טיפול רגשי: חוק הפסיכולוגים, אתיקה מקצועית והקשר להפרעת קשב / חן ספקטור

בפוסט הזה אציג לכם את ההיבטים המשפטיים והאתיים של טיפול פסיכולוגי, אשר נועד לתת מענה למגוון רחב של בעיות וקשיים רגשיים.

לפני שנתחיל – חשוב לי להבהיר שהפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אלא הפרעה נוירו-התפתחותית. כלומר, היא נובעת מליקוי בתפקוד הנוירולוגי של מערכת העצבים ומופיעה בשלבי ההתפתחות המוקדמים של האדם.

• מידע נוסף על מערכת העצבים האונשית תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הצהרת קונצנזוס בנוגע להפרעת קשב, הכוללת הסברים על הגורמים והטיפול תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה הקשר של ADHD לפסיכולוגים או לקשיים רגשיים?

למרות שהפרעת קשב היא לא הפרעה רגשית, היא כן יכולה ליצור קשיים בוויסות רגשי – ממש כמו שהיא יוצרת קשיים בוויסות מוטורי, קוגניטיבי או מילולי.

• תוכלו לשמוע הסבר נוסף על קשיי הוויסות הרגשי האופיניים הפרעת קשב – בקישור הזה

עם זאת, גם בהינתן קשיים בוויסות הרגשי, הפרעת קשב לא משנה את התגובות הרגשיות הראשוניות של האדם. לכן, בהיעדר מקור קושי רלוונטי אחר, הרגשות של אנשים עם הפרעת קשב מתעוררים באופן ספונטני ותואם מציאות, כתגובה לאירועים בעולמו החיצוני או הפנימי של האדם. במילים אחרות – שמחים כששמח, עצובים כשעצוב, כועסים כשמכעיס וכו.

באופן כללי קשיי ויסות רגשיים לא משנים את טיב הרגש או אופן ההתעוררות שלו. הם באים לידי ביטוי רק לאחר שרגש מסויים כבר התעורר. בהינתן רגש פעיל כלשהו, קשיי הוויסות הרגשי פוגעים ביכולת של האדם לשלוט בעוצמה של אותו הרגש. היכולת לשלוט על עוצמת הרגש חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת להגיב בצורה הסתגלותית למצבים רגשיים. פגיעה ביכולת הזו, עלולה להקשות על האדם להגיב בצורה הסתגלותית במקרים אלו.

למען הסר ספק, חשוב לי להדגיש שקשיי ויסות רגשיים לא מתחייסים לאירועים קיצוניים, שמעצם טבעם יעוררו רגשות עוצמתיים וסוערים בכל אדם. כמו כן, לא מדובר במצבים שבהם מסיבות אישיות כאלו או אחרות, אדם מסויים מסרב למתן את רגשותיו, או אף משלהב את עצמו בכוונת תחילה.

קשיי ויסות רגשי מתייחסים רק למקרים שבהם אדם מתקשה למתן את רגשותיו, בתגובה למצב שבו רוב האנשים יוכלו למתן את רגשותיהם אם יהיו מעוניינים בכך. כלומר, קשיי ויסות רגשי מתייחסים למקרים שבהם הרגשות של האדם מתמידים או מתעצמים בניגוד לרצונו. כמו כן, קשיי ויסות לא חייבים להוביל לתגובות רגשיות מקסימאליות בכל מצב רגשי. הם יכולים לבוא לידי ביטוי גם בשכיחות גבוה יחסית של רגשות גבוהים יחסית, באופן שיוצר פגיעה משמעותית בתפקוד או באיכות החיים של האדם.

עם זאת, חשוב לציין שהפרעת קשב היא לא המקור האפשרי היחיד לקשיי ויסות רגשיים. ישנם גורמים רבים שיכולים להקשות על אדם לשלוט ברגשותיו. לכן, אם יש ספק בנוגע לאופי או מקור הקשיים הרגשיים – יש לעשות אבחנה מבדלת מול פסיכיאטר (כפי שיוסבר בהמשך), שבמקרה הצורך ידע גם להמליץ על הטיפול המתאים עבור כל מקרה לגופו.

שמח פה ביחד 😉

הפגיעה ביכולת הוויסות הרגשי מצטרפת אל הקושי הכללי שהפרעת קשב יוצרת בניהול עצמי, גם במצבים ניטרליים מבחינה רגשית.

• תוכלו למצוא הסבר על הפרעת קשב וקשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה

כלומר, קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב לא מופעים לבד כקושי יחידי ברגע מסויים. הם תמיד מצטרפים לתסמינים האחרים של הפרעת קשב. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב לא רק נוטים יותר להיקלע לסערת רגשות בהשוואה לאנשים בלי הפרעת קשב, אלא גם עלולים להתקשות יותר להתמודד עם רגשות סוערים באשר הם.

• תוכלו למצוא הסבר על ההשלכות של כל ה”שמח” הזה ביחד – בקישור הזה
• והסבר על ה”עוד יותר שמח”, כשמצטרפים לכל העסק גם שינויים הורמונליים של נשים – בקישור הזה

קשיים רגשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב

מעבר לקשיי הויסות הרגשי, הפרעת קשב לא סותרת קשיים רגשיים נוספים, אשר יכולים להתקיים במקביל אליה או להתפתח בעקבותיה.

• הקשיים שמתקיימים במקביל להפרעת קשב ולא נובעים ממנה, מכונים קשיים ראשוניים. קשיים מסוג זה יכולים להתפתח אצל כל אדם, עם או ללא הפרעת קשב, כתוצאה מנטייה מולדת או נסיבות חיים.
• הקשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, אך מתפתחים בעקבותיה – מכונים קשיים משניים. אלו הם קשיים שלא היו נוצרים אצל אדם מסויים, אם לא הייתה לו הפרעת קשב.

משום שהקשיים הרגשיים המשניים לא נוצרים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, ניתן לצמצם ואף למנוע אותם, באמצעות הסברה, איתור מוקדם והתאמה אישית של מערך טיפולי רב תחומי.

• תוכלו למצוא את הדף המרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה

אילו קשיים רגשיים משניים יכולים להתעורר בעקבות הפרעת קשב?

קודם כל, עצם קיומה של הפרעת קשב יכול להיות מצב מדכא כשלעצמו. גם אם אין נטיה מולדת לדיכאון וגם כהשאדם נמצא בסביבה מיטבית ולא נתקל בנסיבות חיים קשות מעבר לכך שנולד עם הפרעת קשב.

• תוכלו ללמוד עוד על ההשלכות של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה

בהמשך לכך, הפגיעה של התסמינים בתפקוד, יוצרת מצבים רבים של כישלון ותסכול, שהשלכותיהם הרגשיות מצטברות לאורך זמן. כך שהחוויה היום יומית של הפרעת קשב, יכולה להיות מעייפת ושוחקת מאוד. בנוסף, האופי השקוף של הפרעת קשב מגביר עוד יותר את האתגרים הרגשיים של אנשים עם הפרעת קשב. שכן השפעת התסמינים יכולה להיות שקופה גם לאדם עצמו, באופן שגורם לו להיתקל בה שוב ושוב באופן מפתיע.

• תוכלו לשמוע את ההרצאה של ד”ר איריס מנור בנושא – בקישור הזה

ו… זה לא הסוף – על הקשיים שנובעים מההשלכות של הפגיעה התפקודית של התסמינים, נוספים במקרים רבים גם קשיים רגשיים שנובעים מהאינטרקציה עם הסביבה בעקבות ההשלכות הללו. כלומר, בעקבות כל הדברים שהאדם לא מצליח לעשות (או לא לעשות) בהשוואה למצופה מבני גילו, או ליתר דיוק – מבני גילו שאין להם הפרעת קשב.

במקרים שבהם חסרה מודעות לעצם קיומה של הפרעת קשב, או לאופן שבו היא פוגעת בתפקוד של האדם, הסביבה עלולה לשייך באופן שגוי את הביטוי של התסמינים למאפיינים אישיים כמו, אופי, רצון, או יכולת. במקרים אלו האינטראקציות סביב הקשיים, צפויות לקבל אופי שלילי שהולך ומתעצם עם הזמן. זאת במיוחד עבור קשיים עם ביטוי חיצוני בולט, או קשיים שמפריעים לסביבה. עם הזמן האדם עלול להפנים את השיוך השגוי לקשייו ולהאמין למסרים השלילים שקיבל מדמויות סמכות רבות במהלך חייו.

• תוכלו לקרוא את התיאור הקולע של אחד העם לסכנה הגדלה שמצב זה יוצר עבור נפשו של האדם – בקישור הזה

האם הקשיים נובעים מהפרעת קשב, בעיה רגשית או גם וגם?

במקרה שיש חשד להפרעת קשב לצד מעורבות רגשית מכל סוג, צריך לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב לקשיים רגשיים מול פסיכיאטר שידע לבדוק את שני התחומים ולהתייחס לאינטראקציות ביניהם.

• את אמות המידה לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו לשמוע – בקישור הזה

שימו לב – בעוד שפסיכולוגים יכולים לתת הערכה רגשית ולאבחן מגוון רחב של מצבים רגשיים, הם לא יכולים לאבחן הפרעת קשב, או לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב למצבים רגשיים. זאת משום שחסרה להם ההכשרה הרפואית, אשר חיונית לשלילת גורמים פיזיולוגיים אחרים לקשיים ונדרשת לאבחון הפרעת קשב על פי אמות המידה של משרד הבריאות.

עם זאת, מסיבות פוליטיות נכנסו לאמות המידה ניסוחים מטעים ומעורפלים בנושא. יש המפרשים נוסחים אלו באופן שגוי כהיתר או הסמכה לפסיכולוגים לאבחן הפרעת קשב. למרבה הצער, אחד מהגורמים הללו הוא משרד החינוך בכבודו ובעצמו, אשר באופן כללי התייחסותו להפרעת קשב (נכון לשנת 2032) מחפירה, מבישה, פוגענית ובלתי מקצועית בעליל.

• את הביקורת שלי כלפי המדיניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב, כולל הסבר מורחב על סוגיית הפסיכולוגים בהקשר האבחוני תוכלו למצוא – בקישור הזה.

חוק ואתיקה של טיפול פסיכולוגי רגשי

חוק הפסיכולוגים תשל”ז 1977 מסדיר את העיסוק הפסיכולוגי.

למען הסר ספק, ישנם אנשי מקצוע נוספים המוסמכים על פי חוק לתת טיפול רגשי (כמו למשל עובדים סוציאליים קליניים). עיסוקם של אנשי מקצוע אלו מוסדר בחוקים אחרים שלא יפורטו כאן, מתוך שאיפה שלא להאריך ולסרבל את ההסבר יתר על המידה. אם אתם מעוניינים לקבל טיפול רגשי מאיש מקצוע שאינו פסיכולוג – בבקשה תשאלו אותו בדיוק מה ההסמכה שלו ועל פי איזה חוק הוא מוסמך לטפל.

• אם איש מקצוע לא יודע להגיד מה ההסמכה החוקית שלו ומה החוק שמסדיר אותה, עדיף לא לאפשר לו לטפל בכם – זהו דגל אדום.
• כמו כן, אם איש מקצוע מגיב לשאלות בנוגע להכשרה שלו בכל צורה שהיא לא מקצועית, ברורה ומכבדת (למשל: בתוקפנות, זלזול, כעס, התממות, עלבון וכו) – זהו דגל אדום נוסף.

במקרים כאלו, יש להגיד “תודה שלום” וללכת לבדוק את הבא בתור.

בנוסף, חשוב לזכור שדגלים אדומים לא תמיד מופעים באופן מפורש, חד משמעי, מוחשי וברור. לכן, גם כשאין שום דבר בעייתי על פני השטח, אבל יש לכם תחושה לא טובה בבטן מהאינטראקציה הראשונית מול איש מקצוע – גם אם אתם לא יודעים להסביר אותה, או שההסבר לא הגיוני, עדיף ללכת למישהו אחר. דבר זה נכון גם אם התעוררה בכם תחושה לא טובה, אחרי אינטראקציה ראשונית טובה, או אפילו לאחר היכרות חיובית ממושכת.

פרט להסמכה הפורמלית ולרמה המקצועית, יש משמעות רבה גם למה שקורה (או לא קורה) ברמת הכימה הבין-אישית. אומנם בטיפול רגשי יכולים לעלות תכנים קשים ומאתגרים, אך המטפל אחראי ליצור עבורכם סביבה בטוחה ומוגנת, שתאפשר לכם להתמודד בצורה בריאה ומועילה עם כל התכנים שיעלו. אם אתם לא מרגישים בנוח, או אם אתם מרגישים שהדינאמיקה שנוצרה לוקחת אתכם למקום לא טוב – להגיד “תודה שלום” וללכת לבא בתור.

• כדי לאתר אנשי מקצוע טובים באיזור המגורים שלכם, ניתן להיעזר בקבוצת הבת שלנו להמלצות – בקישור הזה

בחזרה לפסיכולוגים:

בסעיף הראשון של חוק הפסיכולוגים, העיסוק בפסיכולוגיה מוגדר כ”עיסוק מקצועי כמשלח יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני אדם וכן טיפול, שיקום ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור”.

כאמור, למרבה הצער קיימים שלל נותני שירות, אשר מציגים את עצמם כמטפלים רגשיים או כפסיכולוגים, חרף היעדר הכשרה או הסמכה לעבוד בתחום. לכן, חשוב שתדעו שעל פי חוק הפסיכולוגים, פסיכולוג מוגדר כ”אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר”

• ניתן לבדוק אם איש מקצוע מסויים אכן נמצא בפנקס הפסיכולוגים, דרך האתר משרד הבריאות – בקישור הזה

כמו כן, בסעיף 2 א. החוק מציין ש”לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו”

סעיף 5 מוסיף על כך ש”לא ישתמש אדם בתואר “פסיכולוג”, או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק בפסיכולוגיה, אלא אם הוא פסיכולוג”

עוד דברים שכדאי לדעת על מה מותר ומה אסור לפסיכולוגים לעשות

סעיף 4 בחוק מציין ש”מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יטפל במתן תרופה או הלם חשמלי לבני אדם, אלא אם הוא מורשה לכך כדין”. כלומר, פסיכולוג ללא הכשרה רפואית לא יכול לתת יעוץ רפואי בנוגע לשימוש בתרופות, אסור לו לתת למטופליו תרופות על דעת עצמו ואסור לו להנחות אותם להפסיק או לשנות טיפול תרופתי קיים. עם זאת, פסיכולוג בהחלט יכול להפנות את מטופליו לרופא הרלוונטי, במקרים שבהם הוא חושד שיש צורך בטיפול תרופתי חדש או בשינוי של טיפול תרופתי קיים. כך או כך, כל החלטה בנוגע לתרופות, צריכה להתקבל בהסכמה מודעת מול רופא ובאישורו בלבד.

הימנעות מפרסום מטעה

סעיף 6 א. מציין ש”פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות” וסעיף 6 ד. מצויין ש”לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה”, כך שאסור לפסיכולוגים להציג את עצמם כעוסקים בצורה כזו או אחרת בטיפול תרופתי, באבחון של הפרעת קשב, או להציע כל שירות אחר שאסור להם לעסוק בו.

מאותם סעיפים משתמע גם שאסור לפסיכולוגים להציג את הטיפול שהם מציעים לאנשים עם הפרעת קשב באופן מטעה. זה כולל תיאור שגוי של הפרעת קשב כמצב רגשי, או כמצב שניתן לריפוי באמצעות טיפול רגשי. זאת משום שהפרעת קשב היא מצב כרוני, שנכון להיום אין אפשרות “לרפא” אותה לחלוטין בשום דרך או צורה. כמו כן, כפי שהצגנו בתחילת הפוסט, לא מדובר במצב רגשי, אלא בהפרעה נוירו התפתחותית.

למען הסר ספק  – המערך הטיפולי בהפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, אין אף טיפול שעומד בפני עצמו או מתאים לכולם. הוא לא נועד לרפא או להעלים הפרעת קשב, אלא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה של התסמינים ברמת התפקוד ואיכות החיים, בהינתן המשך קיומה של ההפרעה לאורך כל חיי האדם. אין אף טיפול שיכול לבוא במקום טיפול מסוג אחר או להחליף טיפול מסוג אחר. כל טיפול מאפשר לתת מענה להיבטים מסויימים בדרכים מסויימות, ויש לו יתרונות וחסרונות משל עצמו.

כתוצאה מכך אי אפשר לקבוע באופן כללי, שטיפול מסויים טוב יותר או פחות מטיפולים אחרים, עבור אנשים עם הפרעת קשב. ערכו של כל טיפול נמדד באופן פרטני, עבור כל מקרה לגופו, על פי תרומתו הייחודית למערך הטיפולי של אותו אדם.

כמו כן חשוב להבדיל בין קשיי קשב על רקע רגשי, לבין הפרעת קשב, אשר יכולה להתקיים גם בהיעדר כל קושי רגשי מכל סוג ולא סותרת אף קושי אחר.

• תוכלו ללמוד עוד על ההבדל בין קשיי קשב והפרעת קשב – בקישור הזה

סודיות מקצועית

סעיף 7 א. מתייחס לנושא הסודיות המקצועית של פסיכולוגים ומתאר אותה בצורה הבאה:

מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מנסיבות אלה:

1. גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם
2. קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע
3. האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.

שימו לב שלפי החוק – גם עם חתמתם על טופס ויתור סודיות, אתם יכולים לבטל אותו בכל שלב.
עם זאת, חשוב לשים לב גם שנוסח החוק לא מפרט מהם התנאים שבהם ניתן לגלות מידע ללא הסכמת המטופל, כלומר מה הקריטריונים לפיהם נקבע שהמידע דרוש לשם טיפול באדם ובאילו מקרים קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע.

לכן אני ממליצה שתעלו את הנושא מול הפסיכולוג כשאתם מתחילים את הטיפול, או בכל שלב שמרגיש לכם מתאים במהלכו. זה חשוב ברמת תיאום הציפיות ותחושת הביטחון האישי שלכם במהלך הטיפול.

• תוכלו לשמוע הסבר נוסף על נושא הסודיות בטיפול, מהזווית האמריקאית – בקישור הזה
  אבל… שימו לב – בעוד שקיימת חפיפה משמעותית בהתייחסות החוקית לנושא הסודיות ברחבי העולם, יכולים להיות הבדלים בין ישראל למדינות אחרות. הסרטון נועד רק להציג את העקרונות הכלליים והשיקולים הנפוצים בתחום.

למען הסר ספק, אין לי הכשרה משפטית והמידע באתר אינו יעוץ משפטי. לכן, אם אתם רוצים להבין לעומק את ההיבטים המשפטיים של סוגיה זו או כל סוגיה חוקית אחרת, יש להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בנושא הרלוונטי. אם אתם נמצאים בחו”ל, או מקבלים טיפול מאיש מקצוע שנמצא בחו”ל (למשל באופן מקוון) – יש לברר מה אומר החוק במדינה הרלוונטית.

הסכמה מדעת

על פי הקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, ההסכמה מדעת היא תנאי הכרחי לקיומה של התערבות פסיכולוגית.

• הנהלים בנוגע להסכמה מודעת מפורטים בפרק ד של חוק זכויות החולה, התשנ”ו 1996, אשר תוכלו למצוא – בקישור הזה

מה לעשות במקרים של הפרת חוק?

אם נתקלתם בפסיכולוג שעובר על החוק בכל צורה ואופן, או באדם שמציג את עצמו כפסיכולוג למרות שהוא לא מוסמך לכך, ניתן ואף רצוי לדווח על המקרה למשרד הבריאות, למען ביטחון הציבור.

• תוכלו למצוא את ההסבר של משרד הביראות בנוגע להגשת תלונה כנגד פסיכולוגים – בקישור הזה

לסיכום

הפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אך היא יכולה ליצור קשיים בוויסות הרגשי. כמו כן, הפרעת קשב יכולה להוביל לקשיים רגשיים משניים, בעקבות הפגיעה בתפקוד וההשלכות המעשיות והחברתיות שלה בחיי היום יום של האדם. בנוסף, היא אינה סותרת את קיומם של קשיים רגשיים ראשוניים ממקורות אחרים, אשר יכולים ואף נוטים להופיע במקביל להפרעת קשב באופן בלתי תלוי.

כתוצאה מכך, לעיתים קרובות עולה הצורך להוסיף מענה רגשי, למערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב. עם זאת, טיפול רגשי לאנשים עם הפרעת קשב לא נועד לתת מענה ישיר או עקיף לתסמינים של הפרעת קשב, אלא לשלל ההיבטים הרגשיים שנוטים להתלוות אליה, או להיווצר בעקבותיה.

המענה הישיר היחיד לתסמינים של הפרעת קשב הוא הטיפול התרופתי, שנמצא באחריות רופא מומחה בלבד. פסיכולוגים לא יכולים לאבחן הפרעת קשב ולא יכולים לתת יעוץ תרופתי, או להתערב בטיפול התרופתי. הם כן יכולים לאתר חשד להפרעת קשב ולהפנות לרופא מומחה לאימות או שלילת החשד. כמו כן, הם יכולים להפנות לרופא מומחה, כדי לבדוק האם יש צורך לעדכן את הטיפול התרופתי הקיים, או לבחון את הצורך בו אם אינו קיים.

אומנם קיימים טיפולים ייעודיים נוספים להפרעת קשב, אך פרט לטיפול התרופתי יתר האפשרויות הטיפוליות נועדו לייעל את ההתמודדות עם הסתמינים ולא לשנות אותם. כלומר, הם נותנים מענה לתסמינים באופן עקיף. טיפולים לא תרופתיים מתבססים לרוב על שילוב מותאם אישית של הסברה, רכישה ופיתוח של אסטרטגיות ומיומנויות, התאמה סביבתית, שימוש בעזרים וטכנולוגיה מסייעת. כמו כן, לילדים נהוג לצרף גם הדרכת הורים.

אף אחד לא יכול לרפא הפרעת קשב!
המערך הטיפולי נועד לצמצם ככל הניתן את ההשפעה של התסמינים כדי לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם.
טיפול רגשי יכול להיות חלק חיוני ומשמעותי מהמערך הזה עבור מקרים שבהם יש גם קשיים רגשיים, אבל אין בכוחו להחליף טיפולים אחרים להפרעת קשב.

העיסוק הפסיכולוגי מוסדר על פי חוק,  שבו מתואר מי ראשי להציע טיפול רגשי ובאיזה אופן. חשוב לוודא שאיש המקצוע שבחרתם פועל על פי חוק, כדי לקבל את המענה הרגשי המיטבי ולהימנע משלל צרות שהחוק נועד למנוע.

נשמע מעניין?

את חוק הפסיכולוגים תוכלו למצוא  – בקישור הזה

את קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי – בקישור הזה

ואת הסבר על הקשר בין דיכאון להפרעת קשב – בקישור הזה