סודות מבית המרקחת – חיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת / ישי שניידר

אחד הדברים המבאסים הוא להגיע לבית מרקחת שחסרה בו תרופה.

אחד הדברים היותר מבאסים זה לעמוד בתור ואז לגלות את זה.

אבל הכי הכי מבאס זה לזכור לקחת את כל הטפסים, להמתין בתור ואז לגלות ש…

המרשם תקין
התאריך תקין
אבל
אין
את
התרופה
במלאי

לכן, כדאי לבדוק קודם. באינטרנט.

לרשותכם, דף חדש של משרד הבריאות מרכז את בדיקת המלאי בכל קופות החולים ובסופרפארם.
לא עוד המתנה מיותרת בתור ולא עוד תחינה לצוות שיבדקו ״איפה יש את התרופה״.

נשמע מעניין?

את האתר לחיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת של אגף הרוקחות במשרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את תקנות משרד הבריאות בנוגע לתרופות בפיקוח – בקישור הזה

ואת האפליקציה למעקב אחר חידושי מרשמים וניהול הטיפול התרופתי – בקישור הזה

 

מוסיקת דד-ליין זעירה: דוגמיות נבחרות / חן ספקטור

הפרעת קשב וריכוז ADHD יוצרת קשיים בהתארגנות וניהול זמן. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיפגש חזיתית עם מועדי הגשה ודד-ליינים, לעיתים קרובות מהרצוי.

  • מידע נוסף אודות הקושי בתפקודים ניהוליים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • ועל עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

הצילו – הזמן הולך להיגמר!

בהמשך תוכלו למצוא מספר דוגמאות מייצגות מיוטיוב, של סרטוני מוסיקה המיועדיים לסייע לכם להיכנס לאווירה, לקראת מועד היעד ההולך ומתקרב.

שימו לב

אומנם הלחץ יכול להיות מניע יעיל להגברת התפוקה, אבל עדיף להימנע ממנו ככל הניתן ובטח שלא לבנות עליו כאסטרטגית התמודדות.

העליה בפרודוקטיביות לקראת הדד-ליין, נוצרת בעקבות הפעלה של מערכת “הילחם או ברח”. מנגנון זה מעלה את האנדרנלין, שמעלה את הדופמין, שמעלה את הריכוז, ולכן זה עובד.

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא כל הסיפור…

הבעיה היא שאותה המערכת עושה עוד כמה דברים, שאומנם מאוד חיוניים להשרדות במפגש עם נמר, אך לא ממש בריאים בהפעלה כרונית. למשל, דיכוי של מערכת העיכול והחיסון של הגוף, לצורך פינוי משאבים לשרירים. זה יכול להיות מאוד קריטי בהינתן נמר. אך, בהיעדר נמר ולאורך זמן, זה לא תורם לבריאות שלכם.

  • מידע נוסף על ההשפעות של לחץ על הפיזיולוגיה שלכם תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה עושים?

מטפלים!
המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי. המטרה שלו היא להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. בין היתר זה כולל גם מגוון כלים ואסטרטגיות לצמצום מפגשים לא רצויים עם דדליינים קטלניים במיוחד.

  • לנוחיותכם פתחנו דף מרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, שנמצא – בקישור הזה
  • כמו כן, תוכלו למצוא פוסטים בנושא התארגנות וניהול עצמי – בקישור הזה

נשמע מעניין?

מוזמנים להקשיב לסרטון הראשון – Classical Music for When You’re on a Deadline

ואם יש לכם עוד חשק, הנה השני – when you have to finish your homework in less than 1 hour (a playlist)

ואחרון חביב – a playlist for night studies (dark academia)

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון המשעשע על הלחץ שלפני מועד ההגשה  – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה יקרה כשהזמן יעצור – בקישור הזה

האם צריך להפריד בין משחקי למידה למשחקי פנאי? / Extra Credits עם הסברים של חן ספקטור

שלום לכם, יש לי סרטון מאוד מעניין בשבילכם היום!

אבל… נתחיל בלהציג את הנושא.

על מה אנחנו הולכים לדבר?

טוב, באופן כללי משחקי מחשב יכולים להיות מאוד שימושיים להרבה דברים, כולל דברים שכנראה בכלל לא חשבתם עליהם. אם אתם רוצים כמה דוגמאות, תוכלו לראות את הסרטון על המשחק שיכול לתת לך עוד 10 שנות חיים – בקישור הזה

משחקי מחשב גם יכולים להיות שימושיים מאוד להוראה, מהיכולת שלהם לעורר מוטיבציה ועד היכולת להציג את חומרי הלמידה בצורה הרבה יותר אינטראקטיבית ומוחשית. למשל המשחק Sine Rider, שהוא אחד המשחקים הגאוניים ביותר ללימוד אלגברה. תוכלו ללמוד עליו עוד – בקישור הזה 

אבל… הסרטון הזה מדבר על היבט חדש, שכמעט ולא שומעים עליו – היכולת להרחיב אופקים ולעורר סקרנות, מתוך התכנים שמוצגים לשחקן במשחק עצמו.

פנאי מול למידה – למה להפריד?

הסרטון מתחיל בתיאור הפיצול שהתרחש בתעשיית המשחקים בין משחקי פנאי לבין משחקי למידה, המכונים גם “משחקים חינוכיים” או “לומדות”.

אבל הפיצול הזה לא כל כך מוצלח, כי מתברר ששתי התעשיות סובלות ממנו. הוא גורם למפתחים של משחקי הפנאי המסחריים לשים פחות דגש על העשרת קהל היעד שלהם ובמקביל הוא גורם למפתחים של משחקים חינוכיים לשים פחות דגש על ההנאה שהשחקנים יכולים להפיק מהמשחק.

מניסיון שלי, ילדים יודעים יפה מאוד מתי מציגים להם “משחק אמתי” ומתי זה סוג של דף עבודה בצורה של משחק. כשהמשחק לא כיף, הוא הופך למטלה כמו כל מטלה לימודית אחרת. לעומת זאת, כשהמשחק מהנה בפני עצמו, זה לא כזה משנה עם על הדרך צריך להתעסק גם עם חומרי הלמידה 😉

 

איך לבנות משחקים חינוכיים בלי להוציא מהם את כל הכיף?

הסרטון מתחיל בלהדגיש את ההבדל בין הניסיון “לחנך” לבין הניסיון לעורר תהליכי למידה ולתמוך בהתפתחות הטבעית שלהם.

באופן כללי אנשים לומדים יותר טוב דברים שמעוררים את העניין שלהם. זאת בהשוואה לאיכות הלמידה של חומרי לימוד, במקרים שבהם המוטיבציה היחידה להתמודדות איתם היא אך ורק דרישה פורמלית מטעם בית הספר. הרי כולנו מכירים את הקטע של לדחוס מידע למוח, “להקיא” את החומר במבחן ו… לשכוח ממנו לגמרי.
אני חושבת שאין הרבה וויכוח בנוגע לתועלת של סגנון הלמידה הזה לטווח הארוך…
כמו כן, כשאנחנו מרגישים שמנסים לכפות עלינו מסר “חינוכי”, על פי רוב התחושה לא תהיה נעימה. למעשה, סביר להניח שהפעולה הזו תיצור יותר התנגדות מהזדהות.

הסרטון מציג את הטענה, שהגישה החינוכית מנסה לפאר ולהלל את חשיבותם של נושאים שלא בהכרח מעניינים את התלמידים, כדי להעלות את האטרקטיביות שלהם ולעורר מוטיבציה ללמידה. הבעיה היא שבדרך כלל זה נעשה בצורה מאוד לא מוצלחת, שפוגעת בתהליך הלמידה במקום לקדם אותו. זאת משום שכשמציגים משהו כ”מגניב” או “שימושי” בצורה לא משכנעת או מלאכותית, נוצרת תחושה של זיוף או העמדת פנים שעלולה להוביל לשבירת אמון ופגיעה במוטיבציה ללמידה.

למשל, אני זוכרת שבכיתה א’ הסבירו לנו שחשוב ללמוד חשבון כדי לדעת לקנות דברים במכולת ולקבל עודף מדויק. אומנם זה יכול להיות נכון למתמטיקה של כיתה א’, אבל… בערך מכיתה ב’ יש כבר המון המון דברים, שלא רלוונטיים למכולת בכלל. מה גם, שבאיזשהו שלב מגלים את קיומו של המחשבון – אז למה להמשיך ללמוד? מה הטעם?

כמובן שיש הרבה טעם ללמוד חשבון ומתמטיקה. בהקשר הזה אני ממליצה בחום על הספר “חשבון להורים” של רון אהרוני – יש שם הסבר נהדר!
אבל, בית הספר מסתפק בדוגמת המכולת, שפחות רלוונטית לחיי היום יום של תלמידי כיתה א’ (שלא מנהלים משק בית בדרך כלל), ונמנע מלהציג את היופי האמתי והשימושיות העצומה של המקצוע. תוסיפו לזה את דרכי ההוראה הטכניות, יחד עם הלחץ ההיסטרי לציונים ו… יצרתם בסיס יפה מאוד לחרדת מתמטיקה המונית.

 

הכירו את הלמידה המשיקית

הסרטון מציג גישה שונה להוראה והיא לעורר את העניין של התלמידים דרך מעורבות אישית עם הנושא.

בשלב הזה הם מציגים את המושג “Tangential Learning” שאני מתרגמת כ”למידה משיקית”. זה סוג מרתק של למידה שכדאי להכיר יותר לעומק.

הלמידה המשיקית לא מתייחסת לידע ומיומנויות שנרכשים באמצעות הוראה פורמאלית, אלא ללמידה שמתעוררת דרך חשיפה לכל מיני דברים שנמצאים בתוך הקשר שכבר הספיק עורר בצורה אוטנטית את המעורבות האישית של הלומד. כלומר, משהו שמופיע בתוך משהו שאכפת לנו ממנו.

לצורך העניין הם מדגימים כיצד סרטים פופולריים שלא נועדו לחנך, מעוררים אנשים רבים ללמוד על התקופה, הגיאוגרפיה, החפצים, הדמויות, הנושאים והמושגים שהוצגו בסרט. כלומר, הם מציתים את העניין של הצופים במגוון נושאים, שהם בכלל לא ידעו שיכולים לעניין אותם ושאולי אף לא היו מודעים לקיומם טרם הצפייה. על יד כך הם מעודדים את הצופים ללמידה משמעותי סביב התכנים המוצגים בסרט.

שימו לב שבדוגמה של הסרט אנחנו מדברים על פעילות פנאי שמבוססת על חשיפה פסיבית לתכנים. לעומת זאת משחקי מחשב מובנים ליצור מעורבות פעילה בתכנים של המשחק. לכן, פיתוח של משחקי מחשב מתוך מחשבה על למידה משיקית, מאפשר להוסיף מגוון אלמנטים בעלות מזערית, שבשילוב נכון יסייעו לעורר את העניין של השחקן ולעודד אותו להמשיך ולחקור את התכנים המוצגים במשחק.

אומנם קל מאוד לעשות את זה במשחקים וסרטים שמבוססים על תקופה היסטורית מסוימת, אבל… יש הרבה דרכים שמאפשרות ליישם את אותו העיקרון כמעט בכל סוג אחר של משחק – כמו למשל, לתת לאחת הדמויות המרכזיות שם של מושג כלשהו בעולם האמתי. אם השם מתאים למאפיינים ולסיפור הרקע של הדמות, הוא יכול גם להעשיר את הדמות וגם לעורר סקרנות. זאת משום שחקנים שאוהבים את הדמות ירצו לדעת מה משמעות השם. את אותו הדבר אפשר לעשות גם עם חפצים ומקומות מיוחדים שמוצגים במהלך המשחק.

בנוסף, הלמידה המשיקית יכולה להתעורר לא רק באמצעות התכנים של המשחק, אלא גם באמצעות המכאניקה או אפילו הבאגים שלה.

ניקח לדוגמה את מסך הטעינה. ככל שהמשחק מורכב יותר וכלל שהוא משלב יותר גרפיקה וצלילים, ככה הוא “כבד” יותר ולכן ייקח לו יותר זמן לעלות. בזמן הזה מוצג בדרך כלל מסך טעינה משעמם שבעיקר מבאס את המשתמש… ניתן לנצל את ה”זמן המת” של הצפייה במסך הטעינה, כדי לשפר את חווית המשתמש ולהציג מידע נוסף על ההיבטים השונים של המשחק.
למעשה, משחקים רבים כבר משתמשים במסך הטעינה כדי להציג טיפים לשחקן, או שלל אמרות משעשעות. למשל, יצא לי להיתקל במשחק שמתחיל בלכתוב דברים כמו “מנתח את המידע”, “מייצר את הגרפיקה” ואז… “מחשב את פאי”. זה משהו שיכול לעבור בלי ששמים לב אליו, אבל מי שלא רגיל לראות את פאי כחלק מתהליך הטעינה של משחק, יכול להתחיל לתהות מדוע צריך לחשב אותו ולאחר בירור קצר בגוגל או היזכרות בשיעורים מהיסודי, להבין שזו הדרך של המפתחים להתנצל בחביבות על זמן ההמתנה הארוך 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “Tangential Learning – How Games Can Teach Us While We Play – Extra Credits” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על למה משחקי מחשב יודעים לתפוס טוב כל כך את תשומת הלב של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ולקרוא את ההסבר על אימון מוחי עם משחקי מחשב – בקישור הזה

LibriVox – מאגר חינמי של ספרי שמע ברשות הציבור / חן ספקטור

הכירו את LibriVox – זהו פרוייקט ללא מטרת רווח, ששואף להנגיש את כל הספרים שנמצאים ברשות הציבור לשמיעה חופשית דרך האינטרנט. כלומר, הם מקליטים ספרים שכבר אין עליהם זכויות יוצרים ואפשר להוריד אותם מהאתר כקובץ שמע ללא עלות!

ספרי שמע זה דבר מאוד נחמד, גם למתקשים בקריאה וגם לאנשים שקולטים טוב יותר בערוץ השמיעתי. יתרון נוסף של ספרי שמע הוא שהם מאפשרים תנועה במרחב ועיסוק בדברים אחרים תוך כדי ההאזנה. זה טוב לאנשים שלא אוהבים להישאר במצב סטטי לאורך זמן, לאנשים שהתוספת של הגירוי השמיעתי תורמת לתפקוד שלהם ולמי שרוצה להעביר את הזמן בנעימים בשעת ביצוע מתלות תחזוקה שגרתיות כמו נקיון הבית וכו.

אז בין אם זה לצורך לימודים, העשרה כללית, פנאי או כל דבר אחר – כדאי לכם לבדוק את המאגר הזה!

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים להיכנס לאתר של פרוייקט LibriVox – בקישור הזה

איך למצוא ספרים בתוך המאגר?

אם אתם מחפשים ספר או סופר ספציפים, אתם יכולים לעשות חיפוש פנימי באתר – דרך חלונית החיפוש שנמצאת בראש העמוד של רוב הדפים באתר.

אם אתם רוצים להתרשם מהמאגר באופן כללי או שאתם מתעניינים בנושא רחב יותר כדאי לכם לבדוק את הקישורים האלו:

  • ישנה אפשרות לחפש ספרים לפי ג’אנר וקהל יעד (ילדים/מבוגרים) – בקישור הזה
  • הספרים מסודרים לפי שפות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה 
    • רוב הספרים בשפה האנגלית, אבל…
    • יש שם גם נציגות נחמדה של ספרים בעברית, שתוכלו למצוא – בקישור הזה

באופן כללי האתר מתעדכן באופן שוטף אז כדאי להיכנס מידי פעם לראות אם יש דברים חדשים 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הספרייה לעיוורים – בקישור הזה

ואת ההסבר של ג’ון גרין על איך לקרוא ולמה – בקישור הזה

 

Sine Rider – מי אמר שאי אפשר ללמד אלגברה עם משחקי מחשב? / Extra Credits

יש הרבה לומדות ומשחקים חינוכיים לגילאי היסודי, במיוחד לכיתות א’ ב’. כך שאם אתם רוצים ללמוד או לתרגל את ראשית הקריאה, סביר להניח שתוכלו למצוא די בקלות מוצר שמתאים לכם. אבל… דווקא כשחומרי הלימוד מתחילים להסתבך מתחיל להיות יותר ויותר קשה למצוא תכנות ומשחקי למידה.

למה לא לשחק עם משוואות?

אני שמחה להציג לכם את המשחק Sine Rider, שהוא אחד המשחקים הגאוניים ביותר ללימוד אלגברה. במשחק הזה אתם צריכים להוביל את הדמות דרך מסלול שאתם מעצבים, כדי להגיע לנקודות הסיום ולעמוד בכל האתגרים שהציבו בפניכם על הדרך.

אם זה נשמע לכם מוכר, זה כי יש כבר המון המון משחקים בסגנון הזה. אבל!!! הייחודיות של המשחק הזה היא באופן שבו אתם בונים את המסלול של הדמות על גבי המסך. אין פה חלקים להרכבה, אין אפשרות לצייר – אתם צריכים לפתח את המשוואה שהגרף שלה יצור את המסלול המבוקש!

לא לפחד, זה מתחיל מהתחלה עם תרגילים קלים מאוד והדרכה טובה מאוד. למשחק הזה יש שלבי למידה מדורגים ובנויים היטב, ככה כל מה שנשאר לכם לעשות זה ללכת ולשחק – כי למה לפחד ממשוואות כשאפשר ליהנות מאלגברה?

נשמע מעניין?

כדי לקבל הסבר על המשחק, צפו בסרטון James Recommends – Sine Rider – Enjoy Learning Math in Your Browser ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים לשחק?

תוכלו למצוא את הגרסה החינמית של המשחק Sine Rider – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את מחולל התשבצים – בקישור הזה

ואת מרוץ ויקיפדיה – בקישור הזה

שימוש בטכנולוגיה ומשחוק למעקב על משימות ופרויקטים עם Habitica / איתי איילון

לפני כשנה נתקלתי בשיטת GTD – Get Things Done  של דיויד אלן, שמאוד עוזרת לי להתמודד עם הפרעת הקשב והריכוז שלי.
בגדול מה שהוא אומר זה שכל “פרויקט” אפשר ורצוי לחלק למלא חלקים קטנים יותר, כדי שהכל יהיה יותר בר ביצוע ופחות מפחיד (מה שמאוד מתאים לאנשים כמונו שלא יכולים לשבת יותר מדי על דבר אחד).

אז איך עושים את זה?

פה נכנסה לתמונה האפליקציה/אתר Habitica – שהיא כמו רשימת משימות רק עם נקודות חיים קסם וניסיון כמו משחקי הארקייד של פעם.
כחובב משחקי מחשב מושבע, לקבל XP (נקודות על נסיון) על משימות ופרויקטים שאני מבצע, מאוד עוזר לי להתמקד.

ככה זה נראה:

 

habitica Tasks Page

אמנם האתר פחות מתאים לפרויקטים גדולים,
אבל זה פשוט נפלא לפעולות שחוזרות על עצמן כמו להחליף מים לחתולים, לסדר את המשימות פעם בשבוע או סתם לעקוב אחרי כמה זמן עשיתם משהו פרודוקטיבי.

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים לבדוק את האתר Habitica  – בקישור הזה

ונשמח לשמוע מכם חוויות בתגובת 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על טכנולוגיות שמסייעות בהתמודדות עם הסחות דעת – בקישור הזה

כיתות גמישות / Edutopia

הסרטון הזה מציג את הקונספט של כיתות גמישות.

תוכלו לראות שם הסבר והדגמה של התאמה סביבתית של חדרי הלימוד בבית הספר, עבור סגנונות למידה מגוונים של תלמידים שונים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Flexible Classrooms: Providing the Learning Environment That Kids Need ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסרטון על הכיסא עם ה”מקפצה” לרגליים – בקישור הזה

ואת ההסבר על פינת ריפלקציה – בקישור הזה

כיסא משודרג עם “מקפצה” לרגליים – לשיפור הריכוז בשיעור / duckcammer

בסרטון הזה תוכלו לראות כיצד ניתן לאפשר לתלמידים מידה מסוימת של תנועה במהלך השיעור באמצעות כיסא משודרג עם “מקפצה” לרגליים, זאת מבלי להפריע למהלך השיעור ובלי לפגוע בקשב של התלמידים האחרים בכיתה. זה מתאים במיוחד לתלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל יכול לסייע גם לתלמידים אחרים. מי שלא מתאים לו, לא חייב להשתמש בזה ויכול פשוט לשים את הרגליים על הרצפה כרגיל. כלומר, זה מאפשר גם ישיבה רגילה לבחירת התלמיד.

מתואר פה מתקן מאוד פשוט שאפשר גם להכין לבד מרצועות גומי גדולות של פילאטיס (להשיג בכל חנויות הספורט למניהן). קושרים את הרצועות לרגלי הכיסא הקדמיות וכך התלמיד יכול לנענע את הרגליים. משום שהתנועה מוסתרת על ידי השולחן, היא לא יוצרת הסחת דעת חזותית לשאר התלמידים. בנוסף, להבדיל מהנטייה “להתנדנד” בכיסא שעלולה להיות מסוכנת אם התלמיד חלילה מאבד את שיווי המשקל, פה אין בעיה בטיחותית משום שהכיסא נשאר במקומו.

בסרטון תוכלו לראות מה קורה כשמנסים את המתקן הזה בכיתת הלימוד ולשמוע את התיאור של המורה על התרומה שלו לתהליכי הלמידה של התלמידים בכיתה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Bouncy Bands: Fidget to Focus ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על ההבדל בין פיג’יט למשחק – בקישור הזה

ואת הסרטון על פיג’יטים שונים והמלצות – בקישור הזה

המהפכה הטכנולוגית בחינוך ו….. למה היא לא פה כבר? / Veritasium

זה יעשה מהפכה בחינוך!

כמה פעמים שמעתם את הסיסמה הזו ו…. כמה פעמים חזרנו לפורמט המוכר של מורה, לוח וכיתה?

ההכרזות על המהפכה הטכנולוגית בחינוך לא חדשות בכלל – למעשה עוד בשנת 1922, תומס אדיסון הכריז שהקולנוע יחליף כמעט לחלוטין או אף באופן מלא את ספרי הלימוד. בשנות השלושים היו נבואות דומות בקשר לרדיו ו… אתם כבר מבינים את הרעיון 😉

בהתאם לכך, משנות ה- 80 התחילו לדבר על שילוב של מחשבים בחינוך וכמובן שכל דיבורי המהפכה התעוררו שוב ושוב בבוא האינטרנט, הטלפונים הניידים וכו.

הסרטון הזה מסביר לנו מה אפשר לצפות מטכנולוגיה, מה לא, למה מהפכות טכנולוגיות בחינוך לא יקרו כל כך מהר ולמה כדאי לקדם את האבולוציה החינוכית במקום לחפש את המהפכה הבאה.

עיקרי הדברים

בדקו את היעילות של סוגי מדיה שונים בהעברת חומרי לימוד. מסתבר שכל עוד שהתוכן זהה, אין הבדל משמעותי בין אמצעי ההוראה השונים. זאת משום שלכל כלי כזה יש את המאפיינים היחודיים שלו על יתרונותיו וחסרונותיו. כל אחד מהם יכול להציג את המידע בצורה שונה ולעורר רמה שונה של מעורבת מסוגים שונים.

המסקנה הכללית היא שבזמן הלמידה, זה פחות משנה מה קורה סביב הלומד ויותר חשוב מה קורה בתוך המוח שלו. זאת משום ששם מתרחש החלק העיקרי של הלמידה. בהקשר הזה אין טכנולוגיה מסוג מסיים שעדיפה על כלים טכנולוגיים אחרים. לכן השאלה החשובה היא לא באילו כלים טכנולוגיים עדיף להשתמש, אלא כיצד ניתן לעשות שימוש בכלים הזמינים לנו כדי לעורר תהליכי למידה וחשיבה משמעותיים במוחו של הלומד. כמו גם, מהו השילוב הנכון ביניהם – כלומר, באילו כלים כדי להשתמש במקביל ובאילו בנפרד.

עוד נושא הוא תפקידו של המורה. חשוב לזכור שתפקיד המורה הוא לא מסירה של מידע לתלמידים, אלא הנחיה של תהליך הלמידה החברתי המשותף שלהם. המורה צריך לתת השראה, להציב אתגר, להלהיב את התלמידים ולפתח את יכולת הלמידה שלהם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון This Will Revolutionize Education ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את כל הפוסטים שלנו בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

והסרטון על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה

נפלאות הטכנולוגיה – טיפים וקישורים שימושיים להתמודדות עם הסחות דעת / רקפת כהן

רציתי לחלוק אתכם כמה טיפים לעקיפת המכשול של הסחות הדעת, שיכולות להיות אתגר משמעותי לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
מכיוון שאני גם מאמינה מאוד בכוחה של הטכנולוגיה, גם אמליץ לכם על קישורים שימושיים!

אז איך מתמודדים?

ובכן, זה תלוי בסוג או בתוכן של הסחות הדעת:

  • פייסבוק/יוטיוב/אתרים ספציפיים אחרים/אינטרנט בכלל?
    • אתם יכולים להשתמש ב StayFocusd שתוכלו למצוא – בקישור הזה
    • אני אוהבת את הגרסה העדינה ושלא מונעת מכם באמת להיכנס לאתרים, רק מתגמלת אתכם על כך שאתם לא נכנסים.
      זה שדרוג של שעון פומודורו שנקרא Forest. תוכלו למצוא אותו  – בקישור הזה
  • משימות שאתם מזכירים לעצמכם לעשות?
    כמובן שכשאתם באמצע משהו אחד, פתאום תזכרו בדבר ההוא שרציתם לעשות קודם. כדי שמצד אחד תוכלו לעבוד ומצד שני לא תפחדו לשכוח, צריכה שתהיה לכם אפשרות נוחה וזמינה לרישום או תיעוד של הדברים. ככה תוכלו לעדכן שם את כל מה שקופץ לכם לראש ולהמשיך לעבוד ללא חשש.
    אני משתמשת ב Wunderlist שתוכלו למצוא – בקישור הזה
  • תוכן רגשי/חברתי?
    בודקים מה הטריגר לתוכן הרגשי ומנסים להימנע ממנו (הימנעות היא לאו דווקא פתרון קבוע).
    אני גיליתי שקבלת לייקים מאוד מסיחה את דעתי רגשית, אז התקנתי את Hide Like Notifications, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
    (הערה – אם אתם מוסחים או מוטרדים רבות מתכנים בעלי אופי רגשי, לא להסס לפנות לאיש מקצוע)

והשורה התחתונה היא:

תזכרו תמיד שאם יש לכם בעיה, מישהו כנראה כבר פיתח לה פתרון טכנולוגי שרק צריך לחפש בגוגל.

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם דחיינות – בקישור הזה

ואת ההסבר על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה

איך ליצור Bullet Journal – יומן “בולטים”? / How to ADHD

ג’סיקה המהוללת מסבירה איך ליצור ולתחזק Bullet Journal – יומן “בולטים”, ככלי להתארגנות וניהול עצמי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
היא עוד מגדילה לעשות ומדברת עם ממציא השיטה שהוא עם הפרעת קשב בעצמו 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Create a Bullet Journal Plus My Top 10 Tips ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

רוצים לשמוע עוד? בואו להכיר את ממציא השיטה!

צפו בסרטון Bujo Update + Tips From the Inventor of the Bullet Journal!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על עיוורן הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

משעמום בשיעור לתורת הקוונטים: איך להכין הקסופלקסגון (Hexaflexagon) ו… למה? / Vi hart

וי הארט Vi hart המהוללת הכינה לנו הסבר על הקסופלקסגונים – הידד!

פלקסגונים הם אחד הדברים היותר מגניבים ביקום, כמעט מכל בחינה אפשרית. מהסיפור של איך הוא נוצר, לאן הוא הוביל, לעובדה שכל אחד יכול להכין לעצמו כזה ולמיליון הדברים שאפשר לעשות איתם. אבל… למה שאלאה אתכם במילים, כשיש אחלה סרטונים? אתן לכם לראות ולהתרשם בעצמכם.

אז נתחיל בהתחלה: איך בכלל הגיעו לדבר הזה?

לא תאמינו, זה התחיל מאחד שהשתעמם מאוד בשיעור…..

אתם מוזמנים להעביר את הסרטון הזה לכל מורה שאומר/ת לכם לא להתעסק בדברים אחרים 😉

בא לכם גם?

צפו בסרטון How To Make a Hexaflexagon: The Definitive Guide כדי לקבל הנחיות מסודרות וכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להכין את הפלקסגון הראשון שלכם.

תוכלו גם להוריד דף הסבר עם תבנית לגזירה – בקישור הזה

עשה לכם חשק?

נהדר! רק הקפידו לשמור על כללי הזהירות שמוסברים בסרטון – Hexaflexagon Safety Guide

ואם אתם רוצים לדעת לאן זה התגלגל ואיך זה קשור לתורת השדות הקוונטים, תראו את הסרטון – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון שלה על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה

ולשמוע הסבר נוסף על פיג’יטים – בקישור הזה

פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD

מה שקורה כששתי יוטיוביסטיות עם הפרעת קשב משתפות פעולה?

יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.

קצת רכילות

בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.

למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.

לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?

אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

מחולל תשבצים ותפזורות / חן ספקטור

מה זה?

מחולל התשבצים מאפשר לכם ליצור תשבצי שלד ותפזורות בהתאמה אישית. לא רק זאת אלא שהוא לגמרי בעברית ומאוד נוח לשימוש.

למה זה טוב?

האתר הזה יכול להיות שימושי למגוון הקשרים:

  • פעילות פנאי לחובבי התשבצים
  • הוואי משפחתי או חברתי
  • כלי חינוכי להוראה בתחומי התוכן השונים, במקצועות הלשון העברית ובלימודי שפה שנייה
  • כלי טיפולי להוראה מתקנת, העשרה שפתית, אוריינות וכו
  • כלי עזר ללמידת מושגים ושמות למבחן
  • ו…. כל דבר אחר, כיד הדמיון הטובה עליכם – נשמח לשמוע רעיונות והצעות בתגובות

טיפים

יש כמה דברים שכדאי לכם לדעת כדי ליהנות מהחוויה המלאה:

  • אפשר ורצוי להתאים את התכנים לסוג ומטרת הפעילות. למשל:
    • אם עושים פעילות של סיכום נושא בכיתה אפשר לקחת מושגים מחומר הלימוד.
    • אם עושים פעילות חברתית אפשר לקחת נושאים מחיי היום יום של המשתתפים.
  • את רשימת המושגים וההגדרות אפשרגם להכין ביחד. למשל:
    • במסגרת הוראה מתקנת, יכול להיות נחמד לאתר ביחד מילים קשות בטקסט ולחפש את ההגדרות במילון. אפשר להשאיר את ההגדרות כמו שהן או לאפשר לתלמיד לנסח במילים שלו. כדאי לו להשקיע בניסוח ברור אם הוא יהיה צריך לפתור את התשבץ בתום לימוד הטקסט או הנושא הרלוונטי. העתקה טכנית מהמילון לא מאפשרת עיבוד ופרסונליזציה של החומר. אם הוא יודע שיצטרך לפתור את זה אחר כך, סביר שישקיע יותר מאמץ בניסוח ההגדרות. מאמץ זה מעלה את הסיכוי להפנמת התכנים. לאחר שנרכשו כל המילים באופן מלא אפשר לתת את התשבץ לבני המשפחה או לחברים של התלמיד. משום שהוא יודע את הפתרונות, הוא יוכל לעזור להם במקרה הצורך. זו חוויה מאוד מעצימה. בנוסף, זה ידרבן אותו לא לעשות את הגדרות קלות מידי בחלק הראשון, כי אז כולם יפתרו אותו מהר וזה יהיה פחות מהנה. אפשר להסביר את כל השיקולים מראש או לאפשר לתלמיד לרכוש אותם מתוך הניסיון האישי שלו. אם מערבים אנשים נוספים, חשוב לוודא שהפעילות אכן חביבה על המשתתפים ולא להכריח אף אחד.
    • במסגרת פעילות חברתית אפשר להתחלק לקבוצות כשכל קבוצה מכינה את התשבץ לקבוצה השנייה. אפשר להשאיר את הנושא פתוח, לאתגר בנושאים שנבחרו מראש או לתת לכל קבוצה לקבוע את הנושא של הקבוצה המתחרה.
  • לאחר שיצרתם לעצמכם רשימה, אפשר לשמור אותה בקובץ וורד או לשלוח לעצמכם במייל. כך תהיה לכם אפשרות לשימוש חוזר במקרה הצורך.
  • שימו לב לאפשרויות המראה (עיצוב) בצעד השלישי – הדרך הטובה ביותר להתרשם מהן היא ליצור את אותה הרשימה מספר פעמים, כאשר בכל פעם משנים הגדרה אחת.
  • שימו לב לאפשרויות הכיתוב – אפשר להוסיף ולשנות את המלל של הכותרות כרצונכם

גרסאות

  • כשאתם לוחצים על “בנה את התשבץ” אתם מקבלים את ההצעה הראשונה עם הפתרון. אם אתם לוחצים על “הצג גרסה להדפסה/פרסום” תקבלו גרסה ללא התשובות. אתם יכולים להשתמש רק בגרסה להדפסה או להכין לכם גם דף פתרונות.
  • את הגרסה להדפסה/פרסום אפשר להדפיס כמו שהיא, או להעביר לקובץ וורד או פוור-פויינט כדי לערוך כרצונכם. כך אפשר לשלב את התשבצים והתפזורות בדפי עבודה.
  • אפשר גם להקרין את התשבץ על לוח הכיתה ולפתור ביחד עם טוש מחיק.
  • מעבר לגרסת ההדפסה, שימו לב שיש לכם אפשרות ליצור גרסאות נוספות של אותו התשבץ עם אותן ההגדרות.
    • אפשרות זו שימושית כאשר בהוראה מתקנת או בשעת למידה למבחן רוצים לעבור על החומר מספר פעמים. ככה מצד אחד החומר מוכר אבל זה פחות משעמם. זה גם מקשה על השימוש בזיכרון חזותי ולכן מצריך יותר חשיבה מחדש על המושגים בכל פעם. באופן זה יש סיכוי טוב יותר להפנמה של החומר.
    • הכנה של מספר גרסאות לאותו התשבץ היא אפשרות שימושית גם לעבודה בפורמט קבוצתי. משום שהיא עוזרת למניעה או צמצום של העתקות בין חברי הקבוצה. במקרה הזה אפשר לתת כדף פתרונות את הרשימה של המושגים, במקום להדפיס פתרון נפרד לכל גרסה.

כמה דברים שמיוחדים לאפשרות התפזורת:

  • התפזורת מתאימה לפעילות הטרמה של נושאי לימוד חדשים. אפשר לכתוב רק את המושגים בלי ההגדרות, כך שהפעילות תתאים גם ללומדים ללא ידע מקדים.
  • התפזורת מתאימה גם לשלבים של רכישת הקריאה והכתיבה, כמו גם לתרגול של סריקה חזותית ותשומת לב לפרטים. זאת משום שהפוטר צריך לשים לב לכל אחת מהאותיות במילה ולסדר שבן הן מופיעות כדי לפתור את התפזורת כראוי.
  • שימו לב לאפשרות “אפשר למלים לשכב זו לצד זו” – זה משפיע על הפריסה של המילים בתפזורת. האם אתם רוצים שהן יהיו צמודות או מרווחות יותר?

רוצים לנסות?

אתם יכולים ליצור את התשבץ או התפזורת הראשונים שלכם כבר עכשיו – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את כל שאר הדברים שיש לנו בטכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על יצירה של זיכרונות – בקישור הזה


תמונה: By ASU Department of English CC BY 2.0

מחולל מבוכים / חן ספקטור

מחולל המבוכים הוא אתר חינמי ליצירת מבוכים בהתאמה אישית. אפשר לשלוט על גודל המבוך, הצורה שלו, גודל המסדרון, נטיב המסדרונות ועוד
את המבוך שיצרתם אפשר להדפיס ישירות מהדפדפן, לשמור כתמונה או להעתיק למסמך וורד או מצגת PP.

למה זה טוב?

אפשר להשתמש במבוכים לצרכים מגוונים לפי הצורך, הטעם ומצב הרוח:

  • לכיף ולפנאי
  • שדרוג של דפי עבודה ומערכי שיעור עם צ’ופרים
  • פעולה משנית לשמירת הקשב בשיעור או הרצאה
  • עבודה על מוטוריקה עדינה ותיאום עין יד
  • עבודה על תפיסה חזותית והתמצאות במרחב
  • עבודה על תכנון תנועה, סדר פעולות, זיכרון עבודה, בקרה ואימפולסיביות

כמה טיפים

  • אחרי שהגדרתם לעצמכם פעם אחת את המאפיינים הרצויים לכם, אתם יכולים ליצור אין סוף מבוכים שונים עם אותן ההגדרות. זה מאוד נחמד לתרגול באותה רמת קושי, תוך שמירה על הגיוון. זה שימושי גם למניעת העתקות בעבודה קבוצתית 😉
  • אם בא לכם להשתמש באותו מבוך כמה פעמים, זה גם בסדר. אחרי ההדפסה אפשר לניילן (למינציה). לפתוח את המבוך עם טוש מחיק של לוח ולנקות עם נייר טואלט (טישו). אם מתלכלך מאוד אפשר לעשות ניקוי יסודי עם צמר גפן שטבול במעט אצטון. לעמידות גדולה יותר אפשר להדפיס על בריסטול – אפשר להשיג במגוון צבעים בגודל A4 בחנויות לציוד משרדי וכלי כתיבה.
  • אם יש לכם מכשיר עם מסך מגע אפשר לנסות לפתור על המסך בלי להדפיס כלל, אבל לא תראו את המסלול. כדאי לראות את המסלול אפשר לפתוח את הקובץ בתוכנה לעריכה גרפית. לא צריך משהו מורכב, אפשר גם את הצייר של חלונות שנמצא כמעט בכל מחשב. לבחור צבע ולצייר את המסלול על המבוך. אם שומרים בהתחלה בקובץ נפרד אפשר תמיד להתחיל מחדש כשמגיעים למבוי סתום.
  • למורים בבית ספר, אפשר גם להקרין את המבוך על הלוח של הכיתה. אם רוצים תחרות אפשר להקרין כמה מבוכים במקביל 😉
  • לפעמים קשה לראות את הכניסה והיציאה מהמבוך. אפשר להשתמש בזה כתרגול לסריקה ואיתור פרטים. כלומר, לנסות לחפש אותן כחלק מהחוויה של פתרון המבוך. אפשר גם להוסיף חצים ומלל בכתב יד על הגרסה המודפסת. לגרסאות אלקטרוניות אפשר להיעזר בתכנות אופיס כדי להוסיף את המידע הנחוץ.
  • אפשר גם להוסיף למבוך תמונות וכיתוב. זה יכול להפוך אותו ליותר מעניין ונעים לעין. אפשר ואפילו רצוי להתאים את התמונות והמלל לעולם הפנימי של מי שמיועד לפתור אותו. כלומר, על פי תחומי עניין ותחביבים. במסגרת הכיתה אפשר להתאים את התכנים לחומר הלימוד. למשל, לקראת החגים – “עזרו לתפוח להגיע לדבש”.

בקיצור, לכו על זה!

אתם יכולים כבר עכשיו ליצור את המבוכים הראשונים שלכם – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את כל שאר הדברים שיש לנו בטכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת הסרטון על שרבוט של קווים מתפתלים בשיעור חשבון – בקישור הזה

סרגל וירטואלי למסך המחשב / חן ספקטור

שלום לכם,

קורה לכם שאתם מתחילים לקרוא וכל האותיות קופצות לכל עבר, שאתם מדלגים שורה או קוראים בטעות את אותה השורה פעמיים?
אחד הדברים שיכול לעזור לכם מאוד הוא סרגל. כן – הדבר הישר הזה משיעור הנדסה, מסתבר שהוא שימושי 😉

שמים את הסרגל מתחת לשורה שאותה קוראים, זה מחביא את כל השורות שמתחת ועוזר להתמקד במילה הנוכחית.
אם זה לא מספיק, אפשר לשים גם סרגל נוסף על השורה שמעל. שני סרגלים עלולים להיות מסורבלים לתפעול. במקרה הזה אפשר לגזור חלונית בגודל שורה מדף נייר ריק. אם הנייר לא מספיק אטום אפשר להכין את החלונית מבריסטול עבה יותר. לנוחיותכם יש בריסטולים בגודל A4 בכל חנויות הכתיבה והיצירה.

אבל… מה קורה אם הטקסט לא מופיע על דף אלא על מסך?

בעידן הדיגיטלי הקריאה ממסכים נפוצה יותר ויותר.
עם זאת, למרבה הצער למקרים אלו לא רק שסרגל פיזי אינו פרקטי, אלא שהוא עלול אף לפגוע במסך.

אל חשש!

יש לי כאן בשבילכם סרגל וירטואלי חינמי  למסך בשם JR Screen Ruler שאפשר להוריד ללא עלות – בקישור הזה
הוא אומנם לא נראה טוב במבט ראשון, אבל אפשר לשנות את הסקאלה של השנתות לסנטימטרים ואז הוא פחות מקושקש.

יש שם גם את JRuler Pro שנראה קצת אחרת ויש לו יותר אפשרויות להתאמה אישית.

אם אתם מכירים סרגלים יותר טובים, תרגישו חופשי לשים לנו קישור בתגובות 🙂

 

*****

שימו לב:

אם שימוש בסרגל עוזר לכם ועדיין לא עשיתם אבחון ללקות למידה או הפרעת קשב – זה הזמן. בהחלט יכול להיות שיש דברים נוספים שיכולים לעזור לכם ואיתור המקור לקשיים חיוני להתאמת הטיפול הנכון.

הסבר על אבחון של הפרעת קשב ניתן לקרוא  – בקישור הזה
הסבר על אבחון דידקטי אפשר לקרוא – בקישור הזה

הרבה פעמים התורים לאבחונים ארוכים אז כדאי לקבוע בהקדם האפשרי.

כמו כן, בזמן שאתם מחכים  לאבחון כדאי גם לעשות בדיקת ראייה ובדיקה של מיקוד ראייה אצל אורטופטיס.
גם אלו מצבים שיכולים להוביל לקשיים דומים בקריאה וגם בהם יתכן שניתן לטפל. תוכלו למצוא מידע נוסף על קשיי ראייה – בקישור הזה

 

טיפים להכנת שיעורי בית / How to ADHD

ג’סיקה המהוללת חוזרת אלינו עם שלל טיפים להכנת שיעורי בית והתמודדות עם מטלות בית הספר.

נקודות עיקריות:

  • צרו לעצמכם מרחב למידה – מקום שבו אנשים אחרים לא יפריעו לכם ושיהיה לכם כיף לעבוד בו.
  • צרו לעצמכם אתגר – כדאי שהמטרה תהיה קצרת טווח וראליסטית 😉
  • צרו מחויבות חיצונית – ספרו למישהו מה המטרות שלכם, בקשו תמיכה מחברים וסמנו לעצמכם הישגים בצורה בולטת (כמו טבלת מדבקות).
  • חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים יותר
  • מדבקות, הרבה מדבקות!
  • לנסות לשלב תנועה
  • נסו למצוא חברים ללמידה
  • תגמלו את עצמכם על המאמץ, במקרה הצורך לנו למישהו אחר “לשמור” על התגמול 😉
  • לרשום לעצמכם מה צריך לעשות כדי שלא תצטרכו להחזיק את הכל בראש. כך גם יותר קל לארגן וגם אפשר למחוק דברים שסיימתם.
  • לא לפחד לגוון ולעבור בין נושאים או מטלות מסוגים שונים
  • תנוחו כמו שצריך ואל תרגישו רע עם זה, הקפידו על הפסקות.
  • תזכרו שלכל אחד מתאים משהו אחר, תבדקו מה עובד בשבילכם 🙂

והכי חשוב – כובע מגניב!!!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Homework: Top 10 Tips for ADHD Success וכתבו לנו בתגובות מה עוזר לכם להתמודד עם הדברים האלו?

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על תפקודים ניהוליים בהקשר של למידה – בקישור הזה

ולהרחיב את הדעת עם אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ – בקישור הזה


תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

פיג’יט או משחק? / Understood

הסערה הגדולה סביב טרנד הספינרים העלתה את נושא הפיג’יטים למודעות הציבורית ויצרה מחלוקות רבות סביב ההשפעה שלהם על תפקודי הקשב. למען הסר ספק, המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. אין פתרון יחיד, משובח ככל שיהיה, שיש בכוחו לתת מענה מלא כשלעצמו. כמו כן, הפרעת קשב היא מולדת ומלווה את האדם לאורך כל החיים. הסביבה יכולה להשפיע על מהלך ההתפתחות של הפרעת קשב, אך אין בכוחה ליצור או לרפא אותה. על כן אין לצפות ל”פתרונות פלא” מכל סוג ומומלץ לקחת בעירבון מוגבל טענות העוסקות ביצירה או ריפוי של הפרעת קשב…

מה הקשר להפרעת קשב או לתפקודי קשב באופן כללי?

יש אנשים שהתעסקות עם דברים משפרת את תפקודי הקשב שלהם. זה אמנם נפוץ מאוד בקרב אנשים עם הפרעת קשב, אבל לא נכון לגבי כולם ויש גם אנשים ללא הפרעת קשב שנתרמים מפעילות מסוג זה. כמו כן, יש אנשים שהתעסקות מסוג זה דווקא פוגעת בתפקודי הקשב שלהם. לכן חשוב לבדוק את הנושא עבור כל מקרה לגופו. זאת משום שגם בקרב האנשים שהתעסקות עם חפצים מסייעת להם ישנה שונות רבה. השונות מתייחסת גם למידה שבה אותה ההתעסקות מסייעת לקשב וגם לסוג ההתעסקות שמסייע לכל אחת ואחד מהם. לכן שלאנשים שונים יהיה צורך בפעילות שונה עם חפצים שונים. לצורך העניין פיג’יטים כמו הספינר והפיג’יט קיוב יכולים מאוד להתאם לאנשים מסויימים שזקוקים להתעסקות מהסוג הזה, אבל אחרים אולי יעדיפו חפצים אחרים כמו צרור מפתחות, כדורי ספוג קטנים וכו.

התחשבות בסביבה

מטעמי “נאה דורש נאה מקיים” אין זה לגיטימי שאדם אחד יעסוק בפעילות שמגבירה את רמת הקשב שלו על חשבון הקשב של הזולת. כאשר האדם נמצא לבדו, השיקול הזה לא רלוונטי והוא יכול לפעול כרצונו.  אך כאשר האדם נמצא בחברתם של אנשים אחרים, מן הראוי להתחשב באופן ובמידה שפעילות מסוג זה משפיעה עליהם. הדבר יכול להשתנות בהתאם לסוג הפעילות ולרמת הרגישות של האנשים שנמצאים בסביבה באותו הרגע. לכן יכול להיות שבסביבות מסוימות לא תהייה בעיה ובאחרות כן. משום שהתעסקות זו אינה הדרך היחידה לשפר תפקודי קשב, כאשר היא מפריעה לסובבים יש לחפש דרכי התמודדות חלופיות. במקרה הצורך מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע ולפתח אסטרטגיות יעילות שלא פוגעות ביחסים עם הזולת.

אז זה טוב או רע?

התשובה לשאלה זו זהה לתשובה עבור כל כלי אחר שמיועד לשרת מטרה מסוימת: כשנעשה בו שימוש נכון המקדם את המטרה זה טוב. אבל… כשנעשה בו שימוש לא נכון, שפוגע במטרה זה רע.
בהחלט יכולים להיות מצבים שבהם כלי מסוים יהיה יעיל מאוד ולעומתם יכולים להיות גם מצבים אחרים שבהם אותו הכלי לא יסייע או אף יזיק. כדי לעשות שימוש מושכל וחיובי יש ללמוד את הכלי המדובר, על יתרונותיו וחסרונותיו ולהתאים את אופן השימוש בו עבור כל מקרה לגופו. לכן למעשה לא קיימת תשובה כללית וחד משמעית בנושא. השאלה החשובה יותר היא כיצד לעשות שימוש נכון בפיג’יטים למיניהם. זה האתגר העומד בפנינו היום. לצורך העניין הסרטון הזה מסביר את איך מבדילים בין צעצועים לכלים טיפוליים וכיצד ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fidget Spinners and More: Is a Fidget Good or Bad?, תיהנו ושתפו אותנו בתגובות בחוויות שלכם סביב הנושא.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על הכנת בקבוק או צנצנת נצנצים להרגעה עצמית – בקישור הזה.

ואת הסרטון על סוגים שונים של פיגיטים של ג’סיקה והאנה – בקישור הזה

תקצירים של יצירות קלסיות וסיפורים מיתולוגיים / Overly Sarcastic Productions

בערוץ של Overly Sarcastic Productions יש מגוון של רשימות צפייה משובחות, אשר מוקדשת לתקצירים והסברים של כל מיני דברים שימושיים לתלמיד. כמו למשל:

בין היתר יש שם הסברים על בעל זבוב, 1984 ועוד.
אז… מי אמר בגרות בספרות ולא קיבל?

ואם אתם כבר שם, כדאי לכם לבדוק את הסרטונים שלה בהיסטוריה 🙂

תהנו וספרו לנו בתגובות אילו סרטונים אהבתם במיוחד!

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההיסטוריה של כל העולם – בקישור הזה

ואם במקום ללמוד אתם משחקים במחשב או בפלאפון כל הזמן, כדאי לכם לראות את ההסבר על הפרעת קשב ומשחקים – בקישור הזה

ניווט קבוצתי בוויקיפדיה (Naraview) / מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר

במסגרת כנס קשב בתנועה, מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר הציגו את הפרוייקט החדשני שלהם בתחום שימושי הטכנולוגיה להוראה וללמידה.

הפרוייקט מתבסס על המשחק מרוץ ויקיפדיה, שקיים גם בגרסת נייר ועיפרון.

בגרסה החדשה של המשחק, התלמידים מקבלים ערכי מוצא וערכי מטרה בוויקיפדיה. בעזרת הטלפונים הסלולריים, הם מתחרים ביניהם מי יצליח להגיע לערך המטרה בזמן או במסלול הקצרים או המשעשעים ביותר.  זה לא פשוט בכלל, משום שמותר להשתמש רק בקישורים הפנימיים של ויקיפדיה כדי לנווט בין הערכים. המורים יכולים לעקוב אחר התקדמות התלמידים דרך מסך מרכזי, שאותו ניתן גם להציג לכיתה כולה.

מחוץ לכיתת הלימוד המשחק יכול לשמש גם לצורך הוואי חברתי בהקשרים שונים. אם אתם מחפשים פעילות משותפת ומשעשעת, זאת בהחלט אפשרות מומלצת.

רוצים לראות איך זה עובד?

צפו בסרטון ניווט קבוצתי בוויקיפדיה (Naraview) בהנחיית מאיה בן אמוץ וגיא ברסלר ותתרשמו בעצמכם 🙂

עשה לכם חשק לנסות גם?

אין בעיה ^_^

  • לאתר המשחק של מרוץ ויקיפדיה naraview – לחצו כאן.
  • להורדת גרסת הנייר והעיפרון – לחצו כאן.

ספרו לנו איך היה ואילו ערכים מפתיעים הכרתם בדרך.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את מכולל התשבצים – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

 

Medisafe – אפליקציה חינמית לניהול הטיפול התרופתי

אז… לאנשים עם בעיות התארגנות נותנים תרופות שמסייעות בהתארגנות, אבל!!!
צריך לזכור לקחת את התרופה לפי שהיא מתחילה להשפיע, צריך לזכור לחדש מרשמים בזמן ו… מה אם אתם אחראיים על הטיפול התרופתי של משפחה שלמה?

את האפליקציה Medisafe אפשר להוריד ללא עלות והיא נועדה לעזור לכם עם כל הדברים האלו 🙂

להורדת האפליקציה – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסברים על תרופות של הפרעת קשב – בקישור הזה

וכלים נוספים של טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה


תמונה: Chaos CC BY-SA 3.0

מסיבת קשב טכנולוגית – פתיחה בהנחית חן ספקטור

קהילת הפרעת קשב וריכוז חגגה 3,000 חברים במסיבת קשב טכנולוגית בגוגל קמפוס.

אתם מוזמנים לצפות בסרטון כדי להתרשם מהאווירה במפגש ומהדינמיקה המשובחת של הקהילה שלנו. לאחר סקירה קצרה של סדר היום חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב, מציגה את עצמה ומסבירה על הרקע להקמת הקבוצה ועל העקרונות האידאולוגיים העומדים מאחוריה.

סקרנים?

אז אם בא לכם להבין קצת יותר טוב על מה ולמה כל הבלגן, אם תהיתם איך בכלל נוצר הרעיון של מסיבת קשב טכנולוגית? או אם סתם בא לכם להיכנס לעניינים בכיף – זה הסרטון בשבילכם!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

ואת הקטעים מתוך ההצגה “נזרקת לצדדים” של גלי שני – בקישור הזה

גוגל קיפ Google Keep / חן ספקטור

אני שמחה להציג לכם את אחד היישומים היותר שימושיים של גוגל – Google Keep.

זהו יישום של פתקיות שאפשר להשתמש בו להכנת רשימות, תזכורות וכו. השימוש בו הוא ללא עלות דרך חשבון הגוגל שלכם. אחד הדברים היותר נחמדים בו הוא שניתן לגשת אליו גם מהדפדפן וגם מהטלפון שמסתנכרנים אוטומטית ביניהם. זה חשוב כי מהמחשב בדרך כלל יותר קל לכתוב אבל הטלפון נגיש יותר כשאתם בחוץ.

אפשרויות שימושיות שכדאי לשים לב אליהן:

  • ניתן לצבוע את הפתקיות בצבעים שונים לפי נושאים
  • פתקיות חשובות אפשר להצמיד לראש הרשימה
  • אפשר לתזמן תזכורות חד פעמיות או קבועות עבור פתקיות שאתם לא רוצים לשכוח
  • אפשר להעביר פתקאות ישנות לארכיון (אם יש תזכורת הן יקפצו בחזרה והן גם יעלו בחיפוש)
  • מהטלפון יש אפשרות לצרף הקלטה קולית ותמונה
  • אפשר ליצור רשימות עם אפשרות סימון למשימות שהסתיימו
  • יש אפשרות לשיתוף
  • ועוד הרבה דברים טובים ^_^

לפרטים נוספים והרשמה/התקנה – לחצו כאן.

 

אהבתם?

אתם יכולים לבדוק פוסטים נוספים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ולצפות בסרטון הומוריסטי על הכנת רשימות – בקישור הזה


תמונה: By Fabián Alexis CC BY-SA 3.0

הקלדה עיוורת / חן ספקטור

למה כדאי ללמוד הקלדה עיוורת?

קודם כל כי בעידן המידע שבו אנחנו חיים זוהי מיומנות חשובה מאוד, גם בחיי היום יום וגם לצורך לימודים וקריירה. בנוסף, למי שכתב היד שלו לא אוטומטי, הקלדה עיוורת יכולה לפנות משאבים קוגניטיביים לצורך הבעה בכתב. זאת משום שאחרי שלומדים להקליד, לא צריך לדאוג לעיצוב האותיות ולקריאות של כתב היד. דבר זה מאפשר להתמקד בתוכן. בנוסף טקסט אלקטרוני נוח מאוד לעריכה והגהה בהשוואה לכתב יד.

איך כדאי ללמוד הקלדה עיוורת?

ישנן דרכים רבות ללמוד הקלדה עיוורת וכל אחד יכול לבחור מה שנוח לו.
בפוסט הזה אני רוצה להמליץ על האתר החינמי sense-lang שיודע לעבוד גם עם עברית וגם עם אנגלית.
עם זאת, ההנחיות המצורפות מתאימות גם לרוב התוכנות/אתרים ללימוד הקלדה.

הנחיות לתרגול:

  • לבדוק באיזו שפה מוגדרת המקלדת ואם צריך להעביר לעברית (לפעמים זה מתחיל באנגלית משום מה).
  • לשים לב לתרשים שמתאר איך צריך להניח את האצבעות.
  • להקפיד על דיוק, המהירות תבוא לבד.
  • להשתדל להימנע מלהביט במקלדת. לנוחיותכם יש מקלדת וירטואלית על המסך (אם תלחצו על סתם מקש, היא תראה לכם על מה ללחוץ ועם איזו אצבע).
  • לתרגל “הרבה פעמים קצת”. כלומר לא יותר מ- 5 דקות ביום ולפחות שלוש פעמים בשבוע.
  • לא להגיע לתסכול כי אחרת לא תצליחו להתמיד. להפסיק 2 דקות לפני שאתם מגיעים לסף הסיבולת שלכם.
  • לא צריך לדעת באופן מושלם את האותיות החדשות בכל שלב כדי לעבור לשלב הבא. מה שחשוב זה להרגיש שרמת המאמץ יורדת לרמה שבה תוכלו להכיל אתגר חדש (כלומר, שליטה של כ- 80%). כל שלב מכיל את האותיות הקודמות כך שעדיין תמשיכו לתרגל אותן ולשפר את השליטה בהן.
  • לרשום או לסמן לעצמכם באיזה שיעור עצרתם. בכל תרגול להתחיל את הדקה הראשונה בשיעור אחד אחורה, לצורך חימום והסרת חלודה.
  • כשלומדים חצי מקלדת אפשר לעבור לתרגול של טקסט רגיל. זה הופך את התרגול ליותר מעניין, כי אתם יכולים להעתיק טקסט מכל מקום שבא לכם.

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את שאר הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת ההסבר על אבחון דידקטי – בקישור הזה

תכנות OCR – המרה של קבצים לפורמט של טקסט / חן ספקטור

תכנות OCR – Optical Character Recognition משמשות לזיהוי תווים אופטי.
במילים אחרות, הן יודעות להמיר תמונות וקבצי PDF לפורמט של Word.

למה צריך אותן?

ברגע שהמלל הוא בפורמט של טקסט, ניתן לעשות שני דברים מגניבים:
1. להשתמש בתכנות הקראה ( Text To Speech – TTS).
2. לערוך כרצונכם. לדוגמה – לשנות לעיצוב שיותר נוח לקריאה (גודל, פונט, צבע וכו), או לסכם במהירות על ידי מחיקת המיותר (במקום הקלדת החשוב).

יש הרבה תכנות שעושות המרה לטקסט. כדי לאתר אותן פשוט חפשו OCR בגוגל, אבל…
יש לציין שהתכנות הטובות לרוב בתשלום ושבעברית קשה למצוא. שימו לב שלתכנות שבתשלום בדרך כלל יש דמו, שאפשר להתנסות בו לפני הקנייה.
אחת התכנות היותר מומלצות בתחום היא ABBYY FineReader וניתן להוריד את הדמו שלה מהקישור הזה. אם אתם סטודנטים, בדקו אם יש לכם גישה לתכנה דרך מוסד הלימודים או מרכז התמיכה שלו (אם אין אפשר לנסות את מזלכם ולבקש).

כדי שלא תגידו שאני מייבשת אתכם – הקישור הזה מוביל לאתר חינמי שיודע להתמודד גם עם עברית וגם עם אנגלית.
החסרונות שלו הם שצריך להעלות את המסמך לאתר וזה לוקח זמן ושהוא ממיר כל דף בנפרד. בקיצור, זה טוב למסמכים קצרים אם אין לכם אפשרות אחרת.

תהנו!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את שאר הפוסטים על טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואם קריאה זה משהו שכבד לכם, כדאי שתבדקו גם את הפוסט על אבחון דידקטי – בקישור הזה


תמונה: By Kzamir CC BY-SA 3.0

הספריה לעיוורים – השאלת ספרים מוקלטים בפורמט דיגיטאלי

הידעתם?

הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה מציעה ספרים מוקלטים בפורמט MP3, שתוכלו להוריד מהאתר שלה אם תהיו מנויים ^_^

איך נרשמים?

כדי להירשם לספרייה עליכם להציג אישורים על כך שלכם (או לילדיכם) יש קושי בקריאה.

בקטלוג יש מגוון רחב של ספרי קריאה כולל ספרי לימוד ועיון.

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את שאר הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת ההסבר על אבחון דידקטי עבור לקויות למידה – בקישור הזה

תפריט נגישות