אבחונים – מה שחשוב לדעת / רונה יהב

בנושא האבחונים לפעמים יש יותר דעות מ-ידע.
על פי חלק מהדעות, אבחון הוא תיוג / הליך בירוקרטי לטיפול תרופתי / אינטרס של הצוות החינוכי / פזיז ושטחי / מיותר… ועוד. כמו כן, קיים בלבול גדול בין אבחון של הפרעת קשב ואבחון של קשיים ממקורות אחרים שנוטים להצטרף אליה, להתפתח בעקבותיה או להראות כמוה. 
  • תוכלו למצוא הסבר על החשיבות של איתור המקור המדוייק לקשיים – בקישור הזה

התייחסותי לנושא ולדעות הנ”ל בהקשר של הפרעת קשב

כשמדובר בהפרעת קשב, אם נניח לרגע שאבחון הוא תיוג, לדעתי ומניסיוני עדיף שילד יתויג עם הפרעת קשב מאשר כסתם “בעייתי” / “חסר גבולות” / “תוקפן” / “חוצפן” / “רשלן” / “עצלן“… ועוד (בהיעדר אבחון זה כמעט בלתי נמנע).

תכלית האבחון איננה טיפול תרופתי, אלא איתור מקור הקשיים על מנת להציע את המענה המותאם ביותר. גם במקרים שבהם בשכיחות גבוהה אחת ההמלצות תהיה לטיפול תרופתי, צריך לזכור שזוהי המלצה בלבד ולא צו הוצאה לפועל. הבחירה היא לעולם בידי המטופל או ההורה של מטופל קטין.

  • תוכלו למצוא הסבר בנוגע להתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה
  • והסבר על הנזק הלא (רק) כספי של טיפולי סרק – בקישור הזה

מאותה התכלית, אבחון לא עושים בשביל הצוות החינוכי אלא למען הילד, במטרה להבין את הקשיים, עם מה הוא מתמודד, ומה יוכל לעזור לו. למשל, טיפול רגשי / הוראה מותאמת / ריפוי בעיסוק / חיזוק כישורים חברתיים / אימון תפקודים ניהוליים / הדרכה מקצועית להורים…. ועוד. ניכר אפילו מהרשימה הקצרה הזאת שזה לא רק טיפול תרופתי (זה אף פעם לא רק טיפול תרופתי ולא אמור להיות). יחד עם זאת, אין דבר שמתאים לכולם ולא כל אחד צריך הכול. האבחון נועד למפות את הקשיים ולכוון לאפיקי טיפול מותאמים.

  • למרבה הצער משרד החינוך מרבה להפיץ מידע מטעה בנושא ולהתנהל בצורה בלתי אחראית. תוכלו למצוא את הביקורת על המדניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
  • את הדף המרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה

למשרד הבריאות יש אמות מידה מוגדרות למה שצריך לכלול אבחון של הפרעת קשב. כדאי לוודא שהאבחון אצל הגורם הספציפי שאליו פונים עומד בסטנדרטים האלה. בנוסף, חשוב לבחור נכון את הגורם המאבחן (שוב, בהתאמה לאופי הקשיים). לאבחון הפרעת קשב מומלץ לוודא שלרופא המאבחן יש התמחות ספציפית בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי, וכמובן לחפש חוות דעת.

  • את אמות המידה של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
  • את קבוצת ההמלצות של קהילת הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה

לתשומת הלב:

מבדק ממחושב הוא כלי אפשרי (ולא מחייב) בתהליך האבחון. הוא אינו עומד בפני עצמו, אינו יכול להחליף אבחון, נחיצותו לשיקול דעת הרופא המאבחן ותוצאותיו בערבון מוגבל. אם תערכו אותו במסגרת אבחון מסודר, לא תצטרכו גורם נוסף ותשלום נפרד לצורך פענוח, ובכל מקרה מדובר בכלי נוסף להרחבת הפרספקטיבה ותו לא. כמו כן, כדאי לשאול את הרופא המאבחן האם אכן נחוץ מבדק ממוחשב במקרה שלכם ומאיזו סיבה, שכן לעיתים הוא מוצג להורים למטרות רושם בלבד.

  • את ההסבר של משרד הבריאות בנוגע לכלים ממוחשבים ניתן למצוא – בקישור הזה

הכנה לאבחון ובדיקות מקדימות

לפני אבחון של הפרעת קשב, מומלץ מאוד לערוך בדיקות לשלילת כל מה שעשוי לייצר או להגביר קשיי קשב. למשל:

  • מקורות פיזיולוגיים לקשיים כמו בדיקת ראייה (+ מיקוד ראייה / איתור עין עצלה לפני גיל 7), שמיעה, מאזן ויטמינים / חסרים תזונתיים, רגישות למזון / אלרגיה / צליאק, תפקודי בלוטת התריס. ניתן ורצוי להתייעץ עם רופא המשפחה בנושא זה.
  • רצוי לבדוק גם את נושא הוויסות החושי דרך ריפוי בעיסוק, כיוון שהפרעה בוויסות החושי בשכיחות גבוהה נלווית להפרעת קשב, אך עשויה גם לעמוד בפני עצמה ולייצר סימפטומים דומים.

את תוצאות הבדיקות יש להביא לרופא המאבחן, כמו גם כל מסמך רלוונטי אחר שיכול להיות קשור לנושא. אם מאבחנים דרך הקופה, צריך רק לוודא שכל המסמכים נמצאים בתיק האישי שבמערכת, אשר זמין לעיונם של כל הרפואים של הקופה. באופן כללי אפשר לבקש מרופא המשפחה לסרוק לתיק האישי מסמכים חיצוניים, שיהיו מגובים במערכת וזמנים לשימוש עתידי.

שימו לב שתהליך האבחון של הפרעת קשב כולל אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב לגורמים נוספים או חלופיים לקשיים, לכן אם יהיה חסר משהו, או אם יעלה חשד נוסף במהלך התהליך – הרופא יפנה אתכם לבדיקות המשך.

  • חשוב להקפיד לבצע בדיקות אלו ולעדכן את הרופא המאבחן בתוצאות.
  • הצגה של תוצאות בדיקות קודמות ומסמכים רלוונטיים בתחילת התהליך, יכולה לצמצם את הצורך בבדיקות המשך עבור גורמים שכבר נבדקו.

עם זאת, אין צורך לדחות את תאריך האבחון עבור הבדיקות המקדימות!

  • התורים לרופאים המקצועיים נוטים להיות ארוכים די הצורך להשלמת רוב (אם לא כל) הבדיקות הנחוצות.
  • אם משהו יהיה חסר – הרופא יגיד ותשלימו אחרי.

מי מאבחן מה

הפרעת קשב – נוירולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים או משפחה עם התמחות בקשב.
  • בכל מקרה של מעורבות רגשית יש עדיפות לפסיכיאטר – לצורך פרספקטיבה רחבה יותר בתחום הרגשי, ומתוך כך אפשרות לאבחנה מבדלת והבחנה בין סימפטומים דומים שמקורם שונה.
  • אם יש חשד לבעיות נוירולוגיות אחרות או מצבים נוירולוגיים ידועים כגון מיגרנות / טיקים / אפילפסיה – עדיף נוירולוג.
  • את רשימת רופאי המשפחה שעברו התמחות ייעודית להפרעת קשב ניתן למצוא – בקישור הזה
ויסות חושי – מרפאים בעיסוק שמתמחים בוויסות חושי.
  • מידע נוסף על קשיים בוויסות החושי תוכלו למצוא – בקישור הזה
קשיים ולקויות למידה – אבחון דידקטי על ידי מאבחן דידקטי או פסיכולוג שעבר הכשרה לאבחון דידקטי.
  • הסבר על אבחון דידקטי תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הבהרות בנוגע לביצוא אבחון דידקטי לפני כיתה ב’ ניתן למצוא – בקישור הזה
אבחון פסיכו-דידקטי עבור בדיקת חשד לשילוב של לקויות למידה ומקור רגשי לקשיים. ניתן לביצע אבחון זה בשתי דרכים:
  • איש מקצוע אחד – פסיכולוג מומחה שהוכשר לאבחון דידקטי.
  • שני אנשי מקצוע שונים – מאבחן דידקטי ופסיכולוג. במקרה זה סיכום האבחון המשולב יהיה באחריות הפסיכולוג ולא צריכה להיות לו הכשרה ייעודית לאבחון דידקטי.
שימו לב – ישנה תופעה שבמסגרתה מגוון רחב של אנשי מקצוע מתחומים קונבנציונאליים יותר ופחות / משלימים / אלטרנטיביים ואף מיסטיים מציעים את שירותיהם לצורך אבחון ומתיימרים להחליף אבחונים מהסוג המקובל. מאלה, בעיניי, שומר נפשו ירחק.
בברכת אבחנות מדויקות ומענה מותאם ומיטיב לכולם.

        רונה יהב

יועצת משפחתית, מדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת התמחות בהפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הדף המרוכז שלנו בנושא אבחון – בקישור הזה

ואת ההסבר של שלומית על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

טיפול רגשי: חוק הפסיכולוגים, אתיקה מקצועית והקשר להפרעת קשב / חן ספקטור

בפוסט הזה אציג לכם את ההיבטים המשפטיים והאתיים של טיפול פסיכולוגי, אשר נועד לתת מענה למגוון רחב של בעיות וקשיים רגשיים.

לפני שנתחיל – חשוב לי להבהיר שהפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אלא הפרעה נוירו-התפתחותית. כלומר, היא נובעת מליקוי בתפקוד הנוירולוגי של מערכת העצבים ומופיעה בשלבי ההתפתחות המוקדמים של האדם.

  • מידע נוסף על מערכת העצבים האונשית תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הצהרת קונצנזוס בנוגע להפרעת קשב, הכוללת הסברים על הגורמים והטיפול תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה הקשר של ADHD לפסיכולוגים או לקשיים רגשיים?

למרות שהפרעת קשב היא לא הפרעה רגשית, היא כן יכולה ליצור קשיים בוויסות רגשי – ממש כמו שהיא יוצרת קשיים בוויסות מוטורי, קוגניטיבי או מילולי.

  • תוכלו לשמוע הסבר נוסף על קשיי הוויסות הרגשי האופיניים הפרעת קשב – בקישור הזה

עם זאת, גם בהינתן קשיים בוויסות הרגשי, הפרעת קשב לא משנה את התגובות הרגשיות הראשוניות של האדם. לכן, בהיעדר מקור קושי רלוונטי אחר, הרגשות של אנשים עם הפרעת קשב מתעוררים באופן ספונטני ותואם מציאות, כתגובה לאירועים בעולמו החיצוני או הפנימי של האדם. במילים אחרות – שמחים כששמח, עצובים כשעצוב, כועסים כשמכעיס וכו.

באופן כללי קשיי ויסות רגשיים לא משנים את טיב הרגש או אופן ההתעוררות שלו. הם באים לידי ביטוי רק לאחר שרגש מסויים כבר התעורר. בהינתן רגש פעיל כלשהו, קשיי הוויסות הרגשי פוגעים ביכולת של האדם לשלוט בעוצמה של אותו הרגש. היכולת לשלוט על עוצמת הרגש חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת להגיב בצורה הסתגלותית למצבים רגשיים. פגיעה ביכולת הזו, עלולה להקשות על האדם להגיב בצורה הסתגלותית במקרים אלו.

למען הסר ספק, חשוב לי להדגיש שקשיי ויסות רגשיים לא מתחייסים לאירועים קיצוניים, שמעצם טבעם יעוררו רגשות עוצמתיים וסוערים בכל אדם. כמו כן, לא מדובר במצבים שבהם מסיבות אישיות כאלו או אחרות, אדם מסויים מסרב למתן את רגשותיו, או אף משלהב את עצמו בכוונת תחילה.

קשיי ויסות רגשי מתייחסים רק למקרים שבהם אדם מתקשה למתן את רגשותיו, בתגובה למצב שבו רוב האנשים יוכלו למתן את רגשותיהם אם יהיו מעוניינים בכך. כלומר, קשיי ויסות רגשי מתייחסים למקרים שבהם הרגשות של האדם מתמידים או מתעצמים בניגוד לרצונו. כמו כן, קשיי ויסות לא חייבים להוביל לתגובות רגשיות מקסימאליות בכל מצב רגשי. הם יכולים לבוא לידי ביטוי גם בשכיחות גבוה יחסית של רגשות גבוהים יחסית, באופן שיוצר פגיעה משמעותית בתפקוד או באיכות החיים של האדם.

עם זאת, חשוב לציין שהפרעת קשב היא לא המקור האפשרי היחיד לקשיי ויסות רגשיים. ישנם גורמים רבים שיכולים להקשות על אדם לשלוט ברגשותיו. לכן, אם יש ספק בנוגע לאופי או מקור הקשיים הרגשיים – יש לעשות אבחנה מבדלת מול פסיכיאטר (כפי שיוסבר בהמשך), שבמקרה הצורך ידע גם להמליץ על הטיפול המתאים עבור כל מקרה לגופו.

שמח פה ביחד 😉

הפגיעה ביכולת הוויסות הרגשי מצטרפת אל הקושי הכללי שהפרעת קשב יוצרת בניהול עצמי, גם במצבים ניטרליים מבחינה רגשית.

  • תוכלו למצוא הסבר על הפרעת קשב וקשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה

כלומר, קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב לא מופעים לבד כקושי יחידי ברגע מסויים. הם תמיד מצטרפים לתסמינים האחרים של הפרעת קשב. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב לא רק נוטים יותר להיקלע לסערת רגשות בהשוואה לאנשים בלי הפרעת קשב, אלא גם עלולים להתקשות יותר להתמודד עם רגשות סוערים באשר הם.

  • תוכלו למצוא הסבר על ההשלכות של כל ה”שמח” הזה ביחד – בקישור הזה
  • והסבר על ה”עוד יותר שמח”, כשמצטרפים לכל העסק גם שינויים הורמונליים של נשים – בקישור הזה

קשיים רגשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב

מעבר לקשיי הויסות הרגשי, הפרעת קשב לא סותרת קשיים רגשיים נוספים, אשר יכולים להתקיים במקביל אליה או להתפתח בעקבותיה.

  • הקשיים שמתקיימים במקביל להפרעת קשב ולא נובעים ממנה, מכונים קשיים ראשוניים. קשיים מסוג זה יכולים להתפתח אצל כל אדם, עם או ללא הפרעת קשב, כתוצאה מנטייה מולדת או נסיבות חיים.
  • הקשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, אך מתפתחים בעקבותיה – מכונים קשיים משניים. אלו הם קשיים שלא היו נוצרים אצל אדם מסויים, אם לא הייתה לו הפרעת קשב.

משום שהקשיים הרגשיים המשניים לא נוצרים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, ניתן לצמצם ואף למנוע אותם, באמצעות הסברה, איתור מוקדם והתאמה אישית של מערך טיפולי רב תחומי.

  • תוכלו למצוא את הדף המרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה

אילו קשיים רגשיים משניים יכולים להתעורר בעקבות הפרעת קשב?

קודם כל, עצם קיומה של הפרעת קשב יכול להיות מצב מדכא כשלעצמו. גם אם אין נטיה מולדת לדיכאון וגם כהשאדם נמצא בסביבה מיטבית ולא נתקל בנסיבות חיים קשות מעבר לכך שנולד עם הפרעת קשב.

  • תוכלו ללמוד עוד על ההשלכות של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה

בהמשך לכך, הפגיעה של התסמינים בתפקוד, יוצרת מצבים רבים של כישלון ותסכול, שהשלכותיהם הרגשיות מצטברות לאורך זמן. כך שהחוויה היום יומית של הפרעת קשב, יכולה להיות מעייפת ושוחקת מאוד. בנוסף, האופי השקוף של הפרעת קשב מגביר עוד יותר את האתגרים הרגשיים של אנשים עם הפרעת קשב. שכן השפעת התסמינים יכולה להיות שקופה גם לאדם עצמו, באופן שגורם לו להיתקל בה שוב ושוב באופן מפתיע.

  • תוכלו לשמוע את ההרצאה של ד”ר איריס מנור בנושא – בקישור הזה

ו… זה לא הסוף – על הקשיים שנובעים מההשלכות של הפגיעה התפקודית של התסמינים, נוספים במקרים רבים גם קשיים רגשיים שנובעים מהאינטרקציה עם הסביבה בעקבות ההשלכות הללו. כלומר, בעקבות כל הדברים שהאדם לא מצליח לעשות (או לא לעשות) בהשוואה למצופה מבני גילו, או ליתר דיוק – מבני גילו שאין להם הפרעת קשב.

במקרים שבהם חסרה מודעות לעצם קיומה של הפרעת קשב, או לאופן שבו היא פוגעת בתפקוד של האדם, הסביבה עלולה לשייך באופן שגוי את הביטוי של התסמינים למאפיינים אישיים כמו, אופי, רצון, או יכולת. במקרים אלו האינטראקציות סביב הקשיים, צפויות לקבל אופי שלילי שהולך ומתעצם עם הזמן. זאת במיוחד עבור קשיים עם ביטוי חיצוני בולט, או קשיים שמפריעים לסביבה. עם הזמן האדם עלול להפנים את השיוך השגוי לקשייו ולהאמין למסרים השלילים שקיבל מדמויות סמכות רבות במהלך חייו.

  • תוכלו לקרוא את התיאור הקולע של אחד העם לסכנה הגדלה שמצב זה יוצר עבור נפשו של האדם – בקישור הזה

האם הקשיים נובעים מהפרעת קשב, בעיה רגשית או גם וגם?

במקרה שיש חשד להפרעת קשב לצד מעורבות רגשית מכל סוג, צריך לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב לקשיים רגשיים מול פסיכיאטר שידע לבדוק את שני התחומים ולהתייחס לאינטראקציות ביניהם.

  • את אמות המידה לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו לשמוע – בקישור הזה

שימו לב – בעוד שפסיכולוגים יכולים לתת הערכה רגשית ולאבחן מגוון רחב של מצבים רגשיים, הם לא יכולים לאבחן הפרעת קשב, או לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב למצבים רגשיים. זאת משום שחסרה להם ההכשרה הרפואית, אשר חיונית לשלילת גורמים פיזיולוגיים אחרים לקשיים ונדרשת לאבחון הפרעת קשב על פי אמות המידה של משרד הבריאות.

עם זאת, מסיבות פוליטיות נכנסו לאמות המידה ניסוחים מטעים ומעורפלים בנושא. יש המפרשים נוסחים אלו באופן שגוי כהיתר או הסמכה לפסיכולוגים לאבחן הפרעת קשב. למרבה הצער, אחד מהגורמים הללו הוא משרד החינוך בכבודו ובעצמו, אשר באופן כללי התייחסותו להפרעת קשב (נכון לשנת 2032) מחפירה, מבישה, פוגענית ובלתי מקצועית בעליל.

  • את הביקורת שלי כלפי המדיניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב, כולל הסבר מורחב על סוגיית הפסיכולוגים בהקשר האבחוני תוכלו למצוא – בקישור הזה.

חוק ואתיקה של טיפול פסיכולוגי רגשי

חוק הפסיכולוגים תשל”ז 1977 מסדיר את העיסוק הפסיכולוגי.

למען הסר ספק, ישנם אנשי מקצוע נוספים המוסמכים על פי חוק לתת טיפול רגשי (כמו למשל עובדים סוציאליים קליניים). עיסוקם של אנשי מקצוע אלו מוסדר בחוקים אחרים שלא יפורטו כאן, מתוך שאיפה שלא להאריך ולסרבל את ההסבר יתר על המידה. אם אתם מעוניינים לקבל טיפול רגשי מאיש מקצוע שאינו פסיכולוג – בבקשה תשאלו אותו בדיוק מה ההסמכה שלו ועל פי איזה חוק הוא מוסמך לטפל.

  • אם איש מקצוע לא יודע להגיד מה ההסמכה החוקית שלו ומה החוק שמסדיר אותה, עדיף לא לאפשר לו לטפל בכם – זהו דגל אדום.
  • כמו כן, אם איש מקצוע מגיב לשאלות בנוגע להכשרה שלו בכל צורה שהיא לא מקצועית, ברורה ומכבדת (למשל: בתוקפנות, זלזול, כעס, התממות, עלבון וכו) – זהו דגל אדום נוסף.

במקרים כאלו, יש להגיד “תודה שלום” וללכת לבדוק את הבא בתור.

בנוסף, חשוב לזכור שדגלים אדומים לא תמיד מופעים באופן מפורש, חד משמעי, מוחשי וברור. לכן, גם כשאין שום דבר בעייתי על פני השטח, אבל יש לכם תחושה לא טובה בבטן מהאינטראקציה הראשונית מול איש מקצוע – גם אם אתם לא יודעים להסביר אותה, או שההסבר לא הגיוני, עדיף ללכת למישהו אחר. דבר זה נכון גם אם התעוררה בכם תחושה לא טובה, אחרי אינטראקציה ראשונית טובה, או אפילו לאחר היכרות חיובית ממושכת.

פרט להסמכה הפורמלית ולרמה המקצועית, יש משמעות רבה גם למה שקורה (או לא קורה) ברמת הכימה הבין-אישית. אומנם בטיפול רגשי יכולים לעלות תכנים קשים ומאתגרים, אך המטפל אחראי ליצור עבורכם סביבה בטוחה ומוגנת, שתאפשר לכם להתמודד בצורה בריאה ומועילה עם כל התכנים שיעלו. אם אתם לא מרגישים בנוח, או אם אתם מרגישים שהדינאמיקה שנוצרה לוקחת אתכם למקום לא טוב – להגיד “תודה שלום” וללכת לבא בתור.

  • כדי לאתר אנשי מקצוע טובים באיזור המגורים שלכם, ניתן להיעזר בקבוצת הבת שלנו להמלצות – בקישור הזה

בחזרה לפסיכולוגים:

בסעיף הראשון של חוק הפסיכולוגים, העיסוק בפסיכולוגיה מוגדר כ”עיסוק מקצועי כמשלח יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני אדם וכן טיפול, שיקום ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור”.

כאמור, למרבה הצער קיימים שלל נותני שירות, אשר מציגים את עצמם כמטפלים רגשיים או כפסיכולוגים, חרף היעדר הכשרה או הסמכה לעבוד בתחום. לכן, חשוב שתדעו שעל פי חוק הפסיכולוגים, פסיכולוג מוגדר כ”אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר”

  • ניתן לבדוק אם איש מקצוע מסויים אכן נמצא בפנקס הפסיכולוגים, דרך האתר משרד הבריאות – בקישור הזה

כמו כן, בסעיף 2 א. החוק מציין ש”לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו”

סעיף 5 מוסיף על כך ש”לא ישתמש אדם בתואר “פסיכולוג”, או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק בפסיכולוגיה, אלא אם הוא פסיכולוג”

עוד דברים שכדאי לדעת על מה מותר ומה אסור לפסיכולוגים לעשות

סעיף 4 בחוק מציין ש”מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יטפל במתן תרופה או הלם חשמלי לבני אדם, אלא אם הוא מורשה לכך כדין”. כלומר, פסיכולוג ללא הכשרה רפואית לא יכול לתת יעוץ רפואי בנוגע לשימוש בתרופות, אסור לו לתת למטופליו תרופות על דעת עצמו ואסור לו להנחות אותם להפסיק או לשנות טיפול תרופתי קיים. עם זאת, פסיכולוג בהחלט יכול להפנות את מטופליו לרופא הרלוונטי, במקרים שבהם הוא חושד שיש צורך בטיפול תרופתי חדש או בשינוי של טיפול תרופתי קיים. כך או כך, כל החלטה בנוגע לתרופות, צריכה להתקבל בהסכמה מודעת מול רופא ובאישורו בלבד.

הימנעות מפרסום מטעה

סעיף 6 א. מציין ש”פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות” וסעיף 6 ד. מצויין ש”לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה”, כך שאסור לפסיכולוגים להציג את עצמם כעוסקים בצורה כזו או אחרת בטיפול תרופתי, באבחון של הפרעת קשב, או להציע כל שירות אחר שאסור להם לעסוק בו.

מאותם סעיפים משתמע גם שאסור לפסיכולוגים להציג את הטיפול שהם מציעים לאנשים עם הפרעת קשב באופן מטעה. זה כולל תיאור שגוי של הפרעת קשב כמצב רגשי, או כמצב שניתן לריפוי באמצעות טיפול רגשי. זאת משום שהפרעת קשב היא מצב כרוני, שנכון להיום אין אפשרות “לרפא” אותה לחלוטין בשום דרך או צורה. כמו כן, כפי שהצגנו בתחילת הפוסט, לא מדובר במצב רגשי, אלא בהפרעה נוירו התפתחותית.

למען הסר ספק  – המערך הטיפולי בהפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, אין אף טיפול שעומד בפני עצמו או מתאים לכולם. הוא לא נועד לרפא או להעלים הפרעת קשב, אלא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה של התסמינים ברמת התפקוד ואיכות החיים, בהינתן המשך קיומה של ההפרעה לאורך כל חיי האדם. אין אף טיפול שיכול לבוא במקום טיפול מסוג אחר או להחליף טיפול מסוג אחר. כל טיפול מאפשר לתת מענה להיבטים מסויימים בדרכים מסויימות, ויש לו יתרונות וחסרונות משל עצמו.

כתוצאה מכך אי אפשר לקבוע באופן כללי, שטיפול מסויים טוב יותר או פחות מטיפולים אחרים, עבור אנשים עם הפרעת קשב. ערכו של כל טיפול נמדד באופן פרטני, עבור כל מקרה לגופו, על פי תרומתו הייחודית למערך הטיפולי של אותו אדם.

כמו כן חשוב להבדיל בין קשיי קשב על רקע רגשי, לבין הפרעת קשב, אשר יכולה להתקיים גם בהיעדר כל קושי רגשי מכל סוג ולא סותרת אף קושי אחר.

  • תוכלו ללמוד עוד על ההבדל בין קשיי קשב והפרעת קשב – בקישור הזה

סודיות מקצועית

סעיף 7 א. מתייחס לנושא הסודיות המקצועית של פסיכולוגים ומתאר אותה בצורה הבאה:

מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מנסיבות אלה:

  1. גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם
  2. קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע
  3. האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.

שימו לב שלפי החוק – גם עם חתמתם על טופס ויתור סודיות, אתם יכולים לבטל אותו בכל שלב.
עם זאת, חשוב לשים לב גם שנוסח החוק לא מפרט מהם התנאים שבהם ניתן לגלות מידע ללא הסכמת המטופל, כלומר מה הקריטריונים לפיהם נקבע שהמידע דרוש לשם טיפול באדם ובאילו מקרים קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע.

לכן אני ממליצה שתעלו את הנושא מול הפסיכולוג כשאתם מתחילים את הטיפול, או בכל שלב שמרגיש לכם מתאים במהלכו. זה חשוב ברמת תיאום הציפיות ותחושת הביטחון האישי שלכם במהלך הטיפול.

  • תוכלו לשמוע הסבר נוסף על נושא הסודיות בטיפול, מהזווית האמריקאית – בקישור הזה
    אבל… שימו לב – בעוד שקיימת חפיפה משמעותית בהתייחסות החוקית לנושא הסודיות ברחבי העולם, יכולים להיות הבדלים בין ישראל למדינות אחרות. הסרטון נועד רק להציג את העקרונות הכלליים והשיקולים הנפוצים בתחום.

למען הסר ספק, אין לי הכשרה משפטית והמידע באתר אינו יעוץ משפטי. לכן, אם אתם רוצים להבין לעומק את ההיבטים המשפטיים של סוגיה זו או כל סוגיה חוקית אחרת, יש להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בנושא הרלוונטי. אם אתם נמצאים בחו”ל, או מקבלים טיפול מאיש מקצוע שנמצא בחו”ל (למשל באופן מקוון) – יש לברר מה אומר החוק במדינה הרלוונטית.

הסכמה מדעת

על פי הקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, ההסכמה מדעת היא תנאי הכרחי לקיומה של התערבות פסיכולוגית.

  • הנהלים בנוגע להסכמה מודעת מפורטים בפרק ד של חוק זכויות החולה, התשנ”ו 1996, אשר תוכלו למצוא – בקישור הזה

מה לעשות במקרים של הפרת חוק?

אם נתקלתם בפסיכולוג שעובר על החוק בכל צורה ואופן, או באדם שמציג את עצמו כפסיכולוג למרות שהוא לא מוסמך לכך, ניתן ואף רצוי לדווח על המקרה למשרד הבריאות, למען ביטחון הציבור.

  • תוכלו למצוא את ההסבר של משרד הביראות בנוגע להגשת תלונה כנגד פסיכולוגים – בקישור הזה

לסיכום

הפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אך היא יכולה ליצור קשיים בוויסות הרגשי. כמו כן, הפרעת קשב יכולה להוביל לקשיים רגשיים משניים, בעקבות הפגיעה בתפקוד וההשלכות המעשיות והחברתיות שלה בחיי היום יום של האדם. בנוסף, היא אינה סותרת את קיומם של קשיים רגשיים ראשוניים ממקורות אחרים, אשר יכולים ואף נוטים להופיע במקביל להפרעת קשב באופן בלתי תלוי.

כתוצאה מכך, לעיתים קרובות עולה הצורך להוסיף מענה רגשי, למערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב. עם זאת, טיפול רגשי לאנשים עם הפרעת קשב לא נועד לתת מענה ישיר או עקיף לתסמינים של הפרעת קשב, אלא לשלל ההיבטים הרגשיים שנוטים להתלוות אליה, או להיווצר בעקבותיה.

המענה הישיר היחיד לתסמינים של הפרעת קשב הוא הטיפול התרופתי, שנמצא באחריות רופא מומחה בלבד. פסיכולוגים לא יכולים לאבחן הפרעת קשב ולא יכולים לתת יעוץ תרופתי, או להתערב בטיפול התרופתי. הם כן יכולים לאתר חשד להפרעת קשב ולהפנות לרופא מומחה לאימות או שלילת החשד. כמו כן, הם יכולים להפנות לרופא מומחה, כדי לבדוק האם יש צורך לעדכן את הטיפול התרופתי הקיים, או לבחון את הצורך בו אם אינו קיים.

אומנם קיימים טיפולים ייעודיים נוספים להפרעת קשב, אך פרט לטיפול התרופתי יתר האפשרויות הטיפוליות נועדו לייעל את ההתמודדות עם הסתמינים ולא לשנות אותם. כלומר, הם נותנים מענה לתסמינים באופן עקיף. טיפולים לא תרופתיים מתבססים לרוב על שילוב מותאם אישית של הסברה, רכישה ופיתוח של אסטרטגיות ומיומנויות, התאמה סביבתית, שימוש בעזרים וטכנולוגיה מסייעת. כמו כן, לילדים נהוג לצרף גם הדרכת הורים.

אף אחד לא יכול לרפא הפרעת קשב!
המערך הטיפולי נועד לצמצם ככל הניתן את ההשפעה של התסמינים כדי לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם.
טיפול רגשי יכול להיות חלק חיוני ומשמעותי מהמערך הזה עבור מקרים שבהם יש גם קשיים רגשיים, אבל אין בכוחו להחליף טיפולים אחרים להפרעת קשב.

העיסוק הפסיכולוגי מוסדר על פי חוק,  שבו מתואר מי ראשי להציע טיפול רגשי ובאיזה אופן. חשוב לוודא שאיש המקצוע שבחרתם פועל על פי חוק, כדי לקבל את המענה הרגשי המיטבי ולהימנע משלל צרות שהחוק נועד למנוע.

נשמע מעניין?

את חוק הפסיכולוגים תוכלו למצוא  – בקישור הזה

את קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי – בקישור הזה

ואת הסבר על הקשר בין דיכאון להפרעת קשב – בקישור הזה

התאמות בדרכי היבחנות בשנת הלימודים תשפ”ד (2022-2023) / משרד החינוך

משרד החינוך פרסם את החוזר “התאמות בדרכי היבחנות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב הנבחנים בשנת הלימודים תשפ”ד“. המסמך מפרט את ההתאמות בדרכי ההבחנות שניתן לבקש, אופן הגשתן והגורם המוסמך לאישורן.

על פי משרד החינוך התאמות אלו מיועדות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב, שקשייהם באים לידי ביטוי באופן הבעת הידע הנרכש.

  • את המדיניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב, יחד עם הביקורת המתבקשת, תוכלו לקרוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

את המסמך המלא תוכלו לקרוא – בקישור הזה

ואם אתם קוראים את זה בשנים מאוחרות יותר, כדאי לבדוק אם יש מסמך מעודכן יותר – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את החוברת של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

והסברים נוספים על מערכת החינוך תוכלו למצוא – בקישור הזה

מה עדיף? מחשבות על תיוג לעת ערב / תפוח אדמה בהפרעה

בבלוג “תפוח אדמה בהפרעה” פורסם הסבר יפה על החשש מתיוג בעקבות אבחון של הפרעת קשב וריכוז ADHD.

אז מה עדיף?

להיות מופרע. לא מחונך. אף פעם לא מקשיב למה שאומרים לו. לא מכבד. ילד רע.

או…

להיות ילד עם הפרעת קשב?

נשמע מעניין?

את הטקסט המלא תוכלו לקרוא – בקישור הזה

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב בבית הספר – בקישור הזה

ואת הסיפור של אופיר בוסקילה “והילד הזה הוא אני…” – בקישור הזה

 

אבחון הפרעה ברצף האוטיזם ASD / משרד הבריאות

מהו הרצף האוטיסטי ואיך מאבחנים?

הספקטרום או הרצף האוטיסטי (ASD – Autistic Spectrum Disorder) הוא אחד המצבים שיכולים להראות דומה להפרעת קשב ולהגיע ביחד או בנפרד. לכן, בכל חשד לקיומו של קושי בתחום, חשוב לבדוק אותו מול המומחים הרלוונטיים כחלק מתהליך האבחנה המבדלת להפרעת קשב.

על פי משרד הבריאות, הפרעה ברצף האוטיזם קיימת מגיל הילדות או בשלבים מאוד מוקדמים בהתפתחות, והיא משפיעה על התנהגויות אנושיות בסיסיות, כגון אינטראקציה חברתית, היכולת לתקשר רעיונות ורגשות, דמיון, והיכולת לבסס קשרים עם אחרים.

האבחון של אוטיזם מורכב יותר מזה של הפרעת קשב וכולל מספר אנשי מקצוע. זאת משום שתהליך האבחון של ילד עם חשד לאבחנה בספקטרום האוטיזם חייב לכלול בדיקה גופנית, נירולוגית, התפתחותית ורגשית

נשמע מעניין?

את ההסברים של משרד הבריאות בנוגע לאבחון אוטיזם, תוכלו למצוא – בקישור הזה

אמות מידה מומלצות לאבחון ילדים בספקטרום האוטיזם על פי משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את אמות המידה של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

ולראות את הסרטון על החוויה האישית של חיים על הרצף האוטיסטי – בקישור הזה

חשיבות האבחון של הפרעת קשב במבוגרים / Dr Stephen Humphries

בסרטון הזה דר’ סטפן המפריס Dr Stephen Humphries מסביר על החשיבות של אבחון הפרעת קשב בגילאי הבגרות.

למען הסר ספק, נתחיל בלהדגיש שהפרעת קשב וריכוז ADHD, היא הפרעה כרונית שמלווה את האדם לאורך כל חייו. היא אומנם בדרך כלל מאותרת בגילאי הילדות, במיוחד סביב הכניסה לבית הספר היסודי, אבל אין גיל מסוים שבו היא מפסיקה להתקיים ולכן היא נוכחת ומשפיעה גם לאורך כל החיים הבוגרים של האדם.

  • כדי ללמוד עוד על הנושא אני ממליצה לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב בחיים הבוגרים – בקישור הזה.
  • כדי לדעת איך צריך להתנהל אבחון מבוגרים, תוכלו לקרוא את אמות המידה של משרד הבריאות – בקישור הזה.

עיקרי הדברים

  • דר’ סטפן המפריס מתחיל בכך שהוא רוצה לסייע לאנשים לקבל החלטה האם ללכת לאבחון של הפרעת קשב או לא.
    בהקשר הזה חשוב לי לציין שהחיסרון היחידי שהוא מתייחס אליו הוא עניין העלות שבארצות מסוימות יכולה להיות גבוהה מאוד, אבל פחות רלוונטי בארץ, כשאפשר לעשות את האבחון דרך קופת חולים באופן מסובסד.
    שימו לב שבמקרה שאין תורים בעתיד הנראה לעין, או במקרים שחשוב לכם ללכת לרופא ספציפי שלא נמצא בקופה, כדאי להרים טלפון לשירות הלקוחות של הקופה ולשאול על “יעוץ רבעוני” (או משהו מקביל), כי בהרבה מקרים תוכלו לקבל החזר משמעותי גם על אבחון פרטי (התנאים משתנים מקופה לקופה ובתוך כל קופה לפי הביטוחים הספציפיים שעשיתם).
    או במילים אחרות, בהיעדר שיקול כלכלי, יש רק סיבה אחת לגשת לאבחון והיא קיומו של חשד להפרעת קשב. זאת משום שאבחון מקצועי מלא הוא הדרך היחידה לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב. בהתאם לכך, אין צורך בסיבה נוספת ואין צורך לדעת מראש אם יש לכם הפרעת קשב או לא – הולכים לאבחון כשלא יודעים, כדי לגלות.
  • הפרעת קשב במבוגרים היא מצב נפוץ שנמצא בתת-אבחון משמעותי. כלומר, רוב המבוגרים עם הפרעת קשב טרם אובחנו ככאלו.
    חלק מהסיבות לתת האבחון של מבוגרים עם הפרעת קשב, היא הנטייה ההיסטורית להתייחס בעיקר לפן המוטורי-התנהגותי, לצד הסברה השגויה שהפרעת קשב היא תופעה של גילאי הילדות בלבד. היום אנחנו יודעים כבר שהיפראקטיביות לא חייבת להיות רק מוטורית, שהפרעת קשב לא חייבת לבוא עם היפראקטיביות או בעיות התנהגות ושמדובר במצב כרוני שמלווה את האדם מהלידה לאורך כל החיים.
  • אחת הסיבות שלקח זמן להבין שהפרעת קשב לא נעלמת באופן ספונטאני בגילאי הבגרות, היא שהתסמינים נראים אחרת בתקופה הזו בהשוואה לתקופת הילדות. לכן חשוב מאוד לאבחן מבוגרים עם כלים שמותאמים לטווח הגילאים הרלוונטי ולא לקבוע אבחנה של מבוגרים על פי קריטריונים שמיועדים לילדים.
  • לפי סטפן, בעוד שפעלתנות היתר והאימפולסיביות יכולות להיות פחות בולטות אצל מבוגרים ביחס לילדים, קשיי הקשב על פי רוב נשארים. חשוב לציין שהתסמינים שפחות בולטים לעין בגילאי הבגרות לא בהכרח נעלמו, אלא לרוב יקבלו ביטוי מעודן יותר – כמו למשל שימוש בצעצועי פיג’ט במקום תנועה במרחב.
    כמו כן, עם הזמן אנשים עם הפרעת קשב לומדים להתאים את הביטוי החיצוני של התסמינים בדרכים יותר מקובלות חברתית, שמטבע הדברים פחות צורמות לסביבה ולכן פחות תופסות את תשומת הלב. למשל, במקום סתם לקום ולהסתובב בחדר ללא סיבה מוצדקת מבחינה חברתית, אפשר לשאול באמצע ישיבה מי רוצה קפה ואז יש תירוץ לקום כדי להכין לכולם.
  • תרופות ממריצות מהסוג שמשמש לטיפול בהפרעת קשב לא יעזרו לכולם, אלא ישפרו רק את התפקוד הקוגניטיבי של אנשים עם הפרעת קשב. לאנשים בלי הפרעת קשב זה לא יעזור ואף עלול לפגוע בתפקוד.
  • התסמינים הבולטים כמו ציונים נמוכים או בעיות התנהגות לא רלוונטיים לכל האנשים עם הפרעת קשב. אנשים ללא פעלתנות יתר יתוארו בדרך כלל כחולמניים ולא כתזזיתיים. כמו כן, אנשים אינטליגנטיים יותר יוכלו לפצות על התסמינים באופן לא מודע עד שלב מסוים. ברגע שהאינטליגנציה לא מספיקה כדי להוציא ציונים טובים בלי ללמוד, מתחילות בעיות גדולות, משום שבמשך כל הזמן הזה לא נבנו הרגלי למידה. משברים מסוג זה נוטים להתרחש בעקבות קפיצה בדרישות האקדמיות שנוטה ללוות מעברים בין בית הספר היסודי, לחטיבה, לתיכון ולאקדמיה.
    למידע נוסף על מחוננות והפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
    למידע נוסף על סטודנטים עם הפרעת קשב כדאי לקרוא את המאמר – בקישור הזה
  • אחד הפיצויים הנפוצים לתסמינים של הפרעת קשב הוא הסתמכות על הלחץ והמתח של “הרגע האחרון”. דפוס התנהלות זה בא לידי ביטוי בדחיינות מתמשכת, עם פרצים מהירים של עבודה אינטנסיבית, שמתחילים רק מספר ימים עד מספר שעות לפני תאריך היעד. האדרנלין שמופרש בעקבות הפחד מההשלכות האפשריות של אי העמידה בזמנים לקראת הדד-ליין, אכן מסייע רבות לגיוס משאבים קוגניטיביים, אבל… מגיע עם מחיר כבד מאוד.
    על ההשלכות הפיזיולוגיות של שימוש כרוני באסטרטגיות התמודדות מבוססות לחץ תוכלו ללמוד – בקישור הזה
  • הפרעת קשב מאופיינת בתלות גבוהה ברמת העניין וההנאה שהאדם מפיק מהפעילות הספציפית שבה הוא מנסה לעסוק. לכן, אנשים הם הפרעת קשב מסוגלים להתמקד ואפילו להישאב לתוך פעילויות אטרקטיביות עבורם, אבל בו בזמן גם להתקשות להפנות את הקשב באופן ממוקד ומתמשך לכל השאר. כלומר, מה שקובע הוא לא רמת הקשב הכללית של האדם, אלא סוג המשימה או הפעילות.
  • אחד המאפיינים הנפוצים והבולטים יותר של הפרעת קשב בגילאי הבגרות הוא בלאגן כללי בחיים. כלומר, הצטברות של הרבה דברים שהותחלו אך לא הושלמו. כמו למשל, מטלות הקשורות לתחזוקת הבית, לימודים, עבודה, ארוחות וכו. כמו כן, גם דחיינות היא מאפיין משמעותי בהפרעת קשב של גילאי הבגרות.
  • בעולם העבודה אחד המאפיינים הנפוצים הוא מעברים תכופים בין מקומות עבודה. כמו כן, במקרים רבים ניתן לראות ניסיונות מרובים לרכישה של השכלה אקדמית או הכשרה מקצועית.
    מידע נוסף על הפרעת קשב בעולם העבודה תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי משמעותי בכל הנושא של התמודדות בירוקרטית, סידורים, תשלומים וכו.
  • הפרעת קשב בגילאי הבגרות מאופיינת במוסחות גבוהה מגירויים בעולם החיצוני והפנימי כאחד. בעקבות זאת, יש קושי ביישום רציף של סדר פעולות, אשר יוצר דפוס פעולה לא ליניארי, עם פערים, קפיצות והשלמות.
  • בגילאי הבגרות הפרעת קשב יכולה לגרום לקשיים ביצירה ושימור של קשרים חברתיים, זוגיים ומשפחתיים.
  • בפן הרגשי להרבה אנשים עם הפרעת קשב יש קשיים בוויסות רגשי לצד נטייה מוגברת לבעיות רגשיות כמו חרדה ודיכאון.
    שימו לב – כאשר יש מעורבות רגשית מכל סוג, או חשד למקורות רגשיים לקשיים, חשוב מאוד ללכת לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שידע לעשות את האיזון התרופתי הנחוץ ולהמליץ על טיפולים משלימים על פי צורך.
    מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו לשמוע – בקישור הזה
  • הפרעת קשב בלתי מטופלת מעלה את הסיכון להתמכרות ושימוש לרעה בחומרים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Should You Be Assessed For ADHD? with Dr Stephen Humphries – Harley Therapy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור האישי של משה סובר על אבחנה בגיל מבוגר – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה

איך לדעת אם אתם על הספקטרום האוטיסטי? / Aspergers from the Inside + הסברים של חן ספקטור

בסרטון הזה פול Paul מסביר איך אפשר לדעת אם אתם על הספקטרום האוטיסטי. למען הסר ספק מדובר בקריטריונים להעלאת חשד בלבד, שאותו ניתן לאמת או לשלול רק באמצעות אבחון מלא מול אנשי המקצוע הרלוונטיים.

הבדלים בין אישיים ו… קווים משותפים

פול גילה בגיל 30 שיש לו אספרגר. הוא מדבר מהניסיון האישי שלו ומתוך הכרות רחבה עם אנשים על הספקטרום, תוך שהוא מדגיש שלאנשים אחרים על הספקטרום יכולה להיות חוויה שונה ממה שהוא מציג, משום שמדובר בקהילה מגוונת. נושא הגיוון והשונות הבין אישית הגבוהה נכונים גם עבור אנשים עם הפרעת קשב, בשני המקרים אחד הגורמים שיכול להשפיע בצורה משמעותית, הן על האופן שבו התסמינים משפיעים על התפקוד והן על החוויה האישית – הוא המגדר.

הוא מספר שאחד הדברים שעזרו לו להפיל את האסימון הוא להבין איך זה נראה בחיי היום יום ולא להסתפק בהגדרה הרפואית היבשה. גם בהפרעת קשב קשה מאוד להבין מתוך ההגדרה הטכנית איך זה באמת נראה, מתנהג ומרגיש.

  • לצורך העניין, תוכלו להתרשם ממגוון של סיפורים אישיים – בקישור הזה

ההתנהגות החיצונית יכולה להיות מטעה

פול מדגיש שהסרטון נועד לבדיקה עצמית של החוויה האישית ושלא כדאי לנסות לבדוק אנשים אחרים על סמך ההתנהגות החיצונית שלהם. בדומה להפרעת קשב האבחנה של הספקטרום מתבססת רבות על התנהגות חיצונית נצפית – כלומר דברים שהאדם עושה שאפשר לראות מתוך התבוננות בהתנהלות שלו.

הוא אומר שזו גישה שמתאימה יותר לילדים, אבל בדומה להפרעת קשב, זה פחות משקף את הביטוי של התסמינים בגילאי הבגרות. זאת משום שעם הזמן אנשים לומדים לעדן או להסתיר את הביטויים החיצוניים שהחברה מגיבה אליהם באופן שלילי.

ההרגל להסתיר או למסך את הביטוי החיצוני של התסמינים יכול להפוך להרגל קבוע שהאדם לא בהכרח מודע אליו. פול מתאר תופעה שבה לאחר שאנשים מקבלים אבחנה על הספקטרום הסביבה שלהם פתאום מאשימה אותם שהם מתנהגים יותר אוטיסטים בעקבות האבחנה, כשלמעשה, הם מרשים לעצמם להתנהג בצורה אוטנטית יותר ליד האנשים שקרובים אליהם לאחר קבלת האבחנה.

  • בסרטון אחר ג’סיקה מתארת אפקט דומה עם אנשים עם הפרעת קשב, שרגילים להסוות ככל הניתן את הביטויים החיצוניים של התסמינים פרט למצבים שמרגישים להם בטוחים ובעיקר מול אנשים קרובים שהם סומכים עליהם. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה

פול מדגיש שאם אדם קרוב אליכם מרשה לעצמו להציג יותר תסמינים מוחצנים בסביבתכם, זה סימן לכך שהוא בוטח בכם ומרגיש נוח בחברתכם.

 

איך זה מרגיש להיות על הספקטרום האוטיסטי

פול מתאר שלושה היבטים עיקריים שמאפיינים את התחושה הפנימית של רוב האנשים על הספקטרום האוטיסטי. כמובן שלחלקם יש חפיפה מסוימת או דמיון למאפיינים של הפרעת קשב, אבל ישנם גם הבדלים בולטים מאוד וכמובן שנדבר על שניהם.

הרגשה של שונות, או יותר נכון – זרות

כשפול התחיל לדבר על זה אמרתי – יופי, את זה אני מכירה. הרי אני כבר רגילה להיות בן אדם מוזר וכך גם רבים מהאנשים עם הפרעת קשב. דוגמאות להתנהגויות מוזרות או חריגות של אנשים עם הפרעת קשב תוכל לראות – בסרטון הזה.
אבל!!!!
התיאור של החוויה הפנימית של פול שונה לגמרי ותחושת השונות שלו נמצאת ברמה אחרת לגמרי. הוא לא מדבר על הרגשה של בן אדם שונה, הוא מדבר על הרגשה של זרות מוחלטת, כאילו יש בני אדם והוא מזן אחר. הוא מרגיש כמו משהו שנראה אנושי אבל רק למראית עין, כשלמעשה לא מרגיש שום קשר ולא מצליח להתחבר לשום היבט של האנשים מסביבו או להשתלב בפעילות שלהם. זה עד כדי כך קיצוני שאנשים על הספקטרום נוטים לכנות אספרגר כ”תסמונת כוכב הלכת השגוי”. בהקשר הזה הוא מספר על ילדה, שמתוך ניסיון להבין את הזרות שהיא מרגישה, לא שאלה את ההורים שלה אם היא מאומצת, אלא האם היא חייזר. הוא מדמה את התחושה לטיול בפארק שבו רואים הרבה ברווזים, הוא לא ירגיש שום צורך להצטרף אליהם בשחייה באגם, כי הוא לא מרגיש שהוא אחד מהם. מה גם שאם הוא ינסה להתקרב, הם כנראה יברחו כי גם הם לא מרגישים שהוא שייך.
זה כבר לא משהו שקורה עם הפרעת קשב. אומנם גם הפרעות קשב יכולות ליצור קשיים חברתיים, אבל לא בהכרח וכשכן זה יהיה מסוג אחר לגמרי. תוכלו ללמוד על זה עוד – בקישור הזה.

הרגשה של חוסר אמון מצד הסביבה

זו חוויה שדווקא משותפת היטב לאנשים עם הפרעת קשב, כמו הרבה קשיים בלתי נראים אחרים. עם כי כמובן, עבור כל מצב כזה, חוסר האמון מצד הסביבה עוסק בתכנים אחרים. כמו כן, הסיבה לחוסר האמון גם היא שונה. בהפרעת קשב הרבה פעמים קשה להבין את הפערים בתפקוד. גם ברמת התנודות היום יום יומיות (אתמול הצליח משהו, היום לא ומחר כן כי ככה) וגם קיומם של קשיים בתחומים או פעילויות שנחשבים פשוטים בהשוואה לתפקוד גבוהה בתחומים או פעילויות שנחשבים קשים מאוד (איך הוא מוציא 100% בחשבון אבל לא מצליח למצוא את העיפרון שלו?).
לפי פול, בהקשר של הקשת האוטיסטית, יש גם עניין של קושי להבין פערים בתפקוד, אבל חוסר האמון מצד הסביבה נובע בעיקר מהשונות העצומה מהחוויה האנושית הרגילה. ככה שאנשים אחרים חושבים שהוא בטח מגזים כשהוא משתף אותם, כי לדעתם זה פשוט לא יכול להיות. אם מדברים למשל רק על הסעיף הקודם, אוכל להעיד על עצמי שלמרות שאני לגמרי מאמינה לו, קשה לי לדמיין איך אפשר להרגיש את אותה תחושת חוסר שייכות לברווזים ביחס לאנשים אחרים. עבורי זה לא נתפס ולמעשה זו הייתה דוגמה כל כך חזקה, שהיא זו שגרמה לי להחליט להעלות את הסרטון הזה לאתר ולכתוב עליו.
שכשחושבים על זה, זה די הפוך ממה שקורה הרבה פעמים לאנשים עם הפרעת קשב וסביבתם. משום שהפרעת קשב מאופיינת בהקצנה של הנורמה, הרבה פעמים הסביבה חושבת שהיא מכירה את החוויה כי גם להם קורה לפעמים מה שקורה לאנשים עם הפרעת קשב כל הזמן. הקושי הוא לא להבין את החוויה אלא את המשמעות של העוצמה והתדירות שלה. את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב (למרות מה שהרבה אנשים חושבים), תוכלו לקרוא – בקישור הזה
פול מדגיש כיצד תגובות של ספק וחוסר אמונה בחוויה האישית גורמת לאנשים להפסיק לשתף ולהסתיר את מה שהם מרגישים וחווים. בנוסף, לאורך זמן זה עלול ליצור השפעה מוחצת על ההערכה העצמית של האדם.

בלבול חברתי

פול מבדיל בין בלבול חברתי לבין מחסור בכישורים חברתיים. לטענתו יש אנשים על הספקטרום שלמדו להסתדר במצבים חברתיים, אבל הדבר כרוך בחשיבת יתר על דברים שבאים באופן אוטומטי לאנשים אחרים. הוא נותן דוגמה של מעבר מכיתה לכיתה עם קבוצת תלמידים ומעלה שאלות כמו איפה צריך לעמוד, באיזה מרחק מאנשים אחרים, באיזה מקום בתוך הקבוצה, האם לדבר וכו.

הוא מתאר תהליך מייגע שבו הוא מנתח את ההתנהגות של הקבוצה מהצד, כמו אנתרופולוג שצופה בתרבות זרה. הוא מתכננן מראש כיצד להתנהג, אבל ברגע האמת הוא מוצף מכל הגירויים והאפשרויות, כך שהתכנון לא יוצא לפועל בצורה טובה. לאחר מכן הוא ינסה שוב לנתח את מה שהיה וחוזר חלילה. כלומר, בהיעדר ההבנה החברתית, הוא מנסה לפתור בעיות חברתיות בצורה אינטלקטואלית וזה גם מתיש וגם לא כל כך יעיל. החוויה שלו היא בעיקר של בלבול והתרוקנות מאנרגיות.

הוא מתאר מנגנוני התמודדות כמו “תסריטים” שבהם מכינים תשובות אוטומטיות למצבים נפוצים. זה יכול לעשות עבודה טובה באופן כללי, אבל יש קושי להתאים את התשובה ברגע האמת למצבים לא צפויים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שמגיבים ב”הכל טוב” ל”שלום”, משום שציפו שהאדם שמולם ישאל “מה קורה?”. פול מדגיש שתגובות מהסוג הזה הן לא ניסיון לתקשורת אלא יותר ניסיון הישרדותי – כלומר, אין בתהליך הזה שאיפה להעביר או לקבל מידע, אלא בעיקר רצון לעבור את המפגש בשלום.

הוא אומר שמצד אחד זה משהו שלהרבה אנשים על הקשת האוטיסטית יחסית קל לעשות, אבל בו זמנית הוא אומר גם שזה מתיש ומרוקן. הוא לא אמר את זה במפורש אבל נראה לי שהחלק הקל הוא לגלות מה ה”תסריט” והחלק הקשה יותר הוא ליישם אות בזמן אמת. הוא מדבר על ההקלה הרבה שהוא מרגיש כשהוא יכול להוריד את המסכה שלו ולהתנהל בלי להיות מוטרד מהאינטראקציה עם אנשים אחרים ומהצפיות החברתיות הכרוכות בהן.

הוא מציין את הקושי לשמור על קשר עין. זהו למעשה מנגנון פיצוי שאנשים עם הפרעת קשב משתמשים בו גם במקרים מסוימים, לאותה מטרה אבל מסיבות אחרות. בשני המקרים הימנעות מקשר עין חוסמת את המידע החזותי של הבעות הפנים ושפת הגוף של הזולת ובמקביל מורידה את הציפיות להבין אותן ולהגיב אליהן בזמן אמת. בהפרעת קשב זה יכול לשמש לסינון גירויים מסיחים כדי לאפשר למוח להתרכז במסר המילולי. זה יכול לקרות בזמן עייפות כשהקשב נמוך עוד יותר מהרגיל או כשמנסים לעקוב ולהבין מסר מורכב ומרובה פרטים שדורש יותר משאבים קוגניטיביים. בקשת האוטיסטית אין בעיה של מחסור במשאבי קשב, אבל האנרגיות שדרושות לעמוד בציפייה החברתית להבין ולהגיב להבעות פנים הן אסטרונומיות. זאת משום שיש שם קושי מאוד גדול להבין מה הצד השני חושב ומרגיש מרגיש על פי הבעות פניו כמו גם קושי גדול להבין איך צריך להגיב למחשבות ולרגשות האלו.

בעקבות כל הדברים האלו, הוא מדגיש כמה זה יכול להיות חוויה משנה חיים, כשסוף סוף מוצאים קהילה של אנשים שמאמינים לך ואפילו אומרים דברים משוגעים כמו “אני מבין אותך”.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Are You Undiagnosed Autistic? How To Tell If You’re On The Autism Spectrum  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על הפרעת קשב ו OCD – בקישור הזה

ואת סרטון האנימציה המדהים שממחיש את החוויה של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 

שיקום מקצועי / ביטוח לאומי

הרבה פעמים אנשים שואלים מה מגיע להם אם יש להם הפרעת קשב.

מבחינת ביטוח לאומי זה מאוד תלוי גיל.

לילדים עד גיל 18, יש את מה שנקרא “קצבת ילד נכה”, אבל למרבה הצער היא לא תהיה רלוונטית לרוב הילדים עם הפרעת קשב.

זאת משום שהקצבה הזו מיועדת למקרים קשים במיוחד שלרוב שייכים לחינוך המיוחד. במקרים האלו אומנם לפעמים יש גם הפרעת קשב, אבל בדרך כלל היא לא הסיבה היחידה או העיקרית לקבלת הזכאות לקצבה או לשילוב בחינוך המיוחד.

  • תוכלו למצוא פרטים נוספים על קצבת ילד נכה – בקישור הזה

למבוגרים לאומת זאת, יש כבר יותר על מה לדבר.

הכירו את השיקום המקצועי של ביטוח לאומי

לאנשים מעל גיל 18 יש אפשרות להגיש בקשה לסל שיקום מקצועי בביטוח לאומי.

הסל לא מיועד ספציפית להפרעת קשב, אלא באופן כללי למה שמכונה “נכות רפואית” – אל תתרגשו מהשם, זה מונח בירוקרטי ולא הצהרה ערכית או מקצועית.

בהקשר הזה הפרעת קשב נחשבת לנכות רפואית משום שהיא מאובחנת על ידי רופא ויש לה טיפול תרופתי. לעומת זאת לקויות למידה לא נחשבות לנכות רפואית – זאת משום שלמרות שגם הן הפרעות נוירו-התפתחותיות, האבחון שלהן לא מתבצע על ידי רופא ואין להן טיפול תרופתי.

  • על אבחון רפואי של הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
  • על אבחון דידקטי ללקויות למידה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

משום שמדובר בנכות רפואית כללית, אז אפשר ורצוי לכלול בבקשה תיעוד רלוונטי של כל הבעיות הרפואיות שיש לכם. בהקשר הזה בעיות רגשיות שמאובחנות על ידי פסיכיאטר גם כן נחשבות לבעיות רפואיות משום שפסיכיאטר הוא רופא. כמו כן, כדאי גם לכלול בעיות משמעותיות נוספות כמו לקויות למידה, למרות שהן לא נחשבות רפואיות, משום שזה יעזור לוועדה לקבל תמונה מלאה יותר על ההתמודדות שלכם.

לפי המסמכים שתגישו, ביטוח לאומי יחליט אילו מומחים צריכים להרכיב את הועדה שלכם.

לאחר שתופיעו מול הוועדה, היא תשקול את כל המידע שברשותה ותחליט אם ולאיזה סיוע אתם זכאים.

אם אתם לא מרוצים מהקביעה של הועדה יש אפשרות לערעור, אבל זו פרוצדורה יותר מסובכת – לכן חשוב להכין היטב את הטפסים כבר בהגשה הראשונה.

הצילו בירוקרטיה

אם כל התהליך הזה מתחיל להישמע כמו עוד מלכוד 22 של קשב, שבו כדי לקבל עזרה בהתמודדות עם בירוקרטיה צריך לעמוד בהצלחה בטונה מכשולים בירוקרטיים – אתם די צודקים…..

לצורך העניין עדיף לא להתמודד עם זה לבד ויש שני גורמים מרכזיים שיכולים לסייע לכם בתהליך:

  • עובדות סוציאליות מטעם הרווחה או בפרטי יוכלו לסייע לכם להבין את הנהלים והקריטריונים העדכניים ולאסוף את כל הניירת הרלוונטית.
  • “יד מכוונת” – זוהי רשת מרכזים מטעם ביטוח לאומי, שמופעלים על ידי חברה פרטית ונותנים ייעוץ והכנה לוועדות הרפואיות בחינם. הם יוכלו לעזור לכם לסדר את כל הניירת שאספתם עם העובדת הסוציאלית, לפני ההגשה לביטוח הלאומי ולהדריך אתכם כיצד להתנהל בוועדה עצמה. שימו לב שכדאי לקבוע תורים מראש כי לפעמים יש המתנה ארוכה. פרטים נוספים תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

פרטים נוספים אודות השיקום המקצועי ניתן למצוא באתר של ביטוח לאומי – בקישור הזה

הסברים על שיקום מקצועי וסיוע בלימודים לאנשים עם נכות מאתר “כל זכות”, תוכלו למצוא – בקישור הזה

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה וההייטק – בקישור הזה

ולקרוא את מאמר הקונצנזוס על מבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 

התאמות בדרכי היבחנות תשפ”ג (2021-2022) / משרד החינוך

בשנת 2021 משרד החינוך פרסם את המסמך “התאמות בדרכי היבחנות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב הנבחנים בשנת הלימודים תשפ”ג

המסמך מפרט את ההתאמות המיועדות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD, אשר קשייהם באים לידי ביטוי באופן הבעת הידע הנרכש. כלומר, תלמידים שעבורם כלי ההערכה הרגילים אינם תקפים משום שהציון שלהם לא משקף רק את הידע או המיומנויות הרלוונטיים, אלא גם שלל גורמים שלא קשורים למדדים שהמבחן נועד למדוד (כמו למשל – קצב כתיבה במבחן בהיסטוריה).

עיקרי ההנחיות דומים לאלה מהשנה החולפת, אך הפעם מביאים בחשבון גם את הלמידה מרחוק נוכח משבר הקורונה.

נשמע מעניין?

את המסמך המלא תוכלו לקרוא – בקישור הזה

ואם אתם קוראים את זה בשנים מאוחרות יותר, כדאי לבדוק אם יש מסמך מעודכן יותר – בקישור הזה

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את החוברת של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

והסברים נוספים על מערכת החינוך תוכלו למצוא – בקישור הזה

 


קרדיט לתמונה: ASU Department of English, CC BY 2.0 <https://creativecommons.org/licenses/by/2.0>, via Wikimedia Commons

הסברים על הצהרת הקונצנזוס בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב / חן ספקטור

בשנת 2019 יצאה הצהרת קונצנזוס מעודכנת בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD:

Kooij, J. J. S., Bijlenga, D., Salerno, L., Jaeschke, R., Bitter, I., Balázs, J., … & Stes, S. (2019). Updated European Consensus Statement on diagnosis and treatment of adult ADHD. European Psychiatry, 56, 14-34.‏

הצהרות קונצנזוס הן דבר נדיר מאוד בעולם המקצועי והאקדמי ולכן יש להן משקל משמעותי.

כמו בכל תחום מתפתח, הידע שלנו על הפרעת קשב הולך ומצטבר עם התקדמות המחקר. תמיד יהיו נושאים שזקוקים למחקר נוסף ותמיד יהיו חילוקי דעות בנוגע להיבטים שעדיין לא ברורים לנו מספיק. עם זאת, יש כבר גוף מחקרי מרשים מאוד בנוגע להפרעת קשב ויש טווח רחב מאוד של וודאות והסכמה. ההצהרה הזו מתארת את הקונצנזוס הנוכחי – כלומר, הדברים שאנשי המקצוע בטוחים בנכונותם ומסכימים עליהם בינם ובין עצמם, לצד הנושאים שעדיין צריכים מחקר נוסף כדי לגבש מסקנות מבוססות יותר.

חשוב להדגיש שהמטרה של גיבוש תיאוריות היא להסביר את הנתונים והממצאים מהשטח ולא להיפך. לכן התיאוריות וההסברים משתנים באופן שוטף בהתאם לממצאים שנאספים ללא הפסק מן השטח. לאור זאת, אני רוצה להציג לכם גם את התובנות והמסקנות המוסכמות שמצויינות במאמר וגם את ההמלצות שתוארו בו בנוגע לכיוונים למחקר עתידי. כל זאת יחד עם תובנות והסברים שלי כמובן 🙂

אז אתם מוזמנים להתעדכן בידע הנוכחי ולהמשיך לעקוב אחרי התפתחויות חדשות בספרות המקצועית.

עיקרי הדברים

  • הפרעת קשב מלווה את האדם לאורך כל שלבי החיים, מהילדות ועד הבגרות והזקנה.
  • ישנן ראיות להשפעות השליליות של הפרעת קשב בלתי מטופלת על האדם, סביבתו הקרובה והחברה ככלל.
    • ללא טיפול הולם, הפרעת קשב עלולה לגרום למצוקה רבה ברמה האישית
    • בנוסף, הפרעת קשב בלתי מטופלת עלולה להפוך לנטל כלכלי כבד על החברה
  • קיימים כלים לאיתור ולאבחון הפרעת קשב במבוגרים.
  • ישנם טיפולים אפקטיביים, בטוחים ומבוססי ראיות להפרעת קשב.

ולמרות זאת….

  • בארצות אירופאיות רבות קיים מחסור באבחון וטיפול בהפרעת קשב.

גורמים מרכזיים למצב הנוכחי:

  • הסטיגמה על הפרעת קשב, אשר נובעת ברובה ממחסור בידע, מובילה לתפיסות שגויות אודות הפרעת קשב וריכוז ADHD. בנוסף, היא גורמת לתת-אבחון של ההפרעה ומגבירה את הסבל של אנשים עם הפרעת קשב.
  • הסטטוס הרגולטורי הנוקשה של ארצות רבות עבור התרופות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, מגביר את הסטיגמה בתחום בריאות הנפש ובתקשורת.
    • למשל, בארץ התרופות להפרעת קשב נמצאות תחת “תקנות הסמים המסוכנים” מתוך סיבות היסטוריות, שכבר אינן רלוונטיות על פי המחקר העדכני בתחום. בנוסף, שמן של התקנות הוא תרגום מטעה של השם האנגלי ” Schedule drug” שאמור להיות מתורגם כ”תרופות בפיקוח”.
    • את הנהלים של משרד הבריאות והסבר נוסף בנושא, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הפרעת קשב בגילאי הבגרות כמעט שאינה נכללת בתכניות הלימוד של סטודנטים לרפואה ולפסיכולוגיה, או בתהליך ההכשרה של אנשי מקצוע משירותי בריאות הנפש למבוגרים.
  • הנהלים של מערכות הבריאות בארצות רבות עדיין מתייחסים להפרעת קשב כהפרעה של ילדים בלבד, למרות הראיות המדעיות המבוססות לכך שהפרעת קשב היא מצב כרוני המלווה את האדם לאורך כל תקופות החיים.

לכן

  • יש להרחיב את ההכשרה של אנשי המקצוע מתחום הרפואה ובריאות הנפש, בנושא של הפרעת קשב. הכשרה זו צריכה לכלול את תהליך האיתור, האבחון והאפשרויות הטיפוליות, לאורך שלבי החיים השונים של האדם. ההכשרה המקצועית צריכה לכלול את כל הדיסיפלינות הקליניות, בכל שלבי ההתפתחות המקצועית – כולל סטודנטים, רופאי משפחה, פסיכולוגיים ואחים ואחיות רפואיים.
  • יש לגבש מענה כלל מערכתי למעבר בין שירותי הטיפול והבריאות של גילאי הילדות, אל עבר השירותים המקבילים המיועדים עבור גילאי הבגרות.
  • יש לעדכן את ההתייחסות החוקית והבירוקרטית של המוסדות הרשמיים, בהתאם לידע המחקרי העדכני אודות הפרעת קשב, הימשכותה לאורך החיים ואפשרויות הטיפול בה.
  • ניהול מוצלח של הטיפול התרופתי להפרעת קשב (עבור אלו הזקוקים לו), מחייב את הרופא המטפל להתחשב גם באופן שבו המטופל עלול לתפוס את הסטיגמה סביב הפרעת קשב, וכן את ההשלכות של תפיסה זו על הנכונות להתחלת הטיפול וההתמדה בו.
  • יש ליזום ולשפר פעילויות הסברה ציבוריות בנושא הפרעת קשב.

מאפיינים ודפוסים מעניינים שכדאי לשים לב אליהם

  • הפרעת קשב מתוארת כהפרעה של תפקודים ניהוליים כמו יכולת העכבה (אינהיביציה) וזיכרון העבודה.
  • אנשים עם הפרעת קשב מאופיינים גם בקשיי ריכוז מסוגים שונים וגם בנטייה למיקוד יתר. שני המצבים האלו משקפים את הצדדים המנוגדים של אותו המטבע. כלומר, שניהם נובעים מקשיי הוויסות הקוגניטיביים של משאבי הקשב, כאשר אחד מהם מקשה או מונע מהאדם לשים לב למשהו, בעוד שהאחר מקשה או מונע ממנו לנתק את תשומת ליבו.
  • מבוגרים עם הפרעת קשב בתפקוד גבוה, לא בהכרח יראו את הדפוס האופייני של ליקויים תפוקדיים בחיי היום יום שלהם. זאת משום שאנשים עם הפרעת קשב יכולים להצטיין בתחומים מסויימים של חייהם, ובמקביל להפגין קשיים משמעותיים בתחומים אחרים. דבר זה זה נכון במיוחד עבור פעולות שגרתיות כמו תשלום חשבונות, תחזוקת בית וכו.
  • הביטוי של היפראקטיביות (פעלתנות-יתר) בגילאי הבגרות, שונה מזה של גילאי הילדות. במקרים רבים הביטוי החיצוני של פעלתנות היתר יהיה מעודן יותר בקרב מבוגרים עם הפרעת קשב בהשוואה לילדים עם הפרעת קשב. על כן, היכולת “לשבת בשקט” לאורך זמן אינה שוללת את קיומה של היפראקטיביות בגילאי הבגרות. במקום זאת פעלתנות היתר יכולה לבוא לידי ביטוי כתחושה פנימית של עצבנות או אי שקט, דיבור עודף, פעילות קוגניטיבית בלתי פוסקת, קושי להירגע, לנוח או להירדם.
  • עיסוק אינטנסיבי בספורט יכול לספק הקלה זמנית מחוסר הנוחות שיוצרת פעלתנות היתר, עם זאת הדבר עלול להוביל לפציעות או פגיעות פיזיולוגיות במקרים שבהם לא ניתן לגוף מספיק זמן להחלים, להתאושש ולחדש כוחות.
  • בעוד שנדידת מחשבות היא תופעה אוניברסאלית, הפרעת קשב מאופיינת בדפוס ייחודי של נדידת מחשבות, אשר בא לידי כאוסף בלתי ממוקד, מוסח ומסיח של מחשבות קצרות טווח ללא חזרתיות וללא תכנים אב נורמליים.
  • משום שהפרעת קשב היא תורשתית, ישנם מקרים רבים שבהם הפרעת קשב מופיעה אצל יותר מבן משפחה אחד, כך שיכולים להופיע מספר מקרים של הפרעת קשב באותה משפחה. מן הסתם, ההתמודדות עם מקרים מרובים של הפרעת קשב באותה משפחה, היא מורכבת יותר בהשוואה להתמודדות המשפחתית מול מקרה בודד.
  • המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי, באופן שנותן מענה לכל תחומי החיים של האדם. הוא צריך לכולל שילוב מותאם אישית של טיפולים פסיכולוגיים, חינוכיים, רפואיים, קוגניטיביים והתנהגותיים. את התכנית הטיפולית יש לבנות בהתאם לממצאי האבחון ומתוך התייעצות עם אנשי המקצוע הרלוונטיים עבור כל מקרה לגופו.
    • במקרים שבהם הפרעת הקשב של אחד או יותר מבני המשפחה מובילה לפגיעה משמעותית במערכות היחסים או התפקוד המשפחתי – ייתכן שיהיה גם צורך בטיפול כללי ברמת המשפחה השלמה.
  • הפרעת קשב מאופיינת בתחלואה נלוות גבוהה. לכן, לפני הטיפול יש צורך להעריך אם ואילו מקורות נוספים לקשיים קיימים בכל מקרה לגופו, ולבנות את תוכנת העבודה בהתאם. ישנם גורמים שבהם יש לטפל לפני הפרעת קשב ובגורמים אחרים רצוי לטפל אחרי או במקביל.
    • התהליך שבאמצעותו ניתן לבדוק את הגורמים לקשיים עבור כל מקרה לגופו נקרא אבחנה מבדלת ותוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.
  • הפרעת קשב מאופיינת גם בקשיים בוויסות הרגשי, אשר יכולים לגרום לשינויים יום-יומיים במצב הרוח. עם זאת, שינויים אלו מתרחשים במסגרת טווח הרגשות הנורמלי והם שונים מהרגשות הקיצוניים האופייניים להפרעת רגשיות כמו דיכאון או מאנייה.
    • מידע נוסף על ויסות רגשי תוכלו למצוא – בקישור הזה
    • הסבר על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית, תוכלו למצוא – בקישור הזה
    • תוכלו למצוא גם הסבר על הבסיס הנירולוגי וההשפעות של התרופות של הפרעת קשב על התפקוד הרגשי – בקישור הזה
    • בכל מקרה של מעורבות רגשית, חשד לקשיים רגשיים ו/או תגובה רגשית לטיפול התרופתי – יש לפנות לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים. זאת משום שבמקרים האלו הפסיכיאטר יכול לאתר את המקורות האמתיים לקשיים יחד עם ההשפעות ההדדיות שלהם, להמליץ על הטיפולים המתאימים ולעשות איזון תרופתי במקרה הצורך.

דברים טובים שקורים בשטח

  • אנשים מפורסמים עם הפרעת קשב אשר החלו לדבר בגלוי על האבחנה והטיפול שקיבלו, מסייעים להפחית את הסטיגמה בציבור!
    • בהקשר זה כדאי לכם לבדוק את הפוסטים הנהדרים של חלי גולדנברג – בקישור הזה
    • תוכלו להתרשם גם ממגוון של סיפורים אישיים – בקישור הזה
    • ואם אתם רוצים לתרום גם את הסיפור האישי שלכם לאתר הקהילתי, אתם מוזמנים לשלוח אותו – לקישור הזה, ואהיה איתכם בקשר 🙂

מחקר נוסף דרוש עבור –

  • הבדלי מגדר בהפרעת קשב והביטוי שלה אצל בנות, נערות ונשים.
  • הפרעת קשב בגילאים מבוגרים יותר ובגיל הזה”ב.
  • בחינת היעילות הטיפולית של אימון אישי להפרעת קשב – זאת משום שהיעדר פרדיגמה סטנדרטית מובילה לשונות רבה בתהליך הטיפולי של האימון האישי להפרעת קשב ובאופן שבו הוא מתבצע בשטח (כמו למשל: פגישות פנים מול פנים, שיחות טלפוניות, תכתובת דוא”ל וכו). נכון לרגע פרסום המאמר לא קיימים מחקרים מבוקרים אשר בודקים את היעילות של האימון האישי כחלק מהמענה הרב תחומי להפרעת קשב.

נשמע מעניין?

את הצהרת הקונצנזוס המלאה בנוגע לאבחנה וטיפול במבוגרים עם הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס הכללית של ברקלי משנת 2002 – בקישור הזה

ולראות את ההסבר על הקשר שבין אמונה למדע – בקישור הזה

 


הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.

הרפואה והבריאות שלו ושלה – על הבדלי מגדר פיזיולוגים / Paula Johnson

בסרטון שלפניכם תוכלו לראות את הרצאת ה- TED של Paula Johnson – מנהלת מרכז שייעודו לגלות מדוע יש הבדלים בין המינים ולהשתמש בידע זה כדי לשפר את בריאותן של נשים.

היא מספרת ש בשנת 1993, נחתם “חוק חידוש המכונים הלאומיים לבריאות”, והחוק הזה נתן תוקף לכך שנשים ומיעוטים ייכללו בניסויים קליניים שזוכים למימון של המכונים הלאומיים לבריאות. מאז נשים נכללות דרך-שגרה במחקרים קליניים. בעקבות זאת החלו להתגלות הבדלים גדולים בדרכים בהן גברים ונשים חווים מחלות. עד לפני 20 שנה, כמעט ולא היו לנו כלל נתונים לגבי בריאות הנשים מעבר לתפקודי הרבייה שלנו. לעומת זאת, היום ידוע לנו שלכל תא יש מין, כלומר – גברים ונשים נבדלים עד לרמת התא והמולקולה. ההבדלים האלו נמצאים בכל אחד מאיברי גופינו: החל מהמוח ועד ללב, לריאות ולמיפרקים.

הבדלים אלו באים לידי ביטוי גם בקרב גברים ונשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD על התחלואה הנלוות שלה. תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא הבדלי המגדר – בקישור הזה.

אבל…. למרות ההתקדמות המחקרית והידע החדש שהצטבר על הבדלי מגדר פיזיולוגים, לא תמיד הבדלים אלו זוכים להתייחסות המתאימה.

למה להשאיר את בריאות הנשים בידי המזל?

לפי Paula Johnson בריאותן של נשים מופקרת לידי הגורל בשתי דרכים שונות:

  1. מחסור במחקר ייעודי – יש כל-כך הרבה ללמוד, ואיננו טורחים לבצע את ההשקעה הנחוצה כדי להבין במלואם את ההבדלים בין המינים.
  2. מחסור ביישום הידע הקיים – איננו לוקחים את מה שכבר למדנו ומיישמים זאת דרך-שגרה בטיפול הרפואי.

Paula Johnson טוענת שאנו פשוט לא עושים מספיק. היא טוענת שיש לנו הכלים, יש לנו הטכנולוגיה כדי לבצע את האבחון, אך לעתים קרובות מדי לא ניתנת התייחסות ראויה להבדלי המגדר.

היא מציגה את הסוגיה במסגרת הנושא של שוויון זכויות, כחלק מהאיכות וההגינות של המדע והרפואה.

מה אפשר לעשות?

זה מה שPaula Johnson מציעה לנו לעשות כדי לקדם את הנושא:

  1. להתייחס לבריאות נשים כמו כל נושא אחר שחשוב לכם.
  2. כל אישה שמגיעה לטיפול וכל מי שמלווה אישה שמגיעה לטיפול, צריכים לשאול את הרופא שאלה אחת פשוטה: “האם המחלה או הטיפול האלה שונים אצל נשים?”
    זאת משום, שסביר להניח התשובה היא “כן”.
    אמנם ייתכן שהרופא לא ידע את התשובה, אבל אם נתחיל לשאול את השאלה הזו הרבה הרופאים יתחילו לבדוק ולחקור.

תוספת קטנה של חן:

בנוגע לטיפולים תרופתיים (עבור כל מצב רפואי ולא רק הפרעת קשב) כדאי להוסיף גם את שתי השאלות הבאות

  1. האם התגובה לתרופה משתנה במהלך החודש, בהתאם לשלבי המחזור השונים?
  2. האם נבדקה אינטראקציה של התרופה הזו עם גלולות?
    (זה חשוב במיוחד עבור נשים שנוטלות גלולות או שוקלות לקחת בהמשך, אבל טוב גם לידע כללי וכאמור לעידוד המחקר בנושא)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Paula Johnson: His and hers … healthcare ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

תוכלו לראות את אותה הרצאה גם באתר של TED – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא על הכאב השקט של בנות,נערות ונשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל הדברים שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

ריטלין מצמיח קרניים – על הנזק של פרובוקציות תקשורתיות בנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD / ד”ר ירדן לוינסקי

בעידן בו כל העובדות נתונות לפרשנות, נגררים אנשי מקצוע רציניים לשבת באולפן עם פרובוקטורים ולנהל דיון שמשווה בין מדע לבין אמונה. בין ממצאים מעבדתיים לבין תחושות. הבעיה היא שדמגוגים ופרובוקטורים לעולם לא ישלמו את המחיר של הפרובוקציה שהם עושים. במקרה הזה, את המחיר ישלמו הילדים שלא יאובחנו כי “כולם סובלים מהפרעת קשב אז לא צריך לטפל בזה”, ישלמו ההורים שלא יטפלו בילד שלהם כי “בית הספר ומערכת החינוך אשמה אבל הפסיכולוג אמר שאם רק נכניס אותו למסגרת אלטרנטיבית כל הבעיות יפתרו”, ישלמו מבוגרים שלא אובחנו בזמן ולא שרדו אף עבודה יותר משנה.

ד”ר ירדן לוינסקי מתייחס לפרובוקציה האחרונה ונותן מענה מקצועי לכל הטענות שהוצגו שם ובטענות פרובוקטיביות נפוצות במקומות אחרים.

נשמע מעניין?

את המאמר המלא של ד”ר ירדן לוינסקי על הנזק של פרובוקציות תקשורתיות בנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על מדוע צריך להיזהר מפרסומים על “פתרונת קסם” – בקישור הזה

על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית / Dr. Tracey Marks + הערות של חן

יש הרבה מאוד מצבים שיכולים להראות דומה להפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד.

  • על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה
  • ועל חשיבות התהליך של האבחנה המבדלת – בקישור הזה

אחד מהמצבים האלו הוא הפרעה דו-קוטבית Bipolar Disorder ולכן כדאי להכיר אותו.

אז… מה ההבדל בין הפרעת קשב וריכוז ADHD להפרעה דו-קוטבית?

בסרטון המצורף Dr. Tracey Marks מסביר באופן מאוד ברור ומדוייק על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית.

רק כדאי לתת לכם קצת רקע – הפרעה דו-קוטבית ידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה (manic depression), משום שהיא הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים קיצוניים במצב הרוח.  השם “הפרעה דו-קוטבית” משקף את המעברים החדים והקיצוניים בין שני הקטיבים של הרגש – בין מאניה לדיכאון (ומכאן השם השני).

המצבים שהכי דומים אחד לשני בשתי ההפרעות הן פעלתנות היתר שמאפיינת חלק מהאנשים עם הפרעת קשב ושלב המאניה של ההפרעה הדו קוטבית. אני מניחה שזו הסיבה שהסרטון מתמקד בעיקר בהשוואה בין שניהם ופחות עוסק בשלב הדכאוני ובסוג הבלתי קשוב של הפרעת קשב (ללא היפראקטיביות).

בכל מקרה… מתברר שגם בהפרעת קשב וגם בהפרעה דו-קוטבית יכולים להופיע קשיים בחשיבה, פעלתנות יתר (היפרקטיביות) וקשיי התארגנות. אבל…. פה זה נגמר

אלו הם ההבדלים העיקריים:

  • אנריגה – בשלב המאניה של הפרעה דו-קוטבית האדם מרגיש שיש לו אנרגיה אין סופית ו… הוא לא מדמיין את זה. הוא באמת צריך פחות מנוחה בשלב הזה ולמעשה, כמעט ולא יהיה לו צורך בשינה. הירידה בצורך בשינה יחד עם העלייה ברמת האנרגיה יכולות לאפשר לאדם פעילות אינטנסיבית רצופה עד תום האפיזודה. לאומת זאת, בהפרעת קשב אנחנו יכולים להרגיש מלאי אנרגיה ולתכנן לעשות המון דברים, אבל…. מהר מאוד אנחנו מגלים שאנחנו צריכים את המנוחה. אנחנו יכולים להיכנס להיפר פוקוס ולעבוד שעות על גבי שעות על משהו שמלהיב ומעניין אותנו, אבל ביום שלמחרת נרגיש את המחסור בשינה ונשלם את המחיר.
  • קצב המחשבה והדיבור – בשלב המאניה של הפרעה דו-קוטבית האדם מרגיש שמחשבותיו מאיצות וכתוצאה מכך מואץ גם קצב הדיבור, שיוצא כלפי חוץ ללא הפסקות באופן שמקשה על הצד השני בשיחה לקחת חלק בדברים. גם אנשים עם הפרעת קשב יכולים לקטוע את בני שיחתם אבל לא בגלל האצה של מחשבות ודיבור אלא יותר בגלל חוסר תשומת לב, אימפולסיביות וכו.
  • מצב רוח – הפרעה דו קוטבית מאופיינת בשינויים אקראיים במצב הרוח, שמתחלפים בין מאניה לדיכאון ולא קשורים לסיטואציה. שינוי הרגש בהפרעת קשב קשורים להתרחשויות ושינויים במציאות. כלומר, הם מגיבים למה שקורה ולא משנים באופן אקראי. מה שהיא לא אמרה בסרטון זה שאחר כך יש לנו בעייה לווסת אותם, אבל בשביל זה יש לכם את ההסבר של ג’סיקה – בקישור הזה.
  • פעולה ללא מחשבה – אנשים עם הפרעת קשב יכולים לפעול באימפולסביות ולעשות דברים שהם יצטערו עליהם אחר כך בגלל שלא הצליחו להקדיש מספיק מחשבה להשלכות של הפעולה לפני הביצוע שלה. לעומת זאת בהפרעה דו קוטבית מדובר ברצף פעולות משמשך שצובר מומנטום והולך ומתעצם עד כדי כך שהאדם עלול להחריב לעצמו את החיים ולא ישים לב לכך עד שזה מאוחר מידי.
  • מתי זה מתחיל? – הפרעת קשב היא גנטית ומולדת ולכן רואים את התסמינים שלה כבר בגילאי הילדות (גם אם מגיעים לאבחון רק בגיל מאוחר יותר). לעומת זאת, הפרעה דו-קוטבית בדרך כלל מתחילה להתפתח רק בגילאי ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. לכן ייתכנו גם מצבים שבהם ההפרעה הדו קוטבית תצטרף במהלך החיים להפרעת קשב מולדת.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD Vs Bipolar Disorder – How To Tell The Difference ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

שימו לב – בכל מקרה של חשד למעורבות רגשית יש לעשות את האבחנה המבדלת (ובמקרה הצורך גם את האיזון התרופתי) דרך פסיכיאטר שמתמחה גם בהפרעת קשב וגם בפן הרגשי.
ו… למען הסר ספק: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר!

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר על OCD והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על קשיי הויסות של אנשים עם הפרעת קשב במצבים רגשיים וחברתיים – בקישור הזה

מה הבעיה שלך? הכאב השקט של נשים ונערות עם הפרעת קשב / שגיא ברסלב וד”ר ליאור ברוך

הפרעת קשב וריכוז ADHD קיימת אצל בנים ובנות באופן שווה, אבל… מספרן של הבנות המאובחנות נמוך משמעותית מזה של הבנים. חוסר המודעות להבדלי המגדר באופן הביטוי של התסמינים מוביל לאבחנה מאוחרת ולעתים שגויה בקרב בנות, נערות ונשים עם הפרעת קשב.

ד”ר ליאור ברוך שהקימה את האתר “לבריאותה” לרפואה פנימיסטית, הציגה בעיתון “הארץ” כתבה אורחת שפרסמה שגיא ברסלב  באתר שלה, בנוגע לנושא של הבדלי המגדר בהפרעת קשב על שלל האתגרים שלו, הן ברמת האיתור המוקדם והאבחון.

  • בהקשר זה, תוכלו למצוא הסבר על איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות, נערות ונשים – בקישור הזה

בנוסף לתהליך האבחון, ד”ר ליאור גם מעלה את אחד הנושאים היותר חשובים והפחות מדוברים של השפעת ההבדלים הפיזיולוגיים על התגובה לטיפול התרופתי באופן כללי ובאופן ספציפי סביב המחזור החודשי. מאוד חשוב להיות מודעים לנושא הזה, לשים לב אם ואילו הבדלים יש במהלך החודש ולתאר אותם לרופא במסגרת תהליך ההתאמה של התרופה.

נשמע מעניין?

קראו את הכתבה המלאה בעיתון הארץ – בקישור הזה

או את הפוסט שעליו היא מתבססת באתר של בריאותה – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון “מה לא בסדר איתי?” סיפור אישי על החוויה של הפרעת קשב מהצד הנשי – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

הבדלי מגדר בקשת האוטיסטית ואספרגר חבוי אצל בנות, נערות ונשים / Niamh McCann

בהרצאת ה- TED הזו תוכלו לשמוע את Niamh McCann מספרת על קשיי האיתור של בנות, נערות ונשים עם אספרגר ועל החוויה האישית שלה.

מתברר שהסממנים העיקריים של אנשים עם אספרגר, כפי שהציבור נוהג לחשוב עליהם מאפיינים בעיקר את הבנים ופחות את הבנות. בנוסף, בנות עם אספרגר לומדות לחכות דפוסים חברתיים בצורה טכנית. הנטייה הזו מקשה מאוד על האיתור ובמקביל היא גם מעייפת מאוד וגם לא באמת פותרת את הקושי החברתי ולא מתאימה לכל המצבים החברתיים. הקושי גדל עוד יותר בתקופת גיל ההתבגרות שבה האינרקציות החברתיות מול בני הגיל הופכות להיות אינטנסיביות ומורכבות יותר.

ההרצאה הזו נועדה להעלות את המודעות להבדלי המגדר כדי לעודד איתור מוקדם של בנות עם אספרגר ולמנוע את הסבל המתלווה להזנחת הקשיים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון”Copy & Paste’ – Hidden Asperger’s– Girls with Aspergers | Niamh McCann | TEDxDunLaoghaire ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על קשיים בלתי נראים ואוטיזם אצל בנות, נערות ונשים – בקישור הזה

ואת ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות נערות ונשים – בקישור הזה

תהליך האיתור והקבלה לתוכניות הייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים / משרד החינוך

היום נדבר על תהליך האיתור והקבלה לתוכניות הייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים.

למה זה חשוב?

הפרעת קשב וריכוז ADHD אינה קשורה לרמת המשכל ולכן יכולה להופיע עם כל סוגי האינטליגנציה. במקרה של מחוננים, הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה להסתיר את קיומה של אינטיליגנציה גבוהה ולהיפך. כיום כבר ידוע שכל אחד מהמצבים האלו מצריך את המענה הייחודי לו. תוכלו ללמוד עוד על החשיבות של הנושא ועל המורכבות שת תהליך האיתור – בקישור הזה.

בהקשר זה חשוב לדעת שמשרד החינוך מפעיל תכניות ייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים. כדי להצטרף לתכנית הזו צריך לעבור תהליך איתור וקבלה, אשר מתקיים על פי רוב בשכבה ב’ ובמקרים מסוימים בשכבה ג’.

תהליך האיתור של משרד החינוך כולל שני שלבים:

  1. מבחן שלב א’ (מבחן סינון) – מבחן זה מתקיים לכל תלמידי השכבה הנבחנת, כדי לסייע לצוות בית הספר לזהות כ- 15% בעלי ההישגים הגבוהים ביותר.
  2. מבחן שלב ב’ (מבחן האיתור) -מבחן קבוצתי הנערך במרכזי בחינה בשעות אחר הצהריים. בשלב זה נבחנים התלמידים שהשיגו את התוצאות הגבוהות ביותר בשלב א’ וכן תלמידים שהופנו למבחן על ידי הרפרנט המחוזי.

בסופו של דבר, ברוב המקרים מופנים לתכניות הייחודיות למחוננים רק תלמידים שהישגיהם במבחן שלב ב’ הגיעו לאחוזון הארצי של כ-97 מכלל אוכלוסיית התלמידים באותו השנתון. כלומר, כ- 3% מהתלמידים הנבחנים בלבד.

דברים שכדאי לדעת

  • אפשר לבקש להיבחן – לבקשת מבחן איתור לתלמידים יש למלא טופס מקוון לרפרנט המחוזי שאותו תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • אפשר לבקש התאמות – ישנם מבחני איתור ייעודיים עבור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, אשר זכאים להיבחנות בתנאי בחינה מותאמים. תוכלו למצוא על כך מידע נוסף – בקישור הזה
  • אפשר לערער על הציון – בהליך האיתור לתכניות הייחודיות למחוננים, ההורים יכולים לערער על תוצאות מבחן שלב א’ באמצעות טופס מקוון באתר האגף למחוננים ולמצטיינים, שאליו תוכלו להגיע – בקישור הזה.
  • אפשר להיבחן בשלב מאוחר יותר – האגף למחוננים ולמצטיינים מערך עירעורים ובקשות למבחנים חוזרים המאפשר לילדים שטרם נבחנו מסיבות אישיות, רגשיות, משפחתיות או אחרות להיבחן בשלב מאוחר יותר.
  • מבחנים הסינון והאיתור הם לא מבחני אינטליגנציה – על פי משרד החינוך “המבחנים אותם מקיים האגף למחוננים ולמצטיינים הנם מבחני קבלה לתכניות ייחודיות. המבחנים אינם דיאגנוסיטיים ולא נבנו כדי לאבחן את פרופיל הכישורים של התלמידים, אלא כדי לבחור את התלמידים בעלי הכושר הכללי הגבוה ביותר לתכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים.” לכן, אם אתם מעוניינים לבדוק את האינטיליגציה של הילדה או הילד שלכם, לכו לפסיכולוג שמוסמך לבחון את מנת המשכל (מדובר בהכשרה מיוחדת).

ו… שימו לב לרוח הזמן 😉

הנהלים של משרד החינוך יכולים להשתנות עם הזמן,
לכן תמיד כדאי לוודא שאתם פועלים על פי הגרסה העדכנית ולהיעזר ביועצת בית הספר.

נשמע מעניין?

לפרטים המלאים כנסו להסבר באתר משרד החינוך – בקישור הזה

ותוכלו לבדוק גם את חוזר המנכ”ל בנוגע ביצוע למבחני קבלה לתוכניות ייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בשנת הלימודים התשע”ט – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ג’סיקה כמחוננת עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ולבדוק את שאר הקישורים בנושא משרד החינוך ומערכת החינוך – בקישור הזה

הקשר המורכב בין הפרעת קשב לבין הפרעות אכילה ודפוסי אכילה לא בריאים / חן ספקטור

האוכל הוא מזונו של האדם ותזונה נכונה היא חלק בלתי נפרד מאורך חיים בריא!

אז….

למה אנחנו מסתבכים עם זה?

מצאתי מאמר שווה ואני רוצה לחלוק אותו אתכם!

אחרי הרבה חיפושים, אני שמחה להציג לכם את המאמר הכי רציני ומקיף שמצאתי על הפרעת קשב והפרעות אכילה:

Kaisari, P., Dourish, C. T., & Higgs, S. (2017). Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) and disordered eating behaviour: a systematic review and a framework for future research. Clinical psychology review, 53, 109-121.‏

תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

 

אז מה כתוב שם?

שלא סתם היה לי קשה למצוא מאמר בנושא 😉

מתברר שיש מחסור רציני במחקר בתחום, הם אספו את כל מה שמצאו אבל אמרו בעצמם שיש מעט מאוד מחקרים וגם שקשה להסיק מהם מסקנות גורפות. זאת משום שרבים מהם בעייתיים מבחינת מבנה המחקר – כמות נבדקים קטנה, היעדר קבוצת ביקורת וכו. בנוסף, יש גם בעיות עם חוסר אחידות בין ההגדרות והחלוקה לתת קבוצות במחקרים השונים. למשל, חלק התמקדו ממש בהפרעות אכילה במובן הקליני שלהן וחלק עסקו בדפוסי אכילה על כל הרצף (כולל דפוסי אכילה לא בריאים שלא מספיק חמורים כדי לענות לקריטריונים של אבחנה קלינית). חסרים גם מחקרים על ההשפעה של הטיפול התרופתי שיכולה להיות לרעה בעקבות הפגיעה בתחושת הרעב, או לטובה בעקבות העלייה ביכולת ההתארגנות, הניהול העצמי והשליטה העצמית. כלומר, כרגע  – חוץ מהשערות ברמה התאורטית, אי אפשר לדעת אם וכיצד הטיפול התרופתי להפרעת קשב משפיע על דפוסי האכילה.

זאת כנראה סקירת הספרות הראשונה שנעשתה בנושא. למי שלא מכיר, סקירות ספרות זו דרך מצויינת לקבל תמונת מצב אמינה ורחבה על ההתקדמות המחקרית בנושא מסויים. מה שהם עושים שם זה לקחת את כל המאמרים בנושא שהוגדר ומסננים אותם לפי קריטריונים מקצועיים שמפרטים במאמר באופן מפורש, ככה שאתם יכולים לדעת בדיוק מה נכנס לשם ומה לא. אתם יכולים גם להגיע למאמרים עצמם דרך רשימת המקורות בסוף. כלומר, יש כאן שקיפות מלאה. אחר כך הם עוברים על כל המאמרים ומחפשים דפוסים, סתירות וכל מה שיכול להיות מעניין. את כל זה הם מציגים בצורה מרוכזת וברורה – נחמד נכון?

הם אומרים בעצמם שכרגע יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל ומפרטים בדיוק מה ההמלצות שלהם למחקר המשך, כדי שנוכל להבין יותר טוב את התחום.

אז מה אפשר לדעת בינתיים?

נראה שהפרעת קשב מקושרת לדפוסי אכילה לא בריאים ולהפרעות אכילה, ברמה הסטטיסטית של קשר מתאמי. כלומר, הם נוטים לבוא ביחד כתחלואה נלוות.
אגב, אם הנושא של תחלואה נלוות להפרעת קשב מעניין אתכם, תוכלו לקרוא את הערך שכתבתי על זה בוויקיפדיה – בקישור הזה.
כבר עדכנתי שם את המאמר הזה על פי הפורמט שמקובל שם. בנוסף, תוכלו למצוא בערך מידע גם על דברים אחרים שנוטים לבוא יחד עם הפרעת קשב.

למרות הקשר המתאמי, חשוב לציין שלא נמצאו הוכחות לקשר סיבתי. כלומר, הפרעת קשב כנראה לא גורמת להפרעות אכילה, או לפחות לא באופן ישיר. עם זאת, היא בהחלט יכולה להוות גורם סיכון ולהגביר נטייה קיימת. לכן החוקרים המליצו לבדוק את דפוסי האכילה של אנשים עם הפרעת קשב, כחלק מתהליך האבחנה המבדלת והבנייה של המערך הטיפולי.

  • תוכלו לקרוא את הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות – בקישור הזה
  • ואם אתם מחפשים מידע על טיפול בהפרעת קשב, עומד לרשותכם דף מרוכז – בקישור הזה

כמובן שאכילה לא נכונה וחסכים תזונתיים יכולים לגרום לקשיי קשב, שיכולים בתורם להראות כמו הפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד.

  • על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה
  • ואם אתם רוצים לדעת כיצד לאתר את המקור המדוייק לקשיי קשב, תכלו לשמוע את ההסבר – בקישור הזה

שימו לב שבניגוד לדעה הרווחת, למרות שצריכה מרובה של סוכר אינה טובה לבריאות – היא לא גורמת להיפראקטיביות!

במילים אחרות, לא צריך לחשוש שסוכר יגרום להפרעת קשב או היפראקטיביות. לכן גם אין צורך למנוע סוכר מילדים או ממבוגרים בריאים, בהיעדר סיבה רפואית אחרת. כמו כן, אין טעם לנזוף בהורים על העובדה שהם מרשים לילדים שלהם לצרוך סוכר, כל עוד שזה נעשה בצורה מתונה.

ברוב המקרים הורים לילדים עם הפרעת קשב חוטפים מספיק על הראש ויש להם כבר מספיק עימותים עם הילדים שלהם – תעזרו להם לשמור את האנרגיות לדברים החשובים.

בלי שום קשר להפרעת קשב, צריכה מרובה של סוכר לא מומלצת לאף אחד, משום שהיא עלולה לעשות חורים בשיניים ונזקים בריאותיים אחרים. אם יש רגישות בריאותית כמו סכרת או מצבים אחרים – להתייעץ עם רופא. אם אתם מתקשים למתן את צריכת הסוכר שלכם או של ילדיכם – לכו לבדיקה כללית של רופא משפחה, כדי לוודא שזה לא נובע מבעיה רפואית שכדאי לדעת עליה ולייעוץ של תזונאית קלינית.

הודעה חשובה!

המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר. לכן:

  • אם יש חשד לחסכים תזונתיים, צריך ללכת לרופא משפחה לבדיקה כללית ולתזונאית קלינית לצורך יעוץ ומעקב. אפשר לעשות מעקב גם על הגובה והמשקל דרך האחיות בקופה.
  • אם הטיפול התרופתי להפרעת קשב גורם לירידה ברעב באופן שעלול לפוגע בתזונה, צריך לחזור לרופא המטפל כדי להתאים את התרופה ו/או את אופן הנטילה שלה. במקרה הזה כמובן שמומלץ גם להיות במעקב של רופא המשפחה ותזונאית קלינית במקביל להתאמה של התרופה וליידע אותם על התהליך.
  • אם עולה חשד להפרעת אכילה, צריך לעשות אבחנה מבדלת ולבנות תכנית טיפולית מול אנשי המקצוע המתאימים.

איך התסמינים של הפרעת קשב עלולים לחרבש לנו את דפוסי האכילה?

החוקרים לא הסתפקו בקשר הכללי בין הפרעת קשב ובעיות באכילה. הם ניסו גם להבין כיצד התסמינים והמנגנונים השונים שעומדים בבסיס הפרעת קשב, קשורים לדפוסים שונים של אכילה לא בריאה ושל הפרעות אכילה.

על פי המאמר, אחד הממצאים הבולטים הוא שהאימפולסיביות של אנשים עם הפרעת קשב מקושרת לאכילת יתר ולהתקפי זלילה של בולימיה נרבוזה.
זה מאוד הגיוני כי אימפולסיביות מעצם מהותה היא פעולה אינסטנקטיבית שמתבצעת ללא הפעלה של שיקול דעת. זה נכון לכל סוג של פעילות ואין שום סיבה שאכילה תהיה יוצאת דופן.

החוקרים לא הבדילו פה בין אימפולסיביות לקשיי עכבה (אינהיביציה), שגם הם מאפיינים אנשים עם הפרעת קשב. קשיי עכבה באים לידי ביטוי בצורה דומה ויכולים לבוא ביחד עם אימפולסיביות או בנפרד. עם זאת, להבדיל מאימפולסיביות שבה לא מופעל שיקול דעת, במקרה של קשיי עכבה האדם מפעיל שיקול דעת, אך לא מצליח להימנע או להפסיק את הפעילות. תוכלו ללמוד עוד על קשיי עכבה ועל ההבדל בינם לבין אימפולסיביות בערך שכתבתי עליהם בוויקיפדיה – בקישור הזה.

אבל! לא סיימנו כאן – מי אמר קשיי קשב והתארגנות ולא קיבל?

החוקרים הגדילו לעשות ותיארו גם כיצד הקשיים שלנו בניהול עצמי יכולים להוביל לדפוסי אכילה לא בריאים. למשל, כשאנחנו ממש שקועים בפעילות כלשהי אנחנו עלולים לשכוח לאכול ולא לשים לב לאיתותים הפיזיולוגים שאנחנו מקבלים מהגוף שלנו. בנוסף, למי שלוקח תרופות עלולה להיות גם ירידה בתחושת הרעב (ללא שינוי של  הצורך של הגוף במזון). כך או כך, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו הרעב הולך ומצטבר. באופן זה הוא עלול להגיע לעוצמות יותר מידי גבוהות, עד שאנחנו שמים לב אליו או מתפנים לטפל בו. במצב זה כמובן שכיחה מאוד תופעת ריקון המקרר, ש… לא משקפת דפוס אכילה בריא במיוחד.

מה שפחות הוזכר במאמר זה גם קשיי ההתארגנות סביב הכנת האוכל. כמו למשל: קניות, בישול, סידור המטבח, הטכניקה המסתורית והבלתי ניתנת ליישום של שתיית משקה חם בעודו חם, שטיפת כלים וכו.
אבל, אל חשש! לזה כבר דאגה לנו ג’סיקה:

  • תוכלו לראות את ההסבר שהיא קיבלה מהאנה הארט על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
  • היא גם הגדילה לעשות ופרסמה סרטון חשוב מאוד מאוד על כללי בטיחות במטבח, שתוכלו למצוא – בקישור הזה

היפראקטיביות…. זהירות – זה מורכב

אנשים עם הפרעת קשב מהסוג ההיפר-אקטיבי נוטים לפעלתנות יתר שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כמו דיבור, חשיבה ו… תנועה.
על ההבדל בין הסוגים השונים של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה

לפני שנמשיך, חשוב לזכור שספורט ופעילות גופנית הם חלק חשוב מאורך חיים בריא – כשהם נעשים במידה. אבל!!!! גם דברים טובים יכולים לעשות נזק כשעושים אותם יותר מידי.

עיסוק אינטנסיבי מידי בפעילות גופנית מאומצת, יכול להיות מאפיין משותף הן של הסוג ההיפר-אקטיבי של הפרעת קשב והן של הפרעות אכילה מסויימות.
כמובן שבשני המקרים הגורמים והמטרות של הפעילות האינטנסיבית הן שונות לגמרי. בהפרעת קשב הגורם הוא נירולוגי והמטרה היא לתת פורקן לצורך בתנועה ו”לשחרר אנרגיות”, בנוסף במהלך העיסוק בספורט מופרשים בגוף הרבה חומרים שעושים טוב למוח ועוזרים לריכוז – כך שזה יכול להיות גם סוג של פיצוי על קשיי הריכוז של הפרעת קשב.
לעומת זאת, פעילות יתר אינטנסיבית בהקשר של הפרעת אכילה נובעת מגורם רגשי ומיועדת למטרה אחת בלבד שהיא ירידה במשקל.

שני הגורמים הללו לעיסוק יתר בפעילות פיזית, יכולים להעצים אחד את השני ולהקשות על האבחנה המבדלת. לכן, כמו שאמרו החוקרים – חשוב להיות מודעים לכך ולבדוק את האפשרות במהלך האבחון וההתאמה של הטיפול.

היבט נוסף הוא שעיסוק מרובה בפעילות ספורטיבית יכול להיות גם גורם מגן מפני השמנת יתר במקרים של אכילת יתר.

שזה טוב רע….

מצד אחד השמירה על משקל תקין מונעת את הבעיות הבריאותיות שעלולות להתלוות להשמנת יתר. זה כמובן טוב.
אבל… מצד שני, השמירה על משקל תקין עלולה להסתיר את הגילוי של דפוסי האכילה המופרזים ועל ידי כך למנוע את הטיפול בהם.
זה נכון במיוחד בקרב ילדים שנוטים להתרוצץ יותר בהשוואה למבוגרים. גם מבוגרים היפראקטיבים נוטים למתן את הפעילות המוטורית שלהם עם הגיל ולהציג אותה בצורה מעודנת יותר בהשוואה לגילאי הילדות. במקרים האלו, אם במהלך שנות הילדות התגבשו והשתרשו דפוסי אכילה מופרזים, כבר לא יהיה מספיק פיצוי תנועתי כדי לאזן את הצריכה הקלורית בגלאי הבגרות וההשמנה תתחיל לבוא לידי ביטוי. בשלב זה יהיה כבר הרבה יותר קשה לטפל ולשבור את ההרגלים הלא בריאים. לכן חשוב להיות מודעים לכך כבר בגיל מוקדם ולבדוק את דפוסי האכילה גם במצבים שבהם משקל הגוף תקין.

התמודדות עם החיים

המאמר הזכיר גם גורם משותף חשוב להפרעות קשב והפרעות אכילה שהוא – קושי בהתמודדות עם החיים ומשברים רגשיים.

הפרעת קשב נוטה לבוא עם הפרעות רגשיות. בנוסף, היא גם נוטה ליצור אותן במהלך ההתפתחות עקב חוויות חוזרות ונשנות של כישלון, תסכול ואינטראקציה שלילית עם הסביבה.
קשיים רגשיים יכולים להראות כמו הפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד. משום שהטיפול בכל אחד מהמקרים האלו שונה, אם עולה חשד למעורבות רגשית (ראשונית או משנית), יש לפנות לפסיכיאטר עבור אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי על פי צורך.

אם אתם רוצים להרחיב את הידע שלכם בנוגע לקשיים רגשיים, תוכלו לבדוק את הפוסטים – בקישור הזה.
ויש גם כמה פוסטים מומלצים במיוחד:

בכל מקרה, בין עם הקושי הרגשי קיים בפני עצמו, נוצר בעקבות נסיבות החיים או התפתח כבעיה משנית של הפרעת קשב – הוא עלול ליצור נטייה לאכילה רגשית.
בהקשר זה חשוב לי לציין שכשמידי פעם אנחנו יורדים על חבילת שוקולד או קופסת גלידה זה בסדר, אבל כשזה מגיע בתדירות גדולה מידי או מתחיל להיכנס לחלק מהרגלי האכילה היומיים – יש לנו בעייה.

כלומר, צריך לשים לב למקרים שבהם האכילה הרגשית מתחילה לבוא לידי ביטוי באופן שעלול לפגוע בבריאות.
כאמור, במקרה כזה יש לבדוק את כל החשדות האפשריים מול המומחים המתאימים ולהתאים טיפול בהקדם האפשרי.

ויכול להיות שזה גם משהו אחר לגמרי

המאמר התמקד רק בהשפעות של הפרעת קשב על דפוסי אכילה, אבל חשוב לזכור שהפרעת קשב לא סותרת אף צרה אחרת והיא נוטה לצרף אליה כל מיני “חברים”.

יש המון המון המון דברים שיכולים להשפיע על דפוסי האכילה חוץ מהפרעת קשב והפרעת אכילה.

דוגמה נפוצה היא הנושא של קשיים בוויסות החושי. זה נכון במיוחד עבור רגישות יתר, שעלולה להוביל לסלידה ממרקמים מסויימים (למשל: הגרגרים של הקוטז’). זה בדרך כלל בא גם עם רתיעה כללית מדברים אחרים כמו תפרים ופתקים של בגדים. אם זה נשמע לכם מוכר, האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק ותוכלו לקרוא על זה עוד – בקישור הזה.

כדאי גם לבדוק מול רופא המשפחה רגישות למזונות מסויימים. כמו למשל: לקטוז (חלב) וגלוטן (צליאק). במקרים האלו חשוב מאוד ליידע את כל הרופאים, כי ההרבה מהכדורים מכילים לקטוז או גלוטן כחלק מהחומרים הלא פעילים של התרופה או כחלק מהעטיפה שלה. זה נכון לגבי כדורים באופן כללי ולא רק בהקשר של התרופות להפרעת קשב. בכל תרופה כדאי לבדוק את העלון לצרכן, מופיעים שם החומרים הלא פעילים ולכל תרופה יש “התוויות נגד” – כלומר, פירוט של מצבים רפואיים שבהם אסור לתת אותה. בכל ספק לפנות לרופאים הרלוונטיים.

כמובן שיש גם אלרגיות ושלל בעיות אחרות במערכת העיכול שיכולות להשפיע על העסק, יש גם מצבים רפואיים/רגשיים/נוירולוגיים אחרים שיכולים להוביל לדפוסים של קיבעונות, טקסים והתנהגות לשינויים, אבל – אלו דברים שנמצאים מחוץ לתחום ההתמחות שלי ולא צויינו במאמר, שכאמור שהתמקד בהפרעת קשב בלבד. לא אפרט עליהם כי אני חוששת להטעות, מה שחשוב לי זה שתהיו מודעים לאפשרויות האחרות ובמקרה של חשד, לברר מול הגורמים המתאימים.

קול קורא:

אם אתם במקרה מתמחים באחד המצבים שהזכרתי, או שיש לכם ידע מקצועי אחר שיכול לתרום להבנה של הנושא, אשמח אם תכתבו על זה פוסט שנוכל לצרף למאגר המידע שלנו עם הקרדיט המלא לכם. כל מה שצריך לעשות זה לשלוח את הטקסט דרך דף צור קשר – בקישור זה.
אני אעבור על מה ששלחתם, אערוך בהתאם לפורמט של האתר ואשלח לכם לאישור לפני פרסום.

לסיכום!

הפרעת קשב יכולה לפגוע בדפוסי האכילה שלנו בכמה דרכים: אימפולסיביות וקשיי עכבה, קושי לשים לב לתחושות הגוף שמוביל להצטברות של רעב, קושי בהתארגנות סביב האוכל, עיסוק אינטנסיבי בספורט שעלול להסתיר נטייה לאכילת יתר, כמו גם בעיות רגשיות משניות. כל אלו ועוד עלולים להתחבר להפרעת אכילה קיימות (אם ישנן) ולהעצים דפוסי אכילה לא בריאים.

חשוב לזכור שמדובר בנטייה ובגורם סיכון. זה לא אומר שלכל האנשים עם הפרעת קשב יש או תהיה הפרעת אכילה. כמו כן, עקב השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב, ההשפעה על דפוסי האכילה יכולה להיות מגוונת מאוד. לכן כל אחד יכול לחוות את זה אחרת, או כלל לא לחוות קשיים באכילה. מה שחשוב זה להעלות את המודעות לנושא, לשים לב אם מתפתח משהו שעלול להיות בעייתי, לאבחן מול הגורמים המתאימים ברגע שעולה חשד ולטפל במהירות האפשרית.

ולסיום: שיר הלל לירקות ופירות מתוך הכבש השישה-עשר, שיהיה לנו לבריאות!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה

ואת הסרטון על “עוגת אופסי” שהולם את האווירה הכללית של הפוסט – בקישור הזה


תמונה: Дарья Денисова CC BY-SA 4.0

OCD והפרעות חרדה / CrashCourse

OCD והפרעות חרדה הם חלק מהמצבים שיכולים גם להראות כמו הפרעת קשב וריכוז ADHD וגם להופיע יחד איתה. אז כדאי להכיר את הדברים האלו קצת יותר לעומק.

באופן כללי, אם יש חשד להפרעת קשב או קשיים רגשיים, יש לפנות לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים (נוירולוג יכול אומנם לאבחן הפרעת קשב, אבל לא יכול לאבחן מצבים רגשיים). מידע נוסף על אבחון של הפרעת קשב ותחלואה נלוות תוכלו למצוא – בקישור הזה

בסרטון הזה, האנק גרין מסביר לנו על הפרעת חרדה ותוכלו למצוא סרטונים נוספים שלו – בקישור הזה

הוא פותח בהצגת הבעייתיות של התייחסות לאבחנות רגשיות כמילות תיאור או גנאי כלליות בחיי היום יום. השימוש האגבי במילים אלו תורם בו זמנית גם לסטיגמה נגד אנשים עם בעיות רגשיות וגם זלזול בחומרה שלהם בעיני הציבור. תוכלו ללמוד עוד על ההשפעה של ההתייחסות החברתית לבעיות בלתי נראות – בקישור הזה.

לאחר מכן הוא מציג את ההגדרות של כל אחת מהפרעות החרדה, אין היא באה לידי ביטוי וכיצד היא שונה מהמקרים שאנחנו נוהגים לכנות במילים דומות בלשון העם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון OCD & Anxiety Disorders: Crash Course Psychology #29 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על החוויה האישית של חיים עם OCD וההיבטים המשותפים להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

ואת ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה

מה זה פיברומיאלגיה ומה הקשר להפרעת קשב? / חן ספקטור מארחת את איריס בן ציון

אני שמחה לארח את איריס בן ציון, שהיא יועצת משפחתית וזוגית לחולי פיברומיאלגיה ואנשים עם הפרעת קשב.

בסרטון שלפניכם איריס מסבירה על פיברומיאלגיה ועל הקשר שלה להפרעת קשב וריכוז ADHD. במה הם דומים ולמה חשוב שאנשים עם הפרעת קשב ידעו מה זה פיברומיאלגיה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב ופיברומיאלגיה (חלק 1): מה זה פיברומיאלגיה ומה הקשר להפרעת קשב וריכוז ADHD?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת דף ההסבר על אבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

 

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

קשב בחן – איתור המקור לקשיי קשב / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!

בסרטון הקודם הסברנו שהפרעת קשב וריכוז ADHD היא רק גורם אפשרי אחד לקשיי קשב.
ראינו שחשוב לאתר את המקור המדוייק לקשיים, משום שלכל גורם אפשרי יש טיפול משל עצמו וטיפול שלא מותאם למקור האמתי לא בהכרח יהיה יעיל ואף עלול ליצור נזק.

  • אם פספסתם, תוכלו להשלים את ההסבר על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה

אז… אחרי שהבנו שיש כמה אפשרויות, בסרטון שלפניכם נסביר כיצד ניתן לאתר את המקור או המקורות האמתיים לקשיי קשב, עבור כל מקרה לגופו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – איתור המקור לקשיי קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על אבחנה מבדלת – בקישור הזה

ולבדוק את הדף המרוכז שלנו בנושא אבחון – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

קשב בחן – מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב? / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “קשב בחן”!

אני שמחה להציג את הסרטון הראשון, שבו נעסוק בשאלה – מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב וריכוז ADHD?

אז אם אי פעם תהיתם מה ההבדל בין השניים, זה הסרטון בשבילכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – מה ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב?”  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את סרטון ההסבר על הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת סדרת הסרטונים ציור בשיעור – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

מדוע חשוב לאבחן ולטפל בילדים עם הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך? / יעל ויסוצקי

שלום לכם, אני יעל ויסוצקי, מרפאה בעיסוק לילדים ונוער BOT,MSc.

חשוב לי לדבר אתכם על החשיבות של אבחון וטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD בגיל הרך.

מדוע?

אני בטוחה שכבר שמעתם לא מעט משפטים מהסוג הזה:

  • “הוא יגדל וזה יעבור”….
  • “תנו לו להיות ילד, הוא עוד קטן”…..
  • “למה לשים עליו סטיגמה?”…
  • “לא מאבחנים לפני גיל 6….”

מה שמשותף לכל המשפטים האלו הוא – שהם פשוט לא נכונים.

למעשה כבר מ-2011 ההנחיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים היא לאבחן ילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז, שיש להם גם קשיי התנהגות ו/או קשיי למידה החל מגיל 4. בארץ התיישרו עם ההנחיה הזו ולא מחכים יותר לגיל 6 או לכניסה לביה”ס.

  • תוכלו לקרוא את ההסבר המלא במאמר של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים – בקישור הזה

אז למה חשוב כל כך לאבחן ילדים בגיל צעיר?

היום כבר מבינים את החשיבות של האבחון המוקדם של הפרעת קשב וריכוז ADHD ולא מחכים לגיל שש כדי להפנות לאבחון. זאת משום שילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים מקשיים משמעותיים בהשתתפות הרבה לפני גיל שש. אותם קשיים בתפקוד החברתי, הרגשי, הלימודי והיומיומי עלולים להוביל לרמת תפקוד נמוכה ביחס לגילם, לתחושת מסוגלות עצמית נמוכה ולפגיעה ביחסים שלהם עם הסביבה.

לעומת זאת, אבחון וטיפול מתאים בגיל הרך יכול לצמצם ואף למנוע קשיים נוספים בעתיד.  כמו כן, אבחון וטיפול מוקדם יכולים לעזור להורים להבין את הקושי של הילד ולסייע לו ובכך לתרום לקשר חיובי בין הילד להוריו, לתחושת המסוגלות של הילד ולא פחות חשוב- לתחושת המסוגלות של ההורים. זאת משום שאם יהיו לכם הידע והכלים המתאימים בגיל הרך ישנה אפשרות לעזור לילד שלכם בכל תחומי החיים.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא עוד על הסיבות לאבחון מוקדם של הפרעת קשב וריכוז בבלוג של החדר של יעל – בקישור הזה

“כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו” (הרב שלמה קרליבך)
בואו נאמין בהם וניתן להם סיכוי טוב להצליח בכל אשר יהיו ובכל אשר יעשו.
שלכם,
יעל

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר של יעל על ויסות חושי – בקישור הזה

ואת ההסבר של חן על סוגיית האבחון בגיל הרך – בקישור הזה

מתמטיקה, דיסקלקוליה והפרעת קשב ADHD / חן ספקטור

לפני שמתחילים, בואו נעשה קצת סדר:

דיסקלקוליה היא אחת מתוך שלושת לקויות הלמידה. השתיים האחרות הן דיסלקסיה (קושי בקריאה) ודיסגראפיה (קושי בכתיבה). כל אחת מהן יכולה לבוא לבד, או ביחד עם אחת או יותר מלקויות הלמידה האחרות. לקויות למידה מאבחנים באמצעות אבחון דידקטי שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה

דבר נוסף שכדאי לדעת בהקשר הזה, הוא שבאופן כללי לקויות למידה נוטות לבוא ביחד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למעשה, ברוב המקרים הן באות ביחד ויותר נדיר שלא. עם זאת, הן בהחלט יכולות גם לבוא בנפרד. כלומר, יתכנו מצבים שבהם תהיה לקות למידה אחת או יותר ללא הפרעת קשב. כמו כן, יתכנו גם מצבים שבהם תהיה הפרעת קשב ללא לקות למידה.

כדי לסבך את הדברים קצת יותר, לקויות למידה גם יכולות להראות מאוד דומה להפרעת קשב. כך שיכול להיות קשה להבדיל ביניהן ללא אבחון מסודר של איש מקצוע מוסמך. לכן, כדי לדעת בדיוק מהם המקורות לקשיים במקרה מסוים, צריך לעשות אבחון ותמיד כדאי לבדוק כל חשד למקור הקשיים מול אנשי המקצוע המתאימים.

  • את ההנחיות של משרד הבריאות על אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
  • ותוכלו ללמוד עוד על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

מה ההבדל בין דיסקלקוליה ללקויות למידה אחרות?

דיסקלקוליה היא מקרה מיוחד משתי בחינות:

  • יש הרבה בלבול בין קשיים בחשבון שנובעים מדיסקלקוליה לבין אלו שנובעים מהפרעת קשב (לפעמים גם בקרב מאבחנים מקצועיים לצערי).
  • דיסקלקוליה הרבה יותר נדירה מדיסלקסיה ודיסגראפיה, שלרוב כבר מוכרות לציבור.

הפוסט הזה נועד קצת לחדד את הדברים.

כמו כן הפוסט נועד לאפשר לכל הדיסקלקולים כאן ליצור קבוצת תמיכה – כי זה דבר מאוד חשוב וקשה למצוא עוד אנשים שחווים את הקשיים האלו ויכולים לדבר עליהם מניסיון אישי.

מה ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב?

דיסקלקוליה פוגעת בתפיסה הבסיסית של המספר והכמות. כלומר, מה זה 5 ומה ההבדל בין 5 ל- 50 או 500.
למשל, האם זה סביר לקבל עודף של שנקל משטר של מאתיים אם קניתי קרמבו?

זה גם בדרך כלל בא עם הרבה בעיות שקשורות לתפיסה החזותית-מרחבית.
כתוצאה מכך, אנשים עם דיסקלקוליה בדרך כלל יתקשו להתמצא במקומות חדשים ולנווט לפי מפה (ברוך ממציא ה- GPS כבר אמרנו?).

עם זאת, אדם שיש לו דיסקלקוליה ללא בעיות נוספות, לא יתקשה לבצע פעולות חשבוניות ברמה הטכנית. כלומר, סביר מאוד שהוא יצליח לשנן ולזכור את שלבי הפעולה של פתרון בעיות או תרגילים מתמטיים ולהשתמש במחשבון בצורה נכונה. אבל… הוא לא ידע את המשמעות הכמותית של הסימנים שהוא מעתיק מהצג לנייר ולא תהיה לו תחושת אומדן.

לעומת זאת, הפגיעה של הפרעת קשב בתפקוד המתמטי נובעת מהמאפיינים הייחודיים של המקצוע הזה בהשוואה למקצועות אחרים.
בהמשך נציג את העיקריים שביניהם.

מתמטיקה מצריכה תשומת לב גבוהה מאוד לפרטים

אחד הדברים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא היכולת לשים לב לפרטים. להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה רגישה לזה במיוחד. למשל, אם במבחן בהיסטוריה תלמיד כותב אות או אפילו מילה שלמה לא נכון זה לא כל כך נורא. רוב הסיכויים שהמורה יצליח להבין את המשפט ואם לא אז את הפסקה. אולי ירדו על זה כמה נקודות מידי פעם, אבל זה לא מה שיחבל בסיכויי ההצלחה. לעומת זאת, החלפה/השמטה/הוספה של ספרה אחת יכולה לפסול תשובה שלמה בחשבון. זה משמעותי במיוחד בכיתות הגבוהות ששם התשובה יכולה להתפרס על מספר עמודים וטעות נגררת יכולה להיות ההבדל בין ציון עובר לנכשל.

כל הטעויות שנגרמות עקב חוסר תשומת לב לפרטים לא קשורות להבנה החשבונית או לרמת הבקיאות בחומר. לכן זה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מתסכל.

אגב, נושא נוסף שעלול להשפיע על תשומת הלב לפרטים הוא מיקוד הראיה.
הסבר על כך תוכלו למצוא – בקישור הזה.

רכישת עובדות היסוד היא תהליך משעמם ומייגע

יש גם את הנושא של שינון עובדות היסוד שפשוט משעמם וטרחני מידי עבור אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, שרמת העניין עבורם היא קריטית לתפקוד. זאת לא בעיה בהבנת פעולות החשבון ולא מונע פיתוח של יכולת אומדן טובה.

כאן יכולה גם להיות בעיה בשימוש במחשבון, שכן הוא מצריך לקרוא את המספרים במדויק, להקליד אותם במדויק ולהעתיק במדויק את התוצאה – כל אחד מהשלבים האלו הוא פוטנציאל לטעויות של תשומת לב לפרטים. זה סוג של מלכוד 22 כי למידת לוח הכפל בעל פה יכולה למנוע את הצורך במחשבון, אבל בשביל זה צריך ללמוד את לוח הכפל בעל פה.

זיכרון עבודה ופיצול קשב

לא דיברתי עוד על הפגיעה של הפרעת קשב בזיכרון העבודה שיכולה להקשות על פתרון רב שלבי בראש. על ההשפעה של זיכרון העבודה על תהליך הלמידה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

לכאורה אפשר לעקוף את הקושי הזה עם כתיבה של כל שלב, אבל אז יש בעיה בפיצול קשב בין הכתיבה לחשיבה על הפתרון ולשמירה של השלבים הבאים בראש… עוד מלכוד.

אני מקווה שאתם מתחילים להבין את הבעיה

וכשהרגש נכנס לכל הסיפור

למרבה הצער, חרדת מתמטיקה היא תופעה נפוצה בקרב תלמידים באופן כללי. כלומר, היא לא נמצאת רק בקרב לומדים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז ADHD.
בגדול זה נובע מתפיסה של המתמטיקה כמקצוע מאיים לצד חשש של הלומד/ת למידת יכולתו/ה לעמוד בדרישות.

בהתאם לכך, חרדת מתמטיקה יכולה להתפתח משילוב של אחד או יותר מהגורמים הבאים:

  • נטייה כללית לחרדתיות, או לחרדת בחינות
  • קשיים בלמידה או בהבעת החומר הנלמד במסגרת בחינה (מכל גורם שהוא)
  • ציונים נמוכים באופן אובייקטיבי, או באופן סובייקטיבי – כלומר, מתחת לאלו שהלומד רוצה או מרגיש צורך להשיג (למשל, דרישות הקבלה ל- 5 יחידות).
  • חוויות כישלון קודמות סביב הנושא או חשש מכישלון עתידי, ללא קשר ליכולת המתמטית או לציונים בפועל (הפעם הצלחתי אבל….)
  • דרכי הוראה לא מיטביות (במילים עדינות)
  • ציפיות לא ראליות סביב תהליך הלמידה – מתמטיקה דורשת גם הבנה וגם תרגול. קושי נוכחי בשלבי הלמידה הראשוניים לא מחייב ביצועים נמוכים בהמשך הדרך, אבל אם הלומד ירים ידיים בשלב זה, תיווצר נבואה שמגשימה את עצמה.
  • דרישות הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה (כולל הבחינה הפסיכומטרית)
  • ערכים תרבותיים בנוגע ליכולת מתמטית, כולל ההשלכות האפשריות על המעמד החברתי והאפשרויות התעסוקתיות של האדם.

כמו שאתם רואים, יש מספיק סיבות להילחץ מהנושא.
מה גם שכל אחת מהן יכולה לגרום לחרדת מתמטיקה מרשימה כשלעצמה.
לכן כשיש שילוב של יותר מגורם אחד, מן הסתם המצב יהיה יותר חמור, מסובך ומורכב.

השילוב של חרדה והפרעת קשב

כל מה שאמרנו עד כה על חרדת מתמטיקה נכון באופן כללי וזה מסתבך עוד יותר אם הפרעת קשב נכנסת לתמונה.
זאת משום שקיים קשר בין רגשות לבין התפקוד הקוגניטיבי. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

אבל…. משום שהקשב מושפע מהרגש, למי שיש בעיה ראשונית בקשב החרדה יכולה להשפיע עוד יותר על הביצוע ולהגדיל את סוג הטעויות שתיארתי קודם.
כלומר, כאן הפרעת הקשב יוצרת רגישות יתר לבעיה כללית (קוראים לזה אינטראקציה או קומורבידיות).

על הטלטלות הרגשיות של הפרעת קשב, תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

נדבך על גבי נדבך

בנוסף לכל אלו, מתמטיקה היא מקצוע שנבנה על ידע קודם.

לשם השוואה:

  • אם בהיסטוריה תלמיד מסוים התקשה ללמוד על היוונים ובינתיים הוא טופל כך שיכולת הלמידה שלו השתפרה, זה לא יפריע לו ללמוד על מלחמת העולם השנייה.
  • אבל… אם הוא פספס את לוח הכפל, תהיה לו בעיה עם שברים גם אחרי שתפקודי הלמידה השתפרו.

כלומר, כשמדברים על מתמטיקה המענה הטיפולי/חינוכי יותר מאתגר. זאת משום ששיפור תפקודי הלמידה כשלעצמו אינו מספיק. במקרה הזה יש גם צורך קריטי לתת מענה לחסך הלימודי שנוצר ולפערים שנפתחו מול קצב הלימוד בכיתה. הכוונה היא גם לפערים הראשוניים שעמם הלומד התחיל את הטיפול וגם לפערי שנצברו במהלך הדרך. הרי מדובר בתהליך, זה לא קורה ביום אחד ובינתיים הכיתה ממשיכה להתקדם. כאמור, בעוד שיש גם מקצועות אחרים שבהם חשוב לצמצם פערי ידע, במתמטיקה זה בולט במיוחד ומקשה במיוחד על המשך הרכישה של חומרי הלימוד העתידיים.

הבדל נוסף קשור לשילוב של כל אלו עם ההיבטים הרגשיים והתרבותיים סביב הנושא. כאמור, להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה היא תחום דעת שרגיש במיוחד לחרדות. במקרים של קושי, בהתחשב בכך שתהליך הטיפול והשלמת הפערים מורכב יותר ממקצועות אחרים, תקופת הביניים שבה הלומד מקבל מענה טיפולי/חינוך אך עדיין לא הדביק את קצב הלימוד בכיתה מסוכנת במיוחד מבחינת התפקוד הרגשי והשלכותיו על התפקוד האקדמי.

מכאן עולה החשיבות של איתור מוקדם, שיכול למנוע או לפחות לצמצם בצורה משמעותית צבירה של פערים בחומרי הלימוד.

  • על סוגיות האבחון בגיל הרך תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה.
  • על הנחיות להורים בנוגע לאבחון לפני כיתה ב’, תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה

התייחסות במערכת החינוך

לומדים עם דיסקלקוליה מאובחנת בדרך כלל מקבלים אפשרות להחליף את הבגרות במתמטיקה בביולוגיה, כדי שיוכלו להיות זכאים לתעודת בגרות.

עם זאת, הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות. לכן חשוב תמיד לברר מה ההנחיות העדכניות.
לצורך העניין תוכלו לפנות ליועצת בית הספר ולהשתמש בקישורים הבאים:

  • הסברים על התאמות (נכון ליום כתיבת הפוסט) – בקישור הזה
  • הפרטים של פניות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה

בנוסף, אם אתם מתכננים לימודי המשך בהשכלה הגבוהה – כדאי גם ליצור קשר עם מוסד הלימודים המבוקש ולברר את דרישות הקבלה למסלול הלימוד שבו אתם מעוניינים. זאת משום שבעוד שבמקרים רבים החלפת נושא הבגרות ממתמטיקה לביולוגיה לא תהווה מכשול בהמשך דרככם האקדמית, בהחלט יתכן שבחלק ממוסדות הלימוד או מסלולי לימוד ספציפיים זה יהיה בעייתי.

לכן מומלץ לברר את הדברים מראש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות בנושא.
האם זה תנאי לקבלה? האם אפשר לעשות קורס אחר שמשלים? באיזו מידה התואר או התעודה מצריכים יכולת חשבונית גם אם אין קורס רשמי/ייעודי לנושא? וכו

לסיכום

אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם קצת כיוון ואולי הצליח להסביר כמה דברים על ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב בנוגע להשפעה שלהן על היכולת החשבונית והתפקוד המתמטי. כאמור, דיסקלקוליה אמיתית זה מצב מאוד נדיר והרבה פעמים לאחר בדיקה קצת יותר מעמיקה מגלים שמדובר בהשפעה של הפרעת קשב על חשבון, או בכלל במצב לגמרי אחר. אז שווה לבדוק ולו רק כדי לשלול את החשד ולהיות בטוחים שהאבחנה שקיבלתם מדויקת ונכונה.

ועכשיו תור כל הדיסקלקולים – מה אתם אומרים על כל העסק? הרימו את קולכם ותנו בראש!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על לקויות למידה – בקישור הזה

ולהתרשם ממגוון פוסטים בנושא חשבון ומספרים – בקישור הזה


ו… בונוס:

תוכלו להוריד בחינם את התמונה המגניבה של לוח הכפל – בקישור הזה

דברים שכדאי לדעת על הפרעת ויסות חושי / יעל ויסוצקי

יעל ויסוצקי, BOT,MSc. היא מרפאה בעיסוק לילדים ונוער.
היום היא תסביר לכם את כל מה שרציתם לדעת על הפרעת ויסות חושי ולא היה לכם את מי לשאול 🙂

אז מהי בכלל הפרעת ויסות חושי?

הפרעת ויסות חושי מכונה באנגלית SMD – Disorder Modulation Sensory. זהו מצב בריאותי המאופיין בקושי בתפקוד ובהשתתפות בעיסוקים, כתוצאה מפגיעה ביכולת לווסת ולהתאים את התגובה ההתנהגותית לגירוי חושי. זו יכולה להיות תגובה לגירוי טקטילי (מגע), פרופריוספטיבי (התחושה העמוקה), וסטיבולרי (תנועה ושינויי מנח), ראייה, שמיעה, טעם, ריח וכאב.

קושי זה מתבטא בתגובות מוגזמות או בתגובות שאינן בהלימה לדרישות הסביבה.

הסבר זה מפורט בנייר העמדה “ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיה עם הפרעת ויסות חושי SMD לאורך החיים”, 2015. תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

שכיחות באוכלוסיה

בין 5%-16% מהילדים בגילאי גן וביה”ס סובלים מהפרעת ויסות חושי. אך בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעות שונות (כגון אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז ADHD, מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעת קואורדינציה התפתחותית והפרעות רגשיות) השכיחות הרבה יותר גבוהה ונעה בין 40%-90%.

זוהי הפרעה שאנשים יכולים לסבול ממנה בכל גיל. זאת משום שמדובר על הפרעה שנמשכת לאורך החיים. בהתאם לכך, ישנם הורים רבים שמדווחים על קשיים דומים שהיו להם כילדים ועד היום, כמבוגרים.

הפרעת ויסות חושי אינה מופיעה ביום בהיר אחד

הפרעת ויסות חושי היא דפוס תגובה מולד. הורים יכולים לתאר על ילדם את המאפיינים של הפרעת ויסות חושי כבר מגילאי הינקות. למשל, הורים ידווחו שהילד היה תינוק לא רגוע, שכל רעש קטן היה מקפיץ אותו, שהוא היה תינוק שקט ואדיש לסביבה, שצרח כשהחלפתי לו בגדים, שלא ישן בכלל והיה מאד פעיל וכו’.

כך שאם בבוקר בהיר אחד פתאום הילדה שלכם לא מוכנה לגרוב את הגרביים, או הילד שלכם מתחיל לנשוך בגן, סביר להניח שזה לא קשור להפרעת ויסות חושי. כנראה שיש להם איזה מסר להעביר לכם וכדאי לבדוק את מקור הקושי במקומות אחרים.

“אדם בתוך עצמו הוא גר”: לכל אחד מאיתנו יש תגובות שונות לגירויים שונים בסביבתנו

לכל אחד מאיתנו יש רגישויות שונות וכל אחד מאיתנו חווה אחרת את העולם. התגובות שלנו מושפעות לא רק מתגובה עצבית לגירויים אלא יש לנו רגשות, חוויות, זכרונות, נעימים יותר או פחות, הקשורים להתנסויות שלנו בעבר, לבד או עם אחרים. למשל, אני מעדיפה בגדים מבד כותנה ובדים סינתטיים פחות נעימים לי, בעוד שהחברה שלי חייבת להיות בתנועה ומחפשת רכבות הרים ובנג’י.

ישנם אנשים הרגישים לריחות, לרעשים, לסיבובים ברכב, כל מנעד התגובות האנושיות הוא אפשרי. אולם לא כל רגישות היא הפרעה ולא כל ילד שמפריעה לו התווית של הבגד או שנושך את החבר שלו, או לועס את השרוול, סובל מהפרעת ויסות חושי. לכן, במקרה של חשד להפרעת ויסות חושי חשוב לשאול: עד כמה זה משפיע על התפקוד? ועד כמה ההתנהגויות הללו מפריעות להשתתפות התקינה של האדם במשימות, בפעילויות היומיומיות ובאתגרים של החיים?

איך מאבחנים?

תהליך ההערכה כולל בדיקה של הפרופיל העיסוקי של האדם. כלומר – מה הוא עושה בחיים? טוב לו? קשה לו? איפה מצליח יותר ואיפה יש קושי משמעותי?
אחר כך משתמשים בכלי אבחון פורמליים (כמו שאלונים) ובכלי אבחון נוספים (כמו ראיונות ותצפיות בסביבה הטבעית של הילד ובסביבה קלינית מובנית). המידע שנאסף, מאפשר למרפאה בעיסוק המאבחנת להכיר את הפרופיל העיסוקי והפרופיל החושי של האדם, להתרשם כיצד מושפעים התפקוד וההשתתפות וכיצד הסביבה מאפשרת או מעכבת.

בסיום תהליך ההערכה, שיכול לקחת מספר פגישות, המטרה היא לקבוע האם ניתן להסביר את הקשיים בתפקוד על ידי קיומה של הפרעת ויסות חושי. אם כאן זהו המקרה, בשלב הבא ניתן לבנות תכנית התערבות יחד עם המטופל (או משפחתו). אם הקושי התפקודי מוסבר על ידי קיומם של קשיים אחרים (התנהגותיים, רגשיים, קוגניטיביים) יומלץ על קבלת טיפול מתאים עבור קשיים אלו.

שימו לב, לא קיים שאלון אחד או אבחון אחד שמאבחן הפרעת ויסות חושי. לכן, יש להיזהר מ”מטפלים” שמציעים לכם לאבחן את עצמכם בשאלון קצר באינטרנט.

מי מטפל בזה?

מרפאות בעיסוק הן היחידות המוסמכות מטעם משרד הבריאות לאבחן ולטפל בהפרעת ויסות חושי

תכנית הטיפול “נתפרת” באופן אישי, היא דינמית ונתונה לשינויים, בהתאם לצרכים. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר. הטיפול יכול לכלול התאמה של הסביבה, התאמה של הפעילות, אסטרטגיות ספציפיות ופעילויות שונות. הטיפול באנשים עם הפרעת ויסות חושי כולל שיטות שונות המותאמות אישית למטופל ולמשפחתו בהתאם לסיבות הפניה, לקושי התפקודי, למאפיינים האישיים, להעדפות האישיות, לגיל ועוד.

גם בתחום זה, כמו בתחומים רבים אחרים, יש המון “מטפלים”, יועצים ומאמנים המציגים את עצמם כ”מומחים לוויסות חושי” . לכן אם יש לכם חשד לקיומה של הפרעת ויסות חושי לכו לאבחון ולטיפול אצל מרפאה בעיסוק. כדי לוודא שלמטפל שלכם יש הכשרה מתאימה, תדרשו לראות תעודת הכרה ממשרד הבריאות.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא עוד על הנושא בבלוג של החדר של יעל – בקישור הזה.
שם תוכלו למצוא גם הפניות למקורות ספרותיים בשפה העברית

מאחלת לכם חיים טובים, מאושרים ונינוחים,
ושתמצאו את הדרך הנכונה עבורכם לחיות, להשתתף וליהנות מהחיים!
שלכם,
יעל

אהבתם?

כדאי לכם ללמוד גם על מיקוד ראייה – בקישור הזה

ועל אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

מיקוד ראיה – אורטופטיקה / אתי פרץ, אופטומטריסטית, B.Sc

שימו לב:

פוסט זה נכתב כהמשך לפוסט של אתי בנושא לקויות ראיה, אם עוד לא קראתם אותו – לחצו כאן

אז מה זה מיקוד ראיה?

נהוג להשתמש במונח מיקוד ראיה כדי לתאר מצב בו שתי העיניים מכוונות לאותה נקודה במרחב והיכולת לשמור על אותו מצב.
חשוב להדגיש שהמושג לא מתייחס לראיה ברורה או מטושטשת אלא לתיאום בין העיניים.

כאשר הראיה בשתי העיניים טובה וזהה (עם או בלי משקפיים) ושללנו אפשרות של עין עצלה או פזילה קבועה, חשוב לבדוק האם שתי העיניים עובדות בשיתוף פעולה לאורך זמן.
זאת משום שהיכולת של העיניים להיות מכוונות לאותה הנקודה במרחב, לוקחת תפקיד חשוב בעת קריאה ממושכת, העתקה מהלוח ועוד.

מה קורה אם שתי העיניים לא משתפות פעולה ביניהן?

כאשר מיקוד הראיה לקוי, נוצר מצב בו עין אחת מסתכלת על האובייקט הרצוי והעין השנייה, אשר מתקשה להתכוונן, רואה אובייקט אחר.
במקרה זה המוח יקבל מהעיניים שני מסרים לא תואמים אשר לא מתלכדים לתמונה אחת – דבר המוביל לכפילות ראיה או טשטוש. בעקבות כך נוצר פידבק פנימי שגורם לשריר להזיז את העין למקום הנכון וחוזר חלילה.

ההפרעה המתוארת לעיל מעמיסה קשיים על מערכת הראיה ויכולה להתבטא בעייפות, כאבי ראש, הימנעות מקריאה וכתיבה וכדומה.

הפרעות נפוצות של מיקוד ראייה

בעיות מיקוד ראייה יכולים להתבטא במספר דרכים:

  1. קושי בראייה לקרוב – קושי בהתכנסות העיניים לנקודה קרובה שיכול להתבטא בכפילות ראיה,טישטוש או התמזגות האותיות.
  2. טשטוש ראייה בעקבות מבט ממושך- לרחוק או לקרוב (או שניהם יחד)
  3. פזילה זמנית – אחת העיניים סוטה לכיוון מסוים בעקבות מבט ממושך או כאשר עייפים.
  4. קושי במעברי ראייה – ילד המתקשה להעתיק מהלוח (פעולה שדורשת מעברים רבים ממיקוד בלוח לצורך הקריאה, למיקוד במחברת לצורך הכתיבה).
  5. כאבי ראש – בעיקר באיזור המצח התחתון (מעל העיניים)
  6. כפילות ראייה – הילד מדווח על כך שהוא רואה דברים פעמיים
  7. עייפות
  8. חוסר ריכוז

איך זה בא לידי ביטוי אצל ילדים?

בגיל הרך יש קושי לבטא את הקשיים הללו, לכן כדאי לשים לב לדברים הבאים:

  1. תלמיד שלא מספיק להעתיק מהלוח.
  2. תלמיד שקורא בקצב איטי לעומת שכבת גילו.
  3. מדלג על שורות בעת קריאה או העתקת טקסט.
  4. מזיז את הראש יותר מדי בזמן קריאה.
  5. ממצמץ הרבה.
  6. סוגר עין אחת או מטה את הראש.

מה עושים אם יש חשד לקושי במיקוד ראיה?

אבחון הפרעה במיקוד הראיה נערך ע”י אופטומטריסט מוסמך או אורטופטיסט .
ניתן לטיפול ע”י תרגילי עיניים ו/או משקפיים.

אהבתם?

כדאי לכם ללמוד גם איך החושים שלנו עובדים באופן כללי – בקישור הזה

ולקרוא על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By ROTFLOLEB CC BY-SA 3.0

ליקויי ראיה על קצה המזלג: מושגים בסיסיים בנושא ליקויי ראיה נפוצים / אתי פרץ – אופטומטריסטית .B.Sc

חלק מהקריטריונים לאבחון הפרעת קשב ADHD כגון חוסר תשומת לב לפרטים או איבוד חפצים הדרושים למשימה, יכולים לנבוע גם מליקוי בראיה, לכן מומלץ מאוד לעבור בדיקת ראייה לפני בדיקות לאבחון ADHD. בהמשך תוכלו לקרוא על מושגים בסיסיים בנושא ליקויי ראיה נפוצים, אבל קודם נסביר איך בודקים חשד ללקוי ראיה.

בדיקת ראיה

בדיקה ראשונית לילדים עם חשד לליקוי ראיה מתבצעת על ידי רופא עיניים. חשוב לדעת שאצל ילדים פעולת השריר לא מאוזנת והדבר יכול להטות את תוצאות הבדיקה. לכן בדיקת רופא העיניים כוללת מתן טיפות להרחבת אישונים. טיפות אלו עוזרות לקבל ממצא אובייקטיבי בבדיקת ראיה, על ידי שיתוק זמני של השריר שאחראי על תזוזת העדשה התוך עינית. אל חשש – הטיפות ניתנות תחת פיקוחו של רופא העיניים, השפעתן פגה לאחר כשעתיים ואז תפקוד השריר חוזר במלואו.

לאחר הבדיקה אצל רופא העיניים ניתן להמשיך את התהליך אצל אופטומטריסט. אופטומטריסט הוא בעל הכשרה לקבוע את המרשם המדויק למשקפיים תוך התחשבות בכל הגורמים, ומסתמך על תוצאות בדיקת הרופא.

קוצר ראיה (מיופיה)

מצב בו הראיה לרחוק מטושטשת והראיה לקרוב (סביב 40 ס”מ) ברורה.
משקפיים לתיקון הראיה יקבלו את הסימן -.

רוחק ראיה (היפראופיה)

מצב בו הראיה לקרוב מטושטשת והראיה לרחוק ברורה.
מאידך במקרה של רוחק ראיה חמור יתכן טשטוש גם לרחוק.
משקפיים לתיקון הראיה יקבלו את הסימן +.

אסטיגמציה (צילינדר)

מצב בו אין סימטריה בכוח האופטי בין המישור האופקי לאנכי ,דבר שמצריך תיקון שונה בכל מישור. בדרך כלל מתבטא בטשטוש ראיה לרחוק ולקרוב .יכול להתקיים בנוסף לרוחק וקוצר ראיה.
במשקפיים לתיקון הראיה נראה מספר עם סימן – וזוית.

פרסביופיה

אחרי גיל 40 מתחיל תהליך ביולוגי בו העדשה התוך עינית מתקשה בהדרגתיות ומשמעות הדבר היא שאנו מקבלים פחות תוספת של כוח אופטי בעת ראיה מקרוב.
מתרחש בנוסף לליקויי ראיה קיימים.
במשקפיים לתיקון הראיה לקרוב בדרך כלל נראה סימן +, אלא אם כן הנבדק כבר מרכיב משקפיים בסימן – .

עין עצלה

מצב בו עין אחת רואה מטושטש מסיבות שונות כגון פזילה,ליקוי ראיה גבוה חד עיני, קטרקט מולד.
כאשר הליקוי מתרחש בשנות החיים הראשונות נוצר פער התפתחותי בין העיניים ולכן גם כאשר נתקן את ההפרעה, העין העצלה תתקשה להגיע לראיה חדה.
מטפלים בליקוי הראיה בהתאם לגורם להפרעה ואז ניתן לשפר את כושר הראיה באותה עין. זיהוי מוקדם הוא קריטי לטיפול.

מיקוד ראיה

זה כבר נושא מורכב יותר. לכן הקדשנו לו פוסט מיוחד משל עצמו, שתוכלו לקרוא – בקישור הזה

למה כדאי לשים לב?

ברוב המקרים ילדים לא יתלוננו על הפרעה בראיה אבל ישנם סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

  • כיווץ העפעפיים בניסיון לראות (רחוק או קרוב)
  • הטיית ראש כלפי האובייקט  או סגירת עין אחת
  • הילד מתקרב לדברים בצורה קיצונית (נצמד לטלוויזיה, מקרב צעצוע או מזון לעיניים)
  • הילד נתקל בחפצים

 

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את ההסבר על אבחנה מבדלת להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה


תמונה:  Böhringer Friedrich CC BY-SA 3.0

להיכשל בנורמליות: סיפור הצלחה של הפרעת קשב / Jessica McCabe How to ADHD + תוספות של חן ספקטור

בשעה טובה, הרצאת ה- TED של גיסיקה פורסמה לציבור והרי היא כאן לפניכם.
למי שלא מכיר אתם יכולים לבדוק את שלל הסרטונים המשובחים שלה שכבר עלו לאתר שלנו – בקישור הזה.

עיקרי הדברים (עם תוספות של חן)

בהרצאה ג’סיקה מתארת את הסיפור האישי שלה כילדה עם הפרעת קשב. כולם ראו שהיא חכמה ושיש לה פוטנציאל, אבל… היו כל מיני דברים שהיא נאבקה איתם ללא הרף. בין היתר היא מדברת על קשיים חברתיים, על קושי להתרכז בדברים שלא מאוד מעניינים, חפצים רבים שהולכים לאיבוד וכו. היא בעצם נפלה פה על שתי קטגוריות שמקשות את האבחון של הפרעת קשב לאור חוסר מודעות של החברה – מחוננות ומגדר.

  • על הפרעת קשב ומחוננות תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבעיה במקרים אלו נובעת משני גורמים. הראשון הוא נטייה בלתי מודעת של אנשים עם אינטיליגציה גבוהה לפצות על הקשיים, באופן שמסתיר הן את הגורמים לקושי והן את רמת המשכל. השני הוא הבלבול בציבור בין לקויות למידה להפרעת קשב, שכן להבדיל מלקות למידה, הפרעת קשב לא בהכרח מובילה לפגיעה בתפקוד האקדמי.
  • על הפרעת קשב אצל בנות ונשים תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבדלי המגדר של הפרעת קשב גם הם תוצר משולב של שני גורמים שונים. הגורם הראשון הוא ההבדל הביולוגי שמוביל לשוני בצורת הביטוי של התסמינים. משום שרוב הציבור מודע לתסמינים הזכריים, רוב האנשים לא ישייכו את התסמינים הנקביים להפרעת קשב. בעיה דומה קיימת גם עבור קשיים בלתי נראים אחרים. למשל, תוכלו לשמוע הסבר על הבדלי מגדר באוטיזים  – בקישור הזה. הבדל נוסף הוא תהליך החברות ותפקידי המגדר השונים המיועדים לבנים ולבנות. בעוד שלבנים החברה מראה סלחנות רבה עבור התנהגות “שובבה” מבנות יש ציפייה חברתית להתנהגות רגועה ומנומסת יותר. על כן סביר להניח שמגיל צעיר הקפידו איתן יותר על הנושא הזה. הצד החיובי הוא שאותה הקפדה יכולה לסייע בבניית מיומנויות חברתיות, הצד השלילי הוא שבנות עלולות לסבול מחוויות שליליות תדירות ועוצמתיות יותר מבנים המתנהגים בצורה דומה. מומלץ בחום לשמוע את השיר “ילדה קטנה” שמבטא את התחושות הללו בצורה חדה וקורעת לב – בקישור הזה.

ג’סיקה ממשיכה ומספרת על תהליך האבחון. תוכלו לראות את הסרטון המרגש שבו היא מודה לאמא שלה על המאמצים שעשתה עבורה – בקישור הזה. היא מספרת על ההשפעה הדרמטית של הטיפול התרופתי על התפקוד בבית הספר, על היכולת החברתית ועל יכולת היצירה האמנותית שלה.

היא ממשיכה ומספרת על הקושי להסתדר עם החיים הבוגרים – בהשכלה הגבוהה, בזוגיות, בעבודה וכו. אבל יש לה פוסטנציאל. היא עובדת קשה, למה היא לא מצליחה לממש אותו? היא מספרת על תגובות המשפחה ועל היאוש האישי שלה ממה שנראה כמו מאמץ מייגע, מתמשך וחסר תועלת. בשלב זה היא הבינה שהטיפול התרופתי אינו מספיק. היא התחילה לחקור את הנושא ומצאה מידע רב.

היא פתחה ערוץ יוטיוב, בלי לדעת איך זה עובד בכלל והתחילה להפיץ ברבים את מה שלמדה.

המסרים העיקריים שלה בהרצאה זו הם:

  • הפרעת קשב היא דבר אמיתי והיא אינה נובעת מבעיות בהורות או מחוסר משמעת. היא גם לא נגרמת מצריכה של סוכר או טכנולוגיה. סרטון הסבר בנושא תוכלו לראות – בקישור הזה.
  • הפרעת קשב היא הקצנה של חוויות אנושיות רגילות. כלומר, כולנו חווים מידי פעם קושי בריכוז אבל בהפרעת קשב העצמה והתדירות של התסמינים מובילים לפגיעה חמורה בתפקוד ובאיכות החיים. מידע נוסף על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.
  • להפרעת קשב יש טיפול יעיל. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית.
  • והכי חשוב – אתם לא לבד!

נשמע מעניין?

צפו בהרצאה Failing at Normal: An ADHD Success Story | Jessica McCabe | TEDxBratislava וספרו לנו בתגובות את החוויה האישית שלכם ואילו תובנות ההרצאה העלתה בכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפאנל בנושא בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה

ולהכיר את ריק גרין שאובחן בגיל מאוחר, מופיע באחת השקופיות בהרצאה הזו ובדומה לג’סיקה גם כן החליט לעסוק בהסברה בנושא.
תוכלו לשמוע את הסיפור האישי שלו – בקישור הזה.

 

מהו דיכאון, איך אפשר לדעת אם יש לי ומה ניתן לעשות? / DarkSquidge + Kati Morton

דיכאון הוא אחד מאותם מצבים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב, לבוא יחד איתה או להתפתח בעקבותיה. אם עולה חשד יש לפנות לפסיכיאטר כדי לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי במקרה הצורך. הנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

בסרטון הזה TomSka מדבר עם Kati Morton על ההתמודדות האישית שלו ועל דיכאון באופן כללי. שניהם הופיעו בפאנל מאוד מעניין בנושא בריאות הנפש בווידקון שתוכלו לראות – בקישור הזה.

עיקרי הדברים

  • מבחינה פיזיולוגית, סרטונין ודופמין הם המולכים העצביים שמעורבים בדיכאון.
  • ההבדל בין עצב לבין דיכאון הוא רמת הפגיעה בתפקוד או באיכות החיים של האדם. המאפיינים העיקריים של דיכאון הם אנהדוניה (שלא נהנים לעשות מדברים שבדרך כלל אוהבים מאוד), חוסר איזון באכילה ושינה (פחות מידי או יותר מידי) וקשיים בריכוז.  אבל אל תאבחנו את עצמכם ואם יש חשד תלכו לאיש מקצוע.
  • הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה ולספר לאנשים שאתם מרגישים נוח איתם. אם הדיבור פנים מול פנים קשה לכם, אפשר להשתמש בתכתובת.
  • לקחת בחשבון שלפעמים תצטרכו לנסות כמה פעמים עד שתמצאו אוזן קשבת.
  • בדרך כלל המענה הוא דרך טיפול רגשי עם שילוב של תרופות במקרה הצורך. בנוסף (ולא במקום!) יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיי היום יום כדי להרגיש יותר טוב, כמו למשל: הקפדה על תחזוקה עצמית (אוכל, שינה, ספורט וכו) ועל מפגשים חברתיים פנים מול פנים.

בין היתר הם מדברים שם על איך ליצור סביבה חברתית תומכת ואיך להסביר לאנשים שחשובים לנו מתי ואיזה סוג של עזרה אנחנו צריכים. כמו כן, הם מתייחסים להבדל בין מחשבות כלליות על נושא המוות לבין מחשבות אבדניות ומה לעשות כשהן עולות.

הכי חשוב – לזכור שלמרות שזה יכול להרגיש כאילו אין תקווה ואין מוצא, תמיד יש דרך, המצב יכול להשתפר, מגיע לכם להרגיש טוב יותר ואתם לא לבד.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון All About Depression

ואם זה ארוך לכם מידי, אז TomSka הכין גם סרטון קצר יותר בנושא. סה”כ הבחור קומיקאי, אז זה לא ממש מפתיע שהוא ינסה לעשות סרטון לא דיכאוני על דיכאון. לדעתי זה יצא אינפורמטיבי ומשעשע לצפייה, בלי להסתיר את הכאב והסבל שהמצב הזה עלול לגרום. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Non-Depressing Depression Video ותתרשמו בעצמכם.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון של קתי על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה


תמונה: By Alfredo Borba CC BY-SA 4.0

אל תפחדו מהפרעת קשב, תכירו אותה / בשורה

בתור ילדה הייתי מקרה קלאסי של ילדת קש”ר (=> קשב וריכוז). לא הקשבתי בכיתה, בקושי עשיתי שיעורי בית, שכחתי כריכים בתיק, הייתי שקטה וחולמנית והמחברות שלי היוו אילוסטרציה של המחשבות שלי: מבולגנות, מלוכלכות ומלאות ציורים, שירים וסיפורים.

הבעיה?

קיבלתי מאיות.

איך זו בעיה, אתם שואלים?

ובכן, מסיבה מאוד לא ברורה, בישראל מתייחסים להפרעות קשב וריכוז כאל לקות למידה במקום כאל הפרעה נוירולוגית. התוצאה היא שילדים מחוננים עם הפרעות קש”ר היו צריכים להיות מופרעים ממש כדי בכלל להישלח לאבחון.
כשהייתי בת 12 אבי אובחן עם הפרעות קש”ר ומיד אמר “גם לבתי יש”. בכל כוחו ניסה לקחת אותי לאבחון, אך ללא הועיל. בשביל לאבחן יש צורך במילוי שאלון ע”י המחנכת, ועד סוף כיתה ח’ המחנכות שלי סרבו באופן נחרץ למלא את השאלון.
זאת למרות שלא הייתי משתתפת בכיתה אלא אם המורה היתה עושה “שגיאה” לשונית או מתמטית (כי רק אני שמתי לב לזה), למרות שהוציאו אותי מהכיתה כשלא הייתי מוכנה “להקשיב” בלי לקשקש במחברת, ולמרות שישבתי וקראתי בכיתה ספרי פנטזיה במקום תנ”ך והסטוריה.

למה?

כי עדיין קיבלתי מאיות.

כמה זה יכול להימשך?

בסופו של דבר, בעקבות המעבר שלי לפנימיה בכיתה ט’, שכנענו את המחנכת בסוף כיתה ח’ למלא את השאלון. אמרתי לה “מקסימום יגידו שאת צודקת ואין לי כלום, מה אכפת לך? גם ככה אני כבר לא אהיה פה”.
הלכנו עם השאלון המלא למרפאת התפתחות הילד הקרובה לבית ולאחר ראיון של חצי שעה אובחנתי עם הפרעות קש”ר.
סיימתי תיכון בהצטיינות בזכות הקונסרטה. אפילו עזרתי לחברה לגשת לאבחון אחרי שהיא התקשתה ב5 יח”ל מתמטיקה “כי המזגן והפלורוסנט מפריעים לי לחשוב”.
במהלך התיכון גם נתקלתי בנערות עם לקויות למידה שקיבלו ריטלין בלי סיבה מלבד הלקויות שלהן. הן אובחנו באופן שגוי עם הפרעות קש”ר והתלוננו בלי סוף על כאבי הראש והעייפות שהריטלין עושה להןם “סתם”. הן קראו לזה סם, ואני קראתי לזה תרופה.

הסיפור שלי לא נגמר כאן.

5 שנים לאחר סיום התיכון, אחרי שעבדתי ללא קונסרטה, התחלתי ללמוד.
ניסיתי להתחיל בלי קונסרטה, אבל כשהגיעה תקופת המבחנים הראשונה ואיתה הנכשל הראשון, הבנתי שאני צריכה את זה כדי ללמוד. אז ניסיתי לחדש את המרשם.
הבעיה? האבחון “פג תוקף”. אני צריכה לשלם אלפי שקלים למכון, או למצוא רופא משפחה עם התמחות בהפרעת קש”ר (שהם קשים להשגה). נוירולוגים לא רצו לחדש לי את האבחון ללא אישור פסיכיאטר בגלל הפרעת חרדה שהופיעה בשנים האחרונות, והתור הקרוב לפסיכיאטר הוא בעוד חצי שנה.
לא וויתרתי. קיבלתי 20 כדורים של ריטלין לתקופת המבחנים ההיא (שבזכותם עברתי עם ממוצע מעולה), והתחלתי לנסות להשיג תור לאחת מ3 רופאות המשפחה שעוסקות בהפרעות קש”ר בסביבה שלי.
הראשונה שמה אותי ברשימת המתנה (ולא חזרה אלי עד היום), השניה מעולם לא ענתה, ולשלישית הצלחנו להשיג תור רחוק. בסופו של דבר, ממש בנס, השגנו תור ממש שלושה שבועות לפני סוף הסמסטר והנה סוף סוף הקונסרטה בידינו.

הפרעת קשב עלתה לכותרות

התקשרות היום מלאה בסיפורי זוועות על שימוש לרעה בתרופה, אבל הבעיה שלנו בארץ היא לא הריטלין עצמו. אין שום בעיה עם הטיפול התרופתי של הפרעת קשב ברגע שהוא ניתן לאחר אבחון מקצועי מלא ובפיקוח רפואי על פי חוק.
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה של ההפרעה, ותפיסה שלה כ”לקות למידה” במקום ההפרעה הנוירולוגית שהיא הפרעת קשב וריכוז.

בקשה אישית!

אנא מכם, אל תשלחו רק ילדים שקשה להם ללמוד לאבחון. שימו לב האם הבעיה כאן היא באמת בקשב והריכוז, או שמא הבעיה בחוסר מוטיבציה או באמת בקשיי הבנה. בדקו האם יש בעיות בתחומים אחרים? היעזרו באנשי מקצוע ואספו מידע אמין.
הריטלין הוא לא הבעיה. הריטלין הוא גם לא הפתרון.
הבעיה היא אבחון יתר ומידע שגוי, והפתרון הוא תשומת לב ומחקר נכון.

זכרו:

הפרעת קשב היא לא לקות למידה וייתכן שכלל לא תפגע בציונים. לא צריך לדעת אם יש או אין הפרעת קשב כדי להפנות לאבחון, מפנים לאבחון כשיש חשד כדי לאמת או לשלול אותו.
ילד מחונן שלא מוכנים לאבחן אותו נופל בין הכיסאות.
אל תהיו אלה שמונעים תרופה ממי שצריך אותה.

 

 

אהבתם?

קראו את המאמר על מחוננות והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה

מה זה ODD? ומה הקשר להפרעת קשב? / Kati Morton

הפרעת קשב נוטה להיות “חברותית מאוד”, כך שלעיתים רחוקות היא באה לבד. כשהפרעת קשב מגיעה להתארח בחברת צרות נוספות נוצר מצב של תחלואה נלוות או קומורבידיות.

אחד המצבים שפעמים רבות מגיע לצד הפרעת קשב הוא ODD. בעברית קוראים לזה “הפרעת התנגדות” והשם המלא באנגלית הוא Oppositional Defiant Disorder. כשיש מספר גורמים לקשיים אז התמונה נהיית יותר מורכבת ולכל גורם יש לתת את המענה המתאים לו. כדי לסבך את הדברים קצת יותר, אז הפרעת קשב והפרעת התנגדות יכולות גם לבוא בנפרד, אבל להתחפש אחת לשנייה. כלומר, על פני השטח התסמינים יכולים להראות דומים ובעין לא מיומנת יהיה קשה להבחין.

כדי לדעת אם לאדם מסוים יש רק הפרעת קשב, רק הפרעת התנגדות או שילוב של שתיהן יש לעשות אבחון מקצועי מלא עבור כל חשד למקור הקשיים. את ההנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב אתם יכולים לקרוא – בקישור הזה.

נשמע מעניין?

כדי שתוכלו להכיר קצת יותר את הפרעת ההתנגדות ולהבין את ההבדל בינה לבין הפרעת קשב, אתם מוזמנים לצפות בסרטון What is Oppositional Defiant Disorder

אהבתם?

קראו עוד על האבחנה המבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

וצפו בסרטון על ניהול כעסים עם הפרעת קשב  – בקישור הזה


תמונה: By Emily Killian Molina CC BY-SA 2.0

שיחה כנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות / Mark Suster & Kati Morton

קתי Kati Morton ומרק Mark Suster מדברים על החיים עם הפרעת קשב בגילאי הבגרות. מרק הוא יזם, שעבד בתחום התוכנה ועכשיו הוא משקיע בטכנולוגיה חדשה.

מרק גילה שיש לו הפרעת קשב בגיל 40. כשקתי מציגה אותו כאדם עם הפרעת קשב של גילאי הבגרות הוא אומר לה – הייתה לי גם הפרעת קשב של גילאי הילדות. אני חושבת שהמשפט הזה מסכם יפה מאוד את האופי הכרוני של הפרעת קשב, אשר מלווה את האדם לאורך החיים.

הם מדברים על הצלחה והפרעת קשב עם כל ההיבטים של השילוב הזה. כבר בהתחלה מרק מתאר איך ההצלחה בעצם מנעה את האבחון שלו בגיל צעיר יותר. זאת משום שהוא סבר בטעות שלא יכול להיות שיש לו הפרעת קשב אם הוא היה תלמיד טוב ואם הוא הצליח בעולם העבודה. זו נקודה חשובה מאוד משום שזוהי אחת הטעויות הנפוצות בציבור, אשר מובילה להעצמה של הסטיגמה ולמניעה של אבחון וטיפול בגיל מוקדם. חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה, היא עלולה לבוא עם לקות למידה והיא עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי, אבל זה לא מחייב. הפגיעה של הפרעת קשב יכולה להיות גם בתחומים אחרים בחיים ולא חייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת מערכת החינוך או ההשכלה הגבוהה. בנוסף, כמו שמרק מדגים, אפשר בהחלט לנהל קריירה מרשימה עם הפרעת קשב.
כך שבעוד שהפרעת קשב בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי והתעסוקתי, הצלחה בתחומים אלו אינה סותרת את האפשרות לקיומה. הדרך היחידה לדעת אם יש לאדם מסוים הפרעת קשב או לא היא דרך אבחון מקצועי מלא על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, כפי שניתן לקרוא – בקישור הזה.

כשקתי מתחילה לדבר על היתרונות של הפרעת קשב ועל ההיבטים שאפשר אולי לראות כ”מתנה” הוא עוצר אותה. הוא אומר שכשיש לך הפרעת קשב אתה מודע להיבטים שאתה לא מרגיש טוב איתם. הוא מדבר על הקושי הידוע להשלים משימות, אבל מעלה את התסכול במצבים שבהם כבר הושלמה 80% מהעבודה אבל פשוט אי אפשר לגמור אותה. הוא מדבר על זה שיש לו 15 כרטיסיות פתוחות שכל הזמן עוברים ביניהן בלי לזכור על מה צריך לעבוד בכלל. הוא מבהיר שלמרות שהיה תלמיד טוב הוא כן תוייג כילד בעייתי. הוא היה הסיוט הכי גרוע של כל מורה משום שהציונים שלו היו טובים, אבל ברגע שהוא הבין לא הייתה לו סבלנות לחכות לשאר הכיתה והוא התחיל להפריע לשיעור ולחבריו ללימודים. הוא מדבר על ביקורים תכופים במשרד המנהל בעקבות הדברים האלו.

לצד כל אלו הוא הסביר איך מצא דרכים להסתדר. איך עזר לכל הצוות המנהלתי עם המחשבים, מה שעזר לו להתחבב עליהם למרות כל הצרות שעשה. אבל זה עדיין לא גרם לו להרגיש טוב עם עצמו. לכן הוא הרגיש הקלה כל כך גדולה כשקיבל את האבחנה שסיפקה לו הסבר למקור הקשיים שחווה. לסרטון של ריק גרין שממחיש את החוויה של קבלת אבחנה בגיל מאוחר כנסו – לקישור הזה.

קתי מתארת מהצד המקצועי את הפער בין התיאור היבש של הפרעת קשב ב- DSM, לבין המציאות היום יומית של האנשים שחיים איתה. בתגובה הוא מספר לה מה ההשלכות של האפשרות להתרכז רק בדברים שמעוררים עניין ומעורבות אישית, איך זה משפיע על התנהלות במסגרות, בישיבות וביחסים אישיים.

הוא מדבר על הטיפול התרופתי ועל החשיבות של התאמה אישית. מעבר לכך שלאנשים שונים מתאימים דברים אחרים, לאותו אדם יכולים להיות צרכים שונים בנסיבות שונות. לכן הוא מוסיף גם את הצורך בהתאמה עבור סוג הפעילות וההקשר שלה, זאת בהתחשב בהשלכות של הפרעת הקשב של אותו אדם במצבים שונים.

חלק ראשון

צפו בחלק הראשון של הסרטון  Adult ADD an honest discussion w/ Mark Suster & Kati Morton ואל תשכחו להמשיך גם לחלק השני 😉

 

חלק שני

והם ממשיכים לדבר – האזינו גם להמשך השיחה 🙂

אהבתם?

צפו בהסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה

ובפאנל שקתי הנחתה בווידקון בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה


תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

האם התסמינים שיש לי או לילדי נובעים מהפרעת קשב? או בקיצור, האבחנה המבדלת האפשרית / אביטל בריסק

הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו למשל:

  • קושי בהפניית קשב – היכולת לבחור את המשימה שבה אדם מעדיף להתמקד, מתוך שלל הגירויים המתחרים בסביבה.
  • קושי בהתמדה בקשב  – היכולת לגייס קשב לאורך זמן.
  • קושי בפיצול קשב – היכולת לעשות שני דברים או יותר בו זמנית.
  • אימפולסיביות – פעולה ללא הפעלת בקרה לפני הפעולה.
  • פעלתנות יתר – קושי להישאר במקום אחד ללא תזוזה, דברנות רבה וכו’
  • קושי בתפקודים ניהוליים – תהליכים מטה קוגניטיביים המאפשרים לאדם לפעול ביעילות ולווסת את ההתנהגות שלו.

אנשים עם הפרעת קשב יכולים לחוות את כל הקשיים הללו, אך ייתכן שיחוו רק חלק מהם. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבעוד שקשיים בקשב יכולים בהחלט לנבוע מהפרעת קשב, יכולים להיות להם גם גורמים אחרים.

בהמשך נציג גורמים אפשריים לקשיי קשב שאינם הפרעת קשב. עם זאת, חשוב לזכור שהפרעת קשב אינה סותרת את קיומם של מצבים אחרים והם אינם סותרים את קיומה. לכן גם אם אתם או ילדכם מאובחנים עם הפרעת קשב, זכרו שהיא באה לא פעם עם דברים נוספים, כגון קושי בוויסות חושי, לקות למידה, קושי חברתי וכד’. היזהרו לא להזניח את החלקים האלה בגלל שלכאורה הילד מאובחן ואין כביכול צורך לחפש קשיים נוספים.

כדי לדעת אם יש הפרעת קשב, משהו אחר שנראה כמו הפרעת קשב, או שילוב של הפרעת קשב עם גורמים נוספים לקושי – צריך לעשות אבחנה מבדלת אצל אנשי המקצוע המתאימים. כדי לקרוא את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן. בהמשך נציג את אנשי המקצוע הרלוונטיים לגורמים האפשריים האחרים לקשיי קשב.

בעיה תחושתית (סנסורית)

כאשר ילד מציג סימנים של אי שקט מוטורי או תנועתיות יתר, שווה תמיד לבדוק אם יש לו קושי בוויסות חושי. גם ילדי ADHD מאובחנים יכולים לסבול מקושי סנסורי וחשוב להיות מודעים לטכניקות עבודה איתם: הברשות, ישיבה על פיתת בלאנס או כדור פיזיו, התעסקות עם חפצים שיכולים לעשות גרייה חושית. אבל גם ילדים ללא הפרעת הקשב הסובלים מקושי בעיבוד סנסורי יתקשו להשאר במקום, ינועו על כיסא, דעתם תהיה מוסחת בגלל חוסר\יתר גרייה חושית.

האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק.
אם הרגישות היא בעיקר שמיעתית, כדאי לבדוק האם מדובר במיסופוניה. לפרטים נוספים – לחצו כאן.

ירידה בשמיעה או עיכוב שפתי

ילד שנראה מרחף מאוד, לא קשוב, מפספס דברים והוראות, לא בעניינים בגן או בבית ספר, חשוב להתחיל בירור מבדיקת שמיעה, ואז לשקול גם ייעוץ של קלינאית תקשורת. בעיה בשמיעה או עיכוב שפתי יכולים ליצור תמונה של קשיי קשב. תדמיינו את עצמך יושבים בכיתה בה הלימודים מתקיימים בשפה זרה שהשליטה שלכם בה לא מצויינת. גם אתם תתקשו לשמור על קשב לאורך זמן גם אם מאוד תתאמצו.

אבחון וטיפול בלקות שמיעה וקשיים שפתיים הוא דרך קלינאית תקשורת. בנוסף, רופא אף אוזן גרון יכול לבדוק מצבים רפואיים שעלולים לפגוע בשמיעה.

קושי רגשי

אדם שמתקשה להתרכז יותר מאשר בעבר, ילד שמגלה חוסר פניות ללמידה, פיזור, בעיות זיכרון, תחושה של ירידה באנרגיה ויעילות, חוסר מוטיבציה, כל אחד מסימנים אלה יכול להצביע על קושי רגשי, כגון דיכאון או חרדה. גם פוסט טראומה עלולה לגרום לירידה נכרת ביכולת קשב. גם מצב לחץ מתמשך גורם לירידה מתמשכת ביכולת קשב (מתח בבית, הגירה, מחלה מתמשכת של אחד מבני הבית וכד’).
כמובן שילדים ואנשים רבים עלולים לפתח קשיים רגשיים בעקבות התמודדות עם הפרעת הקשב שלהם, כמו כן הם בקבוצת סיכון לפיתוח מצבים רגשיים קשים. בעיה רגשית דורשת מענה, אם זה ע”י טיפול פסיכולוגי ואם זה ע”י טיפול תרופתי.

במקרים אלו כדאי לעשות את האבחנה המבדלת אצל פסיכיאטר, שמתמחה גם בהפרעת קשב וגם בבעיות רגשיות. במקרה הצורך הפסיכיאטר ידע לעשות את האיזון התרופתי הנדרש עבור כל מקרה לגופו. בנוסף, לקשיים רגשיים יתכן שיהיה צורך גם בטיפול רגשי אצל פסיכולוג או דרך תרפיה כלשהי.

קשיי התנהגות

אם הילד לא מסתדר במסגרת, מרבה לריב או להתחצף, מסתובב בכיתה המון, גם בבית נמצא באי שקט מתמיד, זה לא בהכרח מצביע על הפרעת קשב. אמנם קשיי התנהגות מלווים לא מעט ילדים עם הפרעת קשב. אך קושי התנהגותי יכול לנבוע מסיבות רבות אחרות: טראומה שילד עבר, קושי בעיבוד וויסות רגשי, ביטוי של חרדה או תסכול, ביטוי ללקות למידה אם בעיית ההתנהגות מופיעה בעיקר סביב מסגרת לימודית או דרישה לימודית. ODD (תסמונת המרדנות-התנגדות ), לרוב מלווה ע”י ADHD, אך לא תמיד. קשיי התנהגות אופייניים לילדי הספקטרום האוטיסטי בכלל, ובפרט ילדים מבלבלים, בתפקוד גבוה, שלא מאובחנים בזמן ולא מטופלים בזמן.

כדי לבדוק את המקור לקשיי התנהגות על רקע רגשי יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג. אבחון דידקטי או פסיכודידקטי מיועד לבדיקת קשיי למידה, כפי שיתואר בהמשך.

קשיי למידה

לקויות למידה עלולה לגרום לילד לאבד מוטיבציה, לוותר מראש, לא להיות קשוב, להפריע במהלך השיעור, ולפעמים ילד כזה נראה חסר שקט ומאוד לא מרוכז. לקויי למידה מאובחנים ע”י מאבחן דידקטי או פסיכודידקטי. להסבר מפורט יותר על אבחון דידקטי – לחצו כאן.

מחלות או מצבים רפואיים אחרים

מחסור בברזל או אנמיה, גרד קבוע, פסוריאזיס, ועוד מחלות רבות אחרות עלולים לגרום לחוסר קשב, אי שקט, חוסר פניות ללמידה, תנועתיות, חוסר אנרגיה.

כמו כן ישנן תרופות הגורמות לאי שקט, תנועתיות, או לחילופין, ישנוניות וחוסר אנרגיה. אצל ילדים הטיפול באסטמה ובאלרגיות, למשל, יכול להביא לסימנים של בעיית קשב. לגבי ילדי ADHD, אם הם מקבלים טיפול בונטולין, סטרואידים, אנטי היסטמינים וכד’, הטיפול הזה יכול להחמיר סימפטומים של קשב. אצל מבוגרים, המגוון של תרופות הוא רחב הרבה יותר, תתייעצו עם רופא.

כדי לעשות בדיקה כללית של המצב הרפואי יש ללכת לרופא משפחה ואם עולה חשד לבעיה בתחום מסוים, יש לפנות לרופא המתמחה באותו התחום.

 


אהבתם?

קראו גם את ההסבר על אבחון נוירולוגי – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על השאלה “מתי קושי הופך להפרעה?” – בקישור הזה

 


תמונה: By Alterego CC-BY-SA-3.0

אבחון נוירולוגי / אביטל בריסק

אבחון נוירולוגי מאבחן הפרעות נוירולוגיות שונות אצל ילדים, כגון הפרעת קשב, טיקים, תסמונת טוראט, וכד’. אם נוירולוג ילדים מתמחה גם בהתפתחות הילד, הוא יכול לזהות עיכוב התפתחותי, ספקטרום אוטיסטי, להפנות להערכות פרא רפואיות וכד’.

נוירולוג לא יכול לקבוע אם יש לילד לקות למידה או בעיה רגשית, אבל הוא יכול לחשוד בקיומן ולהפנות לגורמים רלוונטיים. להסבר על אבחון דידקטי לאימות או שלילת החשד ללקויות למידה – לחצו כאן

אבחון נוירולוגי כולל בדיקת הילד (שלרוב היא תקינה), תצפית על התנהגותו בחדר, שיחה איתו ועם ההורים, כמו גם עיון בשאלונים שבית הספר מילא. כל זאת כדי לקבל תמונה מלאה ככל הניתן. עדיף להביא לפגישה איתו מכתב מבית הספר וסרטונים שמתעדים דברים שמפריעים לכם בבית.

לרוב נוירולוג יפנה את הילד לבדיקה ממוחשבת, אך אין חובה בכך. היום קיימות בשוק מבחני T.O.V.A, MOXO, BRC. הנוירולוג יפנה את הילד לבדיקה שמתאימה לקושי המתואר, אין בדיקה טובה יותר או טובה פחות. לפעמים הנוירולוג יהיה חייב לעשות את הבדיקה הממוחשבת בגלל דרישה של קופ”ח או איזשהו הליך ביורוקרטי. להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לבדיקות הממוחשבות – לחצו כאן

אם נוירולוג לא מתרשם מקושי בקשב, בעיקר בגילאים צעירים, זה לא אומר שההפרעה נשללה לחלוטין. תמיד אפשר לחזור לבדיקה חוזרת ולעשות חשיבה מחדש.
הורים רבים מתנגדים לאבחון נוירולוגי בטענה שהפתרון היחיד שיציעו להם זה טיפול תרופתי, והם לא מוכנים ולכן אין טעם באבחון. אבל זוהי הנחה מוטעית.
חשוב מאוד לדעת בשביל לבנות עבודה נכונה עם הילד אם הוא סובלת מהפרעת קשב או שמא בעיות קשב שלו נובעות ממקור אחר. מצד שני, לפעמים מערכת לוחצת על ההורים לבצע הערכה, הם מתנגדים, בסוף אחרי מאבקים רבים עושים והנה, לילד אין הפרעת קשב נוירולוגית! חשוב לזכור שגם לשלול משהו זה חשוב ועוזר מאוד גם למטפלים בילד וגם לכם.

אם נוירולוג מאבחן הפרעת קשב ומציע לילד טיפול תרופתי, חשוב מאוד להקפיד להיות במעקב שלו. צריך לעדכן מידי פעם את המינון, לעקוב אחרי השפעה, להתעדכן על תופעות לוואי. אם אתם מתרשמים אחרי כמה ניסיונות להתאים תרופה שזה לא הולך, שווה לעבור למעקב פסיכיאטרי, כי לפסיכיאטר יש מגוון רחב הרבה יותר של תרופות לאיזון קשב מאשר לנוירולוג.

 


אהבתם?

להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן

להסבר על אבחון בגיל הרך – לחצו כאן

אבחון דידקטי / אביטל בריסק

דידקטיקה היא תורת ההוראה. אבחון דידקטי נועד לבדוק מה מפריע לילד להגיע להישגים לימודיים המצופים מבני גילו ולשלול או לאמת את החשד לקיומן של לקויות למידה. זהו אבחון שמיועד לרוב  לילדים מכיתה ב’ ומעלה, מכיוון שלפני כן לא הייתה התנסות דידקטית מספקת. יחד עם זאת, לאחרונה מפותחים יותר ויותר כלים לגיל הרך שמטרתם למפות קשיים העלולים להצביע על קיומה של לקות למידה. מבחינה רשמית לא נהוג לאבחן ילד כלקוי למידה לפני השלב הזה, אך ניתן בהחלט לעשות הערכה דידקטית כבר מגיל הגן, במיוחד במטרה לבנות תכנית עבודה יעילה יותר.

אז מה בודק אבחון דידקטי?

ראשית, את הידע שהילד אמור היה לרכוש עד שלב הזה של הלמידה. מודעות פונולוגית, יכולת אנליזה וסינטזה של הצלילים, הכרת עיצורים ותנועות, יכולת לקרוא הברות, מילים, משפטים, טקסטים. הכרת פעולות חשבון, תפיסה כמותית, תפיסה חשבונית. הבנת הנקרא. הבנת הוראות דבורות. הבנת הנשמע לעומת הנקרא. אבחנה חזותית ואבחנה שמיעתית. יכולת זיכרון, אסטרטגיות בקרה.

אבחון דידקטי בודק גם אם יש רמזים לקיומה של הפרעת קשב. למשל, אם תפקוד הילד מאוד לא אחיד, נצפית מוסחות, קריאה אימפולסיבית ללא בקרה, עלייה של קשיים ככל שהעומס עלה ועוד הרבה סימנים יכולים להביא את המאבחן לחשוש בקיומה של הפרעת קשב.
מאבחן דידיקטי לא יכול לאבחן קשב וריכוז!! זה לא בסמכותו. יותר מזה, לפעמים הם מתקשים לעשות אבחנה מבדלת בין לקות למידה לבין הפרעת קשב שמפריעה לתפקוד הלימודי ומציירת תמונה הדומה לזו של לקות למידה. לא פעם ראיתי המלצה לבצע בדיקת קשב ואז לחזור על חלק מהאבחון כדי להבין ממה נובע הקושי.

מה נותן האבחון הדידקטי?

אחרי איסוף הנתונים המאבחן מסכם מה הן נקודות החוזק של התלמיד ומה נקודות החולשה, על מה כדאי להישען בעבודתו ומה כדאי לעקוף.
למשל, ילד שמתקשה מאוד בזיכרון שמיעתי, אך זיכרון חזותי שלו טוב משמעותית, כדאי שיסגל לעצמו דפוס למידה המבוסס על סיכום החומר, טבלאות, תרשימי זרימה וכד’. ילד שרכש את אבני היסוד של הקריאה, אך נוטה לנחש את המילה על פי משמעותה, כדאי שיתרגל קריאה רק עם מילים חסרות משמעות כדי ללמד אותו לקרוא ולא לנחש.

אבחון דידקטי בלבד בבית ספר יסודי לא מקנה זכאות לשילוב, הוא דורש בנוסף הערכה פסיכולוגית, אחרת לא נחשב מסמך קביל. חלק מבתי הספר יכולים לעשות הערכה פסיכולוגית דרכם, בעזרת הפסיכולוגית של השפ”ח. בתיכון ולקראת הבגרות אבחון דידקטי מקנה זכאות להתאמות ברמה 1, 2 בלבד.

להנחיות של משרד החינוך בנוגע להתאמות בדרכי היבחנות – לחצו כאן

אז למה לעשות אבחון דידקטי ולא ישר פסיכודידקטי?

ראשית, עלות. אבחון דידקטי עולה כ800 שח, כאשר אבחון פסיכודידקטי סביב  2000-2500 ש”ח.
אבחון דידקטי הוא מצוין ככלי משלים. למשל, ילד הגיע עם אבחון פסיכולוגי מהגן ויש לו זכאות לשילוב, אבל בשביל לבחון את קשייו שמופיעים בשלבים מאוחרים יותר של בית הספר ולעזור לבנות תכנית עבודה מסודרת יותר, לפעמים כדאי לעשות אבחון דידקטי.
אם ההורים מרגישים שהיו רוצים לעזור לילד שלהם עם קשיי למידה מינוריים ולהבין איך הוא לומד בצורה מיטבית.
אם לקראת הבגרויות הילד זקוק להתאמה מסוימת שגם אבחון דידקטי מקנה אותה, חבל להשקיע באבחון פסיכודידקטי.

 


אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הדגשים להנחיית הורים בנוגע לאבחון דידקטי לפני כיתה ב’ – בקישור הזה

ולצפות בהרצאה של שלומית אלחנני על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

 


תמונה: By dotmatchbox CC BY-SA 2.0

רשימת רופאים הפעילים בתחום הפרעות קשב / משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם רשימה של רופאי ילדים ומשפחה בוגרי קורס ADHD פעילים בתחום הפרעות קשב.

שימו לב – הרשימה מכילה רופאים שמוסמכים לאבחון ולטפל בהפרעת קשב, אך לא כולם בהכרח עוסקים בכך בפועל. עם זאת, הרשימה יכולה לסייע בבדיקה האם רופא מסוים שאתם מתכוונים ללכת אליו אכן מוסמך לכך או לא. לצד זאת חשוב לדעת שבהחלט ניתן לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב גם אל פסיכיאטרים ונירולוגים, למרות שאינם נמצאים ברשימה זו. זאת משום שההכשרה של רופאים אלו כבר כוללת התמחות בהפרעת קשב, לכן אין צורך בקורס ייעודי או ברשימה מיוחדת עבורם.

בכל מקרה כדאי לעשות בירור מקדים ולבקש המלצות על אנשי מקצוע טובים. חשוב להקפיד שהרופא שבחרתם מתמחה בפועל בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי לכם (ילדים או מבוגרים). כמו כן, אם יש ספק כלשהו בנוגע לרופא שבחרתם, תמיד אפשר ורצוי ללכת לחוות דעת שנייה.

לרשימה המלאה – לחצו כאן

קישורים שימושיים נוספים:

  • להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן
  • לפניות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל – לחצו כאן

מתי קושי הופך להפרעה? / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי מדבר על האבחנה של הפרעת קשב ועל ההבדל בינה ובין החוויה האנושית הנורמטיבית.

הפרעת קשב פוגעת בתפקודים הניהוליים של האדם והיכולת שלו לכוון את התנהגותו לעבר מטרות עתידיות.

  • תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה

יש לציין שלכל היצורים האנושיים יש תפקודים ניהולים וכמו כל תכונה אנושית אחרת, יש אנשים שטובים יותר או פחות בניהול עצמי ביחס לאחרים. עם זאת, הפרעת קשב אינה משקפת את טווח השונות הנורמאלי והשכיח באוכלוסייה, אלא את הצד הנמוך של ההתפלגות הנורמלית (עקומת הפעמון).

כלומר, הפרעת קשב לא שונה מבחינה איכותית מההתנהלות האנושית הרגילה, אלא מבחינה כמותית. למעשה, הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה האנושית הכללית.

  • מכאן עולה השאלה – מתי קושי הופך להפרעה?
  • התשובה היא: כאשר האדם נפגע מכך באופן משמעותי ומתמשך.

בהמשך הסרטון ברקלי מדבר גם על ההבדל בין תסמינים לבין הפגיעה בתפקוד, בבריאות או באיכות החיים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא, צפו בסרטון Russell Barkley: Is it ADHD or just a “sparkling personality”?:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הקריטריונים של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה – בקישור הזה

מבחנים ממוחשבים הם כלי עזר לאבחון, הם אינם כלי מאבחן / משרד הבריאות

משרד הבריאות הוציא מסמך הבהרה בנוגע לשימוש בכלי מאבחן (כדוגמת MOXO) ככלי אבחון בלעדי – בניגוד לנהלים.

חשוב להדגיש שהבדיקות הממוחשבות להפרעת קשב הן רק כלי אבחון אופציונליים. כלומר, הן לא עומדות בפני עצמן ואין צורך להשתמש בהן לצורך קבלת אבחנה. חלק מתפקידו של המאבחן הוא לדעת מהם הכלים המתאימים ביותר עבור כל מקרה לגופו. אם יעלה צורך במבדק ממוחשב, אז איש המקצוע ייתן את ההנחיות וההסברים הדרושים. חשוב לדעת גם שחל איסור מוחלט על טכנאים לפענח את תוצאות הבדיקה או למסור אבחנה – זהו תפקיד של מאבחן מוסמך בלבד.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

קישורים שימושיים נוספים:

לאמות מידה לאבחון הפרעת קשב של משרד הבריאות – לחצו כאן
לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – לחצו כאן


תמונה: By Markscheider CC BY 3.0

פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב / דפנה מרים אלימלך

פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב.

היא לא ידעה שהיא לא רואה טוב, בהתחלה היא חשבה שככה כולם רואים.
גם ההורים שלה לא ידעו שהיא לא רואה טוב.
הם חשבו שאולי היא נתקעת בדברים כי היא לא תמיד מבינה לאן להסתכל כשהולכים.
לפעמים הם שאלו את עצמם איך ילדה כל כך חכמה לא מבינה שצריך להסתכל קדימה ולזוז אם יש מכשול בדרך.

הילדה הבינה בסופו של דבר שכנראה משהו אצלה לא כל כך בסדר.
היא מאוד התאמצה לראות מה כתוב על הלוח בכיתה וניסתה מאוד מאוד ללכת ולראות מה יש מולה.
כתוצאה מכך היא התחילה ללכת עם ראש למטה ועיניים מצומצמות.
כשנתקעה במשהו היא לא רצתה שיחשבו שהיא מטומטמת או משהו אז היא עשתה מזה קטע, ונפלה בצורה מצחיקה.
היא שמה לב כשצוחקים ממנה לא צוחקים עליה והיא לא מרגישה שהיא אכזבה אנשים.
בכיתה לא משנה כמה היא התאמצה היא לא הצליחה לקרוא מהלוח.
אז היא פשוט התחילה לקשקש במחברת ולשקוע במחשבות.

ההורים התייאשו.
מה נעשה עם הילדה הזאת?
למה היא לא מתאמצת ומנסה?
היא כל כך חכמה, אם רק תנסה מספיק היא בטוח תצליח.

יום אחד המורה דיברה עם ההורים והציעה בעדינות לעשות בדיקת ראיה.
אולי הילדה זקוקה למשקפיים?

ההורים הזדעזעו.
משקפיים הם קביים! קבע האב.
מה יגידו אנשים שיראו שהיא עם משקפיים? שאלה אמא.

ההורים התלבטו.
אם יתנו לילדה משקפיים מה זה אומר עליהם?
אולי הם נכשלו?
אולי הם מוותרים לילדה ונותנים לה פיתרון קל מידי?
אז כל פעם שיהיה לה קשה היא תרכיב משקפיים?
איזה מסר זה מעביר לה?
ויש הרבה מומחים שבעיית ראיה היא בכלל עניין פסיכולוגי. שזה רק אימון של המוח לרצות לראות.

אחרי התלבטות לא פשוטה ההורים החליטו לנסות.
הם עשו לה בדיקת ראיה והלכו יחד לבחור משקפיים.

כשהילדה קיבלה את המשקפיים בפעם הראשונה, היא כמעט בכתה.
סוף סוף היא הבינה שהיא פשוט לא ראתה טוב ושזו לא אשמתה שנתקלה בדברים.
היא גם ראתה מה כתוב בלוח ופתאום הצליחה לעקוב אחרי השיעור.

לפעמים המשקפיים לחצו לה איפה שהאוזניים וזה עשה לה כאב ראש, אז לפעמים היא הורידה את המשקפיים ונחה.
אבל סוף סוף הייתה לה אפשרות מידי פעם כשבחרה לראות כמו כולם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על מה קורה כשמפסיקים תרופות – בקישור הזה

ואת ההסבר ההתייחסות לטיפול התרופתי – בקישור הזה

התאמות בדרכי הבחנות / משרד החינוך

אגף לקויות למידה והפרעות קשב של משרד החינוך פרסם מסמך רשמי בנוגע להתאמות בדרכי ההיבחנות.

המסמך מפרט את סוגי ההתאמות האפשריות למבחנים ברמות השונות. הרמה של כל התאמה נקבעת על פי מידת הפגיעה הפוטנציאלית שלה במהות הנמדדת בבחינה. עבור כל התאמה המסמך מפרט מיהו הגורם המאשר, על מה צריכה להתבסס ההחלטה בנוגע לאישורה ומידע נוסף על פי צורך.

רוצים לשמוע עוד?

לעיון במסמך המלא – לחצו כאן.
ולהנחיות בנוגע להערכה חינוכית ושימוש במבחנים – לחצו כאן.

במידה ואתם סבורים שדבר מה אינו קשורה, או אם יש לכם שאלות,
מומלץ ליצור קשר עם פניות הציבור של משרד החינוך. לפרטים – לחצו כאן.

שימו לב:

משום שנוהלי משרד החינוך בנושא נוטים להשתנות מפעם לפעם, תמיד מומלץ לבדוק מהו המצב העדכני.
לצורך העניין, ניתן ורצוי להיעזר ביועצת בית הספר.

איך זה מרגיש לקבל אבחנה של הפרעת קשב בגילאי הבגרות? / How to ADHD

המודעות להפרעת קשב הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. משום שבעבר לא הייתה מספיק מודעות הרבה מבוגרים עם הפרעת קשב לא אובחנו בילדותם. לעתים קרובות מבוגרים עם הפרעת קשב מפנים את עצמם לאבחון, לאחר שנתקלו בתיאור של הפרעת קשב וחשו הזדהות רבה. סיבה נפוצה נוספת לאבחון מבוגרים טמונה באופי הגנטי של הפרעת קשב. כלומר, מבוגרים רבים ניגשים לאבחון בעקבות אבחון של ילדיהם.

אחת התופעות השכיחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שקיבלו אבחנה בגיל מאוחר היא אבל על החיים שהיו יכולים להיות. לא כולם חווים את זה ומי שלא, הרוויח. למי שכן, זה יכול להיראות מוזר מאוד, משום שקשה להבין מדוע כשסוף סוף דברים מתחילים להשתפר העצב בא ומציף את ההוויה בצורה כל כך חזקה וכוללת. לכן חשוב מאוד לדעת שזהו תהליך טבעי, שיש לעבור אותו ולעבד אותו לפני שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולבנות את החיים החדשים. אמנם חייבים לעבור את זה אבל מומלץ לא לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם כמו חברים ומשפחה, הצטרפו לקהילת הפרעת קשב שלנו ובמקרה הצורך לא לחשוש לפנות לאנשי מקצוע כדי לקבל את התמיכה הרגשית ואת הכלים הנחוצים להתמודדות בריאה, חיובית ומקדמת. לפעמים צריך לבכות קצת על החלב שנשפך, להקל על המועקה שבפנים, לאזור כוחות, לקום, להביא את הסמרטוט או להיזכר במשהו אחר בדרך 😉

ג’סיקה אובחנה בגיל 12, לכן לצורך הכנת הסרטון הזה היא פנתה לעזרתו של Brett Thornhil שאובחן בגיל 43 כדי לשמוע על החוויה שלו. הוא מספר על התהליך במבט של 7 שנים לאחור ממרום גיל היובל שלו 🙂

הוא מדבר על חוויות רגשיות שליוו אותו לאורך השנים כמו תסמונת המתחזה והמאמצים העצומים הכרוכים בתפקוד היום יומי, על הבדידות של אנשים עם דפוסי חשיבה ייחודיים, על שלבי האבל האישיים שלו, על ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועל המסע שהוא עבר כדי ליצור לעצמו חיים חדשים לאור האבחנה והמודעות החדשה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What it’s Like to be Diagnosed with ADHD as an Adult ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

אם כן, כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ריק גרין על הנושא – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Noemi Nuñez CC BY-SA 2.0

סוגיית האבחון בגיל הרך / חן ספקטור

שימו לב:

זהו נושא חשוב אבל מורכב ורגיש, לכן יש להתקדם בזהירות. כמו כן, אני לא רופאה ולא מומחית ספציפית לגיל הרך. נא להתייחס לדברים בהתאם ולשמור על כללי הדיון של הקהילה. את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב, תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

ועכשיו נתחיל

הפרעת קשב היא מולדת – נולדים איתה ומתים איתה. היא לא צצה או נעלמת בשלב מסוים בחיים. זה אומר שכן, אנשים עם הפרעת קשב היו קודם ילדים עם הפרעת קשב, שהיו קודם תינוקות ועוברים עם הפרעת קשב. אבל… זה לא אומר שצריך לאבחן את כולם כבר ברחם. ממש לא. אז – **מתי לאבחן??**
התשובה: **ברגע שעולה החשד או הקושי**

מדוע?

בדרך כלל השאלה “האם לאבחן או לא?”, פשוט לא עולה אם אין קושי.
לכן עצם העלאת שהשאלה מצביעה על כך שיש משהו שמציק לילד וכדאי לברר מהו.

שימו לב:
לא בטוח שמה שמציק לילד מסוים זו דווקא הפרעת קשב. זאת משום שיש הרבה דברים שנראים דומה, אך מצריכים טיפול אחר. כמו כן, גם במקרים שבהם יש הפרעת קשב, צריך לזכור שהיא בדרך כלל לא באה לבד. בעקבות זאת, תמיד צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהפרעת הקשב היא לא הדבר היחיד או העיקרי שמציק לילד. כדי לדעת איך לטפל צריך קודם כל לדעת במה מדובר. זו בדיוק הסיבה שהולכים לבדוק את החשד למקור/ות הקשיים. כל חשד צריך לבדוק אצל אנשי המקצוע הרלוונטיים במסגרת אבחון מקצועי מלא.

חשיבות האיתור המוקדם

הבנת הבעיה היא חצי מהדרך לפתרון. חשוב לדעת מה המקור לקושי, כדי לתת לו מענה הולם בשלב מוקדם ככל הניתן. יש לכך שתי סיבות עיקריות:

  • כאשר הטיפול ניתן בשלב מוקדם, אפשר למנוע או לצמצם החמרה במצב והתפתחות של בעיות משניות. בגיל הרך זה עוד יותר משמעותי, משום שהמוח מאוד גמיש בגיל הזה. כתוצאה מכך, יש הרבה דברים שקל יותר לטפל בהם בשנים הראשונות, אך קשה יותר ויותר לטפל בהם ככל שהילד גדל. כמו כן, יש הרבה תקופות קריטיות בהתפתחות שאם הילד מפספס קשה עד בלתי אפשרי להשלים.
  • גורמים שונים לקושי מצריכים טיפולים שונים. מעבר להזנחת המקור האמתי לקשיים, טיפול לא מתאים במקרה הטוב לא יעשה כלום פרט לבזבוז משאבים, במקרה הרע הוא עלול אף להחמיר את המצב. לכן מאוד חשוב לדעת מה המקור לקשיים **לפני** שמתחילים לבנות תכנית טיפולית.

מטרת האבחון היא לברר את מקור הקושי, לשלול או לאמת את החשד בנוגע לגורמים, להפנות לבדיקות המשך במקרה הצורך ולהוות בסיס לבניית התכנית הטיפולית.

אבל…. האבחון בגיל הרך מאתגר ולכן צריך ללכת לאנשי מקצוע טובים שמתמחים בגיל הזה, להיות זהירים, לא להתבייש לבקש חוות דעת שנייה ולעדכן באופן מתמיד את התכנית הטיפולית על פי התגובה וההתקדמות.

מדוע האבחון בגיל הרך מאתגר ואיך מתמודדים עם זה?

בגילאים צעירים מאוד קשה להשיג משוב אינפורמטיבי מהילד. זאת משום שהוא עוד לא רכש את השפה ברמה מספיק גבוהה, או שעדיין לא יודע להביע את עצמו בצורה ברורה ברמה הרעיונית. קחו בחשבון שתחושות, רגשות ותהליכי מחשבה הם דברים מורכבים ומאתגרים להבעה גם עבור אדם בוגר. כמו כן, יש לא מעט היבטים התפתחותיים שבהם עיקוב של בין חצי שנה ואפילו עד שתיים, עדיין נחשב לטווח שונות נורמלית. הבעיה היא, שהרבה פעמים הדרך היחידה להבדיל בין עיקוב התפתחותי תקין לבין לקות או הפרעה, היא לחכות ולראות אם זה עובר לבד או לא. אם זה עובר לבד מה טוב, אם לא פספסתם זמן יקר של טיפול.
בהתחשב בכך, עבור גילאים צעירים הרבה פעמים משתדלים שלא לקבוע אבחנה חד משמעית. במקום זאת מציינים ש”עלה חשד ל…” או ש”נראתה נטייה ל…”, יחד עם המלצה על מערך טיפולי ראשוני, הפניה להמשך בדיקות (אם צריך) וביצוע של מעקב תקופתי.
אם ניתנת אבחנה מפורשת בגיל הרך, זה בדרך כלל משום שהמצב מובהק מאוד ואינו משאיר מקום לספק. דבר זה מאפיין בדרך כלל את המקרים היותר קשים שמן הסתם יותר חשוב לטפל בהם מוקדם. חשוב לציין שגם אם לא ניתנת אבחנה מפורשת בשלב זה, האבחון עדיין מספק מידע חשוב מאוד שמסייע בבחירה מושכלת של הכיוון הראשוני של הטיפול. כמו כן, אבחון בגיל הרך יכול לשמש כמדידת בסיס למעקב אחרי ההתפתחות. כלומר, כאשר תחזרו בגיל מבוגר יותר יהיה למה להשוות את הממצאים החדשים. המידע הזה יכול להיות לעזר רב למאבחן הבא שיפגוש את הילד וייתן לכם תמונת מצב יותר ברורה.

מענה לחששות נפוצים בעקבות מידע מטעה וסטיגמה:

  1. האבחון לא משנה את הילד – הוא רק מתאר את המצב הקיים (מה שיש לו או אין לו). אם יש לילד משהו זה היה לפני האבחון ויהיה גם אחרי, אבל אחרי האבחון יהיה לכם יותר ידע וכלים כדי לעזור לו.
  2. האבחון לא מחייב אתכם לשום דרך טיפולית – אחרי קבלת תוצאות האבחון, תוכלו לקחת את הזמן ולהתייעץ בנחת עם כל המומחים הרלוונטיים, כדי לגבש את התמונה השלמה ולחשוב ביחד מה הדרך הטובה ביותר לעזור לילד. בבקשה בבקשה, אל תתנו לחשש מטיפול מסוים למנוע מכם ללכת לאבחון. להסבר נוסף ראו את הפוסט על הסכנה בהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה. קודם כל תבררו האם הטיפול שאתם חוששים ממנו בכלל רלוונטי, הרי יכול להיות שההוא לא נחוץ בכלל במקרה שלכם. אם הוא כן רלוונטי, תבחנו את כל האפשרויות ותקבלו החלטה מודעת לכאן או לכאן. האבחון לא מחייב אתכם לכלום, רק נותן מידע.
  3. סודיות – האבחון אמור להיות סודי והדו”ח צריך להיות מוגש רק לכם. תבררו את זה מראש בפגישה המקדימה או בשיחה טלפונית, כדי להיות בטוחים. אתם לא צריכים להעביר את המידע לאף גורם אחר אם אתם לא מעוניינים לעשות זאת. כמו כן, אתם לא מחויבים לחתום על “וויתור סודיות” אם אתם לא מעוניינים בזה.
    אמנם ישנם מקרים שבהם יתכן שתתבקשו לחתום על וויתור סודיות, בדרך כלל כדי לקבל אבחון פנימי ומסובסד מטעם מערכת החינוך או גורם רשמי אחר. אם אתם לא מעוניינים בכך, תמיד יש לכם אפשרות לעשות את האבחון גם באופן חיצוני ללא וויתור סודיות (עם כי לעתים זה עלול להיות יקר יותר – שיקול שלכם). בנוסף, אם אתם עושים אבחון חיצוני ורק חלק מהדברים בו רלוונטיים למערכת החינוך, ניתן לבקש מהמאבחן להכין גרסה מיוחדת לבית הספר ולהשאיר אצלכם את הדו”ח המלא.
  4. תיוג – ילדים יודעים. תכלס, ילדים יודעים. תשאלו כל ילד בגן וביסודי עם מי הכי כיף לשחק, עם מי הכי כדאי ללמוד, עם מי הם לא רוצים להיות וכו’ – הם ידעו. הם רק לא ידעו למה ולאותו הילד לא יהיו כלים לשפר את מצבו. כאן עולה גם החשש שהסביבה של הילד תאשים אותו בדברים שלא בשליטתו, מה שמאוד פוגע ביחסים עם הסביבה ובדימוי העצמי של הילד. ברגע שיש אבחון אפשר לקבל הדרכת הורים מאנשי מקצוע מתאימים ולחשוב ביחד אם, מתי ואיך הכי טוב לספר לילד, לחברים ולאנשי החינוך.

לסיום

מטרת הטיפול היא לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים.

השיקול היחיד בבניית התכנית הטיפולית צריך להיות טובות הילד.
עם זאת, הרבה פעמים קשה לדעת מה טוב ומה לא. כמו כן, ישנם לא מעט מקרים גבוליים שבהם לא ברור אם המחיר מצדיק את התועלת.

איסוף מידע מתמיד, התייעצות עם מומחים רלוונטיים, יד על הדופק, הקשבה לילד, הקשבה לבטן שלכם, קשר טוב עם כל המטפלים ואנשי החינוך, ראש פתוח, ים של סבלנות, אסרטיביות, הדרכת הורים, שחרור קיטור, נשימות עמוקות, תמיכה קהילתית, הקפדה על מילוי אנרגיות הוריות (זה צורך ולא מותרות), מבט ישר קדימה והמון המון אהבה לילד ולעצמכם.

אתם יכולים לעשות רק ככל יכולתכם.
אי אפשר יותר מזה, אבל אתם מדהימים והילד שלכם הכי מדהים שיש!

יאללה – תנו בראש בתגובות

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על אבחון דידקטי בכיתות היסוד – בקישור הזה

ולראות את הסרטון על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: Elena Kostenko CC BY-SA 3.0

האבחון בשרות ההורה / שלומית אלחנני

עיריית חולון אירחה את קהילת הפרעת קשב במדיטק לערב מקצועי, איכותי ומרגש. ערב שכולו קשב היה המפגש השלישי של קהילת הפרעת קשב ובמהלכו שלומית אלחנני הסבירה להורים כיצד הם יכולים להיעזר באבחון כדי לקדם את ילדיהם. ההרצאה מוצגת לכם כאן במלואה, היא מחולקת לשני סרטונים משיקולים טכניים של מגבלות הזמן של יוטיוב 😉

מומלץ בחום!

חלק 1

 

חלק 2

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההרצאה שלה על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה

ולראות את ההסבר על טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה

סובלים ממיסופוניה? / כאן

מיסופוניה, המכונה גם “שנאת רעש”, היא רגישות יתר לקולות וצלילים. אנשים עם מיסופוניה עלולים לסבול מאוד גם מרעשים חלשים ויום יומיים שרוב האנשים ללא מיסופוניה כלל לא ישימו לב אליהם. למשל, קולות לעיסה ונשימה של אנשים אחרים.

לתשומת לבכם – זהו אחד המצבים שיכול להראות כמו הפרעת קשב, למרות שהוא אינו הפרעת קשב ומצריך טיפול שונה. כמו כן, שני המצבים בהחלט יכולים גם לבוא ביחד. כדי לגלות מה המקור (או המקורות) לקשיים עבור מקרה מסוים, יש לפנות לאבחון אצל אנשי המקצוע המתאימים לשלילה או אימות החשד עבור כל מקור קושי.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על דברים שיכולים להיראות כמו הפרעת קשב – בקישור הזה

ולשמוע את ההסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה


תמונה: By Zoro Mettini CC BY-SA 3.0

הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” **במקרים שהוא נחוץ** / חן ספקטור

בפוסט זה אתאר את הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” **במקרים שבהם הוא נחוץ**
שימו לב: הדיון הזה לא עוסק במקרים בהם הטיפול התרופתי אינו נחוץ, או במקרים שעבורם הוא אינו מתאים.

כמה הבהרות לפני שמתחילים:

  1. הטיפול התרופתי ניתן רק דרך רופא שהוסמך לכך, אם הוא לא עוזר מספיק או מפריע יש לחזור להתאמה.
  2. המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית.
  3. השיקול הרלוונטי היחיד הוא טובת האדם, עם זאת לפעמים קשה לדעת מה הכי טוב.
  4. נא להקפיד על כללי הדיון כפי שמפורטים בהסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו.

מדוע לא כדאי לדחות את הטיפול התרופתי כשהוא נחוץ?

  1. נזק מצטבר שעדיף שלא יהיה – מניעת טיפול עלולה ליצור פערים בידע, מיומנויות וניסיון חיים שאחר כך קשה יותר להשלים. כמו כן, היא עלולה ליצור קשיים רגשיים וחברתיים משניים שמאוד מסבכים את כל העסק, מייקרים ומקשים על הטיפול בהמשך.
  2. השלכות רגשיות של האווירה השלילית סביב הנושא – במיוחד עבור ילדים, צריך לזכור שהם קולטים יפה יפה מה הלך הרוחות של הבית. גם אם לא נאמר להם במפורש, הם יבינו שזה משהו רע שההורים לא רוצים לתת להם. מן הסתם, הם לא ישמחו וירגישו נוח לקחת את אותו “טיפול נוראי ומסתורי” לכשיגיע הזמן ולא תהיה ברירה אחרת. כך שבנוסף להתמודדות עם הנזק המצטבר שעלול להיווצר מתקופת ההימנעות, עכשיו גם עלולים להתמודד עם חששות והתנגדויות לגיטימיים של הילד מאותו דבר שהוא קלט מההורים שלא כדאי לתת לו. תחשבו רגע איך אתם הייתם מרגישים אם היו אומרים לכם שעכשיו אתם צריכים לקחת את אותו דבר “נורא” שעד עכשיו הפכו עולמות כדי לא לתת לכם אותו….
  3. תחושת כישלון ופגיעה בדימוי העצמי – אם הילד מקבל את הרושם שהטיפול התרופתי ניתן רק כי שאר הטיפולים לא הצליחו, הוא יכול לחשוב באופן שגוי שזה אשמתו (כי הוא לא הצליח להשתפר בטיפולים האחרים) או שאולי מה שיש לו הוא כל כך “נוראי” כי רק אותו “כדור נורא” יכול לעזור. חשוב לזכור שלילדים עדיין אין חשיבה מופשטת. הם לא תמיד יוכלו להבדיל בין חוסר הצלחה של טיפול מסוים לחוסר הצלחה של עצמם. הם גם לא תמיד יוכלו להבדיל בין התסמינים של הפרעת קשב כפי שבאים לידי ביטוי בהתנהגות שלהם לבין הזהות של עצמם. זה יכול לבוא מאוד לא טוב לדימוי העצמי. אגב, אותה השפעה עלולה להיות גם בכיוון ההפוך שבו מתייחסים להפסקה או הפחתה בשימוש של התרופות כמדד להצלחה – מהלוגיקה הזאת נובע שהמשך הטיפול הוא כישלון.
  4. קשר בין רגש לקוגניציה – כל הסעיפים הקודמים מתארים בין היתר השלכות פוטנציאליות על הפן הרגשי. משום שיש קשר בין רגש לקוגניציה, תחושות של פחד, כישלון, עצב (וגרסאותיהן העוצמתיות יותר שאני מקווה שלא תחוו) עלולות לפגוע בריכוז. הפגיעה הרגשית המשנית בתפקודי הקשב נוספת על הפגיעה הראשונית בתפקודי הקשב שנובעת מהפרעת הקשב ומפחיתה עוד יותר את המשאבים הקוגניטיביים שפנויים להתמודדות. שוב, יוצר בעיות משניות ומקשה על כל ההתמודדות.

הבהרה: אני מתייחסת לכל אלו רק במצבים שגורמים להימנעות מטיפול תרופתי נחוץ. למרבה הצער ישנם גם מקרים חמורים יותר, שבהם חוסר המודעות והסטיגמה מונעים גם אבחון של הפרעת קשב ובכך גם כל טיפול אחר, כך שהאדם נשאר ללא כל מענה לקשיים שלו. כמו כן, אני נחשפת ללא מעט מקרים בהם החשש מהטיפול התרופתי גורם להימנעות מאבחון של לקויות למידה, שעבורן בכלל לא קיים טיפול תרופתי גם אם מאוד היינו רוצים. בואו נפסיק עם זה, בבקשה. די. בבקשה

מדוע הסוגיה של הטיפול התרופתי לא צריכה להשפיע על האבחון?

  1. הטיפול התרופתי רלוונטי רק להפרעת קשב – יש הרבה דברים שנראים כמו הפרעת קשב אבל הם לא והם צריכים טיפול אחר. אם לא הולכים לאבחון משום שחוששים מהטיפול התרופתי להפרעת קשב, יכול להיות שיש שם קושי אחר, שמצריך טיפול אחר בכלל שלא יודעים עליו ולא מטפלים בו כי לא יודעים על קיומו. לכן, בבקשה בבקשה – לכו לאבחון.
  2. אבחון זה לא טיפול האבחון הוא רק בדיקה/מדידה. הוא לא משנה שום דבר, הוא רק אומר מה יש. זה נותן לכם מידע נוסף כדי לקבל את ההחלטות. תמיד כדאי לבסס החלטות על כמה שיותר מידע, לצערי אין מחסור באי-וודאות בעולמינו וככלו שתדעו יותר כך תוכלו להיות יותר בטוחים בכיוון שבחרתם, יהיה אשר יהיה.
  3. האבחון לא מחייב אתכם לשום דבר  אף אחד לא יכול להכריח אתכם לקחת תרופות או לתת לילדכם תרופות ללא רצונכם. רק רופא יכול לאשר, אבל ההחלטה הסופית היא בידיכם. כל אדם אחר שאינו רופא שמוסמך ומורשה לטפל בהפרעת קשב לא יכול להכריח אתכם, אם מפעילים עליכם לחץ מבית הספר או כל דמות סמכות אחרת – זה לא חוקי, אפשר ורצוי לדווח עליהם.
  4. תהליך האבחון לא מחייב נטילת תרופות  לעתים קופות החולים דורשות את הבדיקה הממוחשבת שאינה חיונית לאבחון מצרכים ביורוקרטיים. אפשר לעשות רק את מדידת הבסיס ללא החלק השני עם התרופה ואם מתחרטים אפשר תמיד לבוא ולהשלים.
  5. אף אחד לא צריך לדעת  המאבחן מחויב לסודיות מלא כלפיכם (תוודאו את זה במפגש הראשון), אתם לא חייבים להעביר הלאה את האבחון לאף אחד אם לא בא לכם. זה שלכם בלבד.

אז בבקשה בבקשה, גם אם אתם חוששים מהטיפול התרופתי או שעוד לא גיבשתם את דעתכם – לכו לאבחון. קודם כל תראו אם זה בכלל רלוונטי ואם כן יהיה לכם יותר מידע לקבל החלטה.

שימו לב: חשוב להקפיד ללכת לאבחון מקצועי מלא שמתבצע על ידי אנשי המקצוע המוסמכים לכך. למידע נוסף על הקריטריונים של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן

בלבול בין מטרה לכלי

המטרה של הטיפול בהפרעת קשב היא שיפור התפקוד ועלייה ברמת החיים. הטיפול התרופתי הוא רק אחד מבין מערכת שלמה של כלים העומדים לרשות האדם או הוריו להגשים מטרות אלו. אף אחד לא צריך את כל הכלים והאפשרויות ולא הכל מתאים לכולם. השאלה היא מהו השילוב האידיאלי של כלים וטיפולים שהכי יעזרו לאדם מסויים, ברגע נתון ובהקשר מסויים. אם הטיפול התרופתי הוא אחד מהם – יש להשתמש בו, אם לא – אז לא. פשוט.

בהקשר זה לא כדאי להציב מטרה של הימנעות או הפחתה של השימוש בטיפול התרופתי, כי בנוסף לנזק הרגשי המשני שעלול להיווצר, אתם מסירים את עיניכם מהמטרה העיקרית – שהיא כאמור טובת האדם. הרי לכל טיפול יש יתרונות וחסרונות משל עצמו, בכל מקרה צריך להכיר אותם ולהתחשב בהם לפני קבלת ההחלטה. הטיפול התרופתי לא שונה מכל טיפול אחר בהיבט הזה. לכן, כאשר מתייחסים לטיפול התרופתי ככלי ולא כמטרה, אין לשימוש בו או להימנעות ממנו תחושה של הצלחה או כישלון והדגש הוא על רמת התפקוד ואיכות החיים.

זה לא הכל או כלום

הטיפול התרופתי ניתן על פי צורך תוך ייעוץ עם הרופא. יש כאלו שלוקחים למשך שנים לאורך כל היום. יש כאלו שצריכים רק למצבים מסויימים או לתקופות מסויימות. לפעמים יש מצבים/פעילויות/הקשרים שעבורם הטיפול התרופתי משפיע באופן שונה (עוזר, לא משנה או מפריע) וצריך לקחת בהתאם (ללימודים כן, לחוג לא או להפך).
כמו כן, חשוב להדגיש שאם ניסיתם פעם אחת, זה לא מחייב אתכם להמשיך לכל החיים. ההשפעה של התרופה היא בזמן הפעילות בלבד ואם יהיו תופעות לוואי הן יעברו תוך כמה שעות מתום ההשפעה. כלומר, לטוב או לרע ביום שלמחרת המצב כבר יחזור לקדמותו. אם הניסיון לא היה טוב, לחזור לרופא, לתאר בדיוק מה היה ולבקש משהו אחר.
כשזה עובד זה עובד. לכן אם יש ספק, זה סימן שלא עובד וצריך לחזור לרופא. חשוב לזכור שמדובר בתהליך המצריך אורך רוח, רופא טוב וטיפת מזל. הניסיונות הראשונים לא תמיד עולים יפה, אך הם לא בהכרח מעידים על התגובה לכדורים/מינונים אחרים.
אחרי שניסיתם את כל האפשרויות מול הרופא והגעתם לתרופה/מינון האופטימליים, אתם יכולים סוף סוף לראות מה ההשפעה שלה במקרה הספציפי שלכם לטוב או לרע. כשהידע הזה יהיה ברשותכם תהיו במקום הכי טוב להחליט אם, למה, כמה ומתי להשתמש (והכל בליווי הרופא כמובן). אם עברתם על הכל ולא מצאתם, לפחות אתם שקטים שעשיתם את כל מה שניתן.

דברי סיום

זהו, אוהבת אותכם, מאחלת לכולם בהצלחה. מקווה שלא חפרתי יותר מידי ומצפה לראות את התגובות שלכם לכל הנושא הזה
אל תשכחו להיות מדהימים!!!

 

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה

ולקרוא את העדות האישית של חלי גולדנברג על הפרעת הקשב שלה – בקישור הזה


תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

אם מישהו היה אומר לי / משרד החינוך

משרד החינוך פרסם חוברת להורים של תלמידים עם הפרעת קשב בשנת תשע”ד (2013). החוברת נועדה לסייע להורים להעצים את ילדיהם.

לקריאת החוברת המלאה – לחצו כאן.

 

חוברות נוספות של משרד החינוך:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על הכנת שיעורי בית – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך ליצור שיתוף פעולה מול צוות בית הספר – בקישור הזה

דגשים להנחיית הורים בנוגע לאבחון דידקטי לפני כיתה ב’ / חן ספקטור

פוסט זה נועד להציג דגשים חשובים להנחיית הורים בקשר לאבחון דידקטי לפני כיתה ב’.
אמ;לק – לא להסתפק ב”אי אפשר לאבחן עכשיו”, לוודא מענה הולם עד האבחון ולשלול הסברים נוספים למקור הקושי.

מידע כללי

לקות הלמידה הנפוצה ביותר היא דיסלקציה (=> לקות בקריאה). דיסלקציה בדרך כלל מגיעה עם דיסגראפיה (=> לקות כתיבה). בנוסף, ביותר מחצי מהמקרים לקות למידה באה גם עם הפרעת קשב.

חשד לדיסלקציה מאמתים או שוללים על ידי אבחון דידקטי.
אבל!!!!
אם הילד מתחת לכיתה ב’ לרוב יגידו להורים שאי אפשר לאבחן ויסתפקו בכך.

מדוע?

הרציונאל המקצועי/אקדמי/תאורתי מתבסס על שני שיקולים עיקריים:

  1. דיסלקציה נובעת מליקוי במנגנון הפונולוגי. מנגנון זה מבשיל בסביבות גיל 6, אך הוא יכול גם להמשיך להתפתח גם עד גיל 7. כתוצאה מכך, לפני גיל 7-8 אפשר לדעת רק האם היכולת הפונולוגית בשלה או לא.
    אם כן, מה טוב. אם לא, קשה לדעת מה הסיבה לקשיי הקריאה של הילד. זאת משום בגילאים אלו הנמכה בתפקוד הפונולוגי עקב התפתחות מאוחרת מתנהגת ממש כמו הנמכה בתפקוד בעקבות לקות במנגנון הפונולוגי. מה בכל זאת ההבדל?
    ילדים שאין להם דיסלקציה, אלא רק עיקוב התפתחותי של המנגנון הפונולוגי, יראו קפיצה משמעותית ביכולת הקריאה ברגע שהמנגנון מבשיל דיו. זאת בעוד שאצל ילדים עם דיסלקציה זה לא יקרה, משום שהליקוי במנגנון זה מונע ממנו להגיע לרמת תפקוד של בשלות מלאה.
    על כן, הדרך היחידה לדעת באופן חד משמעי את מקור הקשיים היא לחכות ולראות מה קורה….
  2. לרכישת קריאה לא מספיק רק מנגנון פונולוגי תקין, אלא יש צורך לרכוש גם את המיומנות הטכנית על ידי הוראה ותרגול. לכן לפני סוף ב’ קשה לדעת האם קושי בקריאה נובע ממנגנון פונולוגי לקוי, או מכך שהילד פשוט לא הספיק לרכוש את הקריאה. אם מדובר בחסך בהוראה הרי שברגע שתינתן מספיק הוראה הפער מול בני הגיל צפוי להיסגר. לכן, גם במקרה זה כדי לדעת באופן וודאי, צריך לחכות עד שהילד יצבור מספיק “שעות לימוד” בקריאה.

כלומר, ההמתנה עד סוף כיתה ב’ נועדה לסנן באופן טבעי תלמידים מתקשים, אשר ישלימו את הפער בכוחות עצמם עם ההבשלה הפונולוגית והחשיפה לתרגול והוראה.

מה הבעיה?

הבעיה היא ההשלכות של הקושי בלמידה על המצב הרגשי/חברתי/אקדמי של הילד עד שהפער נסגר ו…. כמובן, המצב של אותם ילדים שעבורם לא נסגר הפער, משום שמקור הקושי שלהם הוא לקות קריאה ולא הבשלה מאוחרת או חסך בהוראה.
כאן יגידו המומחים שבכל מקרה הטיפול העיקרי ללקות למידה הוא הוראה מתקנת. על פי טענה זו חבל על הכסף של ההורים, כי אפשר להתחיל בה גם בלי אבחון. הטענה הזו מתבססת על ההנחה שלהוראה מתקנת אין נזק או סיכון במקרים שבהם אין לקות למידה (פרט לעלות ולזמן של הטיפול), כך שבמקרה הכי גרוע הילד מתקדם מהר בזכות הטיפול וכשייסגר הפער אפשר להודיע להורים שאין צורך בטיפול נוסף. אבל….

למה בכל זאת זו בעיה?

קודם כל כי רוב אנשי המקצוע שאומרים “לא לאבחן עכשיו” לא טורחים להדגיש שעד מועד האבחון יש לטפל ולא מסבירים להורים מהו הטיפול הנדרש. תוסיפו לזה את העובדה שהוראה מתקנת אינה זולה ועל כן לא נגישה לאוכלוסיות שהפרוטה אינה מצויה בכיסם. לא רק זאת, אלא שכדי לקבל הכרה ממסדית ומשאבים מבית הספר שיכולים לעזור במימון הטיפול, בדרך כלל צריך להציג את אותו האבחון שאמרו להורים לא לעשות.
לכן, מה שבדרך כלל קורה בשטח זה שילדים עם לקות קריאה לא מאותרים ולא מטופלים עד סוף כיתה ב’. ילד עם לקות קריאה שלא טופל כל כך הרבה זמן ובתקופה מאוד קריטית לגיבוש האישיות וההערכה העצמית עלול לפתח שלל בעיות חברתיות, התנהגותיות ורגשיות שאחר כך יהיה מאוד קשה לתקן אם בכלל. כמו כן, אותו ילד יצבור פער אקדמי בחומרי הלימוד, שמבוססים בעיקרם על חומר כתוב שלא נגיש לו. מענה הולם ומוקדם יכול למנוע או לצמצם באופן משמעותי צבירת פערים והתפתחות של בעיות משניות.
ככל שהטיפול מתאחר, כך המצב מחמיר.
בהקשר הזה חשוב לציין גם שהתורים לאבחון יכולים להיות ארוכים מאוד וגם את זה בדרך כלל לא אומרים מראש להורים. כך שהורה שפעל לפי הנחיות כאלו ורק בסוף כיתה ב’ התחיל לפנות לאבחון, עלול לגלות שהתור הפנוי הראשון הוא רק כמה חודשים טובים לתוך כיתה ג’ …..

למה זאת בעיה גדולה עוד יותר?

כמו שיש לא מעט גורמים נוספים לקשיי קשב פרט להפרעת קשב, כך יש גם גורמים נוספים לקשיי קריאה שאינם לקות קריאה. למשל: הפרעת קשב, קשיים רגשיים, בעיות בשמיעה/ראייה, לקות שפה, בעיות בתפיסה ובעיבוד החזותיים ועוד. על פי רוב אפשר לאבחן ולטפל בגורמים האלו בגילאים הרבה יותר צעירים. לכן ההנחיה הכללית להורים לא לאבחן לפני כיתה ב’, עלולה למנוע טיפול שיכול להתאים כבר באותו הרגע לגורמים שאינם לקות קריאה במידה והם קיימים.
משום שהדרך היחידה לדעת אם הם קיימים או לא היא אבחון, זה ממש לא אחראי להנחות הורים להמתין עם אבחון דידקטי בלי להגיד להם לאילו בדיקות ואבחונים אחרים הם צריכים ללכת בינתיים.
אני מזכירה שרוב הציבור לא יודע להבחין בין הבדיקות והאבחונים השונים. לכן צריך לצאת מתוך נקודת הנחה שאם אומרים להורים “אי אפשר לאבחן” הם יבינו שזה כולל הכל ולא ידעו להבדיל בין אבחון דידקטי לכל השאר.

אז מה כן צריך לעשות?

  1. להדגיש באופן ברור ונחרץ את הצורך בהוראה מתקנת עד לאבחון ולהסביר למה זה כל כך חשוב.
  2. להסדיר את הנושא מול משרד החינוך, כך שיהיה ניתן להקצות משאבים הולמים עבור ילדים מתקשים בקריאה גם ללא אבחון.
    בהתחשב בכך שמשרד החינוך לא ידעו ביכולתו לתת מענה הולם לתלמידים בעלי לקויות למידה, הרי שזהו תפקידם של אנשי המקצוע לתת מענה ביניים ולו רק בצורה של הערכה ראשונית ללא אבחנה רשמית, שתאפשר את קבלת המשאבים הנחוצים לילד עד מועד האבחון המלא והפורמלי.
  3. להנחות את ההורים לבדוק ולשלול מקורות נוספים לקושיים שעבורם יש אפשרות לאבחון וטיפול גם בגילאים צעירים יותר.

זה הכל ידידי, שאלות, טענות ומענות בתגובות 🙂

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

ואת הנחיות משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

הסברים על ועדות שילוב השמה וערר / משרד החינוך

ועדות השילוב וההשמה הן שלבים משמעותיים בתהליך קבלת החלטות לגבי אפשרויות השילוב וההשמה של תלמידים עם צרכים מיוחדים במוסד חינוכי, על פי יכולתם והמאפיינים הייחודיים של כל אחד מהם.
בהתאם לכך, משרד החינוך הוציא חוברת הסבר להורים אשר עניינו של ילדם נידון בוועדות שילוב, השמה או ערר.

לחוברת המלאה – לחצו כאן

למידע נוסף מתוך אתר משרד החינוך – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את החוברת של משרד החינוך על הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת פנקס זכויות התלמיד – בקישור הזה


תמונה: By RonAlmog CC BY 2.0

ריק גרין מספר על החוויה האישית שלו עם הפרעת קשב

ריק גרין אובחן בגיל מאוחר,
בסרטון הזה הוא מספר איך הפרעת קשב השפיעה על חייו לפני ואחרי האבחון.

אחרי האבחנה, הוא הצליח להבין פתאום כל מיני דברים מוזרים שלא היו ברורים קודם בחיים שלו.
למשל, איך זה שהוא יכול ליצור תכנית טלוויזיה שלמה בשעה אחת, בעוד שנדרשים לו 4 ימים תמימים לפחות, רק כדי להתחיל לעבוד על המסים והניירת?

הוא מסביר מה דחף אותו לעסוק בהסברה ומדוע כל כך חשוב להנגיש לציבור מידע אמין וברור אודות הפרעת קשב, למשל:
“כשהילדה שלך שופכת את ליבה ואתה מוסח מהטלוויזיה בפינה של המסעדה ולא יכול להקשיב והיא עולה על זה מאוד מהר, האם אתה הולך לחשוב – מעניין אם יש לי הפרעה נירולוגית שמובילה לכך שיש לי כמויות נמוכות יחסית של מוליך עצבי מסוים? או…. האם אני אבא רע?”

ריק גרין טוען שהרבה מהסבל שחווים אנשים עם הפרעת קשב אינו הכרחי. לדעתו אפשר ורצוי להימנע ממנו על ידי מודעות לנושא, אבחון וטיפול מותאם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Comedian Rick Green shares his personal experience with ADHD והפיצו את הבשורה!

אהבתם? נשמע מוכר?

כדאי לכם לבדוק גם את המבדק הבלתי פורמלי של ריק גרין להפרעת קשב

ואת ההסבר על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By TotallyADD CC BY-SA 4.0

קצת סדר על אבחון / חן ספקטור

על קצה המזלג – מתי צריך אבחון ולמה זה טוב?

באופן כללי, כשיש קושי או בעיה משמעותיים צריך לבדוק מאיפה זה בא כדי לטפל (לא על כל פיפס כמובן). זאת משום שאנחנו לא רוצים להזניח משהו שיכול להחמיר, או לבזבז משאבים על טיפול לא מתאים שאף עלול לעשות נזק.

בהקשר זה, האבחון נועד לאמת או לשלול חשדות בנוגע למקור הקשיים כדי שנהיה בטוחים שאנחנו מטפלים בדבר הנכון בדרך הנכונה. חשוב להדגיש לא צריך לדעת מראש אם יש או אין מקור כלשהו לפני שהולכים לאבחון – ההפך, האבחון נועד בדיוק למצבי חוסר הוודאות האלו והולכים אליו כשלא יודעים וצריך לברר.

בתקופת הילדות הקושי בדרך כלל מזוהה לראשונה על ידי “גורמים לא מקצועיים” כמו הורים, גננות ומורים. הם הכי קרובים לילד ומכירים אותו הכי טוב ולכן התפקיד שלהם באיתור ודיווח הוא קריטי. הם אומרים – הלו, יש פה משהו.
ואז צריך לדעת מה.

איך מגלים מהו מקור הקושי?

באופן עקרוני יש לבדוק כל חשד לקושי אצל המומחים המתאימים, אבל…. אי אפשר לבדוק הכל בפעם אחת וגם לא צריך. מה עושים?
מתחילים בסבירות הכי גבוהה וממשיכים ממנה. בהתחשב בשיקולי מציאות, אפשר לתת קדימות גם לבדיקות שנגישות יותר מבחינת עלות וזמן ההמתנה. לא לשכוח לבקש, לקבל ולגבות דוחות כתובים מכל בדיקה ולהביא אותם לאיש המקצוע הבא!

בכל מקרה, מאבחן טוב (מכל מקצוע) אמור לאשר או לשלול מקור לקושי בתחום ההתמחות שלו ולתת המלצות.

ההמלצות צריכות לכלול הפנייה לטיפול במידת הצורך, הנחיות להורים ובית הספר (אם מדובר בילדים) ו….. הפניות לבדיקות המשך אצל אנשי מקצוע אחרים במידה והמאבחן חושד שיש קושי שלא נמצא בתחום ההתמחות שלו.

זה החלק שהרבה פעמים נוטים להתעלם ממנו, אבל הוא מאוד מאוד חשוב. הוא אומר, חבר’ה – נראה לי שיש פה עוד משהו וכדאי שתבדקו וגם אומר אצל מי כדאי לבדוק מה ולמה. אז תקפידו להשלים את הכל ולהיות שקטים שיש לכם את התמונה המלאה.

הערה קטנה לסיום:

סיבה נוספת לפנייה לאבחון היא צורך ביורוקרטי להכרה ממסדית עבור קבלת זכאות לתמיכה, להתאמות ולמשאבים נוספים. במקרים האלו יש לברר לפני האבחון מהם הדרישות של הגופים הרלוונטיים בהקשר הזה.

שאלות, טענות, מענות, טרוניות, נצנצים וציפורים בתגובות בבקשה

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על אבחון דידקטי ללקויות למידה – בקישור הזה

ואת ההנחיות של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

הצהרת קונצנזוס בין לאומית בנוגע להפרעת קשב / ברקלי ועמיתים 2002

הקונצנזוס המדעי והאקדמי אודות קיומה של הפרעת קשב קיים כבר יותר מעשור.

ברקלי Russell Barkley הוא אחד החוקרים המובילים בתחום הפרעת קשב. יחד עם רבים מעמיתיו הוא פרסם מאמר עמדה אשר דן בנזקים שנגרמים מהצגה תקשורתית מעוותת של הנושא ונותן מענה על טענות שגויות ושאלות נפוצות בנוגע להפרעת קשב.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

למידע כללי על הבעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – לחצו כאן.

לדיווח על פרסומים מטעים – לחצו כאן.


Barkley, R. A., Cook, E. H., Dulcan, M., Campbell, S., Prior, M., Atkings, M., & … DuPaul, G. J. (2002). Consensus Statement on ADHD. European Child & Adolescent Psychiatry, 11(2), 96.
תמונה: By GNOME icon artists CC BY-SA 3.0

נהלים להתאמות בדרכי היבחנות – תשע”ז / משרד החינוך

משרד החינוך פרסם בנובמבר 2016 נהלים להתאמות בדרכי היבחנות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעות קשב.

שימו לב

הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות מעת לעת.
לכן מומלץ לפנות ליועצת בית הספר, או לגורם מוסמך אחר במשרד החינוך,
ולבדוק את הפרסומים העדכניים באתר של שפ”י, שתוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

למידע על אבחון הפרעת קשב – לחצו כאן

למידע על אבחון דידקטי ללקויות למידה – לחצו כאן


הבהרה: נהלי משרד החינוך נוטים להשתנות מעת לעת. בכדי לברר מה הנהלים העדכניים מומלץ לפנות ליועצת בית הספר או לגורם רשמי אחר מטעם משרד החינוך. ניתן למצוא את הפרטים של פניות ותלונות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה
תמונה: By Gideon Tsang CC BY-SA 2.0

שאלות ותשובות בנושא לקויות למידה והתאמות בדרכי הבחנות / משרד החינוך

בינואר 2017 משרד החינוך פרסם מסמך המפרט שאלות ותשובות בנושא לקויות למידה והתאמות בדרכי הבחנות.

שימו לב

הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות מעת לעת.
לכן מומלץ לפנות ליועצת בית הספר, או לגורם מוסמך אחר במשרד החינוך,
ולבדוק את הפרסומים העדכניים באתר של שפ”י, שתוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את החוברת של משרד החינוך עבור הורים לתלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת המאמר על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


הבהרה – נהלי משרד החינוך נוטים להשתנות מעת לעת. על כן מומלץ לפנות ליועצת בית הספר או לגורם רשמי מוסמך אחר, בכדי לברר מה הנהלים העדכניים.
תמונה: By Omrihayu CC BY-SA 4.0

הפרעת קשב בגילאי הבגרות / ריק גרין

ריק גרין מסביר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות באופן כללי ומנקודת המבט האישית שלו. בחלק השני מצטרף אליו Dr. Ahmed שאמנם המבטא שלו מאתגר קצת, אבל שווה הקשבה 😉

להסברים המלאים צפו בסרטון ADHD in Adults. Yes, it’s real. Yes, you can do something about it.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על קבלת אבחנה בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על החיים הבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Jimiunderscorejimi CC BY-SA 3.0

אגף לקויות למידה והפרעות קשב / משרד החינוך (שפ”י)

הידעתם?

בתוך השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ”י), קיים אגף לקויות למידה והפרעות קשב.
כדי לברר מיהם בעלי התפקידים באזור המגורים שלכם כנסו לרשימה הזו.

באתר שפ”י תוכלו להתרשם ממדיניות אגף לקויות למידה והפרעות קשב, כולל הסברים ומסמכים רשמיים בנושא התאמות בדרכי היבחנות. כדאי לקרוא גם את ההגדרה של משרד החינוך להפרעת קשב וללקות למידה.

אהבתם?

לדגשים בנוגע לאבחון דידקטי בבית הספר היסודי – לחצו כאן

לחוברת של משרד החינוך על הפרעת קשב – לחצו כאן

המוח של אנשים עם הפרעת קשב שונה / ירדן לוינסקי

מבנה המוח של ילדים עם הפרעת קשב שונה ממבנה המוח של ילדים בלי מהפרעת קשב. ירדן לוינסקי מתאר את הממצאים העיקריים ממחקר MRI עדכני שפורסם ב Lancet,  שהוא אחד מהעיתונים הרפואיים החשובים בעולם.

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

להסבר על המורכבות של פעילות הדופמין במוח – לחצו כאן

ולהסבר על אימון מוחי באמצעות משחקי מחשב – לחצו כאן


תמונה: By Patrick J. Lynch CC BY 2.5

איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות / How to ADHD

הסרטון הזה עוסק בהבדלי מגדר של הפרעת קשב (ADHD), במיוחד בתהליך האיתור והאבחנה.
השאלה המרכזית היא – מדוע קיים תת-אבחון של בנות בהשוואה לבנים?

חלק מהסיבות האפשריות הן:

  • סטראוטיפים – על פי רוב הייצוג התקשורתי והתרבותית של הפרעת קשב מתאר בנים עם היפראקטיביות. הפרעת קשב יכולה להראות אחרת אצל בנות. לכן ככל שהתסמינים ההתנהגותיים של ילדה מסוימת יהיו שונים מהסטראוטיפ המוכר לציבור, כך פוחת הסיכוי שהיא תופנה לאבחון.
  • מה שפחות מפריע פחות מאובחן – לבנות עם הפרעת קשב יש פחות נטייה לבעיות התנהגות בהשוואה לבנים עם הפרעת קשב. מאפיין זה נובע משילוב של גורמים ביולוגיים המשפיעים על הביטוי של הפרעת קשב, עם גורמים חברתיים הקשורים להבדלים מגדריים בתהליכי החברות. זאת משום שהחברה מראה פחות סבלנות כלפי בנות שאינן מתנהגות כראוי בהשוואה לבנים שמתנהגים באותו האופן.
  • הבדלים בקצב ההבשלה – ילדים שנראים פחות בשלים בהשוואה לבני גילם מופנים יותר לאבחון ו… בנות נוטות להתבגר מהר יותר בהשוואה לבנים.

רוצים לשמוע עוד?

להסבר המלא צפו בסרטון ADHD in Girls: How to Recognize the Symptoms:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסטים האלו:

הפרעת קשב וריכוז – חשיבות האבחון המוקדם / אבי שפירא

זהו אחד המאמרים הטובים בנושא הפרעת קשב בשפה העברית, אשר מתייחס בין היתר גם להרבה היבטים של השיח הציבורי בנושא.
אמנם הוא נכתב לפני יותר מעשור (בשנת 2004), אבל הוא כתוב בצורה ברורה וידידותית לקורא ומגיש לציבור מידע חשוב על הפרעת קשב, האבחון שלה והטיפול בה. שימו לב – אם אתם מחפשים מידע כללי זה מקור טוב להתחיל ממנו, לנתונים עדכניים ומדויקים יותר מומלץ כמובן לפנות לספרות המחקרית מהשנים האחרונות.

מתוך תקציר המאמר:

הפרעת קשב וריכוז נחשבת כיום לאחת ההפרעות השכיחות בתחום הנוירולוגיה והפסכיאטריה של הילד, ויש לה השלכות על עתידם הרגשי, ההתנהגותי והאקדמי של הילדים הלוקים בה. בשנים האחרונות אנו עדים למתקפה ציבורית שיוצאת נגד האבחנה. בכתבה זו אני מקווה להפריך טענות שונות הנובעות, לפי דעתי, משיקולים זרים שאינם ממין העניין. יש לזכור כי המפסידים הגדולים, ומי שנשאר חסר אונים, הם הילדים הסובלים.

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

קראו את ההנחיות של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה


שפירא, א. (2004). הפרעת קשב וריכוז (ADHD). מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By Brunella Iannuzzi CC BY-SA 4.0

הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה / חנה דויד

ילדים רבים בעלי תווית כפולה של מחוננות יחד עם לקות למידה או הפרעת קשב – נופלים “בין הכיסאות”:

מצד אחד, הם אינם מקבלים חינוך למחוננים, שכן לקות הלמידה מונעת מהם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם; הם אף אינם מוכרים כמחוננים, היות ובמבדקי המחוננות אינם משיגים את הציון המינימלי הנדרש כדי להיכלל בקבוצה זו. מצד שני – בשל מחוננותם הם מגיעים להישגים, שאף אם אינם תואמים את יכולותיהם הקוגניטיביות, הם מספיקים כדי להיחשב תלמידים בינוניים, רגילים. פעמים רבות הם מוגדרים כתלמידים עצלים, שאינם מגיעים להישגים שנראה “בבירור” שהם יכולים להגיע אליהם.

שיעור הילדים שלהם אינטליגנציה גבוהה, שהם מוכשרים, יצירתיים, ואף מחוננים, ועם זאת – לקויי למידה או בעלי הפרעת קשב וריכוז, גדול בהרבה משיעור הילדים המחוננים המזוהים כבעלי לקויות אלה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים יפעיל ילד כזה את “מנגנון הפיצוי” המפותח אצלו, דהיינו – יכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות יעזרו לו להסתיר את הלקות שלו, ואולי אף להעלים אותה. לפיכך, הישגיו לא יהיו גבוהים אמנם, אך גם לא יהיו נמוכים במידה כזאת שתצביע בבירור על היותו לקוי למידה, שכן הישגים לימודים בינוניים ואף למטה מכך אינם בהכרח אינדיקציה ללקות למידה. כך ייתפס הילד כבעל יכולות הנמוכות מאלו שיש לו למעשה, אבל לא כלקוי למידה.

נשמע מעניין?

למאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן

לחוברת ההסבר של משרד החינוך עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב – לחצו כאן


דויד, ח. (2010). על לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה. מאתר פסיכולוגיה עברית.

איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב / How to ADHD

אם תהיתם האם יש לכם או לאחד ממכריכם הפרעת קשב, הסרטון הבא יעזור לכם להבין קצת יותר טוב את המצב. מה גם שזה נעשה בדרכה היצירתית והמשעשעת של ג’סיקה המהוללת, אז בכלל הרווחתם 🙂

מתי זה כמו כולם ומתי זה הפרעת קשב?

אחד הדברים שחשוב לזכור, הוא שהפרעת קשב מתייחסת לקצה הקיצוני של הנורמה. כלומר, לכולם יש תפקודי קשב, אבל אצל חלק הם טובים יותר ואצל חלק הם טובים פחות. ממש כמו שלכולם יש אינטליגנציה, חוש קצב, מוטוריקה וכו – אבל אצל חלק זה טוב יותר ואצל חלק זה טוב פחות. למעשה, רוב התכונות האנושיות מתפלגות על העקומה הנורמלית, כך שמבחינה סטטיסטית לחצי מהאוכלוסייה יש יכולת ממוצעת, רבע מהאוכלוסייה מעל הממוצע ורבע מתחת. אם אתם קצת מעל או מתחת לממוצע אתם עדיין “תקינים”, רק המקרים שרחוקים מאוד מהממוצע נחשבים ל”חריגים”.

בהקשר של הפרעת קשב, האבחנה מתייחסת לכל האנשים שתפקודי הקשב שלהם נמצאים בעשירון התחתון ביחס לאוכלוסייה הכללית. כלומר, לקיצונית הנמוכה. זה אומר שאופי התסמינים של הפרעת קשב לא זרים לאדם הממוצע, אך ההבדל הוא בעיקר בעצמה ובתדירות שלהם. לכולם קל יותר להקשיב למשהו מעניין וקשה יותר להקשיב לדברים משעממים. השאלה האם זה קצת קשה, או שזה ההבדל בין תפקוד מעולה לחוסר יכולת להקשיב? כולם מאבדים דברים מידי פעם, השאלה כמה דברים, כל כמה זמן ו…. האם יש לכך השפעה משמעותית על החיים שלכם. יש הבדל בין לאבד מידי פעם איזו גרב בכביסה, לבין לאבד את הדרכון יום לפני טיסה, לבין לאבד את התרופה לאלרגיה בדיוק כשיש התקף חמור וכו. כדי להבין מתי קושי מסוים הופך להפרעה, אתם יכולים לשמוע את ההסבר של ברקלי – בקישור הזה.

לאור כל זאת, אהבתי במיוחד את ההתייחסות של ג’סיקה בסרטון הזה לטענה השגויה ש”לכולם יש הפרעת קשב”. היא אומרת שזה כמו להגיד שכל מי שגבוה יותר מהרצפה הוא גבוה ולכן אין בעצם דבר כזה “גובה” כי כולם בעצם יותר גבוהים מהרצפה… או שאדם מסוים הוא גבוהה כי מידי פעם הוא עומד ליד אנשים שנמוכים ממנו. אבל אם לוקחים מישהו שמתנשא לגובה של 190 ומשהו, אפשר להגיד שהוא גבוה כל הזמן… אגב, דוגמה נוספת להשוואה מהסוג הזה תוכלו לראות גם בסרטון על הסיפור האישי של ריק גרין – בקישור הזה

סקרנים?

צפו בסרטון How to Know if You Have ADHD וזכרו – בכל מקרה, כדי לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב יש לפנות לאבחון מקצועי מלא.
לקריאת הקריטריונים של משרד הבריאות עבור אבחון של הפרעת קשב – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את האבחון הבלתי פורמלי להפרעת קשב – בקישור הזה

ובסרטון ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה


תמונה: By Sailko CC BY-SA 3.0

אמות מידה לאבחון הפרעת קשב / משרד הבריאות

הדרך היחידה לשלול או לאמת את החשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, היא אבחון מקצועי מלא על ידי איש מקצוע רפואי שהוסמך לך. זאת משום שהפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיי קשב ולכל גורם מתאים טיפול אחר. לכן חשוב מאוד לוודא מה המקור או המקורות לקשיים לפני בניית תכנית העבודה הטיפולית עבור כל מקרה.

איך אפשר לדעת מהו אבחון רציני?

קוראים את אמות המידה לאבחון של משרד הבריאות – בהצלחה!

ו… אם הקישור הקודם לא נפתח לכם – כנסו לכאן

 

מי יכול לאבחן הפרעת קשב וריכוז ADHD?

בנוסף לנוירולוגים, פסיכיאטריים ורופאים התפתחותיים, משרד החינוך מעביר הכשרות לאבחון הפרעת קשב גם לרופאי משפחה ורופאי ילדים. רופאי ילדים ומשפחה שעברו את ההכשרה הייעודית וצברו ניסיון בתחום של הפרעת קשב, מוסמכים לאבחן הפרעת קשב.

  • לרשימת הרופאים שעברו הכשרה ייעודית של משרד הבריאות – כנסו לכאן

כמו כן, חשוב לדעת שפסיכולוגים לא יכולים להשלים את האבחון בכוחות עצמם ועל כן עליהם להפנות את המאובחנים לרופא לביצוע בדיקה גופנית, שלילה של תחלואה נלוות ובירור הצורך בטיפול תרופתי. זאת משום שהאבחון של הפרעת קשב חייב לכלול הערכה או שלילה של התחלואה הנלוות, כפי שמצויין בסעיף 2.2.

  • להסבר על אבחנה מבדלת והחשיבות שלה לתהליך האבחון – כנסו לכאן

רוצים ללמוד עוד?

להסבר על מבחנים ממוחשבים והתפקיד שלהם ככלי אבחון אופציונליים – כנסו לכאן

להסבר על אבחון בגיל הרך – כנסו לכאן


תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז / חן ספקטור

תקציר המאמר:

רוב הסטודנטים מגיעים לאקדמיה ומתחילים ללמוד לתואר הראשון, כשהם עדיין נמצאים בשלבי ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. זוהי תקופה שבה מצופה מהאדם להתחיל לעמוד בזכות עצמו לא רק במסגרת הלימודים, אלא בכל תחומי החיים. הלימודים באקדמיה כרוכים בעלייה ברמת הקושי בלימודים וכן מצריכים יכולת גבוהה של ניהול עצמי. סטודנטים עם הפרעת קשב נאלצים להתמודד, בנוסף לכל האתגרים המשותפים להם ולחבריהם ללימודים, גם עם הסימפטומים של הפרעת קשב וגם עם הסטיגמות הכרוכות בה. מאמר זה שופך אור על ההיבטים השונים של תקופה ייחודית זו עבור סטודנטים עם הפרעת קשב, במטרה לפתוח צוהר להתמודדות בונה, חיובית, נאורה ומקדמת עם המצב.

לקריאת המאמר המלא על השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה – לחצו כאן

אהבתם?

ראו את הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים – בקישור הזה

וקבלו טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה

 


ספקטור, ח. (2015). סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז: השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Familiengrab des Otto Schurig CC BY-SA 3.0

תפריט נגישות