נשים, הורמונים והפרעת קשב – מה קורה כשהכל מתערבב? / How to ADHD

על הפרעת קשב ונשים

יש באתר שלנו כבר הרבה מידע על הבדלי מגדר שתוכלו למצוא – בקישור הזה

למעשה ג’סיקה כבר עשתה בעצמה סרטון על הביטוי של הפרעת קשב אצל בנות, נערות ונשים, שבו היא התייחסה להרבה דברים חשובים כמו הקושי באיתור והנטייה לתת- אבחון שמובילה לחוסר הנגשה של הטיפול. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה

בסרטון הזה היא חוזרת על חלק מהדברים שנאמרו (אבל תמיד טוב לשמוע שוב) ומתייחסת להיבט חדש שאני כמעט ולא רואה אליו התייחסות, והוא הפן הפיזיולוגי של הבדלי מגדר. הכוונה לשינויים הורמונליים, כמו המחזור החודשי, וההשפעה שלהם על התסמינים ועל התגובה לטיפול התרופתי.

בהקשר של הטיפול התרופתי, אני מזכירה כמובן שהאתר לא נועד ליעוץ רפואי. לכן, אם אתן חושדות שזה יכול להיות רלוונטי לכן, תעלו את זה מול הרופא המטפל כדי לבדוק במה מדובר ומה אפשר לעשות. אם הוא לא מכיר את הנושא, תבקשו ממנו לבדוק בספרות ומול קולגות. זאת משום שככל שיותר רופאים יתמודדו עם השאלה, יגדל הלחץ לקדם את המחקר בתחום.

כרגע כמו שג’סיקה אומרת בסרטון, יש מעט מאוד מידע בקשר להשפעות הורמונליות של נשים סיס-ג’נדריות (ועל טרנסג’נדרים/ות כמעט ואין מידע בכלל). לכן מאוד חשוב לעודד את המודעות והמחקר.

אגב, פערי מגדר בידע רפואי לא אופייניים רק להפרעת קשב, אלא מהווים בעיה רפואית כללית בתחומים רבים. לכן מומלץ בכל בעיה רפואית לשאול את הרופא המטפל: “האם המצב שלי או הטיפול בו מושפעים משונות מגדרית?”. אומנם גם אם כן, לא תמיד ידעו, אבל טוב שיתחילו לשאול. מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה

עיקרי הדברים

  • אין דבר כזה “הפרעת קשב נשית” או “תסמינים נשיים של הפרעת קשב” – לגברים ולנשים יש את אותה “הפרעת קשב” עם אותם תסמינים. אבל… הפרעת קשב נוטה להשפיע בצורה שונה על גברים ונשים. ההבדלים האלו נובעים משילוב של גורמים ביולוגיים וחברתיים (הסבר מורחב בנושא תוכלו למצוא בסרטון הקודם של ג’סיקה שקישרתי בתחילת הפוסט).
  • גם גברים וגם נשים שיש להם/ן חשד בנוגע לקיומה של הפרעת קשב, צריכים ללכת לאבחון כדי לאמת או לשלול אותו ולקבל את המערך הטיפולי המתאים במידה והחשד מאומת ואכן יש הפרעת קשב. כלומר, אין הבדל מגדרי בצורך באבחון וטיפול בהפרעת קשב.
    • את אמות המידה של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
    • דף מרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשתנות או להחמיר בשלבים שונים של המחזור החודשי.
  • התסמינים של הפרעת קשב יכולים להשתנות אצל נשים בשלבים שונים של החיים, כמו גיל ההתבגרות, ובמצבים שונים של הגוף, כמו הריון.
  • הצרכים הטיפוליים, המטרות הטיפוליות והטיפול התרופתי יכולים להשתנות בהתאם למצב ההורמונלי הנוכחי של האישה.

אבל הרופא שלי כבר יודע את כל זה לא?

אה…. רוב הסיכויים שלא.

גם אם הרופא שלכן מומחה להפרעת קשב ומודע לנושא, אין מספיק מחקר בתחום. מה גם שההגדרות של ספר האבחנות DSM מתאימות יותר למאפיינים הגבריים של הפרעת קשב, כך שהאבחון של נשים נוטה להתפקשש וגם כשהן מאובחנות, יש קושי להתאים את הטיפול למאפיינים המגדריים, לפיזיולוגיה ולצרכים האישיים של כל אישה לגופה.

הפרעת קשב אצל נשים נוטה להיות חמורה יותר מכפי שנראה לעין. ברמה הביולוגית נשים נוטות לחוות יותר תסמינים מופנמים או תסמינים מוחצנים שלא תואמים את הייצוג הסטיגמטי של הפרעת קשב – כמו למשל, היפראקטיביות מילולית במקום מוטורית. כמו כן, הבדלי המגדר בתהליכי החברות מעודדים נשים להסתיר יותר את התסמינים החיצוניים שלהן בהשוואה לגברים.
כתוצאה מכך בהרבה מקרים נשים שהפרעת הקשב שלהן טרם אובחנה, יקבלו אבחנה שגויה או חלקית, רק על פי המצב הרגשי שנלווה להפרעה או מתעורר בעקבותיה – כמו דיכאון, חרדה וכו’. זאת משום שבמקרים רבים הקשיים הרגשיים של נשים יהיו בולטים יותר מהפרעת הקשב שלהן. אבחנה שגויה עלולה לגרום לטיפול לא יעיל, או פחות יעיל, לצד הזנחה של מקורות הקשיים שטרם אובחנו. מידע נוסף על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה

כלומר, לנשים עם הפרעת קשב יש פחות סיכוי להגיע לאבחון, כשהן מגיעות לאבחון יש פחות סיכוי לקבל אבחנה ו… גם אם קיבלו אבחנה, יש פחות סיכוי לקבל טיפול (תרופתי או אחר).
ג’סיקה מדגישה גם שאין הבדל מגדרי באפקטיביות של טיפול תרופתי להפרעת קשב כשהוא מותאם אישית מול רופא מומחה. הבעיה היא שהוא פחות נגיש לנשים בגלל ההטייה המגדרית שתיארתי, בנוסף המחסור בידע ומודעות מקשה על תהליך ההתאמה. כך שגם כשאישה עם הפרעת קשב מגיעה לקבל טיפול תרופתי מול רופא מומחה, רוב הסיכויים שהשינויים ההורמונליים שמשפיעים הן על התסמינים והן על התגובה לתרופה לא יילקחו בחשבון.

ג’יסקה מתארת בסרטון את החוויה האישית שלה וההשלכות הנפשיות של איתור בגיל מאוחר. אם תרצו תוכלו לראות את סרטון ה TED שלה, שם היא מספרת בהרחבה על ההיסטוריה שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD in Women ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על הכאב השקט של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ולראות את הסרטון “מה לא בסדר איתי?” שממחיש את הנושא – בקישור הזה

 

הרפואה והבריאות שלו ושלה – על הבדלי מגדר פיזיולוגים / Paula Johnson

בסרטון שלפניכם תוכלו לראות את הרצאת ה- TED של Paula Johnson – מנהלת מרכז שייעודו לגלות מדוע יש הבדלים בין המינים ולהשתמש בידע זה כדי לשפר את בריאותן של נשים.

היא מספרת ש בשנת 1993, נחתם “חוק חידוש המכונים הלאומיים לבריאות”, והחוק הזה נתן תוקף לכך שנשים ומיעוטים ייכללו בניסויים קליניים שזוכים למימון של המכונים הלאומיים לבריאות. מאז נשים נכללות דרך-שגרה במחקרים קליניים. בעקבות זאת החלו להתגלות הבדלים גדולים בדרכים בהן גברים ונשים חווים מחלות. עד לפני 20 שנה, כמעט ולא היו לנו כלל נתונים לגבי בריאות הנשים מעבר לתפקודי הרבייה שלנו. לעומת זאת, היום ידוע לנו שלכל תא יש מין, כלומר – גברים ונשים נבדלים עד לרמת התא והמולקולה. ההבדלים האלו נמצאים בכל אחד מאיברי גופינו: החל מהמוח ועד ללב, לריאות ולמיפרקים.

הבדלים אלו באים לידי ביטוי גם בקרב גברים ונשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD על התחלואה הנלוות שלה. תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא הבדלי המגדר – בקישור הזה.

אבל…. למרות ההתקדמות המחקרית והידע החדש שהצטבר על הבדלי מגדר פיזיולוגים, לא תמיד הבדלים אלו זוכים להתייחסות המתאימה.

למה להשאיר את בריאות הנשים בידי המזל?

לפי Paula Johnson בריאותן של נשים מופקרת לידי הגורל בשתי דרכים שונות:

  1. מחסור במחקר ייעודי – יש כל-כך הרבה ללמוד, ואיננו טורחים לבצע את ההשקעה הנחוצה כדי להבין במלואם את ההבדלים בין המינים.
  2. מחסור ביישום הידע הקיים – איננו לוקחים את מה שכבר למדנו ומיישמים זאת דרך-שגרה בטיפול הרפואי.

Paula Johnson טוענת שאנו פשוט לא עושים מספיק. היא טוענת שיש לנו הכלים, יש לנו הטכנולוגיה כדי לבצע את האבחון, אך לעתים קרובות מדי לא ניתנת התייחסות ראויה להבדלי המגדר.

היא מציגה את הסוגיה במסגרת הנושא של שוויון זכויות, כחלק מהאיכות וההגינות של המדע והרפואה.

מה אפשר לעשות?

זה מה שPaula Johnson מציעה לנו לעשות כדי לקדם את הנושא:

  1. להתייחס לבריאות נשים כמו כל נושא אחר שחשוב לכם.
  2. כל אישה שמגיעה לטיפול וכל מי שמלווה אישה שמגיעה לטיפול, צריכים לשאול את הרופא שאלה אחת פשוטה: “האם המחלה או הטיפול האלה שונים אצל נשים?”
    זאת משום, שסביר להניח התשובה היא “כן”.
    אמנם ייתכן שהרופא לא ידע את התשובה, אבל אם נתחיל לשאול את השאלה הזו הרבה הרופאים יתחילו לבדוק ולחקור.

תוספת קטנה של חן:

בנוגע לטיפולים תרופתיים (עבור כל מצב רפואי ולא רק הפרעת קשב) כדאי להוסיף גם את שתי השאלות הבאות

  1. האם התגובה לתרופה משתנה במהלך החודש, בהתאם לשלבי המחזור השונים?
  2. האם נבדקה אינטראקציה של התרופה הזו עם גלולות?
    (זה חשוב במיוחד עבור נשים שנוטלות גלולות או שוקלות לקחת בהמשך, אבל טוב גם לידע כללי וכאמור לעידוד המחקר בנושא)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Paula Johnson: His and hers … healthcare ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

תוכלו לראות את אותה הרצאה גם באתר של TED – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא על הכאב השקט של בנות,נערות ונשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל הדברים שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

מה הבעיה שלך? הכאב השקט של נשים ונערות עם הפרעת קשב / שגיא ברסלב וד”ר ליאור ברוך

הפרעת קשב וריכוז ADHD קיימת אצל בנים ובנות באופן שווה, אבל… מספרן של הבנות המאובחנות נמוך משמעותית מזה של הבנים. חוסר המודעות להבדלי המגדר באופן הביטוי של התסמינים מוביל לאבחנה מאוחרת ולעתים שגויה בקרב בנות, נערות ונשים עם הפרעת קשב.

ד”ר ליאור ברוך שהקימה את האתר “לבריאותה” לרפואה פנימיסטית, הציגה בעיתון “הארץ” כתבה אורחת שפרסמה שגיא ברסלב  באתר שלה, בנוגע לנושא של הבדלי המגדר בהפרעת קשב על שלל האתגרים שלו, הן ברמת האיתור המוקדם והאבחון.

  • בהקשר זה, תוכלו למצוא הסבר על איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות, נערות ונשים – בקישור הזה

בנוסף לתהליך האבחון, ד”ר ליאור גם מעלה את אחד הנושאים היותר חשובים והפחות מדוברים של השפעת ההבדלים הפיזיולוגיים על התגובה לטיפול התרופתי באופן כללי ובאופן ספציפי סביב המחזור החודשי. מאוד חשוב להיות מודעים לנושא הזה, לשים לב אם ואילו הבדלים יש במהלך החודש ולתאר אותם לרופא במסגרת תהליך ההתאמה של התרופה.

נשמע מעניין?

קראו את הכתבה המלאה בעיתון הארץ – בקישור הזה

או את הפוסט שעליו היא מתבססת באתר של בריאותה – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון “מה לא בסדר איתי?” סיפור אישי על החוויה של הפרעת קשב מהצד הנשי – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

הבדלי מגדר בקשת האוטיסטית ואספרגר חבוי אצל בנות, נערות ונשים / Niamh McCann

בהרצאת ה- TED הזו תוכלו לשמוע את Niamh McCann מספרת על קשיי האיתור של בנות, נערות ונשים עם אספרגר ועל החוויה האישית שלה.

מתברר שהסממנים העיקריים של אנשים עם אספרגר, כפי שהציבור נוהג לחשוב עליהם מאפיינים בעיקר את הבנים ופחות את הבנות. בנוסף, בנות עם אספרגר לומדות לחכות דפוסים חברתיים בצורה טכנית. הנטייה הזו מקשה מאוד על האיתור ובמקביל היא גם מעייפת מאוד וגם לא באמת פותרת את הקושי החברתי ולא מתאימה לכל המצבים החברתיים. הקושי גדל עוד יותר בתקופת גיל ההתבגרות שבה האינרקציות החברתיות מול בני הגיל הופכות להיות אינטנסיביות ומורכבות יותר.

ההרצאה הזו נועדה להעלות את המודעות להבדלי המגדר כדי לעודד איתור מוקדם של בנות עם אספרגר ולמנוע את הסבל המתלווה להזנחת הקשיים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון”Copy & Paste’ – Hidden Asperger’s– Girls with Aspergers | Niamh McCann | TEDxDunLaoghaire ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על קשיים בלתי נראים ואוטיזם אצל בנות, נערות ונשים – בקישור הזה

ואת ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות נערות ונשים – בקישור הזה

מדינה בהפרעת קשב ADHD / על המשמר

על המשמר היא תכנית אקטואליה חברתית-כלכלית בהגשת לינוי בר גפן. הפעם הוקדשה התכנית לנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD.

בין היתר הם מעלים נושאים כמו יכולת ההתמודדות של מערכת החינוך עם לומדים עם הפרעת קשב, הפער המגדרי באיתור תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “על המשמר | מדינה בהפרעת קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות לומד עם קושי בלתי נראה – בקישור הזה

מה לא בסדר איתי? סיפור של הפרעת קשב וריכוז / Jenna Boyd

הידעתם?

הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. חלק מהן מוכרות לציבור, אך חלקן פחות. הסרטון הבא נועד להבהיר שתי סוגיות חשובות, שחוסר המודעות אליהן עלול להוביל לתת-אבחון של אוכלוסיות אלו. ללא אבחנה הסביבה עלולה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו, על הסכנה שבכך תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

הפרעת קשב זה לא רק בנים היפראקטיביים שמטפסים על עצים ומפריעים בשיעור

אין ספק שאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הפרעת קשב הוא התנהגות היפראקטיבית. אבל, מה שהרבה לא יודעים הוא שהיפראקטיביות יכולה להראות אחרת בין נשים לגברים ובין ילדות לילדים. כמו כן, לא כל ההיפראקטיביים מפריעים בשיעור ולא כל בעיית התנהגות נובעת מהפרעת קשב. תוכלו ללמוד עוד על הנושא של אבחנה מבדלת – בקישור הזה.

בנוסף, הפרעת קשב לא בהכרח כוללת היפראקטיביות מכל סוג שהוא.
למעשה, יש שלושה סוגים של הפרעת קשב:

  1. הסוג המאופיין בעיקר בקשיי קשב Predominantly inattentive presentation
  2. הסוג המאופיין בהיפראקטיביות ואימפולסיביות Predominantly hyperactive/impulsive presentation
  3. סוג המשולב Combined presentation => כולל את המאפיינים של שני הסוגים הקודמים.

מטבע הדברים הסוג המאופיין בקשיי קשב ללא היפראקטיביות פחות בולט לעין מבחינה התנהגותית. אלו ילדים ואנשים מבוגרים שאין להם שום בעיה לשבת בשקט. חלקם גם יהנהנו במקומות המתאימים, אבל… הם לא תמיד ידעו מה קורה מסביבם, או שיהיה עליהם להפעיל מאמצים רבים כדי לקלוט ולעבד את כל הגירויים החשובים מהסביבה. משום שהם יכולים להראות קשובים כלפי חוץ ומשום שבדרך כלל הם לא מפריעים, פחות נוטים לשים לב אליהם והם פחות מופנים לאבחון.

הפרעת קשב היא לא לקות למידה

שני דברים שחשוב לדעת:

  • אמנם ברוב המקרים הפרעת קשב מגיעה עם לקות למידה, אך לא בהכרח. כלומר, ישנם גם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם לקות למידה.
  • אמנם הפרעת קשב יכולה לפגוע בתפקודי למידה ובהשתלבות במסגרות חינוכיות, אך לא בהכרח. ישנם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם שום בעיה בבית הספר ובהשכלה הגבוהה.

הפרעת קשב יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. בהתאם לכך, כדי לקבל את האבחנה צריך להראות פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. לכן, כדי לקבל אבחנה של הפרעת קשב לא חייבת להיות פגיעה בלימודים וגם אם יש פגיעה בלימודים חייבת להיות פגיעה משמעותית לפחות בעוד תחום חיים אחד או יותר. תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.

משום שישנו בלבול בציבור בין הפרעת קשב לבין לקות למידה, תלמידים עם הפרעת קשב וציונים טובים לא תמיד יופנו לאבחון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What is Wrong With Me? An ADHD Story ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב אצל נשים, נערות ובנות – בקישור הזה

ואת ההסבר על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה

שיקולים בנוגע לטיפול התרופתי בהריון והנקה / חן ספקטור

שימו לב: אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉

אמ;לק – לא עושים ניסויים רנדומליים על עוברים, אז אי אפשר לדעת ב- 100% וכל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.

למה המצב הזה כל כך בעייתי?

התרופות להפרעת קשב נחקרו רבות על ילדים ומבוגרים. מבחינה זו הממצאים המדעיים מאוד ברורים ועקביים. אפילו תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה.

עד כאן הכל טוב.

אבל… מה הבעיה?

השיטה המדעית מתבססת על מבנה ניסוי ששומר על התוקף והמהימנות של התוצאות. בין היתר ישנה דרישה לקבוצת ביקורת, חלוקה אקראית של הנבדקים ו… שאף אחד לא ידע מי נמצא באיזו קבוצה. בין האנשים ש”נמצאים בערפל” צריכים להיות גם הנסיינים. זה חשוב כדי שהם לא יטו את התוצאות על פי ההנחות המוקדמות שלהם.
תוכלו לשמוע הסבר מעמיק יותר על השיטה המדעית – בקישור הזה.

עד כאן טוב ויפה, אבל… כשמדברים על עוברים ותינוקות, זה לא אתי לעשות חלוקה אקראית. לכן, הממצאים בנושא נאספים מתוך אוכלוסייה של נשים, אשר בחרו לקחת את התרופות מרצונן באישור הרופא (ולא לבקשתו של הנסיין). כתוצאה מכך, כל הנוגעים בדבר יודעים שכל הנבדקות לוקחות את התרופה האמתית (ולא פלצבו). עם זאת, במהלך השנים האחרונות נאספה כמות גדולה מאוד של מידע בנושא. ניתן ורצוי להיעזר בגוף הידע ההולך ונבנה בנושא, לצורך קבלת החלטות מושכלת עבור כל מקרה לגופו מול הרופא.

ניהול סיכונים

באופן כללי עדיף לא לקחת תרופות לא חיוניות, אשר יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר בזמן ההריון.

כאן חשוב להזכיר שהעובר הוא לא הדבר היחיד שהגוף שלנו משקיע מאמצים כדי להגן עליו. למעשה מנגנון דומה קיים גם עבור המוח האנושי. תוכלו ללמוד עוד על מחסום הדם מוח BBB – בקישור הזה. כל התרופות שנועדו להגיע למוח מתוכננות לעקוף את מנגנון ההגנה הזה. משום שמנגנון ההגנה של העובר ברחם מאוד דומה מבחינה פיזיולוגית לזה של המוח, התרופות שמתוכננות להגיע אליו יכולות גם לעבור את השלייה ולהגיע אל העובר.

משום שכל התרופות להפרעת קשב נועדו להשפיע על המנגנונים הנירולוגיים שמעורבים בה, הן צריכות להגיע למוח. כתוצאה מכך הן יכולות גם לעבור את השלייה. מכאן עולה הצורך לבחון את הסיכון. מצד אחד, יש את חוסר הוודאות שיוצרות מגבלות האתיקה במחקר. לכן אפילו אם נגיע לאחוז וודאות גבוהה מאוד על ידי איסוף מידע מהשטח, אף פעם לא נוכל לדעת ב- 100% שהתרופות נטולות סיכון לחלוטין. אבל…. מצד שני, הרי יש סיבה שאותה אישה קיבלה את הטיפול התרופתי מלכתחילה.

שאלת מליון הדולר – האם התרופות להפרעת קשב חיוניות או לא?

בהקשר זה, צריך לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה ושלא נותנים תרופות כדי “שהילד ישב בשקט”. למעשה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים וישנם מקרים שבהם התסמינים עלולים לסכן את האדם. למשל, תוכלו לקרוא על נושא הנהיגה – בקישור הזה. היבט נוסף הוא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו לשמוע בהרחבה – בקישור הזה. הריון, על שלל הבדיקות, הטיפולים והתורים עלול להיות מעמסה גדולה על קשיי ההתארגנות של אנשים עם הפרעת קשב. תוסיפו לזה את כל ההשפעה של ההורמונים והשינויים הפיזיולוגיים ובכלל שמח.

כאן המקום לשיקול אישי, כדי לבדוק האם ואיזה סיכון יש בהפסקת התרופות.

למשל, הסיכון יכול להיות זניח אם אין פגיעה משמעותית בתפקודים החיוניים לאותה אישה בתקופת ההריון וההנקה. זה יכול להיות זניח גם אם יש לאותה אישה מערכת תמיכה אמינה שמפצה על הקשיים. למשל, מישהו שמזכיר מתי יש תור לביקורת, או שצריך לקחת עכשיו את החומצה הפולית ושכדאי ללכת לבית המרקחת כי הולך להיגמר. אבל… אם יש פגיעה משמעותית ואין מערכת תמיכה שמצליחה לפצות כראוי על הקשיים, פה כבר עלול להיגרם סיכון רפואי. כמו כן, אם זה לא הילד הראשון ויש ילד נוסף בבית שצריך את תשומת הלב של האם, חשוב לוודא שהטיפול בו לא יפגע מהפסקת התרופות. שיקוים נוספים יכולים להיות קשורים לאורך החיים, למקצוע ולכל דבר שעלול להיפגע מהתסמינים שיחזרו עם הפסקת התרופות. לא לשכוח גם את ההיבט הרגשי שמושפע מהתסמינים. למשל, אם הפסקת התרופות מובילה לירידה בהספק עלול להיווצר לחץ רב שלא בריא לעובר. אם כדי לפצות על הירידה בהספק יש צורך לוותר על דברים שחשובים לאותה האישה, כמו למשל סיום לימודים אקדמיים, קידום מקצועי, תחביבים או חיי חברה עלול להיווצר דיכאון. אני מדגישה במיוחד את הנושא של תחביבים וחיי חברה משום שאנחנו נוטים לוותר עליהם בתקופות עמוסות והם חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. זה לא מותרות.

משום שכל הדברים האלו מאוד אישיים ותלויי נסיבות, אין תשובה אחת שנכונה לכולן.
זאת הסיבה שכל אחת צריכה לבחון את המצב שלה מול הרופא. יהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להפסיק ויהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להמשיך.

הריון מול הנקה

היבט נוסף הוא ההבדל בין ההריון להנקה. בעוד שברחם העובר מקבל את החומר הפעיל של התרופה ישירות ממחזור הדם, בהנקה הכמות שמגיעה לחלב מזערית. מה גם שאפשר לצמצם אותה עוד יותר, על ידי תזמון נטילת התרופה לאחר ההנקה. כמו כן, יתכנו שינויים בנסיבות החיים בין תקופת ההריון לחופשת הלידה ולחזרה לשגרה שלאחריה. כלומר, ייתכן שהסימפטומים יבואו לידי ביטוי יותר בתקופה אחת בהשוואה לאחרת, בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים בכל שלב.

כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן שעבור תקופת ההריון יהיה נכון לפעול בצורה אחת ובהנקה בדרך אחרת. שוב, כל מקרה לגופו מול רופא.

יעוץ טרטולוגי

המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות מציע את שרותיו לנשים הרות, מתכננות הריון או מניקות, לצוותים רפואיים, לעובדים סוציאליים, לרוקחים ולציבור הרחב. מרכז המידע בנושא חשיפות סביבתיות בהריון מספק מידע והדרכה לגבי בטיחות וסיכון לעובר כתוצאה מגורמים שונים על סמך נתונים עולמיים וישראליים. בין היתר כלול בשירות זה גם מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע לחשיפה לתרופות.

מידע זה יכול להיות רלוונטי לנשים עם הפרעת קשב שנוטלות טיפול תרופתי ומעוניינות להקים או להרחיב משפחה. מה גם שיש להם שרות טלפוני שניתן על-ידי צוות מקצועי ללא תשלום. אז אם אתם מתלבטים בנושא כדאי להרים אליהם טלפון.

לשאלות ופרטים נוספים, תוכלו למצוא את פרטי הקשר שלהם – בקישור הזה

קצת מקורות אקדמיים

את מעט החומר האקדמי שמצאתי בנושא הכנסתי לערך “הפרעת קשב במבוגרים” בוויקיפדיה.
תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים בפרק “דילמות בנושא הטיפול התרופתי בתקופת ההריון וההנקה” – בקישור הזה

שימו לב: המספרים בסופי המשפטים הם קישורים למראה המקור שבהערות השוליים, כך שמשם תוכלו גם לראות מאיפה מגיע המידע.
אם אתם מכירים מקורות אמינים נוספים בנושא, תעבירו לי ואשתדל להכניס גם אותם. אפשר לכתוב בתגובות לפוטס הזה או לשלוח דרך הדף “צור קשר” באתר – בקישור הזה.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

ועל אתגרים מיוחדים לנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Philippe Put CC BY 2.0

3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב / Margarita Tartakovsky, M.S.

הפרעת קשב יכולה להראות אחרת בנשים בהשוואה לגברים.
זה מתחיל באופן הביטוי של התסמינים וממשיך בהבדלי המגדר שעדיין קיימים בין גברים לנשים בנוגע לציפיות החברתיות. כמו כן, נשים מתמודדות עם תהליכים פיזיולוגיים שמטבע הדברים גברים אינם חווים. כמו למשל: מחזור חודשי, הריון, לידה, הנקה וכו. חשוב שנהייה מודעים להבדלים האלו כדי שנוכל להתייחס בהתאם.

המאמר הזה מציג 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב ומציע דרכי התמודדות.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

 

אהבתם?

צפו בסרטון המסביר כיצד ניתן לזהות הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה

ואת המאמר על דברים שנשים לא יודעים על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה


Tartakovsky, M. (2015). 3 Challenges Unique to Women with ADHD and How to Overcome Them. Psych Central. Retrieved on April 8, 2017, from https://psychcentral.com/blog/archives/2015/11/06/3-challenges-unique-to-women-with-adhd-and-how-to-overcome-them/

איך לזהות הפרעת קשב אצל בנות / How to ADHD

הסרטון הזה עוסק בהבדלי מגדר של הפרעת קשב (ADHD), במיוחד בתהליך האיתור והאבחנה.
השאלה המרכזית היא – מדוע קיים תת-אבחון של בנות בהשוואה לבנים?

חלק מהסיבות האפשריות הן:

  • סטראוטיפים – על פי רוב הייצוג התקשורתי והתרבותית של הפרעת קשב מתאר בנים עם היפראקטיביות. הפרעת קשב יכולה להראות אחרת אצל בנות. לכן ככל שהתסמינים ההתנהגותיים של ילדה מסוימת יהיו שונים מהסטראוטיפ המוכר לציבור, כך פוחת הסיכוי שהיא תופנה לאבחון.
  • מה שפחות מפריע פחות מאובחן – לבנות עם הפרעת קשב יש פחות נטייה לבעיות התנהגות בהשוואה לבנים עם הפרעת קשב. מאפיין זה נובע משילוב של גורמים ביולוגיים המשפיעים על הביטוי של הפרעת קשב, עם גורמים חברתיים הקשורים להבדלים מגדריים בתהליכי החברות. זאת משום שהחברה מראה פחות סבלנות כלפי בנות שאינן מתנהגות כראוי בהשוואה לבנים שמתנהגים באותו האופן.
  • הבדלים בקצב ההבשלה – ילדים שנראים פחות בשלים בהשוואה לבני גילם מופנים יותר לאבחון ו… בנות נוטות להתבגר מהר יותר בהשוואה לבנים.

רוצים לשמוע עוד?

להסבר המלא צפו בסרטון ADHD in Girls: How to Recognize the Symptoms:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסטים האלו:

מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן / אילנה רייטקופ

רוב הנשים עם הפרעת קשב וריכוז אינן מודעות להשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן, ולכן רבות מהן חוות חוויות מיניות מתסכלות ובלתי מספקות, מבלי לדעת שחוויות אלה הן תוצאה של הפרעת הקשב שלהן. הן אינן יודעות שהמוסחות השמיעתית, החזותית והמחשבתית שהן חוות בחיי היומיום משפיעה גם על היכולת שלהן לחוות הנאה מינית, כפי שהן אינן יודעות שלקושי שלהן להתמודד עם שעמום ושגרה יש השלכה ישירה על חיי המין שלהן. כדי שתוכלנה ליהנות מחיי מין מספקים, חשוב להגדיר עבור נשים אלה את ההשלכות של הפרעת הקשב על חיי המין שלהן. מידע זה יאפשר להן ליצור תקשורת טובה יותר עם בני הזוג שלהן, וכך להגיע לחיי מין טובים יותר.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

למידע נוסף על אתגרים של נשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן

ולסרטון הסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – לחצו כאן


רייטקופ, א. (2012). הפרעת קשב וחיי מין: מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תפריט נגישות