איך להתמודד עם בלגן בבית כשיש לכם הפרעת קשב? / How to ADHD
בסרטון הזה ג’סיקה המופלאה מדברת עם שתי מעצבות מקצועיות שמבינות בהפרעת קשב. הן מדברות על כל הבלגן שנוטה להצטבר לנו בבית בערבוביה מרשימה של חפצים, או בערמות מזדמנות.
הדבר הראשון שהן אומרות הוא שרמה מסוימת של בלגן היא דבר צפוי ובלתי נמנע. מה שכן, הן ממליצות להבחין בין שני סוגים שונים של בלגן – סטטי ודינאמי.
בלגן דינאמי הוא בלגן שנמצא בתנועה שמשקפת את הפעילות שלנו ברחבי הבית. כלומר, הכוונה היא לחפצים שזזים ממקומם משום שנעשה בהם שימוש, או משום שנעים ונחמד לנו שהם עוברים אתנו מחדר לחדר, או נמצאים לידינו בזמן או מקום מסוים.
בלגן סטטי הוא בלגן שלא זז. כלומר, חפצים שהונחו מתישהו במקום מסוים ופשוט הצטברו או התמקמו שם בלי שנעשה בהם שימוש.
מה עושים עם זה?
המעצבות של ג’סיקה טוענות שחשוב להבחין בין שני סוגי הבלגן, כי אסטרטגיית ההתמודדות איתם שונה.
עבור בלגן סטטי שנתקע והצטבר, כדאי לשאול את עצמנו האם לחפצים שנמצאים בערמה יש מקום ואם כן – האם יש סיבה שאנחנו לא מחזירים אותם לשם.
- הן טוענות שנקודות איסוף או אכסון ייעודיות ידידותיות יותר, שיהיו לכם נוחות לשימוש, יכולות למנוע מבלגן בתנועה להפוך לבלגן סטטי.
- כדי למנוע הצפה, עדיף לא לנסות להתמודד אם כל הבלגן בבת אחת. במקום זאת, כשאתם עוברים על הבלגן התקוע שלכם, כדאי לבחור את הערמה הגדולה ביותר ולשאול את עצמכם – למה זה פה?
עבור בלגן בתנועה של חפצים שנמצאים בשימוש, כדאי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים או צריכים שיהיה בסביבה שלנו. משום שהנושא מושפע מגורמים רבים כמו דפוסי פעולה, אורח חיים, סוג הפעילות והעדפות אישיות, כל אחד צריך דברים אחרים במקומות אחרים.
- אם אתם תוהים איך לעשות את זה, ג’סיקה צרפה לסרטון “דפי עבודה” שיעזרו לכם ותוכלו למצוא אותם – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Deal with Clutter When You Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על טיפים ידידותיים לארגון הבית – בקישור הזה
והסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה
מדוע אנשים עם הפרעת קשב רגישים יותר להתעללות רגשית מסוג Gaslighting (גזלייטינג) / How to ADHD
בפרק הזה ג’סיקה מסבירה לנו על Gaslighting – גזלייטינג ולמה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נמצאים בסיכון מוגבר ליפול קורבן להתעללות רגשית מהסוג הזה.
מה זה גזלייטינג?
גזלייטינג היא צורה של מניפולציה מכוונת, שבה הקורבן מרומה באופן שגורם לו להטיל ספק בתפיסת המציאות של עצמו.
מקור השם הוא מסרט שהתבסס על מחזה של פטריק המילטון “Gaslight” משנת 1938.
העלילה מתארת בעל שמנסה לשכנע את אשתו שהיא מטורפת כדי לקחת את התכשיטים שלה. בין היתר הוא מעמעם את האורות בבית, שבאותה התקופה פעלו על גז, אך מתנהג כרגיל ומתכחש לשינוי כשהיא מציינת את הירידה בעוצמת התאורה. בסופו של דבר האישה אכן מאבדת את שפיות דעתה בעקבות ההתנהגות המניפולטיבית של בעלה.
כמו בעלילה של הסרט, גם בחיים האמתיים הפעילות המניפולטיבית של הגזלייטינג מיועדת לשכנע את הקורבן שהמחשבות, התפיסות והאמונות שלו שגויות, לצורך רווח אישי כלשהו. כאשר הקורבן מנסה לעמוד על שלו, הוא עלול להיתקל בתגובות שוללות כגון:
- אתה לא זוכר את זה נכון
- אתה לא באמת מרגיש ככה
- אתה משוגע
- זה לא כזה “ביג דיל”
- רק צחקתי
- אתה לא מבין
התנהגויות נוספות שיכולות להופיע כחלק מהדפוס המניפולטיבי של הגזלייטינג הן:
- סירוב להקשיב לקורבן
- העמדת פנים של בלבול או חוסר הבנה לגבי ההסברים של הקורבן
- התכחשות לדברים למרות המודעות לכך שהם אכן נכונים
- העמדת פנים של שכחה
- שינוי נושא השיחה ומעבר לביקורת שלילית על תהליכי המחשבה של הקורבן
- הבעת זלזול בדעות, ברגשות, בצרכים וברצונות של הקורבן
ישנם מקרים שבהם המניפולציה בוטה ובולטת, אך ישנם לא מעט מקרים שבהם המניפולציה נעשית בצורה מעודנת ומרומזת, שמאוד קשה לאיתור. לכן הקורבנות לא תמיד מודעים לכך שהם עוברים התעללות רגשית מהסוג הזה.
התנהגויות אלו מצטברות לאורך זמן כדי לגרום לקורבן לפקפק בתפיסת המציאות שלו ולגרום לו להטיל ספק בשפיות דעתו. במקביל האדם המתעלל בדרך כלל גם משכנע את הקורבן שהוא רק רוצה בטובתו ושרק הוא יכול לוודא שהקורבן לא יזיק לעצמו. כתוצאה מכך, הגזלייטינג הוא צורה יעילה מאוד של התעללות רגשית. היא יוצרת תלות של הקורבן באדם המתעלל, משום שהוא מפסיק לסמוך בהדרגה על שיקול דעתו האישית ובמקביל האדם המתעלל מנצל את חוסר הביטחון שנוצר אצל הקורבן כדי לתפוס לעצמו עמדת סמכות עליו ולהשתמש בו לצורך קידום מטרותיו האישיות – יהיו אשר יהיו.
התעללות זו מגיעה לעיתים קרובות מאדם שקרוב וחשוב לקורבן. לכן במקרים רבים הקורבן נוטה להצדיק את ההתנהגות המניפולטיבית, או להמעיט בכוח ההרסני שלה לגביו. פעמים רבות ההתנהגות של האדם המתעלל מיוחסת לטראומה קשה מעברו או לתקופה קשה שהוא עובר בהווה, המעוררים בקורבן חמלה לאדם המתעלל או קושי מוסרי לצאת כנגד אדם שנתפס כפועל מתוך מצוקה, גם כאשר התנהגותו פוגענית מאוד.
כיצד הפרעת קשב מגבירה את הסיכון ליפול קורבן לגזלייטינג?
הפרעת קשב וריכוז עלולה לפגוע בתהליכי הקליטה והזיכרון שהפעלתם מצריכה השקעה של משאבי קשב. כתוצאה מכך, פעמים רבות לאנשים עם הפרעת קשב קשה לדעת האם זכרו באופן מדויק אירוע מסוים. זאת משום שבעקבות התסמינים של הפרעת קשב, בהחלט ייתכן שלא קלטו את כל הדברים, או שלא כל מה שנקלט נרשם בזיכרון באופן שמאפשר שליפה מדויקת בהמשך.
- מידע נוסף על הקשר בין תפקודי הקשב לתהליכי הזיכרון, תוכלו למצוא – בקישור הזה
אומנם הפרעת קשב אינה מוגדרת כהפרעה רגשית, משום שהיא לא גורמת להתעוררות של רגשות אשר אינם תואמים את המציאות מבחינת תוכן או עוצמה. עם זאת, הפרעת קשב בהחלט יכולה ליצור קשיים בוויסות של שלל תחומים תפקודיים – ביניהם הקוגניטיבי, המוטורי, המילולי ו…. הרגשי.
כתוצאה מכך, אומנם הרגשות של אנשים עם הפרעת קשב מתעוררים בצורה תואמת מציאות, אך לאחר התעוררותם הם לא בהכרח יהיו נתונים לשליטה הרצונית והמודעת של האדם. בעקבות זאת, הרגשות יכולים ללכת ולהתגבר כך שלאדם יהיה קשה להרגיע את עצמו במקרה הצורך.
- מידע נוסף על ויסות רגשי בהקשר של הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- וכדאי גם לבדוק את ההסבר על איך אפשר להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
שני היבטים אלו יכולים להגביר אחד את השני, כאשר הקושי לקלוט, לעבד ולזכור את המידע מהסביבה עלול להוביל לפספוס של פרטים קריטיים ואי הבנות רבות. כלומר, ייתכן גם שהסיטואציה לא תיקלט או תתפרש כראוי וגם שהרגש שהיא מעוררת יצא משליטה.
תוסיפו על זה את הנטייה של הפרעת קשב לבוא עם בעיות רגשיות ראשוניות שמתקיימות במקביל וליצור בעיות רגשיות משניות שנוצרות בעקבות ריבוי אינטראקציות שליליות עם הסביבה ו…. אתם יכולים לקבל פה בלאגן רגשי שלם.
בסופו של דבר, משום שאנשים עם הפרעת קשב לרוב מודעים לכך שיש להם נטייה לפספס דברים ו/או קושי לשלוט על הרגשות, הרבה יותר קל לשכנע אותם שמה שהם זוכרים, חושבים ומרגישים אינו אמתי.
טכניקה נוספת שמשמשת כחלק מההתנהגות המניפולטיבית של הגזלייטינג היא בידוד חברתי. זאת משום שהרבה יותר קל לשכנע את הקורבן שהוא טועה כאשר אין לו קשרים חברתיים עם אנשים אחרים שיכולים לחזק את תפיסת המציאות שלו ולתקף אותה עבורו.
למרבה הצער, גם מהבחינה הזו אנשים עם הפרעת קשב יכולים להימצא בסיכון מוגבר. זאת משום שהפגיעה של התסמינים יכולה לבוא לידי ביטוי גם ביכולת ליצור, לפתח ולתחזק קשרים חברתיים. תוכלו ללמוד עוד על הנושא של הפרעת קשב וכישורים חברתיים – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Are ADHDers More Susceptible to Gaslighting? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מדוע כדאי לכם לשמור על הגבולות שלכם – בקישור הזה
ואת ההסבר על דגלים אדומים שכדאי לשים לב אליהם ביחסים בין אישיים – בקישור הזה
נשים, הורמונים והפרעת קשב – מה קורה כשהכל מתערבב? / How to ADHD
על הפרעת קשב ונשים
יש באתר שלנו כבר הרבה מידע על הבדלי מגדר שתוכלו למצוא – בקישור הזה
למעשה ג’סיקה כבר עשתה בעצמה סרטון על הביטוי של הפרעת קשב אצל בנות, נערות ונשים, שבו היא התייחסה להרבה דברים חשובים כמו הקושי באיתור והנטייה לתת- אבחון שמובילה לחוסר הנגשה של הטיפול. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה
בסרטון הזה היא חוזרת על חלק מהדברים שנאמרו (אבל תמיד טוב לשמוע שוב) ומתייחסת להיבט חדש שאני כמעט ולא רואה אליו התייחסות, והוא הפן הפיזיולוגי של הבדלי מגדר. הכוונה לשינויים הורמונליים, כמו המחזור החודשי, וההשפעה שלהם על התסמינים ועל התגובה לטיפול התרופתי.
בהקשר של הטיפול התרופתי, אני מזכירה כמובן שהאתר לא נועד ליעוץ רפואי. לכן, אם אתן חושדות שזה יכול להיות רלוונטי לכן, תעלו את זה מול הרופא המטפל כדי לבדוק במה מדובר ומה אפשר לעשות. אם הוא לא מכיר את הנושא, תבקשו ממנו לבדוק בספרות ומול קולגות. זאת משום שככל שיותר רופאים יתמודדו עם השאלה, יגדל הלחץ לקדם את המחקר בתחום.
כרגע כמו שג’סיקה אומרת בסרטון, יש מעט מאוד מידע בקשר להשפעות הורמונליות של נשים סיס-ג’נדריות (ועל טרנסג’נדרים/ות כמעט ואין מידע בכלל). לכן מאוד חשוב לעודד את המודעות והמחקר.
אגב, פערי מגדר בידע רפואי לא אופייניים רק להפרעת קשב, אלא מהווים בעיה רפואית כללית בתחומים רבים. לכן מומלץ בכל בעיה רפואית לשאול את הרופא המטפל: “האם המצב שלי או הטיפול בו מושפעים משונות מגדרית?”. אומנם גם אם כן, לא תמיד ידעו, אבל טוב שיתחילו לשאול. מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה
עיקרי הדברים
- אין דבר כזה “הפרעת קשב נשית” או “תסמינים נשיים של הפרעת קשב” – לגברים ולנשים יש את אותה “הפרעת קשב” עם אותם תסמינים. אבל… הפרעת קשב נוטה להשפיע בצורה שונה על גברים ונשים. ההבדלים האלו נובעים משילוב של גורמים ביולוגיים וחברתיים (הסבר מורחב בנושא תוכלו למצוא בסרטון הקודם של ג’סיקה שקישרתי בתחילת הפוסט).
- גם גברים וגם נשים שיש להם/ן חשד בנוגע לקיומה של הפרעת קשב, צריכים ללכת לאבחון כדי לאמת או לשלול אותו ולקבל את המערך הטיפולי המתאים במידה והחשד מאומת ואכן יש הפרעת קשב. כלומר, אין הבדל מגדרי בצורך באבחון וטיפול בהפרעת קשב.
- את אמות המידה של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- דף מרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
- התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשתנות או להחמיר בשלבים שונים של המחזור החודשי.
- התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשתנות אצל נשים בשלבים שונים של החיים, כמו גיל ההתבגרות, ובמצבים שונים של הגוף, כמו הריון.
- הצרכים הטיפוליים, המטרות הטיפוליות והטיפול התרופתי יכולים להשתנות בהתאם למצב ההורמונלי הנוכחי של האישה.
אבל הרופא שלי כבר יודע את כל זה לא?
אה…. רוב הסיכויים שלא.
גם אם הרופא שלכן מומחה להפרעת קשב ומודע לנושא, אין מספיק מחקר בתחום. מה גם שההגדרות של ספר האבחנות DSM מתאימות יותר למאפיינים הגבריים של הפרעת קשב, כך שהאבחון של נשים נוטה להתפקשש וגם כשהן מאובחנות, יש קושי להתאים את הטיפול למאפיינים המגדריים, לפיזיולוגיה ולצרכים האישיים של כל אישה לגופה.
הפרעת קשב אצל נשים נוטה להיות חמורה יותר מכפי שנראה לעין. ברמה הביולוגית נשים נוטות לחוות יותר תסמינים מופנמים או תסמינים מוחצנים שלא תואמים את הייצוג הסטיגמטי של הפרעת קשב – כמו למשל, היפראקטיביות מילולית במקום מוטורית. כמו כן, הבדלי המגדר בתהליכי החברות מעודדים נשים להסתיר יותר את התסמינים החיצוניים שלהן בהשוואה לגברים.
כתוצאה מכך בהרבה מקרים נשים שהפרעת הקשב שלהן טרם אובחנה, יקבלו אבחנה שגויה או חלקית, רק על פי המצב הרגשי שנלווה להפרעה או מתעורר בעקבותיה – כמו דיכאון, חרדה וכו’. זאת משום שבמקרים רבים הקשיים הרגשיים של נשים יהיו בולטים יותר מהפרעת הקשב שלהן. אבחנה שגויה עלולה לגרום לטיפול לא יעיל, או פחות יעיל, לצד הזנחה של מקורות הקשיים שטרם אובחנו. מידע נוסף על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה
כלומר, לנשים עם הפרעת קשב יש פחות סיכוי להגיע לאבחון, כשהן מגיעות לאבחון יש פחות סיכוי לקבל אבחנה ו… גם אם קיבלו אבחנה, יש פחות סיכוי לקבל טיפול (תרופתי או אחר).
ג’סיקה מדגישה גם שאין הבדל מגדרי באפקטיביות של טיפול תרופתי להפרעת קשב כשהוא מותאם אישית מול רופא מומחה. הבעיה היא שהוא פחות נגיש לנשים בגלל ההטייה המגדרית שתיארתי, בנוסף המחסור בידע ומודעות מקשה על תהליך ההתאמה. כך שגם כשאישה עם הפרעת קשב מגיעה לקבל טיפול תרופתי מול רופא מומחה, רוב הסיכויים שהשינויים ההורמונליים שמשפיעים הן על התסמינים והן על התגובה לתרופה לא יילקחו בחשבון.
ג’יסקה מתארת בסרטון את החוויה האישית שלה וההשלכות הנפשיות של איתור בגיל מאוחר. אם תרצו תוכלו לראות את סרטון ה TED שלה, שם היא מספרת בהרחבה על ההיסטוריה שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD in Women ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על הכאב השקט של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ולראות את הסרטון “מה לא בסדר איתי?” שממחיש את הנושא – בקישור הזה
תגובות לייצוגים של הפרעת קשב בטלוויזיה ובקולנוע / How to ADHD + הסברים של חן ספקטור
בסרטון הזה ג’סיקה מגיבה לייצוגים תקשורתיים של הפרעת קשב וריכוז ADHD בטלוויזיה ובקולנוע.
היא כמובן מסבירה שם עבור כל דוגמה בדיוק מה באמת מייצג הפרעת קשב ומה לא ולמה, אבל יש כמה נקודות מרכזיות שחוזרות שלדעתי חשוב לשים לב אליהן ולתת להן דגש מיוחד.
ההבדל בין מי שאומר שיש לו הפרעת קשב למי שיש לו הפרעת קשב
ג’סיקה שמה לב לשני דפוסים של ייצוגים של הפרעת קשב – הסוג הראשון הוא של דמויות שהפרעת הקשב שלהן מוצהרת במפורש. ברוב המקרים אותן דמויות יצהירו בעצמן על הפרעת הקשב שלהן ולעיתים הנושא יובהר לצופה על ידי דמויות אחרות בסביבתן. אלו יהיו דמויות סטראוטיפיות, שלרוב מוצגות באופן מוקצן יתר על המידה או סתם לא תואם מציאות. בדרך כלל התפקיד של הצגת הפרעת הקשב של הדמויות האלו יהיה קומי ומגוחך. לעיתים הוא ישרת מטרה אחרת בעלילה – כלומר, הפרעת הקשב לא תוצג לשם עצמה אלא כדי להדגיש או להניע משהו אחר.
הסוג השני הוא של דמויות שמתנהגות כמו שבאמת מתנהגים אנשים עם הפרעת קשב, אבל…. בדרך כלל אף אחד לא יגיד את זה במפורש.
- דוגמה ישראלית משובחת לדמות כזו היא ציפטפוט הנהדרת שתוכלו לראות – בקישור הזה
מה שג’סיקה טוענת שחסר, ואני מסכימה איתה מאוד – זה ייצוג של דמויות שהפרעת הקשב שלהן גם מוצהרת במפורש וגם ניכרת בהתנהגות שלהן בצורה אוטנטית ותואמת מציאות.
כרגע זה די מרגיש שההקשר היחיד שבו לגיטימי לדבר על הפרעת קשב באופן מפורש, זה לצורך שעשוע של הסביבה. לא רק זאת, אלא שהרבה פעמים השעשוע בא על חשבון האדם עם הפרעת קשב או מציג אותו באור שלילי ומגונה. לא סתם המקום של “ליצן הכיתה” הוא כל כך בעייתי בהקשר של הפרעת קשב. אין שום דבר רע בלהצחיק, אבל כשאין לך דרך התמודדות יעילה יותר מלצחוק על חשבון אחרים או להפוך את עצמך לבדיחה – זה בעיה.
או במילים אחרות, חוש הומור זה דבר נהדר, אבל… יש הבדל משמעותי בין שימוש חיובי והסתגלותי בהומור לבין שימוש פוגעני. אם ילד עם הפרעת קשב מספר בדיחה מצחיקה לחברים שלו בהפסקה, זה אחלה. הומור גם יכול לסייע להתמודדות כשהוא עוזר לעבד את הקשיים או לתקשר אותם לסביבה בצורה קלילה ונעימה. אבל אם ילד עם הפרעת קשב רוצה להסיח את דעתו של המורה מכך שהוא לא יודעת את התשובה או בכלל לא שם לב מה השאלה ותוך כדי כך משפיל את עצמו, מפריע למהלך השיעור או “יורד” על ילדים אחרים – זה לא עושה טוב לאף אחד, מסתיר את הבעיה האמתית ובכך מצמצם את הסיכוי שתקבל מענה הולם. כלומר, ילד כזה שעושה עבודה טובה, יכול לקבל הרבה “שיחות משמעת” ועונשים, אבל לא בהכרח יקבל מענה לקשיי הקשב והשלכותיהם על יכולת הלמידה שלו. זה יכול ללכת ולהחמיר כשילד לומד שתשומת הלב היחידה שהוא יכול להשיג היא שלילית וזה עדיף מכלום.
משום שכל החוויות האלו בתקופת הילדות מאוד משפיעות על האופן שבו יתפתח האדם הבוגר מבחינה רגשית, התנהגותית וחברתית, זה יכול להיות מאוד מאוד רע ומאוד מאוד קשה לתיקון בשלב מאוחר יותר.
אומנם לא כל האנשים עם הפרעת קשב יהפוך לליצן הכיתה, אבל אנחנו בהחלט בסיכון מוגבר להיכנס לפינה הזאת. כשמציגים את זה כקטע משעשע או מגוחך של הפרעת קשב ולא כהשלכה בעייתית ומסוכנת שרצוי למנוע, זה רק מחמיר את המצב. במיוחד כשהסטיגמה הזו כבר נפוצה מידי בציבור ויש לה השלכות על האופן שבו אנשים יתייחסו למצבים כאלו בעולם האמתי.
מהם הייצוגים הסטראוטיפים ומה ההבדל בינם לבין המציאות?
עבור כל ייצוג סטראוטיפי כזה, ג’סיקה מסבירה למה הוא לא נכון ומה באמת קורה במציאות. אתן לכם את עיקרי הדברים:
התסמינים של אנשים עם הפרעת קשב לא מופיעים רק כשהם מדברים על הפרעת קשב
הפרעת קשב היא מצב כרוני שמאופיין בתנודתיות וקשיי ויסות. כלומר, היא מקשה עלינו להתאים את ההתנהגות לסיטואציה ויכולה לבוא לידי ביטוי באופן בלתי צפוי שלא ניתן או קשה מאוד לשלוט עליו. לכן, מקרים שבהם דמויות סטראוטיפיות פתאום נזכרות במשהו או מאבדות את קו המחשבה רק כשהן מדברות על הפרעת הקשב שלהן אינן משקפות התנהגות אמתית של אנשים עם הפרעת קשב.
הפרעת קשב זה לא משהו שיוצא לאור רק כשמדברים עליו, זה משהו שמרים את הראש כשמנסים לעשות דברים אחרים.
לאנשים עם הפרעת קשב יש הבנה חברתית בסיסית ומעלה
במקרים רבים דמויות סטראוטיפיות של אנשים עם הפרעת קשב יתנהגו בצורה לא מקובלת חברתית, בלי שניכר שהם מודעים לכך או מוטרדים מכך.
אומנם הפרעת קשב יכולה לפגוע בפן החברתי, אבל אנחנו יודעים מתי אנחנו מתנהגים “לא בסדר”, או לפחות יודעים לזהות את זה מהר מהתגובות של הסביבה כשפספסנו. זאת משום שרוב ההתנהגויות הבעייתיות חברתית של אנשים עם הפרעת קשב נובעות מחוסר תשומת לב לפרטים (לא שמתי לב למשהו באינטראקציה) או מחוסר יכולת לווסת את ההתנהגות וקושי להימנע מתגובות בעייתיות למרות המודעות והרצון לנהוג אחרת.
- תוכלו לקרוא הסבר על הקשיים החברתיים על אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
- והסבר ספציפי על נושא האיחורים – בקישור הזה
אנשים עם הפרעת קשב בדרך כלל יתאמצו להסתיר אותה
בהמשך לנקודה הקודמת – לא רק שיש לנו את המודעות החברתית להבין מתי אנחנו מתנהגים “לא בסדר”, אלא שבדרך כלל אנחנו מרגישים מאוד רע עם זה. הבושה, החשש וייסורי המצפון בדרך כלל גורמים לאנשים להסתיר את קיומה של הפרעת קשב מהסביבה, או להסתיר את הביטויים האמתיים שלה גם כשהסביבה מודעת לקיומה (ומתייחסת בדרך כלל להיבטים הסטיגמטיים בלבד).
לכן, זה מאוד לא סביר שתמצאו משהו שמציג את עצמו סתם כך ב”שלום, קוראים לי X ויש לי הפרעת קשב”. בדרך כלל השיתוף בהפרעת קשב ובהשלכות האמתיות שלה יהיה רק במקרים שבהם אין ברירה (כשגילו או הולכים לגלות) או מול אנשים קרובים שמרגישים איתם מספיק בנוח. לא לזרים ולא בלי סיבה טובה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Reacting to ADHD in the Media ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’סיקה על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה
ולשמוע את הסיפור האישי של חלי גולדנברג – בקישור הזה
איך להציב גבולות / How to ADHD
ג’סיקה המהוללת מהערוץ How to ADHD חוזרת אלינו בסרטון על הצבת גבולות.
היא מדברת על הבעיה של להגיד “כן” להכל ומזכירה לנו שהזמן, הכסף, הקשב והאנרגיה שלנו הם משאבים מוגבלים (שזה דבר שלאנשים עם הפרעת קשב מאוד קל לשכוח).
בהתחשב בכך שכל דבר שאנחנו עושים מצריך לפחות אחד מהמשאבים האלו, אם נגיד “כן” להכל, מהר מאוד יתחילו להיגמר לנו המשאבים…
אבל!!!
אם נסרב אולי נפספס דברים
ו…
הרבה פעמים גם לא נעים להגיד “לא”
אז מה עושים?
מציבים גבולות ובונים קווים מנחים.
הגבולות והקווים המנחים יוכלו לעזור לנו לדעת מתי להגיד “לא”. כמו כן, הם יעזרו לאנשים אחרים להבין על אילו דברים נסכים בשמחה ועל אילו נסרב. זה מאוד חשוב, כי ככל שאנחנו מבהירים טוב יותר לסביבה באילו דברים אנחנו מעוניינים לקחת חלק ובאילו לא, אנשים שמכבדים את הגבולות שלנו (או לפחות את הזמן של עצמם) לאט לאט יתחילו להציע לנו או לבקש מאתנו יותר ויותר מהדברים שסביר שנגיד להם “כן” וישתדלו להימנע מדברים שסביר שנגיד להם “לא”.
בנוסף, הצבת גבולות יכולה גם לעזור לצמצם את חוסר הנעימות החברתי, כי זה הופך את הסירוב לפעולה לא אישית. למשל: “אשמח לעזור עם הפרוייקט הזה… אבל, אחרי שאסיים את הנוכחי”.
איפה כדאי להציב את הגבול?
לפי ג’סיקה, מקום טוב להתחיל בו הוא לברר כמה זמן, אנרגיה וכסף עומדים לרשותכם.
הרי כל משאב שאנחנו מקדישים למשהו, הוא משאב שאנחנו לא יכולים להקדיש למשהו אחר. לכן, בכל פעם שאנחנו אומרים “כן” לדבר אחד, אנחנו למעשה גם אומרים “לא” לכל הדברים האחרים שהיו יכולים להשתמש באותם המשאבים. ברגע שברור לכם מה המחיר, תוכלו לחשוב אם זה משהו שאתם רוצים ויכולים לעמוד בו.
כמו כן, שימו לב לתחושות שמתעוררות בגוף שלכם כשמישהו מבקש ממכם משהו (גם כשהמישהו הזה הוא אתם). אם הבקשה גורמת לכם להרגיש אי שקט, או שהיא מעלה חששות, זה סימן שכנראה נחצה כאן גבול.
בשלב הזה חשוב להבדיל בין גבולות בריאים לבין גבולות לא בריאים
- גבולות בריאים
אלו הם קווים מנחים שאתם קובעים לעצמכם
ומשתמשים בהם כדי לקבל החלטות ולהנחות את הפעולות של עצמכם.
לדוגמה:
“אני יכולה לנוח עכשיו, אבל אני צריכה לחזור לעבוד עוד חצי שעה”
“אם תצעק עלי, אפסיק לנהל את השיחה עד שתוכל לדבר בצורה רגועה יותר”
גבולות בריאים מאפשרים לכם להרגיש נוח ובטוח, בלי להתנתק משאר העולם ובלי לנסות לשלוט בהתנהגות של מישהו אחר.
- גבולות לא בריאים
יש כמה סוגים של גבולות לא בריאים,
למשל:- גבולות חזקים מידי, שהופכים לחומות שמרחיקות אנשים.
- גבולות חלשים מידי, שנתונים למסע ומתן ומאפשרים לאנשים לעבור אותם.
- גבולות שאתם מנסים להציב על אנשים אחרים.
לדוגמה:
“אסור לי לנוח”
“אסור לך לצעוק”
אחרי שבדקתם מה הגבולות שלכם (תהליך שבהחלט יכול לקחת זמן), ווידאתם שאלו גבולות בריאים, זה הזמן להשתמש בהם ולהתחיל לשמור עליהם מול אנשים אחרים.
תקופת הרצה:
השלב הראשון ליישום הגבולות שגיבשתם הוא לתקשר אותם לאנשים שמושפעים מהם. כלומר, להסביר להם מה מתאים לכם ומה לא, נכון לעכשיו.
ג’סיקה מזהירה אותנו שבפעמים הראשונות שננסה להציב גבולות, כנראה נרגיש מוזר ונהיה נבוכים.
כמו כן, אם האנשים בסביבה הקרובה שלנו רגילים שאנחנו אומרים “כן” להכל – בהחלט עלול להיווצר מתח (אכזבה או כעס) על שינוי ההרגלים
אבל… כמו שבמטוס אנחנו צריכים קודם כל לשים לעצמינו מסכת חמצן ורק אחר כך לעזור למי שצריך, ככה יש לנו את הזכות והאחריות לדאוג קודם כל לעצמנו – כי רק אז נוכל להיות שם בהמשך לאחרים. הרי אם נניח למשאבים שלנו להתדלדל, בסופו של דבר זה יוביל למצב של תשישות ושחיקה, שבו כבר לא נוכל לעזור לאף אחד.
ג’סיקה מדגישה שאנחנו לא צריכים להצדיק את הגבולות שלנו וגם לא כדאי, כי זה עלול לשדר לאנשים שהנושא פתוח למסע ומתן. כלומר, אנחנו בהחלט רוצים ליידע אנשים בנוגע לגבולות שלנו, אבל אנחנו לא מבקשים מהם אישור ולא צריכים לקבל מהם רשות. כל אדם יכול וצריך לקבוע את הגבולות של עצמו.
אחרי שהצגנו את הגבול למי שיושפע ממנו, כדאי לחכות ולראות איך הם מגיבים. חלק מהאנשים יביאו תמיכה והבנה ו… חלק לא.
בהקשר הזה חשוב לזכור שמותר לאנשים לא להיות מרוצים מהגבולות שלכם, מותר להם גם להביע את מורת רוחם, אבל הם עדיין צריכים לכבד אותם.
עם כל זאת – בכל מקרה שאתם מרגישים שהצבת הגבולות עלולה לסכן אתכם, פעלו בזהירות, שמרו על הביטחון האישי שלכם ובנו לעצמכם מערכת תמיכה.
מידע נוסף על התמודדות עם אנשים רעילים תוכלו למצוא – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון “How to Set Boundaries in Six Easy Steps” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים עוד?
סרטונים נוספים של ג’סיקה תוכלו למצוא – בקישור הזה
הסבר נוסף על איך לסרב בחינניות תוכלו למצוא – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך גבולות טובים משחררים אתכם – בקישור הזה
ולראות את הסרטון על האומנות המעודנת של איך לשים פס – בקישור הזה
הפרעת קשב ומוטיבציה – הכירו את גשר המוטיבציה ו…. השלבים החסרים שלו / How to ADHD עם הסברים של חן ספקטור
ג’סיקה המופלאה הכינה לנו סרטון נהדר על הפרעת קשב ומוטיבציה 🙂
אנחנו לא תמיד עושים מה שהתכוונות לעשות, משום שבין הכוונה לביצוע יש פער מאוד גדול…
אצל רוב האנשים אפשר לגשר על הפער הזה בעזרת מוטיבציה.
הכירו את “גשר המוטיבציה”
גשר המוטיבציה מאפשר לאנשים לחצות את הפער שבין הכוונה לביצוע.
הוא בנוי משלבים כמו “זה יועיל לקריירה שלי”, “זה יגרום למשפחה שלי להתגאות”, “הבטחתי לחבר’ה” וכו
גשר המוטיבציה לא חייב להיות מושלם, אם יש פערים קטנים, תוכלו לדלג עליהם בעזרת כוח רצון, משמעת עצמית וכו. כלומר, גם אם אין לכם את כל המוטיבציה, אם יש לכם מספיק ממנה – תוכלו להגיע בשלום לצד השני.
אבל כפי שראסל ברקלי טוען – הפרעת קשב היא סוג של הפרעה מוטיבציונית.
- הוא חוקר מוביל בתחום ואת כל הפוסטים שלו באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה
מה הכוונה בהפרעה מוטיבציונית?
הפרעה מוטיבציונית יוצרת מצב שבו כאשר יש משהו חשוב מאוד עבור שני אנשים, שאחד מהם עם הפרעת קשב והשני בלי – אותה רמת חשיבות, לא מספקת את אותו מספר של שלבים על גשר המוטיבציה של האדם עם הפרעת קשב. אין לנו פערים קטנים במוטיבציה, חסר לנו חצי גשר!
כתוצאה מכך קיומו של רצון עז והשקעה של מאמץ מרובה, לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לאדם עם הפרעת קשב לגשר על הפער בין התכוונות לביצוע. זה יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל עבור אנשים שלא רואים את כל השלבים החסרים בגשר המוטיבציה של אותו אדם. במצב כזה יהיה להם קשה להבין את הקושי והם עלולים להניח באופן שגוי שאותו אדם פשוט עצלן, שלא אכפת לו וכו’
זה יכול להיות עוד יותר מתסכל ומבלבל כאשר מדובר בגשר שאותו אדם הצליח לחצות בעבר. זה קורה משום שהפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה ורמת הביצוע משתנה ואינה אחידה.
המצב הזה גורם לאנשים עם הפרעת קשב, שרואים את האנשים מסביבם מצליחים לחצות את הגשרים שלהם, אבל לא יודעים שאצלם יש מספיק שלבים – לתהות את אותן תהיות ולהסיק את אותן מסקנות שגויות בקשר לעצמם. אם הם מצליחים – למה אני לא?
איך מתקנים את גשר המוטיבציה כשחסרים לנו שלבים?
ג’סיקה מציאה לנו כמה דרכים להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו
- להבין מה מעורר מוטיבציה אצל אנשים עם הפרעת קשב ו… מה לא – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים במשימות ארוכות, חזרתיות ומשעממות. מצד שני, דברים דחופים, חדשים או מעוררי עניין אישי יכולים לעורר מוטיבציה רבה אצל אנשים עם הפרעת קשב. ג’סיקה מדגישה שזו לא בחירה, זו הדרך שבה המוח שלנו עובד. את ההסבר שלה על משחקי מחשב והפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
- אפשר להפוך משהו לדחוף – על ידי המתנה לרגע האחרון או על ידי קביעת תאריכי יעד מלאכותיים במועדים מוקדמים יותר. זו אסטרטגיה פחות מומלצת, משום שהיא יכולה לעבוד, אבל על חשבון הבריאות הרגשית והפיזית שלנו. תוכלו ללמוד על ההשפעות השליליות של מצבי מתח מתמשכים – בקישור הזה.
- חידושים וריגושים – לנסות את אותם דברים בדרכים אחרות, או לנסות לגוון בין סוגים שונים של פעילויות.
- עניין אישי – לקשר את הפעילות לתחומי העניין שלנו או לנסות לעשות את אותה הפעילות בצורה מעניינת יותר
- חיזוקים חיוביים – להוסיף פרסים קצרי טווח להשלמת המשימה או לאורך שלבי ההתקדמות, כי כל דבר בטווח הארוך לא עובד אצלינו. הפרסים יכולים להיות חפצים פיזיים, אבל גם פעילויות, דברים סמליים כמו מדבקות או שבחים מילוליים מאנשים שחשובים לנו. האפשרות לקבל תגמול בטווח הקצר, יכולה להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו במצבים שבהם הגמול ארוך הטווח נתפס כבלתי נגיש ולכן בלתי רלוונטי (שלאנשים עם הפרעת קשב, זה רוב המצבים שבהם התועלת צפויה להתממש רק בטווח הארוך)
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD and Motivation ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה
ואת ההסבר על ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב – בקישור הזה
הפרעת קשב וויסות רגשי – מה שאתם צריכים לדעת / How to ADHD
אז… מה הקשר בין הפרעת קשב לוויסות רגשי?
טוב ששאלתם, כי ג’סיקה הכינה לנו סרטון על זה!
עיקרי הדברים:
היא מתחילה מהסיפור האישי שלה.
אם אתם רוצים להתרשם מרכבת ההרים הרגשית של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, אני ממליצה לכם לבדוק גם את הסרטון – בקישור הזה
באופן כללי אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD חווים רגשות נורמליים המותאמים למצב. כלומר, אנחנו לא שונים מאנשים נוירוטיפיקליים (בלי הפרעת קשב) מהבחינה הזו. ההבדל הוא בעוצמה של הרגשות וביכולת שלנו לשלוט בהם אחרי שהתעוררו. או במילים אחרות – בוויסות הרגשי.
היא מציינת בין היתר, גם את ההתייחסות של ברקלי לנושא.
אז אם אתם רוצים להיכנס יותר להיבטים הנוירולוגים, כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים שלו:
- על השליטה על ההתנהגות במצבים חברתיים ורגשיים – בקישור הזה
- ועל ההשפעה של הטיפול התרופתי על התפקוד הרגשי – בקישור הזה
ג’סיקה מסבירה את כל המיומנויות והשלבים שכרוכים בתהליכים של וויסות רגשי ומדוע זה יכול להיות מאוד מאתגר לאנשים עם הפרעת קשב.
זה קשור בין היתר לנושא של זיכרון העבודה, שעליו תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה
היא מסבירה גם מה זה מיינדפולנס (קשיבות) ואיך זה יכול לעזור.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD and Emotional Dysregulation: What You Need to Know ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך להסביר מה זאת הפרעת קשב? / How to ADHD
ג’סיקה המדהימה חוזרת כדי להסביר לנו איך להסביר לאחרים מה זאת הפרעת קשב וריכוז ADHD.
עיקרי הדברים:
הפרעת קשב היא מצב שקשה להבין ולכן גם קשה להסביר.
- הפרעת קשב היא דבר אמתי, אבל בלתי נראה לעין מבחינה חיצונית.
- הפרעת קשב היא בעיה בוויסות. כלומר, במקום להקצות בדיוק את משאבי הקשב הדרושים למשימה כלשהי יש לנו שתי אפשרויות: 150% או כמות רנדומאלית של קשב. תוכלו לשמוע עוד על קשיי הוויסות של אנשים עם הפרעת קשב ועל האופן שבו הציור יכול לסייע להם – בקישור הזה
- יכולת הוויסות היא חלק מהתפקודים הניהוליים של האדם. שעליה תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
- הפרעת קשב מתאפיינת גם בקשיים בזיכרון העבודה, עליו תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה, ועל הקשר שלו ללמידה – בקישור הזה
- לא לכל האנשים עם הפרעת קשב יש גם היפראקטיביות ו… למי שיש, זה לא תמיד בא לידי ביטוי בתנועה פיזית. זה יכול גם להתבטא בדרכים אחרות כמו דיבור, ריבוי מחשבות וכו
- הפרעת קשב לא מקשה רק עם וויסות של תפקודים קוגניטיביים, זה יכול גם להפריע לוויסות של רגשות. כדי ללמוד איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב כנסו – לקישור הזה.
- המערך הטיפולי מאוד חשוב לתפקוד של אנשים עם הפרעת קשב.
חוסר הבנה של המהות של הפרעת קשב והדרכים שבהן היא באה לידי ביטוי עלולה לגרום לסביבה להאשים את האדם בדברים שאין בו או שבדברים שלא בשליטתו. מה שיותר גרוע זה שאותו אדם עלול להאמין לכך בעצמו ואז נוצרות הרבה בעיות רגשיות ופגיעה בערך העצמי, שאפשר למנוע באמצעות הסברה נכונה. אז הפיצו את הסרטון.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to (Explain) ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לצפות בהרצאת ה- TED שלה – בקישור הזה
ובהסבר שלה על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה
בישול בטוח במטבח – טיפים ידידותיים לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה המלכה חוזרת אלינו בעוד סרטון הדרכה שימושי וידידותי לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, כדי שנדע איך לבשל במטבח בצורה בטוחה לעצמינו ולסביבה 😉
הערה קטנה – בהתחלה היא מציגה שירות מאוד מגניב להכנת ארוחות ביתיות שלמיטב ידיעתי לא קיים בארץ….
אז אם אתם בארצות הברית זה טוב לדעת ואם לא אתם יכולים להתחיל לראות מדקה 3:55
אם משום מה כן קיים דבר כזה בארץ, או שיהיה קיים בהמשך – ספרו לנו!
עיקרי הדברים:
- שריינו לעצמכם יותר זמן הכנה ממה שהמתכון אומר שצריך (הוא משקר!)
- פנו לכם את משטח העבודה לפני שאתם מתחילים
- אל תשתמשו בקרש חיתוך קטן מידי
- תדאגו לכם לסכין אחת טובה – מסתבר שזה לא רק יותר יעיל אלא גם יותר בטוח.
- הגנו על האצבעות שלכם בשעת החיתוך ואל!!! אל תנסו לחתוך משהו שאתם מחזיקים ביד!
- אל תתקמצנו על כלי עבודה – עדיף לשטוף יותר כלים מאשר להתמודד עם ההשלכות קומבינות שעבדו יפה בתיאוריה כשדמיינתם אותם בראש שלכם, אבל הובילו לפשלות לא נעימות במציאות…
- בחרו מתכונים שמאפשרים לבשל את כל הארוחה בכלי אחד, במקום להכין כל מנה או חלק ממנה בנפרד.
- הפרידו בין האכלה עצמית לבישול. הסבר נרחב על זה תוכלו לראות בסרטון על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
- נסו להפוך את הבישול למהנה על ידי מוסיקה, ריקוד ומה שעושה לכם טוב.
- אם אתם משתמשים במכשירים חשמליים להשמעת מוסיקה או כל דבר אחר במהלך הבישול, סדרו להם מעמד או מחזיק משל עצמם שאינו צמוד למשטחי העבודה שלכם.
- אל תעזבו את המטבח כשמשהו מתבשל על האש, במיוחד אם זה על אש גבוהה ובמיוחד אם אתם בשלבי למידה ראשוניים של תפעול המטבח.
- אל תחזיקו בבית רק דברים “בריאים” – הכוונה טובה, אבל זה יגדיל את הסיכוי שלכם לבחור בהזמנת פיצה במקום בישול 😉
- אם מצאתם במקרר קופסאות של דברים שאתם לא זוכרים שהכנסתם לשם – אל תוכלו אותם! (הם כנראה היו שם יותר מידי זמן)
ויש גם רשימת צעדים פשוטה אם כל זה מבלבל אתכם:
- קראו את המתכון
- אספו את המצרכים
- הכינו את הכלים
- הכינו את המצרכים
- בשלו
נשמע מעניין?
צפו בסרטון ADHD Friendly Cooking Tips (Or, How to Not Start Kitchen Fires) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הנחיות בטיחות להפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה
איך ליצור Bullet Journal – יומן “בולטים”? / How to ADHD
ג’סיקה המהוללת מסבירה איך ליצור ולתחזק Bullet Journal – יומן “בולטים”, ככלי להתארגנות וניהול עצמי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
היא עוד מגדילה לעשות ומדברת עם ממציא השיטה שהוא עם הפרעת קשב בעצמו 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Create a Bullet Journal Plus My Top 10 Tips ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
רוצים לשמוע עוד? בואו להכיר את ממציא השיטה!
צפו בסרטון Bujo Update + Tips From the Inventor of the Bullet Journal!
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה
ואת ההסבר על עיוורן הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
איך זה באמת מרגש לחיות עם הפרעת קשב? / How to ADHD
ג’סיקה שאלה אנשים עם הפרעת קשב שאלה אחת: מה אתם רוצים שהעולם ידע על הפרעת קשב וריכוז ADHD?
המון אנשים שלחו לה סרטונים וידאו עם התשובה ויחד עם בעלה הטרי הם ערכו עבוריינו את הסרטון המדהים הזה!
דוגמאות נבחרות:
- רק בגלל שאתם לא רואים את זה, לא אומר שזה לא קיים.
- הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים שלי, משינה, ללימודים, עבודה, יחסים בין אישיים ואני צריך לנהל את כל החיים שלי סביבה.
- הפרעת קשב לא תמיד נראית אותו דבר.
- החלק הכי גרוע הוא שלא מתייחסים לתסמינים שלי כתסמינים, אלא כהתנהגות שנעשו בכוונת תחילה כדי לפגוע במישהו או מתוך חוסר התחשבות וזה אף פעם לא המקרה.
- כל פעם שאתם חושבים שהתכוונתי לפגוע בכם, לא התכוונתי. סביר להניח שפשוט פישלתי.
- אני מתוסכל לפחות כמוך וסביר להניח שאפילו יותר ממך.
- להיות עם הפרעת קשב זה כמו שיש לך מליון טרמפולינות בראש, שכל אחת מהן מייצגת מחשבה והמוח שלך קופץ על כולן.
- זה לא תירוץ, זה הסבר.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון This is What It’s Really Like to Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את שיחת ה- TED של ג’סיקה – בקישור הזה
ולקחת את ידה של ילדה עם הפרעת קשב וללכת קצת בנעליה – בקישור הזה
האם סוכר גורם לילדים להיות היפראקטיביים? / How to ADHD
ג’סיקה הכינה סרטון מיוחד לרגל ליל כל הקדושים (הלווין) בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות, או יותר נכון על חוסר הקשר ביניהם.
מסתבר שסוכר לא גורם להיפראקטיביות או בעיות התנהגות בקרב ילדים ומבוגרים.
מה???? באמת???
אם זה נשמע לכם הזוי או מוטעה, אתם לא היחידים.
על פי הסברה הרווחת בציבור יש קשר בין השניים וישנם לא מעט גורמים אינטרסנטים שמעודדים תפיסה שגויה זו. למעשה, המחקר מראה שאין שום קשר בין השניים, כפי שתוכלו לראות במקורות שמצורפים לסרטון ושנמצאים גם בהמשך הפוסט הזה. ג’סיקה מסבירה מה גורם לרוב הציבור לחשוב אחרת. עם זאת, חשוב להדגיש שבכל מקרה צריכה של כמויות גדולות של סוכר אינה בריאה ואינה מומלצת. אך ההמלצה למתן את צריכת הסוכר לא נובעת מכך שהוא גורם להיפראקטיביות, אלא משלל צרות רפואיות אחרות שהוא עלול לגרום.
שימו לב:
- כדי לקבל יעוץ בקשר לתזונה נכונה מומלץ לפנות לתזונאית קלינית. תזונה נכונה היא חלק מאורך חיים בריא שחשוב לכל האנשים עם או בלי הפרעת קשב.
- אם יש חשד לרגישות פיזיולוגית לסוכר (בלי שום קשר לקיומה או אי קיומה של הפרעת קשב), מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולמומחים המתאימים, כדי לקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ.
מדוע כל כך חשוב להיצמד לעובדות?
ג’סיקה מסבירה גם מדוע התפיסה השגויה בנוגע לקשר בין סוכר והיפראקטיביות בעייתית עבור אנשים עם הפרעת קשב.
בין היתר היא מציגה את הסיבות הבאות:
- הורים לילדים היפראקטיביים או לילדים עם התנהגות בעלת מאפיינים היפראקטיביים, מואשמים באופן שגוי על ידי הסביבה בכך שגרמו להתנהגויות אלו של ילדיהם משום שאפשרו להם לאכול דברי מתיקה המכילים סוכר.
- האמונה השגויה שניתן “לרפא” הפרעת קשב על ידי הפחתת סוכר, עלולה לגרום להורים להימנע מלפנות לטיפולים נחוצים אחרים.
- הניסיונות למנוע דברי מתיקה מילדים עלולים להוביל לחיכוכים רבים ומיותרים בדינאמיקה המשפחתית. כמו כן, הימנעות בילתי נחוצה מסוכר עלולה ליצור תחושת חסך אצל הילד, שעלולה בתורה להניע אותו לצריכת יתר במצבים שבהם יש גישה לסוכר ללא פיקוח הורי. הרי קשיי ויסות ואימפולסיביות הם חלק מהמאפיינים העיקריים שלנו…
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Does Sugar Make Kids Hyperactive? (Special Halloween Episode!) ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
המקורות המוזכרים בסרטון:
Flora, S.R., & Polenick, C.A. (2013) Effects of sugar consumption on human behavior and performance. The Psychological Record, 63, 513-524. doi:10.11133/j.tpr.2013.63.3.008
Wolraich, M. L., Wilson, D. B., & White, J. W. (1995). The effect of sugar on behavior or cognition in children: A meta-analysis. The Journal of the American Medical Association, 274, 1617-1621. doi:10.1001/jama.1995.03530200053037
Sciutto, M.J. (2015) ADHD Knowledge, Misconceptions, and Treatment Acceptability. Journal of Attention Disorders, 19(2), 91-98. doi: 10.1177/1087054713493316
Hoover, D. W., & Milich, R. (1994). Effects of sugar ingestion expectancies on mother-child interactions. Journal of Abnormal Child Psychology, 22, 501-515. doi:10.1007/BF02168088
מה הקשר בין מדע, סוכר והיפראקטיביות?
ג’סיקה היא לא היחידה שמדברת על הנושא כדי לנסות לתקן את התפיסה השגויה של הציבור בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות אצל ילדים. היא כמובן מציגה את הדברים מנקודת המבט של הפרעת קשב, אך ניתן לבחון אותו גם מזוויות אחרות. הרי האמת נמצאת בכל מקום 🙂
אם תרצו לשמוע הסבר נוסף, שמתמקד יותר בהסברים על השיטה המדעית, תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה
אהבתם?
תכלו לשמוע הסברים על מיתוסים נוספים אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
וללמוד איך אפשר להאכיל את עצמינו יותר טוב – בקישור הזה
הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה חוזרת אלינו והפעם בנושא חשוב מאוד – הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב ודרכים למניעת תאונות.
למה זה חשוב מאוד?
כי אנשים עם הפרעת קשב מועדים לפורענות בתחום הזה ולרבים מאיתנו יש נטייה מוגברת להיפצע. למעשה, הסרטון הזה הועלה בעקבות חבלה עצמית מרשימה של ג’סיקה.
יש לי הרגשה שתסכימו איתו שיותר עדיף למנוע מצבים כאלו מאשר להחלים מהם,
אז… בואו נלמד איך לשמור יותר טוב על עצמינו ועל סביבתינו 🙂
עיקרי הדברים
ישנם שני גורמים מרכזיים לתאונות:
- תנאים מסוכנים
- פעולות מסוכנות
ג’סיקה מספרת לנו איך אפשר להימנע מכל אחד מהם.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How to Accident-Proof Your ADHD, בתגובות ספרו לנו אם אתם מזדהים ושתפו אותנו בטיפים משל עצמכם.
אהבתם?
כדי להבין יותר טוב את הפוטנציאל לתאונות, קראו את הסיפור – בקישור הזה
ולכל נושא הנהיגה ובטיחות בדרכים כדאי לכם לבדוק את ההסבר – בקישור הזה
תמונה: Atlantic Training http://www.atlantictraining.com CC BY-SA 3.0
להיכשל בנורמליות: סיפור הצלחה של הפרעת קשב / Jessica McCabe How to ADHD + תוספות של חן ספקטור
בשעה טובה, הרצאת ה- TED של גיסיקה פורסמה לציבור והרי היא כאן לפניכם.
למי שלא מכיר אתם יכולים לבדוק את שלל הסרטונים המשובחים שלה שכבר עלו לאתר שלנו – בקישור הזה.
עיקרי הדברים (עם תוספות של חן)
בהרצאה ג’סיקה מתארת את הסיפור האישי שלה כילדה עם הפרעת קשב. כולם ראו שהיא חכמה ושיש לה פוטנציאל, אבל… היו כל מיני דברים שהיא נאבקה איתם ללא הרף. בין היתר היא מדברת על קשיים חברתיים, על קושי להתרכז בדברים שלא מאוד מעניינים, חפצים רבים שהולכים לאיבוד וכו. היא בעצם נפלה פה על שתי קטגוריות שמקשות את האבחון של הפרעת קשב לאור חוסר מודעות של החברה – מחוננות ומגדר.
- על הפרעת קשב ומחוננות תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבעיה במקרים אלו נובעת משני גורמים. הראשון הוא נטייה בלתי מודעת של אנשים עם אינטיליגציה גבוהה לפצות על הקשיים, באופן שמסתיר הן את הגורמים לקושי והן את רמת המשכל. השני הוא הבלבול בציבור בין לקויות למידה להפרעת קשב, שכן להבדיל מלקות למידה, הפרעת קשב לא בהכרח מובילה לפגיעה בתפקוד האקדמי.
- על הפרעת קשב אצל בנות ונשים תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבדלי המגדר של הפרעת קשב גם הם תוצר משולב של שני גורמים שונים. הגורם הראשון הוא ההבדל הביולוגי שמוביל לשוני בצורת הביטוי של התסמינים. משום שרוב הציבור מודע לתסמינים הזכריים, רוב האנשים לא ישייכו את התסמינים הנקביים להפרעת קשב. בעיה דומה קיימת גם עבור קשיים בלתי נראים אחרים. למשל, תוכלו לשמוע הסבר על הבדלי מגדר באוטיזים – בקישור הזה. הבדל נוסף הוא תהליך החברות ותפקידי המגדר השונים המיועדים לבנים ולבנות. בעוד שלבנים החברה מראה סלחנות רבה עבור התנהגות “שובבה” מבנות יש ציפייה חברתית להתנהגות רגועה ומנומסת יותר. על כן סביר להניח שמגיל צעיר הקפידו איתן יותר על הנושא הזה. הצד החיובי הוא שאותה הקפדה יכולה לסייע בבניית מיומנויות חברתיות, הצד השלילי הוא שבנות עלולות לסבול מחוויות שליליות תדירות ועוצמתיות יותר מבנים המתנהגים בצורה דומה. מומלץ בחום לשמוע את השיר “ילדה קטנה” שמבטא את התחושות הללו בצורה חדה וקורעת לב – בקישור הזה.
ג’סיקה ממשיכה ומספרת על תהליך האבחון. תוכלו לראות את הסרטון המרגש שבו היא מודה לאמא שלה על המאמצים שעשתה עבורה – בקישור הזה. היא מספרת על ההשפעה הדרמטית של הטיפול התרופתי על התפקוד בבית הספר, על היכולת החברתית ועל יכולת היצירה האמנותית שלה.
היא ממשיכה ומספרת על הקושי להסתדר עם החיים הבוגרים – בהשכלה הגבוהה, בזוגיות, בעבודה וכו. אבל יש לה פוסטנציאל. היא עובדת קשה, למה היא לא מצליחה לממש אותו? היא מספרת על תגובות המשפחה ועל היאוש האישי שלה ממה שנראה כמו מאמץ מייגע, מתמשך וחסר תועלת. בשלב זה היא הבינה שהטיפול התרופתי אינו מספיק. היא התחילה לחקור את הנושא ומצאה מידע רב.
היא פתחה ערוץ יוטיוב, בלי לדעת איך זה עובד בכלל והתחילה להפיץ ברבים את מה שלמדה.
המסרים העיקריים שלה בהרצאה זו הם:
- הפרעת קשב היא דבר אמיתי והיא אינה נובעת מבעיות בהורות או מחוסר משמעת. היא גם לא נגרמת מצריכה של סוכר או טכנולוגיה. סרטון הסבר בנושא תוכלו לראות – בקישור הזה.
- הפרעת קשב היא הקצנה של חוויות אנושיות רגילות. כלומר, כולנו חווים מידי פעם קושי בריכוז אבל בהפרעת קשב העצמה והתדירות של התסמינים מובילים לפגיעה חמורה בתפקוד ובאיכות החיים. מידע נוסף על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.
- להפרעת קשב יש טיפול יעיל. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית.
- והכי חשוב – אתם לא לבד!
נשמע מעניין?
צפו בהרצאה Failing at Normal: An ADHD Success Story | Jessica McCabe | TEDxBratislava וספרו לנו בתגובות את החוויה האישית שלכם ואילו תובנות ההרצאה העלתה בכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפאנל בנושא בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה
ולהכיר את ריק גרין שאובחן בגיל מאוחר, מופיע באחת השקופיות בהרצאה הזו ובדומה לג’סיקה גם כן החליט לעסוק בהסברה בנושא.
תוכלו לשמוע את הסיפור האישי שלו – בקישור הזה.
איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה? / How to ADHD
לדברי ג’סיקה זה לא שלאנשים עם הפרעת קשב קשה לעשות דברים או לסיים אותם. הקושי הוא לעשות דברים מסויימים בזמן מסויים. אחת הסיבות לכך שאנשים עם הפרעת קשב נוטים לדחות דברים היא החשש מההתמודדות עם המטלה. אבל… הדחייה רק מגבירה את החשש שמקשה עוד יותר על השלמת המשימה. בסרטון הזה תוכלו לשמוע כמה טיפים ודרכי התמודדות שיכולים לעזור לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Fight Your Procrastination Anxiety (and Win!) וספרו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה
ואת ההסבר של ג’סיקה על איך לסיים פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה
פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD
מה שקורה כששתי יוטיוביסטיות עם הפרעת קשב משתפות פעולה?
יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.
קצת רכילות
בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.
למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.
לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?
אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה
איך להאכיל את עצמינו? / How to ADHD
מה אתם יודעים? ג’סיקה נפגשה עם האנה (או חנה?) הארט, כדי ללמוד קצת על בישול עם הפרעת קשב. האנה התחילה את הקריירה שלה מסדרת הסרטונים “המטבח השיכור שלי” שתוכלו לראות – בקישור הזה. כך שסביר להניח שאם מישהו יכול ללמד איך להרגיש נוח במטבח זו היא.
עיקרי הדברים:
- להפריד בין פעולת הבישול לפעולת ההאכלה העצמית
- הבישול יכול להיות אירוע שלם שלוקח יום שלם וקשה להשלים אותו כשרעבים
- אז קודם כל לדאוג שיהיה לכם אוכל זמין שאתם אוהבים
וקצת מסביב:
בנוסף לענייני הבישול, מעניין לראות כאן גם את השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב. לשתיהן יש אבחנה של ADHD. אבל, כפי שתוכלו לראות, אצל כל אחת מהן זה נראה אחרת לגמרי. אמנם יש ביניהן קווים משותפים, אבל לכל אחת מהן יש גם את נקודות החוזק והחולשה שלה. השונות הזו מאוד מקשה על ההבנה של הציבור בנושא של הפרעת קשב, כי חלק מאיתנו יכולים להיות מצוינים בדברים מסוימים שהחלק השני ממש גרוע בהם ולכולנו יש הפרעת קשב. היתרון שלנו כקהילה הוא שאנחנו צוברים ידע ומיומנויות בשלל תחומים, כך שאנחנו יכולים ללמד ולהשלים זה את זה.
הן עשו סרטון נוסף בערוץ של האנה, שאעלה בהמשך ואקשר לפה ואם לא תזכירו לי. כי בשביל מה יש חברים?
נשמע מעניין?
להסבר המלא יחד עם כל הצחוקים שיוצרות שתי נשים עם הפרעת קשב באותו החדר, צפו בסרטון How to Get Comfortable in the Kitchen ft Hannah Hart!
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק את הסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה
ואת הפנאל בנושא בריאות הנפש שבו השתתפו שתיהן – בקישור הזה
תמונה: By Ernst Vikne CC BY-SA 2.0
איך לפתח את החוסן שלכם? / How to ADHD
הקדמה
לסרטון הזה קדם סרטון אחר שבו ג’סיקה שיתפה אותנו בחווית הכישלון שלה, כשלא הצליח לעמוד בזמנים של ערוץ היוטיוב שלה. היא ממש ניסתה אבל שום דבר לא היה מוכן גם כשהדד-ליין כבר היה מאחוריה. כמו שאתם מתארים לעצמכם, זה מצב שיכול לעורר יאוש וספקות עצמיים. אם לא ראיתם את זה עדיין, כדאי רגע לקחת את הזמן ולצפות – בקישור הזה.
תזכורת
הדרך היחידה שבה כישלון יכול לפגוע בנו היא רק אם אנחנו נותנים לו לעצור אותנו. למרבה הצער, פעמים רבות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו מרימים ידיים, מתייאשים מהמטרות שלנו ולעתים גם מעבדים אמון בעצמינו.
למה הדבר דומה?
זוכרים את מכונות המשחקים של פעם? אז שם יש לכם חיים בכל מכונה ואם אתם נפסלים אתם יכולים לנסות שוב. כך אנחנו יכולים לקבל משוב מידי על הביצוע, להסיק מסכנות ולהפיק לקחים להמשך. אם מעניין אתכם הקשר בין הפרעת קשב למשחקי מחשב, צפו בסרטון ההסבר שג’סיקה הכינה על הנושא הזה – בקישור הזה. ואם מעניין אתכם לדעת עוד על הצורך של אנשים עם הפרעת קשב במשוב מיידי וברור, צפו בהסבר של ברקלי – בקישור זה.
כל זה טוב ויפה, כל עוד שיש לכם מטבע נוסף כדי להמשיך לשחק אחרי שנגמרו לכם כל הפסילות. כדי לדעת מה קורה כשכל האסימונים נגמרים, צפו בהרצאה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה.
אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיכשל יותר ולקבל הרבה יותר משובים שליליים מהסביבה, בהשוואה לאנשים שאין להם הפרעת קשב. זה יכול להוביל לשחיקה רצינית. כלומר, אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא מטבעתו או אסימונים לעתים קרובות מידי.
איך בונים חסינות?
כדי לבנות את החסינות שלכם אתם צריכים ללמוד כיצד להשיג לכם יותר אסימוני משחק. הרי זה לא משנה כמה אסימונים אתם צריכים כל עוד שהם לא נגמרים לכם.
להסבר איך אפשר למלא את מלאי המטבעות אחרי תקופה מייאשת, צפו בסרטון How to Build Resilience: Quarters of Encouragement – יש שם כמה טיפים ממש טובים:
אהבתם?
למקרים קשים במיוחד צפו בהסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה
ובהסבר על מה לעשות כשעשיתם טעות נוראה – בקישור הזה
תמונה: By Felipe Juan Artista CC BY-SA 4.0
האם אני כישלון? / How to ADHD
כולנו נכשלים מידי פעם, אבל לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה להיכשל הרבה יותר. לעתים גם באופן יום יומי. זה יכול לחלחל למודעות העצמית שלכם.
ג’סיקה כל הזמן מספרת כמה קשה לה להתמיד בהעלאת הסרטונים שלה על הפרעת קשב לערוץ המשובח והחשוב שלה How to ADHD. אם אתם תוהים למה, אז זה בגלל שיש לה הפרעת קשב בעצמה והתמדה ולוחות זמנים זה לא מהצדדים החזקים שלנו. בשבוע שבו צולם הסרטון היא לא הצליחה להעלות, או אפילו לכתוב או לצלם סרטון גם אחרי שהדד-ליין היה מאחוריה. דברים כאלו ישר יכולים להכניס אותנו לסרטים יפים על כמה שבחיים לא נצליח שום דבר ובאותו הרגע זה נראה אמיתי מאוד.
מה חדש תחת השמש?
מה שחדש זו הגישה, התובנה, הצורה הנוספת שבה אפשר וכדאי להסתכל על החיים:
“כישלון הוא לא ההפך מהצלחה – הוא מה שקורה בדרך אליה”
לא יודעת מה איתכם, אבל לי המשפט הזה משנה את כל השקפת החיים. היא טוענת שהדרך היחידה שכישלון יכול למנוע מכם הצלחה היא רק אם תפסיקו לנסות בגללו. כל עוד שאתם ממשיכים לנסות, אתם יכולים להשתמש בו כמשוב לצורך הפקת לקחים והתקדמות יעילה יותר בהמשך הדרך. יכול להיות שיקח לנו הרבה יותר זמן ושניפול הרבה יותר בדרך, אבל כל מה שצריך זה להמשיך לנסות.
התחברתם?
צפו בסרטון Am I a Failure?, כתבו לנו בתגובות מה דעתכם והעבירו את זה למישהו שיכול להיעזר בקצת אמפתיה, הזדהות ותקווה בזמנים הקשים…
אז איך בונים חסינות?
תוכלו למצוא את סרטון ההמשך של ג’סיקה על בניית חסינות – בקישור הזה
אהבתם?
ראו גם את הסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה
ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה
איך לתקתק פרויקטים בלי לקרוס? / How to ADHD
ג’סיקה שלנו חוזרת עם פרוייקטים!
אנשים עם הפרעת קשב שכמנתנו נוטים להיכנס להרבה דברים חדשים ומגניבים ומעניינים כי זה כיף!
אבל זה כיף רק עד שאנחנו מגילים שנכנסנו ליותר מידי דברים, שהם כבר לא חדשים ואולי פחות מעניינים, שאין לנו כבר כוח או זמן להשלים אותם ו…. אופס. בעיה.
יש לנו שילוב של כמה מאפיינים שעלולים להפיל אותנו כל פעם מחדש בתכנון הלו”ז שלנו. על ההתלהבות מדברים חדשים כבר דיברנו, אבל היא לא הדבר היחיד שמקשה עלינו להימנע מיצירת עומס יתר. לצידה יש גם את הרצון להתחבב על הזולת ולהוכיח את עצמינו, קשה להגיד “לא” לאנשים שקרובים לליבנו ומבקשים את עזרתנו. בנוסף, יש לנו בעיה בהערכת זמנים, להסבר על ה”עיוורון זמן” של אנשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן. כל אלו ביחד עושים לנו סמטוחה גדולה ואז אנחנו עלולים למצוא את עצמינו פותחים עוד דברים חדשים כדי להסיח את הדעת מהברוך של הקודמים ו…. אתם כבר מבינים שזה לא הולך למקום טוב ככה 😉
אז איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים הזה?
טוב שאתם שואלים! ג’סיקה הכינה לנו שאלון בדיקה קצר, שיעזור להחליט האם כדאי לקחת על עצמינו את הפרוייקט הבא או לא.
נשמע שימושי? תוכלו להוריד את הקובץ המקורי באנגלית – בקישור הזה
להסבר המלא עם כל הטיפים, צפו בסרטון How to Get Projects Done, On Time, Without Your Life Falling Apart in the Process
אהבתם?
צפו בסרטון ההסבר על מה קורה כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה
ואם התפקשש לכם ובכל זאת התחלתם לקרוס, צפו במדריך לשעת משבר – בקישור הזה
תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0
איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת? / How to ADHD
גיסיקה של How to ADHD מסבירה לנו איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת.
היא מסכמת לנו את הדברים דרך חמישה כללים עיקריים:
- כנות – במיוחד כשדברים לא בסדר.
- לריב באופן הוגן – הרי המטרה היא לא לנצח או להוכיח שאתם צודקים, אלא להגיע להבנה הדדית.
- אל תהיו משעממים, תעשו דברים מגניבים, תגדלו ותאפשרו לצד השני לפעול באופן דומה.
- תנסו, אבל במידה הנכונה – לא להגזים ולא לשחוק את עצמכם.
- כבדו את הזכות של הצד השני לקבל החלטות עבור עצמו – גם אם אתם חשובים שאתם יודעים יותר טוב מה צריך לעשות. פרט, למקרים יוצאי הדופן שבהם עלולה להיות סכנה בטיחותית לאדם או לסביבה. אבל… אם הם סתם לא עושים את מה שאתם רוצים שיעשו, אתם צריכים לכבד את זה שהם אנשים נפרדים ממכם. זה קשה אבל חשוב. אם אתם לא הורים של אדם מסוים, אל תתנהגו אליו כאילו הוא הילד שלכם. במקום לשנות את הצד השני נסו לשנות דברים שנמצאים במסגרת השליטה שלכם.
הכללים האלו נבנו מתוך הניסיון הזוגי שלה, אבל טוב ליישם אותם בכל מערכת יחסים 🙂
נשמע מעניין?
צפו בחלק ראשון של How to Make a Good Relationship Great: Our Top 5 Rules ואל תשכחו להמשיך לשני 😉
חלק שני:
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על הפרעת קשב ומערכות יחסים – בקישור הזה
ואת התכנית של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה
תמונה: By Compagina CC BY-SA 4.0
פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD
ג’סיקה המלכה שלנו הייתה ב- VidCon, שהוא כנס שנתי גדול מאוד של יוטיוביסטים (אנשים שמעלים סרטונים ליוטיוב). היא השתתפה במספר פאנלים של בריאות הנפש, כדי להסביר על הפרעת קשב ולספר את הסיפור האישי שלה. למרות שאובחנה בגיל צעיר יחסית, היא מצאה שגם בגיל 30 היא עדיין נאבקת עם הפרעת קשב. היא החליטה ללמוד כמה אסטרטגיות, לשים אותם במקום שבו הן לא ילכו לאיבוד ועל הדרך למה לא לפרסם אותם ברשות הציבור למקרה שהם יהיו שימושיים גם לאנשים אחרים. וכן, הם שימושיים מאוד! כדי להתרשם מהסרטונים שהיא מעלה – לחצו כאן. וכדי לשמוע את סיפור החיים שלה – לחצו כאן.
הכירו את כל המי ומי
היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:
האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂
היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.
קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.
קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉
תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.
שימו לב:
יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.
נשמע מעניין?
אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂
אהבתם?
צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.
ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה
תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0
איך למצוא עבודה ולשמור עליה עם הפרעת קשב? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell
והפעם, ג’סיקה ונד מדברים על עולם העבודה – איך למצוא את המשרה שמתאימה לכם ואיך לשמור עליה 🙂
נד ממליץ לחשוב על שלושה דברים ולנסות לשלב ביניהם:
- דברים שאתם אוהבים לעשות
- דברים שאתם טובים בהם
- דברים שאנשים אחרים מעוניינים לשלם לכם כדי לעשות אותם
הוא מדבר גם על הצורך במפלט יצירתי, שאם לא ניתן להשיג אותו במסגרת העבודה חשוב מאוד שיהיה לו ביטוי משמעותי בשעות הפנאי.
וכמובן עולה השאלה אם ואיך לספר למעסיק על הפרעת הקשב של העובד.
רוצים לשמוע עוד?
כנסו לסרטון How to Grab the Best Job for an ADHD Brain! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
לסרטון הקודם של הצמד המגניב הזה – לחצו כאן
ואם אתם מאלו שבא להם לעשות יותר מידי דברים, כדאי לכם לראות את הסרטון על מולטי-פוטנציאלים – בקישור הזה
תמונה: Owlchemy Labs CC BY-SA 3.0
הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell
ג’סיקה המהוללת מראיינת את נד הלוול Dr. Ned Hallowell ונותנת לכם הזדמנות להיות זבוב על הקיר בשיחה של שני אנשים עם הפרעת קשב, על הפרעת קשב.
נשמע מגניב?
הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.
ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.
נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…
כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.
נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.
אהבתם?
צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה
ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה
טיפים להכנת שיעורי בית / How to ADHD
ג’סיקה המהוללת חוזרת אלינו עם שלל טיפים להכנת שיעורי בית והתמודדות עם מטלות בית הספר.
נקודות עיקריות:
- צרו לעצמכם מרחב למידה – מקום שבו אנשים אחרים לא יפריעו לכם ושיהיה לכם כיף לעבוד בו.
- צרו לעצמכם אתגר – כדאי שהמטרה תהיה קצרת טווח וראליסטית 😉
- צרו מחויבות חיצונית – ספרו למישהו מה המטרות שלכם, בקשו תמיכה מחברים וסמנו לעצמכם הישגים בצורה בולטת (כמו טבלת מדבקות).
- חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים יותר
- מדבקות, הרבה מדבקות!
- לנסות לשלב תנועה
- נסו למצוא חברים ללמידה
- תגמלו את עצמכם על המאמץ, במקרה הצורך לנו למישהו אחר “לשמור” על התגמול 😉
- לרשום לעצמכם מה צריך לעשות כדי שלא תצטרכו להחזיק את הכל בראש. כך גם יותר קל לארגן וגם אפשר למחוק דברים שסיימתם.
- לא לפחד לגוון ולעבור בין נושאים או מטלות מסוגים שונים
- תנוחו כמו שצריך ואל תרגישו רע עם זה, הקפידו על הפסקות.
- תזכרו שלכל אחד מתאים משהו אחר, תבדקו מה עובד בשבילכם 🙂
והכי חשוב – כובע מגניב!!!
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Homework: Top 10 Tips for ADHD Success וכתבו לנו בתגובות מה עוזר לכם להתמודד עם הדברים האלו?
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על תפקודים ניהוליים בהקשר של למידה – בקישור הזה
ולהרחיב את הדעת עם אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ – בקישור הזה
תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0
איך להכין בקבוק להרגעה עצמית (או צנצנת נצנצים) / How to ADHD
בסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כיצד ניתן להכין באופן בייתי בקבוק שיכול לסייע לוויסות רגשי.
שימושי ביותר וגם פעילות יצירה מהנה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Make a Calming Bottle הפיצו ברבים!
לסרטון הקודם של ג’סיקה שמסביר על נושא הוויסות הרגשי ועל הצורך בבקבוק מסוג זה – לחצו כאן.
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים המספקים באופן מוזר – בקישור הזה
ואת הסרטון שמסביר איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה
תמונה: By Bastet78 CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0
התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה מספרת על קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב.
היא מסבירה שזה לא עניין של חינוך או משמעת, אלא קושי לשלוט בעוצמת הרגשות.
כלומר, זו לא אשמת ההורים!
במקרים כאלו לא רק שעונשים לא יועילו, אלא שהם אף עלולים להחמיר את המצב בכך שיוסיפו עוד רגשות לקלחת הגדושה ממילא.
צריך לזכור גם שבמצב של סערת רגשות אין פניות לשיחות רציונליות. לכן אין טעם להרחיב בהסברים בזמן ההתפרצות .
אז מה עושים?
מקנים כלים להתמודדות עם רגשות עזים במיוחד. זה תפקידו של הטיפול ויש גם כמה טיפים שיכולים לעזור (ראו קישורים אחרי הסרטון).
משתדלים דוגמה אישית לשליטה ברגשות. כלומר, לשמור על קור רוח ולא להגיב לכעס בכעס. יש לזה יתרון נוסף במקומות ציבוריים, משום שמסתבר שהסביבה לא שופטת את המצב על פי התנהגות הילד אלא על פי תגובות ההורים.
הקפדה על תזונה ומנוחה לאורך היום יכולים גם כן למנוע ולצמצם את ההתפרצויות. זאת משום שרעב ועייפות מקשים עוד יותר על שליטה ברגש. נושא זה חשוב במיוחד במקרים של טיפול תרופתי, משום שהוא עשוי להפחית את התחושה של הגוף לרעב ולעייפות, אבל לא את הצורך שלו באוכל ושינה.
אהבתם?
לסרטון הדרכה לילדים על נשימות מהבטן – לחצו כאן.
לסרטון הדרכה על הכנת בקבוק ההרגעות או צנצנת הנצנצים – לחצו כאן.
תמונה: By Aleksandr Markin / Александр Маркин CC BY-SA 2.0
איך זה מרגיש לקבל אבחנה של הפרעת קשב בגילאי הבגרות? / How to ADHD
המודעות להפרעת קשב הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. משום שבעבר לא הייתה מספיק מודעות הרבה מבוגרים עם הפרעת קשב לא אובחנו בילדותם. לעתים קרובות מבוגרים עם הפרעת קשב מפנים את עצמם לאבחון, לאחר שנתקלו בתיאור של הפרעת קשב וחשו הזדהות רבה. סיבה נפוצה נוספת לאבחון מבוגרים טמונה באופי הגנטי של הפרעת קשב. כלומר, מבוגרים רבים ניגשים לאבחון בעקבות אבחון של ילדיהם.
אחת התופעות השכיחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שקיבלו אבחנה בגיל מאוחר היא אבל על החיים שהיו יכולים להיות. לא כולם חווים את זה ומי שלא, הרוויח. למי שכן, זה יכול להיראות מוזר מאוד, משום שקשה להבין מדוע כשסוף סוף דברים מתחילים להשתפר העצב בא ומציף את ההוויה בצורה כל כך חזקה וכוללת. לכן חשוב מאוד לדעת שזהו תהליך טבעי, שיש לעבור אותו ולעבד אותו לפני שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולבנות את החיים החדשים. אמנם חייבים לעבור את זה אבל מומלץ לא לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם כמו חברים ומשפחה, הצטרפו לקהילת הפרעת קשב שלנו ובמקרה הצורך לא לחשוש לפנות לאנשי מקצוע כדי לקבל את התמיכה הרגשית ואת הכלים הנחוצים להתמודדות בריאה, חיובית ומקדמת. לפעמים צריך לבכות קצת על החלב שנשפך, להקל על המועקה שבפנים, לאזור כוחות, לקום, להביא את הסמרטוט או להיזכר במשהו אחר בדרך 😉
ג’סיקה אובחנה בגיל 12, לכן לצורך הכנת הסרטון הזה היא פנתה לעזרתו של Brett Thornhil שאובחן בגיל 43 כדי לשמוע על החוויה שלו. הוא מספר על התהליך במבט של 7 שנים לאחור ממרום גיל היובל שלו 🙂
הוא מדבר על חוויות רגשיות שליוו אותו לאורך השנים כמו תסמונת המתחזה והמאמצים העצומים הכרוכים בתפקוד היום יומי, על הבדידות של אנשים עם דפוסי חשיבה ייחודיים, על שלבי האבל האישיים שלו, על ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועל המסע שהוא עבר כדי ליצור לעצמו חיים חדשים לאור האבחנה והמודעות החדשה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון What it’s Like to be Diagnosed with ADHD as an Adult ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות
אהבתם?
אם כן, כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ריק גרין על הנושא – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Noemi Nuñez CC BY-SA 2.0
הפרעת קשב וניהול כעסים / How to ADHD
הפרעת קשב היא לא בעיה של מחסור בידע, אלא יותר בעיה של וויסות. הסרטון הזה עוסק במיוחד בוויסות של רגשות ובוויסות של ההתנהגות במצבים שבהם הרגשות לא מווסתים. הכוונה היא לאותם המצבים שבהם אתם יודעים שהתנהגות מסוימת לא ראויה, שאתם יודעים שיהיו לכך השלכות כואבות שעדיף להימנע מהן, אבל ממש ממש ממש הצליחו לעצבן אתכם היום ולא הצלחתם לעצור. אופס.
למה זה קורה?
כי אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב היא האִינְהִיבִּיצְיָה או יכולת העַכָּבָה (כלומר, עיכוב תגובה).
האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
כן! ובסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כמה דרכי התמודדות אפשריות שיכולות לעזור לכם.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Anger and ADHD: How to Build up Your Brakes וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלה על התמודדות עם התפרצויות – בקישור הזה
ואת הסרטון על התמודדות עם תסכול – בקישור הזה
תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0
איך לשחק את המשחק החברתי / How to ADHD
הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב לא תמיד נובעים מחוסר הבנה של הכללים החברתיים, במקרים רבים הקושי טמון דווקא ביכולת השימוש שלהם. כלומר, להוציא מהכוח אל הפועל את ההתנהגות הרצויה בזמן ובמקום ההולמים. ללא טיפול מתאים מצב זה יכול לפגוע בקשרים החברתיים באופן שעלול להוביל לפתוח של בעיות משניות. כלומר, ילד שלא עולה בידו להתחבב על עמיתיו ללימודים עלול להישאר בצד בחלק הולך וגדל של האינטראקציות החברתיות. כתוצאה מכך, דווקא הילדים שצריכים תרגול רב יותר לצורך רכישת המיומנויות החברתיות זוכים לפחות הזדמנויות להשתמש בהן ולתרגל אותן. כך הפער הולך וגדל.
ככל שמתעצם הפער מול בני הגיל, כך סביר יותר שיצטברו חוויות שליליות שיורידו את הביטחון העצמי ישמשו קרקע פוריה להתפתחות של בעיות רגשיות כמו חרדה חברתית וכו’. קשיים אלו עלולים להוביל להתנהגויות של הימנעות ובריחה שיתנו דחיפה נוספת לאותו מעגל שלילי שמעצים את עצמו….
האם יש אור בקצה המנהרה הזו?
תשמחו לשמוע שכן!
בסרטון הזה ג’סיקה מסבירה שכישורי חברתיים ניתנים לפיתוח ולמידה.
לא רק זאת, אלא שהיא גם מגדילה לעשות ומסבירה איך אפשר להשתפר במשחק החברתי 🙂
נשמע מעניין?
אז יאללה – צפו בסרטון ADHD and Friendships: How to Play the Social Game!, תיהנו והפיצו לכל עבר!
אהבתם?
כדאי לכם לצפות גם בסרטון 3 דרכים ליצור חברויות חדשות – בקישור הזה
ובסרטון על איך להיות פופולריים? – בקישור הזה
תמונה: By InPhonic Customer Service CC BY 2.0
הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD
לאנשים עם הפרעת קשב קשה לשמר את תשומת הלב לאורך זמן על דברים שלא מתגמלים את המוח על ההתמקדות בהם. הנטייה הזאת מיוחסת לפגיעה בתפקוד המוחי של המוליך העצבי דופמין. משום שהתגובה שלו לגירויים רגילים חלשה מאוד ביחס לאנשים ללא הפרעת קשב, לאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בגירויים עוצמתיים יותר כדי שהפעילות שלו תהיה מספיק גבוהה כדי להיות אפקטיבית.
דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:
- תחומי עניין אישיים
- אתגר
- חידוש
- “דד-ליין” מטורף
את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..
רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?
צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0
תודה שטיפלת בי – סרטון חובה להורים בתחילת הדרך / How to ADHD
בסרטון מרגש עד דמעות, ג’סיקה פונה אל אמא שלה ומודה לה על שהשכילה לשים לב שמשהו אצלה לא בסדר, לקחת אותה לאבחון ולהתאים לה טיפול. היא מודה לה שלא פחדה מכל המיתוסים סביב הפרעת קשב, לא הושפעה מהסטיגמה בציבור או מהמידע המטעה בתקשורת והתעלמה מכל המבטים השופטים. ג’סיקה מודה לאמא שלה על שהקשיבה לה כשהיא סיפרה שהיא מתקשה, על כך שהיא שמה לב שהיא שונה מילדים אחרים, על שאפשרה לה להבין את המקור לשונות זו ובכך להסיר מכתפייה את תחושת האשמה. היא מודה לה שלא התייחסה לטיפול התרופתי כמוצא אחרון וחזרה שוב ושוב לרופא עד שמצאו עבורה את המענה המתאים ביותר.
ג’סיקה מעידה על עצמה שבזכות הטיפול היא הצליחה יותר בלימודים בנתה את הביטחון העצמי שלה ונמנעה מבעיות רגשיות קשות ,שלעתים קרובות מפתחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שלא זכו לטיפול ולתמיכה הורית. בעיקר היא מודה לה שבכך שהאמינה לה ועזרה לה להבין את עצמה היא יכלה להיפרד סוף סוף מתחושת הבושה הנוראה.
נשמע מעניין?
תחזיקו חזק את הממחטות, צפו בסרטון What I Want to Say to My Mom, Who “Drugged” Me והפיצו לכל עבר!
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ג’סיקה על מה שקורה כשמפסיקים לקחת תרופות – בקישור הזה
ואת ההסבר על החשיבות של פיתוח חוסן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
מיתוסים על הפרעת קשב שפשוט מסרבים למות…. / How to ADHD
ג’סיקה מציגה 10 מיתוסים שונים אודות הפרעת קשב.
עבור כל אחד מהם היא מסבירה באופן מאוד ברור ומשעשע, האם הוא נכון או שגוי ולמה.
היא מדברת על עצם ההגדרה, על הטיפול התרופתי, על דברים שלא סותרים את קיומה של הפרעת קשב (כמו ציונים טובים), על מבוגרים, משחקי מחשב וכו
מומלץ 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 10 ADHD Myths That Just Won’t DIE, הפיצו לכל עבר וצאו להילחם בזומבים!
לקובץ עם עיקרי הדברים – לחצו כאן
לקריאה נוספת על החשיבות של הסברה והימנעות ממידע מטעה – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון בנוגע לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת הסרטון בנוגע להתמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה
למה משחקי מחשב תופסים את הקשב שלנו כל כך טוב? / How to ADHD
ישנם לא מעט מקרים שבהם אנשים עם הפרעת קשב יכולים להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב, אבל… לא מתמידים דקה וחצי בדברים אחרים.
זה לא בגלל שהדברים האחרים קשים יותר, הרי משחקי מחשב יכולים להיות מאוד מאתגרים.
אז למה זה קורה?
אחת הסיבות המרכזית היא שמשחקי מחשב מספקים משוב מיידי, מדויק ולא שיפוטי, אשר מאוד חשוב ושימושי לאנשים עם הפרעת קשב.
לולאות המשוב של משחקי המחשב מאפשרות תהליך למידה יעיל ומתגמל, חרף האתגרים שהמשחק מציב בפני השחקן וחרף המאמץ הנדרש ממנו.
בנוסף, את כל העקרונות האלו אפשר גם ליישם בחיים האמתיים 🙂
רוצים לשמוע עוד?
להסבר המלא צפו בסרטון Why You Can Focus on Video Games (and How to Hack it)
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההרצאה על המשחק שיכול לתת לך עוד 10 שנות חיים – בקישור הזה
ולקרוא את המאמר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה
תמונה: By Pia Ojanen CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0
מה לעשות כשהכל לגמרי נורא וכשאתם ממש לא בסדר / How to ADHD
הפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה – זה אומר שלצד ימים טובים מאוד, יש גם ימים מאוד מאוד רעים….
הסרטון הבא של ג’סיקה יכול לעזור לכם להתמודד כשקמתם לאחד הימים האלו שבהם ברור לכם ששום דבר לא הולך להסתדר.
איך בכל זאת אתם יכולים קצת לשפר את מצבכם, גם כשהוא רע.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Cope When Everything’s Awful and You’re Not Okay וספרו לנו מה דעתכם בתגובות
אהבתם?
צפו גם בסרטון על התמודדות עם מוצפות – בקישור הזה
ובסרטון על אמפתיה – בקישור הזה
מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות להפרעת קשב / How to ADHD
ג’סיקה מצאה את עצמה בלי תרופות להפרעת קשב וניסתה להתמודד. היא השתמשה בכל האסטרטגיות שעליהן היא דיברה בערוץ שלה How to ADHD ו….. במילים עדינות זה לא היה נעים וזה לא היה פרודוקטיבי בכלל.
היא מדברת על התפקיד החיוני של התרופות כחלק ממענה טיפולי רב תחומי ומותאם אישית לצד הסטיגמה הפוגענית סביב הנושא.
היא קוראת לנו לא נשפוט את עצמינו או אנשים אחרים על ההחלטה להשתמש או לא להשתמש בטיפול התרופתי. לכל אחד מתאים משהו אחר ואין שום דבר רע בלקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם או עבור ילידכם.
להסבר המלא צפו בסרטון What Happened When I Stopped Taking My Medication:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה “תודה שטיפלת בי” – בקישור זה
ובהצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Mosborne01 CC BY-SA 3.0
איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות / How to ADHD
הסרטון הזה עוסק בהבדלי מגדר של הפרעת קשב (ADHD), במיוחד בתהליך האיתור והאבחנה.
השאלה המרכזית היא – מדוע קיים תת-אבחון של בנות בהשוואה לבנים?
חלק מהסיבות האפשריות הן:
- סטראוטיפים – על פי רוב הייצוג התקשורתי והתרבותית של הפרעת קשב מתאר בנים עם היפראקטיביות. הפרעת קשב יכולה להראות אחרת אצל בנות. לכן ככל שהתסמינים ההתנהגותיים של ילדה מסוימת יהיו שונים מהסטראוטיפ המוכר לציבור, כך פוחת הסיכוי שהיא תופנה לאבחון.
- מה שפחות מפריע פחות מאובחן – לבנות עם הפרעת קשב יש פחות נטייה לבעיות התנהגות בהשוואה לבנים עם הפרעת קשב. מאפיין זה נובע משילוב של גורמים ביולוגיים המשפיעים על הביטוי של הפרעת קשב, עם גורמים חברתיים הקשורים להבדלים מגדריים בתהליכי החברות. זאת משום שהחברה מראה פחות סבלנות כלפי בנות שאינן מתנהגות כראוי בהשוואה לבנים שמתנהגים באותו האופן.
- הבדלים בקצב ההבשלה – ילדים שנראים פחות בשלים בהשוואה לבני גילם מופנים יותר לאבחון ו… בנות נוטות להתבגר מהר יותר בהשוואה לבנים.
רוצים לשמוע עוד?
להסבר המלא צפו בסרטון ADHD in Girls: How to Recognize the Symptoms:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הפוסטים האלו:
איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב / How to ADHD
אם תהיתם האם יש לכם או לאחד ממכריכם הפרעת קשב, הסרטון הבא יעזור לכם להבין קצת יותר טוב את המצב. מה גם שזה נעשה בדרכה היצירתית והמשעשעת של ג’סיקה המהוללת, אז בכלל הרווחתם 🙂
מתי זה כמו כולם ומתי זה הפרעת קשב?
אחד הדברים שחשוב לזכור, הוא שהפרעת קשב מתייחסת לקצה הקיצוני של הנורמה. כלומר, לכולם יש תפקודי קשב, אבל אצל חלק הם טובים יותר ואצל חלק הם טובים פחות. ממש כמו שלכולם יש אינטליגנציה, חוש קצב, מוטוריקה וכו – אבל אצל חלק זה טוב יותר ואצל חלק זה טוב פחות. למעשה, רוב התכונות האנושיות מתפלגות על העקומה הנורמלית, כך שמבחינה סטטיסטית לחצי מהאוכלוסייה יש יכולת ממוצעת, רבע מהאוכלוסייה מעל הממוצע ורבע מתחת. אם אתם קצת מעל או מתחת לממוצע אתם עדיין “תקינים”, רק המקרים שרחוקים מאוד מהממוצע נחשבים ל”חריגים”.
בהקשר של הפרעת קשב, האבחנה מתייחסת לכל האנשים שתפקודי הקשב שלהם נמצאים בעשירון התחתון ביחס לאוכלוסייה הכללית. כלומר, לקיצונית הנמוכה. זה אומר שאופי התסמינים של הפרעת קשב לא זרים לאדם הממוצע, אך ההבדל הוא בעיקר בעצמה ובתדירות שלהם. לכולם קל יותר להקשיב למשהו מעניין וקשה יותר להקשיב לדברים משעממים. השאלה האם זה קצת קשה, או שזה ההבדל בין תפקוד מעולה לחוסר יכולת להקשיב? כולם מאבדים דברים מידי פעם, השאלה כמה דברים, כל כמה זמן ו…. האם יש לכך השפעה משמעותית על החיים שלכם. יש הבדל בין לאבד מידי פעם איזו גרב בכביסה, לבין לאבד את הדרכון יום לפני טיסה, לבין לאבד את התרופה לאלרגיה בדיוק כשיש התקף חמור וכו. כדי להבין מתי קושי מסוים הופך להפרעה, אתם יכולים לשמוע את ההסבר של ברקלי – בקישור הזה.
לאור כל זאת, אהבתי במיוחד את ההתייחסות של ג’סיקה בסרטון הזה לטענה השגויה ש”לכולם יש הפרעת קשב”. היא אומרת שזה כמו להגיד שכל מי שגבוה יותר מהרצפה הוא גבוה ולכן אין בעצם דבר כזה “גובה” כי כולם בעצם יותר גבוהים מהרצפה… או שאדם מסוים הוא גבוהה כי מידי פעם הוא עומד ליד אנשים שנמוכים ממנו. אבל אם לוקחים מישהו שמתנשא לגובה של 190 ומשהו, אפשר להגיד שהוא גבוה כל הזמן… אגב, דוגמה נוספת להשוואה מהסוג הזה תוכלו לראות גם בסרטון על הסיפור האישי של ריק גרין – בקישור הזה
סקרנים?
צפו בסרטון How to Know if You Have ADHD וזכרו – בכל מקרה, כדי לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב יש לפנות לאבחון מקצועי מלא.
לקריאת הקריטריונים של משרד הבריאות עבור אבחון של הפרעת קשב – לחצו כאן
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את האבחון הבלתי פורמלי להפרעת קשב – בקישור הזה
ובסרטון ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה
תמונה: By Sailko CC BY-SA 3.0
מה להגיד במקום סליחה? / How to ADHD
אם אתם אנשים עם הפרעת קשב, יש סיכוי גדול שמצאתם את עצמכם מתנצלים על כך והרבה. זה לא קורה סתם כך, הפרעת קשב מובילה לפער בין התכנון לביצוע. לכן הרבה פעמים אנחנו באמת באמת מתכוונים ובאמת באמת משתדלים ובכל זאת זה לא מצליח לנו.
לפעמים הפשלות שלנו פוגעות רק בנו, אך למרבה הצער הן עלולות לפגוע גם באנשים אחרים. אם גילינו שאדם אחר נפגע מהמעשים או המחדלים שלנו, אנחנו מצטערים נורא, וממרים לבקש סליחה. זה נראה הדבר הנימוסי לעשות, אבל… ההתנצלות משמעותית רק עבור התנהגות רצונית שהאדם יכול לשנות.
אנשים עם הפרעת קשב לא באמת יכולים להבטיח שהסימפטומים שלהם לא יפריעו באותה הצורה גם בעתיד לבוא. זה אמנם לא אשמתם, אבל זה בטח לא אשמת האנשים מסביבם שעלולים להיפגע מכך גם הם. אם אנשים עם הפרעת קשב כל הזמן מתנצלים, במשך הזמן המילה סליחה מתחילה לאבד את המשמעות שלה. באופן זה התחושות הרעות של שני הצדדים עלולות ללכת ולהחמיר עם הזמן. זה לא כיף בכלל!
מה עושים?
במקום “סליחה” אומרים “תודה” וגורמים לכולם להרגיש יותר טוב 🙂
להסבר המלא צפו בסרטון What to Say Instead of I’m Sorry:
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על אמפתיה – בקישור הזה
ו… אם פגעתם במישהו בעקבות משהו שכן נמצא בשליטתכם ושאתם יכולים לשנות, ראו את הסרטון על איך להתנצל – בקישור הזה