הפרעת קשב וחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות / ראסל ברקלי
ד”ר ראסל ברקלי פרסם סרטון שבו הוא מעביר ביקורת קשה על הטענה היותר משגויה של ד”ר גאבור מטה Dr Gabor Mate, לפיה הפרעת קשב לא נובעת ממקורות גנטיים אלא מחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות.
במהלך הסרטון ברקלי מציג נתונים מחקרים אודות האופי הגנטי של הפרעת קשב והביטוי הכללי שלה.
- תוכלו למצוא תמיכה לדברים אלו גם בהצהרת הקונצנזוס – בקישור הזה
ברקלי מסביר שאומנם קיים קשר בין אירועי ילדות טראומתיים להפרעת קשב, אך שהוא מורכב הרבה יותר מהקשר הסיבתי הפשוט שמטה מתאר ו… בכלל עובד לכיוון ההפוך. כלומר, הפרעת קשב על ההיבטים הגנטיים שלה מגבירה את הסיכון לחוויות טראומתיות.
עיקרי הדברים:
ברקלי מציג תרשים דינאמי שהולך ונבנה עם ההסבר, המתאר את הקשרים המורכבים בין הפרעת קשב לחוויות טראומטיות.
- מי שרוצה לראות את התרשים המלא יכול לקפוץ לדקה 18:10 בסרטון.
לשם הנוחות אסכם לכם בקצרה את עיקרי הדברים:
- טראומה לא יוצרת הפרעת קשב
- בדומה לאוטיזם, הפרעת קשב לא נוצרת בעקבות דפוס הורות מסויים (למרות שפעם חשבו ככה)
- הנסיון לקשור את הפרעת קשב לטראומת ילדות, תואם את “תרבות ההתקרבנות” הפופוליסטית, אך לא את הספרות המקצועית.
- הפרעת קשב יוצרת הזדמנויות רבות לחוויות שליליות עד כדי טראומה רגשית, כולל הגברת הסיכון לחבלות ופגיעות ברמה הפיזית.
- הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים הביולוגיים, היא גורם הסיכון והמנבא המשמעותי ביותר להפרעת קשב אצל הילד.
- הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים, עלולה להוביל לסביבה משפחתית שלילית וכאותית, אשר מוסיפה את השפעתה על הסיכון האישי (הקיים בין כה וכה) לחוויות ילדות שליליות בעקבות הפרעת קשב.
למען הסר ספק – כל בעיה רגשית משמעותית עלולה ליצור גם קשיי קשב. עם זאת, הפרעת קשב לא נוצרת מגורמים רגשיים. כמו כן, חשוב להבדיל בין הפרעת קשב לבין קשיי קשב על רקע רגשי, משום שהטיפול הנחוץ לכל אחד מהמצבים הללו יכול להיות שונה לגמרי.
- תוכלו ללמוד על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Why Dr Gabor Mate’ is Worse Than Wrong About ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
למי שרוצה להכיר יותר את האשיות המדוברת….
דעותיות של גאבור מטה זוכות לביקורות רבות לא רק בפן המקצועי ולא רק בהקשר של הפרעת קשב. למשל, בסרטון הבא תוכלו לראות את הביקורת הישראלית על העמדות האנטי ציוניות שמטה הרבה להביע במהלך מלחמת חרבות ברזל. בחרתי בסרטון הזה משום שהוא מסב את תשומת לב הצופים למאפיינים וביטויים ספציפיים של השיח המטעה, שטוב לזהות ולהכיר גם באופן כללי.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’ון גרין על איך להסתדר בעידן הצפת המידע? – בקישור הזה
ועל הקשר בין פיזור דעת למצב הרוח – בקישור הזה
מריחואנה לטיפול בהפרעת קשב – מה המדע אומר? / ד”ר ירדן לוינסקי
האם מריחואנה רפואית טובה לטיפול בהפרעת קשב?
ד”ר ירדן לוינסקי מתייחס לשאלה הזו במאמר שלו “מריחואנה לטיפול בהפרעת קשב, מה המדע אומר”.
הוא פותח בכך שה FDA (Food and Drug Administration) לא אישר מתן קנאביס להתוויות של הפרעת קשב וריכוז ADHD. כלומר, על פי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, אסור לטפל בהפרעת קשב באמצעות קנאביס.
ירדן מציין שלמרות שיש אינספור דיווחים אנקדוטיים על כך שגראס עזר לאנשים, המחקר הרפואי לא מצא תרומה משמעותית לשימוש בשני הקנבינואידים הכי מוכרים (THC, CBD) כטיפול לאנשים עם הפרעת קשב. כלומר, אין ראיות לכך שהם מסייעים להתמודדות עם התסמינים.
הוא מציין גם שחשוב לקחת בחשבון שהשימוש בקנאביס, בניגוד לאמונה העממית, אינו נטול סיכונים והוא נמצא קשור בעליה בחרדה, בהשפעה שלילית על תפקודים קוגניטיביים ואפילו בעליה בסיכון להופעת דפוסי התמכרות לקנאביס.
נשמע מעניין?
תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה
שם תוכלו למצוא גם קישורים לכל המקורות שבהם ירדן השתמש להוכחת טענותיו.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על קנאבידיול (CBD), אשר מופק מצמח הקנאביס – בקישור הזה
ועל הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כ”מוצא אחרון” – בקישור הזה
איך להסתדר בעידן הצפת המידע? / גו’ן גרין
ג’ון גירן הוא סופר מפורסם ואישיות גדולה ביוטיוב, שמככב גם אצלינו באתר.
תוכלו לראות את כל הסרטונים שלו – בקישור הזה
בתקופה האחרונה הוא הגיע למסקנה שהוא עושה שימוש לא בריא באינטרנט, לכן הוא החליט לשנות את דפוסי הצריכה שלו ובמקביל התחיל לעבוד על סדרת סרטונים שתעזור לאנשים להסתדר בעידן הצפת המידע. כשאנחנו מופגזים באינפורמציה מכל הכיוונים באופן מתמיד – איך נוכל לדעת מה אמיתי ומה לא? מהם מקורות אמינים וממי כדאי להיזהר.
משום שהתחום של הפרעת קשב נוטה להיות מוצף במידע מטעה, כדאי שנלמד לעשות קצת סדר ולבחון את הדברים בצורה ביקורתית יותר.
עיקרי הדברים
זה הפרק הראשון בסדרה שבו ג’ון מציג את הנושא ואת האופן שבו אנו עלולים ליפול שולל למידע מטעה. אגב, אחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר הוא לחשוב שלא יכולים לעבוד עלינו, אז בואו נשמור על קצת צניעות וענווה ונראה כיצד אנחנו יכולים להבדיל בצורה טובה יותר בין מקורות שאפשר לסמוך עליהם לבין כאלו שלא 😉
מתברר שרוב האנשים שופטים את האמינות של מקור מידע מסויים על בסיס קריטריונים שטחיים שלא בהכרח מצביעים על המהימנות שלו. כמו למשל: הגרפיקה והעיצוב, כמות התוכן באתר, עצם הימצאותם של קישורים וכו. להבדיל, אנשים שעובדים לפרנסתם בבדיקת עובדות נוטים לעשות עבודה טובה יותר (וטוב שכך).
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Introduction to Crash Course Navigating Digital Information #1 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אז איך “בודקי עובדות” מעריכים את האמינות של מקורות מידע?
בפרק השני “The Facts about Fact Checking: Crash Course Navigating Digital Information #2” כבר מדברים על הקריטריונים להערכה שמשמשים את בודקי העובדות.
מתברר שהם מחפשים תשובות לשלוש שאלות עיקריות:
- מי פרסם את המידע?
- מהן הראיות המובאות לתמיכה בטענות או בנתונים המוצגים?
- מה אומרים מקורות אחרים על מי שפרסם את המידע?
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הבעייתיות של דיווחים מדעיים מוטעים בתקשורת – בקישור הזה
ואת ההסבר על הקשר בין אמונה למדע – בקישור הזה
האם גבינה באמת ממכרת כמו קוקאין? / SciShow Psych
הידעתם שיש אנשים שטוענים שגבינה יכולה להיות ממכרת כמו קוקאין?
בסרטון הזה Brit Garner מסבירה איך מסרים כאלו מגיעים לציבור, דרך כותרות תקשורתיות שלא ממש מייצגות את המחקר המדעי בתחום הרלוונטי.
אמנם ההסבר פה לא מתייחס להפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל הוא מתאר דפוס דומה מאוד להרבה מסרים תקשורתיים מטעים שלמרבה הצער מתפרסמים בנושא.
אז כדאי לעשות קצת סדר בנושא.
איך אפשר לדעת עם משהו באמת ממכר?
מסתבר שמעט מאוד דברים באמת ממכרים כמו קוקאין.
אבל… איך בודקים את זה? איך אפשר לדעת אם משהו ממכר או לא?
ישנם 3 סוגים של מחקרים שדרכם אפשר לבדוק אם חומר כלשהו ממכר או לא:
- ניסויים בבעלי חיים – נותנים לבעלי חיים את החומר שרוצים לבדוק ומסתכלים אם הם מראים העדפה לאותו החומר בהמשך.
- תצפיות בבני אדם – אפשר להסתכל על התנהגויות של אנשים שונים אחרי צריכה של חומרים מסויימים ולבדוק אם הם מעוררים בהם התנהגויות שדומות לאלו המאפיינות מצבי התמכרות. עם זאת, חשוב לזכור שהתנהגויות שמזכירות מצבים התמכרותיים לא בהכרח מעידות על התמכרות. זאת משום שיש פער מאוד גדול ומשמעותי בין התנהגויות המזכירות התמכרות לבין ההתמכרות עצמה. כשמדברים על התמכרויות לחומרים ממכרים כמו קוקאין, הכוונה היא למצבים שבהם האדם יכול להגיע למצב שבו הוא מעבד את כל נכסיו. להבדיל, קושי להימנע ממשהו טעים שאתם לא אמורים לאכול (כמו גבינה) – לא ממש נופל באותה קטגוריה.
- סריקות מוחיות – התמכרויות מקושרות לפעילות של מערכת הגמול במוח שלנו ולמוליך העצבי דופמין שמופרש כשהיא מופעלת. אבל… לא כל מה שמפעיל את מערכת הגמול או מוביל לעלייה של דופמין מוביל להתמכרות. המערכת הזו נועדה לעודד אותנו לעשות שוב דברים שטובים להתמודדות שלנו בעולם ומסייעים להישרדות שלנו. למשל – המוח שלנו מפריש דופמין אחרי אוכל כדי לעודד אותנו להימנע מהרעבה עצמית (די חשוב). למעשה, כל מה שאנחנו מפיקים ממנו הנעה גורם למערת הגמול שלנו להפריש דופמין. חומרים ממכרים “פורצים” למערכת הגמול הרגילה והחשובה שלנו וגורמים לה להפריש כמויות דופמין שגבוהות פי 2 עד פי 10 מהכמויות שבדרך כלל מופרשות מפעילויות וגירויים מהנים (כמו אוכל או מחמאות). מאפיין נוסף של חומרים ממכרים הוא הסתגלות של הגוף, שגורמת לכך שלאורך זמן נדרשת כמות גדולה יותר של חומר כדי להגיע לאותה תוצאה. כלומר, ההתמכרות נוצרת משילוב של הפרשה מופרזת של דופמין והסתגלות הדרגתית של מערכת הגמול. דברים שלא יוצרים את השילוב הזה לא ימכרו.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Is Cheese Really as Addictive as Cocaine? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
ואת ההסבר על הבעייתיות בייצוג התקשורתי של ממצאים מדעיים – בקישור הזה
האם סוכר גורם לילדים להיות היפראקטיביים? / How to ADHD
ג’סיקה הכינה סרטון מיוחד לרגל ליל כל הקדושים (הלווין) בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות, או יותר נכון על חוסר הקשר ביניהם.
מסתבר שסוכר לא גורם להיפראקטיביות או בעיות התנהגות בקרב ילדים ומבוגרים.
מה???? באמת???
אם זה נשמע לכם הזוי או מוטעה, אתם לא היחידים.
על פי הסברה הרווחת בציבור יש קשר בין השניים וישנם לא מעט גורמים אינטרסנטים שמעודדים תפיסה שגויה זו. למעשה, המחקר מראה שאין שום קשר בין השניים, כפי שתוכלו לראות במקורות שמצורפים לסרטון ושנמצאים גם בהמשך הפוסט הזה. ג’סיקה מסבירה מה גורם לרוב הציבור לחשוב אחרת. עם זאת, חשוב להדגיש שבכל מקרה צריכה של כמויות גדולות של סוכר אינה בריאה ואינה מומלצת. אך ההמלצה למתן את צריכת הסוכר לא נובעת מכך שהוא גורם להיפראקטיביות, אלא משלל צרות רפואיות אחרות שהוא עלול לגרום.
שימו לב:
- כדי לקבל יעוץ בקשר לתזונה נכונה מומלץ לפנות לתזונאית קלינית. תזונה נכונה היא חלק מאורך חיים בריא שחשוב לכל האנשים עם או בלי הפרעת קשב.
- אם יש חשד לרגישות פיזיולוגית לסוכר (בלי שום קשר לקיומה או אי קיומה של הפרעת קשב), מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולמומחים המתאימים, כדי לקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ.
מדוע כל כך חשוב להיצמד לעובדות?
ג’סיקה מסבירה גם מדוע התפיסה השגויה בנוגע לקשר בין סוכר והיפראקטיביות בעייתית עבור אנשים עם הפרעת קשב.
בין היתר היא מציגה את הסיבות הבאות:
- הורים לילדים היפראקטיביים או לילדים עם התנהגות בעלת מאפיינים היפראקטיביים, מואשמים באופן שגוי על ידי הסביבה בכך שגרמו להתנהגויות אלו של ילדיהם משום שאפשרו להם לאכול דברי מתיקה המכילים סוכר.
- האמונה השגויה שניתן “לרפא” הפרעת קשב על ידי הפחתת סוכר, עלולה לגרום להורים להימנע מלפנות לטיפולים נחוצים אחרים.
- הניסיונות למנוע דברי מתיקה מילדים עלולים להוביל לחיכוכים רבים ומיותרים בדינאמיקה המשפחתית. כמו כן, הימנעות בילתי נחוצה מסוכר עלולה ליצור תחושת חסך אצל הילד, שעלולה בתורה להניע אותו לצריכת יתר במצבים שבהם יש גישה לסוכר ללא פיקוח הורי. הרי קשיי ויסות ואימפולסיביות הם חלק מהמאפיינים העיקריים שלנו…
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Does Sugar Make Kids Hyperactive? (Special Halloween Episode!) ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.
המקורות המוזכרים בסרטון:
Flora, S.R., & Polenick, C.A. (2013) Effects of sugar consumption on human behavior and performance. The Psychological Record, 63, 513-524. doi:10.11133/j.tpr.2013.63.3.008
Wolraich, M. L., Wilson, D. B., & White, J. W. (1995). The effect of sugar on behavior or cognition in children: A meta-analysis. The Journal of the American Medical Association, 274, 1617-1621. doi:10.1001/jama.1995.03530200053037
Sciutto, M.J. (2015) ADHD Knowledge, Misconceptions, and Treatment Acceptability. Journal of Attention Disorders, 19(2), 91-98. doi: 10.1177/1087054713493316
Hoover, D. W., & Milich, R. (1994). Effects of sugar ingestion expectancies on mother-child interactions. Journal of Abnormal Child Psychology, 22, 501-515. doi:10.1007/BF02168088
מה הקשר בין מדע, סוכר והיפראקטיביות?
ג’סיקה היא לא היחידה שמדברת על הנושא כדי לנסות לתקן את התפיסה השגויה של הציבור בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות אצל ילדים. היא כמובן מציגה את הדברים מנקודת המבט של הפרעת קשב, אך ניתן לבחון אותו גם מזוויות אחרות. הרי האמת נמצאת בכל מקום 🙂
אם תרצו לשמוע הסבר נוסף, שמתמקד יותר בהסברים על השיטה המדעית, תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה
אהבתם?
תכלו לשמוע הסברים על מיתוסים נוספים אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
וללמוד איך אפשר להאכיל את עצמינו יותר טוב – בקישור הזה
המוח שלכם הוא יותר משק כימיקלים / David Anderson
הפעילות של המוליך העצבי דופמין, המעורב בהפרעת קשב מורכבת להפליא. David Anderson מסביר על המורכבות הרבה של המעורבות של כימיקלים שונים בתהליכי עיבוד המידע במוח. המודעות לכך חשובה מאוד משום שהבנה מדויקת יותר של המנגנונים האלו יכולה לאפשר פיתוח של טיפולים יעילים וטובים יותר עם פחות תופעות לוואי.
להסבר המלא צפו בהרצאת ה- TED,
Your brain is more than a bag of chemicals
שימו לב – לנוחיותכם אפשר להוסיף כתוביות בעברית 🙂
אהבתם?
כדאי לכם לראות גם את סרטון ההסבר על הכימיה של המוח והתודעה – בקישור הזה
ואת הסרטון על הדופמין והאונות הקדמיות של המוח – בקישור הזה
תמונה: By DJ CC BY-SA 2.0
מחקר פסיכולוגי / Crash Course Psychology
כל הידע המקצועי אודות הפרעת קשב נאסף, נבנה ונבדק על ידי מחקר. פעמים רבות התקשורת אינה מקפידה להציג מהימנה את תוצאות המחקרים או את השיטה המדעית בכלל. על כך מאוד חשוב להבין איך זה עובד ומדוע.
להסבר המלא מפי האנק גרין צפו בסרטון Psychological Research
אהבתם?
כדאי לכם לשמוע גם את ההסבר על היחסים בין מדע ואמונה – בקישור הזה
ואת ההסבר על הבעייתיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – בקישור הזה
תמונה: By Frits Ahlefeldt CC BY-SA 3.0
השיטה המדעית / ריצ’רד פיינמן
הסרטון הזה הוא חלק מהרצאה של ריצ’רד פיינמן Richard Feynman על השיטה המדעית.
במשפט אחד: מדובר בניחוש שנבדק מול המציאות.
אומנם מספיקה פעם אחת כדי לשלול את נכונותו, אבל אף פעם אי אפשר לדעת בביטחון מלא שזה נכון (רק שזה יותר סביר ככל שיש יותר הוכחות).
לשמיעת ההסבר צפו בסרטון Feynman on Scientific Method:
אהבתם?
צפו גם בהסבר של אסימוב על היחסיות של הטעות – בקישור הזה
ואת ההסבר על מחקר פסיכולוגי – בקישור הזה
האם אלוהים משחק בקוביות? – על היחס בין אמונה למדע / Extra Credits
הרבה פעמים האמונה מוצגת כמנוגדת לחשיבה המדעית, עם כי למעשה זה לא בהכרח נכון.
הסרטון הזה מסביר את התפקיד החשוב של אמונה להתפתחות המדעית, לצד הסכנות הגדולות של אמונה עיוורת כולל אמונה עיוורת במדע עצמו. המחקר המדעי אמנם מתחיל באמונה בהנחות בסיס, מערכות לוגיות או תיאוריות כלשהן, אך אלו משמשות כנקודת פתיחה בלבד ומשתנות ככל שההבנה שלנו בתחום מסוים מעמיקה. המדע מתייחס לאמונה כאמצעי ולא כמטרה, מתוך מודעות לאפשרות שייתכן שנגלה בעתיד שהאמונה הראשונית שלנו שגויה.
להסבר המלא צפו בסרטון God Does Not Play Dice – The Danger of Unquestioned Belief :
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ריצ’רד פיינמן על השיטה המדעית – בקישור זה
ואת הההסבר של אסימוב על היחסיות של הטעות – בקישור הזה
תמונה: By kanegen (Talking…..) CC BY 2.0
היחסיות של הטעות / אייזק אסימוב
אייזק אסימוב טען שהוא כל כך שמח לחיות בתקופתו (שהייתה לפני הרבה זמן) כי המדע כל כך מתקדם. טענו כנגדו שהמדע לא משהו כי כל הזמן מגלים שמה שידענו לא נכון – מה שקורה גם היום ובמיוחד סביב הפרעת קשב היקרה שלנו.
מה עשה?
ישב אסימוב וחשב, אז כתב כמו שרק הוא יודע לכתוב.
הוא אמר שאנחנו כל הזמן טועים, אבל פחות.
מי שחשב שהעולם שטוח טעה, מי שחשב שהעולם הוא בצורה של עיגול מושלם גם טעה. אבל אם אתם חושבים שזאת אותה הטעות, אתם טועים יותר משניהם 😉
וכדי להבין למה אתם צריכים לשמוע, כי יותר מזה יהיה ספויילר.
המסר – במיוחד בתחום חדש ומתפתח כמו הפרעת קשב, אי אפשר ולא צריך להתיימר לידיעה מוחלטת. מה שחשוב זה ללמוד ולחקור ללא הפסקה כדי שכל פעם נטעה פחות.
ברמה האישית, חשוב לזכור שהלמידה היא תהליך מתמשך. אי אפשר לצפות שנצליח דברים בפעם הראשונה או שנדע את הכל מייד או בכלל. כל פעם שאנחנו לומדים יותר אנחנו טועים פחות. זה נכון גם לגבי לימודים אקדמאיים, אבל יותר מכך לגבי הלמידה שלנו את עצמינו ואת הדרכים שבהם נכון לנו להתנהל. זה חשוב במיוחד בהתחשב בכך שלהפרעת קשב יש שונות כל כך רבה שכל אחד צריך לחפש את הדרך הייחודית שלו. יכול להיות שאף פעם לא נמצא בדיוק את הדרך המושלמת, אבל אם נמשיך לנסות וללמוד נטעה פחות 🙂
לחיי המדע, ההתפתחות האישית והאנושית!
נשמע מעניין?
לקריאת הטקסט המלא באנגלית – לחצו כאן
ולשמיעת התקציר צפו בסרטון The Relativity of Wrong:
אהבתם?
צפו גם בסרטון על היחס בין מדע לאמונה – בקישור הזה
ובהסבר מדוע סוכר אינו גורם להיפראקטיביות – בקישור הזה
בעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי / John Oliver
חוסר הקפדה על דיווח אמין ומדויק של ממצאי מחקרים בתקשורת מטעה את הציבור ועלול ליצור נזק רב.
בסרטון הבא מתוך Last Week Tonight יש הסבר מפורט על ההשלכות ההרסניות של התופעה הזו, כמובן בדרכו המשעשעת והאינפורמטיבית של John Oliver. הוא אומנם לא מתייחס ספציפית להפרעת קשב, אבל אותו הדפוס ניכר למרבה הצער גם בכיסויים תקשורתיים רבים בנושא.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Scientific Studies: Last Week Tonight with John Oliver (HBO)
ובפעם הבאה שאתם שומעים בתקשורת או בתכניות הבידור על “מחקר חדש שמצא משהו”
תחשבו על זה:
אהבתם?
למידע על השפעת ההטעיה התקשורתית בהקשר של הפרעת קשב – לחצו כאן.
לסרטון הסבר על מיתוסים סביב הפרעת קשב – לחצו כאן.
תמונה: By Victoria Achkasova CC BY-SA 4.0
סוכר לא גורם להיפראקטיביות / Healthcare Triage
אנשים רבים סבורים בטעות שסוכר גורם להתנהגות היפראקטיבית בקרב ילדים, כאשר למעשה אין הדבר נכון כלל. אמנם אין להגזים בצריכה סוכר ויש להקפיד על תזונה נכונה, אך הדבר נובע מסיבות בריאותיות אחרות ולא מחשש להיפראקטיביות.
כיצד אנשי המחקר הגיעו למסקנה הזאת ומה ההבדל בין מתאם לקשר סיבתי?
כדי לגלות צפו בסרטון Sugar Doesn’t Make Kids Hyper, לחיי המדע והתבונה האנושית!
אהבתם?
צפו גם בהסבר של ריצ’רד פיינמן על השיטה המדעית – בקישור הזה
ובסרטון שג’סיקה הכינה על סוכר והיפראקטיביות – בקישור הזה