תהליך האיתור והקבלה לתוכניות הייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים / משרד החינוך
היום נדבר על תהליך האיתור והקבלה לתוכניות הייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים.
למה זה חשוב?
הפרעת קשב וריכוז ADHD אינה קשורה לרמת המשכל ולכן יכולה להופיע עם כל סוגי האינטליגנציה. במקרה של מחוננים, הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה להסתיר את קיומה של אינטיליגנציה גבוהה ולהיפך. כיום כבר ידוע שכל אחד מהמצבים האלו מצריך את המענה הייחודי לו. תוכלו ללמוד עוד על החשיבות של הנושא ועל המורכבות שת תהליך האיתור – בקישור הזה.
בהקשר זה חשוב לדעת שמשרד החינוך מפעיל תכניות ייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים. כדי להצטרף לתכנית הזו צריך לעבור תהליך איתור וקבלה, אשר מתקיים על פי רוב בשכבה ב’ ובמקרים מסוימים בשכבה ג’.
תהליך האיתור של משרד החינוך כולל שני שלבים:
- מבחן שלב א’ (מבחן סינון) – מבחן זה מתקיים לכל תלמידי השכבה הנבחנת, כדי לסייע לצוות בית הספר לזהות כ- 15% בעלי ההישגים הגבוהים ביותר.
- מבחן שלב ב’ (מבחן האיתור) -מבחן קבוצתי הנערך במרכזי בחינה בשעות אחר הצהריים. בשלב זה נבחנים התלמידים שהשיגו את התוצאות הגבוהות ביותר בשלב א’ וכן תלמידים שהופנו למבחן על ידי הרפרנט המחוזי.
בסופו של דבר, ברוב המקרים מופנים לתכניות הייחודיות למחוננים רק תלמידים שהישגיהם במבחן שלב ב’ הגיעו לאחוזון הארצי של כ-97 מכלל אוכלוסיית התלמידים באותו השנתון. כלומר, כ- 3% מהתלמידים הנבחנים בלבד.
דברים שכדאי לדעת
- אפשר לבקש להיבחן – לבקשת מבחן איתור לתלמידים יש למלא טופס מקוון לרפרנט המחוזי שאותו תוכלו למצוא – בקישור הזה
- אפשר לבקש התאמות – ישנם מבחני איתור ייעודיים עבור תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, אשר זכאים להיבחנות בתנאי בחינה מותאמים. תוכלו למצוא על כך מידע נוסף – בקישור הזה
- אפשר לערער על הציון – בהליך האיתור לתכניות הייחודיות למחוננים, ההורים יכולים לערער על תוצאות מבחן שלב א’ באמצעות טופס מקוון באתר האגף למחוננים ולמצטיינים, שאליו תוכלו להגיע – בקישור הזה.
- אפשר להיבחן בשלב מאוחר יותר – האגף למחוננים ולמצטיינים מערך עירעורים ובקשות למבחנים חוזרים המאפשר לילדים שטרם נבחנו מסיבות אישיות, רגשיות, משפחתיות או אחרות להיבחן בשלב מאוחר יותר.
- מבחנים הסינון והאיתור הם לא מבחני אינטליגנציה – על פי משרד החינוך “המבחנים אותם מקיים האגף למחוננים ולמצטיינים הנם מבחני קבלה לתכניות ייחודיות. המבחנים אינם דיאגנוסיטיים ולא נבנו כדי לאבחן את פרופיל הכישורים של התלמידים, אלא כדי לבחור את התלמידים בעלי הכושר הכללי הגבוה ביותר לתכניות לתלמידים מחוננים ומצטיינים.” לכן, אם אתם מעוניינים לבדוק את האינטיליגציה של הילדה או הילד שלכם, לכו לפסיכולוג שמוסמך לבחון את מנת המשכל (מדובר בהכשרה מיוחדת).
ו… שימו לב לרוח הזמן 😉
הנהלים של משרד החינוך יכולים להשתנות עם הזמן,
לכן תמיד כדאי לוודא שאתם פועלים על פי הגרסה העדכנית ולהיעזר ביועצת בית הספר.
נשמע מעניין?
לפרטים המלאים כנסו להסבר באתר משרד החינוך – בקישור הזה
ותוכלו לבדוק גם את חוזר המנכ”ל בנוגע ביצוע למבחני קבלה לתוכניות ייחודיות לתלמידים מחוננים ומצטיינים בשנת הלימודים התשע”ט – בקישור הזה
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ג’סיקה כמחוננת עם הפרעת קשב – בקישור הזה
ולבדוק את שאר הקישורים בנושא משרד החינוך ומערכת החינוך – בקישור הזה
להיכשל בנורמליות: סיפור הצלחה של הפרעת קשב / Jessica McCabe How to ADHD + תוספות של חן ספקטור
בשעה טובה, הרצאת ה- TED של גיסיקה פורסמה לציבור והרי היא כאן לפניכם.
למי שלא מכיר אתם יכולים לבדוק את שלל הסרטונים המשובחים שלה שכבר עלו לאתר שלנו – בקישור הזה.
עיקרי הדברים (עם תוספות של חן)
בהרצאה ג’סיקה מתארת את הסיפור האישי שלה כילדה עם הפרעת קשב. כולם ראו שהיא חכמה ושיש לה פוטנציאל, אבל… היו כל מיני דברים שהיא נאבקה איתם ללא הרף. בין היתר היא מדברת על קשיים חברתיים, על קושי להתרכז בדברים שלא מאוד מעניינים, חפצים רבים שהולכים לאיבוד וכו. היא בעצם נפלה פה על שתי קטגוריות שמקשות את האבחון של הפרעת קשב לאור חוסר מודעות של החברה – מחוננות ומגדר.
- על הפרעת קשב ומחוננות תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבעיה במקרים אלו נובעת משני גורמים. הראשון הוא נטייה בלתי מודעת של אנשים עם אינטיליגציה גבוהה לפצות על הקשיים, באופן שמסתיר הן את הגורמים לקושי והן את רמת המשכל. השני הוא הבלבול בציבור בין לקויות למידה להפרעת קשב, שכן להבדיל מלקות למידה, הפרעת קשב לא בהכרח מובילה לפגיעה בתפקוד האקדמי.
- על הפרעת קשב אצל בנות ונשים תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבדלי המגדר של הפרעת קשב גם הם תוצר משולב של שני גורמים שונים. הגורם הראשון הוא ההבדל הביולוגי שמוביל לשוני בצורת הביטוי של התסמינים. משום שרוב הציבור מודע לתסמינים הזכריים, רוב האנשים לא ישייכו את התסמינים הנקביים להפרעת קשב. בעיה דומה קיימת גם עבור קשיים בלתי נראים אחרים. למשל, תוכלו לשמוע הסבר על הבדלי מגדר באוטיזים – בקישור הזה. הבדל נוסף הוא תהליך החברות ותפקידי המגדר השונים המיועדים לבנים ולבנות. בעוד שלבנים החברה מראה סלחנות רבה עבור התנהגות “שובבה” מבנות יש ציפייה חברתית להתנהגות רגועה ומנומסת יותר. על כן סביר להניח שמגיל צעיר הקפידו איתן יותר על הנושא הזה. הצד החיובי הוא שאותה הקפדה יכולה לסייע בבניית מיומנויות חברתיות, הצד השלילי הוא שבנות עלולות לסבול מחוויות שליליות תדירות ועוצמתיות יותר מבנים המתנהגים בצורה דומה. מומלץ בחום לשמוע את השיר “ילדה קטנה” שמבטא את התחושות הללו בצורה חדה וקורעת לב – בקישור הזה.
ג’סיקה ממשיכה ומספרת על תהליך האבחון. תוכלו לראות את הסרטון המרגש שבו היא מודה לאמא שלה על המאמצים שעשתה עבורה – בקישור הזה. היא מספרת על ההשפעה הדרמטית של הטיפול התרופתי על התפקוד בבית הספר, על היכולת החברתית ועל יכולת היצירה האמנותית שלה.
היא ממשיכה ומספרת על הקושי להסתדר עם החיים הבוגרים – בהשכלה הגבוהה, בזוגיות, בעבודה וכו. אבל יש לה פוסטנציאל. היא עובדת קשה, למה היא לא מצליחה לממש אותו? היא מספרת על תגובות המשפחה ועל היאוש האישי שלה ממה שנראה כמו מאמץ מייגע, מתמשך וחסר תועלת. בשלב זה היא הבינה שהטיפול התרופתי אינו מספיק. היא התחילה לחקור את הנושא ומצאה מידע רב.
היא פתחה ערוץ יוטיוב, בלי לדעת איך זה עובד בכלל והתחילה להפיץ ברבים את מה שלמדה.
המסרים העיקריים שלה בהרצאה זו הם:
- הפרעת קשב היא דבר אמיתי והיא אינה נובעת מבעיות בהורות או מחוסר משמעת. היא גם לא נגרמת מצריכה של סוכר או טכנולוגיה. סרטון הסבר בנושא תוכלו לראות – בקישור הזה.
- הפרעת קשב היא הקצנה של חוויות אנושיות רגילות. כלומר, כולנו חווים מידי פעם קושי בריכוז אבל בהפרעת קשב העצמה והתדירות של התסמינים מובילים לפגיעה חמורה בתפקוד ובאיכות החיים. מידע נוסף על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.
- להפרעת קשב יש טיפול יעיל. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית.
- והכי חשוב – אתם לא לבד!
נשמע מעניין?
צפו בהרצאה Failing at Normal: An ADHD Success Story | Jessica McCabe | TEDxBratislava וספרו לנו בתגובות את החוויה האישית שלכם ואילו תובנות ההרצאה העלתה בכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הפאנל בנושא בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה
ולהכיר את ריק גרין שאובחן בגיל מאוחר, מופיע באחת השקופיות בהרצאה הזו ובדומה לג’סיקה גם כן החליט לעסוק בהסברה בנושא.
תוכלו לשמוע את הסיפור האישי שלו – בקישור הזה.
אל תפחדו מהפרעת קשב, תכירו אותה / בשורה
בתור ילדה הייתי מקרה קלאסי של ילדת קש”ר (=> קשב וריכוז). לא הקשבתי בכיתה, בקושי עשיתי שיעורי בית, שכחתי כריכים בתיק, הייתי שקטה וחולמנית והמחברות שלי היוו אילוסטרציה של המחשבות שלי: מבולגנות, מלוכלכות ומלאות ציורים, שירים וסיפורים.
הבעיה?
קיבלתי מאיות.
איך זו בעיה, אתם שואלים?
ובכן, מסיבה מאוד לא ברורה, בישראל מתייחסים להפרעות קשב וריכוז כאל לקות למידה במקום כאל הפרעה נוירולוגית. התוצאה היא שילדים מחוננים עם הפרעות קש”ר היו צריכים להיות מופרעים ממש כדי בכלל להישלח לאבחון.
כשהייתי בת 12 אבי אובחן עם הפרעות קש”ר ומיד אמר “גם לבתי יש”. בכל כוחו ניסה לקחת אותי לאבחון, אך ללא הועיל. בשביל לאבחן יש צורך במילוי שאלון ע”י המחנכת, ועד סוף כיתה ח’ המחנכות שלי סרבו באופן נחרץ למלא את השאלון.
זאת למרות שלא הייתי משתתפת בכיתה אלא אם המורה היתה עושה “שגיאה” לשונית או מתמטית (כי רק אני שמתי לב לזה), למרות שהוציאו אותי מהכיתה כשלא הייתי מוכנה “להקשיב” בלי לקשקש במחברת, ולמרות שישבתי וקראתי בכיתה ספרי פנטזיה במקום תנ”ך והסטוריה.
למה?
כי עדיין קיבלתי מאיות.
כמה זה יכול להימשך?
בסופו של דבר, בעקבות המעבר שלי לפנימיה בכיתה ט’, שכנענו את המחנכת בסוף כיתה ח’ למלא את השאלון. אמרתי לה “מקסימום יגידו שאת צודקת ואין לי כלום, מה אכפת לך? גם ככה אני כבר לא אהיה פה”.
הלכנו עם השאלון המלא למרפאת התפתחות הילד הקרובה לבית ולאחר ראיון של חצי שעה אובחנתי עם הפרעות קש”ר.
סיימתי תיכון בהצטיינות בזכות הקונסרטה. אפילו עזרתי לחברה לגשת לאבחון אחרי שהיא התקשתה ב5 יח”ל מתמטיקה “כי המזגן והפלורוסנט מפריעים לי לחשוב”.
במהלך התיכון גם נתקלתי בנערות עם לקויות למידה שקיבלו ריטלין בלי סיבה מלבד הלקויות שלהן. הן אובחנו באופן שגוי עם הפרעות קש”ר והתלוננו בלי סוף על כאבי הראש והעייפות שהריטלין עושה להןם “סתם”. הן קראו לזה סם, ואני קראתי לזה תרופה.
הסיפור שלי לא נגמר כאן.
5 שנים לאחר סיום התיכון, אחרי שעבדתי ללא קונסרטה, התחלתי ללמוד.
ניסיתי להתחיל בלי קונסרטה, אבל כשהגיעה תקופת המבחנים הראשונה ואיתה הנכשל הראשון, הבנתי שאני צריכה את זה כדי ללמוד. אז ניסיתי לחדש את המרשם.
הבעיה? האבחון “פג תוקף”. אני צריכה לשלם אלפי שקלים למכון, או למצוא רופא משפחה עם התמחות בהפרעת קש”ר (שהם קשים להשגה). נוירולוגים לא רצו לחדש לי את האבחון ללא אישור פסיכיאטר בגלל הפרעת חרדה שהופיעה בשנים האחרונות, והתור הקרוב לפסיכיאטר הוא בעוד חצי שנה.
לא וויתרתי. קיבלתי 20 כדורים של ריטלין לתקופת המבחנים ההיא (שבזכותם עברתי עם ממוצע מעולה), והתחלתי לנסות להשיג תור לאחת מ3 רופאות המשפחה שעוסקות בהפרעות קש”ר בסביבה שלי.
הראשונה שמה אותי ברשימת המתנה (ולא חזרה אלי עד היום), השניה מעולם לא ענתה, ולשלישית הצלחנו להשיג תור רחוק. בסופו של דבר, ממש בנס, השגנו תור ממש שלושה שבועות לפני סוף הסמסטר והנה סוף סוף הקונסרטה בידינו.
הפרעת קשב עלתה לכותרות
התקשרות היום מלאה בסיפורי זוועות על שימוש לרעה בתרופה, אבל הבעיה שלנו בארץ היא לא הריטלין עצמו. אין שום בעיה עם הטיפול התרופתי של הפרעת קשב ברגע שהוא ניתן לאחר אבחון מקצועי מלא ובפיקוח רפואי על פי חוק.
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה של ההפרעה, ותפיסה שלה כ”לקות למידה” במקום ההפרעה הנוירולוגית שהיא הפרעת קשב וריכוז.
בקשה אישית!
אנא מכם, אל תשלחו רק ילדים שקשה להם ללמוד לאבחון. שימו לב האם הבעיה כאן היא באמת בקשב והריכוז, או שמא הבעיה בחוסר מוטיבציה או באמת בקשיי הבנה. בדקו האם יש בעיות בתחומים אחרים? היעזרו באנשי מקצוע ואספו מידע אמין.
הריטלין הוא לא הבעיה. הריטלין הוא גם לא הפתרון.
הבעיה היא אבחון יתר ומידע שגוי, והפתרון הוא תשומת לב ומחקר נכון.
זכרו:
הפרעת קשב היא לא לקות למידה וייתכן שכלל לא תפגע בציונים. לא צריך לדעת אם יש או אין הפרעת קשב כדי להפנות לאבחון, מפנים לאבחון כשיש חשד כדי לאמת או לשלול אותו.
ילד מחונן שלא מוכנים לאבחן אותו נופל בין הכיסאות.
אל תהיו אלה שמונעים תרופה ממי שצריך אותה.
אהבתם?
קראו את המאמר על מחוננות והפרעת קשב – בקישור הזה
ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה
הפרעת קשב וריכוז ואינטליגנציה / חנה דויד
ילדים רבים בעלי תווית כפולה של מחוננות יחד עם לקות למידה או הפרעת קשב – נופלים “בין הכיסאות”:
מצד אחד, הם אינם מקבלים חינוך למחוננים, שכן לקות הלמידה מונעת מהם לממש את הפוטנציאל הטמון בהם; הם אף אינם מוכרים כמחוננים, היות ובמבדקי המחוננות אינם משיגים את הציון המינימלי הנדרש כדי להיכלל בקבוצה זו. מצד שני – בשל מחוננותם הם מגיעים להישגים, שאף אם אינם תואמים את יכולותיהם הקוגניטיביות, הם מספיקים כדי להיחשב תלמידים בינוניים, רגילים. פעמים רבות הם מוגדרים כתלמידים עצלים, שאינם מגיעים להישגים שנראה “בבירור” שהם יכולים להגיע אליהם.
שיעור הילדים שלהם אינטליגנציה גבוהה, שהם מוכשרים, יצירתיים, ואף מחוננים, ועם זאת – לקויי למידה או בעלי הפרעת קשב וריכוז, גדול בהרבה משיעור הילדים המחוננים המזוהים כבעלי לקויות אלה. הסיבה לכך היא שבמקרים רבים יפעיל ילד כזה את “מנגנון הפיצוי” המפותח אצלו, דהיינו – יכולותיו הקוגניטיביות הגבוהות יעזרו לו להסתיר את הלקות שלו, ואולי אף להעלים אותה. לפיכך, הישגיו לא יהיו גבוהים אמנם, אך גם לא יהיו נמוכים במידה כזאת שתצביע בבירור על היותו לקוי למידה, שכן הישגים לימודים בינוניים ואף למטה מכך אינם בהכרח אינדיקציה ללקות למידה. כך ייתפס הילד כבעל יכולות הנמוכות מאלו שיש לו למעשה, אבל לא כלקוי למידה.
נשמע מעניין?
למאמר המלא – לחצו כאן
אהבתם?
להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לחוברת ההסבר של משרד החינוך עבור הורים לילדים עם הפרעת קשב – לחצו כאן