מבחינה פיזיולוגית לזה של המוח, התרופות שמתוכננות להגיע אליו יכולות גם לעבור את השלייה ולהגיע אל העובר.

משום שכל התרופות להפרעת קשב נועדו להשפיע על המנגנונים הנירולוגיים שמעורבים בה, הן צריכות להגיע למוח. כתוצאה מכך הן יכולות גם לעבור את השלייה. מכאן עולה הצורך לבחון את הסיכון. מצד אחד, יש את חוסר הוודאות שיוצרות מגבלות האתיקה במחקר. לכן אפילו אם נגיע לאחוז וודאות גבוהה מאוד על ידי איסוף מידע מהשטח, אף פעם לא נוכל לדעת ב- 100% שהתרופות נטולות סיכון לחלוטין. אבל…. מצד שני, הרי יש סיבה שאותה אישה קיבלה את הטיפול התרופתי מלכתחילה.

שאלת מליון הדולר – האם התרופות להפרעת קשב חיוניות או לא?

בהקשר זה, צריך לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה ושלא נותנים תרופות כדי “שהילד ישב בשקט”. למעשה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים וישנם מקרים שבהם התסמינים עלולים לסכן את האדם. למשל, תוכלו לקרוא על נושא הנהיגה – בקישור הזה. היבט נוסף הוא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו לשמוע בהרחבה – בקישור הזה. הריון, על שלל הבדיקות, הטיפולים והתורים עלול להיות מעמסה גדולה על קשיי ההתארגנות של אנשים עם הפרעת קשב. תוסיפו לזה את כל ההשפעה של ההורמונים והשינויים הפיזיולוגיים ובכלל שמח.

כאן המקום לשיקול אישי, כדי לבדוק האם ואיזה סיכון יש בהפסקת התרופות.

למשל, הסיכון יכול להיות זניח אם אין פגיעה משמעותית בתפקודים החיוניים לאותה אישה בתקופת ההריון וההנקה. זה יכול להיות זניח גם אם יש לאותה אישה מערכת תמיכה אמינה שמפצה על הקשיים. למשל, מישהו שמזכיר מתי יש תור לביקורת, או שצריך לקחת עכשיו את החומצה הפולית ושכדאי ללכת לבית המרקחת כי הולך להיגמר. אבל… אם יש פגיעה משמעותית ואין מערכת תמיכה שמצליחה לפצות כראוי על הקשיים, פה כבר עלול להיגרם סיכון רפואי. כמו כן, אם זה לא הילד הראשון ויש ילד נוסף בבית שצריך את תשומת הלב של האם, חשוב לוודא שהטיפול בו לא יפגע מהפסקת התרופות. שיקוים נוספים יכולים להיות קשורים לאורך החיים, למקצוע ולכל דבר שעלול להיפגע מהתסמינים שיחזרו עם הפסקת התרופות. לא לשכוח גם את ההיבט הרגשי שמושפע מהתסמינים. למשל, אם הפסקת התרופות מובילה לירידה בהספק עלול להיווצר לחץ רב שלא בריא לעובר. אם כדי לפצות על הירידה בהספק יש צורך לוותר על דברים שחשובים לאותה האישה, כמו למשל סיום לימודים אקדמיים, קידום מקצועי, תחביבים או חיי חברה עלול להיווצר דיכאון. אני מדגישה במיוחד את הנושא של תחביבים וחיי חברה משום שאנחנו נוטים לוותר עליהם בתקופות עמוסות והם חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. זה לא מותרות.

משום שכל הדברים האלו מאוד אישיים ותלויי נסיבות, אין תשובה אחת שנכונה לכולן.
זאת הסיבה שכל אחת צריכה לבחון את המצב שלה מול הרופא. יהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להפסיק ויהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להמשיך.

הריון מול הנקה

היבט נוסף הוא ההבדל בין ההריון להנקה. בעוד שברחם העובר מקבל את החומר הפעיל של התרופה ישירות ממחזור הדם, בהנקה הכמות שמגיעה לחלב מזערית. מה גם שאפשר לצמצם אותה עוד יותר, על ידי תזמון נטילת התרופה לאחר ההנקה. כמו כן, יתכנו שינויים בנסיבות החיים בין תקופת ההריון לחופשת הלידה ולחזרה לשגרה שלאחריה. כלומר, ייתכן שהסימפטומים יבואו לידי ביטוי יותר בתקופה אחת בהשוואה לאחרת, בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים בכל שלב.

כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן שעבור תקופת ההריון יהיה נכון לפעול בצורה אחת ובהנקה בדרך אחרת. שוב, כל מקרה לגופו מול רופא.

יעוץ טרטולוגי

המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות מציע את שרותיו לנשים הרות, מתכננות הריון או מניקות, לצוותים רפואיים, לעובדים סוציאליים, לרוקחים ולציבור הרחב. מרכז המידע בנושא חשיפות סביבתיות בהריון מספק מידע והדרכה לגבי בטיחות וסיכון לעובר כתוצאה מגורמים שונים על סמך נתונים עולמיים וישראליים. בין היתר כלול בשירות זה גם מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע לחשיפה לתרופות.

מידע זה יכול להיות רלוונטי לנשים עם הפרעת קשב שנוטלות טיפול תרופתי ומעוניינות להקים או להרחיב משפחה. מה גם שיש להם שרות טלפוני שניתן על-ידי צוות מקצועי ללא תשלום. אז אם אתם מתלבטים בנושא כדאי להרים אליהם טלפון.

לשאלות ופרטים נוספים, תוכלו למצוא את פרטי הקשר שלהם – בקישור הזה

קצת מקורות אקדמיים

את מעט החומר האקדמי שמצאתי בנושא הכנסתי לערך “הפרעת קשב במבוגרים” בוויקיפדיה.
תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים בפרק “דילמות בנושא הטיפול התרופתי בתקופת ההריון וההנקה” – בקישור הזה

שימו לב: המספרים בסופי המשפטים הם קישורים למראה המקור שבהערות השוליים, כך שמשם תוכלו גם לראות מאיפה מגיע המידע.
אם אתם מכירים מקורות אמינים נוספים בנושא, תעבירו לי ואשתדל להכניס גם אותם. אפשר לכתוב בתגובות לפוטס הזה או לשלוח דרך הדף “צור קשר” באתר – בקישור הזה.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

ועל אתגרים מיוחדים לנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Philippe Put CC BY 2.0

עצות סבתא – איך אפשר לגרום לבן או בת הזוג להיות יותר נקיים ומסודרים בבית? / Granny PottyMouth

הסבתא החביבה הזו נותנת טיפים להתמודדות עם בן או בת זוג שלא מקפידים לנקות ולסדר אחריהם.
אמנם הסרטון לא נוצר עבור בני זוג של אנשים עם הפרעת קשב, אבל… תכלס – יכול מאוד לעזור להם להתמודד עם הבלאגן שלנו 😉

עיקרי הדברים:

  • אתם לא יכולים לתקן אותו או אותה – אבל אתם יכולים להפיק את המיטב מהקשר שלכם, אם אתם ממש אוהבים את כל השאר. אז במקום לתקן תתחילו לעשות רשימה של כל הדברים שמוצאים חן בעיניכם בבן או בת הזוג שלכם.
  • תזכרו שמי שצריך לדאוג לכם זה אתם – חוששים לקבל מכה בראש מהדלתות הפתוחות בארונות המטבח? סיגרו אותן כשאתם נכנסים לחדר. למקרים קשים במיוחד, אתם יכולים גם לכבוד קסדה. התייחסו לדברים בהומור אוהב ותנסו לבוא לקראת הצד השני במה שאתם יכולים.
  • דברו על זה – לא בכאס ולא בציניות. יכול להיות שיש להם סיבה טובה, או שהם בכלל לא מודעים לכך שהדברים האלו מציקים לכם.
  • וטיפ בונוס: אל תצברו כעסים! – אם לא מתמודדים עם הדברים, הם נוטים להצטבר ולהתפוצץ…. לא נעים.

***אזהרה קטנה***

שימו לב – יש סיבה שקוראים לערוץ שלה “Granny PottyMouth”.
מצד אחד זה מאוד משעשע לראות סבתל’ה חביבה שכזו אומרת כל מיני מילים שלא ממש נחשבות לשפה מכובדת… מצד שני יתכן וחלק מכם ירגישו קצת לא בנוח בשימוש המגוון והמרשים שלה במילים בוטות. אם אתם רגישים לנושא, מתחת לסרטון מחכים לכם קישורים לפוסטים אחרים בנושא זוגיות, שמשתמשים בשפה נקייה יותר. לכו על מה שמרגיש לכם טוב ^_^

אז אם אתם מוכנים לחוויה ייחודית וקצת מילות חוכמה על החיים ובכלל, צפו בסרטון Granny’s Corner: Neat vs Not

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואת המאמר של ירדן לוינסקי על איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Ryzhkov Sergey CC BY-SA 4.0

איך לפלרטט בלי להטריד / Charisma on Command

הידד – מצאתם מישהי שמצאת חן בעיניכם!
אז…. איך תוכלו להתחיל איתה בלי ליצור אי נוחות?

זה קשה במיוחד במצבים האלו, משום שמטבע הדברים מדובר באנשים חדשים שאתם עדיין לא מכירים ולא יודעים מה מוצא חן בעיניהם ומה לא.
מה גם שבמקרים רבים פחות מידי או יותר מידי ממשהו לא יהיו נעימים לצד השני וצריך לשמור על המידה הנכונה.

מה עושים?

הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

  • קשר עין – לא לבהות מרחוק ולא להופיע בפתאומיות. אחרי 2-3 פעמים שבהן נוצר קשר עין, ללכת לדבר. איך לא נלחצים? מתרגלים יצירת קשר עין עם כל האנשים סביבך. לזרוק חיוך קטן על הדרך ומחווה גופנית קטנה כמו נפנוף לשלום. תנסו לגרום לכמה שיותר אנשים להגיב לאינטראקציות האלו בדרך חיובית. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא ליהנות. אחרי שמרגישים נוח עם המיומנות יהיה קל יותר ליישם את זה בהקשר רומנטי.
  • מחמאות – להיזהר לא להגזים, כי זה עלול ליצור מתח ומבוכה בצד השני. אחת הדרכים להוריד את המתח, היא שימוש בהומור ובדיחות לאחר המחמאה.
  • לא לחסום את הדרך – להקפיד שהגב שלכם יהיה מופנה לקיר ושאינכם חוסמים את המעבר, כדי לא ליצור תחושה של מלכודת או סכנה פיזית.

הבהרה: הסרטון הזה אמנם מתמקד בגברים שרוצים להתחיל עם נשים, אבל הרבה מהדברים שם בהחלט ניתנים ליישום גם בסיטואציות אחרות 😉

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to Flirt Without Being Creepy וספרו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

ראו גם את סרטון ההסבר על שיפור מערכות יחסים – בקישור הזה

ואת מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת? / How to ADHD

גיסיקה של How to ADHD מסבירה לנו איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת.
היא מסכמת לנו את הדברים דרך חמישה כללים עיקריים:

  1. כנות – במיוחד כשדברים לא בסדר.
  2. לריב באופן הוגן – הרי המטרה היא לא לנצח או להוכיח שאתם צודקים, אלא להגיע להבנה הדדית.
  3. אל תהיו משעממים, תעשו דברים מגניבים, תגדלו ותאפשרו לצד השני לפעול באופן דומה.
  4. תנסו, אבל במידה הנכונה – לא להגזים ולא לשחוק את עצמכם.
  5. כבדו את הזכות של הצד השני לקבל החלטות עבור עצמו – גם אם אתם חשובים שאתם יודעים יותר טוב מה צריך לעשות. פרט, למקרים יוצאי הדופן שבהם עלולה להיות סכנה בטיחותית לאדם או לסביבה. אבל… אם הם סתם לא עושים את מה שאתם רוצים שיעשו, אתם צריכים לכבד את זה שהם אנשים נפרדים ממכם. זה קשה אבל חשוב. אם אתם לא הורים של אדם מסוים, אל תתנהגו אליו כאילו הוא הילד שלכם. במקום לשנות את הצד השני נסו לשנות דברים שנמצאים במסגרת השליטה שלכם.

הכללים האלו נבנו מתוך הניסיון הזוגי שלה, אבל טוב ליישם אותם בכל מערכת יחסים 🙂

נשמע מעניין?

צפו בחלק ראשון של How to Make a Good Relationship Great: Our Top 5 Rules ואל תשכחו להמשיך לשני 😉

 

חלק שני:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על הפרעת קשב ומערכות יחסים – בקישור הזה

ואת התכנית של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה


תמונה: By Compagina CC BY-SA 4.0

ילדה קטנה / Faith Marie

פיית’ מתארת בשיר החד והכואב שלה שלה Little Girl את החוויה האישית שלה לנוכח הדרישות המסורתיות מילדות קטנות בחברה שלנו. השיר הזה לא בהכרח נכתב על הפרעת קשב, אבל בהחלט יכול לשקף את הקושי לעמוד בציפיות של הסביבה.

מתוך השיר:

“החברים שלי אומרים שלי שאני נסחפת יותר מידי
לפעמים אני יורקת כשאני מדברת כי יש לי כל כל הרבה מה להגיד
לא נראה שהם שומעים אותי, אבל זה בסדר
זאת לא אשמתם הראש שלי עובד שעות נוספות ללא שכר”

נשמע מעניין?

צפו בשיר ובקליפ המדהימים, אם הזדהיתם תעבירו הלאה והפיצו ברבים

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה.

ואת סרטון ההסבר על דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

 

הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD

לאנשים עם הפרעת קשב קשה לשמר את תשומת הלב לאורך זמן על דברים שלא מתגמלים את המוח על ההתמקדות בהם. הנטייה הזאת מיוחסת לפגיעה בתפקוד המוחי של המוליך העצבי דופמין. משום שהתגובה שלו לגירויים רגילים חלשה מאוד ביחס לאנשים ללא הפרעת קשב, לאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בגירויים עוצמתיים יותר כדי שהפעילות שלו תהיה מספיק גבוהה כדי להיות אפקטיבית.

דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:

  • תחומי עניין אישיים
  • אתגר
  • חידוש
  • “דד-ליין” מטורף

את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..

רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?

צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0

3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב / Margarita Tartakovsky, M.S.

הפרעת קשב יכולה להראות אחרת בנשים בהשוואה לגברים.
זה מתחיל באופן הביטוי של התסמינים וממשיך בהבדלי המגדר שעדיין קיימים בין גברים לנשים בנוגע לציפיות החברתיות. כמו כן, נשים מתמודדות עם תהליכים פיזיולוגיים שמטבע הדברים גברים אינם חווים. כמו למשל: מחזור חודשי, הריון, לידה, הנקה וכו. חשוב שנהייה מודעים להבדלים האלו כדי שנוכל להתייחס בהתאם.

המאמר הזה מציג 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב ומציע דרכי התמודדות.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

 

אהבתם?

צפו בסרטון המסביר כיצד ניתן לזהות הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה

ואת המאמר על דברים שנשים לא יודעים על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה


Tartakovsky, M. (2015). 3 Challenges Unique to Women with ADHD and How to Overcome Them. Psych Central. Retrieved on April 8, 2017, from https://psychcentral.com/blog/archives/2015/11/06/3-challenges-unique-to-women-with-adhd-and-how-to-overcome-them/

מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן / אילנה רייטקופ

רוב הנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינן מודעות להשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן, ולכן רבות מהן חוות חוויות מיניות מתסכלות ובלתי מספקות, מבלי לדעת שחוויות אלה הן תוצאה של הפרעת הקשב שלהן. הן אינן יודעות שהמוסחות השמיעתית, החזותית והמחשבתית שהן חוות בחיי היומיום משפיעה גם על היכולת שלהן לחוות הנאה מינית, כפי שהן אינן יודעות שלקושי שלהן להתמודד עם שעמום ושגרה יש השלכה ישירה על חיי המין שלהן. כדי שתוכלנה ליהנות מחיי מין מספקים, חשוב להגדיר עבור נשים אלה את ההשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן. מידע זה יאפשר להן ליצור תקשורת טובה יותר עם בני הזוג שלהן, וכך להגיע לחיי מין טובים יותר.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

למידע נוסף על אתגרים של נשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן

ולסרטון הסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – לחצו כאן


רייטקופ, א. (2012). הפרעת קשב וחיי מין: מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן. מאתר פסיכולוגיה עברית.

איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב / ירדן לוינסקי

לחיות בזוגיות זה תמיד דבר מורכב. אבל כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב יש עוד כמה אתגרים. האחריות של המבוגרים למטלות כמו תיעדוף, תכנון וביצוע מטלות משעממות אשר קשות במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, דורשת הערכות מיוחדת.

לקריאת המאמר המלא של ירדן לוינסקי – לחצו כאן

 

אהבתם?

צפו בסרטון שיסביר לכם אין להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואם אתם רוצים להשיג לעצמכם מערכת יחסים חדשה צפו – בקישור הזה


תמונה: By Chris Martin CC BY 2.0

תפריט נגישות