הגשר לא התמוטט!!!! – על כל הדברים הטובים שאנחנו לא שמים לב לקיומם / vlogbrothers
האנק גרין, הוא איש מגניב ביותר שאוהב להסתכל על העולם מנקודות מבט מעניינות.
תוכלו למצוא סרטונים נוספים שלו – בקישור הזה
אז מה על שולחננו היום?
האנק פותח בבשורה המרעישה שה- Golden Gate Bridge לא התמוטט היום!
הוא ממשיך לציין את כמות המכוניות שעבורו בהצלחה את המרחק בין שני צדי הגשר ואת סוגי כלי הרכב שחצו אותו בלי ליפול.
הוא ממשיך לספק פרטים נוספים בדרמטיות רבה שנשמעת מרשימה ומגוחכת בו זמנית, כמו העמידה של הגשר בתנאי מזג האוויר וכו.
ואז הוא מסביר למה הוא טרח לציין בפנינו את העובדה הזו בצורה כל כך מודגשת – משום שאנחנו מוצפים בחדשות רעות קשה לנו לראות שיש גם הרבה דברים שמשתפרים בעולם.
ו… יש לזה גם סיבות נוספות
עיקרי הדברים:
יש כמה דברים שגורמים לנו לחשוב שהעולם נמצא במצב נורא שרק הולך ומחמיר
- פסיכולוגיה – אנחנו מרגישים דברים רעים שקורים לנו בעצמה כפולה מדברים טובים.
כלומר, אנחנו צריכים ששני שליש מהדברים שאנחנו חווים יהיו טובים בעינינו רק כדי להרגיש שהעולם מאוזן. - הסתברות – אם אתם מתמקדים רק בסביבה החברתית והגיאוגרפית הקרובה שלכם, סביר להניח שלא תהיו חשופים ליותר מידי אירועים ממש קשים במהלך החיים שלכם.
אבל… אם מרחיבים את המעגל הזה לכל האנשים שחיים על הפלטנה, יש משהו רע מאוד שקורה למישהו בערך בכל רגע והמוח שלנו רוצה לדעת על הדברים האלו, כי יש לנו אינסטנקט הישרדותי לאתר סכנות פוטנציאליות. - אנטרופיה – היקום נוטה לאי סדר, לכן דברים נוטים להתפרק. כתוצאה מכך, קל מאוד להרוס דברים וקשה מאוד לבנות אותם.
עצם העובדה שמשהו חשוב לא התפרק או נשבר הוא סיבה לחגיגה, אבל… המוח שלנו שם לב לדברים מוזרים ושונים. משום שרוב הדברים מסיבינו לא מתקלקלים כל הזמן, זה קורה כל כך הרבה עד זה הופך להיות משעמם ואנחנו ללא שמים לב ששום דבר לא התקלקל היום ושאילו בעצם חדשות טובות. - לדברים טובים לוקח זמן – אסונות מתרחשים באופן פתאומי ודרמאטי, לכן הם מאוד בולטים. אבל תהליכים חברתיים, הישגים מדעיים ופיתוחים טכנולוגיים לוקחים זמן. משום שהם הדרגתיים מאוד, קשה לשים לב אליהם ולהעריך אותם כראוי.
- הַטָּיָה קוגניטיבית (או נְטַאי) – מרגע שגיבשנו דעה על נושא מסויים, אנחנו נוטים לייחס יותר חשיבות לדברים שמחזקים את הדעה הקיימת שלנו.
האנק עדיין טוען בזכות הזהירות – כי עם כל הטוב בעולם עדיין יש גם דברים רעים שקוראים, אבל הראייה הפסימית לא תעזור לנו להתמודד איתם יותר טוב 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The Golden Gate Bridge Didn’t Collapse!! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקורא על הבעייתיות בייצוגים התקשורתיים של מחקרים מדעיים – בקישור הזה
ועל ההתמודדות עם תחושת המוצפות – בקישור הזה
איך להפסיק לאחר כל הזמן? / האנק גרין
עמידה בלוח זמנים היא אחד האתגרים המשמעותיים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למרבה השמחה, האנק גרין מסביר לנו (ולעצמו) בדרכו המשעשעת איך להפסיק לאחר כל הזמן.
עיקרי הדברים:
- כשאתם יודעים שאתם הולכים לאחר, תעדכנו את מי שמחכה לכם. תודיעו להם גם על עצם האיחור וגם על משך האיחור – כלומר, כמה זמן ייקח לכם להגיע. השתדלו להיות כנים עם עצמכם והזולת, כי אם תתנו צפי מהיר מידי אז תרגישו רע עוד יותר בדרך לשם ותצטרכו להודיע פעמיים על איחור שני. עדיף פעם אחת ולגמור עם זה (טיפ שלי – עדיף להוסיף עוד 5 דקות לצפי ומקסימום להגיע קצת יותר מוקדם).
- תנסו להתייחס לא רק לשעה המיועדת, אלא לזמן שיש מעכשיו עד לשעה הזו. אפשר להיעזר בתזכורות ובסטופרים שאומרים לכם שנשאר עוד X זמן. זה יכול לעזור להמחיש את “המרחק” שלכם מהמועד המתקרב.
- משך הנסיעה הוא רק מרגע שאתם נכנסים לרכב. כשאתם מנסים לבנות לוח זמנים, קחו בחשבון שמרגע שהחלטתם לצאת, בנוסף לזמן הנסיעה יש עוד זמן שלוקח לכם לסיים להתארגן (לקחת תיק, מפתחות וכו), לצאת החוצה ולהגיע לרכב 😉
- הרבה התראות/תזכורות/צלצולים! טיפ של חן – למצוא את האיזון בין הכמות שתקשה עליכם לפספס, לבין הכמות שתעצבן אתכם עד כדי כך שתבטלו או תתעלמו מכל התזכורות 😉
- להגיע מוקדם ולשים מוסיקה או כל דבר אחר שישעשע אתכם, אבל לא יפריע לכם להפסיק ברגע שמגיעים כל השאר.
- נסו לשכנע את עצמכם שלהגיע מוקדם זה לא בזבוז זמן, כי יכולים לקרות לכם דברים מעניינים ולא צפויים בדרך. או לפחות, יש סיכוי יותר גדול שיקרה משהו חדש ומעניין אם לא תמשיכו לעשות את אותו דבר מוכר שאתם כבר עושים עכשיו.
- תיעוד. כל פעם שאתם מאחרים תרשמו לכם במקום נגיש מדוע זה קרה. נסו לגלות אם יש דפוסים או דברים שחוזרים על עצמם כדי לנסות לגבש דרכי התמודדות יעילות יותר בהמשך.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון How to Stop Being Late Forever (advice for myself and other chronically late people) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על איך הוא הצליח לכתוב ספר – בקישור הזה
ולקרוא את ההסבר של חן על איך למצוא דברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
כיצד תרופות עם חומרים ממריצים עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב? / SciShow Psych
רוב התרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD מכילות חומרים ממריצים. בסרטון הזה האנק גרין מסביר לנו כיצד הן עוזרות לאנשים עם הפרעת קשב.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Why Stimulants Help ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות של הפרעת קשב – בקישור הזה
ולקרוא על סוגי הכדורים הקיימים לטיפול בהפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
כתבתי ספר!!!!! איך זה קרה???? – על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר / האנק גרין
האנק גרין הוא אדם משובח ביותר, שדיבר בעבר על חשד להפרעת קשב וריכוז ADHD אך למיטב ידיעתי טרם אובחן רשמית.
בכל מקרה, הוא איש רב פעלים שאפשר ללמוד ממנו על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר. ממש לאחרונה הוא אפילו הוציא לאור את ספרו הראשון – מזל טוב!
בסרטון הזה האנק משתף את התובנות שהיו לו מתוך תהליך הכתיבה והיצירה של הספר.
הוא מתחיל לספר שתמיד רצה לכתוב ספר, אבל מיד מתקן את עצמו ואומר שבעצם הוא תמיד רצה שאנשים יקראו ספר שהוא כתב – מוכר?
יותר מזה, הוא מתאר יפה יפה את ההבדל בין הרצון השאפתני והיומרני שיהיה משהו מופלא שהוגשם על ידינו, לבין הרצון לעסוק בכל הדברים שכרוכים בתהליך היצירה שלו.
אתם בטח כבר יודעים לאן אני הולכת עם זה 😉
הוא מספר שהוא כתב הרבה מאוד…. דברים אחרים – אבל הרבה מאוד דברים אחרים.
הוא מתאר איך מתוך העשייה המגוונת שלו, אותו ספר התחיל לרקום עור וגידים. איך דמות אחת פתאום תפסה את ליבו ועוררה בו את הצורך לתאר אותה ואיך זה המשיך משם להזדמנות להביע רעיונות שאי אפשר להעביר בשאר המדיומים שבהם יצר עד כה ויש הרבה כאלו (בין היתר הבחור עושה ולוגים, סרטונים חינוכיים, מוסיקה, כנסים מקצועיים ועוד).
המסר הכללי שלי מתוך כל זה – תתחילו לעשות, אל תפחדו לסתות מהדרך, כל מה שתאספו שם יכול להצטבר 🙂
נשמע מעניין?
צפו בסרטון I Wrote a Book. I WROTE A BOOK. How did I do that? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על שלמות מול פרודוקטיביות – בקישור הזה
ואת ההסבר על דחיינות ויצירתיות – בקישור הזה
הנחיות בטיחות לאסטרונאוטים / SciShow Space
לא כל האנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD הם היפר-אקטיביים. חלקינו גם סתם לא קשובים, מצב המוכר בספרות המקצועית כ- Predominantly inattentive presentation.
מאוד קל לפספס אותנו כי הרבה פעמים אנחנו יושבים בשקט ולא מפריעים, אבל!!! גם לנו יש הפרעת קשב 🙂
הפוסט הזה מוקדש בחום לכל המעופפים והאסטרונאוטים בקהל – אם אתם כבר מרחפים לכם, כדאי שתכירו כמה הנחיות בטיחות ודעו מה לא כדאי לעשות ולמה 😉
נשמע מעניין?
צפו בסרטון 4 Things You’re Not Allowed to Do in Space ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון על המאפיינים הפחות מוכרים של הפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על מיתוסים על הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Flavio Maracchia CC BY-SA 4.0
שלמות מול פרודוקטיביות: החיים ב- 80% / האנק גרין
האנק גרין הוא איש רב פעלים באופן מרשים ביותר. בסרטון הזה הוא משתף אותנו בסוד שמאוחרי הפרודוקטיביות שלו, שזה מאוד נחמד מצידו. מסתבר שאחד הדברים החיוניים, הוא דווקא הימנעות מהפרפקציוניזם ומהשאיפה ל- 100%.
הוא אומר שהוא עוצר כל דבר שהוא יוצר ברגע שהוא מגיע ל- 80%. הסיבה העיקרית היא שההגדרה של מושלם היא סובייקטיבית ודינמית, כך שהיא לא באמת ניתנת למימוש. לכן אם תבזבזו יותר מידי זמן ואנרגיה על הניסיון לקלוע בול, רוב הסיכויים שלא תצליחו לזרוק בכלל או שכמעט ולא יישארו לכם משאבים לעשות את זה.
כנחמה הוא אומר לנו שרוב הסיכויים הם שאנשים אחרים לא יהיו רגישים לפגמים שביצירה שלנו כמונו. כשאנחנו יוצרים דברים אנחנו מודעים לכל הפרטים הכי קטנים שאנשים אחרים לא בהכרח ישימו לב עליהם. ממש כמו שאנחנו לא שמים לב כל הזמן לכל הפגמים הקטנים בכל הדברים שכל האנשים האחרים עושים.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון The Embarrassing Secret to my Productivity וכתוב לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה
ואת ההסבר של האנק על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה
איך לסרב בחינניות / How to Adult
ג’ון גרין מסביר לנו שבדרך כלל יש שתי סיבות שבגינן אנחנו מתקשים להגיד “לא”. הראשונה היא החשש מפספוס הזדמנויות והשנייה היא חשש מעימות חברתי. הוא מפנה את תשומת ליבנו לכך שגם אם נגיד “כן” אנחנו עלולים לפספס דברים, משום שמה שלא נבחר באותו הרגע, כדי לעשות אותו לא נעשה את כל השאר.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How to (Gracefully) Say No וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלהם על תחזוקה עצמית – בקישור הזה
ואת ההסבר של קתי על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה
רגשות, מתח ובריאות / CrashCourse
הרגשות הן לא רק חוויות נפשיות, יש להן גם השפעה פיזיולוגית על הגוף שלנו. זה נכון גם עבור רגשות חיוביים וגם עבור רגשות שליליים. מדקה 4:30 האנק מתחיל לדבר על ההשפעות של רגשות שליליים על הגוף שלנו. כמו שאתם בטח משארים, אם חווים אותם בתדירות גבוהה לאורך זמן זה לא עושה טוב לגוף שלנו. מדקה 5:11 הוא מתחיל לדבר באופן ספציפי על מתח – Stress.
מה הקשר להפרעת קשב?
המ… אה… טוב, נו – תכלס: יש לנו נטייה לדחות דברים לרגע האחרון (או קצת אחריו אפילו).
למעשה, הדחיינות היא מאפיין כל כך נפוץ של הפרעת קשב, שהקדשנו לה תגית שלמה במאגר המידע שלנו.
תוכלו להתרשם מכל הפוסטים בנושא – בקישור הזה.
האיום המתמיד של הדד-ליין בהחלט יכול להעלות את רמת המתח שלנו. לכן מאוד חשוב שנקפיד על איזון רגשי ונלמד דרכים שבהם טוב לנו להירגע. אבל… זה לא כל כך פשוט. שכן בטווח המידי המתח מעלה אדרנלין שמעלה את הריכוז. כלומר, ישנם מקרים שבהם רמות מסוימות של מתח, יכולות להעלות את התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב. זה בא לידי ביטוי בכך שפתאום מסיימים בלילה אחד מטלות שנדחו במשך חודשים. נשמע מוכר?
למעשה, לא מעט אנשים עם הפרעת קשב משתמשים בתופעה זו כאסטרטגיית התמודדות. לעתים זה נעשה באופן מודע ולעתים באופן אינטואיטיבי יותר. חשוב שתדעו שאמנם האדרנלין של הרגע האחרון אכן יכול לעזור לגיוס קשב ולסיום מטלות, אבל יש לזה מחיר בריאותי לטווח הארוך (כפי שתראו בסרטון).
כיצד ניתן לרכוש דרכי התמודדות ידידותיות יותר לפיזיולוגיה שלכם? זה בדיוק התפקיד של המערך הטיפולי הרב תחומי והמותאם אישית להפרעת קשב. עם זאת “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב, עלול להקשות על הימנעות מדפוסי התנהגות יעילים בטווח הקצר שעלולים להיות פוגעניים בטווח הארוך. תוכלו לשמוע הסבר של ברקלי על הנושא – בקישור הזה.
הפוסט הזה נועד לסייע להמחיש את הסכנות והמחיר של שימוש במתח כאסטרטגית התמודדות בחיי היום יום.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Emotion, Stress and Health וספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים על הנושא.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה
ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Flickr CC BY 2.0
שפה ופונולוגיה / Crash Course Psychology
הפוסט הזה מוקדש יותר לנושא הקומורבידיות (דברים שבאים עם קשב) במקרה הזה דיסלקציה, שלמרות שהיא לקות קריאה המקור שלה הוא דווקא שפתי-צלילי.
הסרטון מדבר על רכישת שפה באופן כללי ומתייחס גם לפונולוגיה שהיא היכולת הלקויה בדיסלקציה. הפונולוגיה חיונית בין היתר גם לפענוח של סימני כתב אורתוגרפיים כמו של השפה העברית.
חוץ מזה הוא מתאר עד כמה תהליך הרכישה של השפה תלוי באינטראקציה עם הסביבה ו….. כשילד פחות קשוב לסביבה, מן הסתם זה לא עוזר 
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Language וכתבו לנו בתגובות למה התחברתם.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על יצירה של זיכרונות – בקישור הזה
ואם בא לכם לשפר קצת את היכולת האוריינית שלכם, כדאי לכם לבדוק את מחולל התשבצים – בקישור הזה
איך לא להיות נבוכים / האנק גרין
מדוע לדעת כיצד להיות טועים חשוב יותר מלהיות צודקים?
האנק גרין היקר בסרטון משובח נוסף על הקיום האנושי – לטענתו המבוכה לא נוצרת מעצם הטעות, אל מהתחושה שאנו טועים, שלא לדבר על זה שמבוכה זה דבר מביך כשלעצמו. אבל…. ברגע שאנחנו מרגישים מספיק נוח עם עצמינו כדי להפנים את העובדה שאף אחד לא יכול לדעת הכל באופן מוחלט (ושזה כולל גם אותנו), תוכלו לראות שאתם בעצם מדהימים גם כשהמוח שלכם לא מכיל את כל עובדות היקום ושאפילו שאפשר לצחוק על זה 
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון How to Never Feel Embarrassed Again
אהבתם?
צפו גם בהסבר שלו על איך להתנצל – בקישור הזה
ובסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה
התפתחות קוגניטיבית / Crash Course Psychology
הסרטון הזה עוסק בהתפתחות קוגניטיבית ובדרכים השונות שבהן אנו צוברים ידע. לפני שנוכל להבין איך הפרעת קשב עלולה לפגוע בתהליך הזה ומה ניתן לעשות בנידון, כדאי לדעת איך זה אמור לעבוד כשאין בעיות או קשיים מיוחדים.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון The Growth of Knowledge
אהבתם?
כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על המוח האנושי – בקישור הזה
ואת ההסבר של שלומית על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה
קוגניציה / Crash Course Psychology
מה זה בכלל קוגניציה, למה זה טוב ומה המגבלות של כל העסק?
הסרטון הזה מסביר מאוד יפה את הנושא, אבל (!!) קחו בחשבון שכל התפקודים הקוגניטיביים המודעים שלנו נשענים על זיכרון העבודה, שמושפע בין היתר מרמת הקשב …. ככה שמעבר לכל מה שהאנק גרין אומר כאן על קוגניציה תקינה, תחשבו מה קורה כשהיא קצת מתחרבשת, אפילו לרגע כי ציפור או משהו 
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Cognition: How Your Mind Can Amaze and Betray You ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות.
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את סרטון ההסבר על המוח – בקישור הזה
ולקרוא את המאמר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה
שינה וחלומות / Crash Course Psychology
אך אך, יש כל כך הרבה בלבול בנושא השינה מול הפרעת קשב…
אז ככה, קשיי שינה פוגעים בתפקוד הקוגניטיבי גם אם אין הפרעת קשב וזה יכול להראות מאוד דומה (לכן חשוב לעשות אבחנה מבדלת). הפרעת קשב כשלעצמה לא פוגע בשינה אבל…. יש קומורבידיות של הפרעת קשב עם בעיות שינה למניהן (כלומר, הן יכולות לבוא ביחד).
בלי שום קשר, רוב התרופות להפרעת קשב הן מעוררות, לכן הן עלולות לפגוע בשינה של מי שרגיש לזה ולוקח מאוחר מידי את הכדור האחרון של היום (אם זה מוכר לכם לחזור לרופא למעקב והתאמה).
מצבים רגשיים שבאים ביחד או בעקבות הפרעת קשב (כמו דיכאון וחרדה) יכולים גם הם לפגוע באיכות השינה ו…. יש את הקטע של ההתארגנות שיכול להקשות להכניס הרגלי שינה מסודרים ללו”ז ועוד הרבה דברים טובים.
נשמע מעניין?
אז כדי להבין קצת יותר טוב מה הקטע של כל העסק הזה, צפו בסרטון To Sleep, Perchance to Dream:
אהבתם?
כדאי לכם לצפות גם בסרטון המשעשע על שיגרת השינה – בקישור הזה
ולקרוא את ההסבר המעניין על דברים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב – בקישור הזה
תמונה: By Victor Gilbert CC BY-SA 4.0
שליפה של זיכרונות / Crash Course Psychology
טוב, כל הקטע של לזכור דברים זה שיהיה אפשר להיזכר בהם אחר כך.
לפעולה הזו קוראים שליפה.
רוצים לדעת איך זה עובד?
צפו בסרטון Remembering and Forgetting
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך נוצרים זיכרונות – בקישור הזה
ואת הסרטון על התפתחות קוגניטיבית – בקישור הזה
יצירה של זיכרונות / Crash Course Psychology
הרבה פעמים אנשים עם הפרעת קשב מתלוננים על קשיים בזיכרון, אבל….
במקרים רבים באבחון רואים שלאותם אנשים יש תפקודי זיכרון תקינים – למה זה קורה?
אחת הסיבות היא ההשפעה המשנית של הפרעת קשב על תהליך יצירת הזיכרונות. קשיי קשב עלולים להפריע ליצירת זיכרונות כבר בשלב הראשון ברמת הקלט. זאת משום שלא נוכל לזכור משהו שכלל לא שמנו לב אליו מלכתחילה. קשיי קשב יכולים להפריע להתגבשות הזיכרון גם בשלבים מתקדמים יותר, עקב צמצום הקיבולת של זיכרון העבודה שהוא צוואר הבקבוק של הזיכרון האנושי. זאת משום שמידע שנקלט אך לא הספיק לעבור מספיק עיבוד בזיכרון העבודה, לא יוכל להיקלט היטב בזיכרון ארוך הטווח.
נשמע מעניין?
כדי להבין יותר טוב איך עובד כל העסק הזה – צפו בסרטון How We Make Memories:
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה
ואת ההסבר על האופן שבו זיכרון העבודה משפיע על יכולת הלמידה – בקישור הזה
תמונה: By Ali Rezvani CC BY-SA 3.0
יחסי גומלין בין רגש לקוגניציה / Crash Course Psychology
לרגשות יש תרומה רבה לתפקוד שלנו והם חיוניים להישרדות. הסרטון הזה מסביר מהו הרגש האנושי ומציג את יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה.
קיים בלבול רב בציבור בין השפעות רגשיות על תפקודי הקשב לבין הפרעת קשב. למעשה אלו הם שני דברים שונים, אשר יכולים לבוא ביחד או לחוד. אם לא ברור מה גורם לקשיים במקרה מסוים, צריך ללכת לאבחון. תפקידו של האבחון הוא לאמת או לשלול את החשד למקור הקשיים, לבדוק הסברים אלטרנטיביים למקור הקושי, לשלוח לבדיקות המשך במקרה הצורך ולהוות בסיס לבנייה של תכנית טיפולית מותאמת אישית. במקרים שבהם קיים חשד גם להפרעת קשב וגם למקורות רגשיים אחרים מומלץ לפנות לפסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים כדי לעשות אבחנה מבדלת.
נשמע מעניין?
להסבר המלא על הרגשות והאופן שבו הם משפיעים עלינו, צפו בסרטון Feeling All the Feels:
אהבתם?
קראו את המאמר על טיפול פסיכולוגי בהפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר של אופרה על למה חשוב שתשמרו על עצמכם – בקישור הזה
מחקר פסיכולוגי / Crash Course Psychology
כל הידע המקצועי אודות הפרעת קשב נאסף, נבנה ונבדק על ידי מחקר. פעמים רבות התקשורת אינה מקפידה להציג מהימנה את תוצאות המחקרים או את השיטה המדעית בכלל. על כך מאוד חשוב להבין איך זה עובד ומדוע.
להסבר המלא מפי האנק גרין צפו בסרטון Psychological Research
אהבתם?
כדאי לכם לשמוע גם את ההסבר על היחסים בין מדע ואמונה – בקישור הזה
ואת ההסבר על הבעייתיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – בקישור הזה
תמונה: By Frits Ahlefeldt CC BY-SA 3.0
תפיסה וחישה / האנק גרין
הסרטון הזה מסביר את תהליכי התפיסה והחישה. תהליכים אלו מאוד מושפעים מתפקודי הקשב של האדם. לכן הרבה מהדברים המוח שלנו יכול לעשות המוצגים בסרטון זה, עלולים להיפגע כשהקשב לא עובד כמו שצריך. למשל, כדי לזהות שחפץ מסויים הוא צלחת, צריך קודם כל לשים לב לעצם קיומו של אותו החפץ. זאת משום שהמוח שלנו לא יכול לעבד ולתפוס מידע שלא נקלט.
לאחר קליטת המידע, תהליכי העיבוד שלו מתבצעים ברמות שונות של אוטומטיות ומודעות. החשיבה המפורשת והמודעת מצריכה משאבי קשב רבים. לכן היא מושפעת מאוד מרמת הקשב הנוכחית של האדם. לעומת זאת, תהליכים אוטומטיים מרומזים שאינם מודעים, יותר “זולים” מבחינת משאבים קוגניטיביים. לכן הם פחות מושפעים מתנודתיות בקשב.
נשמע מעניין?
להסבר המלא צפו בסרטון Sensation & Perception:
אהבתם?
אתם יכולים להכיר את המוח שלכם קצת יותר – בקישור הזה
וללמוד יותר על התפתחות קוגניטיבית – בקישור הזה
תמונה: By Ancal84 CC BY-SA 4.0
תיאוריות ומחקר בתחום הלמידה / האנק גרין
כדי להבין איך תפקודי הקשב קשורים ליכולת הלמידה שלנו,
צריך קודם להבין מה זה למידה ואיך התפתח המחקר על למידה.
להסבר המלא צפו בסרטון How to Train a Brain:
אהבתם?
קראו גם את המאמר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – בקישור הזה
וצפו בסרטון ההסבר על טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה
הכימיה של המוח והתודעה (Mind) / האנק גרין
הסרטון הזה של Crash Course Psychology מתמקד בחומרים הכימיים שמשפיעים על המחשבה, הרגש וההתנהגות שלנו. חשוב להכיר אותם כי מסתבר שיש הרבה כאלה 😉
הסרטון מציג הסבר יפה על כל הנושא של מוליכים עצביים והורמונים. המוליך העצבי דופמין מוזכר שם, אבל לא בהקשר של הפרעת קשב. שימו לב – הדופמין הוא חומר מאוד חשוב במוח האנושי והפעילות שלו מאוד מורכבת. פגיעות מסוגים שונים בפעילות של הדופמין יובילו למצבים שונים בהתאם לסוג הפגיעה. על כן מצבים כמו סכיזופרניה ופרקינסון שמקושרים גם הם לדופמין, מתבססים על מנגנון שונה לגמרי מזה שגורם להפרעת קשב.
להסבר המלא צפו בסרטון The Chemical Mind
אהבתם?
צפו גם בסרטון ההסבר על מערכת העצבים – בקישור הזה
וקראו על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה
הכירו את המוח שלכם / האנק גרין
המוח הוא חלק ממערכת העצבים. הסרטון הזה מתוך Crash Course Psychology, מראה איך בנוי המוח שלנו ואיך הוא משפיע על כל מה שאנחנו בעצם תופסים כ”אנחנו”.
אה, וגם יש שם כל מיני דמויות קטנות שמסתובבות להן ברקע מתי שהאנק גרין מסביר דברים – תהנו 😉
להסבר המלא והמשובח צפו בסרטון Intro to Psychology – Crash Course Psychology #1:
אהבתם?
קראו גם את המאמר על איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג? – בקישור הזה
ואת סרטון ההסבר על מחקר פסיכולוגי – בקישור הזה
תמונה: By Patrick J. Lynch CC BY 2.5
מערכת העצבים / CrashCourse
המקור להפרעת קשב הוא נוירולוגי, כלומר – עצבי (נוירון = תא עצב).
כדי להבין מה זה אומר, צריך קודם כל להבין קצת את מערכת העצבים שלנו.
אז אם אתם רוצים לדעת מה זאת מערכת העצבים, מה היא עושה, למה היא חשובה, איך היא בנויה ואך תאי העצב שלנו מתקשרים ביניהם – צפו בסרטון ההסבר המשובח של האנק גרין Hank Green מתוך CrashCourse:
אהבתם?
כדאי לכם לקרוא את המאמר על אימון מוחי – בקישור הזה
ולראות גם את סרטון ההסבר על המבנה של תא עצב – בקישור הזה
תמונה: by Medium69 William Crochot CC BY-SA 4.0
איך להתנצל / האנק גרין
זהו סרטון של האנק גרין Hank Green מה- vlogbrothers שמסביר איך להתנצל כמו שצריך.
עיקרי הדברים:
- לזכור שהתנצלות היא לא סימן לחולשה אלא סימן לחוזק.
- לא להאשים את האנשים שפגעתם בהם ברגשות שהם מרגישים.
- תרגישו רע, זה מה שאתם אמורים להרגיש אחרי שפגעתם במישהו אם יש לכם מצפון.
- אפשר לקוות לסליחה, אבל אין לבקש/לדרוש דברים ממשהו שעכשיו פגעתם בו.
- נסו להבין מה עשיתם לא בסדר ולמה עשיתם את זה.
- לא לתרץ תירוצים, אבל כן לתאר את ההקשר והנסיבות שהובילו למעשה, כדי לנסות להגיע להבנה.
- לקחת אחריות על המעשה ולהודות באשמה.
- להבטיח לא לעשות את זה בעתיד, להגיד איך אתם הולכים להשתנות ו…. להשתנות!!!!
להסבר המלא צפו בסרטון How to Apologize like a Fartbag
הבהרה – התנצלות תקיפה רק לדברים שנמצאים בשליטתכם ושאתם יכולים לשנות.
בנוגע לדברים שאתם לא יכולים לשנות צפו בסרטון – מה להגיד במקום סליחה