טיפול קוגניטיבי התנהגותי – CBT, למי ולמה זה יכול להתאים / Paul Micallef עם דגשים והסברים של חן ספקטור

הסרטון של Paul Micallef (פול) מערוץ היוטיוב Autism From The Inside, עוסק בשאלת ההתאמה של טיפול רגשי מסוג CBT לאנשים עם אוטיזם. הוא מתאר את השיטה באופן כללי ומתייחס גם להיבטים שרלוונטיים לאנשים עם הפרעת קשב, כפי שאסביר בהמשך.

שימו לב:

אין לבלבל בין CBT שהיא שיטת טיפול רגשית שבה יתמקד הפוסט, לבין CBD שמתייחס לשימוש רפואי בקנאבידיול.

  • תוכלו למצוא הסבר על CBD אשר מופק מצמח הקנאביס – בקישור הזה

 

מה זה CBT?

CBT הן ראשי התיבות של Cognitive Behavioral Therapy, או בעברית: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

זהו טיפול רגשי המשלב בין שתי גישות פסיכולוגיות:

  • Behavior Therapy – “פסיכותרפיה התנהגותית” או “טיפול התנהגותי”, אשר פותח על בסיס עקרונות ההתנהגות הביהייביוריסטים, לפיהם ההתנהגות מיוחסת להשפעות הסביבה החיצונית ותהליכי התניה.
  • Cognitive therapy – “טיפול קוגניטיבי” או “טיפול הכרני”, אשר פותח על בסיס ההנחה שדפוסי חשיבה משפיעים על ההתנהגות.

חשוב להדגיש שחרף השם המבלבל, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי CBT לא מיועד לשפר יכולות קוגניטיביות כמו קשב וריכוז. כמו כן, הוא אינו מיועד לתת מענה התנהגותי ברמה התפקודית-אסטרטגית, לבעיות שנובעות מקשיים בתחום ההתארגנות והניהול העצמי.

מדובר בטיפול פסיכולוגי-רגשי שנועד לתת מענה לקשיים הנובעים ממקורות רגשיים.

שימו לב:

באופן כללי טיפול רגשי לא נועד לתת מענה ישיר לפגיעה של התסמינים של הפרעת קשב בתפקוד. עם זאת, הוא יכול לתת מענה לקשיים רגשיים ראשוניים שקיימים במקביל להפרעת קשב, אך לא קשורים אליה. כמו כן, הוא יכול לתת מענה לקשיים רגשיים משניים שהתפתחו בעקבות הפרעת קשב, לאור ההשלכות הרגשיות-חברתיות של הפגיעה של התסמינים בתפקוד.

  • הסבר נוסף על טיפול רגשי בהקשר של הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה

 

מה CBT יכול לעשות?

כאמור, CBT מבוסס על ההנחה המשולבת שרגשות מושפעים הן ממחשבות והן מנסיון העבר, אשר כולל תהליכי למידה רגשיים והתגבשות של דפוסי התנהגות מסויימים.

פול נותן דוגמה שממחישה איך כל המרכיבים האלו משפיעים אחד על השני:

נניח שיצא לי להיתקל בכלב תוקפני שמאוד נבהלתי ממנו. סביר להניח שבפעם הבאה שאתקל בכלב כלשהו, הזיכרון מאותה חוויה מפחידה יתעורר ויגרום לי להרגיש לא בטוחה גם בסביבת הכלב החדש. במצב זה, התגובה הרגשית לכלב החדש מתעוררת מיידית מעצם הדמיון לחוויה הקודמת. כלומר, היא מתעוררת עוד לפני שנספיק להתרשם מאופיו של הכלב החדש, אשר יכול להתגלות בהמשך ככלב תוקפני נוסף או דווקא ככלב רגוע ונחמד.

אם אמנע מקרבתו של הכלב החדש, לפני שהספקתי להתרשם מאופיו, ההתרחקות מהסיטואציה שנתפסה בעיני כמסוכנת על סמך נסיון העבר, תוביל להקלה ברמת הפחד. ההקלה שאחוש בעקבות ההתרחקות מהכלב החדש תעודד אותי להימנע מקרבתם של כלבים גם בהמשך. זהו תהליך למידה שמכונה “התנייה” לפי הגישה הביהביוריסטית. אם אתם רוצים ללמוד עוד על הנושא, חפשו בגוגל את המחקרים המפורסמים של איוואן פבלוב בכלביו. הוא גילה באופן מקרי שכלבים מתחילים לרייר לא רק בתגובה לאוכל, אלא גם כתגובה על גירויים שמסמלים את בוא האוכל על פי נסיון העבר שלהם. למשל, בתגובה להופעתם של האנשים שנוהגים להביא את האוכל לחדר, גם כאשר אותם אנשים לא הביאו עימם מזון.

הבעיה היא, שאם אני מניחה על סמך נסיון בודד (או חלקי) שהיה לי עם כלב אחד, על אופיים של כלל הכלבים, תפיסת העולם שלי מתחילה להתרחק מהמציאות, שבה אומנם יש גם כלבים מפחידים ותוקפניים, אך גם כלבים רגועים ונחמדים מאוד. כמו שהכלבים של פבלוב מניחים ש”אנשי האוכל” תמיד מביאים איתם מזון, למרות שהם יכולים גם להופיע בידיים ריקות.

עם זאת, יש לציין שבעיית ההערכה המוטעית שלי לגבי אופיים של כלל הכלבים, היא זניחה ביחס למטרות של המנגנון הרגשי שתיארנו, אשר למעשה התפתח אבולוציונית כדי לתת לנו יתרון הישרדותי משמעותי וחשוב.

מנגנון הפחד והתנהגויות ההימנעות, התוקפנות או הקפיאה שהוא נוטה לעורר, לא מיועד למצבים שבהם רוב הסיכויים שלא נהיה בסכנה קיומית אם נרשה לעצמינו לבדוק פעם נוספת את הגורם שעורר את הפחד. למעשה, הוא נועד למצבים שבהם אם נשתהה ולו מעט באיזור הסכנה, לא נזכה לעשות דבר נוסף. למשל, אם במקום כלב פגשנו בנמר תוקפני, שגם רץ באופן חופשי לעברינו. הרי שבמצבים כאלו, מאוד כדאי שלא נשתהה לבדוק אם אכן הנמר מסוכן כפי שהוא נראה. בנוסף, ממש לא כדאי שננסה לחפש לעצמנו הזדמנויות להיפגש עם נמרים אחרים, רק מתוך מטרה לברר האם כל הנמרים מסוכנים, או רק הנמר שבו הזדמן לנו להיתקל בפעם הקודמת.

במצבים כאלו עדיף שנימנע ממקור הסכנה במהירות האפשרית בלי להקדיש לכך מחשבה נוספת.

מאחר שבחיים המודרניים, רוב הסיכויים שחוויות היום יום שלנו אינן מהוות סכנה פיזית מיידית, ברוב המקרים ישתלם לנו לבדוק, האם דבר מה שעורר בנו פחד, אכן מסוכן עבורנו והאם מדובר במקרה חריג או בדוגמה מייצגת. במקביל, ישנם מקרים קיצוניים, יותר שבהם הימנעות מהבדיקה הזו יכולה להיות מסוכנת באופן משמעותי לבריאות הנפש שלנו, לאיכות החיים או לרמת התפקוד.

התהליך הטיפולי של CBT נועד להקנות לנו כלים לשבור ולשנות את תהליך ההתניה הרגשית, במקרים שבהם דפוס התגובה שגיבשנו על סמך נסיון העבר לא משקף את המציאות, באופן שפוגע בנו בצורה משמעותית. אומנם הפחד הוא דוגמה בולטת ונפוצה לתהליכים אלו, אבל הם יכולים להתקיים עבור כל טווח הרגשות האנושי, זאת משום שבאופן כללי, הרגש נועד לסייע לנו להבין את המציאות הפנימית והחיצונית שלנו. לכן, כשהוא תואם את המציאות, הוא חיוני וחשוב, גם אם אנחנו פחות אוהבים את המציאות שהוא משקף. לעומת זאת, ההשפעה שלו עלולה להפוך ממועילה למזיקה, כאשר הוא אינו תואם את המציאות, גם אם אנחנו לא מודעים לחוסר ההתאמה או מעדיפים אותה.

 

מה CBT לא יכול לעשות?

באופן כללי, היעילות הגבוהה של CBT עבור קשיים רגשיים רבים, הפכה אותה לשיטה פופולרית במיוחד. בנוסף, היא מומלצת רבות לאנשים עם הפרעת קשב, משום שהיא נחשבת לממוקדת ופרקטית יותר, בהשוואה לטיפולים רגשיים פסיכותרפויטים מסורתיים, משום שהתהליך הטיפולי האופייני ל-CBT יכול להיות ידידותי יותר לאנשים עם קשיי קשב, ויסות וניהול עצמי.

  • על הקושי של אנשים עם הפרעת קשב להפיק תועלת מטיפול רגשי מסורתי תוכלו לקרוא – בקישור הזה

עם זאת, לא מדובר בשיטת פלא והיא לא בהכרח תתאים לכל האנשים ולכל הבעיות הרגשיות האפשריות. זה נכון באופן כללי וגם בנוגע לאנשים עם הפרעת קשב.

קודם כל, לא כל תגובה רגשית עוצמתית אינה תואמת מציאות. למשל, בדוגמה שבה נמר רץ לקראתנו, הפחד תואם את המציאות והתגובות ההתנהגותיות שהוא מעורר (הילחם-ברח-קפא) הן הסתגלותיות, כך שלא נרצה חלילה לשנות אף אחת מהן.

כמו כן, ללא קשר לעוצמת הרגש, חשוב מאוד לא לקטלג אוטומטית את עצם קיומם של רגשות שליליים כבעיה שיש לפתור. כאשר אדם מתמודד עם מצבים קשים או תקופות מאתגרות, “חשיבה חיובית” שאינה מבוססת מציאות עלולה להקשות על האדם להבין את טיבם או עצם קיומם של האתגרים העומדים מולו. מכאן נובעת האמרה ש”ידיעת הבעיה היא חצי מהפתרון”. בהקשר זה חשוב להבדיל בין עידוד, תמיכה רגשית או גישה אופטימית, שכבודם במקומם, לבין הימנעות או התכחשות לבעיות אמיתיות שקיימות במציאות חייו של האדם.

עם זאת, יש גם מקרים שבהם חוסר המודעות למציאות הוא הישרדותי – במיוחד במצבים טראומטיים שמחוץ לשליטתינו, אבל זה כבר נושא אחר שלא נרחיב עליו הפעם. רק אציין שדברים שמסכנים את המשך הקיום של הנפש שלנו כיחידה רגשית תפקודית, לא פחות חשובים להמשך קיומנו האנושי מדברים שמסכנים את הגוף שלנו כיחידה תפקודית פיזיולוגית. למעשה, יש לא מעט גישות פילוסופיות ופסיכולוגיות שמתייחסות לאדם כשילוב של גוף-נפש, כמו גם ממצאים מחקריים שמעידים על ההשפעות ההדדיות של הגוף על הנפש ושל הנפש על הגוף.

למען הסר ספק – מצב טראומטי בהחלט מצריך טיפול רגשי, אך לפעמים צריך קודם או במקביל לטפל בסיטואציה הטראומטית עצמה, להרחיק את האדם מהסכנה הממשית שהוא נמצא בה או לאפשר לו להגן על עצמו מפניה. כמו כן, הטיפול הרגשי באנשים שחוו או חווים מצבים טראומטיים צריך להיות מותאם ברגישות רבה למאפיינים הייחודיים של מצבים אלו והדינאמיקה הרגשית שמאפיינת אותם.

אפשרות נוספת היא שלל מצבים המאפיינים את הקיום האנושי, שלא בהכרח יוצרים מצבים טראומטיים, אך בהחלט יכולים לבאס, להפחיד או להקשות על התפקוד, כמו העובדה שעומדות לרשותנו רק 24 שעות ביממה ושאף אחד לא חי לנצח. המודעות לדברים מסוג זה תואמת מציאות, ולמרות שהם מהווים בעיה משמעותית, לא ניתן לשנות אותם. במקרים אלו ההתייחסות ההסתגלותית היא להכיר במצב, לקבל אותו וללמוד להפיק את המיטב במסגרת גבולות המציאות.

כלומר, חשוב לזכור שטיפול CBT נועד למצבים שבהם הקושי נוצר מפירוש שגוי של המציאות על סמך נסיון קודם שהוכלל יתר על המידה, באופן שגורם לאדם לפרש מצבים חדשים בצורה שגויה שאינה הסתגלותית. לכן, בעוד שלמצבים אלו CBT יכול להיות מענה הולם ויעיל, הוא לא צפוי להתאים לקשיים שמתקיימים חרף פירוש נכון של המציאות, או מצבים שמשקפים מנגנון הגנה הסתגלותי למציאות חריגה.

אציג לכם שתי דוגמאות נוספות כדי להמחיש את הנושא.

את הדוגמה הראשונה ניקח מהסרטון, שבו פול מספר שיש לו “אפקט שטוח”. זהו מצב שבא לידי ביטוי בטווח רגשות מצומצם, לצד קושי להרגיש ולהביע רגש. במסגרת זו הוא גם חווה אנהדוניה (Anhedonia), שהיא מצב המונע מהאדם להרגיש הנאה מדברים שנחשבים למהנים. חשוב להדגיש שלא מדובר בטעם שונה, אלא בהשטחה או הנמכה כללית של תחושת ההנאה. אנהדוניה יכולה להיות גם תסמין של דיכאון.

פול מסביר, שאומנם מקרים של דיכאון או חרדה, אשר מוחמרים בעקבות ספירלות מחשבתיות או דפוסי התנהגות לא הסתגלותיים, יכולים להפיק תועלת רבה מהכלים של CBT, המיועדים לסייע לאדם להשתהות ולבחון את התגובות הרגשיות שלו, אך עבור מקרים של אפקט שטוח, אותם הכלים עלולים לעשות יותר נזק מתועלת, משום שבמקרים אלו הקושי הוא לא להתרחק מהרגשות אלא להתחבר אליהם, לחוש אותם ולהביע אותם. כלומר, דרושה כאן התערבות בכיוון הההפוך.

במילים אחרות, CBT יכול לעזור מאוד לאנשים שצריכים לחזק את החשיבה הרציונלית שלהם, אבל עלולים להזיק לאנשים שהחשיבה הרציונלית שלהם כבר דומיננטית יתר על המידה, באופן שמקשה עליהם להתחבר לפן הרגשי.

באופן דומה, חיזוק החשיבה הרציונלית לא צפוי לעזור גם במקרים שבהם החשיבה הרציונלית תקינה והקשיים הרגשיים נובעים מגורם אחר. למשל, מקרים שבהם יש קושי בוויסות רגשי, האופייני לאנשים עם הפרעת קשב.

קושי בוויסות רגשי לא מתייחס למצבים שבהם הרגש מתעורר בצורה שלא תואמת מציאות, הן מבחינת התכנים והן מבחינת העוצמה הראשונית של הרגש. למעשה, קושי בוויסות הרגשי מתייחס למצבים שבהם לאחר שרגש מסויים התעורר, כתגובה תקינה לאירועים בעולם החיצוני או הפנימי של האדם, אותו אדם יתקשה, או כלל לא יהיה מסוגל, לשלוט בעוצמה של הרגש בהתאם לצורך. קושי זה יכול להתקיים ולהתמיד חרף המודעות של האדם לצורך לווסת את רגשותיו.

למשל, אם אתם עומדים במסדרון ומישהו דורך לכם על הרגל. התגובה המתבקשת היא שילוב של כעס והפתעה, אבל… אם אותו אדם ממהר להתנצל, לשאול לשלומנו ולבדוק אם הוא יכול לעזור – זה הזמן של הכעס לדעוך ולפנות את מקומו לסליחה.

CBT יכול לעזור במקרים שבהם יוצאים מתוך הנחה שאם מישהו גרם לך לכאב, הוא בטוח התכוון לכך ולכן התגובה הנכונה היא תמיד לכעוס. כאן המודעות לאפשרויות נוספות, כמו העובדה שכאב עלול להיגרם גם בטעות ובתום לב, יכולה לעזור. אבל… אם האדם כבר מודע לכך שלא היו כוונות זדון לצד השני ועדיין לא מצליח לשכך את כעסו, הסבר נוסף על כוונות הזולת לא צפוי להועיל.

  • מידע נוסף על קשיים בוויסות הרגשי תוכלו למצוא – בקישור הזה

סיכום ביניים

כאשר שוקלים לפנות לטיפול רגשי, חשוב מאוד לוודא קודם כל שאכן קיים קושי רגשי ושלא מדובר בתגובה רגשית תקינה והסתגלותית למצב קיים במציאות. אם אכן מדובר בקושי רגשי, הצעד הבא הוא לוודא שסוג הטיפול הרגשי מותאם הן לקושי הרגשי, הן לגורמים שלו והן לנסיבות בהן הקושי התעורר.

מעבר לסוגיית היעילות, טיפול לא מתאים עלול, לא רק לשמר את המצב הקיים במקום לשפר אותו, אלא אף לגרום להחמרתו. ההחמרה יכולה להתרחש בצורה ישירה שמובילה להחרפת הקשיים, או בצורה עקיפה, בעקבות הזנחת המקור האמתי לקשיים, באופן שלרוב מוביל לפתיחה של פערים והתפתחות בעיות משניות. בנוסף, מעבר לבזבוז המשאבים הכרוך בטיפול לא יעיל, החוויה של התמשכות הקשיים חרף קבלת טיפול שאמור לכאורה לסייע, עלולה ליצור פגיעה בדימוי העצמי ובחוסן הרגשי של האדם.

  • תוכלו למצוא מידע נוסף על המחיר הלא כספי של טיפולי סרק – בקישור הזה

אם אתם תוהים איך אפשר לדעת אם ואיזו בעיה רגשית יש לכם, או איזה טיפול עשוי להתאים לה, התשובה היא, אבחון רגשי על ידי איש מקצוע שמוסמך לכך. באופן כללי, ניתן לפנות לפסיכולוג, אך במקרים של הפרעת קשב רצוי לפנות לפסיכיאטר, משום שפסיכיאטר מוסמך גם לאבחן הפרעת קשב ולכן יוכל לערוך אבחנה מבדלת בין מקורות רגשיים לבין השלכות רגשיות של תסמיני הפרעת הקשב. כך או כך, בכל דוח אבחון אמורות להופיע המלצות טיפוליות במקרה הצורך. כמו כן, ניתן ואף רצוי לשאול עליהן בעל פה – במועד מסירת הדוח או בפגישה נפרדת (כי לפעמים פגישות האבחון יכולות להיות מציפות).

  • על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו ללמוד – בקישור הזה
  • ואת אמות המידה של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב (שכוללות אבחנה מבדלת), תוכלו לקרוא – בקישור הזה

 

משמעות ההכשרה וההתאמה של איש המקצוע

מעבר למטרת הטיפול וסוג הקשיים הרגשיים, סוגיה נוספת שחשוב לשים לב אליה, היא רמת ההכשרה ומידת ההתאמה של איש המקצוע למאפיינים האישיים של האדם ולמטרות הטיפוליות.

הסרטון מתייחס לנהוג בארצות הברית, ובמדינת ישראל הדברים עובדים קצת אחת, אך לא בהכרח לטובה. למרבה הצער, בארץ התחום פרוץ מבחינת פיקוח ממסדי. כתוצאה מכך, הוא כולל מגוון הכשרות רחב מאוד, שמשפיע על אופי ויעילות הטיפול. לכן חשוב מאוד לשים לב להכשרה המדויקת של כל איש מקצוע המציע טיפול CBT, לפני שמתחילים את התהליך הטיפולי.

שימו לב – אם איש מקצוע מסרב לפרט או להציג מסמכים רשמיים אודות ההכשרה המקצועית שלו, זוהי נורה אדומה. כמו כן, כל תגובה שאינה מקצועית, אינפורמטיבית ומכבדת, לשאלות בסוגיית ההכשרה, גם היא נורה אדומה, ללא קשר לתוכן התגובה. במקרים אלו עדיף להיפרד בברכה ולבדוק אפשרויות אחרות.

אציג לפניכם את סוגי ההכשרה העיקריים שיצא לי להיתקל בהם בתחום עד כה, אך בהחלט ייתכנו וריאציות נוספות, במיוחד עם העלייה ברמת הגיוון של מסלולי ההכשרה והשימוש המקצועי שנעשה בטיפול CBT, או שילוב של אלמנטים מתוכו בטיפולים אחרים.

  • פסיכולוגים קליניים (או אנשי מקצוע אחרים המוסמכים לטיפול רגשי על פי חוק), אשר למדו לטפל בשיטת CBT כחלק מההכשרה הבסיסית שלהם, או במסגרת השתלמות והעשרה מקצועית כלשהיא, כהרחבה של ארגז הכלים הטיפולי. מאנשי מקצוע עם הכשרה זו ניתן לצפות למענה מקצועי איכותי.
    • יתרון נוסף של מטפלים עם הכשרה כללית לטיפול רגשי, שיודעים לעבוד גם בשיטת CBT, הוא עבור מקרים כמו זה המתואר בסרטון. מאחר שפול הגיע למפגש הראשון כשהוא כבר למוד ניסיון בחוסר ההתאמה האישי שלו לברירת המחדל המערכתית, הוא העלה את הנושא מול הפסיכולוג, ויחד הם הבינו, שעדיף לעבוד בדרך שונה עבור המקרה הספציפי שלו.
    • היות שמטפלים רגשיים מוסמכים לומדים יותר משיטה טיפולית אחת, הוא היה יכול להמשיך את התהליך עם אותו הפסיכולוג ולא היה צורך להתחיל מחדש את התהליך של איתור, רישום והיכרות עם איש מקצוע חדש. זה משמעותי במיוחד לאנשים כמונו, שהפן הבירוקרטי והטכני עלול להוות עבורם חסם או מכשול משמעותי להמשיך הטיפול.
  • אנשים ללא הכשרה טיפולית קודמת, או עם הכשרה מקצועית כלשהי שאינה עומדת בקריטריונים הנדרשים על פי חוק לצורך טיפול רגשי, אשר עברו קורס של מספר שבועות או חודשים בודדים בטיפול CBT – מהם אין לצפות למענה מקצועי איכותי.
  • אנשי מקצוע מומחים בתחומם, שאינם מטפלים רגשיים ולא מציגים את עצמם ככאלו, אשר משלבים אלמנטים מתוך עולם ה- CBT בתהליך הטיפולי שלהם. כל עוד לא נוצר שום רושם שמדובר בטיפול רגשי, ואיש המקצוע יודע לברור ולהתאים את הכלים המקצועיים למאפיינים האישיים ולמטרות העבודה, לא אמורה להיות בעיה, משום שכל איש מקצוע בכל תחום יכול להעשיר את ארגז הכלים שלו בכל דרך שהוא רואה לנכון – זהו חלק בלתי נפרד משיקול הדעת ותהליך ההתפתחות המקצועי.
    • שימו לב – דברים אלו נכונים רק כל עוד איש המקצוע לא חורג מהתחום שבו הוא מוסמך לטפל, לא מטעה ולא פוגע במטופל או באיכות הטיפול. בהתאם לכך, הדגש העיקרי אמור להיות תחום ההתמחות הרשמי של איש המקצוע ולא הטיפול הרגשי. כמו כן, השימוש בכלים שפותחו עבור בעיות רגשיות אמור להיות מדוד ומצומצם, במיוחד אם לא נעשו השינויים וההתאמות הנדרשים עבור השימוש בהם במסגרת תחום ההתמחות הרשמי של איש המקצוע.
    • הבעיה העיקרית היא, שלציבור הרחב יהיה קשה לשפוט, האם מדובר בהעשרה מקצועית לגיטימית, או חריגה מתחום הסמכות. במקרים אלו הייתי ממליצה, לשאול במפורש את איש המקצוע, כיצד הוא בוחר לשלב אלמנטים של CBT בתהליך הטיפולי, ומדוע לדעתו יש להם יתרון עבור המקרה הספציפי שלכם.
    • אם אתם מקבלים תשובה ברורה והגיונית, זהו כיוון טוב, ותרגישו חופשי לאמת את הדברים מול מקורות חיצוניים שנגישים לכם. אם איש המקצוע לא מצליח או לא מעוניין להסביר בצורה ברורה והגיונית, זהו דגל אדום. אם הוא מגיב בכל צורה שהיא לא אדיבה, נעימה ומקצועית – גם זה דגל אדום.
  • הכשרות ייעודיות עבור מטרות טיפוליות שונות המבוססות על CBT (או משלבות את השיטה בצורה דומיננטית בתהליך הטיפולי). בתוך קטגוריה זו יכולות להיות שלל הכשרות ברמות שונות למטרות שונות, כולל הכשרות מקצועיות איכותיות, המשלבות את ה- CBT או אלמנטים ממנו באופן מותאם ויעיל עבור המטרות הטיפוליות וקהל היעד המוצהרים של ההכשרה. עם זאת, לא כולן עושות זאת ברמה גבוהה די הצורך והצפי בהתאם.
    • גם כאן, בהיעדר פיקוח מוסדר, יהיה קשה לציבור לאמוד את איכות ההכשרה ומידת התאמתה ללא ידע מקצועי רלוונטי.
    • מעבר לתשאול ישיר של המטפל הפוטנציאלי (כמתואר בסעיף הקודם), הייתי ממליצה גם לקרוא על השיטה או ההכשרה הרלוונטית בגוגל (ואם אתם לא מוצאים חומרים רציניים – זה דגל אדום), ולבדוק באופן כללי את איכות ואמינות המוסד שבו נרכשה ההכשרה (אפשר גם ליצור איתם קשר ולבקש הסבר על התהליך).

כמובן שמעבר לנושא ההכשרה הרשמית, חשוב לשים לב גם לכימיה הבינאישית – איש מקצוע מסוים יכול להיות מוביל בתחומו ונהדר להמון אנשים אחרים, אבל… לא בהכרח יתאים לכם, ואין זה מפחית מכבודו או מכבודכם. אם אתם מרגישים חוסר התאמה, בין אם אתם יכולים להסביר זאת בצורה הגיונית ובין אם מדובר בתחושת בטן בלבד, היפרדו לשלום וחפשו לעצמכם מטפל מתאים יותר.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Is CBT harmful for Autistic Adults (Effects of Cognitive Behavioural Therapy nobody talks about!) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סימנים לצורך בטיפול רגשי – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על קשיי ויסות רגשי והשתלבות חברתית בהקשר של הפרעת קשב – בקישור הזה

 

הפרעת קשב וחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות / ראסל ברקלי

ד”ר ראסל ברקלי פרסם סרטון שבו הוא מעביר ביקורת קשה על הטענה היותר משגויה של ד”ר גאבור מטה Dr Gabor Mate, לפיה הפרעת קשב לא נובעת ממקורות גנטיים אלא מחשיפה לאירועים טראומטיים בילדות.

במהלך הסרטון ברקלי מציג נתונים מחקרים אודות האופי הגנטי של הפרעת קשב והביטוי הכללי שלה.

  • תוכלו למצוא תמיכה לדברים אלו גם בהצהרת הקונצנזוס – בקישור הזה

ברקלי מסביר שאומנם קיים קשר בין אירועי ילדות טראומתיים להפרעת קשב, אך שהוא מורכב הרבה יותר מהקשר הסיבתי הפשוט שמטה מתאר ו… בכלל עובד לכיוון ההפוך. כלומר, הפרעת קשב על ההיבטים הגנטיים שלה מגבירה את הסיכון לחוויות טראומתיות.

עיקרי הדברים:

ברקלי מציג תרשים דינאמי שהולך ונבנה עם ההסבר, המתאר את הקשרים המורכבים בין הפרעת קשב לחוויות טראומטיות.

  • מי שרוצה לראות את התרשים המלא יכול לקפוץ לדקה 18:10 בסרטון.

לשם הנוחות אסכם לכם בקצרה את עיקרי הדברים:

  • טראומה לא יוצרת הפרעת קשב
  • בדומה לאוטיזם, הפרעת קשב לא נוצרת בעקבות דפוס הורות מסויים (למרות שפעם חשבו ככה)
  • הנסיון לקשור את הפרעת קשב לטראומת ילדות, תואם את “תרבות ההתקרבנות” הפופוליסטית, אך לא את הספרות המקצועית.
  • הפרעת קשב יוצרת הזדמנויות רבות לחוויות שליליות עד כדי טראומה רגשית, כולל הגברת הסיכון לחבלות ופגיעות ברמה הפיזית.
  • הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים הביולוגיים, היא גורם הסיכון והמנבא המשמעותי ביותר להפרעת קשב אצל הילד.
  • הפרעת קשב אצל אחד או יותר מההורים, עלולה להוביל לסביבה משפחתית שלילית וכאותית, אשר מוסיפה את השפעתה על הסיכון האישי (הקיים בין כה וכה) לחוויות ילדות שליליות בעקבות הפרעת קשב.

למען הסר ספק – כל בעיה רגשית משמעותית עלולה ליצור גם קשיי קשב. עם זאת, הפרעת קשב לא נוצרת מגורמים רגשיים. כמו כן, חשוב להבדיל בין הפרעת קשב לבין קשיי קשב על רקע רגשי, משום שהטיפול הנחוץ לכל אחד מהמצבים הללו יכול להיות שונה לגמרי.

  • תוכלו ללמוד על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Dr Gabor Mate’ is Worse Than Wrong About ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

למי שרוצה להכיר יותר את האשיות המדוברת….

דעותיות של גאבור מטה זוכות לביקורות רבות לא רק בפן המקצועי ולא רק בהקשר של הפרעת קשב. למשל, בסרטון הבא תוכלו לראות את הביקורת הישראלית על העמדות האנטי ציוניות שמטה הרבה להביע במהלך מלחמת חרבות ברזל. בחרתי בסרטון הזה משום שהוא מסב את תשומת לב הצופים למאפיינים וביטויים ספציפיים של השיח המטעה, שטוב לזהות ולהכיר גם באופן כללי.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ג’ון גרין על איך להסתדר בעידן הצפת המידע? – בקישור הזה

ועל הקשר בין פיזור דעת למצב הרוח – בקישור הזה

טיפול רגשי: חוק הפסיכולוגים, אתיקה מקצועית והקשר להפרעת קשב / חן ספקטור

בפוסט הזה אציג לכם את ההיבטים המשפטיים והאתיים של טיפול פסיכולוגי, אשר נועד לתת מענה למגוון רחב של בעיות וקשיים רגשיים.

לפני שנתחיל – חשוב לי להבהיר שהפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אלא הפרעה נוירו-התפתחותית. כלומר, היא נובעת מליקוי בתפקוד הנוירולוגי של מערכת העצבים ומופיעה בשלבי ההתפתחות המוקדמים של האדם.

  • מידע נוסף על מערכת העצבים האונשית תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הצהרת קונצנזוס בנוגע להפרעת קשב, הכוללת הסברים על הגורמים והטיפול תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה הקשר של ADHD לפסיכולוגים או לקשיים רגשיים?

למרות שהפרעת קשב היא לא הפרעה רגשית, היא כן יכולה ליצור קשיים בוויסות רגשי – ממש כמו שהיא יוצרת קשיים בוויסות מוטורי, קוגניטיבי או מילולי.

  • תוכלו לשמוע הסבר נוסף על קשיי הוויסות הרגשי האופיניים הפרעת קשב – בקישור הזה

עם זאת, גם בהינתן קשיים בוויסות הרגשי, הפרעת קשב לא משנה את התגובות הרגשיות הראשוניות של האדם. לכן, בהיעדר מקור קושי רלוונטי אחר, הרגשות של אנשים עם הפרעת קשב מתעוררים באופן ספונטני ותואם מציאות, כתגובה לאירועים בעולמו החיצוני או הפנימי של האדם. במילים אחרות – שמחים כששמח, עצובים כשעצוב, כועסים כשמכעיס וכו.

באופן כללי קשיי ויסות רגשיים לא משנים את טיב הרגש או אופן ההתעוררות שלו. הם באים לידי ביטוי רק לאחר שרגש מסויים כבר התעורר. בהינתן רגש פעיל כלשהו, קשיי הוויסות הרגשי פוגעים ביכולת של האדם לשלוט בעוצמה של אותו הרגש. היכולת לשלוט על עוצמת הרגש חשובה מאוד, משום שהיא מאפשרת להגיב בצורה הסתגלותית למצבים רגשיים. פגיעה ביכולת הזו, עלולה להקשות על האדם להגיב בצורה הסתגלותית במקרים אלו.

למען הסר ספק, חשוב לי להדגיש שקשיי ויסות רגשיים לא מתחייסים לאירועים קיצוניים, שמעצם טבעם יעוררו רגשות עוצמתיים וסוערים בכל אדם. כמו כן, לא מדובר במצבים שבהם מסיבות אישיות כאלו או אחרות, אדם מסויים מסרב למתן את רגשותיו, או אף משלהב את עצמו בכוונת תחילה.

קשיי ויסות רגשי מתייחסים רק למקרים שבהם אדם מתקשה למתן את רגשותיו, בתגובה למצב שבו רוב האנשים יוכלו למתן את רגשותיהם אם יהיו מעוניינים בכך. כלומר, קשיי ויסות רגשי מתייחסים למקרים שבהם הרגשות של האדם מתמידים או מתעצמים בניגוד לרצונו. כמו כן, קשיי ויסות לא חייבים להוביל לתגובות רגשיות מקסימאליות בכל מצב רגשי. הם יכולים לבוא לידי ביטוי גם בשכיחות גבוה יחסית של רגשות גבוהים יחסית, באופן שיוצר פגיעה משמעותית בתפקוד או באיכות החיים של האדם.

עם זאת, חשוב לציין שהפרעת קשב היא לא המקור האפשרי היחיד לקשיי ויסות רגשיים. ישנם גורמים רבים שיכולים להקשות על אדם לשלוט ברגשותיו. לכן, אם יש ספק בנוגע לאופי או מקור הקשיים הרגשיים – יש לעשות אבחנה מבדלת מול פסיכיאטר (כפי שיוסבר בהמשך), שבמקרה הצורך ידע גם להמליץ על הטיפול המתאים עבור כל מקרה לגופו.

שמח פה ביחד 😉

הפגיעה ביכולת הוויסות הרגשי מצטרפת אל הקושי הכללי שהפרעת קשב יוצרת בניהול עצמי, גם במצבים ניטרליים מבחינה רגשית.

  • תוכלו למצוא הסבר על הפרעת קשב וקשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה

כלומר, קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב לא מופעים לבד כקושי יחידי ברגע מסויים. הם תמיד מצטרפים לתסמינים האחרים של הפרעת קשב. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב לא רק נוטים יותר להיקלע לסערת רגשות בהשוואה לאנשים בלי הפרעת קשב, אלא גם עלולים להתקשות יותר להתמודד עם רגשות סוערים באשר הם.

  • תוכלו למצוא הסבר על ההשלכות של כל ה”שמח” הזה ביחד – בקישור הזה
  • והסבר על ה”עוד יותר שמח”, כשמצטרפים לכל העסק גם שינויים הורמונליים של נשים – בקישור הזה

קשיים רגשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב

מעבר לקשיי הויסות הרגשי, הפרעת קשב לא סותרת קשיים רגשיים נוספים, אשר יכולים להתקיים במקביל אליה או להתפתח בעקבותיה.

  • הקשיים שמתקיימים במקביל להפרעת קשב ולא נובעים ממנה, מכונים קשיים ראשוניים. קשיים מסוג זה יכולים להתפתח אצל כל אדם, עם או ללא הפרעת קשב, כתוצאה מנטייה מולדת או נסיבות חיים.
  • הקשיים שלא נובעים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, אך מתפתחים בעקבותיה – מכונים קשיים משניים. אלו הם קשיים שלא היו נוצרים אצל אדם מסויים, אם לא הייתה לו הפרעת קשב.

משום שהקשיים הרגשיים המשניים לא נוצרים באופן ישיר מהתסמינים של הפרעת קשב, ניתן לצמצם ואף למנוע אותם, באמצעות הסברה, איתור מוקדם והתאמה אישית של מערך טיפולי רב תחומי.

  • תוכלו למצוא את הדף המרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה

אילו קשיים רגשיים משניים יכולים להתעורר בעקבות הפרעת קשב?

קודם כל, עצם קיומה של הפרעת קשב יכול להיות מצב מדכא כשלעצמו. גם אם אין נטיה מולדת לדיכאון וגם כהשאדם נמצא בסביבה מיטבית ולא נתקל בנסיבות חיים קשות מעבר לכך שנולד עם הפרעת קשב.

  • תוכלו ללמוד עוד על ההשלכות של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה

בהמשך לכך, הפגיעה של התסמינים בתפקוד, יוצרת מצבים רבים של כישלון ותסכול, שהשלכותיהם הרגשיות מצטברות לאורך זמן. כך שהחוויה היום יומית של הפרעת קשב, יכולה להיות מעייפת ושוחקת מאוד. בנוסף, האופי השקוף של הפרעת קשב מגביר עוד יותר את האתגרים הרגשיים של אנשים עם הפרעת קשב. שכן השפעת התסמינים יכולה להיות שקופה גם לאדם עצמו, באופן שגורם לו להיתקל בה שוב ושוב באופן מפתיע.

  • תוכלו לשמוע את ההרצאה של ד”ר איריס מנור בנושא – בקישור הזה

ו… זה לא הסוף – על הקשיים שנובעים מההשלכות של הפגיעה התפקודית של התסמינים, נוספים במקרים רבים גם קשיים רגשיים שנובעים מהאינטרקציה עם הסביבה בעקבות ההשלכות הללו. כלומר, בעקבות כל הדברים שהאדם לא מצליח לעשות (או לא לעשות) בהשוואה למצופה מבני גילו, או ליתר דיוק – מבני גילו שאין להם הפרעת קשב.

במקרים שבהם חסרה מודעות לעצם קיומה של הפרעת קשב, או לאופן שבו היא פוגעת בתפקוד של האדם, הסביבה עלולה לשייך באופן שגוי את הביטוי של התסמינים למאפיינים אישיים כמו, אופי, רצון, או יכולת. במקרים אלו האינטראקציות סביב הקשיים, צפויות לקבל אופי שלילי שהולך ומתעצם עם הזמן. זאת במיוחד עבור קשיים עם ביטוי חיצוני בולט, או קשיים שמפריעים לסביבה. עם הזמן האדם עלול להפנים את השיוך השגוי לקשייו ולהאמין למסרים השלילים שקיבל מדמויות סמכות רבות במהלך חייו.

  • תוכלו לקרוא את התיאור הקולע של אחד העם לסכנה הגדלה שמצב זה יוצר עבור נפשו של האדם – בקישור הזה

האם הקשיים נובעים מהפרעת קשב, בעיה רגשית או גם וגם?

במקרה שיש חשד להפרעת קשב לצד מעורבות רגשית מכל סוג, צריך לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב לקשיים רגשיים מול פסיכיאטר שידע לבדוק את שני התחומים ולהתייחס לאינטראקציות ביניהם.

  • את אמות המידה לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו לשמוע – בקישור הזה

שימו לב – בעוד שפסיכולוגים יכולים לתת הערכה רגשית ולאבחן מגוון רחב של מצבים רגשיים, הם לא יכולים לאבחן הפרעת קשב, או לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב למצבים רגשיים. זאת משום שחסרה להם ההכשרה הרפואית, אשר חיונית לשלילת גורמים פיזיולוגיים אחרים לקשיים ונדרשת לאבחון הפרעת קשב על פי אמות המידה של משרד הבריאות.

עם זאת, מסיבות פוליטיות נכנסו לאמות המידה ניסוחים מטעים ומעורפלים בנושא. יש המפרשים נוסחים אלו באופן שגוי כהיתר או הסמכה לפסיכולוגים לאבחן הפרעת קשב. למרבה הצער, אחד מהגורמים הללו הוא משרד החינוך בכבודו ובעצמו, אשר באופן כללי התייחסותו להפרעת קשב (נכון לשנת 2032) מחפירה, מבישה, פוגענית ובלתי מקצועית בעליל.

  • את הביקורת שלי כלפי המדיניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב, כולל הסבר מורחב על סוגיית הפסיכולוגים בהקשר האבחוני תוכלו למצוא – בקישור הזה.

חוק ואתיקה של טיפול פסיכולוגי רגשי

חוק הפסיכולוגים תשל”ז 1977 מסדיר את העיסוק הפסיכולוגי.

למען הסר ספק, ישנם אנשי מקצוע נוספים המוסמכים על פי חוק לתת טיפול רגשי (כמו למשל עובדים סוציאליים קליניים). עיסוקם של אנשי מקצוע אלו מוסדר בחוקים אחרים שלא יפורטו כאן, מתוך שאיפה שלא להאריך ולסרבל את ההסבר יתר על המידה. אם אתם מעוניינים לקבל טיפול רגשי מאיש מקצוע שאינו פסיכולוג – בבקשה תשאלו אותו בדיוק מה ההסמכה שלו ועל פי איזה חוק הוא מוסמך לטפל.

  • אם איש מקצוע לא יודע להגיד מה ההסמכה החוקית שלו ומה החוק שמסדיר אותה, עדיף לא לאפשר לו לטפל בכם – זהו דגל אדום.
  • כמו כן, אם איש מקצוע מגיב לשאלות בנוגע להכשרה שלו בכל צורה שהיא לא מקצועית, ברורה ומכבדת (למשל: בתוקפנות, זלזול, כעס, התממות, עלבון וכו) – זהו דגל אדום נוסף.

במקרים כאלו, יש להגיד “תודה שלום” וללכת לבדוק את הבא בתור.

בנוסף, חשוב לזכור שדגלים אדומים לא תמיד מופעים באופן מפורש, חד משמעי, מוחשי וברור. לכן, גם כשאין שום דבר בעייתי על פני השטח, אבל יש לכם תחושה לא טובה בבטן מהאינטראקציה הראשונית מול איש מקצוע – גם אם אתם לא יודעים להסביר אותה, או שההסבר לא הגיוני, עדיף ללכת למישהו אחר. דבר זה נכון גם אם התעוררה בכם תחושה לא טובה, אחרי אינטראקציה ראשונית טובה, או אפילו לאחר היכרות חיובית ממושכת.

פרט להסמכה הפורמלית ולרמה המקצועית, יש משמעות רבה גם למה שקורה (או לא קורה) ברמת הכימה הבין-אישית. אומנם בטיפול רגשי יכולים לעלות תכנים קשים ומאתגרים, אך המטפל אחראי ליצור עבורכם סביבה בטוחה ומוגנת, שתאפשר לכם להתמודד בצורה בריאה ומועילה עם כל התכנים שיעלו. אם אתם לא מרגישים בנוח, או אם אתם מרגישים שהדינאמיקה שנוצרה לוקחת אתכם למקום לא טוב – להגיד “תודה שלום” וללכת לבא בתור.

  • כדי לאתר אנשי מקצוע טובים באיזור המגורים שלכם, ניתן להיעזר בקבוצת הבת שלנו להמלצות – בקישור הזה

בחזרה לפסיכולוגים:

בסעיף הראשון של חוק הפסיכולוגים, העיסוק בפסיכולוגיה מוגדר כ”עיסוק מקצועי כמשלח יד באבחונם ובהערכתם של ענינים ובעיות בתחום הנפשי, השכלי וההתנהגותי של בני אדם וכן טיפול, שיקום ייעוץ והדרכה בנוגע לענינים ולבעיות כאמור”.

כאמור, למרבה הצער קיימים שלל נותני שירות, אשר מציגים את עצמם כמטפלים רגשיים או כפסיכולוגים, חרף היעדר הכשרה או הסמכה לעבוד בתחום. לכן, חשוב שתדעו שעל פי חוק הפסיכולוגים, פסיכולוג מוגדר כ”אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או בעל היתר”

  • ניתן לבדוק אם איש מקצוע מסויים אכן נמצא בפנקס הפסיכולוגים, דרך האתר משרד הבריאות – בקישור הזה

כמו כן, בסעיף 2 א. החוק מציין ש”לא יעסוק אדם בפסיכולוגיה אלא אם הוא פסיכולוג ובהתאם לרישומו או בהתאם להיתרו ותנאיו”

סעיף 5 מוסיף על כך ש”לא ישתמש אדם בתואר “פסיכולוג”, או בביטוי או קיצור המרמזים על היותו מוסמך, מסוגל או מוכן לעסוק בפסיכולוגיה, אלא אם הוא פסיכולוג”

עוד דברים שכדאי לדעת על מה מותר ומה אסור לפסיכולוגים לעשות

סעיף 4 בחוק מציין ש”מי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה לא יטפל במתן תרופה או הלם חשמלי לבני אדם, אלא אם הוא מורשה לכך כדין”. כלומר, פסיכולוג ללא הכשרה רפואית לא יכול לתת יעוץ רפואי בנוגע לשימוש בתרופות, אסור לו לתת למטופליו תרופות על דעת עצמו ואסור לו להנחות אותם להפסיק או לשנות טיפול תרופתי קיים. עם זאת, פסיכולוג בהחלט יכול להפנות את מטופליו לרופא הרלוונטי, במקרים שבהם הוא חושד שיש צורך בטיפול תרופתי חדש או בשינוי של טיפול תרופתי קיים. כך או כך, כל החלטה בנוגע לתרופות, צריכה להתקבל בהסכמה מודעת מול רופא ובאישורו בלבד.

הימנעות מפרסום מטעה

סעיף 6 א. מציין ש”פסיכולוג לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו שיש בה כדי להטעות” וסעיף 6 ד. מצויין ש”לא יעשה אדם פרסומת לעיסוק בפסיכולוגיה או לעיסוקו של פסיכולוג, אשר אילו נעשתה בידי פסיכולוג היתה אסורה”, כך שאסור לפסיכולוגים להציג את עצמם כעוסקים בצורה כזו או אחרת בטיפול תרופתי, באבחון של הפרעת קשב, או להציע כל שירות אחר שאסור להם לעסוק בו.

מאותם סעיפים משתמע גם שאסור לפסיכולוגים להציג את הטיפול שהם מציעים לאנשים עם הפרעת קשב באופן מטעה. זה כולל תיאור שגוי של הפרעת קשב כמצב רגשי, או כמצב שניתן לריפוי באמצעות טיפול רגשי. זאת משום שהפרעת קשב היא מצב כרוני, שנכון להיום אין אפשרות “לרפא” אותה לחלוטין בשום דרך או צורה. כמו כן, כפי שהצגנו בתחילת הפוסט, לא מדובר במצב רגשי, אלא בהפרעה נוירו התפתחותית.

למען הסר ספק  – המערך הטיפולי בהפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, אין אף טיפול שעומד בפני עצמו או מתאים לכולם. הוא לא נועד לרפא או להעלים הפרעת קשב, אלא לצמצם ככל הניתן את הפגיעה של התסמינים ברמת התפקוד ואיכות החיים, בהינתן המשך קיומה של ההפרעה לאורך כל חיי האדם. אין אף טיפול שיכול לבוא במקום טיפול מסוג אחר או להחליף טיפול מסוג אחר. כל טיפול מאפשר לתת מענה להיבטים מסויימים בדרכים מסויימות, ויש לו יתרונות וחסרונות משל עצמו.

כתוצאה מכך אי אפשר לקבוע באופן כללי, שטיפול מסויים טוב יותר או פחות מטיפולים אחרים, עבור אנשים עם הפרעת קשב. ערכו של כל טיפול נמדד באופן פרטני, עבור כל מקרה לגופו, על פי תרומתו הייחודית למערך הטיפולי של אותו אדם.

כמו כן חשוב להבדיל בין קשיי קשב על רקע רגשי, לבין הפרעת קשב, אשר יכולה להתקיים גם בהיעדר כל קושי רגשי מכל סוג ולא סותרת אף קושי אחר.

  • תוכלו ללמוד עוד על ההבדל בין קשיי קשב והפרעת קשב – בקישור הזה

סודיות מקצועית

סעיף 7 א. מתייחס לנושא הסודיות המקצועית של פסיכולוגים ומתאר אותה בצורה הבאה:

מידע על אדם שהגיע למי שרשאי לעסוק בפסיכולוגיה מעיסוקו המקצועי או בעקבותיו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מנסיבות אלה:

  1. גילוי המידע דרוש לדעתו לשם טיפול באותו אדם
  2. קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע
  3. האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילויו, וכל עוד לא ביטל בכתב את הסכמתו האמורה.

שימו לב שלפי החוק – גם עם חתמתם על טופס ויתור סודיות, אתם יכולים לבטל אותו בכל שלב.
עם זאת, חשוב לשים לב גם שנוסח החוק לא מפרט מהם התנאים שבהם ניתן לגלות מידע ללא הסכמת המטופל, כלומר מה הקריטריונים לפיהם נקבע שהמידע דרוש לשם טיפול באדם ובאילו מקרים קיימת חובה או רשות בחוק לגלות את המידע.

לכן אני ממליצה שתעלו את הנושא מול הפסיכולוג כשאתם מתחילים את הטיפול, או בכל שלב שמרגיש לכם מתאים במהלכו. זה חשוב ברמת תיאום הציפיות ותחושת הביטחון האישי שלכם במהלך הטיפול.

  • תוכלו לשמוע הסבר נוסף על נושא הסודיות בטיפול, מהזווית האמריקאית – בקישור הזה
    אבל… שימו לב – בעוד שקיימת חפיפה משמעותית בהתייחסות החוקית לנושא הסודיות ברחבי העולם, יכולים להיות הבדלים בין ישראל למדינות אחרות. הסרטון נועד רק להציג את העקרונות הכלליים והשיקולים הנפוצים בתחום.

למען הסר ספק, אין לי הכשרה משפטית והמידע באתר אינו יעוץ משפטי. לכן, אם אתם רוצים להבין לעומק את ההיבטים המשפטיים של סוגיה זו או כל סוגיה חוקית אחרת, יש להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בנושא הרלוונטי. אם אתם נמצאים בחו”ל, או מקבלים טיפול מאיש מקצוע שנמצא בחו”ל (למשל באופן מקוון) – יש לברר מה אומר החוק במדינה הרלוונטית.

הסכמה מדעת

על פי הקוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל, ההסכמה מדעת היא תנאי הכרחי לקיומה של התערבות פסיכולוגית.

  • הנהלים בנוגע להסכמה מודעת מפורטים בפרק ד של חוק זכויות החולה, התשנ”ו 1996, אשר תוכלו למצוא – בקישור הזה

מה לעשות במקרים של הפרת חוק?

אם נתקלתם בפסיכולוג שעובר על החוק בכל צורה ואופן, או באדם שמציג את עצמו כפסיכולוג למרות שהוא לא מוסמך לכך, ניתן ואף רצוי לדווח על המקרה למשרד הבריאות, למען ביטחון הציבור.

  • תוכלו למצוא את ההסבר של משרד הביראות בנוגע להגשת תלונה כנגד פסיכולוגים – בקישור הזה

לסיכום

הפרעת קשב אינה הפרעה רגשית, אך היא יכולה ליצור קשיים בוויסות הרגשי. כמו כן, הפרעת קשב יכולה להוביל לקשיים רגשיים משניים, בעקבות הפגיעה בתפקוד וההשלכות המעשיות והחברתיות שלה בחיי היום יום של האדם. בנוסף, היא אינה סותרת את קיומם של קשיים רגשיים ראשוניים ממקורות אחרים, אשר יכולים ואף נוטים להופיע במקביל להפרעת קשב באופן בלתי תלוי.

כתוצאה מכך, לעיתים קרובות עולה הצורך להוסיף מענה רגשי, למערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב. עם זאת, טיפול רגשי לאנשים עם הפרעת קשב לא נועד לתת מענה ישיר או עקיף לתסמינים של הפרעת קשב, אלא לשלל ההיבטים הרגשיים שנוטים להתלוות אליה, או להיווצר בעקבותיה.

המענה הישיר היחיד לתסמינים של הפרעת קשב הוא הטיפול התרופתי, שנמצא באחריות רופא מומחה בלבד. פסיכולוגים לא יכולים לאבחן הפרעת קשב ולא יכולים לתת יעוץ תרופתי, או להתערב בטיפול התרופתי. הם כן יכולים לאתר חשד להפרעת קשב ולהפנות לרופא מומחה לאימות או שלילת החשד. כמו כן, הם יכולים להפנות לרופא מומחה, כדי לבדוק האם יש צורך לעדכן את הטיפול התרופתי הקיים, או לבחון את הצורך בו אם אינו קיים.

אומנם קיימים טיפולים ייעודיים נוספים להפרעת קשב, אך פרט לטיפול התרופתי יתר האפשרויות הטיפוליות נועדו לייעל את ההתמודדות עם הסתמינים ולא לשנות אותם. כלומר, הם נותנים מענה לתסמינים באופן עקיף. טיפולים לא תרופתיים מתבססים לרוב על שילוב מותאם אישית של הסברה, רכישה ופיתוח של אסטרטגיות ומיומנויות, התאמה סביבתית, שימוש בעזרים וטכנולוגיה מסייעת. כמו כן, לילדים נהוג לצרף גם הדרכת הורים.

אף אחד לא יכול לרפא הפרעת קשב!
המערך הטיפולי נועד לצמצם ככל הניתן את ההשפעה של התסמינים כדי לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם.
טיפול רגשי יכול להיות חלק חיוני ומשמעותי מהמערך הזה עבור מקרים שבהם יש גם קשיים רגשיים, אבל אין בכוחו להחליף טיפולים אחרים להפרעת קשב.

העיסוק הפסיכולוגי מוסדר על פי חוק,  שבו מתואר מי ראשי להציע טיפול רגשי ובאיזה אופן. חשוב לוודא שאיש המקצוע שבחרתם פועל על פי חוק, כדי לקבל את המענה הרגשי המיטבי ולהימנע משלל צרות שהחוק נועד למנוע.

נשמע מעניין?

את חוק הפסיכולוגים תוכלו למצוא  – בקישור הזה

את קוד האתיקה המקצועית של הפסיכולוגים בישראל תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי – בקישור הזה

ואת הסבר על הקשר בין דיכאון להפרעת קשב – בקישור הזה

מוסיקת דד-ליין זעירה: דוגמיות נבחרות / חן ספקטור

הפרעת קשב וריכוז ADHD יוצרת קשיים בהתארגנות וניהול זמן. כתוצאה מכך, אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיפגש חזיתית עם מועדי הגשה ודד-ליינים, לעיתים קרובות מהרצוי.

  • מידע נוסף אודות הקושי בתפקודים ניהוליים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • ועל עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

הצילו – הזמן הולך להיגמר!

בהמשך תוכלו למצוא מספר דוגמאות מייצגות מיוטיוב, של סרטוני מוסיקה המיועדיים לסייע לכם להיכנס לאווירה, לקראת מועד היעד ההולך ומתקרב.

שימו לב

אומנם הלחץ יכול להיות מניע יעיל להגברת התפוקה, אבל עדיף להימנע ממנו ככל הניתן ובטח שלא לבנות עליו כאסטרטגית התמודדות.

העליה בפרודוקטיביות לקראת הדד-ליין, נוצרת בעקבות הפעלה של מערכת “הילחם או ברח”. מנגנון זה מעלה את האנדרנלין, שמעלה את הדופמין, שמעלה את הריכוז, ולכן זה עובד.

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא כל הסיפור…

הבעיה היא שאותה המערכת עושה עוד כמה דברים, שאומנם מאוד חיוניים להשרדות במפגש עם נמר, אך לא ממש בריאים בהפעלה כרונית. למשל, דיכוי של מערכת העיכול והחיסון של הגוף, לצורך פינוי משאבים לשרירים. זה יכול להיות מאוד קריטי בהינתן נמר. אך, בהיעדר נמר ולאורך זמן, זה לא תורם לבריאות שלכם.

  • מידע נוסף על ההשפעות של לחץ על הפיזיולוגיה שלכם תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה עושים?

מטפלים!
המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי. המטרה שלו היא להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. בין היתר זה כולל גם מגוון כלים ואסטרטגיות לצמצום מפגשים לא רצויים עם דדליינים קטלניים במיוחד.

  • לנוחיותכם פתחנו דף מרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, שנמצא – בקישור הזה
  • כמו כן, תוכלו למצוא פוסטים בנושא התארגנות וניהול עצמי – בקישור הזה

נשמע מעניין?

מוזמנים להקשיב לסרטון הראשון – Classical Music for When You’re on a Deadline

ואם יש לכם עוד חשק, הנה השני – when you have to finish your homework in less than 1 hour (a playlist)

ואחרון חביב – a playlist for night studies (dark academia)

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון המשעשע על הלחץ שלפני מועד ההגשה  – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה יקרה כשהזמן יעצור – בקישור הזה

שמירה על ניקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים, פילוסופיה ובריאות הנפש / KC Davis עם הסברים של חן ספקטור

בהרצאת הטד הזו KC Davis מציגה פילוסופיה חדשה לניקיון שמכוונת להיות ידידותית לבריאות הנפש, במיוחד עבור זו של אנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים.

מהם תפקודים ניהוליים?

התפקודים הניהוליים הם אוסף של יכולות קוגניטיביות, המאפשרות לאדם לנהל את ההתנהגות של עצמו באופן מכוון מטרה. כלומר, היכולת לעשות את מה שצריך, מתי שצריך ואיך שצריך כדי להשיג את מה שרוצים להשיג.

על פי רוב, הגשמת מטרות דורשת פעולה כלשהי מצד האדם ולכן היא מצריכה את היכולת הכללית לפעול. עם זאת, יכולת הפעולה הכללית של יצורים אנושיים אינה נתונה ללא הגבלה, כך שקיומה מצריך מהם רמת תחזוקה מינימאלית של עצמם ושל סביבת המגורים שלהם. בהתאם לכך, תפקודים ניהולים כוללים בין היתר לא רק את מה שצריך למען הגשמת מטרה מסויימת, אלא גם את מה שצריך כדי לאפשר את הביצוע של הפעולות הנדרשות לאותה מטרה. כלומר, תפקודים ניהוליים כוללים גם את יכולת ההתמדה וההתארגנת סביב פעלות תחזוקה שגרתיות.

תוכלו ללמוד  עוד על תפקודים ניהולים והפרעת קשב  – בקישור הזה.

למה צריך לעשות דברים כדי להצליח לעשות דברים?

לשם גיוון אמחיש את העיקרון בתחום חיים אחר – בית הספר וההשכלה הגבוה.

והרי הדוגמה:

כדי להצליח במבחן צריך ללמוד – את זה מלמדים את כולם מכיתה א’ וכל ילד ידע לדקלם לכם את זה בעיניים עצומות.

מה ששוכחים להגיד, זה שכדי ללמוד צריך זמן.

הנטייה לשכוח לציין במפורש את העובדה שפעולת הלמידה דורשת זמן, או לייחס לה חשיבות באופן ייעודי כלשהו, היא משום שהיא נוטה להיות ברורה מאליה לנוירוטיפיקליים (אנשים בלי בלאגנים במוח), שאינם סובלים מבעיות של ניהול זמן. אבל זו נקודה ראשונה שאנשים עם הפרעת קשב יכולים ליפול בה, בגלל עיוורון הזמן שהיא נוטה ליצור.

  • תוכלו ללמוד עוד על עיוורון הזמן בהקשר של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כלומר, זה לא שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים שפעולת הלמידה לוקחת זמן, אלא שזה לא משהו שחופרים לכולם מכיתה א’ ללא הרף. הבעיה היא שהקשר בין ההבנה בצורך בזמן לבין היכולת לפנות ולהקדיש זמן בפועל – לא תמיד עובד כשאין לך מספיק דופמין במוח.

לכן בהקשר של הפרעת קשב, אם לא מתייחסים לנושא של הזמן באופן יעודי, בולט ובמפורש, את ההשלכות הכואבות שלו נוטים להרגיש רק בדיעבד, כשכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.

זו הרמה שמתחילים לפתוח כשמתעסקים עם הפרעת קשב ו… בדרך כלל הדיון נעצר בנקודה הזו, או מסתבך סביבה.

אבל זה לא כל מה שצריך כדי ללמוד למבחן.

הבעיה הנוספת היא שיש עוד רמה שעליה כמעט לא מדברים גם בהקשר של הפרעת קשב, למרות שהיא לא פחות קריטית וההשפעה שלה לא פחות משמעותית – זמן הוא לא כל מה שנחוץ כדי לבצע פעולה.

זה נכון בין אם מדובר בלמידה או כל דבר אחר.

כלומר, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים לגמרי:

  • היכולת לפנות מספיק זמן לפעולה מסויימת.
  • היכולת לפעול במהלך הזמן שפונה – להתחיל, להמשיך ולסיים.

למשל – פעולת הלמידה מצריכה מוח עירני, שנוטה להתעייף כשמשתמשים בו ולכן לא יכול לעבוד באופן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, אם תפנו לכם יותר זמן ממה שהמוח שלכם מסוגל לתפקד בו ברצף, לא תוכלו להתמיד בפעולה לאורך כל הזמן שיועד לה. כמו כן, ככל שתתחילו את הלמידה כשאתם עייפים יותר, כך תצליחו להשתמש בפחות זמן לצורך הפעולה הזו.

אופס

לכן יש עוד נקודה שמאוד מאוד מרגיזה, אבל קיימת, והיא שלא ניתן ללמוד ברצף לאורך יותר מדי זמן מבלי לאכול, לשתות, לישון וכו’. כך שכדי ללמוד למבחן, בנוסף לזמן שמפנים לפעולת הלמידה עצמה, צריך גם להקציב זמן לשעות שינה, לדאוג למזון זמין, להכין ולאכול אותו וכו.

אומנם לא מדברים על זה, אבל עדיין אי אפשר להצליח ללמוד למבחן בלי זה.

למה?

כי זה מה שמאפשר לעשות את מה שצריך לעשות כדי להגשים את מה שרוצים להגשים.

אבל אבל…

אם זה נראה לכם מסובך, אז קחו בחשבון שיש גם פן רגשי לכל העסק וגם הנפש נוטה להישחק ללא תחזוקה מתאימה.

כן כן, זה נושא שקשה לנו לקבל אותו. אבל בסופו של דבר, הפגיעה בתפקודים הניהוליים היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, ובעקבות זאת אנחנו נוטים להתמקד במטרה, פחות מכך בכל מה שצריך לעשות כדי להגשים אותה וכמעט שלא שמים לב למה שאנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה מסוגלים לבצע את הפעולות האלו.

לנטייה הזו יש השלכות רגשיות, שגם הן עובדות בשתי רמות. הראשונה היא תוצאה של הפגיעה המעשית-טכנית בתפקוד, אשר מובילה לתסכולים וכשלונות חוזרים ונשנים עם כל המשמעויות וההשלכות שלהם. השנייה היא בעקבות ההקשר החברתי, במיוחד בעולם שלרוב האנשים בו אין קשיים בתפקודים ניהוליים, ובתרבות שבאופן מסורתי מתייחסת לנושא הסדר והנקיון בצורה ערכית.

לכן אהבתי מאוד את הקישור ש- KC Davis עושה בהרצאה שלה בין ההתייחסות הפילוסופית-חברתית לפעולות התחזוקה השגרתיות לבין הבריאות הנפשית.

עם זאת, הפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיים בתפקודים ניהוליים, אשר יכולים להיפגע גם מהרבה דברים אחרים.

  • כדי לדעת מה המקור או המקורות המדוייקים לקשיים עבור כל מקרה לגופו יש לעשות אבחנה מבדלת שאליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

בהתאם לכך ההרצאה הזו לא מיועדת באופן ייעודי לאנשים עם הפרעת קשב, אלא באופן כללי לכל מי שיכולת הניהול העצמי שלו נפגעה מכל סיבה שהיא וכדרך חיים של קבלת השונה, המאפשרת חמלה עצמית.

KC Davis מתארת בהרצאה שלה מספר מקרים שבהם אנשים מגיעים לנקודות שבר בחייהם, בעקבות הצורך להמשיך לתפקד במצב תחזוקתי ירוד, כאשר מסיבה כזו או אחרת אין להם את האפשרות להשקיע בתחזוקה שתשפר את מצבם. היא מדברת המון גם על ההתייחסות החברתית למצבים כאלו, שנוטה להתעלם הן מנקודת השבר (הקודמת, הנוכחית, או המאיימת להתממש כל רגע) והן מהסיבות הריאליות של אדם מסויים להתקשות לתחזק את עצמו ואת סביבתו כראוי.

אומנם פעולות תחזוקה לא נוטות להיות פעילות מועדפת על רוב האנשים, אך לרובם הן לא דורשות טרחה או מאמץ משמעותי. לכן הן נתפסות כמטרד שולי שהוא חלק מהאחריות הבסיסית של אדם בוגר. כתוצאה מכך אנשים שפעולות כאלו מהוות אתגר משמעותי עבורם, לא זוכים להכרה עבור המאמצים והמשאבים החריגים שהם צריכים להשקיע בתחזוקה על חשבון דברים אחרים. לכן גם קשה לאותם אנשים לקבל הבנה, תמיכה ואמפתיה כשהם לא מצלים לעמוד במשימות תחזוקתיות.

כמו כן, קשה לאנשים עם קושי בתחום זה לקבל הבנה או לגיטימציה להימנעות מפעולת תחזוקה מסויימות, שהמחיר שלהן ספציפית עבור אותו אדם, גבוה באופן לא פרופורציונאלי לתועלת. למרבה הצער, זה נכון גם במצבים שבהם השקעתו של מחיר זה תחמיר את המצב של אותו אדם במקום לשפר אותו. על פי רוב הדבר קורה משום שהצד ה”שופט” אינו מבין שישנם מקרים, אשר בהם יש לדברים אלו משמעות שונה מזו שהוא מורגל בה מתוך הנסיון האישי שלו.

עם זאת, השיפוט הערכי לא תמיד קשור לצורך הפרקטי/טכני בתחזוקה, אלא קשור יותר לנורמות תרבותיות, מסורות ומנהגים. כך שלמעשה, לא כל מה שנחשב לחלק מהתחזוקה השגרתית המקובלת, אכן חיוני לתפקוד של האדם ובני ביתו. כאשר יש קושי בביצוע פעולות תחזוקה, הגיוני יותר להתמקד בדברים החשובים יותר ברמה המעשית ולחפש דרכים יעילות יותר לביצוע של כמה שיותר פעולות מסוג זה, גם אם הן שונות מהמקובל.

המהפיכה המחשבתית של KC Davis, היא שאם נתייחס לתחזוקה כפעולה פונקציונאלית ולא כפעולה ערכית, נוכל למצוא הרבה פתרונות פרקטיים שיאפשרו להרבה אנשים להשיג את מה שהם צריכים כדי לתפקד מבלי לקרוס ומבלי להרגיש אשמה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to do laundry when you’re depressed | KC Davis | TEDxMileHigh ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

כמו כן, תוכלו למצוא את האתר הרשמי שלה – בקישור הזה

  • ואני ממליצה בחום גם על הפודקסט שלה, שתוכלו למצוא באפילקציות החביבות עליכם או – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על סוגים שונים של בלאגן – בקישור הזה

ולבדוק כמה טיפים שימושיים לארגון הבית – בקישור הזה

קשיי העכבה המאפיינים את הפרעת הקשב והשפעה שלהם על ויסות רגשי, השתלבות חברתית ו- ODD / ראסל ברקלי עם הסברים של חן ספקטור

בסרטון הזה ראסל ברקלי מדבר על קשיי העכבה המאפיינים הפרעת קשב וריכוז ADHD, ההשפעה שלהם על הוויסות הרגשי וההשלכות של קשיים בוויסות רגשי על יכולת ההשתלבות החברתית וחיי האדם באופן כללי.

על ההבדלים בין אימפולסיביות לקשיי עכבה

יש לציין שבסרטון הזה ברקלי לא מבחין בין קשיי עכבה לאימפולסיביות, שעובדת על מנגנון מוחי אחר ולכן גם לא מגיבה לתרופות של הפרעת קשב. שני הקשיים האלו נוטים להגיע ביחד, אבל יכולים להופיע גם בנפרד. כמו כן, הם יכולים להראות דומים ושניהם מקשים על הימנעות מפעולות ותגובות לא רצויות. עם זאת יש ביניהם הבדל משמעותי ברמת המודעות ויכולת הבחירה של האדם, כמו גם השלכות טיפוליות.

חשוב להכיר ההבדלים, משום שהם משפיעים על אופן ההתמודדות:

  • בעכבה יש קושי להימנע או להפסיק פעולה שהאדם כבר יודע שאינה רצויה.
    במקרה הזה אין טעם להסביר לאדם שלא כדאי – הוא כבר יודע ולמרות זאת לא מצליח להימנע. בהתאם לכך התגובה היא לרוב תסכול, שבהיעדר טיפול עלול להתעצם לתגובות שליליות חמורות יותר עם הזמן. משום שיש קושי להימנע, האסטרטגיה היעילה יותר היא למצוא תחליף פחות מזיק ככל שהסיטואציה מאפשרת. למשל, במקום להתפרץ באמצע השיעור – לכתוב את אותו דבר במחברת. במקום לגעת בדבר המגניב שבדיוק אמרו שאסור – לגעת ליד או במשהו אחר. במקום לקפץ ולשיר באמצע ישיבה, לשאול מי רוצה קפה כדי ללכת להכין וכו.
    העכבה מתבססת על מנגנון הדופמין ולכן צפויה להשתפר בעקבות הטיפול התרופתי לקשב (למי שצריך ובהתאמה של רופא מומחה בלבד).
  • אימפולסיביות היא פעולה לפני מחשבה. כלומר, כאן האדם פועל, לפני שהוא יודע האם הפעולה צפויה להוביל לתוצאה רצויה או לא רצויה. אבל… אם אתם רוצים לעזור, משום שהפעולה האימפולסיבית מהירה מאוד, לרוב לא תספיקו להגיד לאדם שלא כדאי לעשות משהו לפני שהוא עושה את זה. סה”כ דיבור יותר איטי ממחשבה והפעולה האימפולסיבית מקדימה את המחשבה.
    מה שיותר צפוי לעזור הוא להשהות את התגובה ובדרך כלל כמה שניות או אפילו חלקי שניה מספיקים כדי לאפשר למחשבה להדביק את הפעולה. אם יש רק אימפולסיביות ללא קשיי עכבה, לאדם לא תהיה בעיה להימנע מהפעולה ברגע שהוא הבין שהיא לא רצויה עבורו. לכן ההמלצה כאן היא לספור עד 3, או לשים מחסומים פיזיים שיעכבו את ביצוע הפעולה – למשל, לשים את הטלפון בחדר אחר, זמן המעבר בין החדרים מאפשר הפעלה של שיקול דעת.
    עם זאת, אנשים אימפולסיביים לא תמיד יבינו למה לטרוח לטפל באימפולסיביות שלהם, כי יש לה גם מרכיב הסתגלותי ברמת ניצול ההזדמנויות. משום שהתוצאה לא ידועה ברגע הפעולה, היא נוטה להיות רנדומאלית. לכן היא לא בהכרח מובילה לתוצאות שליליות ולפעמים דווקא לדברים רצויים מאוד.
    האימפולסיביות קשורה למנגנון הסרוטונין במוח ולכן לא מושפעת מתרופות להפרעת קשב, אשר פועלות על מנגנון הדופמין. לעיתים יכול להיראות שיפור באימפולסיביות בעקבות הטיפול התרופתי להפרעת קשב באופן משני. שכן יכולת ההתמודדות עם כל קושי משתפרת כאשר הטיפול בקשיים אחרים מפנה משאבים להתמודדות.
    עוד משהו שיכול לעזור זה פיתוח של יכולת בקרה, כלומר – אם אין אפשרות למנוע את האימפולסיביות או שהמאמץ לא משתלם, כדאי להתרגל לחזור רגע אחורה ולבדוק אם הכל הסדר או שכדאי לנסות לתקן משהו (לבקש סליחה, להחזיר למקום, לבדוק טעות חישוב וכו).

בהקשר של הסרטון הנוכחי, ההבדל הזה פחות מהותי – משום שברקלי מתאר את ההשלכות של קושי כללי להימנע מפעולה או תגובה לא רצויה, בין אם הייתה לכך מחשבה מקדימה או לא. עם זאת, חשוב שתהיו מודעים לכך באופן כללי, בעקבות ההבדלים שתיארתי שיכולים להיות מאוד רלוונטיים בהקשרים אחרים.

כמו כן, שימו לב שברקלי מחליף בין המושגים לאורך ההרצאה. מטעמי אחידות ונוחות הקריאה, כשאסביר על היבט מסוים, אשתדל להשתמש במונח שהוא בחר לאותו הנושא.

איך זה מתחיל?

ברקלי פותח את ההסבר שלו בכך שהביטוי הראשון של הפרעת קשב הוא בדרך כלל קשיי העכבה. כלומר, הקושי להפסיק פעולה לא רצויה או להימנע ממנה.

במקרים רבים הקושי בעכבה יבוא לידי ביטוי בגילאי הגן, כאשר בדרך כלל הסימן הראשון יהיה היפראקטיביות. עם זאת, היפראקטיביות לא בהכרח תופיע ראשונה או בכלל. תוכלו למצוא הסבר על תתי הסוגים של הפרעת קשב – בקישור הזה.

כלומר, ברקלי רואה את פעלתנות היתר של ההיפראקטיביות כביטוי לקושי לעכב התנהגות שאינה רלוונטית לסיטואציה. לדבריו, התוצאה היא שהאדם “מתנהג יותר מידי”. פעלתנות היתר יכולה להיות מוטורית, ברמת תנועת הגוף במרחב אבל זה לא הביטוי האפשרי היחיד שלה. היא יכולה לבוא לידיד ביטוי גם באופן מילולי כדיבור עודף.

לצד ההיפראקטיביות המוטורית או המילולית, ברקלי מציין שיש גם אימפולסיביות קוגניטיבית. האימפולסיביות הקוגניטיבית באה לידי ביטוי בדפוס של קבלת “החלטות בזק” בלי לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הפעולה.

הביטוי המוטורי של פעלתנות היתר נוטה להתעדן עם השנים מהתרוצצות לכל עבר לתזוזה בזמן ישיבה על כיסא וכו. לקראת גילאי הבגרות התנועתיות החיצונית עוברת למצב פנימי של צורך לעסוק בדברים מרובים, אשר בא לידי ביטוי באי שקט קוגניטיבי של מחשבות תזזיתיות. למעשה, ברקלי טוען שבגילאי הבגרות התנועתיות המוטורית היא לא גורם מבחין טוב להפרעת קשב והיא נפוצה יותר דווקא במקרים של חרדה.

לסיכום, ברקלי מדגיש שכל האי שקט המאפיין אנשים עם הפרעת קשב, על שלל סוגיו וביטויו, הוא תוצאה של קשיי עכבה שהם למעשה לב הבעיה (ולא חוסר השקט כשלעצמו).

קשיי עכבה ורגשות….

ברקלי מדגיש שקשיי העכבה שיכולים להשפיע על התנועתיות, הדיבור והמחשבה שלנו, יכולים באותה המידה להשפיע גם על הרגשות. מתברר שההתייחסות הראשונית להפרעת קשב כללה גם את ההשפעה על הפן הרגשי. עם זאת לאורך השנים הוסרה ההתייחסות לאימפולסיביות הרגשית, שנכון לעכשיו מיוחסת לתחלואה נלוות (גורמי קושי נוספים שאינם הפרעת קשב) ולא מוצגת כחלק בלתי נפרד מהתסמינים של הפרעת קשב עצמה. ברקלי טוען שזו הייתה טעות והוא קורא להחזיר להגדרה של הפרעת קשב את האימפולסיביות הרגשית וההשפעה של קשיי העכבה על הפן הרגשי. זאת משום שלטענתו לא ניתן להפריד את הפן הרגשי מההתנהגות של האדם.

לפי ברקלי, אימפולסיביות רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי ב”פתיל קצר”, סף תסכול נמוך וכו, כמו גם הנטייה לבטא את הרגשות בצורה מהירה מאוד ביחס לאנשים אחרים. לצד זאת, הוא מדגיש שהפרעת קשב אינה הפרעה במצב הרוח (כמו דיכאון וחרדה למשל). זאת משום שהפרעת קשב לא יוצרת בעיות בתגובה הרגשית הראשונית לסיטואציה, אשר נשארת תואמת למציאות. הוא מסביר שהקושי בהפרעת קשב הוא בוויסות של רגשות נורמטיביים, לא בהתעוררות של רגשות חריגים.

הקושי בוויסות רגשי המאפיין הפרעת קשב בא לידי ביטוי בקושי להירגע ולמתן תגובות רגשיות תקינות לאחר שהתעוררו, כך שיתאימו לסיטואציה ולהקשר באופן שיסייע לאדם להשיג את מטרותיו. כלומר, אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לווסת את הרגשות שלהם בכדי להתאים את עצמם לנורמות החברתיות ולמנוע נזקים לרווחתם האישית בטווח הארוך.

  • הסבר נוסף על הביטוי של קשיים בוויסות הרגשי אצל אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
  • הסבר של ברקלי על ההשפעה של התרופות על התפקוד הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.

מדוע חשוב להתייחס לאימפולסיביות רגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב?

ברקלי מדגיש שלא ניתן להפריד בין האימפולסיביות הרגשית להתנהגותית משום שהן שזורות זו בזו. כמו כן, הוא טוען שההתייחסות לפן הרגשי כחלק מהפרעת קשב נותן הסבר טוב יותר לתופעות שנראות בשטח.

  • תוכלו לשמוע את ההסבר של ברקלי על ההיבטים הנוירולוגים של ההתנהגות הרגשית והחברתית – בקישור הזה

כדי להמחיש את החשיבות של התייחסות לאימפולסיביות הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב, ברקלי לוקח לדוגמה את הנושא של הפרעת התנגדות ODD – Oppositional Defiant Disorder

  • על ההבדל בין הפרעת קשב לבין הפרעת התנגדות על פי ההבחנות הנהוגות כיום, תוכלו לשמוע הסבר – בקישור הזה.

ברקלי אומר שבהשוואה לאוכלוסייה הרגילה, לילדים עם הפרעת קשב יש סיכון של פי 11 לפתח גם הפרעת התנגדות. הוא מציין שזה קורה בטווח של שנתיים מהופעת הביטויים הראשונים של התסמינים של הפרעת קשב. כרגע מתייחסים לשילוב הזה כתחלואה נלוות של שני מצבים שונים הנוטים לבוא ביחד. ברקלי אומר שאם מכניסים בחזרה את ההשפעות של האימפולסיביות הרגשית, רואים שכל האנשים עם הפרעת קשב למעשה נמצאים בסיכון לפתח הפרעת התנגדות, או במילים אחרות – הפרעת קשב גורמת להפרעת התנגדות.

ברקלי מציין שבעוד שיש גם השפעות חברתיות-סביבתיות על ההתפתחות של הפרעת התנגדות, חצי ממנה מורכב מהקושי להכיל תסכולים, קושי לשלוט בכעסים, עצבנות וחוסר סבלנות. בהתאם לכך, אצל אנשים עם הפרעת קשב שפיתחו גם הפרעת התנגדות, הפרעת ההתנגדות מושפעת מהטיפול התרופתי להפרעת קשב לא פחות מהתסמינים של הפרעת הקשב עצמה. הוא מציין גם שהחלקים של הפרעת ההתנהגות שלא מושפעים מהטיפול התרופתי להפרעת קשב, הם החלקים החברתיים שהם בעלי אופי נלמד. עבור החלקים האלו יהיה צורך לעבור תהליך של למידה מחודשת עבור הקנייה של דפוסי התנהגות הסתגלותיים יותר.

ויסות רגשי והשתלבות חברתית

ההתייחסות לאימפולסיבית הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב יכולה לסייע לא רק במקרים שבהם התפתחה הפרעת התנגדות, אלא באופן כללי להבנה של קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. קשיים אלו נוטים לעלות כבר בגילאים הצעירים עבור 50%-70% מהמקרים. ברקלי מציין שזו אחת ההשלכות היותר הרסניות של הפרעת קשב – קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים קרובים.

ברקלי טוען שהאימפולסיביות הרגשית היא הגורם לאותם קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. הוא טוען שלאנשים קל יותר לסלוח על מעופפות ושכחנות, הם יכולים גם להבליג על חוסר השקט. עם זאת, הם לא יסלחו לכעס ולעויינות שמופגנת כלפיהם משום שזה פוגע. במילים אחרות, לאימפולסיביות רגשית יש מחיר חברתי יקר מאוד.

  • תוכלו למצוא הסבר נוסף על הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 1B Inhibition, Impulsivity, and Emotion ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ההשפעה של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה

ואת ההסבר על מתי כדאי ללכת לטיפול רגשי – בקישור הזה

רגעי הלחץ שלפני מועד ההגשה…. / Ryan George עם הסברים של חן ספקטור

אז… אומנם זה אחד מאותם הסרטונים שלא נוצרו בהקשר של הפרעת קשב, אבל הוא מתארים היטב חוויה נפוצה אצלנו – התמודדות עם מועדי הגשה 😉

יוצר הסרטון – ריון ג’ורג Ryan George מתאר בצורה היתולית, אך מדויקת מאוד את השיח הפנימי בהתקרב הדד-ליין Deadline, כולל התייחסות לפן הרגשי של הלחץ והחרדה. על הדרך, הוא מצ’פר אותנו גם עם הדגמה מאוד יפה של חשיבה אסוציאטיבית, שכמובן מפריעה להישאר ממוקדים בכיוון מחשבה אחד לאורך זמן.

לחץ לחץ לחץ – זה טוב או רע?

הרבה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, משתמשים באסטרטגיית הרגע האחרון כדי להספיק דברים. זה עובד משום שהלחץ מעלה אדרנלין שמעלה דופמין שמעלה את הריכוז. בדרך זו הלחץ יכול לאפשר לנו להיות יותר פרודוקטיביים ככל שמתקרב מועד ההגשה.

אבל… בשימוש כרוני, זה לא בהכרח משתלם

הבעיה היא שאסטרטגיית הרגע האחרון מתבססת על תגובת הילחם או ברח של הגוף, שבנויה אבולוציונית לעזור לנו לשרוד “מצבי נמר”. הכוונה למצבים שבהם קיים איום פיזי מידי. התגובה הזו נועדה לפעול במשך דקות בודדות שבמהלכן או שנשרוד את הנמר או שלא ולכן היא מפנה כל משאב אפשרי להתמודדות חירום.

במהלך מצב החירום הזה הגוף ממקד את המאמצים לפעילות הפיזית הנחוצה ללחימה או בריחה ואת המחשבות בגורם המאיים, כדי שלא נשכח אותו ונתחיל להתעסק בדברים אחרים.

זאת משום שבמצבי נמר כל השאר לא משנה, כולל בין היתר דברים שמאוד חשובים לבריאות הכללית בטווח הארוך כמו מערכת העיכול, מערכת החיסון וכו’.

סה”כ הסכנה למחלה עתידית, לא תהיה רלוונטית אם לא תעברו בשלום את סכנת הנמר הנוכחית. זה עובד אבולוציונית למטרה הזו משום שאלו דברים שלא נורא אם לא יעבדו כמו שצריך לכמה דקות ואפילו שעה או שתיים. אבל…. כשמפעילים את המערכת הזו במשך ימים, שבועות וחודשים – זה לא עושה טוב לבריאות הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית שלנו.

אגב, תגובה נוספת שהיא חלק מהמנגנון של “הילחם או ברח” היא הקפיאה וגם אותה רואים היטב בסרטון. זה מצב שיכול לעזור הישרדותית אם היא גורמת לתוקף לעבד עניין, להתקשות להבחין בכם או לא לאתר אתכם כאיום. עם זאת, כמו שרואים יפה בסרטון, זה יכול להוביל גם לשיתוק קוגניטיבי, מה שלא ממש עוזר לעבוד על דברים שצריך לעבוד עליהם, להבין מה עובר עליכם עכשיו ולנסות למצוא אסטרטגיה חלופית להתמודדות.

מה שקורה כשמנגנון חיוני יוצא משליטה……

כאמור, הפחד הוא מנגנון הישרדותי שנועד להפנות את תשומת ליבינו לסכנה. במקרים של סכנת חיים פיזית ומידית, הפחד מפעיל את אותו מנגנון הילחם או ברח שמאוד חשוב, כי הוא יכול להציל לנו את החיים. המנגנון של הילחם או ברח מזניח לזמן קצר מאוד סכנות עתידיות בטווח הארוך, כדי לאפשר לנו לחיות מספיק זמן, כדי להפוך את הטווח הארוך לרלוונטי (סוג של בוא נגיע לגשר, כי אם לא – לא נוכל לעבור בכל מקרה). הוא עושה זאת בצורה שמסייעת היטב להתמודד עם איום פיזי מידי בצורה קצרה וממוקדת שלא תיצור פגיעה משמעותית בתפקוד הפיזיולוגי שלנו.

הבעיה היא, שאותו מנגנון מגיב גם לכל דבר אחר שמפחיד או מלחיץ אותנו, גם אם הוא לא מהווה סכנה פיזית מיידית. אומנם לחוסר עמידה בדד ליין יכולות להיות גם השלכות מאוד משמעותיות על החיים שלנו, אבל זה לא יהרוג אותנו בשניות או בדקות הקרובות. בנוסף, אותה מערכות שעוזרות מאוד להגן על עצמינו מנמר, פחות שימושיות כשצריך לשבת בשקט, להתרכז במשהו ולהפעיל תהליכים קוגניטיביים מורכבים.

אומנם מתח מתון לתקופה קצרה יכול לעזור לריכוז משום שיש לו השפעה מעוררת על הגוף. עם זאת, מתח גבוה או מתח מתון לתקופה ארוכה (של יותר מכמה דקות) בעיקר פוגעים בתפקודים הרלוונטי להתמודדות עם בעיות ואתגרים של החיים המודרניים.

התשובה היא כמובן מידתיות, אבל… זה גם משהו שמאתגר לעשות עם הפרעת קשב, משום שהיא מאופיינת בקשיי ויסות.

  • על הקושי בוויסות רגשי בהקשר של הפרעת קשב, תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אז מה עושים עם זה?

טוב, הסרטון הזה לא מתיימר לתת פתרון, אלא מתמקד בהצגת הבעיה וגם זה דבר חשוב.

  • אם מעניין אתכם ללמוד עוד על ההיבטים הרגשיים שיכולים להיות מעורבים במקרים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא את כל הפוסטים בנושא  – בקישור הזה

ובאופן כללי אם יש חשד למעורבות רגשית עם הפרעת קשב, הצעד הראשון הוא אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר – שידע להסתכל על שני התחומים, לבדוק את האינטראקציות בין גורמי הקושי ולהמליץ על טיפול בהתאם.

אז אם נהיה לכם כבד מידי ואתם מרגישים שזה זמן טוב לצחוקים – אתם מוזמנים לעבור לסרטון ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Your Brain When You Have A Deadline ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לשבור את מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

ואת ההסבר על דחיינות מובנית – בקישור הזה

מדוע אנשים עם הפרעת קשב רגישים יותר להתעללות רגשית מסוג Gaslighting (גזלייטינג) / How to ADHD

בפרק הזה ג’סיקה מסבירה לנו על Gaslighting – גזלייטינג ולמה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נמצאים בסיכון מוגבר ליפול קורבן להתעללות רגשית מהסוג הזה.

מה זה גזלייטינג?

גזלייטינג היא צורה של מניפולציה מכוונת, שבה הקורבן מרומה באופן שגורם לו להטיל ספק בתפיסת המציאות של עצמו.

מקור השם הוא מסרט שהתבסס על מחזה של פטריק המילטון “Gaslight” משנת 1938.
העלילה מתארת בעל שמנסה לשכנע את אשתו שהיא מטורפת כדי לקחת את התכשיטים שלה. בין היתר הוא מעמעם את האורות בבית, שבאותה התקופה פעלו על גז, אך מתנהג כרגיל ומתכחש לשינוי כשהיא מציינת את הירידה בעוצמת התאורה. בסופו של דבר האישה אכן מאבדת את שפיות דעתה בעקבות ההתנהגות המניפולטיבית של בעלה.

כמו בעלילה של הסרט, גם בחיים האמתיים הפעילות המניפולטיבית של הגזלייטינג מיועדת לשכנע את הקורבן שהמחשבות, התפיסות והאמונות שלו שגויות, לצורך רווח אישי כלשהו. כאשר הקורבן מנסה לעמוד על שלו, הוא עלול להיתקל בתגובות שוללות כגון:

  • אתה לא זוכר את זה נכון
  • אתה לא באמת מרגיש ככה
  • אתה משוגע
  • זה לא כזה “ביג דיל”
  • רק צחקתי
  • אתה לא מבין

התנהגויות נוספות שיכולות להופיע כחלק מהדפוס המניפולטיבי של הגזלייטינג הן:

  • סירוב להקשיב לקורבן
  • העמדת פנים של בלבול או חוסר הבנה לגבי ההסברים של הקורבן
  • התכחשות לדברים למרות המודעות לכך שהם אכן נכונים
  • העמדת פנים של שכחה
  • שינוי נושא השיחה ומעבר לביקורת שלילית על תהליכי המחשבה של הקורבן
  • הבעת זלזול בדעות, ברגשות, בצרכים וברצונות של הקורבן

ישנם מקרים שבהם המניפולציה בוטה ובולטת, אך ישנם לא מעט מקרים שבהם המניפולציה נעשית בצורה מעודנת ומרומזת, שמאוד קשה לאיתור. לכן הקורבנות לא תמיד מודעים לכך שהם עוברים התעללות רגשית מהסוג הזה.

התנהגויות אלו מצטברות לאורך זמן כדי לגרום לקורבן לפקפק בתפיסת המציאות שלו ולגרום לו להטיל ספק בשפיות דעתו. במקביל האדם המתעלל בדרך כלל גם משכנע את הקורבן שהוא רק רוצה בטובתו ושרק הוא יכול לוודא שהקורבן לא יזיק לעצמו. כתוצאה מכך, הגזלייטינג הוא צורה יעילה מאוד של התעללות רגשית. היא יוצרת תלות של הקורבן באדם המתעלל, משום שהוא מפסיק לסמוך בהדרגה על שיקול דעתו האישית ובמקביל האדם המתעלל מנצל את חוסר הביטחון שנוצר אצל הקורבן כדי לתפוס לעצמו עמדת סמכות עליו ולהשתמש בו לצורך קידום מטרותיו האישיות – יהיו אשר יהיו.

התעללות זו מגיעה לעיתים קרובות מאדם שקרוב וחשוב לקורבן. לכן במקרים רבים הקורבן נוטה להצדיק את ההתנהגות המניפולטיבית, או להמעיט בכוח ההרסני שלה לגביו. פעמים רבות ההתנהגות של האדם המתעלל מיוחסת לטראומה קשה מעברו או לתקופה קשה שהוא עובר בהווה, המעוררים בקורבן חמלה לאדם המתעלל או קושי מוסרי לצאת כנגד אדם שנתפס כפועל מתוך מצוקה, גם כאשר התנהגותו פוגענית מאוד.

כיצד הפרעת קשב מגבירה את הסיכון ליפול קורבן לגזלייטינג?

הפרעת קשב וריכוז עלולה לפגוע בתהליכי הקליטה והזיכרון שהפעלתם מצריכה השקעה של משאבי קשב. כתוצאה מכך, פעמים רבות לאנשים עם הפרעת קשב קשה לדעת האם זכרו באופן מדויק אירוע מסוים. זאת משום שבעקבות התסמינים של הפרעת קשב, בהחלט ייתכן שלא קלטו את כל הדברים, או שלא כל מה שנקלט נרשם בזיכרון באופן שמאפשר שליפה מדויקת בהמשך.

  • מידע נוסף על הקשר בין תפקודי הקשב לתהליכי הזיכרון, תוכלו למצוא – בקישור הזה

אומנם הפרעת קשב אינה מוגדרת כהפרעה רגשית, משום שהיא לא גורמת להתעוררות של רגשות אשר אינם תואמים את המציאות מבחינת תוכן או עוצמה. עם זאת, הפרעת קשב בהחלט יכולה ליצור קשיים בוויסות של שלל תחומים תפקודיים – ביניהם הקוגניטיבי, המוטורי, המילולי ו…. הרגשי.
כתוצאה מכך, אומנם הרגשות של אנשים עם הפרעת קשב מתעוררים בצורה תואמת מציאות, אך לאחר התעוררותם הם לא בהכרח יהיו נתונים לשליטה הרצונית והמודעת של האדם. בעקבות זאת, הרגשות יכולים ללכת ולהתגבר כך שלאדם יהיה קשה להרגיע את עצמו במקרה הצורך.

  • מידע נוסף על ויסות רגשי בהקשר של הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • וכדאי גם לבדוק את ההסבר על איך אפשר להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

שני היבטים אלו יכולים להגביר אחד את השני, כאשר הקושי לקלוט, לעבד ולזכור את המידע מהסביבה עלול להוביל לפספוס של פרטים קריטיים ואי הבנות רבות. כלומר, ייתכן גם שהסיטואציה לא תיקלט או תתפרש כראוי וגם שהרגש שהיא מעוררת יצא משליטה.
תוסיפו על זה את הנטייה של הפרעת קשב לבוא עם בעיות רגשיות ראשוניות שמתקיימות במקביל וליצור בעיות רגשיות משניות שנוצרות בעקבות ריבוי אינטראקציות שליליות עם הסביבה ו…. אתם יכולים לקבל פה בלאגן רגשי שלם.

בסופו של דבר, משום שאנשים עם הפרעת קשב לרוב מודעים לכך שיש להם נטייה לפספס דברים ו/או קושי לשלוט על הרגשות, הרבה יותר קל לשכנע אותם שמה שהם זוכרים, חושבים ומרגישים אינו אמתי.

טכניקה נוספת שמשמשת כחלק מההתנהגות המניפולטיבית של הגזלייטינג היא בידוד חברתי. זאת משום שהרבה יותר קל לשכנע את הקורבן שהוא טועה כאשר אין לו קשרים חברתיים עם אנשים אחרים שיכולים לחזק את תפיסת המציאות שלו ולתקף אותה עבורו.

למרבה הצער, גם מהבחינה הזו אנשים עם הפרעת קשב יכולים להימצא בסיכון מוגבר. זאת משום שהפגיעה של התסמינים יכולה לבוא לידי ביטוי גם ביכולת ליצור, לפתח ולתחזק קשרים חברתיים. תוכלו ללמוד עוד על הנושא של הפרעת קשב וכישורים חברתיים  – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Are ADHDers More Susceptible to Gaslighting? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מדוע כדאי לכם לשמור על הגבולות שלכם  – בקישור הזה

ואת ההסבר על דגלים אדומים שכדאי לשים לב אליהם ביחסים בין אישיים – בקישור הזה

כאשר אהבתי את עצמי באמת / צ’ארלי צ’פלין

בפוסט הזה אני רוצה לחלוק איתכם שיר מיוחד במינו על אהבה עצמית.

צ’ארלי צ’אפלין הקריא את השיר הזה לכבוד יום הולדת ה- 70 שלו והוא מלא בחמלה, חדות עין ותובנות חיים.
עם זאת, הוא לא כתב את השיר, שכנראה נוצר מתרגום אנגלי לתרגום פורטוגזי לספר אנגלי של Kim and Alison McMillen. את ההסבר המלא למקור השיר תוכלו לקרוא – בקישור הזה

השיר הזה מלווה אותי במשך שנים ואני מוצאת את עצמי חוזרת עליו שוב ושוב, בתקופות של מעבר וצמיחה, שתמיד מלוות בספקות עצמיים והתמודדות עם הלא נודע. הוא מזכיר לי לעצור מידי פעם, להרגיש ולזקק את הדברים שאני באמת רוצה לשמור או לממש. לצד אלו, הוא מעודד אותי גם לגלות את הדברים שמהם אפשר וכדאי להרפות. התהליך הזה מאפשר לי להמשיך בקלות יותר את הצעדה בהמשך הדרך, להיפרד בשלווה ממטענים מיותרים ולוודא שאני אכן מתקדמת בכיוון הנכון לעבר המקום שאליו אני רוצה להגיע.

איך זה קשור לעינינו?

אומנם השיר לא מדבר על הפרעת קשב ולא נועד לעסוק בהפרעת קשב, אבל הוא בהחלט מעורר בי תהליך שמסיע לפצות על הקושי בניהול עצמי. הקושי הזה נגרם מהפגיעה בתפקודים הניהוליים שהפרעת קשב יוצרת. כלומר, במקום להסתרך או להיגרר אחרי החיים, או לחילופין להתפרץ לכל עבר ולנסות לתפוס את כל הבא ליד עכשיו ומהר, דווקא לעצור רגע, להניח לחיים להמשיך להתנהל בדרכם ולהשקיע זמן ומאמץ בגיבוש של מבט על, שיסייע לקבל החלטות עתידיות בצורה מושכלת יותר.

  • על הנושא של תפקודים ניהוליים בהקשר של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה.
  • ולשם המחשה, תוכלו למצוא דוגמה משעשעת לתפקודים ניהוליים מחורבשים – בקישור הזה.

לא רק זאת, אלא שהשיר מתייחס למספר סוגיות וחוויות, שכמו הרבה דברים בהפרעת קשב, מוכרים לכולם, אך נוטים להחוות אצלנו בצורה הרבה יותר קיצונית ולהשפיע עלינו בעוצמה הרבה יותר גבוהה. למשל – להפסיק להתייסר על הזמן החופשי ולעשות את מה שאנחנו אוהבים ומרגיש לנו נכון בקצב שלנו. לשם האיזון (משהו שגם חסר לנו בעקבות קשיי הוויסות האופיניים להפרעת קשב), הוא מדבר על דברים כמו הערכה עצמית ושלמות, לצד פשטות וצניעות ואיכשהו הוא מצליח להציג אותם כדברים משלימים ולאוו דווקא מנוגדים אחד לשני.

 

נשמע מעניין?

את המילים בעברית של הגרסה המתורגמת, תוכלו למצוא – בקישור הזה

 

בנוסף, אני ממליצה לכם לצפות בסרטון As I Began to Love Myself (inspiring video),

שבו תוכלו לשמוע את הגרסה האנגלית של השיר:

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר “בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב” – בקישור הזה

ואת השיר “אתם מושלמים כמו שאתם” – בקישור הזה

 

מחוננות, הפרעת קשב וציפיות חברתיות / HealthyGamerGG עם הסברים של חן ספקטור

בסרטון הזה Dr. Alok Kanojia מסביר מדוע מחוננות זה צרכים מיוחדים.

בחרתי להציג לכם את זה משום שהרבה מהקשיים הרגשיים-חברתיים סביב מחוננות מאוד דומים לקשיים הרגשים-חברתיים סביב הפרעת קשב וריכוז ADHD. חשוב גם לציין שהפרעת קשב לא קשורה לאינטליגנציה, אבל בגלל הדמיון בהיבטים מסוימים של ההשלכות המשניות ובגלל שאנשים חכמים מאוד נוטים לפיצוי אוטומטי ולא לגמרי מודע לקשיים מכל סוג, הרבה פעמים עלולים לבלבל בין הפרעת קשב לאינטליגנציה גבוהה או לפספס את האינטראקציה ביניהן.

מידע נוסף על הדרך שבה הפרעת קשב ואינטליגנציה גבוהה עלולות להסתיר אחת את השנייה תוכלו למצוא – בקישור הזה.

בפוסט הזה אתמקד בהשלכות המשניות של המצב הקוגניטיבי בהיבטים הרגשיים-חברתיים, על הדמיון וההבדלים ביניהם.

אלוק מתמקד בשלושה היבטים מרכזיים:

  1. היעדר הרגלי למידה
  2. פוטנציאל בלתי ממומש
  3. בושה, דחיינות ושחיקה

מוכר?

מאוד מפתיע איך קושי קוגניטיבי ויתרון קוגניטיבי יכולים להוביל לאותן השלכות התפתחותיות על רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם.

הסיבה היא שהתגובה החברתית לשני המצבים הקוגניטיביים הללו זהה, שכן היא נובעת מחפיפה בין הביטויים ההתנהגותיים של שני המצבים. גם מחוננות וגם הפרעת קשב מאופיינים בשונות, חריגות ושקיפות שיוצרות חוסר הבנה של האתגרים שעמם מתמודד האדם. אותה חוסר הבנה גורם לציפיות לא ריאליות לצד הזנחת הקשיים, מניעת הסיוע הדרוש להתמודדות וחוסר לגיטימציה כלפי הביטוי של הקושי. כתוצאה מכל אלו, כשאותו אדם לא מצליח לעמוד בציפיות החברתיות שלא מתחשבות בקשיים שעמם הוא מתמודד, הכישלון מיוחס לפגם כלשהו במהות הפנימית שלו וגורם להאשמת שווא בעצלנות, זלזול וכו.

על הנזק הנוראי שבהאשמת אדם בפגמים שאין בו, כדאי לקרוא את ההסבר של אחד העם – בקישור הזה.

אגב, פה אנחנו נתקלים בהבדל הראשון בין מחוננות להפרעת קשב. בעוד שבמחוננות, הכישלון יכול להיות מיוחס להרבה דברים פרט לאינטליגנציה, בהפרעת קשב, הכישלון יכול להיות מיוחס גם לאינטליגנציה או חוסר יכולת כללית. באופן אירוני זה יכול לקרות גם במקרים שבהם יש אינטליגנציה גבוהה (שהרבה פעמים מוסתרת בגלל הפרעת הקשב).

עכשיו נתמקד בכל אחד משלושת ההיבטים המרכזיים שאלוק ציין ונבחן אותם קצת יותר לעומק.

במהלך ההסברים אנתח בנפרד את המשמעות עבור הפרעת קשב ומחוננות. עם זאת, כאמור, משום שהפרעת קשב לא קשורה לאינטליגנציה היא מופיעה בכל רמות המשכל כולל מחוננות. בהקשר זה חשוב לציין שהמקרים שבהם יש גם הפרעת קשב וגם מחוננות הם המקרים שבהם הפגיעה הרגשית-חברתית הכי גבוהה. זאת משום שעבור מקרים אלו התגובה החברתית וההשלכות הרגשיות, מורכבות גם מההשפעות של כל מצב קוגניטיבי כשלעצמו וגם מהאינטראקציות ביניהם.
כמו כן, לצורך ההסבר אני אתייחס לכל הדרכים שבהן הפרעת קשב יכולה ליצור תגובות חברתיות-רגשית מהסוג הזה. עם זאת, בעקבות השונות הבין אישית הגבוהה, לא כולן יופיעו אצל כל האנשים עם הפרעת קשב. סביר להניח שרוב האנשים עם הפרעת קשב יזדהו עם חלק מהדברים וייתכן גם שיהיה מיעוט מבורך שכלל לא חווה את הבעיות האלו ומתמודד עם קשיים אחרים.

היעדר הרגלי למידה

גם מחוננות וגם הפרעת קשב יכולות להוביל להיעדר של הרגלי למידה. עם זאת, הסיבות שונות לגמרי. בעוד שהפרעת קשב יכולה ליצור קשיים רבים גם בתהליכי הרכישה של הרגלי למידה וגם ביכולת ליישם אותם לאחר שנלמדו, במחוננות, לפחות בשלבי הלמידה הראשוניים, פשוט אין צורך.

כלומר, במחוננות היעדר הרגלי למידה נובע בעיקר מחסך בניסיון לרכוש אותם, זאת בעוד שבהפרעת קשב היעדר הרגלי למידה יכול להתקיים חרף ניסיונות רבים לרכישה. עם זאת בשני המקרים התוצאה זהה – כשצריך הרגלי למידה, הם לא נגישים לשימוש.

 

פוטנציאל בלתי ממומש

נושא הפוטנציאלי על חוסר מימושו, גם הוא משותף להפרעת קשב וממחוננות וגם הוא נוצר מסיבות שונות בכל אחת מהן. בהפרעת קשב יש קושי להוציא את היכולת אל הפועל – מרמת התכנון ועד רמת הביצוע. ככה שפגיעה ביכולת לממש פוטנציאל היא חלק בלתי נפרד מהמהות של הפרעת קשב. המודעות לחוסר המימוש של הפוטנציאל מתגברת עקב אופייה התנודתי של הפרעת קשב, כאשר הימים היותר טובים חושפים את אותו פוטנציאל נחשק שהימים הפחות טובים מסתירים.
היבט נוסף של הפרעת קשב הוא שונות בביטוי של התסמינים בהקשרים ותחומים שונים, לצד הנטייה של התסמינים לפגוע דווקא בפעולות שנחשבות לפשוטות או קלות יותר. ההצלחה של אדם עם הפרעת קשב בתחומים מסוימים שיש כלפיהם הערכה חברתית או בפעולות מסוימות שנחשבות לקשות ומורכבות יותר, גם כן יכולות לשמש כראייה לקיומו של אותו פוטנציאל שמשום מה לא מתממש בכל היתר.

הבעיה היא שכשמצפים מאנשים עם הפרעת קשב לתפקד באופן עקבי כמו שהם מתפקדים בימים הטובים שלהם היא התעלמות מהאופן התנודתי של ההפרעה, מהעובדה שהימים הטובים הם השלכה של אותו מנגנון שיוצר את הימים הרעים ושהתנודתיות הזו לא נתונה לשליטתו של האדם. ההתעלמות מהמשמעות של התסמינים גם גוררת את חוסר הקבלה של ההשפעה של התסמינים בפעולות פשוטות ושגרתיות שנחשבות לקלות יותר בהינתן הצלחה בתחומים או פעילויות שנחשבים קשים יותר אבל פחות מושפעים מהתסמינים.

אצל מחוננים הנושא קצת שונה. הוא מורכב מהשילוב של ציפיות גבוהות עם חוסר הרגלי למידה/עבודה וחוסר מודעות לרמת ההשקעה הנדרשת כדי להגיע להישגים גבוהים. כתוצאה מכך, להבדיל מילדים עם אינטליגנציה רגילה – ציונים גבוהים מהממוצע לא בהכרח יספיקו להגשים בעיני החברה את הפוטנציאל של ילד מחונן. כלומר, פה הבעיה היא לא בהכרח פגיעה בתפקוד, שיכול להיות תקין ומעלה, אלא ההשוואה לרף גבוה מאוד ללא תמיכה הולמת או הכרה במחיר שיש לשלם עבורו. בשלב הראשון כאמור זאת לא תהיה בעיה, כי הילד המחונן בדרך כלל יצליח לענות על הציפיות של הסביבה גם בלי להשקיע בכך מאמץ מיוחד. הקושי מגיע כשרמת ההישגים המצופה היא כבר לא דבר של מה בכך אלא דורשת השקעה של מאמץ רב לאורך זמן. מההיבט הזה יש לנו שתי בעיות – הראשונה היא אותו חוסר ניסיון בהרגלי הלמידה שלא היו נחוצים עד כה ושבלעדיהם קשה לממש מטרות מורכבות ומאתגרות יותר. ההיבט השני הוא חוסר מודעות לכך שמטרות גדולות יותר מצריכות יותר עבודה גם בהינתן כישורים גבוהים. למשל – להוציא תעודת בגרות עם ממוצע גבוה זה לא כמו להוציא תואר ראשון עם ממוצע גבוהה וזה לא כמו להשלים תזה או לסיים דוקטורט בהצטיינות.

בסרטון אלוק נותן דוגמה מאוד יפה של השוואה בין בנייה של בקתה לבנייה של טירה. הציפייה ממחוננים היא לבנות טירה באותו זמן ובאותם משאבים שלוקח לאחרים לבנות בקתה. אומנם מאוד הגיוני שמחונן יצליח לבנות טירה יותר טוב מאחרים, אבל טירה דורשת יותר משאבים ולוקח יותר זמן לבנות אותה בהשוואה לבקתה. כתוצאה מכך, במקום שלמחוננים יהיה יותר קל לעמוד בציפיות ולממש את הפוטנציאל שלהם בעיני החברה, למעשה הם צריכים להשקיע יותר זמן ואנרגיה, כדי לקבל את אותו אישור חברתי.

 

בושה, דחיינות ושחיקה

המודעות לפוטנציאל הבלתי ממומש, לצד חוסר מודעות לגורמים האמתיים שלו, יכול להוביל לבושה רבה. במקביל, התסכול ההולך וגובר מחוסר היכולת לממש את אותו פוטנציאל גורם לפגיעה מוטיבציונית, דחיינות ושחיקה. כלומר, בשני המקרים הבושה והתסכול מובילים בעיקר לירידה בתפקוד ולפגיעה בדימוי העצמי ובריאות הנפשית. זה לא עוזר.

מה כן יכול לעזור – הימנעות מייחוס הקשיים למהות הפנימית או לאופי של האדם, איתור הגורמים האמתיים לקשיים ומתן מענה מותאם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Gifted Kids Are Actually Special Needs ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא על הקושי לאתר הפרעת קשב בנשים – בקישור הזה

ואת הסיפור של ג’סיקה על להיכשל בנורמליות – בקישור הזה 

 

איחורים, הפרעת קשב והתייחסות חברתית / כאן + הסברים של חן ספקטור

הזה שמאחר

בסרטון הזה יצחק מנדל מציג בצורה משעשעת אך כואבת את הקושי שלו להגיע בזמן לפגישות.

נטייה לאיחורים מרובים היא ביטוי נפוץ מאוד לקשיי ההתארגנות וניהול הזמנים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. הקושי הזה נגרם מפגיעה בתפקודים הניהוליים, שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. ברמת המנגנונים הנוירולוגים, הפגיעה הזו מתרחשת בעקבות ההנמכה של הפעילות הדופמינרגית במוח, שעליה תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

יצחק מציג את התגובות השליליות שהוא מקבל מהסביבה בעקבות האיחורים שלו ובמיוחד מהאנשים שכל הזמן מחכים שכבר יגיע…. מן הסתם זה לא נעים לכל הצדדים.

האלו שמחכים

האינטראקציה עם הסביבה היא נקודה כואבת במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, לאור האופי המורכב והשקוף של רוב התסמינים. בהיעדר הבנה על מהות ההפרעה והאופן שבו היא משפיעה על התפקוד, אנשים רבים נוטים לייחס באופן שגוי את חוסר היכולת לעמוד בציפיות החברתיות ובמחויבויות היום יום לפגם כלשהו במהות, באופי או בערכים של האדם. זו הסיבה שבמקרים רבים, ההתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב מול הסביבה החברתית שלהם יכולה להיות הרבה יותר קשה ופוגענית מאשר ההתמודדות עם התסמינים עצמם ו…. לא בגלל שהתסמינים קלים להתמודדות….

מה הבעיה?

ייחוס שגוי של קשיי התפקוד למאפיינים אישיים של האדם בעייתי מאוד משתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא שהבנת הבעיה היא חצי מהפתרון. או יותר נכון, אי אפשר לפתור בעיה שלא מבינים או לא מודעים לקיומה.

לכן, ייחוס שגוי של הקשיים לדברים שלא באמת קשורים אליהם, מונע את האיתור של המקורות האמתיים. זאת משום שכשאנחנו תחת האשליה הכוזבת שאנחנו יודעים מה הבעיה, אנחנו לא מרגישים צורך להמשיך לחפש ממה היא נובעת.

חוסר מודעות למקור הקשיים גורם להזנחה. ברגע שלא נותנים מענה למקור האמתי לקשיים, במקרה הטוב לא צפוי שיפור משמעותי בתפקוד. במקרה הפחות טוב, הקשיים צפויים להחמיר, לגרום לצבירת פערים ולפתח מגוון מרשים של בעיות משניות.

במקביל, אם מנסים לפתור בעיה שלא קיימת – במקרה הטוב סתם נבזבז משאבים שיכולים לבוא על חשבון דברים חשובים אחרים. במקרה הרע, אנחנו עלולים לעשות נזק.

משום שכל כך חשוב לאתר את המקור המדויק לקשיים, האבחנה המבדלת, שהיא הבדיקה של גורמים אפשריים נוספים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחנה של הפרעת קשב. את ההנחיות של משרד הבריאות בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה. והסבר כללי על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה.

השלכות חברתיות ורגשיות

הסיבה השנייה לבעייתיות של ייחוס שגוי של מקור הקשיים למאפיינים אישיים של האדם היא הפן הרגשי-חברתי.

קודם כל, באופן כללי שמירה על קשרים חברתיים יכולה להיות אתגר לאנשים עם הפרעת קשב. תוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.

אם בנוסף על כך אנשים מקבלים את הרושם השגוי שאותו אדם מזלזל בזמן שלהם, או שלא אכפת לו מהם וכו, מן הסתם יהיה קשה עוד יותר לבנות, לשמר ולפתח את הקשרים החברתיים. על הקושי של אנשים עם בעיות שקופות להתמודד מול הסביבה החברתית תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כשזה קורה מול דמויות סמכות, יכולה להיות לזה גם השלכה קשה מאוד על שוויון ההזדמנויות של האדם. בתחום ההשכלה זה יכול לפגוע בציונים באופן ישיר, שכן הרבה פעמים הנוכחות היא חלק מהציון. באופן עקיף יותר זה יכול לפגוע בנכונות של המרצים והמורים לסייע ולהתגמש, דווקא עבור אותם תלמידים וסטודנטים שזקוקים יותר להתאמות וליחס אישי בתהליכי הלמידה וההיבחנות.

  • מידע נוסף על התמודדות של תלמידים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • ועל סטודנטים באקדמיה – בקישור הזה

בעולם העבודה זה יכול למנוע קבלה או קידום לתפקידים מסוימים. כמו כן, זה עלול לפגוע ברמת השירות שאותו אדם יקבל מפקידים ואנשי מקצוע בכל היבט שמערב פגישות של פנים מול פנים במועד מסוים.

קיצר, זה עושה טונה בעיות בהמון מישורים.

אבל… ההיבט הבעייתי ביותר והקשה ביותר, הוא ההתייחסות של האדם לעצמו, מהרגע שבו מתחילה ההפנמה של ההאשמות הכוזבות מהסביבה. על כך תוכלו לקרוא את הדברים המרשימים של אחד העם – בקישור הזה.

אז מה עושים?

הסרטון מראה יפה מאוד מדוע חשוב להסביר לכלל האוכלוסייה את המשמעות, הביטויים וההשלכות של הפרעת קשב. הוא גם בהחלט תורם היטב את חלקו לנושא וכל המרבה הרי זה משובח. לצורך העניין, הסברים נוספים תוכלו למצוא במאגר המידע שלנו – בקישור הזה.

עם זאת, הקריאה להבנה וקבלה חד צדדיים מצטיירת בעיני כפתרון חלקי וחסר. אומנם אף אחד לא אשם בזה שיש לו הפרעת קשב, זה הרי דבר מולד שלא בוחרים בו ושאי אפשר לשנות, אבל… גם שאר האנשים בעולם לא אשמים בזה.

איך ועל מה לקחת אחריות

כאמור, אנשים עם הפרעת קשב לא אשמים בכך שיש להם הפרעת קשב. כמו כן, אי אפשר לצפות מאנשים לשלוט בדברים שלא נמצאים בשליטתם.

האם זה פותר אנשים עם הפרעת קשב לאחריות על ההשפעות של ההתנהלות שלהם על אנשים אחרים?

כמובן שלא.

האחריות נמצאת במה שכן אפשר לעשות.

למשל –

  • ללכת לאבחון ברגע שעולה החשד הראשוני, כדי לברר את המקור האמתי לקשיים ולקבל הנחיות לבנייה של מערך טיפולי.
  • לטפל. כאשר, חלק מהטיפול צריך לכלול גם קבלת מידע על ההפרעה וכלים לסנגור עצמי.
  • להשקיע מאמץ סביר בצמצום ההשפעה של התסמינים על התפקוד ועל הסביבה החברתית.

בהקשר הזה חשוב לי מאוד להדגיש את ההשקעה של מאמץ *סביר*. הכוונה היא לא לזלזל ולא להרגיש פטורים מהתחשבות בזולת מצד אחד, אבל מצד שני, לא לבזבז את כל המשאבים ולא להגיע לשחיקה. בהתחשב בשונות הבין אישית הרבה שמאפיינת אנשים עם הפרעת קשב, האיזון הזה יהיה במקום אחר עבור כל אחת ואחד מהם. ככה שלמעשה, כל אדם עם הפרעת קשב יצטרך למצוא את הדרך שלו להגיע לשם וללמוד מה האיזון שעובד הכי טוב עבורו.

עם זאת, זה ממש ממש ממש לא דבר פשוט לעשות. הרי איזון הוא בהחלט אחד הדברים שהפרעת קשב מקשה להגיע אליו, במיוחד לאור קשיי הניהול העצמי והוויסות שהיא גורמת להם. למעשה, אנחנו יותר אנשים של “הכל או כלום”, כי זה דפוס פעולה שאותו יותר קל לתחזק קוגניטיבית בהינתן משאבים קוגניטיביים לא אמינים. כלומר, קשה לנו עם “דרך הביניים” או ה”בדיוק”, שמצריכים שימוש הרבה יותר אינטנסיבי בזיכרון העבודה שנפגע בהפרעת קשב. על החשיבות של זיכרון העבודה להתנהלות בעולם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

אם אתם רוצים קצת יותר להמחיש את זה, תחשבו על מצב שבו צריך לקחת בחשבון בזמן אמת את כל השיקולים הרלוונטיים כדי להחליט האם כדאי או לא לוותר על ארוחת הצהריים בשביל לא לאחר למישהו, או כדי למצוא וליישם פתרונות חלופיים. אם נוותר על הצהריים יכול להיות שנגיע רעבים, עצבניים ולא מרוכזים ולא סביר שהצד השני יעריך את זה. אבל… גם האיחור לא יתקבל בברכה – מה עדיף? לחלופין אפשר למשל לנסוע בתחבורה ציבורית ולאכול בדרך, אבל איפה אפשר לקנות אוכל שאפשר לקחת לדרך וכמה זמן ייקח לעמוד בתור, כמה זמן ייקח לאוטובוס להגיע והאם בסופו של דבר זה באמת יחסוך או יבזבז זמן….. עומס הפרטים והאפשרויות הזה מכביד מאוד על זיכרון העבודה, שלא בהכרח שיתף פעולה עם הקטע של להחזיק את כולם במודעות מספיק זמן כדי לאפשר לנו להשוות בין האפשרויות ולנסות לחפש את הפתרון המיטבי למצב. כתוצאה מכך באמצע התהליך תוכלו פתאום לתהות על מה חשבתם בכלל ומה התכוונתם לעשות, או להיזכר ששכחתם להאכיל את החתול ולהתחיל לחשוב על זה וכן או לא להיזכר באיזשהו שלב בכך שבעצם ניסיתם להחליט אם ואיך לסגור את הקטע של ארוחת צהריים.

לכן, גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון, הוא שאם אתם עם הפרעת קשב, עצם הניסיון לקבל החלטה מורכבת כזו עלול בסופו של דבר, לקחת יותר זמן מהיישום של כל אחת מהאפשרויות גם יחד. לכן, לפעמים הרבה יותר ישתלם לבחור רנדומאלית ולקוות לטוב.

למען הסר ספק זה רק תיאור חלקי של רמת הבלאגן שהפרעת קשב יכולה ליצור באירוע אחד ותחשבו שיכולים להיות לכם הרבה כאלו במהלך היום ו…. לא סתם אחת התלונות הנפוצות של אנשים עם הפרעת קשב זה על עייפות….
ועכשיו תנסו להתמודד עם כל הבלאגן הזה כשהמוח שלכם עוד יותר איטי ומפוזר כי אתם עייפים. להמשיך?

כאמור, טיפול יכול לעזור מאוד להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים, אבל… אם כבר פותחים את הנושא – הגישה לאבחון וטיפול גם היא נפגעת מעצם התסמינים עצמם. זאת משום שהיא כרוחה בהמון בירוקרטיה שלא יושבת טוב עם קשיי ההתארגנות, ההתמדה ותשומת הלב בפרטים שהפרעת קשב יוצרת. שלא לדבר על העלויות הגבוהות לצד הקושי להשיג מימון…

כשעל כל זה נוספת הסטיגמה, אז מעבר לקשיים הטכניים והקוגניטיביים נוסף גם קושי חברתי-רגשי של בושה, אשמה וחוסר לגיטימציה.

  • בנושא הזה כדאי לקרוא את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה
  • ואת ההסבר על הסכנה בהתייחסות לטיפול תרופתי כמוצא אחרון – בקישור זה

לכן המאמץ צריך להיות הדדי

מבחינת הסביבה החברתית וההתנהלות הממסדית – צרכים להקפיד על הסברה איכותית ואמינה בנוגע להפרעת קשב, יחד עם נקיטת פעולות חריפות נגד גורמים שמפיצים מידע מטעה. בהקשר הזה יש שני דברים שכדאי לכם לבדוק:

  • תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
  • ולהכיר את הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה

מבחינה ממסדית יש לתת מענה משמעותי ברמת הבירוקרטיה ולהנגיש את תהליך הפניה לאבחון וקבלת הטיפול לאנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים. כמו כן, יש לסבסד את העלויות של אבחון וטיפול כדי למנוע פערים סוציו אקונומיים באוכלוסייה. בהקשר זה חשוב לציין שבסופו של דבר החברה רק תרוויח מעידוד אבחון וטיפול עבור אנשים עם הפרעת קשב, משום שמעבר למחיר הגבוה של הפרעת קשב ברמה האישית, גם המחיר הכלכלי והחברתי של ההזנחה גבוהה מאוד. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

ולסיום – מילה טובה

הפרעת קשב היא כרונית ואין אפשרות לרפא אותה באופן מלא. לכן, גם אם היה איתור מוקדם ונבנה מערך טיפולי אידיאלי, ברוב הפעמים לא ניתן לצמצם את הפער מול הנורמה באופן מוחלט ו… פשלות זה דבר צפוי.

כשהפשלות שלנו גורמות לנו לפגוע באנשים אחרים, התנצלות היא הפעולה המתבקשת.
עם זאת, בהקשר של הפרעת קשב – זה דבר בעייתי שלאורך זמן עלול ליצור יותר נזק מתועלת.

בדרך כלל הצפי מאדם שמתנצל הוא לתקן את דרכיו אחרי שהבין שהוא היה לא בסדר. אבל, כאמור – כאשר מדובר בהפרעת קשב, הדבר לא בהכרח נתון לשליטתו של האדם גם בהינתן רצון רב, תמיכה מלאה והשקעה של מאמץ אישי. בסרטון אפשר לראות את הדינאמיקה שנוצרת בעקבות אירועים חוזרים כאלו ואיך משלב מסוים, לא רק שההתנצלות לא מצליחה להרגיע את הרוחות ולהסדיר את היחסים, אלא שזה נהיה מקור למצוקה לשני הצדדים.

מצד אחד – האדם עם הפרעת קשב, שכל הזמן מוצא את עצמו מתנצל על דברים שלא בשליטתו. מצד שני – האנשים בסביבתו שנפגעים שוב ושוב מאותם הדברים וכבר לא מוצאים שום טעם או ערך בהתנצלות שלו.

לסוגייה הזו, ג’סיקה כבר נתנה מענה שתוכלו לראות – בקישור הזה.
היא מסבירה שם מה כדאי להגיד במקום סליחה ולמה זה עדיף.

ברגע שמכירים גם בקושי של אנשים עם הפרעת קשב בניהול עצמי, גם במכשולים המערכתיים-הסברתיים-בירוקרטיים וגם בהשלכות של קשיי התפקוד על הסביבה החברתית, אפשר לצמצם בצורה משמעותית את המקרים האלו וגם להתמודד טוב יותר עם מה שלא ניתן לשנות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “למה יצחק מאחר כל הזמן? | מה לא בסדר איתי – סדרה חדשה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להפסיק לאחר – בקישור הזה

ולראות את ההדגמה המשעשעת של ציפיטפוט על הפגיעה ביכולת ההתארגנות והניהול העצמי – בקישור הזה

מהי הומאופתיה? / Kurzgesagt – In a Nutshell עם הסבר של חן ספקטור

הסרטון הבא מסביר מהי ההומאופתיה, איך היא התפתחה, מה אפשר לצפות ממנה, מה לא ו… מה אפשר ללמוד מכל הנושא.

 

על מה ההומאופתיה מתבססת?

ההומאופתיה מתבססת על שני עקרונות מרכזיים:

  1. שימוש בחומרים שיוצרים את התסמינים שרוצים לרפא, המכונים “רמדי”.
  2. הכנת החומרים לשימוש, באמצעות שיטה המכונה “פוטנטיזציה”.

השיטה פוטנטיזציה מתבססת על ההנחה שדילול וטלטול של החומרים מגביר את ההשפעה שלהם.

הפוטנטיזציה מורכבת משלושה שלבים:

  1. מהילה של החומר הנבחר באלכוהול או במים.
  2. דילול התמיסה שנוצרה במים ביחס של 1:9 – כלומר, על כל כמות מסוימת מהתמיסה המקורית מוסיפים כמות גדולה פי 9 של מים.
  3. ניעור וטלטול הגונים וממושכים של התמיסה המדוללת.

על התהליך הזה חוזרים מספר פעמים עד שמגיעים לרמת הדילול הרצויה.

את הרמדי המוכן מגישים לצריכה בצורת נוזל לבליעה או בצורת כדוריות סוכר קטנות.

 

ההשלכות של דילול החומרים בתהליך הפוטנטיזציה

אם תחשבו על ההנחה הראשונה של הומאופתיה, ייתכן שהיא תראה לכם תמוהה במקצת. זאת משום שקשה להבין מדוע וכיצד חומר שמעורר תסמין מסוים, יסייע לריפוי של אותו התסמין. הרי הדבר דומה לניסיון לכבות שריפה בעזרת להבות. הסרטון כמעט ולא מתעכב על הנחה זו, משום שכמו שנראה בהמשך – ההנחה השנייה הופכת את הראשונה ללא רלוונטית.

אחת הביקורות הגדולות ביותר נגד ההומאופתיה, היא ההשלכות של תהליך הפוטנטיזציה. בעוד שעל פי ההנחה השנייה של ההומאופתיה, תהליך הדילול נועד להגביר את היעילות של הרמדי, ברמה הפיזית הוא בעיקר מסלק מהתמיסה את החלקיקים של החומר המקורי. לכן, לא ברור כיצד חומר שלא נמצא בתמיסה (או כדור מסוים) אמור ליצור השפעה כלשהי. זו גם הסיבה לכך שההנחה הראשונית פחות רלוונטית – זה לא משנה איזה חומר נבחר כ”רמדי”, משום שהוא מוצא מהתמיסה לפני שהיא מגיעה למטופל.
אגב, אם המספרים המדוייקים מעניינים אתכם – בסרטון תוכלו לראות את החישוב המתמטי של הכמויות לאורך תהליך הדילול והדגמות של המשמעות שלהן (לא לדאוג, הם מציגים את זה בצורה ידידותית וקלה להבנה).

ההסבר של ההומאופתיה לשאלה “כיצד יכול חומר כלשהו ליצור השפעה בהיעדר נוכחות פיזית?”, הוא שהטלטול גורם למים לזכור את החומר שהיה בהם בתחילת התהליך.

אם זה היה נכון, ההומאופתיה אולי הייתה עובדת, אבל… זה אומר שכל טיפת מים יכולה לזכור את התכונות של כל חומר שאי פעם בא איתה במגע. אם זה לא נראה לכם כמו משהו בעייתי, תחשבו על המשמעות של לאכול גידולים חקלאיים שהושקו במי קולחין מותפלים…

יש דברים שעדיף שהמים לא יזכרו לפני שאנחנו שותים אותם, או אוכלים דברים שמכילים אותם.

 

כיצד הצליחה ההומאופתיה להפוך לטיפול האלטרנטיבי המוצלח ביותר?

טוב, כדי לענות על זה, צריך לחזור למאה ה- 18, לימים שבהם הרפואה הייתה שונה מאוד מזו שאנו מורגלים בה בתקופה המודרנית.

טיפולים כמו הקזת דם החמירו את המצב של המטופל במקום לסייע לו.

בהשוואה להם, ההומאופתיה הייתה הרבה יותר יעילה. עם זאת, היעילות של ההומאופתיה בהשוואה לשיטות אחרות באותה התקופה, לא נבעה מכך שהיא עזרה לגוף להחלים, אלא יותר מכך שהיא לא הפריעה לו לרפא את עצמו. זאת משום שלא לעשות שום דבר, עוזר לתהליך ההחלמה הרבה יותר מלעשות נזק.

עם זאת, ככל שהרפואה הלכה והתפתחה, עמדו לרשות הרופאים מגוון הולך וגדל של אפשרויות טיפוליות יעילות, לצד דרכים מדעיות שמאפשרות לוודא שהן אכן משפרות את המצב בצורה בטוחה.

אותם כלים מדעיים הוכיחו גם מעבר לכל שמץ של ספק, שלטיפולים ההומאופתיים אין שום השפעה מעבר לאפקט הפלצבו.

 

אז בואו נדבר על פלצבו ועל ההשפעות של הרגש על הבריאות

אפקט הפלצבו יוצר השפעה אמתית, שבהחלט יכולה להוביל לשינוי במצבם הרפואי של אנשים. בהתאם לכך, האמונה שמשהו יכול לעזור לנו, יכולה לגרום לשיפור המצב הבריאותי גם ללא כל השפעה רלוונטית של הטיפול בהיבט הפיזיקלי או הפיזיולוגי. בנוסף, כמו כל אמונה, אפשר להעביר אותה הלאה לאנשים אחרים. זו הסיבה לכך שאמונה של ההורים בתהליך הטיפולי יכולה לסייע מאוד לילדים להירגע ולהתמודד טוב יותר עם התסמינים.

כאן בא לידי ביטוי אפקט נוסף, שהוא ההשפעה השלילית של מתח וחרדה על המערכות הפיזיולוגיות של הגוף. תוכלו לקרוא על כך יותר – בקישור הזה.

כשאנחנו רגועים, אנחנו אמנם לא בהכרח עוזרים לגוף להתמודד, אבל בהחלט לא מפריעים לו. כמו שראינו, לא ליצור נזק זה דבר מאוד חשוב.

 

הזמן עושה את שלו

היבט משמעותי נוסף של ההומאופתיה הוא חלוף הזמן.

לגוף שלנו יש מערכת חיסונית מאוד מוצלחת ושלל מנגנונים שנועדו לשמור על הבריאות שלו.

כתוצאה מכך, יש לא מעט מצבים פיזיולוגיים שהגוף שלנו יצליח להחלים מהם בכוחות עצמו, אם רק יינתן לו מספיק זמן. אם במשך הזמן הזה קיבלנו גם טיפול הומאופתי, אנחנו עלולים לייחס לו בטעות את הקרדיט על ההחלמה, למרות שהיא הייתה מתרחשת בכל מקרה גם בלעדיו.

 

אבל מה עם כל הכסף שחברות התרופות מגלגלות עלינו?

טענה שכיחה נגד הרפואה המודרנית, היא שכל תפקידה נועד לספק רווחים לחברות התרופות הגדולות. אבל… העובדה שיש חברות שמייצרות תרופות ומרוויחות עליהן כסף, לא אומרת שהתרופות שהן מייצרות לא עושות את מה שהן מתיימרות לעשות.

משום שהרפואה המודרנית מכירה בנטייה האנושית לחמדנות ודוגלת בלא לעשות נזק – יש מנגנוני פיקוח רבים על הנושא.

האירוניה היא, שהרפואה האלטרנטיבית מגלגלת לא פחות כספים, כך שמהבחינה הזו – כל טענה שמועלית כנגד אנשים שמרוויחים כסף, תקפה לשני הצדדים באותה המידה. ההבדל העיקרי הוא רמת הפיקוח, שברפואה האלטרנטיבית הוא סמלי עד לא קיים.

למשל, כדי לקבל אישור של משרד הבריאות על כל מה שמוגדר כתוספי תזונה, לא צריך להוכיח יעילות. למעשה לא צריך להוכיח שום דבר, מעבר להיעדרם של כמה חומרים מסוכנים מתוך רשימה מאוד ספציפית. ברגע שהמוצר שלכם לא מכיל אף אחד מהחומרים הללו, לא מעניין את אף אחד אם ואיזו השפעה יש לו על הגוף של אנשים. לא יודעת מה אתכם, אבל לי זה נשמע קצת יותר בעייתי.

בהקשר הזה, בכל מה שקשור לתוספי תזונה, מומלץ בחום לגשת לייעוץ של תזונאית קלינית. היא לפחות תדע לקרוא את רשימת המרכיבים של המוצר, להבין את המשמעות שלהם, ובהתאם לתיק הרפואי שלכם לומר אם זה משהו שיכול להתאים לכם או לא.

אה, ואם אתם רואים פרסום מטעה שמתיימר לייחס למוצר / שירות / טיפול מסוים דברים שלא הוכח שניתן לייחס לו, דווחו לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה. שם תוכלו למצוא גם את כל ארכיון המסמכים על כל הפרסומים המטעים שטופלו עד כה. בכל מכתב כזה מפורט בדיוק מה לא היה תקין בפרסום ומדוע זה מטעה.

 

רגע… אבל, אם זה לא מזיק – מה הבעיה?

כמו שציינו בתחילת הפוסט, אחד היתרונות המרכזיים של ההומאופתיה במאה ה- 18, הוא שהטיפולים שלה לא הזיקו לגוף. חוסר ההשפעה הפיזיולוגית על הגוף, נכון גם היום, משום שהחומר המקורי (יהיה אשר יהיה), כבר לא נמצא בתמיסה או בכדורים כאשר הם מוגשים למטופלים.

אבל… חוסר השפעה היה יתרון משמעותי, רק בתקופה שבה כל טיפול אחר היה צפוי לגרום נזק.

אנחנו כבר לא חיים בתקופה כזאת. בימינו, כאמור, יש לרפואה המודרנית הרבה יותר מה להציע ומנגנונים רבים שדואגים להפיק מקסימום תועלת במינימום סיכון. בהקשר הזה, אחד המנגנונים שחשוב להשתמש בהם הוא חוות דעת שנייה במקרה של ספק בנוגע לאבחנה או להמלצות הטיפוליות של הרופא הראשון שהגעתם אליו.

 

האם צריך לבחור?

כאן כבר נכנסת השאלה, כיצד מציגים את הטיפול ההומאופתי ומהו יחסו לרפואה המודרנית.

אם מתייחסים להומאופתיה כתוספת אפשרית על המענה של הרפואה המודרנית, אז ה”מחיר” הוא בעיקר העלות הכלכלית. אבל, גם זה לא מדויק. תוכלו לקרוא את ההסבר על המחיר ה-לא (רק) כספי ב”טיפולי-סרק” – בקישור הזה

הבעיה הגדולה יותר היא כשמציגים את ההומאופתיה כדבר שנוגד או מבטל את הצורך ברפואה המודרנית. במקרה הזה, כן נגרם נזק על ידי מניעת טיפול, שעלולה להחמיר את המצב לאורך זמן. כלומר, הזנחה. הזנחה היא לא דבר טוב, משום שהיא גורמת להארכת הסבל של המטופל שלא לצורך ועלולה להוביל לסיבוכים ובעיות משניות. ישנם מקרים שבהם הזנחה עלולה אף ליצור נזק בלתי הפיך, שניתן היה לצמצם או למנוע הרבה יותר בקלות, באמצעות פנייה לרופא הרלוונטי בשלב הרבה יותר מוקדם.

 

מה בכל זאת כדאי לרפואה המודרנית ללמוד מההומאופתיה?

המפגש הראשון של מטופל עם ההומאופת הוא בעל אופי אישי מאוד ויכול להימשך לאורך שעות. בהשוואה לתורים הקצרים והצפופים המאפיינים את מערכת הבריאות הממסדית, תשומת הלב המלאה של המטפל והאמפתיה הרבה שהוא מפגין יכולים לתרום רבות לתחושת הרווחה של האדם.

השאיפה של מערכת הבריאות הממסדית להתייעלות, אמנם נובעת משלל אילוצים תקציביים, אך לא מאפשרת התייחסות פרטנית מעמיקה ואישית לכל מטופל. כשהצוות הרפואי עמוס, הוא נאלץ לזרז ככל הניתן את תהליך האבחנה ומתן ההמלצות הטיפוליות. במצב כזה, גם כאשר ניתנה אבחנה מדויקת והומלץ על הטיפול האופטימלי, המטופל עלול להרגיש בלתי נראה ומפוחד. מתח וחששות כאמור, עלולים להשפיע לרעה על המצב הבריאותי גם כאשר ניתן טיפול רפואי מיטבי ברמה הפיזיולוגית.

לכן, אם הרפואה המודרנית תשכיל לתת מענה גם להיבטים הרגשיים של התהליך הרפואי, כחלק בלתי נפרד מהטיפול, פחות אנשים ירגישו צורך לחפש את תשומת הלב ותחושת הביטחון במקומות אחרים, שבהם אין צפי למענה רפואי מועיל. כמו כן, הרגשת הביטחון ש”אני בידיים טובות” ו”רואים אותי”, המלווה את הטיפול הרפואי, יכולה לסייע רבות לגיוס ההשפעות הרגשיות לטובת תהליך ההחלמה ולעודד את שיתוף הפעולה של המטופל בתהליך.

 

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Homeopathy Explained – Gentle Healing or Reckless Fraud? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הדף המרוכז בנוגע לאפשרויות טיפוליות בהפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על השיטה המדעית – בקישור הזה

חותמת הסיום, או – איך להשתיק את המבקר הפנימי כשהוא נהיה קטנוני מידי / zefrank1

אז בפוסט הזה חוזר אלינו האיש הזה ששמו הוא זה (אשכרה)

וכן, הוא בחור משעשע.

בסרטון המצורף הוא מנסה לענות על השאלה של אחד הצופים ומפה לשם מגיע לסוגיה של איך לסיים דברים – שזו נקודה רגישה אצל אנשים עם הפרעת קשב 😉

הוא אמר שהוא שמע פעם איזה עצה שאומרת שצריך לעבוד על משהו עד שהוא מרגיש גמור ואז להפסיק, אבל הוא חושב שזה מגוחך כי הוא אף פעם לא הרגיש שמשהו שהוא עשה הופך להיות גמור אי פעם….

  • בהקשר הזה כדאי לכם לראות את ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה
  • ואת ההסבר על למה כדאי לעזוב דברים ב- 80% – בקישור הזה

אם אתם מזדהים עם הדברים עד כה, נראה לי שתאהבו את הגישה של זה. הוא מציע לכם ליצור חותמת ייעודית, שאפשר לקנות במיוחד, להכין מחומרים ייעודיים, או סתם לגלף מחק ולצבוע אותו במרקר או משהו לפני שמצמידים לנייר 😉

את החותמת הזו אתם שמים על כל מה שמוכן כדי שהיא תגיד לכם שזהו!

זה כמובן מגיע בסוף תהליך של שלושה שלבים שמאפיין כל פרוייקט שאתם מתחילים:

  • החלום – בשלב הראשון צריך את הגישה של החולם, שיכול לחשוב על כל מה שהוא רוצה ללא שום מגבלות כשרק השמיים הם הגבול. בחלק הזה אנחנו בדרך כלל טובים ^_^
  • המציאות – בשלב הזה צריך את הגישה של האדם הפרגמטי והריאליסטי, זה שחושב על העלויות, לוחות זמנים ומתמקד בביצוע המשימה. זה החלק שאנחנו פחות טובים בו ואם אתם תוהים למה אתם יכולים לבדוק את ההסבר המשעשע על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה, את ההסבר המקצועי יותר – בקישור הזה, או את ההסבר האקדמי-נוירולוגי – בקישור הזה.
  • הביקורת – בסוף מגיע הזה שמסתכל על הכל בצורה עקומה ומנסה לבדוק מה לא בסדר בה. הוא מחזיר את הפרוייקט לחולם, שמנסח חזון חדש ומעביר אותו לביצוע של המציאותי שמגיש תוצר חדש לביקורת וחוזר חלילה.

התהליך הזה נמשך עד שהזמן נגמר (מה שקורה הרבה לאנשים עם הפרעת קשב), או ברגע שלקול הביקורתי שלכם אין יותר מה להגיד. אבל… יש אנשים שהמבקר הפנימי שלהם פשוט לא יודע איך להפסיק. זו כבר בעיה, במיוחד כשאין לכם דד-ליין ושאתם אלו שקובעים את הלוז של עצמכם.

אבל!!! כשהגעתם למקום שבו אתם מתעסקים עם תיקונים שוליים, שלא באמת משנים משהו משמעותי בפרוייקט, או מתחילים לפקפק אם כדאי לכם בכלל להציג את הפרוייקט הזה למישהו – זה הזמן לשלוף את החותמת ולהבהיר לקול הפנימי, שתפקידו הסתיים והוא משוחרר. הפרוייקט תם והושלם וזהו.

זה בחר לו חותמת בצורה של ברווז גומי, שמלווה את הסרטונים שלו בסופם. כמו כן, אם תשימו לב – תוכלו לאתר עוד כמה יוטיוברים וותיקים שאימצו את השיטה ושמו את החותמת שלהם בסוף כל סרטון מאותה סיבה בדיוק ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Finishing ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים גם?

הנה הסבר עם הדגמה על איך עושים חותמת סיום ממחק ואיך משתמשים בה – תהנו!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של זה על אסוציאטיביות, דחיית סיפוקים ואורך חיים בריא – בקישור הזה

ואת הסרטון שלו על איך לרדוף אחרי האושר – בקישור הזה

הפרעת קשב ומוטיבציה – הכירו את גשר המוטיבציה ו…. השלבים החסרים שלו / How to ADHD עם הסברים של חן ספקטור

ג’סיקה המופלאה הכינה לנו סרטון נהדר על הפרעת קשב ומוטיבציה 🙂

אנחנו לא תמיד עושים מה שהתכוונות לעשות, משום שבין הכוונה לביצוע יש פער מאוד גדול…

אצל רוב האנשים אפשר לגשר על הפער הזה בעזרת מוטיבציה.

הכירו את “גשר המוטיבציה”

גשר המוטיבציה מאפשר לאנשים לחצות את הפער שבין הכוונה לביצוע.

הוא בנוי משלבים כמו “זה יועיל לקריירה שלי”, “זה יגרום למשפחה שלי להתגאות”, “הבטחתי לחבר’ה” וכו

גשר המוטיבציה לא חייב להיות מושלם, אם יש פערים קטנים, תוכלו לדלג עליהם בעזרת כוח רצון, משמעת עצמית וכו. כלומר, גם אם אין לכם את כל המוטיבציה, אם יש לכם מספיק ממנה – תוכלו להגיע בשלום לצד השני.

אבל כפי שראסל ברקלי טוען – הפרעת קשב היא סוג של הפרעה מוטיבציונית.

  • הוא חוקר מוביל בתחום ואת כל הפוסטים שלו באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה

מה הכוונה בהפרעה מוטיבציונית?

הפרעה מוטיבציונית יוצרת מצב שבו כאשר יש משהו חשוב מאוד עבור שני אנשים, שאחד מהם עם הפרעת קשב והשני בלי – אותה רמת חשיבות, לא מספקת את אותו מספר של שלבים על גשר המוטיבציה של האדם עם הפרעת קשב. אין לנו פערים קטנים במוטיבציה, חסר לנו חצי גשר!

כתוצאה מכך קיומו של רצון עז והשקעה של מאמץ מרובה, לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לאדם עם הפרעת קשב לגשר על הפער בין התכוונות לביצוע. זה יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל עבור אנשים שלא רואים את כל השלבים החסרים בגשר המוטיבציה של אותו אדם. במצב כזה יהיה להם קשה להבין את הקושי והם עלולים להניח באופן שגוי שאותו אדם פשוט עצלן, שלא אכפת לו וכו’

זה יכול להיות עוד יותר מתסכל ומבלבל כאשר מדובר בגשר שאותו אדם הצליח לחצות בעבר. זה קורה משום שהפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה ורמת הביצוע משתנה ואינה אחידה.

המצב הזה גורם לאנשים עם הפרעת קשב, שרואים את האנשים מסביבם מצליחים לחצות את הגשרים שלהם, אבל לא יודעים שאצלם יש מספיק שלבים – לתהות את אותן תהיות ולהסיק את אותן מסקנות שגויות בקשר לעצמם. אם הם מצליחים – למה אני לא?

איך מתקנים את גשר המוטיבציה כשחסרים לנו שלבים?

ג’סיקה מציאה לנו כמה דרכים להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו

  1. להבין מה מעורר מוטיבציה אצל אנשים עם הפרעת קשב ו… מה לא – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים במשימות ארוכות, חזרתיות ומשעממות. מצד שני, דברים דחופים, חדשים או מעוררי עניין אישי יכולים לעורר מוטיבציה רבה אצל אנשים עם הפרעת קשב. ג’סיקה מדגישה שזו לא בחירה, זו הדרך שבה המוח שלנו עובד. את ההסבר שלה על משחקי מחשב והפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
  2. אפשר להפוך משהו לדחוף – על ידי המתנה לרגע האחרון או על ידי קביעת תאריכי יעד מלאכותיים במועדים מוקדמים יותר. זו אסטרטגיה פחות מומלצת, משום שהיא יכולה לעבוד, אבל על חשבון הבריאות הרגשית והפיזית שלנו. תוכלו ללמוד על ההשפעות השליליות של מצבי מתח מתמשכים – בקישור הזה.
  3. חידושים וריגושים – לנסות את אותם דברים בדרכים אחרות, או לנסות לגוון בין סוגים שונים של פעילויות.
  4. עניין אישי – לקשר את הפעילות לתחומי העניין שלנו או לנסות לעשות את אותה הפעילות בצורה מעניינת יותר
  5. חיזוקים חיוביים – להוסיף פרסים קצרי טווח להשלמת המשימה או לאורך שלבי ההתקדמות, כי כל דבר בטווח הארוך לא עובד אצלינו. הפרסים יכולים להיות חפצים פיזיים, אבל גם פעילויות, דברים סמליים כמו מדבקות או שבחים מילוליים מאנשים שחשובים לנו. האפשרות לקבל תגמול בטווח הקצר, יכולה להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו במצבים שבהם הגמול ארוך הטווח נתפס כבלתי נגיש ולכן בלתי רלוונטי (שלאנשים עם הפרעת קשב, זה רוב המצבים שבהם התועלת צפויה להתממש רק בטווח הארוך)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD and Motivation ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה

ואת ההסבר על ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב – בקישור הזה

על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית / Dr. Tracey Marks + הערות של חן

יש הרבה מאוד מצבים שיכולים להראות דומה להפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד.

  • על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה
  • ועל חשיבות התהליך של האבחנה המבדלת – בקישור הזה

אחד מהמצבים האלו הוא הפרעה דו-קוטבית Bipolar Disorder ולכן כדאי להכיר אותו.

אז… מה ההבדל בין הפרעת קשב וריכוז ADHD להפרעה דו-קוטבית?

בסרטון המצורף Dr. Tracey Marks מסביר באופן מאוד ברור ומדוייק על הדמיון והשוני בין הפרעת קשב להפרעה דו-קוטבית.

רק כדאי לתת לכם קצת רקע – הפרעה דו-קוטבית ידועה גם בשם מאניה דֶפרסיה (manic depression), משום שהיא הפרעה נפשית המתאפיינת בגלים (אפיזודות) של שינויים קיצוניים במצב הרוח.  השם “הפרעה דו-קוטבית” משקף את המעברים החדים והקיצוניים בין שני הקטיבים של הרגש – בין מאניה לדיכאון (ומכאן השם השני).

המצבים שהכי דומים אחד לשני בשתי ההפרעות הן פעלתנות היתר שמאפיינת חלק מהאנשים עם הפרעת קשב ושלב המאניה של ההפרעה הדו קוטבית. אני מניחה שזו הסיבה שהסרטון מתמקד בעיקר בהשוואה בין שניהם ופחות עוסק בשלב הדכאוני ובסוג הבלתי קשוב של הפרעת קשב (ללא היפראקטיביות).

בכל מקרה… מתברר שגם בהפרעת קשב וגם בהפרעה דו-קוטבית יכולים להופיע קשיים בחשיבה, פעלתנות יתר (היפרקטיביות) וקשיי התארגנות. אבל…. פה זה נגמר

אלו הם ההבדלים העיקריים:

  • אנריגה – בשלב המאניה של הפרעה דו-קוטבית האדם מרגיש שיש לו אנרגיה אין סופית ו… הוא לא מדמיין את זה. הוא באמת צריך פחות מנוחה בשלב הזה ולמעשה, כמעט ולא יהיה לו צורך בשינה. הירידה בצורך בשינה יחד עם העלייה ברמת האנרגיה יכולות לאפשר לאדם פעילות אינטנסיבית רצופה עד תום האפיזודה. לאומת זאת, בהפרעת קשב אנחנו יכולים להרגיש מלאי אנרגיה ולתכנן לעשות המון דברים, אבל…. מהר מאוד אנחנו מגלים שאנחנו צריכים את המנוחה. אנחנו יכולים להיכנס להיפר פוקוס ולעבוד שעות על גבי שעות על משהו שמלהיב ומעניין אותנו, אבל ביום שלמחרת נרגיש את המחסור בשינה ונשלם את המחיר.
  • קצב המחשבה והדיבור – בשלב המאניה של הפרעה דו-קוטבית האדם מרגיש שמחשבותיו מאיצות וכתוצאה מכך מואץ גם קצב הדיבור, שיוצא כלפי חוץ ללא הפסקות באופן שמקשה על הצד השני בשיחה לקחת חלק בדברים. גם אנשים עם הפרעת קשב יכולים לקטוע את בני שיחתם אבל לא בגלל האצה של מחשבות ודיבור אלא יותר בגלל חוסר תשומת לב, אימפולסיביות וכו.
  • מצב רוח – הפרעה דו קוטבית מאופיינת בשינויים אקראיים במצב הרוח, שמתחלפים בין מאניה לדיכאון ולא קשורים לסיטואציה. שינוי הרגש בהפרעת קשב קשורים להתרחשויות ושינויים במציאות. כלומר, הם מגיבים למה שקורה ולא משנים באופן אקראי. מה שהיא לא אמרה בסרטון זה שאחר כך יש לנו בעייה לווסת אותם, אבל בשביל זה יש לכם את ההסבר של ג’סיקה – בקישור הזה.
  • פעולה ללא מחשבה – אנשים עם הפרעת קשב יכולים לפעול באימפולסביות ולעשות דברים שהם יצטערו עליהם אחר כך בגלל שלא הצליחו להקדיש מספיק מחשבה להשלכות של הפעולה לפני הביצוע שלה. לעומת זאת בהפרעה דו קוטבית מדובר ברצף פעולות משמשך שצובר מומנטום והולך ומתעצם עד כדי כך שהאדם עלול להחריב לעצמו את החיים ולא ישים לב לכך עד שזה מאוחר מידי.
  • מתי זה מתחיל? – הפרעת קשב היא גנטית ומולדת ולכן רואים את התסמינים שלה כבר בגילאי הילדות (גם אם מגיעים לאבחון רק בגיל מאוחר יותר). לעומת זאת, הפרעה דו-קוטבית בדרך כלל מתחילה להתפתח רק בגילאי ההתבגרות או הבגרות המוקדמת. לכן ייתכנו גם מצבים שבהם ההפרעה הדו קוטבית תצטרף במהלך החיים להפרעת קשב מולדת.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD Vs Bipolar Disorder – How To Tell The Difference ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

שימו לב – בכל מקרה של חשד למעורבות רגשית יש לעשות את האבחנה המבדלת (ובמקרה הצורך גם את האיזון התרופתי) דרך פסיכיאטר שמתמחה גם בהפרעת קשב וגם בפן הרגשי.
ו… למען הסר ספק: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר!

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר על OCD והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על קשיי הויסות של אנשים עם הפרעת קשב במצבים רגשיים וחברתיים – בקישור הזה

פיזור דעת, מצב הרוח ו… בריאות הנפש – על ההשלכות הרגשיות של נפילות קשב / חן ספקטור

פעמים רבות הפרעת קשב וריכוז ADHD מגיעה עם רמה מסויימת של מעורבות רגשית, כאשר הבעיות הרגשיות יכולות להיות ראשוניות או משניות.

מה ההבדל בין מקור ראשוני ומשני לקשיים?

כשאומרים “בעיות ראשוניות” או “מקורות ראשוניים לקשיים” מתכוונים לדברים שקיימים בפני עצמם ולא התפתחו בעקבות משהו אחר. זאת להבדיל מ”בעיות משניות” או “מקורות משניים לקשיים” שהתפתחו בעקבות בעיה או קושי אחרים.

למשל, מצבים רגשיים כמו חרדה ודיכאון יכולים להופיע ללא הפרעת קשב, יחד עם הפרעת קשב או בעקבות הפרעת קשב. חשוב להדגיש שהטיפול בכל אחד מהמקרים האלו הוא שונה ולכן בכל מקרה של מעורבות רגשית צריך לעשות אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר ולהמשיך את הטיפול לפי ההנחיות שלו.

מדוע הפרעת קשב נוטה להוביל להתפתחות של קשיים רגשיים משניים?

בדרך כלל מייחסים את ההתפתחות של מצבים רגשיים משניים בעקבות הפרעת קשב להצטברות של תחושות כישלון ותסכול מתמשכות, לצד חוסר לגיטימציה, תגובות שליליות של הסביבה החברתית ו… ייחוס מוטעה של התסמינים למאפיינים או קווי אופי של האדם.

כלומר, יש פה שלוש רמות של פגיעה:

  1. הרמה הראשונה היא ההשלכות של הפגיעה של התסמינים ברמת התפקוד – זה מבאס ומתסכל לא להצליח לעשות את מה שכל השאר מצליחים, או את מה שאנחנו רוצים לעשות. כשמדובר בדברים שאנחנו צריכים לעשות כחלק מהתפקוד היומיומי שלנו – המודעות לקושי עלולה להתחיל לעורר חרדה לקראת הבאות ובעקבותיה ניסיונות להימנע מההתמודדות.
  2. הרמה השנייה היא תגובות שליליות של הסביבה לפגיעה ברמת התפקוד – כשאנחנו לא מצליחים לעשות דברים זה משהו אחד, אבל כשאחרים רואים את זה – זה כבר משהו אחר. יש לנו קהל. הקהל הזה יכול להיות קבוצת השווים שלנו (בני הגיל) וזה יכול להיות דמויות סמכות כמו הורים וצוות חינוכי. כל אחת מהקבוצות האלו משקפת לנו את מסקנותיה על ההתנהגות שלנו בדרכים שלה. יכולות להיות לכך גם השלכות מבחינת המעמד החברתי, האינטראקציה הבין אישית, רמת הסלחנות מהסביבה, הנכונות של הסביבה להגיש סיוע במקרה הצורך וכו. כל זה מתעצם במקרים שבהם ההשלכות של קשיי התפקוד פוגעות לא רק באדם עצמו אלא גם בסובבים אותו.
    בדרך כלל נהוג לחשוב על בעיות התנהגות בהקשר הזה, אבל….. גם מעופפות, שכחנות וקשיי ההתארגנות עלולים להוביל להשלכות חברתיות לא פחות חמורות. למשל: לא להגיד שלום למישהו כי (שוב) לא שמנו לב שהוא נכנס לחדר, יכול להתפרש כהתעלמות או כנטירת טינה. זה יכול להיות גם במקרים של איחורים לפגישות, או נטייה לשכוח בבית את הפרוייקט המשותף דווקא ביום ההגשה, לא להגיד מזל טוב ביום ההולדת וכו.
    כשהסביבה לא רק עדה לקשיים, אלא גם נפגעת מהם – מן הסתם התגובות הפוכות להיות יותר טעונות ועוצמתיות.
    חוסר הבנה, קבלה ותמיכה מהסביבה – לא עושה טוב למצב הרוח (במילים עדינות) ובהחלט עלול לעורר חששות מהתמודדויות עתידיות בנוכחות אנשים אחרים ומאינטראקציות חברתיות. אבל… זה לא נגמר פה.
  3. הרמה השלישית היא האשמת האדם בדברים שמחוץ לשליטתו – כאשר האדם וסביבתו לא מודעים לקיומה של הפרעת הקשב, או להשלכות ולביטויים שלה, קשיי התפקוד שנגרמים בעקבות התסמינים עלולים להתפרש כבחירות אישיות של האדם עצמו, או כפגמים ביכולות או באופי שלו. כאן מתחיל כל סיפורי העצלנות, הטיפשות, הרשעות וכו. עם הזמן האדם עלול להפנים את ההאשמות המוטעות האלו ולייחס אותן לעצמו. כאן מתחילה הפגיעה בדימוי העצמי, בתפיסת המסוגלות ובהערכה העצמית. על הסכנה בהאשמת האדם בדברים שאין בו תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם – בקישור הזה.

משום שהפרעת קשב היא מולדת, האדם עלול להתמודד עם ההשפעות בשלושת הרמות האלו כבר מגיל צעיר שבו האישיות, תפיסת העולם והתפיסה העצמית שלו מתעצבת. כמו כן, כל אחת מהרמות הללו מזינה את האחרות  – בשלל מנגנונים פסיכו-חברתיים, כמו למשל: נבואה שמגשימה את עצמה, חוסר ביטחון שגורם להימנעות, חוסר אונים נרכש, מעגלים שלילים כמו חרדה שפוגעת בתפקוד שיוצר עוד חרדה וכו

  • כדי לקבל תחושה על איך זה מרגיש, אתם מוזמנים להכין את הממחטות ולצפות בסרטון המקסים – בקישור הזה.

בהיעדר טיפול, ההצטברות של החוויות הללו יחד עם כל ההשפעות ההדדיות שלהן, עלולה לגרום לתגובות רגשיות נורמטיביות כמו דכדוך וחשש מהבאות להתדרדר באופן הדרגתי על כדי התפתחות מלאה של דיכאון וחרדה ברמה קלינית.

  • על החשיבות של האבחון המוקדם תוכלו לקרוא – בקישור הזה

הייתם מאמינים שזה לא הכל?

אם לדעתכם כל התהליכים האלו מסבירים מעל ומעבר את הקשיים הרגשיים שנוטים להתפתח בקרב אנשים עם הפרעת קשב – אתם לא לבד. למעשה, גם אצלי לא התעורר עד עכשיו צורך לחפש גורם נוסף, אבל!!!! מתברר שהוא קיים ושהוא יכול לתרום לפגיעה הרגשית באופן מאוד משמעותי בפני עצמו. נקרא לו “גורם אפס” כי הוא מתרחש עוד לפני שלב הביצוע, כלומר – עוד לפני שהפגיעה בתפקוד יוצאת אל הפועל.

הכל התחיל מזה שגיליתי שאין בוויקיפדיה ערך על פיזור דעת והחלטתי לעשות משהו בנידון (את התוצר הסופי אתם יכולים לראות – בקישור הזה).

כשנכנסתי למאגרי המידע לבדוק מה יש לספרות המקצועית להגיד על הנושא, נתקלתי בשני מאמרים מעניינים של שלישיית חוקרים שחקרה את הנושא בכיוון קצת אחר. למעשה, הם בכלל לא עסקו בהפרעת קשב, אלא בדקו באופן כללי את מה שהם מכנים Attention lapses ואני מתרגמת כ”נפילות קשב” או “כשלים בתשומת הלב” (אם יש לכם תרגום יותר טוב – תגידו). במאמר הראשון משנת 2006 הם מצאו שנפילות קשב גורמות לא רק לפגיעה בתפקוד, אלא גם לשעמום!

לטענתם גם לנפילות קשב מזעריות ברמת אלפיות השנייה, יכולות להיות השפעות משמעותיות לא רק על רמת האיכות והבטיחות בשעת הביצוע של משימות שונות, אלא גם על היכולת לשמר את המוטיבציה להמשיך לעסוק בהן ועל היכולת להפיק מהן הנאה.

כן… קחו רגע לעכל את זה – המוח שלי נכנס לשוק כשהוא התחיל לעבד את ההשלכות של המשפט האחרון הזה…..

אחד ההסברים שלהם למסקנות האלו הוא שנפילות קשב קטנות יכולות להוביל לנפילות קשב גדולות יותר שניזונות מהן. הכשלים הגדולים יותר בהפניית תשומת הלב יכולים להוביל לחלימה ממושכת בהקיץ וליצור תחושה של שעמום. או במילים שלהם

“A fragmentary attention span
may make the world and even our own thoughts
seem unengaging via the misinterpretation of endogenously produced inattention
as indicative of an empty and unengaging world and life.”

ובתרגום חופשי לעברית (שוב, תרגישו חופשי להציע תרגום מדוייק יותר):
תשומת לב מקוטעת יכולה לגרום לעולם ואפילו למחשבותינו הפנימיות, להראות תפלים וחסרי תוחלת, כתוצאה מפירוש שגוי של דפוס הפקת הקשב הפנימי כעולם וחיים ריקניים ונטולי עניין.

כתוצאה מכך, לכשלים בתשומת הלב יכולה להיות השפעה ישירה לא רק על רמת התפקוד והביטחון האישי של האדם, אלא גם על רווחתו הרגשית.

בואו נבדוק את זה קצת יותר לעומק

במאמר השני משנת 2008 הם חקרו בצורה ממוקדת יותר את ההשלכות הרגשיות של נפילות קשב וכשלי זיכרון יום יומיים.

קודם כל הם מייחסים את כשלי הזיכרון הנובעים מהסחת דעת לנפילות של תפקודי הקשב. זה מאוד הגיוני כי תהליך קידוד המידע במוח האנושי מצריך קודם כל לעבד את המידע, ופעולה זו דורשת השקעה של משאבים קוגניטיביים. על הקשר בין זיכרון לקשב תוכלו ללמוד גם דרך סדרת הסרטונים – בקישור הזה

כלומר, קשיי הזיכרון המאפיינים מצבים של הסחות דעת הם עוד תוצאה ישירה של פגיעה בתפקודי הקשב.

במאמר הזה הם טוענים שנפילות הקשב וכשלי הזיכרון פוגעים במודעות של האדם למעשיו. זה הגיוני משום שכשאנחנו לא שמים לב למה שאנחנו עושים, אנחנו לא יכולים לזכור מה עשינו ולכן אנחנו פחות מודעים להתרחשויות האחרונות שבהן היינו מעורבים. לאור זאת, החוקרים טוענים שלחוסר מודעות משתמשך של האדם כלפי מעשיו עלולות להיות השפעות משמעותיות על רווחתו הרגשית בטווח הארוך.

במילים אחרות – מעבר לדרכים המוכרות שבהן הפרעת קשב עלולה ליצור קשיים רגשיים, מתברר שכשלים מתמשכים בתפקודי הקשב בכלל לא צריכים שננסה לעשות משהו כדי לפגוע במצב הרגשי שלנו. הם יכולים ליצור קשיים רגשיים רק דרך ההשפעה שלהם על האופן שבו אנחנו חווים את העולם החיצוני והפנימי שלנו. לא רק זאת אלא שהם יכולים לעשות את זה עוד לפני שעשינו משהו, לפני שהוא התפקשש, לפני שחטפנו על הראש על זה ולפני שהאשמנו את עצמינו – רק בעצם העובדה שאנחנו מנסים להיות מודעים לעצמינו ולסביבה וזה לא כל כך עובד…..

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים לעיין בעצמכם בשני המאמרים!

זה המאמר הראשון

Cheyne, J. A., Carriere, J. S., & Smilek, D. (2006). Absent-mindedness: Lapses of conscious awareness and everyday cognitive failures. Consciousness and cognition, 15(3), 578-592.‏

תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה

וזה המאמר השני

Carriere, J. S., Cheyne, J. A., & Smilek, D. (2008). Everyday attention lapses and memory failures: The affective consequences of mindlessness. Consciousness and cognition17(3), 835-847.‏

תוכלו למצוא אותו – בקישור הזה

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשפר קצת את המצב רוח עם הסרטון שמסביר כיצד לרדוף אחרי האושר כשהוא חומק מחייכם – בקישור הזה

ואת ההסבר על החשיבות של זיכרון העבודה להתמצאות בעולם – בקישור הזה

האם גיל ההתבגרות אצל ילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD מאתגר יותר? / אביטל בריסק

ראיתי באחת הקבוצות שאלה:

האם גיל ההתבגרות אצל ילדים עם הפרעת קשב מאתגר יותר? קשה יותר?
המחקרים מעידים שלרוב כן, זאת משום שהתקופה הזאת מעצימה קשיים שגם כך הילד מתמודד איתם.

מה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור לילדים מתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD?

לדעתי המפתח הוא הכנה – תכינו את הילד מה מצפה לו.

קודם כל, כמובן שיש לדבר על השינויים הפיזיולוגים הצפויים ועל המשמעות שלהם.
מומלץ לעשות זאת בשיח פתוח, אשר מותאם לגיל של הילד ולתפיסה התרבותית שלכם על מיניות.

אם אתם מתלבטים איך לעשות את זה תוכלו למצוא מידע ספציפי בנושא החינוך המיני – בקישור הזה
במקרה הצורך, ניתן ואף רצוי גם להתייעץ עם אנשי המקצוע הרלוונטיים.

על מה עוד צריך לדבר?

כמובן שנושא המיניות הוא אחד הנושאים הראשונים שעולים לראש כשמדברים על גיל ההתבגרות. אבל… הוא לא השינוי היחיד בחיי הילד בגיל הזה וחשוב לדבר גם על שאר הדברים שהוא צפוי להתמודד איתם בהמשך הדרך.

לכן, היום רציתי לדבר בעיקר על הכנה למצבים רגשיים והתנהגותיים המייחדים את התקופה הקרובה.

בהקשר זה, אני ממליצה לדבר עם הילד על הנושאים הבאים:

  1. מה זה אומר להתבגר? ספרו לילד המתבגר מהו התפקיד של גיל ההתבגרות. דברו איתו על תהליך הספרצייה (היפרדות) מהורים, על גיבוש זהות עצמית, הצורך לבדוק תפיסות ועמדות של הורים על ידי קבוצת השווים (בני הגיל). דברו על כעסים של המתבגרים על הוריהם וההפיך. דברו על מרד, על כך שזה תקין וטבעי, ועל כך שהמרד הוא חלק מבדיקת גבולות האני ותפיסת האני.
  2. אני והחבר’ה – דברו על לחץ חברתי, מה תפקידו ולמה קל ליפול במצבים כאלו למקומות לא רצויים. זה חשוב במיוחד עבור מתבגרים עם נטייה לאימפולסיביות, שעלולים ליפול מאוד בקלות במצבים האלו. ממש תרגלו אמירות אסרטיביות, ואיך אפשר לענות שאומרים לך: מה, אתה תינוק? מה, את פחדנית? למדו אותו אמירה אסרטיבית היא אמירה בטוחה, כמו למשל: “לא מתאים לי”, “לא, תודה”, ללא תוקפנות, אך גם ללא הסתמכות על אחרים (כמו לדוגמה: יתפסו אותנו, ההורים שלי לא מרשים, יעיפו אותנו לבית הספר).
    • תוכלו למצוא הסבר על איך לסרב בצורה מנומסת – בקישור הזה
    • וכדאי גם לראות את ההסבר על דגלים אדומים במערכות יחסים – בקישור הזה
  3. ממה להיזהר ומה לא כדאי לעשות – דברו עם הילד על התנהגויות סיכון, כמו עישון, שתייה, שוטטות ובריונות. ספרו לו למה בני נוער עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נמצאים בסיכון גבוה יותר להתנהגויות אלה בהשוואה לבני גילם. סיפרו על קושי לרסן את עצמו, על תנועתיות וצורך באקשן, על תחושת ערך עצמי נמוך אם יש קשיים בלימודים, על קשיים חברתיים שמלווים נערים רבים עם הפרעת קשב וריכוז. בנוסף, סיפרו לו על אפשרויות להוציא לפועל את הצורך בעשיה ושייכות בצורה חיובית ובונה. כמו למשל – התנדבות, מד”א, קבוצות הנהגה של נוער, חוגים, מש”צים, עבודה, תנועת נוער, הדרכה. דברו גם על הריק שהתמכרויות באות למלא, על הצורך לזהות את הריק הזה ועל הדרכים הבריאות למלא אותו.
  4. סערת רגשות – דברו ובעיקר הכילו תנודתיות במצב רוח, שמאפיינת כל מתבגר, אבל את הקש”רים במיוחד. דברו שזה בסדר אם היי מטורף מתחלף בדאון ותחושת דכדוך. תגידו שזה בסדר עם לפעמים אתה מתעייף מאנשים ורוצה את השקט שלך, אבל גם שלפעמים השקט עלול להיות מסוכן לך ושבמצב הזה חייבים לדבר עם מישהו. דברו שתחושת “אני עף על עצמי ואני הכי מדהים בעולם” מתחלפת פתאום בחווית אפס, שאתה לא שווה כלום ואין לך חברים באמת. וששתי התחושות נועדו לעזור לך לבנות את אישיותך, ולא משקפים בכלל את המציאות. תזכירו לו ולעצמכם שאין יציבות בגיל הזה, וזה בסדר.
    • מידע נוסף על הקושי בוויסות רגשי שמאפיין אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
    • ועל התמודדות עם התפרצויות רגשיות תוכלו ללמוד – בקישור הזה.

אחרון חביב

בעיקר, ההכנה הכי חשובה, תעשו לעצמכם.

זה אומר להוריד את רמת השיפוטיות למעשיו, להזכיר לעצמנו את הגיל הזה בלי סוף, לזכור שנפילות, שטויות, חוצפות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הבניה של האישיות העצמאית שלו, וככל שתיבהלו יותר ממה שהמתבגר שלכם עושה, כך הוא יותר בקלות ירגיש שאין לו סיכוי, והכל אבוד, ועכשיו כבר לא משנה מה יעשה, כי הרי הוא גם כך כישלון טוטאלי.

הכלה אין פירושו לא להציב גבולות, הכלה היא שיקוף כמו “אנחנו מבינים ממה נובעות ההתנהגויות שלך, ואנחנו סומכים על היכולת שלך לקום ולהמשיך הלאה. טעות אחת או אפילו רצף של טעויות לא עושות אותך אדם פחות טוב, כל עוד אתה יודע לקום.”

אז קחו אוויר – ושיהיה לכם בהצלחה!

אביטל בריסק

 

*כתבתי בלשון זכר מטעמי נוחות, כמובן כל האמור נכון לשני המגדרים.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את כל הפוסטים של אביטל – בקישור הזה

ואם כל הנושא הזה עשה לכם כאב ראש גדול מידי, אתם מוזמנים לשפר את המצב רוח עם השיר שנמצא – בקישור הזה

הגשר לא התמוטט!!!! – על כל הדברים הטובים שאנחנו לא שמים לב לקיומם / vlogbrothers

האנק גרין, הוא איש מגניב ביותר שאוהב להסתכל על העולם מנקודות מבט מעניינות.

תוכלו למצוא סרטונים נוספים שלו – בקישור הזה

אז מה על שולחננו היום?

האנק פותח בבשורה המרעישה שה- Golden Gate Bridge לא התמוטט היום!
הוא ממשיך לציין את כמות המכוניות שעבורו בהצלחה את המרחק בין שני צדי הגשר ואת סוגי כלי הרכב שחצו אותו בלי ליפול.

הוא ממשיך לספק פרטים נוספים בדרמטיות רבה שנשמעת מרשימה ומגוחכת בו זמנית, כמו העמידה של הגשר בתנאי מזג האוויר וכו.

ואז הוא מסביר למה הוא טרח לציין בפנינו את העובדה הזו בצורה כל כך מודגשת – משום שאנחנו מוצפים בחדשות רעות קשה לנו לראות שיש גם הרבה דברים שמשתפרים בעולם.

ו… יש לזה גם סיבות נוספות

עיקרי הדברים:

יש כמה דברים שגורמים לנו לחשוב שהעולם נמצא במצב נורא שרק הולך ומחמיר

  1. פסיכולוגיה – אנחנו מרגישים דברים רעים שקורים לנו בעצמה כפולה מדברים טובים.
    כלומר, אנחנו צריכים ששני שליש מהדברים שאנחנו חווים יהיו טובים בעינינו רק כדי להרגיש שהעולם מאוזן.
  2. הסתברות – אם אתם מתמקדים רק בסביבה החברתית והגיאוגרפית הקרובה שלכם, סביר להניח שלא תהיו חשופים ליותר מידי אירועים ממש קשים במהלך החיים שלכם.
    אבל… אם מרחיבים את המעגל הזה לכל האנשים שחיים על הפלטנה, יש משהו רע מאוד שקורה למישהו בערך בכל רגע והמוח שלנו רוצה לדעת על הדברים האלו, כי יש לנו אינסטנקט הישרדותי לאתר סכנות פוטנציאליות.
  3. אנטרופיה – היקום נוטה לאי סדר, לכן דברים נוטים להתפרק. כתוצאה מכך, קל מאוד להרוס דברים וקשה מאוד לבנות אותם.
    עצם העובדה שמשהו חשוב לא התפרק או נשבר הוא סיבה לחגיגה, אבל… המוח שלנו שם לב לדברים מוזרים ושונים. משום שרוב הדברים מסיבינו לא מתקלקלים כל הזמן, זה קורה כל כך הרבה עד זה הופך להיות משעמם ואנחנו ללא שמים לב ששום דבר לא התקלקל היום ושאילו בעצם חדשות טובות.
  4. לדברים טובים לוקח זמן – אסונות מתרחשים באופן פתאומי ודרמאטי, לכן הם מאוד בולטים. אבל תהליכים חברתיים, הישגים מדעיים ופיתוחים טכנולוגיים לוקחים זמן. משום שהם הדרגתיים מאוד, קשה לשים לב אליהם ולהעריך אותם כראוי.
  5. הַטָּיָה קוגניטיבית (או נְטַאי) – מרגע שגיבשנו דעה על נושא מסויים, אנחנו נוטים לייחס יותר חשיבות לדברים שמחזקים את הדעה הקיימת שלנו.

האנק עדיין טוען בזכות הזהירות – כי עם כל הטוב בעולם עדיין יש גם דברים רעים שקוראים, אבל הראייה הפסימית לא תעזור לנו להתמודד איתם יותר טוב 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Golden Gate Bridge Didn’t Collapse!! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקורא על הבעייתיות בייצוגים התקשורתיים של מחקרים מדעיים – בקישור הזה

ועל ההתמודדות עם תחושת המוצפות – בקישור הזה

איך לריב כבני זוג – כללים לוויכוח נקי / zefrank1

זה פראנק Ze Frank עונה על שאלה מהצופים שלו בקשר לריבים בזוגיות – האם זה רע?

והרי לכם תשובתו:

אז… קודם כל הוא מתחיל בלהסביר שהוא לא מומחה תוך אזכור של הרופא שלו שאיתו יש לו מערכת יחסים מורכבות ומשעשעת, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה

ובחזרה לעניינינו – זה אומר שהבעה של כאס באופן פתוח וחופשי הוא דבר טוב, זה אומר שאתם מרגישים נוח אחד עם השני.

אבל… יש ריבים טובים וריבים רעים וחשוב להבדיל ביניהם 😉

כדי לוודא שאתם רבים בצורה טובה, נקייה ומקדמת, כדאי לסבר על מספר כללים לפני שאתם מתחילים לריב, כלומר – במצב שבו אין מתחים או בעיות מיוחדות.

כללים שכדאי לאמץ:

  • אין לנקוט באלימות פיזית מכל סוג
  • לא לקלל
  • להימנע מהכללות גורפות על האופי של הצד השני
  • להימנע מהכללות באופן כללי ולנסות להיצמד לתוכן של המריבה הנוכחית
  • לשים לב שיש שני וויכוחים שמתקיימים במקביל:
    1. ויכוח ענייני – הנושא שעליו רבים או האירוע שעורר את המריבה
    2. ויכוח רגשי
  • כשהפן הרגשי של הוויכוח נהיה אינטנסיבי מידי – יכול להיות שכדאי לשים בצד לרגע את הוויכוח הענייני
  • תרשו לעצמכם לקחת “פסק זמן” קצר בלהט הרגע ולחזור כשאתם יכולים
  • אל תאיימו לעזוב! זה קלף משחק שמעבד מהעצמה שלו במהירות ומחמיץ את מערכת היחסים
  • אל תשתמשו בבן/בת הזוג שלכם כדי להילחם בקרבות עבר שלא באמת קשורים אליהם…
  • נסו לחזור על הדברים המדויקים שהצד השני אמר לכם – זה יותר קשה ממה שזה נשמע
  • תנסו לא להילחם בדברים שאתם חושבים שהצד השני חושב – כי אז אתם נלחמים עם עצמכם
  • תלמדו להתנצל מהר ובאותו הרגע
  • שימו דברים קשים בתוך “סנדוויץ’ כוונות טובות”, כמו למשל: “אני מעוד מעריך אותך ואת מערכת היחסים שלנו ולכן חשוב לי להגיד ש…”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How To Fight As a Couple ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מערכת יחסים בריאה – בקישור הזה

ואת ההסבר על הקשיים במערכת זוגית עם אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 

דברים שכדאי לדעת על יחסים בין אישיים – על דגלים אדומים שקשה לראות / Jaiden Animations

ג’יידן Jaiden היא יוטיוביסטית משעשעת ביותר שמכינה סרטוני אנימציה.

בסרטון הזה היא מספרת לנו על דברים שהיא הייתה רוצה שיגידו לה בקשר ליחסים בין אישיים במיוחד על דגלים אדומים שקשה לראות.

כשאנשים מתנהגים בצורה מגעילה ובולטת, מאוד קל לזהות את הבעייתיות שלהם – שם יש דגלים אדומים בולטים. הבעיות הברורות האלו בולטות עוד יותר כשמדובר באנשים שלא קרובים אלינו, או באנשים שאנחנו לא מחבבים. אבל… לא תמיד זה ככה.

מה קורה כשמישהו שאנחנו מעריכים ומחבבים מתנהג אלינו בצורה לא יפה?

פה מתחילה הבעיה… זה מאוד קל למצוא הסברים הגיוניים לסימני אזהרה ודגלים אדומים במערכת יחסים מסוימת כאשר הדעה שלכם על אותו אדם היא חיובית. הוא הרי בטח לא התכוון לזה – נכון? הוא היה רעב/עייף/עצבני באותו היום וכו….

אבל, חשוב לזכור עצם העובדה שאתם מחבבים מישהו וישיש לכם היסטוריה משותפת לא אומרת שהבעיות שאתם מרגישים אינן קיימות או שההתנהגות הלא ראויה שלו כלפיכם מוצדקת, זה רק יותר מסובך כי זה קורה במסגרת מערכת יחסים שעד כה חשבתם עליה כטובה.

זו הסיבה שקשה מאוד לזהות מערכות יחסים רעילות. הרבה אנשים חושבים שהם היו מזהים בקלות מצבים שבהם אנשים אחרים מנסים להפעיל נגדם כל מיני מניפולציות – אבל זה לא כזה פשוט. זאת משום שמניפילציה רגשית לא מתרחשת באירוע דרמטי בולט וברור, אלא נבנית לאורך זמן על ידי הצטברות של אינטראקציות קטנות שלא בהכרח מעוררות חשד בפני עצמן. ג’יידן נותנת כמה דוגמאות לכך בסרטון.

היא מציינת שמערכות יחסים נצלניות הן תופעה שכיחה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, אנחנו פשוט לא מזהים אותן ככאלו. אחד הסיבות לכך היא מניפולציות שונות כגון סחיטה רגשית ובעיקר מצבים שבהם הצד שני מפיל עלינו את האחריות לבריאותו הנפשית. אבל…. מה שהכי חשוב לזכור זה שאתם לא אחראים לאושר של מישהו אחר!!!!

אם אדם שקרוב ללבכם נמצא במקום קשה, עדיף להפנות אותו לאיש מקצוע כדי שיוכל לקבל מענה הולם לבעיות שהוא מתמודד איתם. קשיים ובעיות רגשיות לא מצדיקים התנהגות לא ראוייה כלפי הזולת. כל אחד מתמודד עם הבעיות שלו מול החיים. אתם יכולים להחליט אם ובאיזה בעיות אתם רוצים לעזור לאנשים אחרים, אבל… על תתנו להם להפיל עליכם את האחריות לפתרון הבעיות שלהם בניגוד לרצונכם.

כל אדם אחראי על עצמו ועל בריאות הפיזות, המנטאלית והנפשית. אם מישהו אחר גורם לכם להזניח את המחוייבות שלכם כלפי עצמכם זו בעייה – כי אז מי יטפל בכם?

התשובה היא אף אחד – כי זו האחריות שלכם.

ג’יידן ממליצה להתחיל בתקשורת בריאה, כי יכול להיות שהצד השני לא מודע להשלכות של המעשים שלו עליכם. אם הצד השני לוקח אחריות על מעשיו ונוקט בצעדים לשיפור המצב – הרווחתם!

כדי לדעת איך להתנצל כמו שצריך ואיך לזהות התנצלות בריאה, תראו את ההסבר – בקישור הזה.

אבל… אם הם תוקפים בחזרה אחרי ששפכתם את לבכם, מאשימים אותכם, עושים לכם יסורי מצפון וכו – זה רע. אלו דגלים אדומים.
לכן, אם הדברים לא משתנים אחרים שהבהרתם למישהו מה מפריע לכם, יכול להיות שהגיע הזמן לנתק את הקשר.

במקביל, אל תשכחו שגם אתם עלולים להיות לא בסדר לפעמים ותהיו קשובים כשאנשים אחרים מנסים להגיד לכם מה מפריע להם בהתנהגות שלכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Things about Relationships I wish someone told me about ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

אמנות זה קשה – האתגרים הרגשיים של תהליך היצירה / Mattias Pilhede

בתור אנשים עם נטייה ליצירתיות – כל הנושא של אמנות ויצירה מאוד חשוב לאנשים עם הפרעת קשב.

אבל… זה לא בהכרח דבר פשוט. למעשה אמנות זה קשה ויצירה היא דבר מאוד מאתגר.

את ההסבר על המיתוס של האמן המיוסר, תוכלו למצוא – בקישור הזה. שם דובר על החשיבות של הבריאות הנפשית לתהליך היצירה, עם זאת הועלה שם גם הנושא של שימוש ביצירה להתמודדות עם קשים רגשיים ו…. גם הנושא שעצם תהליך היצירה עצמו עלול לעורר קשיים רגשיים משמעותיים שצריך ללמוד להתמודד איתם.

הסרטון הזה מרחיב יותר על המשמעות של הנושא האחרון – הקושי הכרך בתהליך היצירה של אמנים וההיבטים הרגשיים סביב תהליך היצירה וסביב תהליך ההתפתחות האמנותית.

זה סרטון מאוד חשוב לכל מי ששוקל להתפתח בתחום בצורה מקצועית או לעסוק בו בצורה אינטנסיבית בשעות הפנאי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Art is Hard ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסרטון על פיתוח חוסן רגשי – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

על התמודדות עם ילדנו ועל גיוס כוחות להתמודדות עם משברים / אביטל בריסק

מצב משברי הוא מצב בו אדם חש כי אין לו משאבים מספיקים להתמודד עם איומי המציאות.
לדעתי בתור הורים לילדים עם קשיים התנהגותיים אנחנו חיים תחת לחץ מתמיד שלפעמים הופך למשבר.

אז מה מאפיין משבר?

משבר מאופיין בקושי לראות תקווה, קושי להתמקד במציאת פתרונות, הרגשה של שבירת רציפויות החיים, הרגשה של איבוד שליטה וחוסר אונים.

איך נוכל לעזור לעצמנו במצבי משבר?

כשמקבלים טלפון מבית הספר בפעם הלא יודעת כמה שהילד הלך מכות, או משתולל, או חטף התקף זעם, ותחושת חוסר אונים וחוסר וודאות היא נוראית!
אבל, כמו שאנחנו יודעים, משברים טבעיים הם הכרחיים לצמיחה של אדם, כמו מעבר לגן, ואז לבית הספר, עזיבת הבית, מעבר דירה. כל מצב כזה הוא מיני משבר, טבעי והכרחי להתפתחותנו. המשברים הבלתי צפויים, אמנם, קשים יותר וחזקים יותר, אנחנו פחות בעלי כלים וידע כדי להתמודד איתם, ולכן נראה כי לא נצליח. אך, גם משברים כאלה יש בהם הזדמנות לצמיחה והתפתחות, גם אם אף אחד לא היה מבקש את זה מראש.

ידוע שלכל אדם פרשנות שונה למצב, וגם הדרך בה הוא מתמודד עם המצב היא שונה.
מדברים על 7 כיווני התמודדות מרכזיים שאנשים משתמשים בהם על מנת להתמודד עם המשבר. BASIC PH או, בתרגום לעברית, גשר מאח”ד.

ג – גופני. אנשים רבים זקוקים להפעלת הגוף על מנת להחזיר תחושת שליטה ובטחון. חלקם יעשו ספורט, חלקם יבנו משהו, יטיילו, ילכו לחוג פילאטיס, וכו. גם ילדנו הרבה פעמים זקוקים לפעילות גופנית – לא רק על מנת להוציא מרץ, אלא כדי להרגיש את חווית השליטה והחיבור לגוף, סיפוק מהצלחה בתחום הזה.

ש- שכל. מידע, זה כח עצום. אנשים יחקרו, יקראו, ילמדו, יחליפו מידע. מאמרים, הרצאות, קבוצות, הנחית הורים, קאוצ’ינג, קבוצות ואתרים ברשת – כל אלה באים לספק לך ידע על המצב ואף דרכי פעולה שטרם נחשפת אליהם. אנשים רבים מרגישים רגיעה כאשר יש בידם מידע רב, זה עוזר להם בהתמודדות מול חוסר אונים ונותן בסיס לחזרה לניהול חייהם.
על ילדים עם קשיים התנהגותיים יש אינספור חומר, הדרכות, טיפולים ומידע. שווה להיעזר בזה.

ר – רגש. בכי, כעס, אמפטיה, צחוק מוזר, דכאון, כל תגובה רגשית היא לא רק תוצאה של המצב, אלא גם כלי ריפוי. זה מרגיע אותך לבכות? תבכה. אתה חש עצבני? זה טבעי, ואפשר לומר את זה בקבלה והבנה. מרגיש אפיסת כוחות? זה בסדר לבלות במיטה יום שלם כדי לאסוף את הכוחות הדרושים להמשך התמודדות. לא להשתיק את התגובות הרגשיות, הן לגיטימיות והן עוזרות להמשיך הלאה.

מ – מוסיקה ואמנות. התחום הזה הוא בלתי נגמר. כתיבת שירים, שמיעת מוסיקה, ציור ופיסול, סרטים, צילום, ריקוד, תכשיטנות, נגרות, בישול. כל העולה על רוחכם. חלק מביעים דרכם את המשבר (כשבני חלה, כתבתי שנתיים סיפורים רק על ילדים חולים), ובשביל חלק זה הפוך, אחיזה בחלק הבריא והנורמטיבי של החיים, תחושת מסוגלות וסיפוק, ושוב עוזר מאוד לא להרגיש חסר אונים.

א – אמונה. לא משנה במה אתה מאמין, אדם יכול למצוא דרך חיבור וביטוי לאמונה שלו. אתן דגומה מיהדות: זה תפילה, תהילים, לימוד, הפרשת חלה, צדקה, שיעור, קריאת ספר. זה יכול להיות כל דבר שמחבר את האדם לאמונה ולמקור הרוחני. לא כל אדם מאמין פונה לאפיק זה של התמודדות בעת משבר, ולפעמים הפוך, אדם לא בוחן את אמונתו כן יחפש אותה בעת משבר.

ח – חברה. טוב, זה מה שאנחנו עושים פה. תחושה של לא לבד, תמיכה ממי שהיה במקום שלי ושרד, מקור לאמונה שיש בכוחנו להתגבר על המשבר, יצירה של קשרים ומעגלי שייכות חדשים אחרי שלפעמים הישנים מתרופפים בעקבות משבר. אם זה עוזר לכם, חשוב מאוד לזהות את מעגלי התמיכה שלכם.

ד – דמיון. לחלום, לדמיין, לעוף קדימה, לברוח קצת מהמציאות. אנחנו, הקש”רים, אלופים בלעופף, נכון?

אז שיהיה לכולנו בהצלחה ושנדע להתמודד היטב עם המשברים הבאים!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מה לעשות כשהכל לא בסדר ושאתם מרגישים נורא – בקישור הזה

ואיך לבנות שגרה של תחזוקה עצמית – בקישור הזה

על אלו שתמיד קמים / אביטל בריסק

שני אבות צופים בילדים המשחקים בגינת שעשועים.
אחד שואל: “מי זו הבת שלך? זו שנופלת כל הזמן?”
עונה לו האבא: “לא, זו שכל הזמן קמה”.

את המשל המקסים שמעתי מזמן ואני מנסה לתרגם אותו לחיי היום יום של ילדים.
ילד שנוטה להתפרץ, או להתחצף, או להשתולל, רגיל לאכזב את הסביבה ואת עצמו. הוא רגיל לכעס ולגערות.

כשהוא שומע את המשפט “עוד פעם אתה…”, לרוב בא לו להיעלם.

מה הוא יעשה שדרכו מלאה בנפילות? כן, הוא נפל. ושוב נפל.
כנראה הוא ימשיך ליפול, גם אם יבטיח שיותר לעולם לא. אבל האם קיים מישהו שרואה אותו כשהוא קם?

לפני כמה שנים התלוננה הבת שלי שיש להם מבצע בכיתה – הילדים שמפריעים הרבה מקבלים הרבה כרטיסים, גם אם ישבו בשקט רק 10 דקות.
אבל… היא, שישבה בשקט שיעור שלם, לא מקבלת כרטיס.

עוד לפני שהספקתי לענות לה, מתוך הזדהות עם חוסר הגינות, ענה לה אחיה הגדול:
“כמה מאמץ את משקיעה כדי לשבת בשקט? כלום. כמעט כלום. זה בא לך טבעי ובלי בעיה. אבל הילד הזה שכל כך קשה לו להיות בשקט, בשבילו גם 10 דקות זה נצח”.

הורים יקרים, כשהילד נופל, תדעו לראות את המאמץ שהשקיעה כדי לא ליפול.
שימו לב על הדרך שהוא עבר.
כך תהיו הורים לילד הזה, שתמיד קם, לא משנה כמה יצא לו ליפול.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הפוסט על פחד וכישלון  – בקישור הזה

ואת הפוסט על בניית חוסן אישי – בקישור הזה

ריקוד גורם לי להרגיש טוב יותר! / Meghan Trainor

מה לעשות, ההתמודדות היום יומית עם הפרעת קשב וריכוז ADHD היא לא פשוטה.
לפעמים יש ימים כאלו, שהכל מרגיש על הפנים, שום דבר לא מסתדר ואתם לא מצליחים להרים את עצמכם למעלה.
זה הזמן להגביר את הווליום ולשים מוזיקה שמכניסה קצת מצב רוח לגוף ^_^

קבלו את Meghan Trainor שמזכירה לנו שאפשר להרגיש יותר טוב כשרוקדים!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Meghan Trainor – Better When I’m Dancin’ ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם השיר על הסודות שכל העולם יכול לדעת – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה

כאב וחולי – אמתי, פסיכוסומטי או תירוץ? חומר למחשבה על גוף ונפש / אביטל בריסק

ידוע כי אנשי קש”ר (הפרעת קשב וריכוז ADHD) מתמודדים עם הרבה קשיים רגשיים לעומת האוכלוסייה הכללית. חלקם באים לידי ביטוי בתלונות על תחושות גוף שונות, כגון: כאב, חולשה, בחילה וכד’. כשאנחנו מדברים על התופעה הזו, אנחנו מתארים את התחושות האלה בביטוי “זה רגשי”. בואו נראה למה מתכוונים באמרה הזו וכיצד ניתן לעזור במקרים כאלו.

תשמעו סיפור

באחד מספרי הפנטזיה האהובים שלי הייתה סיטואציה מעניינת. גיבור הסיפור קיבל בטעות קסם שמשתיק את הכאב. הקסם היה חזק כל כך שבמשך שבוע הגיבור לא יכל להרגיש שום כאב. רופאים הזהירו אותו שזה מאוד מסוכן. למה מסוכן? כי כאב הוא לא דבר רע.
הכאב הוא סימן שמשהו בגוף השתבש, ודורש את תשומת לבנו.

מכירים את זה שהילד מספר לכם כמה כואב לו הראש\הבטן\הרגל כדי לא ללכת לבית ספר? ואם לא בטוחים אם הוא דובר אמת, האם באמת כואב לו או זה רק תירוץ.
בואו נזכר מה קורה לנו כשאנחנו במתח גדול או לחץ. רבים האנשים שממש מרגישים ברגעים כאלה כאבי בטן, בחילה, רעד, ההזעה, כאבי ראש. הם יודעים, שההרגשה שלהם לא נובעת ממחלה, אבל הם באמת חווים את התחושות האלה ולא ממציאים אותם.

חשוב להבין שגם אם הילד לא חולה, הוא לרוב מתלונן על כאב אמיתי. הסיבה לכאב היא מתח, פחד, עצב או בדידות.
אי אפשר להתעלם מהכאב הזה, כי הוא דורש את תשומת לבנו.
אם ניתן לילד תחושה שאנחנו לא מאמינים לו, נפגע בו מאוד ובעצם לא ניתן לעצמנו הזדמנות להבין על מה הגיע איתות המצוקה הזה.

אז מה כדאי לעשות?

יש כמה דברים שכדאי לעשות במצבים של כאב או חולי על רקע רגשי:

  1. להסביר לילד שרוב האנשים חשים לפעמים דברים בגוף כשקורה להם משהו בנפש או בלב. גם ילדים קטנים בני 4 יכולים להבין את זה.
  2. לחשוב יחד איתו מה יכולה להיות הסיבה.
  3. להמליל את הסיבה ואת הרצון שלו להימנע ממשהו. למשל:
    • “אתמול רבת עם תומר ואתה לא בטוח אם לא תריבו היום שוב.”
    • “נכון, המבחן הזה ממש מלחיץ ובא לך להפסיד אותו.”
  4. להסביר לילד שהנפש דרך הגוף מאותת שמשהו לא טוב לה ומבקשת עזרה – בוא נחשוב יחד איך אפשר להתגבר על פחד\כעס\תסכול. מי יעזור לך? מה יעזור לך?

רגע לפני סיום

ולסיכום משהו מאוד חשוב – כאבים פסיכוסומטיים מאפיינים ילדים רבים, אבל אוטיסטים עוד יותר, כי הם מתקשים לבטא את עצמם ואף להיות מודעים לעצמם מספיק. בני האוטיסט היה בכיתה ו’, לפני מעבר לחטיבה, קצת בעיות חברתיות. הוא התלונן על כל מיני דברים לא ממוקדים והיה ברור לנו שזה רגשי. בנס ולא באופן מכוון התגלה אצלו גידול נדיר שהיה אחראי על זה.

לכן, אם הילד מתלונן על משהו באופן עקבי, תשללו מצב פיזי קודם כל!

 

המון בריאות!
אביטל בריסק

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את שאר הפוסטים של אביטל – בקישור הזה

ואת השיר של דודי על סודות לשעת מצוקה – בקישור הזה

המיתוס של האומן המיוסר / The Art Assignment

שרה, או בשמה המלא – Sarah Urist Green, מדברת איתנו על המיתוס של האומן המיוסר.

למעשה היא יוצאת נגד הרומנטיזציה והגלוריפיקציה של מחלות נפש. בניגוד לגישה הרווחת בציבור, אשר מקבלת ייצוג נרחב גם בתרבות הפופולרית, בעיות רגשיות לא נותנות לאדם “כוחות-אל” או ולא מזכות אותו ב”כשרונות אלוהיים”. מה שמחלות נפש עושות זה בעיקר לפגוע בתפקוד, לדלדל את כוחותיו של האדם ולהפריע לו לממש את יכולותיו ולהביע את כשרונותיו.

חשוב לי להביא לכם את המידע הזה, משום שאמנות הוא אחד התחומים הפופולריים בקרב אנשים עם הפרעת קשב ומשום שגישה דומה קיימת בציבור גם כלפינו. בהקשר זה, את ההסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה, תוכלו לראות – בקישור הזה

עיקרי הדברים

בסרטון מוצגים ממצאים מחקריים בנושא שמקושרים בתגובות שלו בערוץ היוטיוב. אחד המחקרים מצא שבאופן כללי אנשים שעוסקים במקצועות יצירתיים לא נמצאים בסיכון יתר למחלות נפשיות ביחס לאוכלוסייה. יוצא הדופן היחיד במחקר זה, היה שכיחות מעט גבוהה יותר של הפרעה דו-קוטבית, הידועה גם בשם מאניה-דיפרסייה בקרב אנשים שעוסקים במקצועות יצירתיים. התנודתיות הזו בין תקופות של פעילות יצרנית גבוהה לבין תקופות הפוכות של מצב רוח ואנרגיות ירודות מתוארות בהרבה סרטים ותורמות למיתוס של האומן המיוסר.

אפיזודות המאניה של הפרעה דו קוטבית יכולות לתת תחושה של יתרון זמני בתהליך היצירה ברמת הפרודוקטיביות, משום שהן מאופיינות ברמת אנרגיה גבוה. עם זאת, בעוד שהתקף מאני יכול לגרום לאמן לעבוד בצורה אינטיסיבית יותר, הוא לא בהכרח יעזור לו להפיק תוצרים מוגמרים וקוהורנטיים. מעבר לכך, התקפי המאניה מלווים בהתקפי דיכאון קשים שעלולים להגיע גם למצב מסכן חיים. כמו כן, מחקר אחר על סכיזופרניה מצא שבעוד שתסמינים קלים של סכיזופריה יכולים לתרום ליצירתיות, הצגה מלאה של התסמינים פוגעת ביצירתיות בצורה חמורה.

צריך להתייחס בזהירות רבה לקביעה שהיבטים מסויימים של בעיות נפשיות תורמים ליצירתיות, משום שהיא משקפת תמונה חלקית שתורמת לגלוריפקציה המוטעת של הפרעות נפש.  ככל שמעמיקים במחקר מגלים שהתרומה של הפרעות נפש ליצירתיות היא מזערית בלבד, בעוד שהפגיעה שלה משמעותית הרבה יותר.

לסיום שרה מציגה גם את העובדה שיכולת יצירתית היא לא נחלתם של אמנים בלבד והיא יכולה לבוא לידי ביטוי גם במקצועות אחרים. כמו כן, היא מוסיפה שהעיסוק המקצועי הרשמי של האדם לא בהכרח משקף את רמת היצירתיות שלו בשעות הפנאי. לכן יש לכולנו אינטרס לשמור על הבריאות הנפשית וללמוד כיצד לפתח את היצירתיות שלנו בדרכים חיוביות ובריאות יותר.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Myth of the Tortured Artist ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אבל אבל אבל….

שרה קיבלה הרבה תגובות על הסרטון הקודם שבוא היא הכריזה שאין ראיות מחקריות לקשר משמעותי בין מחלות נפש ליצירתיות.

עם זאת, היא מכירה בכך שזה לא הסיפור המלא. לכן היא הוציא סרטון שני בשם The Truth of the Tortured Artist

התהליך האמנותי יכול להיות קשה מאוד וחבלי הלידה עלולים להיות כואבים. אמנם ישנם אמנים מיומנים שיכולים להפיק יצירות מרשימות במהירות מסחררת, אך יכולת זו משקפת תהליך ארוך ומאתגר של בניית היכולת האמנותית. כלומר, חלק מהמיתוס של האומן המיוסר לא מתייחס רק למחלות נפש, אלא גם לתהליך היצירה עצמו שכולל את שלבי ההתפתחות האישית של האומן.

ברמה המסחרית, הייסורים של האומן יכולים להצדיק את המחיר הגבוהה של היצירות שלו בעיני הציבור. עם זאת, חובבי האמנות מעריכים גם מיומנות וכישרון.

היבט נוסף הוא שהאמנות יכולה לשמש כלי הבעתי גם לרגשות קשים מאוד. במסגרת זו יכול להיות לה כוח מרפאה גדול מאוד שיכול לסייע לאמן להתמודד עם קשיי החיים ועם חוויות טרגיות או טראומתיות.

המיתוס הוא לא שאין אמנים מיוסרים, אלא שאתם לא חייבים להיות מיוסרים כדי ליצור אמנות.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תהליך היצירה – בקישור הזה

קצת עזרה מחברים / doddlevloggle

קבלו את דודי dodie עם גרסת כיסוי לשיר “with a little help from my friends”.

יש לה עוד שירים!

זה לא השיר הראשון שלה באתר, ולמעשה יש לה כמה שירים מקוריים ומקסימים שכדאי לכם לבדוק.
אז סידרתי לכם אותם בסדר שלדעתי הכי מומלץ לשמוע, אבל תרגישו חופשי גם לדלג ביניהם לפי המוזה 😉

למה דווקא השיר הזה?

הבאתי לכם את השיר הזה כתזכורת קלה, שאפשר וצריך גם לקבל קצת עזרה מידי פעם. לא חייבים להתמודד לבד עם כל הקשיים ולפעמים עזרה קטנה מחברים יכולה לעשות הבדל משמעותי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון with a little help from my friends – cover ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר וכשבא לי של ציפיטפוט – בקישור הזה

ואת השיר על סודות וחשיפתם לעולם – בקישור הזה

OCD והפרעות חרדה / CrashCourse

OCD והפרעות חרדה הם חלק מהמצבים שיכולים גם להראות כמו הפרעת קשב וריכוז ADHD וגם להופיע יחד איתה. אז כדאי להכיר את הדברים האלו קצת יותר לעומק.

באופן כללי, אם יש חשד להפרעת קשב או קשיים רגשיים, יש לפנות לאבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים (נוירולוג יכול אומנם לאבחן הפרעת קשב, אבל לא יכול לאבחן מצבים רגשיים). מידע נוסף על אבחון של הפרעת קשב ותחלואה נלוות תוכלו למצוא – בקישור הזה

בסרטון הזה, האנק גרין מסביר לנו על הפרעת חרדה ותוכלו למצוא סרטונים נוספים שלו – בקישור הזה

הוא פותח בהצגת הבעייתיות של התייחסות לאבחנות רגשיות כמילות תיאור או גנאי כלליות בחיי היום יום. השימוש האגבי במילים אלו תורם בו זמנית גם לסטיגמה נגד אנשים עם בעיות רגשיות וגם זלזול בחומרה שלהם בעיני הציבור. תוכלו ללמוד עוד על ההשפעה של ההתייחסות החברתית לבעיות בלתי נראות – בקישור הזה.

לאחר מכן הוא מציג את ההגדרות של כל אחת מהפרעות החרדה, אין היא באה לידי ביטוי וכיצד היא שונה מהמקרים שאנחנו נוהגים לכנות במילים דומות בלשון העם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון OCD & Anxiety Disorders: Crash Course Psychology #29 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על החוויה האישית של חיים עם OCD וההיבטים המשותפים להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

ואת ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה

הפרעת קשב וויסות רגשי – מה שאתם צריכים לדעת / How to ADHD

אז… מה הקשר בין הפרעת קשב לוויסות רגשי?

טוב ששאלתם, כי ג’סיקה הכינה לנו סרטון על זה!

עיקרי הדברים:

היא מתחילה מהסיפור האישי שלה.
אם אתם רוצים להתרשם מרכבת ההרים הרגשית של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, אני ממליצה לכם לבדוק גם את הסרטון – בקישור הזה

באופן כללי אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD חווים רגשות נורמליים המותאמים למצב. כלומר, אנחנו לא שונים מאנשים נוירוטיפיקליים (בלי הפרעת קשב) מהבחינה הזו. ההבדל הוא בעוצמה של הרגשות וביכולת שלנו לשלוט בהם אחרי שהתעוררו. או במילים אחרות – בוויסות הרגשי.

היא מציינת בין היתר, גם את ההתייחסות של ברקלי לנושא.
אז אם אתם רוצים להיכנס יותר להיבטים הנוירולוגים, כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים שלו:

  • על השליטה על ההתנהגות במצבים חברתיים ורגשיים – בקישור הזה
  • ועל ההשפעה של הטיפול התרופתי על התפקוד הרגשי – בקישור הזה

ג’סיקה מסבירה את כל המיומנויות והשלבים שכרוכים בתהליכים של וויסות רגשי ומדוע זה יכול להיות מאוד מאתגר לאנשים עם הפרעת קשב.
זה קשור בין היתר לנושא של זיכרון העבודה, שעליו תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

היא מסבירה גם מה זה מיינדפולנס (קשיבות) ואיך זה יכול לעזור.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD and Emotional Dysregulation: What You Need to Know ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

האמנות המעודנת של לשים פס / Med School Insiders

למרות הכותרת “האמנות המעודנת של לשים פס”, אין פה כוונה לעודד חוסר אכפתיות.

הרי אנחנו אנשים ולכולנו אכפת לנו מדברים. אי אפשר לשים פס על הכל. אז בואו נבחר באופן מושכל את הדברים שראויים לתשומת הלב שלנו. מה הם הדברים שכדאי שיהיה לנו אכפת מהם?

עיקרי הדברים:

  • למדו להתמודד עם חוסר נוחות – אי אפשר להיות מאושרים כל הזמן והכישלון הוא חלק בלתי נמנע מתהליך ההתפתחות והלמידה של האדם. תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה
  • אושר הוא לא יעד סופי וקבוע, אלא רגש שנועד לכוון אותנו. תוכלו לשמוע עוד על המצפן הפנימי שלכם – בקישור הזה
  • בעיות לא נעלמות – הן מתחלפות או משתדרגות. האושר נובע מהיכולת לפתור את הבעיות שאנו פוגשים בחיי היום יום שלנו. הרגשות השליליים נועדו לעזור לנו לזהות את הבעיות שאיתן אנחנו צריכים להתמודד בכל רגע נתון ולכן הם מאוד חשובים לתפקוד שלנו.
  • במקום לשאול מה אתם רוצים שיהיה בחיים שלכם, תשאלו מה אתם מוכנים לסבול בחיים שלכם. כלומר, מהם הדברים שמספיק חשובים לכם, כדי שתהיו מוכנים להיאבק עבורם ולהשקיע בהם את המאמץ והמשאבים הנחוצים.
  • תהיו כנים עם עצמכם ובדקו איך אתם מרגישים בנוגע לצדדים השליליים שלכם. אם תוכלו להכיר בחלקים הפחות נעימים שלכם, יהיה לכם יותר קל להתמודד איתם.
  • אל תשוו את עצמכם לאנשים אחרים. במקום זאת, פתחו לעצמכם קני מידה שתואמים את הערכים שלכם. מה נחשב בעיניכם להצלחה? מה סדר העדיפויות שלכם?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Subtle Art of Not Giving a F**k – Summary and Application [Part 1/2] ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים עוד?

הרי לכם החלק השני של אותו הסרטון, שבו הוא מדבר על:

  • לקחת אחריות – לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה לנו, אבל אנחנו כן יכולים לשלות באופן שבו אנחנו מפרשים את המצב ובצורה שבה אנחנו בוחרים להתמודד איתו. על ההבדל בין אחריות לאשמה תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
  • השאירו מקום לספק. אם נהנה בטוחים מידי בעצמינו יהיה לנו קשה לזהות טעויות ולהתאים את עצמינו כשהנסיבות משתנות. כדאי לכם לשמוע את ההסבר על היחסיות של הטעות – בקישור הזה
  • עשייה מעודדת עשייה- כשאתם נתקעים במצב הימנעותי או דחייני, תבחרו משהו שאתם מסוגלים לעשות באותו הרגע ותתחילו. גם אם זה לא מה שאתם צריכים לעשות או שזה לא הדבר הכי חשוב לעשות עכשיו, זה יעזור להתניע את הגלגל ולגייס בהדרגה את המוטיבציה הנחוצה למשימות מאתגרות יותר.
  • העדיפות איכות על כמות.
  • תזכרו שחיים רק פעם אחת

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הלחץ להצלחה בגיל צעיר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם התחושה שנשארתם מאחור – בקישור הזה

הצלחה ושחיקה – סיפור אישי / ElleOfTheMills

איך זה מרגיש להיות שחוקה לגמרי בגיל 19?

זה מה שקרה לאל מילס Elle Mills אחרי הצלחה גדולה מאוד ביוטיוב ובסרטון הזה היא מדברת על זה.

התמודדות עם הצלחה

רובינו מתמודדים עם הלחץ להצלחה בגיל צעיר, שעל כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה. אבל…. מה קורה אחרי שהצלחנו?

עכשיו צריך לתחזק את זה והלחץ רק הולך וגובר.

  • תוכלו להתרשם מזה קצת דרך השיר על מחשבות הרסניות של השיגיות יתר – בקישור הזה (לא פשוט)
  • ו…פרפרצוניזים יכול להיות מצב מאוד הרסני. תוכלו ללמוד למה זה מצב מסוכן כל כך ואיך אפשר להתמודד – בקישור הזה

אל מספרת שאחרי ההצלחה הראשונית שלה הלחץ רק הלך וגבר ואיתו הגיעו גם הדכאונות והחרדות. היא התחילה להפחיד את עצמה כשהיא הבינה שהיא רק מחכה לנקודת השבירה שלה, כשהיא תוהה בתסכול – “למה אני כל כך אומללה אחרי שהשגתי את כל מה שרציתי????”

אחרי שהיא התחילה לשתף את המצוקה שלה ברשתות החברתיות, דודי (שכדאי לכם מאוד לבדוק את השירים שלה – בקישור הזה, הזה והזה) אמרה לה לבוא ללונדון מהר,  כדי שכל החבורה שם תוכל להשגיח עליה ולעזור לה להשתקם (יוטיוביסטים ויוצרים מוכשרים אחד אחד). הם לא פתרו לה את כל הבעיות, אבל עזרו מאוד וליוו אותה בצעדים הראשונים בדרך לקבלת טיפולי מקצועי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Burnt Out At 19 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אזהרה – יש שם כמה קטעים קשים לצפייה (אם זה עלול לעשות לכם טריגרים, עדיף לוותר).

ומה קרה אחר כך????

אם אתם סקרנים, אל העלתה סרטון המשך The Aftermath of My YouTube Breakdown – מצבה הולך ומשתפר אבל עוד נשאר הרבה על מה לעבוד. היא משתפת על הדבש ועל העוקץ ואתם מוזמנים לראות:

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה

ואת הסרטון על מה לעשות כשהכל נורא וכשאתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

סקר קשב: התמודדות עם עצבים

אחרי שדיברנו על מה שמעצבן אותכם – בסקר הזה

הגיע הזמן לבדוק איך אתם מתעצבנים, כמה, למה ומה קורה עד שנרגעים 😉

אז… איך אתם מתמודדים עם עצבים?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

אתם מוזמנים לבדוק את שאר הסקרים – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסבר על איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב? – בקישור הזה

על ההבדל בין אחריות ואשמה / Will Smith

וויל סמית המהולל מסביר לנו על ההבדל בין אחריות ואשמה.

עיקרי הדברים

במהלך החיים יכולים לקרות לנו הרבה דברים רעים שהם לא אשמתינו, משום שלא אנחנו גרמנו להם ולא הייתה לנו שליטה על התרחשותם.

אבל!!!

החיים שלנו והאושר שלנו הם האחריות שלנו.

לקיחת אחריות אינה הודאה באשמה. יכול להיות שקרה לכם משהו באשמת מישהו או משהו אחר, אבל עם כל הכעס והכאב, אתם לא יכולים לסמוך על מישהו אחר לתקן משהו שנמצא באחריותכם, גם אם אתם בכלל לא אשמים בנזק שנגרם….

לקיחת אחריות על החיים שלכם, בין אם התחרבשו שם דברים באשמתכם או שלא, מונעת מכם להיכנס למצב אומלל וחסר אונים של תחושת קורבנות מתמדת. במובן הזה, לקיחת האחריות ללא קשר להטלת האשמה, יכולה להעצים אתכם מאוד.

וויל מדגיש שלקיחת אחריות היא לא הודעה בעצמה, אלא הכרה בכוחות הפנימיים שלכם. היא לא פותרת את האשמים מאשמתם, אלא מאפשרת לכם לקחת בחזרה את השליטה בחיים שלכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fault Vs Responsibility by Will Smith FULL SPEECH ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלו על כישלון – בקישור הזה

ואת ההסבר על אחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

הלחץ להצלחה בגיל צעיר / Nathan Zed

היום נדמה שיותר ויותר אנשים נהיים מצליחים בגיל יותר ויותר צעיר. הרשתות החברתיות מעצימות את התחושה שצריך להצליח בחיים מהר ושזה עובד לכולם חוץ ממך…

אבל… צריך לזכור שאנשים בדרך כלל נוטים לשתף את ההצלחות שלהם ולא לתת במה פומבית לכל כישלון שהם חווים 😉

Nathan Zed משתף אותנו בסוד קטן – שבעצם אין תחרות, זה לא באמת משהו שקיים והחיים הם לא מבחן.

או בשיא הקלישאה “החיים הם לא תחרות אלא מסע אישי”, מה גם שכל אחד מגדיר הצלחה בצורה אחרת….

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Succeed by 25…OR FAIL FOREVER, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ואיזה הצלחות כבר צברתם (כדי לא לשכוח).

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על ההתמודדות עם התחושה שנשארתם מאחור – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לפתח את החוסן שלכם – בקישור הזה

עומס יתר ושחיקה / Jaiden Animations

האם קרה לכם פעם שהקרבתם את הבריאות הפיזית, הנפשית והקוגניטיבית שלכם, כדי להעביד את עצמכם אל עבר תשישות מוחלטת שמצריכה ימים שלמים של התאוששות?

אם כן, כנראה שאתם מתמודדים עם עומס יתר ושחיקה עצמית ו…. אתם ממש לא היחידים.

מה הקשר לקשב?

הסרטון הזה לא נוצר בהקשר של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל אנחנו נמצאים בסיכון יתר למצב של שחיקה עצמית משתי סיבות:

  • קושי בתפקודים ניהוליים שמקשה עלינו לווסת את עצמינו. על כך תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
  • נטייה לעסוק ביצירה ויזמות, שהם תחומי עיסוק שמועדים לפורענות בהיבט של תחזוקה עצמית. על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

עיקרי הדברים

  • החברה שלנו מדגישה ומהללת עבודה קשה והשקעת מאמץ, אבל הקו בין שני אלו לבין שחיקה עצמית הוא דק מאוד.
  • כולם יודעים ששחיקה עצמית זה רע, אבל בו זמנית עושים לזה אידיאליזציה (תחשבו על תקופת מבחנים).
  • הבעיות מתחילות כשאתם פוגעים בתחזוקה העצמית שלכם כדי להספיק ללמוד/לעבוד/ליצור יותר.
  • כשזה ממשיך לאורך זמן סף הסיבולת שלכם ויכולת ההתמודדות שלכם הולכים ומתפוגגים.
  • הדברים האלו יותר מידי נפוצים – זה קורה לכולם. מה גם שמשום שזה מסוג הדברים שנוטה להזדחל לאיטו, בדרך כלל שמים לב שזה קורה רק שאתם כבר עמוק בפנים. לכן חשוב מאוד להיות מודעים ולנסות לצמצם את התופעה ככל הניתן.
  • שחיקה נגרמת משלושה דברים:
    • תחושה של חוסר שליטה
    • תשישות רגשית
    • ו… היעלמות של תחושת ההישגיות
  • מותר וצריך לקחת הפסקות, לעסוק בפעילויות פנאי ולהיות עם אנשים – זה חשוב וזה לא עצלנות או בזבוז זמן
  • שחיקה עצמית לא בהכרח מעלה את הפרודוקטיביות שלכם, היא עלולה לפגוע באיכות של התוצר הסופי, או ברצון שלכם לחיות….
  • אל תמותו!!!!!

תוך כדי כל הדברים החשובים האלו Jaiden Animations משתפת אותנו גם בסיפור האישי שלה ועל חווית ההתמודדות שהיא עברה ועוברת.

מה אפשר לעשות כדי להימנע מזה?

  • על תתעסקו באותו הדבר יותר מידי זמן בלי הפוגה ובלי גיוון של פעילויות אחרות – זאת נוסחה בדוקה לאומללות
  • הקדישו זמן לתחזוקה עצמית – מלאו את מאגרי האנרגיות שלכם, אבל כמו שצריך!
    • התנתקו מהאינטרנט, תיפגשו עם חברים, תתעמלו קצת, הקפידו על שגרת שינה וכו
  • תתנסו בדברים חדשים ותשאפו לשפר את המיומנויות שלכם.
  • תיהנו מהחיים!!!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Burnout & Overworking Yourself ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

התמודדות עם מחשבות ורגשות הרסניים / Sorelle Amore

לכבוד הוא לי להציג לכם את הסרטון המדהים הזה של סרולה אמור על התמודדות עם מחשבות ורגשות הרסניים, שבו היא מתארת את התהליך האישי שלה בצורה שיכולה לעזור לכולנו.

לא כל יום יכול להיות מושלם.
בהקשר הזה אני ממליצה לכם לבדוק גם את השיר של דודי על הימים הרעים – בקישור הזה

סרלה הקדישה יום טוב כדי לכתוב לעצמה מכתב שיעזור לה בימים פחות טובים והיא מציגה לנו אותו בסרטון.
היא אומרת שיש ימים שבהם נדמה שהכל מתחרבש ונופל וכל המאמצים שלנו לא מצליחים לשנות את זה.
ברגעים כאלו מחשבות ורגשות הרסניים מתחילים להציף, לכן במכתב הזה היא מזכירה לעצמה כמה נהדרת שהיא באמת.

אחד המשפטים היותר חזקים שהיא אומרת שם הוא שרוב האנשים מעריכים יתר על המידה את מה שאפשר לעשות ביום, אבל לא מעריכים מספיק את מה שאפשר לעשות במשך שנה. זה חשוב מאוד במיוחד עבור אנשים עם הפרעת קשב שנוטים להיות אקסטרה מושפעים ממה שקורה עכשיו (על עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא הסבר נוסף – בקישור הזה)

החלומות שלכם לא מטורפים ואתם יכולים להגשים אותם!
אבל אתם חייבים, לשאול, לעבוד ולהאמין בתהליך – גם אם אתם לא בטוחים מי אתם ולאן אתם הולכים, תמשיכו להתקדם

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dealing with self-destructive feelings. I’m definitely not ok today ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את השיר על מחשבות רעילות – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

יוצרים לבד ביחד / חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג

הרבה אנשים מוצאים את עצמם לומדים, עובדים או יוצרים לבד ומסתבר שזה לא דבר פשוט בכלל.

חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג בסרטון “יוצרים לבד ביחד” כדי לדבר על הקשיים והאתגרים המאפיינים את צורת העבודה הזו ולהציע דרכים להתמודדות יעילה יותר.

חשוב להדגיש שהמצב הזה קשה ומאתגר בלי שום קשר להפרעת קשב וריכוז ADHD. לכן גם אנשים נוירוטיפיקלים שאין להם קשיים מיוחדים, עלולים להיכנס למעגל הדחיינות והחרדה שתמר מתארת בסרטון. כמובן שהשילוב עם הפרעת קשב יוצר אתגר גדול עוד יותר.

אז שיהיה לנו בהצלחה ואל תשכחו להיות מדהימים!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “יוצרים לבד ביחד – חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

מבחן האנושיות – האם אתה אנושי? / Ze Frank

אם אי פעם תהיתם אם אתם בסדר?
האם אתם כמו כולם? או האם אתם כמו שצריך להיות?
מה זה בכלל אומר להיות אנושי? וכו
זה הסרטון בשבילכם ^_^

זה פראנק Ze Frank מציג לכם את מבחן האנושיות.
המבחן הזה נועד לבדוק אם אתם אנושיים.

אתם מוזמנים להקשיב להיגדים הבאים ולהרים את היד כשאתם מרגישים שמשהו תקף עבורכם, הייתי מפרטת לכם את השאלות אבל….
זה לגמרי יהרוס את החוויה – ממליצה בחום, תענוג של הרצאה שעוד תישאר איתכם אחר כך ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Ze Frank: Are you human? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלו על המרדף אחרי האושר – בקישור הזה

ואת ההרצאה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה

לא לפחד מכישלון – ליפול ולקום! / אולפנת הדר, Nerdwriter1

מלמדים אותנו להצליח, דוחפים אותנו להצליח אבל… לא ככה עובד העולם.

למידה זה תהליך. נדיר להצליח דברים חדשים בפעם הראשונה ולפעמים גם בשנייה, בשלישית וברביעית. כדי להצליח מה שהכי חשוב זה ללמוד להיכשל ולא לפחד מהנפילה.

שני הסרטונים שלפניכם אמנם לא מתייחסים להפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל הם מאוד רלוונטיים לנו משום שיש לנו נטייה מוגברת לפקשש ולחרבש כל מיני דברים. אז אמצו אותם לליבכם וזכרו שלא נכשלתם כל עוד שאתם ממשיכים לנסות 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון קליפ אולפנת הדר גנים 2018 “נופל וקם” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

ו…. זה לא הכל

מסתבר שהקונספט של לצבוע סדקים בזהב הוא לא חדש. למעשה הוא משקף עיקרון יפני עתיק עם סיפור מקסים שעומד מאחוריו, שהוביל לפיתוח תחום אומנותי שלם המכונה Kintsugi.

רוצים לשמוע עוד?

צפו בסרטון Kintsugi: The Art of Embracing Damage, על האומנות של היפנית המקסימה הזו ועל העיקרון הפילוסופי שעומד מאחוריה.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של וויל סמית על כישלון – בקישור הזה

ואת הסרטון על פיתוח חוסן אישי והתמודדות עם כישלונות – בקישור הזה


תמונה: By Haragayato CC BY-SA 4.0

ההשפעה של תרופות שונות להפרעת קשב על התפקוד הרגשי / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מתאר את ההשפעות השונות של תרופות להפרעת קשב וריכוז ADHD על מצבים רגשיים, בהתאם למנגנונים המוחיים שדרכם הן פועלות.

שימו לב – האתר לא נועד לייעוץ רפואי

אם אתם חווים תגובה רגשית לא רצויה בעקבות נטילת תרופות להפרעת קשב, יש לחזור לרופא המטפל.
כמו כן, חשוב שבמקרים כאלו הרופא המטפל יהיה פסיכיאטר, שידע לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי נכון.

עיקרי הדברים

  • התרופות הממריצות, של “משפחת הריטלין” עוזרות לווסת את התפקודים הרגשיים על ידי דיכוי של המערכת הלימבית. עם זאת חשוב לציין שהפרעת קשב לא כוללת פגיעה במערכת הלימבית. המשמעות היא, שדרך הפעולה של התרופות האלו על הפן הרגשי, היא על ידי צמצום עד מניעה של יצירת התגובות הרגשיות הנורמטיביות של אנשים עם הפרעת קשב. לפי ברקלי, זו הסיבה לכך שכחמישית מהמטופלים בתרופות האלו מדווחים על השטחה רגשית. זהו מצב שבו האדם חש שהוא אמנם פועל בצורה הרבה יותר יעילה, אך “ללא רגש” – מה שנהוג לתאר בלשון הדיבור כהתנהלות “רובוטית”. ברקלי מציין גם שמידת ההשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית קשורה למינון, על כן מצב זה מתרחש בדרך כלל בעקבות מינונים גבוהים של החומר הפעיל.
  • לאנשים שרגישים להשפעה של התרופות הממריצות על המערכת הלימבית, יש אפשרויות תרופתיות אחרות. למשל, תרופות המבוססות על החומר הפעיל Atomoxetine, כמו סטרטרה Strattera אשר פועלות באמצעות מנגנון שונה. תרופות אלו לא משפיעות אל המערכת הלימבית שיוצרת את הרגשות, אלא על המערכת של התפקודים הניהולים שמווסתת אותן. כלומר, תרופות אלו משפיעות על האזורים שכן נפגעים מהפרעת קשב ויוצרים את קשיי הוויסות הרגשי. זו גם הסיבה שאנשים שנוטלים את התרופות מהסוג הזה לא מתלוננים על השטחה רגשית.

לכאורה נראה שעדיף להשתמש בתרופות הלא ממריצות כדי להימנע מהשטחה רגשית. עם זאת, התרופות הממריצות הרבה יותר טובות בשיפור תפקודי הקשב…..
זו הסיבה שהרבה פעמים רופאים בוחרים לשלב בין מינונים נמוכים יותר של התרופות השונות.
על ידי כך הם שואפים להגיע לכיסוי רחב יותר ומדויק יותר של הפן הקוגניטיבי והרגשי, תוך צמצום מירבי של תופעות הלוואי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dr Russell Barkley on ADHD Meds and how they all work differently from each other ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע על המנגנונים הנירולוגיים שמאחורי קשיי הוויסות הרגשי של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

איך לנהל שיחה קשה? / עו״ד מיכאל צור ויהודית כץ

יהודית כץ אירחה בפודקסט “חושבים טוב” את עו”ד מיכאל צור – מומחה למשא ומתן ותקשורת, כדי לדבר על שיחות קשות וההתמודדות איתן.
יחד הם שאלו ממה מורכבת שיחה קשה? מה תפקידן של הרגשות בשיחה כזו? ואיך יודעים לזהות שיחה קשה כשהיא מגיעה?

הם דיברו גם על האופן שבו כדאי לנהל שיחות קשות והדגימו כיצד ניתן להתכונן לקראתן, כך שיתנהלו על הצד הטוב ביותר בהתחשב בנסיבות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “חושבים טוב פרק 27 – איך לנהל שיחה קשה? עם עו״ד מיכאל צור” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להתמודד עם בריונות – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על הפרעת קשב וקשיי וויסות רגשיים במצבים חברתיים – בקישור הזה

הפרעת קשב ופיתול החגורה הקדמי – שליטה על ההתנהגות במצבים חברתיים ורגשיים / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר לנו על ההיבטים המוחים של הפרעת קשב וריכוז ADHD. הפעם הוא מתמקד באזור שמכונה פיתול החגורה הקדמי (ACC), אשר שייך למערכת הלימבית.

עיקרי הדברים

פיתול החגורה הקדמי מתחלק לשני אזורים פונקציונליים (תפקודיים):

  • החלק העליון מסייע בקבלת החלטות עבור קונפליקטים חברתיים, שבהם להתנהגות שלנו יהיו השלכות חברתיות בהמשך הדרך. הוא מאפשר לאדם לעצור, לשקול את המצב ולבחור בהתנהגות שתשרת אותו בצורה הכי טובה לטווח הארוך.
  • החלק התחתון מסייע בפתרון קונפליקטים רגשיים. הוא מעורב בתהליך הדיכוי של רגשות חזקים, במצבים שבהם הבעתם כלפי חוץ עלולה לפגוע באדם בטווח הארוך.

מסתבר שאצל אנשים עם הפרעת קשב פיתול החגורה הקדמי יותר קטן ופחות פעיל בהשוואה לכלל האוכלוסייה. בהתאם לכך, הוא מעורב בקשיי הוויסות הרגשיים ובתגובות האימפולסיביות של אנשים עם הפרעת קשב במצבים חברתיים. פגיעה באזור הזה מובילה לסף תסכול נמוך, חוסר סבלנות, “פתיל קצר”, קושי לסבול המתנה ועוד

הוא מסביר גם את ההבדל בין הקשיים בוויסות רגשי של אנשים עם הפרעת קשב לבין הפרעת במצב רוח (כמו למשל הפרעה דו-קוטבית), שבאות לידי ביטוי בצורה שונה. הוא מדגיש שבהפרעת קשב הרגשות מתעוררים בצורה נורמלית כתגובה לסיטואציה והקושי הוא בוויסות שלהן. כתוצאה מכך במצבים שבהם אנשים אחרים יבחרו לדכא את הרגשות שלהם, לאנשים עם הפרעת קשב יהיה הרבה יותר קשה לשלוט ברגשותיהם. או במילים אחרות, ההבדל בין אנשים נוירוטיפיקלים ואנשים עם הפרעת קשב הוא לא ברגשות או במצב הרוח, אלא בביטוי ההתנהגותי שלהם וביכולת לשמור על המטרות האישיות בטווח הארוך.

בין היתר הוא מדבר שם גם על היפראקטיביות, פיצול קשב ומולטיטסקינג, היפר פוקוס ו…. למה אלו לא המונחים המתאימים ביותר לתאר את מה שקורה לאנשים עם הפרעת קשב 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 2a” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב ADHD – בקישור הזה

 

רדפו אחר האושר הזה! / zefrank1

כולנו רוצים להרגיש יותר טוב, אבל…. לא תמיד זה בא בקלות

בסרטון הזה Ze Frank מסביר לנו מדוע חשוב לרדוף אחרי האושר באופן פעיל ו… גם מדגים לנו כמה שיטות מאוד משעשעות לעשות את זה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Chase That Happy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הפוסט על ציפטפוט והרגעים שבהם הכל מסתדר פתאום  – בקישור הזה

ואת ההסבר על הומור וצחוק בקומדיה חזותית – בקישור הזה


תמונה: By Ivicabrlic CC BY-SA 4.0

מחשבות שעולות לכם בראש כשאתם חולים / MyHarto

האנה הארט מסבירה בצורה מקסימה את כל המחשבות שעוברות לנו בראש בזמן מחלה. היא מתארת את כל התהליך – מהרגע שמרגישים קצת לא טוב עם האופטימיות שזה יעבור מהר, דרך התובנה שזה הולך לקחת זמן, על למינון יתר של סדרות טלוויזיה, לתחושה שזה לא יגמר אף פעם כשלפתע כן מרגישים יותר טוב, אבל זה לא מחזיק יותר משעה…

אם זה נשמע לכם מוכר, דעו שאתם לא לבד בתהליך הזה ותזכרו שהכי חשוב לנוח דווקא כשקצת מתחילים להרגיש יותר טוב 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון THOUGHTS YOU HAVE WHEN YOU ARE SICK ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת הסרטון שלה עם ג’סיקה על פיג’יטים – בקישור הזה

אני לא מרשה לך לדבר ככה לחבר/ה שלי! – איך לעזור לאנשים שאתם אוהבים לפתח הערכה עצמית חיובית / Anna Akana

אנה מספרת לנו כמה היא מעריכה את החברים שלה. לכן היא מאוד מופתעת בכל פעם שהם מקטרים על עצמם והיא כל הזמן מזכירה להם כמה הם נפלאים ומדהימים, אבל…  זה לא ממש עוזר…

היא חשבה על זה והגיע למסקנה שגם לה לא יעזרו תישבוחות כאלו כשהיא “יורדת” על עצמה, כי כולם מצפים לשמוע דברים טובים מהחברים שלהם וזה לא באמת מעודד או משכנע.

אז במקום זה, כל פעם שחברים שלה אומרים על עצמם דברים רעים היא קמה וצועקת – “תפסיקו להיות מגעילים לחברים שלי!”

ו…. זה עובד ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Calling out your friends ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלה על למה צריך חברים בכלל – בקישור הזה

ואת ההסבר על חברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

היכשלו מוקדם, היכשלו הרבה והיכשלו קדימה / Will Smith

כן כן, האחד והיחיד – וויל סמית, התחיל לעשות סרטונים ביוטיוב ויש לנו הרבה מה ללמוד ממנו!

הפעם הוא מסביר לנו למה כדאי להיכשל מוקדם והרבה.

הוא מספר שהוא מאוד מתוסכל מאנשים שיש להם יחסים שליליים עם כישלון. הוא טוען שהכישלון הוא חלק מרכזי מהיכולת שלנו להצליח. לדעתו, לא רק שצריך ללמוד איך להרגיש בנוח עם כישלון אלא שצריך ממש ללכת לחפש אותו. זאת משום שהכישלון הוא המקום שממנו אפשר ללמוד, לגדול ולצמוח.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fail Early, Fail Often, Fail Forward ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על למה כדאי להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

בצד השני של הטיפול הרגשי – מה המטפל שלך חושב עליך? / Kati Morton

האם תהיתם אי פעם מה קורה בצד השני של הטיפול הרגשי?

קתי מסבירה לנו מה המטפל חושב עלינו בזמן הטיפול.

עיקרי הדברים

  • מטפלים הם בני אדם
  • אין הלך מחשבה קבוע בדברים האלו, כי לכל מטפל יש את הגישה והסגנון שלו.
  • דברים שרואים משם – בגלל שהמטפלים הם אנשים חיצוניים ניטרליים שלא מעורבים רגשית בחיים שלכם, יש להם את היכול לראות דברים הרבה לפניכם. אבל… אסור למטפל להיכנס לתסכול או לנסות לחשוף אתכם לתובנות שאתם עדיין לא מוכנים להגיע אליהן. המטפל צריך לכוון אתכם בעדינות.
  • מטפלים שמים לב להכל – האם אתם יוצרים קשר אין ומאיזה סוג, האם אתם מפגינים אי-שקט מוטורי במהלך הפגישה, האם אתם אוהבים לשבת על קצה הכיסא או להישען אחורה באופן מלא? זה חשוב כדי לוודא שהאבחנה שניתנה אכן נכונה, כדי לשים לב אם משהו לא טוב עובר עליכם וכדי לוודא שהטיפול אכן מתאים לכם ועובד בצורה יעילה.

בנוסף, קתי גם חושפת את כל הדברים שמאחורי הקלעים – כמו, מה עושה המטפל שלכם בין המפגשים, מה הוא כותב כל הזמן וכו

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What a therapist really thinks ABOUT YOU!, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו מהחוויות האישיות שלכם בטיפול (רק אם אתם רוצים).

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על מתי צריך ללכת לטיפול – בקישור הזה

ועל מה שצפוי לכם בפגישה הראשונה עם המטפל – בקישור הזה

שלום לך אושר – על סערת הרגשות שמגיעה דווקא כשלרגע הכל נראה בסדר / dodie feat. Thomas Sanders

אני שמחה להציג בפניכם שיר מקסים של דודי ותומס, על רגעי האושר השבריריים וסבך הרגשות שעלולים להתלוות עליהם כשאנחנו חווים אותם כמצבים שבריריים וחולפים בלבד.

נושא השיר לא מתואר במפורש. סביר להניח שדודי לא מדברת כאן על הפרעת קשב, אלא יותר על קשיים רגשיים כמו הדיכאון (שעל ההתמודדות איתו היא מדברת באופן גלוי). עם זאת, משום שהפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא עם מצבים רגשיים לא פשוטים (או ליצור אותם), הרבה מהשירים שלה יכולים מאוד להתאים גם לנו. הנטייה שלה לא להתייחס באופן מפורש (אם בכלל) למקור הקשיים, אלא להתמקד בחוויה עצמה ובהתמודדות עם הקושי באשר הוא מאפשרת הזדהות מאוד רחבה.

בין היתר, תוכלו כבר למצוא באתר את השירים שלה על:

הפעם היא מתארת את הרגע שבו האושר קופץ לביקור שבו לפתע חוזרת תחושת השמחה. אבל? האם זה יישאר? האם בריא לקוות לזה? פתאום עולות להן כל המחשבות, דווקא ברגע המיוחל שבו הכל מתחיל סוף סוף להשתפר.

בדואט המקסים הזה דודי מייצגת את עצמה מול תומס שמייצג את האושר החולף, כששניהם מודעים עד כאב לשבריריות המפגש ולפרידה הצפוייה.
מול סבך הרגשות המעורבים שדודי מביעה תומס עונה לה: “אל תנסי להילחם בזה, אני כאן ללילה ואחכה לך על שניפגש שוב” ומשם הדיאלוג ממשיך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dear Happy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להתמודד עם תחושת כישלון – בקישור הזה

ואת השיר של ציפיטפוט “וכשבא לי” – בקישור הזה

סודות לשעת מצוקה – זה הולך להשתפר / doddleoddle

כשמישהו קרוב לנו נמצא במצוקה, לא תמיד נוכל להבין מה עובר עליו או לפתור עבורו את הבעיה, גם אם מאוד היינו רוצים.
אבל, זה לא בהכרח מה שצריך כדי לעזור.

השיר הזה מאוד התחבר לי עם ההסבר על האמפתיה שתוכלו לראות – בקישור הזה
כי לפעמים מספיק בעיקר שנהיה שם. שנודה בחוסר ההבנה שלנו, שנודה בכך שהצד השני גם לא יכול להבין אותנו עכשיו ונלחש לו בסוד  – שזה נכון שכואב עכשיו ושאנחנו רואים את הכאב, אבל עוד יבוא היום שבו כל זה ישתפר.

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולים לחוות ימים מאוד קשים, לצד ימים טובים מאוד. על רכבת ההרים הזו תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כשאתם במצב רע ומישהו סתם אומר “יהיה בסדר” זה בעיקר יעצבן. אבל כשאתם מרגישים שרואים אתכם ושמרגישים את הכאב שלכם גם אם הוא לא ברור, גם כשלא תאמינו לצד השני שהכל עוד יסתדר, האמונה שלו שמובעת בצורה כנה ואמפתית, יכולה לעורר בכם את הניצוץ הראשוני של התקווה ולפחות קצת לעודד. לפעמים המעט הזה הוא המון.

או במילים של דודי:

“אני יודעת שאני לא מבינה…
אבל יבוא היום שתוכל להיגד בכנות שאתה בסדר
אני מבטיחה לך שהכל יחזור להיות הגיוני…
יש מאה אנשים שישמעו אותך בוכה
ואני מבינה שהם לא מבינים
אבל הם אוהבים אותך כל כך שלא תתחרט על זה”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון secret for the mad || dodie  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אם תרצו תוכלו לראות גם את הקליפ הרשמי – בקישור הזה, אבל לדעתי הסרטון הזה יותר יפה ויותר משקף את המצב.

אהבתי מאוד את המיקום של הזמרת דווקא מחוץ לדלת, במסדרון. בהתחלה זה מרגיש תמוהה לאור האווירה האינטימית והקרובה של השיר מנסה ליצור (הרי מדברים על סודות, לא?). אבל, במצבים כאלו כולם מרגישים רחוקים ודווקא ההכרה והקבלה האותנטית במצב – שאותו אדם שקרוב לליביינו כרגע כואב ומרוחק מאיתנו, הן אלו שיכולות לעזור למילים לחדור ובכל זאת להגיע, הן אלו שבונות את הבסיס שיאפשר בהמשך ליצור מחדש את תחושת הקירבה.

ו… אם אתם מרגישים צורך בתמיכה קהילתית יותר, ממליצה בחום לבדוק גם את גרסת המקהלה המרגשת – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע ההסבר על מדוע זה בסדר להיות לא בסדר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם אותם ימים קשים – בקישור הזה


תמונה: By Mayaoren CC BY-SA 3.0

חוסר ערך, מי צריך ערך? / Roie Kenut

בסרטון הזה רועי מסביר לנו למה אין לו ערך ולמה זה דווקא דבר טוב שהוא מבסוט ממנו.

הוא אומר שהמטרה שלו בחיים היא לא להיות בעל ערך, אלא להיות הוא עצמו בצורה הטובה ביותר שבה הוא מסוגל. לתת את עצמו ואת המחשבה שלו.

שמתם לב פעם מתי אתם מרגישים חסרי ערך?

רועי אומר שהוא מרגיש חסר ערך כשהוא נח צהריים, כשהוא עובד פחות, כשהוא מתקשה במשהו ששאר האנשים סביבו מצליחים בו. כשהוא דוחה דברים ולא מצליח לעמוד בדברים.
נשמע לכם מוכר?

זאת משום שלמרות שהקטע הזה לא נכתב על הפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר באופן מאוד מדויק את התחושות שתוקפת אותנו לעתים קרובות מול הניסיון לעמוד ב”קצב החיים”.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “חוסר ערך, מי צריך ערך?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר של אופרה על למה כדאי לכם לשמור על עצמכם – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

מחשבות רעילות של הישגיות יתר / Faith Marie

השיר המקסים והחד הזה של Faith Marie עוסק במחשבות הרעילות של הישגיות יתר.

אמנם השיר לא מדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל מציג את העולם הפנימי של אמנים ויוצרים. הוא מדבר על החשש מהפרויקט הבא – האם אצליח?
תהליך היצירה מאוד מורכב וכולל הרבה עליות ומורדות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.
מה גם שבתום התהליך, הפרסום של התוצר המוגמר עומד בפני ביקורת שגם איתה צריך להתמודד, כמו שתראו – בקישור הזה.

אז מה אתם מרגישים כשאתם יושבים מול הדף החלק?
איך אתם מתמודדים עם החשש מהיצירה הבאה?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Faith Marie – Toxic Thoughts ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר שלה “ילדה קטנה” – בקישור הזה

ואת ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה

סודיות בטיפול רגשי / Kati Morton

קתי מסבירה לנו על סודיות בטיפול הרגשי, אחרי שפנו אליה עם הרבה שאלות בנושא.

הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא עם קשיים רגשיים או ליצור אותם. לכן במקרים רבים הטיפול הרגשי הוא חלק חיוני מהמערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב.

שימו לב:

קתי מדברת בסרטון הזה על החוקים האמריקאים בנוגע לסודיות. אמנם הם די חופפים לחוקים בארץ, אבל הם לא בהכרח זהים.
כמו כן, החוקים שהיא מדברת עליהם נכונים לגבי פסיכולוגים. בהחלט ייתכן שמטפלים אחרים יהיו נהלים שונים.
לכן בכל מקרה, כדאי לברר את הסוגיה הזו לפני שמתחילים טיפול.

*תזכורת – האתר לא נועד להחליף יעוץ מקצועי, אם יש לכם שאלה משפטית פנו לעורך דין.

עקרי הדברים

מטפלים מייחסים חשיבות רבה לנושא הסודיות, כדי שתוכלו להרגיש נוח ובטוח לספר להם את כל מה שעובר עליכם.

אבל… ישנם מספר מצבים שבהם המטפל יכול או אף מחויב להפר את הסודיות:

  • אם חתמתם על טופס ויתור סודיות.
    זו אופציה חשובה במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, משום שהמערך הטיפולי שלנו הוא רב תחומי ותקשורת בין אנשי המקצוע שעובדים איתנו יכולה לתרום רבות לקידום התהליך. ייתכן גם שנרצה לבקש מהמטפל לצור קשר עם אנשים קרובים לנו כמו בני משפחה, בני זוג וכו. בכל מקרה, שימו לב שבטופס שאתם חותמים עליו כתוב בדיוק עם מי מותר למטפל ליצור קשר ולצורך מה.
  • אם יש חשש שאתם או אנשים אחרים נמצאים בסכנה.
  • אם יש חשש להתעללות בקטינים או בבוגרים שאינם עצמאיים.
  • צו בית משפט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Your Confidentiality in Therapy? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפגישה הטיפולית הראשונה – בקישור הזה

ואת ההסבר על מתי בכלל צריך טיפול רגשי – בקישור הזה

פרפקציוניזם, למה זה לא טוב לכם ואיך אפשר להתמודד? / Kati Morton

קתי חוזרת אלינו עם הסבר על פרפקציוניזם. היא מסבירה למה לא כדאי לנו לנסות להיות מושלמים.

מה זה בכלל פרפקציוניזם?

פרפקציוניזם היא הנטייה לחתוך באופן כפייתי ובלתי פוסק אל עבר מטרות בלתי ניתנות למימוש ומדידת ההערכה העצמית על פי פרודוקטיביות והישגיות.

מאפיינים עיקריים

  • חשיבה של שחור-לבן (הכל או כלום)
  • ביקורתיות רבה כלפי העצמי והזולת
  • סטנדרטים ומטרות לא מציאותיים
  • חבלה עצמית ודחיינות (כתוצאה מהלחץ להשיג שלמות).
  • הערכה עצמית נמוכה ודיכאון.

איך אפשר להתמודד עם זה?

  • מודעות – לשים לב כשזה קורה ולנסות לאתר טריגרים
  • לאפשר לעצמכם לא לעשות דברים עד הסוף
  • לענות לקולות השליליים בראש שלכם
  • ללמוד לקבל עזרה מאנשים אחרים – אתם לא צריכים לעשות את הכל לבד

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Trying to be perfect is bad for you! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על OCD – בקישור הזה

ולשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים כמו שאתם – בקישור הזה


תמונה: By Chestie Nut  CC BY-SA 4.0

התמודדות עם ימים רעים / DarkSquidge

קורה שבאים עלינו גם ימים לא טובים. TomSka, מכיר את המצב הזה מקרוב משום שהוא סובל מדיכאון קליני. תוכלו לשמוע את הסיפור שלו – בקישור הזה.
בסרטון הזה הוא נותן לנו כמה טיפים להתמודדות עם ימים רעים, שבאים לכולנו בתדירות כזו או אחרת, גם אם מסיבות שונות.
הוא גם מזכיר לנו שהוא מדבר רק מהניסיון של עצמו ושהוא לא מומחה לבריאות הנפש (נא להתייחס בהתאם).

עיקרי הדברים

  • זה בסדר לא להיות בסדר
  • אם אתם רוצים לשנות משהו בכם או בנסיבות שאליהן נקלעתם, תעשו את זה מתוך אהבה עצמית. מסתבר שתיעוב עצמי הוא לא מקור אמין למוטיבציה 😉
  • ספרו לאנשים הקרובים אליכם מה קורה אתכם
  • להקפיד (או לנסות להקפיד) על תחזוקה עצמית
  • אם אפשר, לקחת יום חופש
  • במקרה הצורך לא להסס לפנות לאנשי מקצוע

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Bad Days ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר על הימים הרעים – בקישור הזה

ומה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

טיפול רגשי – מתי המטפל שלך לא יוכל להמשיך לראות אותך יותר? / Kati Morton

קתי מתארת כמה סיטואציות שבהן המטפל שלך לא יוכל להמשך את הטיפול הרגשי.
חשוב שנבין אותן כדי שנדע להתייחס בהתאם.

עיקרי הדברים

  • אם אין הענות לטיפול
  • אם אין התקדמות
  • צריך טיפול דחוף יותר מסוג אחר (למשל, מצב רפואי אקוטי)
  • אם המטפל חושש לביטחונו האישי
  • אם לא ניתן תשלום עבור המפגשים
  • אם אותו המטפל נפגש אתכם גם במסגרת טיפול זוגי או משפחתי

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why I won’t see you anymore ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מתי להתחיל או לחזור לטיפול רגשי – בקישור הזה

ועל מה הולך להיות בפגישה הראשונה – בקישור הזה

5 סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי / Kati Morton

לפעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו צריכים טיפול רגשי או לא. במיוחד אם כבר טופלנו בעבר ואנחנו מתלבטים אם לחזור לטיפול.

סימנים שכדאי ללכת לטיפול:

  • אם אתם בוכים או דומעים הרבה ללא סיבה מיוחדת
  • אם אתם חושבים הרבה מחשבות שליליות
  • אם אתם חוזרים להרגלים רעים מהעבר
  • אם הרגשות שלכם שולטים בכם
  • אם יש לכם מחשבות על מוות או התאבדות

כמו כן, תזכרו שטיפול רגשי יכול לעזור לכולם בכל זמן. גם אם אין לכם אחד מהסימנים האלו ואתם רוצים סתם לדבר, לסדר את הראש, לדבר עם מישהו או לשפר את החיים שלכם זה גם בסדר.

לא צריך להרגיש נורא כדי לפנות לטיפול, עדיף לפנות בשלב מוקדם שבו הטיפול יכול להיות יעיל יותר ולחפש בנחת את איש המקצוע שמתאים לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 5 Signs that You Need Therapy! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי – בקישור הזה

ועל הפרעת קשב וניהול כעסים – בקישור הזה

מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי? / Kati Morton

המענה המלא להפרעת קשב וריכוז ADHD הוא רב תחומי ומותאם אישית. קשיים רגשיים יכולים לבוא עם הפרעת קשב או להתפתח בעקבותיה, לכן במקרים רבים יש גם צורך במענה רגשי.

משום שרגשות זה נושא רגיש וחוסר ידיעה זה דבר מפחיד, קתי הכינה לנו סרטון כדי להסביר מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי.
אבל… כמו שכדי לקבל תרופות לקשיי ההתארגנות שלנו אנחנו צריכים להתמודד עם המון בירוקרטייה, כך גם כדי להגיע לטיפול הרגשי צריך להתמודד עם  לא מעט רגשות….

משום שגם ככה יש לנו נטייה לדחיינות, החששות העולים סביב התחלת הטיפול מקשים על המצב עוד יותר.

הסרטון הזה נועד להקל על התהליך של פנייה לטיפול רגשי, על ידי כך שנוכל לדעת לקראת מה אנחנו הולכים. בתקווה שזה יעזור למי שזקוק לטיפול רגשי להרים את הטלפון הראשון. חלק מהדברים כאן נכונים רק עבור טיפול פסיכולוגי, אבל חלק מהם נכונים גם עבור טיפולים אחרים כמו אימון אישי וכו. כמו כן, חשוב לזכור שיש הבדלים בין אישיים בין המטפלים השונים הנובעים מאופי, סגנון עבודה, סוג הטיפול ועוד.

עיקרי הדברים:

  • מטפלים עסוקים בטיפול ובשעת הטיפול לא נהוג לענות לטלפונים, לכן סביר להניח שלא יענו לכם בפעם הראשונה שתתקשרו.
    מה לעשות? פשוט תשאירו הודעה כדי שיוכלו לחזור אליכם.
  • בדרך כלל יגידו לכם לבוא כמה דקות קודם לפגישה הראשונה כדי לסגור כמה פינות בירוקרטיות, כמו מילוי שאלון של פרטים אישיים, הסדרת דרכי התשלום וכו.
  • “שעת טיפול” היא בעצם פגישה בת 50 דקות (ולא 60), זאת בכדי לאפשר למטפלים אפשרות להתארגן בין הפגישות.
  • בפגישה הראשונה המטפל ינסה להכיר אותך.
    לכן סביר ישאלו אותך שאלות כמו: מה הביא אותך לטיפול? מה הקשיים שלך? האם היית בטיפול בעבר? המטפל ירצה לשמוע גם איך הולך לך בעבודה/לימודים/משפחה וכו.
  • יש מטפלים שרושמים לעצמם דברים תוך כדי טיפול וכאלו שלו. זה עניין של סגנון אישי.
    אם אתם רוצים לדעת מה כתבו אליכם, אתם בהחלט יכולים לשאול.
  • בסוף הפגישה ישאלו אותך אם תרצי/ה לקבוע פגישה נוספת לשבוע הבא, כי בדרך כלל עובדים בפורמט של מפגשים שבועיים.
    אם אתם רוצים תקבעו, אם אתם לא רוצים אתם לא חייבים לקבוע.
    אין לכם מחויבות להמשיך אצל אותו המטפל שהתחלתם איתו, זה נתון לבחירתכם.
    למעשה, בזמן שהם מתשאלים אתכם אתם יכולים גם לתשאל אותם 😉
  • צריך לשלם כשאתם שם.
    זה יכול להראות מוזר, אבל זה ממש כמו שאתם הולכים לבית קפה או מספרה.
    אפשר ורצוי לברר מראש את אפשרויות התשלום ולוודא שזה מתאים לכם.

ולסיום – זה אף פעם לא מפחיד כמו שאתם חושבים 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What happens during a first therapy appointment? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את פאנל בריאות הנפש שהיא הנחתה – בקישור הזה

ואת המאמר על טיפול פסיכולוגי להפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By aussiegall CC BY 2.0

זה בסדר לא להיות בסדר / Anna Akana + תובנות של חן ספקטור

אתם יודעים, החיים הם לא תמיד דבש ופרפרים… יש ימים ותקופות שקל יותר לחיות ויש כאלו שבהם יותר קשה. הפרעת קשב וריכוז ADHD מן הסתם לא ממש עוזרת לשמוח ולצהול כל הזמן, בעיקר בגלל הקטע שהיא פוגעת לנו לפחות בשני תחומי חיים באופן משמעותי ומתמשך, אתם יודעים – זה יכול להיות מעיק. אם אתם רוצים לשמוע מתי קושי הופך להפרעה – לחצו כאן ואם אתם רוצים לשמוע למה הפרעת קשב היא לא “מתנה” לחצו כאן. בנוסף, אחד מהמאפיינים של הפרעת קשב זה תנודתיות בתפקוד. כלומר, הקטע של “יום עסל יום בסל” עובד אצלינו יפה. תוכלו ללמוד על רכבת ההרים הרגשית של הפרעת קשב – בקישור הזה. ככה שאיך שלא תסתכלו על זה יש לנו סיבה ממש טובה גם להרגיש נחס ולא להיות בסדר ו…. זה בסדר לא להיות בסדר.

אבל בכל זאת….

הרבה פעמים לא נרגיש נוח להודות לעצמינו שמצבינו לא טוב, להגיד לאחרים זה יכול להיות קשה עוד יותר ו… כשהם מנסים לשכנע אותנו עם המון כוונות טובות שבכל זאת הכל בסדר, או שאנחנו כן צריכים להרגיש טוב עכשיו – זה יכול לגרום לנו להרגיש עוד יותר רע, או לחילופין לנסות להתכחש למה שמציק לנו באותו הרגע ולתת לו להמשיך להתבשל לנו בבטן (ואתם יודעים שהוא לא ישב שם בשקט).

אז אנה מדברת בדיוק על הקטע הזה בסרטון שלה. היא לא מתמקדת בהפרעת קשב, אלא מדברת על הסיטואציה הכללית.

עיקרי הדברים:

קודם כל אנה מזכירה לנו שהחיים לא תמיד מסתדרים איך שקווינו. לאחרונה היו לה יותר ויותר ימים שבהם היא הרגישה לא בסדר, אבל כשהיא ניסתה לדבר על זה היא מקבלת תגובות שלא ממש עוזרות לה. בעיקר מנסים להסביר לה שחשוב להרגיש חיובי ומנסים להגיד לה איך להרגיש חיובי. כלומר, מתייחסים לעצם זה שהיא מרגישה רע כבעיה ומנסים לשנות את זה. אמנם ברור שיש כאן המון כוונות טובות, אבל בכך הם למעשה מתעלמים מהסיבה האמתית לתחושה הרעה ומשדרים חוסר לגיטימציה לרגשות שליליים, גם כשהם משקפים קשיים ומצוקות אמתיים.

אנה חושבת שזה נובע מחוסר נוחות לחוות רגשות שליליות. למרות שזה בהחלט מובן שאנחנו לא רוצים להרגיש רע, זה מונע את תהליך העיבוד הרגשי שיכול להוביל להחלמה. מה גם שהניסיון להסתיר כל הזמן את הרגשות השליליים יכול להיות מתיש ומייגע.

אז היא דיברה על זה עם הפסיכולוגית שלה ומסתבר שאפשר גם אחרת. מסתבר שזה בסדר להיות גם לא בסדר. לא רק זאת, אלא שזה הרבה יותר טוב להיות בסדר עם זה שאתם לא בסדר, מאשר לנסות להעמיד פנים שהכל בסדר כשזה לא מה שבאמת קורה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון It’s OK to not be OK ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מה לעשות כשאתם לא בסדר – בקישור הזה

ולשמוע את השיר על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

ו…. אם כבר זכיתם ליום טוב, תהיו מאושרים ותחגגו אותו כראוי כי זה לא ברור מאליו. אם עושים לכם פרצופים על זה תראו להם את ההסבר – בקישור הזה

איך להתמודד עם בריונות? / Learning information

הסרטון הזה מסביר בצורה נהדרת איך אפשר להתמודד עם בריונות, או מה שכונה בספרות “התנהגות דומיננטית”. בחלק הראשון יש הדגמה של אינטראקציה “קלאסית” שבה הוא מנסה להתמודד כמו שרובינו היינו מגיבים. בחלק השני הוא מראה גישה שונה לגמרי ובסוף הוא מסביר למה זה עובד.

הוא מסביר שבריונות היא התנהגות שבה הבריון מנסה להשיג עמדת כוח על הקורבן. הבריון רוצה לנצח ולראות את הקורבן מפסיד. במצב הזה כל הבעה של רגש שלילי מצד הקורבן מעודדת את הבריון להמשיך. לכן אם תגידו או תראו שאתם כועסים, פגועים, עצובים וכו, לא סביר שזה יעזור ולהפך – זה עלול להחמיר את המצב.

מה יקרה אם נפגין חסינות רגשית?

חוסן היא תכונה מאוד חשובה, שתוכלו ללמוד עוד עליה – בקישור הזה.

אם באמת לא יהיה אכפת לכם מה אומר לכם הבריון, תוכלו להגיב באדישות שלא תעודד את המשך ההצקה. אם תהיו ממש טובים בזה תוכלו אפילו להגיב בנימה חיובית וידידותית שמאוד תקשה על הבריון להתמיד בתוקפנות שלו.

למעשה הוא מציע לראות את האינטראקציה הזו כמשחק שבו יש מנצח ומפסיד. אם הבריון הצליח לפגוע ברגשות שלנו הוא ניצח. אבל!!! אם תפגינו אדישות או ידידות, סביר להניח שהבריון ישתעמם ויניח לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Stop Bullying Best Tips  וספרו לנו בתגובות מה דעתכם?

שימו לב

הטיפים שמוזכרים בסרטון מתייחסים רק למצבים של תקיפה מילולית אשר נועדה לפגוע ברגשות.
הוא מדגיש שתקיפה פיזית אינה בריונות אלא אלימות, שהיא פשע שעליו יש להיענש.
לכן אם מישהו מכה אותך, מן הראוי לכעוס ובמקרה הצורך לא לחשוש גם לפנות לעזרה.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הפוסט על קורבנות אלימים – בקישור הזה

ואת המסמך של משרד החינוך בנוגע לאלימות – בקישור הזה


תמונה: By Nickolas Titkov CC BY-SA 2.0

וכשבא לי: ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב / חן ספקטור

ציפי שביט, היא אחת מגיבורות הילדות שלי ושל עוד רבים וטובים בארצינו הקטנה. היא מככבת בשיר הפתיחה של התכנית הנוסטלגית ציפיטפוט (מילים: יורם טהרלב, לחן: רוני וייס), אשר מוגש כאן לפניכם. השיר הזה לא נכתב על הפרעת קשב והוא עלה לשידור בתקופה שעדיין לא הייתה מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב. עם זאת, הוא מצליח להעביר בצורה מדויקת וחיננית להפליא את אחד ההיבטים המורכבים יותר של הפרעת קשב – ההשפעה הקיצונית של המוטיבציה (ההנעה) על התפקוד.

את מילות השיר תוכלו למצוא – בקישור הזה

באופן כללי הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה ה”נורמלית” שמוכרת לרוב האנושות מחיי היום יום. ההבדל העיקרי הוא בעוצמה, בתדירות ובהשלכות. חשוב לזכור שקושי הופך להפרעה רק כאשר הוא פוגע בצורה משמעותית ומתמשכת בתפקוד ואיכות החיים של האדם. הסבר נוסף על כך תוכלו לשמוע – בקישור הזה. לכל האנשים קל יותר לעשות פעולות כשהם חשים מוטיבציה לעשות אותן וקשה יותר בהיעדר המוטיבציה. אצל קשב זה יכול להיות ההבדל בין ביצוע מצויין לבין חוסר יכולת לתפקד. כלומר, כולם מושפעים ממוטיבציה, אבל אנשים עם הפרעת קשב מושפעים ממנה באופן מוקצן.

שני צדדיו של המטבע

זה יכול להיות נחמד כשנמצאים בצד המוצלח של התופעה הזו. אבל, זה הרבה יותר בעייתי כשנמצאים בצד השני.

כשצריך לעשות משהו משעמם

הבעיה הראשונה והישירה יותר היא הקושי לתפקד ללא רמות עניין ומוטיבציה גבוהות. כלומר התלות של אנשים עם הפרעת קשב ברמת העניין והמוטיבציה לצורך התפקוד. זהו אחד הגורמים המרכזיים לקושי של אנשים עם הפרעת קשב לתפקד במצבים שאינם אטרקטיביים במיוחד ולבצע משימות שגרתיות שחיוניות לתפקוד היום יומי. קושי זה משתלב גם עם הקושי בתפקודים ניהוליים שעליו תוכלו לשמוע יותר – בקישור הזה. כשאתם חושבים על מטלות שקשורות לתחזוקת הבית – דרושה גם יכולת ארגון וגם יכולת לתפקד בתנאי של חוסר עניין. פעמים רבות, הקושי הכפול הזה גורם להנמכה משמעותית בתפקוד.

וכשיודעים שאתה עושה יופי את מה שכיף ומעניין

הבעיה השנייה יותר מורכבת ונובעת מחוסר הבנה של הסביבה. משום שהאנשים הקרובים לאדם רואים את יכולותיו הגבוהות במשימות שמעניינות אותו, הם לא מבינים את חוסר היכול או הקושי לתפקד במצבים שבהם רמת העניין נמוכה. זה נכון במיוחד אם אותם מצבים מערבים פעולות שנחשבות לפשוטות יחסית. מכיוון שהם לא מבינים את הקשר של הפרעת קשב לתופעה זו, במקרים רבים האדם יואשם בדברים שאינם בשליטתו, כמו עצלנות או חוסר אחריות. על הנזק שבהאשמות מסוג זה תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם – בקישור הזה.

ככה שלא רק שזה קשה יותר, אלא שזה גם פחות לגיטימי

ועכשיו לכו תבקשו סיוע והבנה…..

על ההתמודדות מול תגובות הסביבה על קשיים בלתי נראים תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

אבל על המחשב הוא יושב שעות!

אחת התלונות הנפוצות של הורים לילדים עם הפרעת קשב היא על הפער בין היכולת לשבת שעות על משחקי מחשב, לבין יכולת ההתמדה במטלות בית הספר. השוואה זו ללא ההבנה של המעורבות של הפרעת קשב מובילה כאמור למסקנות שגויות. כתוצאה מכך, אותו ילד עלול לסבול מהאשמות שווא ולעתים הדבר גם יוביל למניעת אבחון וטיפול. זאת משום שאנשים עלולים להסיק בטעות שעצם היכולת להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב שוללת את האפשרות להפרעת קשב. זאת למרות שאותו הפער, אמור להיות דווקא מקור לחשד מרכזי.

כדי להבין מדוע דווקא משחקי מחשב יכולים לתפוס את הקשב שלנו כל כך טוב, תוכלו לשמוע את ההסבר של ג’סיקה – בקישור הזה. היא מסבירה שם גם איך אפשר להשתמש בעקרונות האלו בהקשרים אחרים של חיים האמתיים. כמו כן, היא מראה איך אפשר להפוך את חווית הלמידה בבית למהנה יותר – בקישור הזה. כלומר, חשוב לזכור שהיכולת לשבת שעות על משחקי מחשב אינה שוללת הפרעת קשב ושאפשר לנצל את הידע הזה לטובתנו.

אז לפחות נחגוג כמו שצריך כשזה כן עובד

עכשיו סגרנו מעגל ואנחנו חוזרים לשיר. זה אומנם נחמד לדעת שזו לא אשמתנו שאנחנו מתקשים במצבי שעמום. זה גם מועיל מאוד שאנו יכולים להסביר את הפער הזה לסביבה ושאנחנו יכולים לנסות להשתמש במודעות הזו כדי לגבש לנו אסטרטגיות התמודדות. אבל…. כל זה לא אומר שזה כל כך פשוט לעורר לנו את העניין והחשק. תחשבו מתי הייתה הפעם האחרונה שממש התלהבתם ממשהו שהסעיר את כל מהותכם? כמה פעמים זה קרה בתקופה האחרונה? בשנים האחרונות?

“ואז לפתע….”

כשמשהו כן מסתדר פתאום וכן בא לנו והכל פתאום קורה כאילו מאליו – למה שלא נחגוג?

ואם כבר חוגגים, למה לא לתת לציפי שביט המלכה לתת את הקצב?

ועכשיו, כשאתם רואים אותנו ממש מתלהבים ממשהו, תוכלו לדעת שהשמחה כפולה. גם על מציאת הדבר המלהיב וגם על כל היכולות המנטליות שפתאום נפתחות לפנינו – הרי אנחנו לא רגילים לגישה כל כל חופשית אליהם בשגרה האפורה. אז תשמחו בשמחתנו ובבקשה…. בבקשה בבקשה, אל תשתמשו בזה לרעתנו אחר כך. זה לא תמיד קורה הרבה ולא תמיד אפשר לדעת מתי תהיה הפעם הבאה. תנו לנו לזהור, תיהנו מהאור ותעזרו לנו לנחות בחזרה במציאות כשההתלהבות דועכת (או כשדרישות החיים לא מאפשרות לנו להמשיך). אנחנו נעריך את זה מאוד – תודה!

מוכנים?

הפעילו את הסרטון, הקשיבו לשיר הפתיחה של ציפיטפוט ושימו לב במיוחד למילים של הפזמון.
אחרי זה, תכתבו בתגובות אם אתם מזדהים ואם עלה לכם המצב רוח 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים בדיוק איך שאתם – בקישור הזה

ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה שמסבירה יותר לעומק את הביטוי של הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Ирина Лепнёва CC BY-SA 3.0

על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה / ריצ’רד לבוי + הסברים ותובנות של חן ספקטור

ההתמודדות של אנשים עם קשיים בלתי נראים מתחלקת לשתיים:

  1. התמודדות מול התסמינים שיוצר מקור הקושי וההשלכות שלהם על התפקוד היום יומי
  2. התמודדות מול הסביבה החברתית שמתקשה להבין ולקבל את הקשיים

על הסכנה של האשמת האדם בדברים שאין בו, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
ואת ההסבר של ריצ’רד על גודל הקושי של התמודדות עם קשיי למידה, תוכלו לראות – בקישור הזה

מול כל הכיתה

ריצ’רד לבוי משתף אותנו בסיפור על ילד שהתמודד עם מספר קשיים:

  1. קושי טכני בקריאה בעקבות לקות למידה
  2. חשש מחשיפת הקושי באופן פומבי מול חבריו ללימודים
  3. אלימות ביתית

לכאורה הייתם חושבים שהאלימות שממנה סבל בבית היא הצרה הגדולה ביותר שלו. זה מה שאני חשבת בתחילת הסיפור, במיוחד לאור התיאור הקשה בהתחלה (אזהרה, לא ללב חלש). הקושי בקריאה מתייחס להישגים ללימודים ואני כבר מרגישה את אלו שיגידו שציונים זה לא הדבר הכי חשוב ובכך יסגרו את הנושא ויצפו מכולם להמשיך בסדר היום. גם אם אתם לא מהאנשים שסבורים כך, אני בטוחה שכבר נחשפתם בעבר לאמרות מסוג זה. בלי להיכנס לבעייתיות של טענה זו, אציין רק שהיא מובילה לכך שאנשים רבים ימעיטו בגודל הבעיה ובכמות המשאבים שראוי לדעתם להשקיע בהתמודדות מולה. כתוצאה מכך, כמות המשאבים העומדת לרשות אותו אתם בכדי להתמודד עם הקושי שלו עלולה להצטמצם. אם מדובר בהבנה ותמיכה של המבוגרים ואנשי החינוך מסביבו, אם במניעת אבחון או בצימצום הגישה לטיפול מקצועי.

ומי פה התרגש מפוטנציאל הפדיחות מול החבר’ה?

באמת, עם יד על הלב. מתוך כל הסיפור הזה כמה מכם חשבו שזו בכלל סוגיה שיש לה משקל משמעותי בהתחשב בקיומן של השתיים האחרות?

התשובה היא – אותו הילד. הוא חשב זה הכי נורא.

מה קרה שם?

לאותו ילד עם קשיי קריאה ואב אלים הייתה מורה. במסגרת השיעורים המורה נהגה לבקש מהתלמידים לעמוד מול הכיתה ולהקריא. מתוך הסיפור ניכר שהיא לא הייתה מודעת לקשיים המשפחתיים והאקדמיים של הילד, או שלא ייחסה להם חשיבות. כך או כך היא התייחסה אליו כמו כל ילד אחר וציפתה שיעמוד ויקריא מול כולם.

הילד לא היה יכול לסבול את המחשבה של ההשפלה הפומבית מול חבריו לכיתה. הבושה דחפה אותו לדרכים נואשות שבהן יוכל להתחמק מהסיטואציה.

רוצים לדעת איך הוא התמודד?

לסיפור המלא צפו בסרטון Rick Lavoie Story: Taking A Beating to Avoid Reading.
כדי לא לעשות לכם ספוילרים, אמשיך את הדיון לאחר הסרטון.

בעיה של מוטיבציה, אבל מסוג שונה

בתיק האישי של אותו הילד נמצאה הערה מהמורה לפיה אין לו מוטיבציה. האמנם?

לטענתו של ריצ’רד הייתה לו המון מוטיבציה, אבל היא הופנתה למקום אחר. המוטיבציה שלו הייתה להימנע מהבושה שבחשיפת הקושי שלו בקריאה מול כל החברים. הוא היה מוכן אף להיחשף לאלימות קשה על בסיס שבועי כדי להימנע ממנה. איך אפשר להגיד שלילד כזה אין מוטיבציה?

מה אפשר לעשות?

החלק העצוב ביותר בסיפור הזה הוא שהיה ניתן למנוע אותו, או לפחות את החלק שבו הילד הרגיש צורך לחשוף את עצמו לאלימות נוספת באופן מודע ויזום. מצבים מסוג זה הם מה שמתכוונים אליהם כשמדברים על בעיות משניות בעלות אופי חברתי-רגשי. אי אפשר ל”רפא” או “למנוע” לקות למידה משום שהיא מולדת. אבל איתור של מקור הקושי וטיפול בו בשלב מוקדם היה יכול לשפר את יכולת הקריאה באופן שהיה פחות משפיל ומביש עבור הילד בסיטואציות מסוג זה. הקנייה של יכולת סנגור עצמי ואסרטיביות היו יכולות לעזור לו להתמודד בצורה יעילה וחיובית יותר מול המורה וחבריו לכיתה. תמיכה רגשית הייתה יכולה לחזק את הביטחון העצמי שלו ולצמצם פגיעה של חוויות שליליות מסוג זה על תפיסת המסוגלות העצמית.

במילים אחרות, היה אפשר לצמצם את הקושי הטכני שלו בקריאה. היה אפשר לצמצם את המצוקה הרגשית מול הסיטואציה והיה אפשר לתת לו כלים לשפר את הסיטואציה עצמה. כל זה עוד לפני שדיברנו על המורה עצמה שגם אליה נגיע. מה שחשוב לי להדגיש בשלב זה הוא שרק על ידי איתור וטיפול מוקדם היה אפשר למנוע את המצב שבו הילד מרגיש שהדרך היחידה שבה הוא יכול להשתחרר מהמצוקה שלו היא על ידי סיכון עצמי וחשיפה חוזרת ונשנית לאלימות קשה בבית.

הדרכת מורים

אני מאמינה שלאותה המורה היו כוונות טובות ושהיא עשתה ככל יכולתה לקידום התלמיד במסגרת הידע והכישורים שהיו לה. אני מאמינה שאם היא הייתה מודעת לגודל המצוקה שהיא עוררה בתלמיד ובהשלכות של מצוקה זו היא הייתה נמנעת מכך. הבעיה הייתה חוסר מודעות. משום שלאותה מורה לא היו הכלים וההכשרה הדרושים לאיתור מקור הקושי האמתי היא ייחסה את התנהגות התלמיד לחוסר מוטיבציה.

כל המאמצים שלה לא הועילו ואף החמירו את המצב משום שלא טיפלה בגורם הנכון.

חשיבותו האבחון והאיתור המוקדם

כיום נוהגים לקשר בתקשורת בין אבחון לבין התאמות וציונים. ההטעיה הזו מסוכנת מאוד בדיוק מהסיבות האלו. יכולות להיות הרבה מאוד סיבות לכל מיני קשיים. הדרך היחידה לדעת מהו הגורם או שילוב הגורמים האמתי הוא דרך בדיקה של כל חשד למקור הקושי על ידי אנשי המקצוע הרלוונטיים. רק לאחר בירור מעמיק של הסיבה להיווצרות הקשיים ניתן לבנות מערך טיפולי הולם, אשר ייתן את המענה הנדרש למען שיפור התפקוד ואיכות חייו של האדם כמו גם מניעה של בעיות משניות וצבירה של פערים.

לכל גורם אפשרי למקור הקושי יש טיפול שונה. כבר ראינו איך חוסר איתור גורם להזנחה של מקור הקושי והתפתחות קשיים משניים. איתור שגוי עלול לגרום גם להזנחה, גם לבזבוז של זמן ומשאבים יקרים שיכולים היו להיות מוקדשים לטיפול בגורם האמיתי וגם כפי שראינו עלולים להחמיר את המצב. זה נכון גם עבור המענה החינוכי שראינו בסיפור הזה אבל גם עבור כל מענה מתחום אחר.

משום שפירוש שגוי עלו להוביל להזנחה, בזבוז משאבים ואף החמרה במצב חשוב מאוד ללכת לאבחון מקצועי עבור כל חשד לגורם הקושי. אם יש ספק בקשר לתוצאות האבחון או חוות הדעת של אנשי המקצוע יש לפנות לחוות דעת שנייה ואף שלישית ורביעית במקרה הצורך. האבחון לא נועד להקל על המערכת או על המבוגרים האחראיים בסביבתו של הילד. הוא לא נועד להפוך את הילד לרובוט או מכונת ציונים צייטנית. הוא נועד להציל חיים. במקרים קיצוניים כמו זה ממש מדובר בסכנה פיזית מידית. בהקשר של הפרעת קשב מדובר בין היתר גם בהקטנת הסיכון לפגיעה פיזית בעקבות הקשיים בתפקודים ניהוליים, שבין היתר עלולים ליצור גם נטייה מוגברת להיכנס למצבים מסוכנים ולהיפצע (תוכלו ללמוד עוד על נושא הבטיחות בהקשר של הפרעת קשב – בקישור הזה). במקרים אחרים מדובר ביכולת להשתלב בחברה כאדם בוגר בעל יכולת להגשמה עצמית חיובית ובונה, במקום “להסדר איכשהו” ולשרוד בקושי, או לחילופין להזדקק לתמיכה ממסדית.

זה אינטרס של כולם

האבחון והמערך הטיפולי שבעקבותיו חיוניים למימוש שיוויון ההזדמנויות של האדם. הם מאפשרים לו להפוך מנטל לנכס עבור החברה שבה הוא חי. אין זה עניינם של אנשים עם קשיים או בני משפחותיהם בלבד, אלא של החברה כולה. זאת משום שההתמודדות עם אנשים שלא זכו למענה הולם בילדות, נופל על הקופה הציבורית והמרחב הציבורי בבגרותם. לאומת זאת, התרומה של אנשים שזכו לתמיכה הולמת מגילאי הילדות, באה לידי ביטוי הן בהרחבת קופה הציבורית והן בשיפור ופיתוח של המרחב הציבורי – אם בתרבות, בכלכלה, בטכנולוגיה, בחברה או בכל תחום אחר.

משום שהחברה היא זו שמשלמת על הכישלון שלה במתן שוויון הזדמנויות והיא זו שקוצרת את הפירות של הצלחתו,
הרי זה אינטרס של כל האזרחים באשר הם וכך יש להתייחס לנושא זה.

אז פעם הבאה שאתם נתקלים במישהו שמזלזל בחשיבותו של האבחון והמערך הטיפולי,
בבקשה האירו את עיניו והפיצו את המידע ברבים – דור העתיד שלנו יודע לכם מאוד.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על התמודדות של לומדים עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה

ואת ההשוואה של ההתמודדות החברתית בין אנשים עם הפרעת קשב לאנשים עם OCD – בקישור הזה


תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0

דיכאון, הקשר וקווי הדמיון שלו להפרעת קשב / Daniel Howell + מחשבות של חן ספקטור

דניאל הוא יוטיוביסט מצליח, שכמה סרטונים שלו כבר נמצאים באתר שלנו. בדרך כלל הוא משעשע מאוד ומרבה להשתמש בהומור עצמי. אם תרצו, תוכלו להתרשם מאחד הסרטונים שלו – בקישור הזה. לכבוד יום בריאות הנפש הבין לאומי, הוא בחר ליצור סרטון מיוחד כדי לשתף אותנו בהתמודדות שלו עם דיכאון. בחרתי להביא בפניכם את הסרטון הזה, משום שלדעתי הוא משקף בצורה מאוד ברורה ומאוזנת את הנושא.

איך זה קשור אלינו?

דיכאון הוא אחד המצבים שיכול להראות כמו הפרעת קשב, להגיע עם הפרעת קשב או להתפתח בעקבותיה. לפני שנתחיל, חשוב לציין שבכל אחת מהאפשרויות הללו הטיפול שונה ולכן חייבים לעשות קודם כל אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר. תוכלו לקרוא על הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה.

התמודדות חברתית מול קושי בלתי נראה

אחד הדברים המשותפים לדיכאון והפרעת קשב הוא היותם קשיים בלתי נראים. כלומר, שניהם מצבים שלא ניכרים על האדם מבחינה המראה החיצוני הפיזי. אנשים שמתמודדים עם קשיים מהסוג הזה חווים אתגרים דומים באינטראקציה מול הסביבה החברתית. למשל, על הקשיים של OCD כקושי בלתי נראה תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כמו כן, על ההתמודדות עם קשיים בלתי נראים במסגרת הלימודים תוכלו ללמוד – בקישור הזה.

השוואה לחוויה ה”נורמלית”

בהקשר הזה יש הבדל משמעותי בין הפרעת קשב ודיכאון. כשאנחנו מדברים על הפרעת קשב אנחנו מתייחסים להקצנה של הנורמה. כלומר, כולם מידי פעם פחות מרוכזים ולפעמים שוכחים דברים, אבל!!! אצל אנשים עם הפרעת קשב זה קורה בתדירות ובעוצמה שפוגעות באופן משמעותי ומתמשך בשני תחומי חיים לפחות. תוכלו לשמוע הסבר על ההבדל בין קושי שכיחי להפרעה – בקישור הזה.

כאמור, דיכאון מתנהג אחרת. יש מובנים שבהם הוא דומה לתחושת העצב שכולנו מכירים, אבל הוא יכול גם להרגיש שונה לגמרי. אחד הדברים שדניאל מתאר זה חוסר הקשר בין התגובה הרגשית לאירועים במציאות. בעוד שעל פי רוב ניתן להתחקות אחרי המקורות לתחושת עצב, דיכאון יכול להתפרץ סתם כך בלי שקרה משהו מיוחד שעורר אותו.

כי ככה

הפתאומיות שבה דיכאון יכול להופיע, מזכירה לי בהשוואה גסה את הפן התנודתי של הפרעת קשב. התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב יכול להיות מושפע מגורמים חיצוניים כמו רמת התחזוקה העצמית (אוכל, שתיה, ספורט ושינה), מצב הרוח, התנאים הסביבתיים (כמות המסיחים) וכו. במצבים אלו האדם יכול לאתר את הגורם לפגיעה בקשב ולנסות להתמודד איתו כדי לשפר את המצב. אבל, לפעמים פשוט אין קשב כי ככה. למרות שאכלנו, למרות שישנו, למרות שאנחנו רגועים ושהסביבה נחמדה.

אנחנו רגילים לחפש סיבות וגורמים לקשיים שלנו. לכן, השילוב של חוסר הנראות ושל ה”גלים” הרנדומליים שבהם יכולים להופיע התסמינים יכול להיות מאתגר במיוחד לאדם ולסביבה. לפעמים אין סיבה. עכשיו המצב כזה כי ככה המוח החליט וזהו.

החשיבות של תחזוקה עצמית והקושי להתמיד בה

אחד הדברים שדניאל מתאר הוא כמות האנרגיה שהוא משקיע בתחזוקה עצמית. הוא מתאר כמה חשובה ההקפדה על אורך חיים בריא ליכולת להתמודד עם הקשיים. גם בהפרעת קשב התחזוקה העצמית חשובה מאוד ובשני המקרים היא מאתגר. הדיכאון מקשה על התחזוקה העצמית משום שהוא מרוקן את האדם מהאנרגיות הנחוצות לפעולה ומהרצון לפעול. הפרעת קשב מקשה על התחזוקה העצמית בכלל הפגיעה בתפקודים ניהוליים שעליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

למרות הקושי ולא בזכותו

אחרי שדניאל מתאר את כל המאמצים שהוא עושה בשגרת היום יום, הוא מדגיש שזה מה שצריך רק כדי להגיע למצב מתפקד. כלומר, זה לא שכל המאמץ של השחייה נגד זרם התסמינים מוביל לאיזו תוצאה מרשימה. זה רק שומר על נקודת הפתיחה. משם עוד צריך להתחיל להתקדם כדי להגיע לאן שרוצים.

אחד הדברים שדן מביא הוא התסכול של כל הדברים שהיה יכול לעשות ולהגשים, אם לא היה צריך להתמודד עם הדיכאון שלו. כל ההצלחות שלו היו למרות הדיכאון ולא בזכותו. מסיבות דומות אין לראות את הפרעת קשב כמתנה. הסבר על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.

דניאל מדגיש שדיכאון זה לא משהו מגניב או מסתורי. זו מחלה שלא נמצאת בשליטתו של האדם וזה מצב מבאס מאוד.
לכן אם אין לכם דיכאון, אתם צריכים לשמוח וללמוד איך אתם יוכלים לעזור לאלו שכן.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Daniel and Depression

אהבתם?

למידע נוסף על דיכאון ודרכי התמודדות – לחצו כאן

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מה אפשר לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה


הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.

איך להתמודד עם התחושה שנשארתי מאחור / Marie Forleo

מרי מלמדת אותנו איך להתמודד עם התחושה שנשארנו מאחור. הסרטון הזה אומנם לא מיועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל אני חושבת שהוא יהיה לנו שימושי במיוחד. אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב זה התפקודים הניהוליים, עליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. כתוצאה מכך קשה לנו בכל מה שקשור בהתארגנות ועמידה בלוח זמנים. ברוב המקרים נמצא את הדרך להגיע לאן שאנחנו רוצים אבל אין לדעת מתי בדיוק זה יצא לפועל 😉 זו הסיבה לכך שאנחנו עלולים לקנא באנשים בסביבתנו ולהרגיש רע עם עצמינו, במקום לשמוח עבורם ולפרגן להם.

איך יוצאים מזה?

יש בסה”כ שני דברים שצריך לעשות, אבל הם לא פעולות חד פעמיות אלה תהליכים מתמשכים:

  1. ללמוד להעריך כראוי את עיקופי הדרך שלכם – גם אם התחרבשתם מסביב, סביר להניח שלקחתם משם משהו שממשיך איתכם הלאה.
  2. להיגמל מהנטייה להשוות את עצמכם לאנשים אחרים – כי זה למעשה מה שמעורר את כל הרגשות השליליים על המקום שבו אתם נמצאים בחיים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Feeling Behind In Your Life? Watch This וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון האם אני כישלון – בקישור הזה

ואת השיר על כל הדברים היפים שמתגלים בזמנם האיטי והבלתי מתחשב – בקישור הזה

 

איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה? / How to ADHD

לדברי ג’סיקה זה לא שלאנשים עם הפרעת קשב קשה לעשות דברים או לסיים אותם. הקושי הוא לעשות דברים מסויימים בזמן מסויים. אחת הסיבות לכך שאנשים עם הפרעת קשב נוטים לדחות דברים היא החשש מההתמודדות עם המטלה. אבל… הדחייה רק מגבירה את החשש שמקשה עוד יותר על השלמת המשימה. בסרטון הזה תוכלו לשמוע כמה טיפים ודרכי התמודדות שיכולים לעזור לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Fight Your Procrastination Anxiety (and Win!) וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה

ואת ההסבר של ג’סיקה על איך לסיים פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

 

מהו דיכאון, איך אפשר לדעת אם יש לי ומה ניתן לעשות? / DarkSquidge + Kati Morton

דיכאון הוא אחד מאותם מצבים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב, לבוא יחד איתה או להתפתח בעקבותיה. אם עולה חשד יש לפנות לפסיכיאטר כדי לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי במקרה הצורך. הנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

בסרטון הזה TomSka מדבר עם Kati Morton על ההתמודדות האישית שלו ועל דיכאון באופן כללי. שניהם הופיעו בפאנל מאוד מעניין בנושא בריאות הנפש בווידקון שתוכלו לראות – בקישור הזה.

עיקרי הדברים

  • מבחינה פיזיולוגית, סרטונין ודופמין הם המולכים העצביים שמעורבים בדיכאון.
  • ההבדל בין עצב לבין דיכאון הוא רמת הפגיעה בתפקוד או באיכות החיים של האדם. המאפיינים העיקריים של דיכאון הם אנהדוניה (שלא נהנים לעשות מדברים שבדרך כלל אוהבים מאוד), חוסר איזון באכילה ושינה (פחות מידי או יותר מידי) וקשיים בריכוז.  אבל אל תאבחנו את עצמכם ואם יש חשד תלכו לאיש מקצוע.
  • הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה ולספר לאנשים שאתם מרגישים נוח איתם. אם הדיבור פנים מול פנים קשה לכם, אפשר להשתמש בתכתובת.
  • לקחת בחשבון שלפעמים תצטרכו לנסות כמה פעמים עד שתמצאו אוזן קשבת.
  • בדרך כלל המענה הוא דרך טיפול רגשי עם שילוב של תרופות במקרה הצורך. בנוסף (ולא במקום!) יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיי היום יום כדי להרגיש יותר טוב, כמו למשל: הקפדה על תחזוקה עצמית (אוכל, שינה, ספורט וכו) ועל מפגשים חברתיים פנים מול פנים.

בין היתר הם מדברים שם על איך ליצור סביבה חברתית תומכת ואיך להסביר לאנשים שחשובים לנו מתי ואיזה סוג של עזרה אנחנו צריכים. כמו כן, הם מתייחסים להבדל בין מחשבות כלליות על נושא המוות לבין מחשבות אבדניות ומה לעשות כשהן עולות.

הכי חשוב – לזכור שלמרות שזה יכול להרגיש כאילו אין תקווה ואין מוצא, תמיד יש דרך, המצב יכול להשתפר, מגיע לכם להרגיש טוב יותר ואתם לא לבד.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון All About Depression

ואם זה ארוך לכם מידי, אז TomSka הכין גם סרטון קצר יותר בנושא. סה”כ הבחור קומיקאי, אז זה לא ממש מפתיע שהוא ינסה לעשות סרטון לא דיכאוני על דיכאון. לדעתי זה יצא אינפורמטיבי ומשעשע לצפייה, בלי להסתיר את הכאב והסבל שהמצב הזה עלול לגרום. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Non-Depressing Depression Video ותתרשמו בעצמכם.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון של קתי על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה


תמונה: By Alfredo Borba CC BY-SA 4.0

הסיפור שלי / איתי פרלמן

מכיתה א’ ועד היום חינכו אותי ללמידה מבית ספר, לחטיבה ועד התיכון. היום כשאני בכיתה יב’, אני מסתכל אחורה ושואל את עצמי האם המבחן שהיה לי בכיתה ב’ במדעים או ג’ או ו’… שינה את המציאות שלי כיום? המורים שלי לימדו אותי שכל שנה קובעת ותמיד הסתכלתי עליהם וחשבתי שהם אומרים את זה לכולם ושהם מנסים רק להפחיד אותי, אבל היום כשאני מסתכל אחורה אני חושב שהם צדקו וכן המבחנים של כיתה ב’ במדעים השפיעו עלי. הרבה אנשים לא יסכימו עם הדעה שלי ויגידו “מה אתה מדבר שטויות הציונים של הבגרות משנים” ולא מה שהיה לפני.

אני, שמהגן, לא ידעתי לכתוב טוב והציונים שלי היו על הפנים לעומת שאר הכיתה תמיד הרגשתי “הילד הדפוק שלא מצליח”, וזה לא בגלל שלא התאמצתי, אלא זה בגלל הרעשים מסביב והמחשבות האין סופיות שהיו לי בראש שהפריעו לי להתרכז.
בכיתה ב’ יכול להיות שלא הצלחתי לעומת שאר הכיתה וקיבלתי 40 במבחן ונכון שהציון הזה לא השפיע על מי שאני היום אבל הציון הזה השפיע על הכוח הרצון שלי לשאוף לציון יותר טוב וניסיתי לשאוף גבוה יותר. כשהגעתי לכיתה י’ הציונים שלי לא היו נמוכים והכל בזכות זה שלא נשברתי והמשכתי להתמיד. נכון, אני עדין עם שגיאות כתיב ונכון שאין לי ציונים של 100 אבל המשפט שהולך איתי כבר מגיל צעיר הוא “שגם אם אתה נופל למטה למקום חשוך שאתה לא מוצא איך לצאת ממנו, תמיד תחפש את הניצוץ שבך שימצא לך את הדרך לעלות למעלה ובסוף להגיע למקום טוב יותר”.

הקשיים האלו כנראה השפיעו על הציונים שלי בעבר אבל גם השפיעו על כוח הרצון שלי להצליח בכל מיני תחומים. כיום אני מנסה להקים סטארט אפ לאופניים והכל מהכוח רצון שלי להצליח ולהשתפר. אני מקווה שכל ילד, נער מתבגר במצב שלי שמרגיש מדוכא על זה שהוא “קצת שונה מאחרים” מבחינת ציונים מבחינת יכולת הכתיבה שלו… שידע שהוא קיבל מתנה מהציונים הנמוכים, הוא תמיד יכול לשאוף גבוה יותר ובסוף עוד הוא יעקוף את כולם בסיבוב.

שמי איתי פרלמן, תלמיד כיתה י”ב.
פוסט זה כמו הרבה אחרים שאני מעלה אפשר למצוא בדף הפייסבוק שלי.
תודה לכם על ההקשבה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון “בכוח הרצון” על יחיאל ספקטור – בקישור הזה

ואת הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג – בקישור הזה

רגשות, מתח ובריאות / CrashCourse

הרגשות הן לא רק חוויות נפשיות, יש להן גם השפעה פיזיולוגית על הגוף שלנו. זה נכון גם עבור רגשות חיוביים וגם עבור רגשות  שליליים. מדקה 4:30 האנק מתחיל לדבר על ההשפעות של רגשות שליליים על הגוף שלנו. כמו שאתם בטח משארים, אם חווים אותם בתדירות גבוהה לאורך זמן זה לא עושה טוב לגוף שלנו. מדקה 5:11 הוא מתחיל לדבר באופן ספציפי על מתח – Stress.

מה הקשר להפרעת קשב?

המ… אה… טוב, נו – תכלס: יש לנו נטייה לדחות דברים לרגע האחרון (או קצת אחריו אפילו).

למעשה, הדחיינות היא מאפיין כל כך נפוץ של הפרעת קשב, שהקדשנו לה תגית שלמה במאגר המידע שלנו.
תוכלו להתרשם מכל הפוסטים בנושא – בקישור הזה.

האיום המתמיד של הדד-ליין בהחלט יכול להעלות את רמת המתח שלנו. לכן מאוד חשוב שנקפיד על איזון רגשי ונלמד דרכים שבהם טוב לנו להירגע. אבל… זה לא כל כך פשוט. שכן בטווח המידי המתח מעלה אדרנלין שמעלה את הריכוז. כלומר, ישנם מקרים שבהם רמות מסוימות של מתח, יכולות להעלות את התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב. זה בא לידי ביטוי בכך שפתאום מסיימים בלילה אחד מטלות שנדחו במשך חודשים. נשמע מוכר?

למעשה, לא מעט אנשים עם הפרעת קשב משתמשים בתופעה זו כאסטרטגיית התמודדות. לעתים זה נעשה באופן מודע ולעתים באופן אינטואיטיבי יותר. חשוב שתדעו שאמנם האדרנלין של הרגע האחרון אכן יכול לעזור לגיוס קשב ולסיום מטלות, אבל יש לזה מחיר בריאותי לטווח הארוך (כפי שתראו בסרטון).

כיצד ניתן לרכוש דרכי התמודדות ידידותיות יותר לפיזיולוגיה שלכם? זה בדיוק התפקיד של המערך הטיפולי הרב תחומי והמותאם אישית להפרעת קשב. עם זאת “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב, עלול להקשות על הימנעות מדפוסי התנהגות יעילים בטווח הקצר שעלולים להיות פוגעניים בטווח הארוך. תוכלו לשמוע הסבר של ברקלי על הנושא – בקישור הזה.

הפוסט הזה נועד לסייע להמחיש את הסכנות והמחיר של שימוש במתח כאסטרטגית התמודדות בחיי היום יום.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Emotion, Stress and Health וספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים על הנושא.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Flickr CC BY 2.0

הכלה / הדר פרבר

שָׁמַעְתִּי מִלָּה שֶׁאַתֶּם הַמְּבֻגָּרִים
מַכְנִיסִים הָמוֹן לְכָל מָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים:
הכלה. אני אפילו מכיר אֶת כָּל הצורות:
להכיל, הכלה, מכילים, מכילות.

כֻּלָּם מְנַסִּים להכיל אוֹתִי, אֲבָל
מָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא מֵבִין בִּכְלָל
זֶה שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁמְּנַסֶּה מוּל כֻּלָּם
לְהָכִיל אֶת הָרַעַשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה

ואת השיר “בדיוק בדיוק כמו שאני” – בקישור הזה


תמונה: הדר פרבר

עוגת אופסי – מה לעשות כשעשיתם טעות מביכה בלי כוונה? / MyHarto

ברוכים הבאים לעוד סרטון של האנה הארט. תוכלו לראות את הסרטון הקודם שלה על פרודוקטיביות – בקישור הזה ואת שיתוף הפעולה שעשתה עם ג’סיקה על התארגנות במטבח – בקישור הזה. הסרטון הנוכחי הוא חלק מהסדרה “המטבח השיכור שלי” שאתם כבר יכולים לתאר לעצמכם מה קורה שם 😉

הפעם היא מדברת על המצבים האלו שבהם אתם כל כך מנסים לעשות משהו נכון עד שלבסוף הוא מתחרבש לגמרי. או במילים אחרות – מה לעשות כשגיליתם שעשיתם פדיחה בלי להתכוון. משום שזו סדרת בישול היא החליטה ללמד אותנו איך להוציא מתוק מעז, על ידי הפיכת עוגת “אופסי” לעוגת “וופי!”. סרטון נוסף על התמודדות עם טעויות תוכלו לראות – בקישור הזה.

בקיצור, על כך נאמר “לא מפחידים קשב בפשלות

אז איך ממשיכים הלאה?

שוקולד עוזר. אז מתחילים בזה וכבר המצב מתחיל להשתפר!

באופן כללי מהשם של הסדרה אתם יכולים להבין שלא מתיימרים שם לעקוב אחרי הוראות המתכון באופן מושלם. הפעם האנה מנצלת כל הזדמנות כדי ללמד אותנו איך להמשיך ללכת, למרות המחשבות השליליות שכל פדיחה כזו עלולה לעורר. אז אם בא לכם לראות איך עושים את זה בזמן אמיתי, ואיך קצת הומור עצמי יכול לעזור – אתם במקום הנכון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון MY DRUNK KITCHEN: Whoopie Pie ותלמדו איך להימנע מהלקאה עצמית

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את פאנל בריאות הנפש שהאנה השתתפה בו – בקישור הזה

ואת הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה


תמונה: By Divya Kudua CC BY 2.0

איך לעורר השראה? / Charisma on Command

לבקשת הקהל הרי לכם סרטון נוסף של Charisma on Command הפעם הוא מנתח את הדמות של Wonder Woman בכיכובה של גל גדות. הוא מנתח בצורה מאוד יפה וברורה מה גורם לה להיות דמות מעוררת השראה. כדי לחדד את הדברים הוא משווה אותה לבלה – הגיבורה של דמדומים, שכמו שתראו…. פחות חזקה בתחום הזה….

עיקרי הדברים

וונדר וומן אינה מושלמת, אבל היא עושה הרבה דברים נכון. הנה כמה דברים שאפשר ללמוד ממנה:

  • שמחת חיים והתלהבות
  • אידאולוגיה, דרישות גבוהות ודוגמה אישית
  • להכיר בערכם של אנשים אחרים ולעבוד כחלק מצוות
  • התייחסות ביקורתית ומושכלת לסמכות
  • אסרטיביות, לקיחת יוזמה ואחריות אישית

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Wonder Woman Is So Insanely Inspiring וספרו לנו מה דעתכם בתגובות.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על דרכים להתחיל שיחה – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על איך להיות פופולריים – בקישור הזה


תמונה: By David Revoy CC BY-SA 3.0

סוג חדש דנדש של עצמי / Alicia Keys + חן ספקטור

אנשים גדלים אנשים מתפתחים וטוב שכך.
אבל…לפעמים לסביבה קשה לאכול את זה, במיוחד עם השינוי מהיר או קיצוני.
זו הסיבה לכך ששינויים לטובה לא תמיד מתקבלים בברכה.
לפעמים זה קורה דווקא עם האנשים שהכי קרובים לנו וזה יכול להיות כואב.

למה זה חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב?

כשמדברים על הפרעת קשב, כבר בתחילת הדרך תהליך האבחון כשלעצמו יכול לחולל שינוי גדול.
זה נכון במיוחד אם האבחנה ניתנת לראשונה רק בגילאי הבגרות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.

אחת הסיבות לכך, היא שפעמים רבות הפרעת קשב אינה מובנת כראוי על ידי הציבור הרחב. בעקבות זאת הסביבה החברתית של האדם עלולה לפרש את התסמינים בצורה שגויה, להאשים אותו בדברים שאינם במסגרת שליטתו, להניח שיכולותיו נמוכות מכפי שהן או להטיל את האשמה בפגמים באופיו. תופעה זו עלולה ליצר נזק רב. אם אתם רוצים לדעת על זה יותר תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם על הסיכון שבהאשמה של אדם בדברים שאין בו – בקישור הזה.

בהתחשב בכל אלו, האבחון של הפרעת קשב יכול לשפוך אור על התמונה המלאה ולספק מידע חדש שיסייע להבנת המצב. על ידי כך האבחון יכול לשנות את תפיסת העצמי של האדם ואת האופן שבו הוא מפרש את החוויות האישיות שלו. ייתכן שיגלה שהיו דברים שהוא הואשם בהם או הרגיש אשם לגביהם, אשר כלל לא היו באשמתו. התובנות החדשות עלולות לערער את היסודות והנחות היסוד שעליהם התבססו מערכות היחסים של האדם עם הסביבה שלו עד אותו היום. פתאום עכשיו כולם צריכים לבחון את הדברים האלו מחדש וזה לא פשוט.

אבל זה לא נגמר כאן

הרי לא עושים אבחון רק בשביל לקבל אבחנה. אחת ממטרות האבחון היא גם לאתר את המקורות לקשיים ולספק מידע אודות היכולות והמאפיינים האישיים של האדם, שישמש כבסיס לבניית מערך טיפולי מותאם אישית. גם לטיפול יש מטרה. הוא נועד לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. כלומר, הוא נועד ליצור שינוי. כך שאם הכל מתנהל כראוי, בהחלט הגיוני לצפות שזה ישפיע בצורה משמעותית על ההתנהלות של האדם עם עצמו ומול הסביבה.

במילים אחרות – סביר להניח שתהליך האבחון והטיפול בהפרעת קשב ישנה לא רק את ההבנה והפירוש של ההתנהגות, אלא גם את ההתנהגות עצמה.

יהיו דברים שיורגשו באופן מיידי ויהיו דברים שיבנו לאורך זמן. כמו כן, יתכן שיהיו דברים שיתנדנדו לפה ולשם, עד שימצא האיזון הנכון מול אנשי המקצוע. בכל מקרה, מדובר בתהליך שעלול לערער את הסטטוס-קוו של מערכות היחסים הקרובות של האדם. בין אם השינוי נוצר מצמיחה אישית, בין אם מאבחון, מטיפול או מכל סיבה אחרת – האנשים שמסביבנו יגיבו בדרכם.

יהיו כאלו שישמחו עבורכם ויתמכו בכם מהרגע הראשון, יהיו כאלו שיצטרכו לעבור את התהליך שלהם כדי להבין ולקבל את התהליך שאתם עוברים. יהיו גם כאלו שיצטרכו לראות במו עיניהם את השיפור כדי להאמין בו ו…. יהיו כאלו שהשינוי לא ימצא חן בעיניהם ויהיו כאלו שיתנגדו לעצם השינוי מהיותו שינוי, ללא קשר לטיבו.

ואם הסביבה לא מקבלת?

חשוב לציין שלא כל מי שמביע ביקורת או חשש בהכרח יוצא נגדיכם. טוב לשמוע את הדברים, כי יתכן שבסופו של דבר הם יאירו את עינכם ויתרמו לתהליך. זה נכון גם אם באותו הרגע לא יהיה לכם נעים לשמוע את הדברים. אבל… כמו שאתם רוצים שיבינו אתכם, כך גם אתם צריכים להראות הבנה לצד השני. כי נאה דורש נאה מקיים. הדרך הכי טובה לעשות זאת, היא ליצור דו שיח ברוח טובה. זה המקום לסינגור עצמי, אסרטיביות ופיתוח של מיומנויות חברתיות. כל אלו יכולים להיות חלק מהמטרות הטיפוליות. אתם יכולים גם להיעזר באנשי המקצוע שעובדים איתכם, כדי להתייעץ בנוגע ליחסים מול הסביבה ולחשוב מה הדרך הכי טובה לגייס את שיתוף הפעולה והתמיכה שלהם.

כאמור, אחד המכשולים הגדולים הוא חוסר ההבנה של הציבור בנושא הפרעת קשב. לצורך העניין יצרנו עבורכם קטגוריה שלמה של חומרי הסברה שתוכלו למצוא – בקישור הזה. תעברו עליהם בעצמכם קודם. אחר כך תבחרו את הפוסטים שאיתם אתם מזדהים יותר ושיתאימו לאנשים שאתם רוצים להעביר להם את המידע. גם כאן אפשר להיעזר באנשי המקצוע שעובדים איתכם, או במכרים משותפים שיעזרו לתווך בין הצדדים.

ואם זה עדיין לא עוזר?

ייתכן יהיו אנשים, שלמרות כל המאמצים שלכם, יתנגדו לשינוי החיובי שאתם מנסים לעשות. זה יכול להיות מתוך חוסר ביטחון שלהם, מתוך חשש משינוי, מתוך אינטרסים שלהם לשימור המצב הקיים, מתוך חוסר הבנה, חוסר מודעות או כל סיבה אחרת. אנשים כאלו עלולים לחבל בתהליך שלכם ולפגוע בסיכויי ההצלחה שלכם. זה יכול להיות קשה במיוחד כאשר מדובר באנשים שקרובים לליבכם. כדי לדעת איך להתמודד עם אנשים רעילים בחיים שלכם, צפו בסרטון ההסבר – בקישור הזה. בנוסף, אם אתם צריכים להרחיב את מעגל התמיכה החברתי שלכם, תוכלו ללמוד איך ליצור חברים חדשים – בקישור הזה. בכל מקרה, תדאגו לעצמכם ואל תשכחו להיות מדהימים!

השיר Brand New Me של Alicia Keys אמנם לא נכתב על הפרעת קשב, אבל הוא מדבר בדיוק על מצבים מהסוג הזה. כלומר, מצבים שבהם אתם סוף סוף עולים על המסלול הנכון, אבל דווקא האנשים שמהם ציפיתם לקבל את מרב העידוד והתמיכה, הם אלו שמושכים אתכם אחורה. זהו שיר יפה, מרגש ומקסים. לי אישית הוא מעלה דמעות בעיניים בכל פעם מחדש ועזר לי בלא מעט רגעים קשים.

רוצים לשמוע כבר?

הנה, קבלו את הקליפ הרשמי:

אם התרשמתם כמוני, תעבירו את זה לכל מי שצריך לעצור רגע ולאסוף כוחות כדי שיוכל להמשיך בדרך.

אהבתם?

האזינו גם לשיר על האור הקטן שלי – בקישור הזה

ולשיר “ילדה קטנה” – בקישור הזה


תמונה: By Afnanrauf CC BY-SA 4.0

פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD

מה שקורה כששתי יוטיוביסטיות עם הפרעת קשב משתפות פעולה?

יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.

קצת רכילות

בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.

למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.

לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?

אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

לא אכפת לי שכל העולם ידע מה הסודות שלי! / Mary Lambert

אני שמחה לשתף אתכם בשיר מדהים, מרגש ומשמח של Mary Lambert!

על מה ולמה?

בהתחלה היא מספרת על כל הצרות שלה. אחר כך היא אומרת שמגיל צעיר מלמדים אותנו להסתיר את הדברים שאנחנו לא אוהבים בעצמינו בתוכינו. היא בזבזה כל כך הרבה זמן בהעמדת פנים שהיא משהיא אחרת ונמאס לה להעמיד פנים. עכשיו כבר לא אכפת לה שכל העולם ידע את כל הסודות שלה – לדעתי זה מאוד משחרר 🙂

התחברתם?

אז למה אתם מחכים? צפו בסרטון, הקשיבו לשיר המדהים Secrets וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם על החיים!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר “ילדה קטנה” – בקישור הזה

ותנו לאור הקטן שלכם לזהור יחד עם השיר המקסים – בקישור הזה

מבט של יועצת על קשב, ריכוז ובעיות חברתיות / אביטל בריסק

היום רציתי לדבר אתכם קצת על קשיים חברתיים שחווים ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

כמובן, הפרעת קשב לא תמיד פוגעת בתפקוד החברתי ויש ילדים עם הפרעת קשב שמשתלבים חברתית נהדר. עם זאת, חלק ניכר מילדי הקש”ר (=> קשב וריכוז) כן יסבלו מקשיים חברתיים כאלה ואחרים. לכן חשוב להיות מודעים לנושא. בוודאי שמה שאני כותבת כאן הוא הכללה, ולא הכל רלוונטי לכל ילד. אבל יכול להיות שלפחות חלק הוא אכן מתאים לילד שלכם.

מהן הסיבות לקשיים חברתיים?

  1. חוסר קשב ילד עם הפרעת קשב לפעמים אינו קשוב מספיק לנעשה סביבו. הוא מפספס הבעות פנים, מילים, התרחשויות. ככל שיש יותר ילדים סביבו, כך הוא יתקשה לעקוב אחרי האינטראקציות, יעשה או יגיד דברים לא מתאימים, או יחווה הרגשה של חוסר שייכות.
  2. אימפולסיביות וחוסר בקרה על התנהגות ילדים כאלה יגיבו ויפעלו מתוך דחף ראשוני ללא מחשבה מקדימה. הם עלולים להיתפס בעיני הזולת כילדים מעצבנים או אלימים. כתוצאה מכך ילדים פגיעים יתרחקו מהם כדי לא להיפגע, וזה יגביר את תחושת הבדידות שלהם.
    ילדים אימפולסיביים לא מודעים מספיק למעשיהם לפעמים, וחווים שכולם כועסים עליהם ולא ברור להם על מה ולמה. במקרים אחרים הם יהיו מודעים להשלכות של המעשים, אבל יחשבו על זה רק רגע אחרי שהדבר כבר נעשה. כלומר, אחרי שכבר מאוחר מידי.
  3. חוסר ויסות רגשי – ילדי קש”ר רבים מתקשים לווסת הן את הרגשות והן את התגובות. הם חווים כל דבר בעוצמה אחרת: שמחה, התרגשות, פחד, כעס, עצב. הם ייפגעו בקלות, יכנסו לחרדה בקלות, יכעסו בקלות. הסביבה תעביר להם מסר של “הלו, מה יש? תרגע!” והם חווים את עצמם לא מובנים, לא מקבלים לגיטימציה לעוצמת הרגשות שלהם, לא לומדים לווסת אותם באופן נכון ורבים מהם יחוו התקפי זעם כתגובה לעוצמת הרגש המציפה אותם.
    חברים לא בקלות מכילים את העוצמות הרגשיות האלו, במיוחד בגיל הילדות. לכן הם נוטים שלא ליצור קשרים מעמיקים עם ילד לא מווסת רגשית מחשש להיפגע.
  4. תחושת ערך עצמי ירוד בלמידה – הילד נמצא במסגרת לימודית שבה יש דגש על הישגים לימודיים. כדי להיות בעל ערך עצמי, כל ילד רוצה להרגיש מסוגל להתמודד עם דרישות המסגרת. במידה ולא מצליח, הוא חווה את עצמו כשווה פחות, מתוסכל, וממילא לא יצליח להיות בעמדה חברתית מובילה. במצב כזה הוא עלול לבחור את תפקיד המפריע, הבריון, המציק. זאת משום שבתפקיד הזה הוא מרגיש שיצליח ובגדול.
  5. קושי להתמיד בפעילות או משחק – כדי ליצור קשר חברתי משמעותי, על הילד לשתף פעולה עם ילדים במשחקים מתמשכים. משחק דמיון, קלפים, אפילו כדורגל. ילדי קש”ר מאבדים ריכוז ועניין מהר. כתוצאה מכך ילדים אחרים עלולים להימנע מלהזמין אותם להצטרף למשחק. האי אם הם ממילא יעזבו באמצע, אז עדיף שלא יצטרפו מלכתחילה.
  6. קושי להפסיד בכבוד – רבים מילדי קש”ר חווים הפסד במשחק ככישלון ולכן מגיבים כלפיו בעוצמה רבה. חלק יבכו, יכעסו או יאשימו אחרים ברמאות. אם זהו דפוס קבוע, לא יזמינו אותם לשחק כדי להימנע מדרמות בסוף המשחק.

איתור המקור לקשיים – מאיפה זה בא?

נסו להבין מהו המקור העיקרי לקושי של הילד שלכם. האם הוא רוצה תמיד להוביל ולנצח? האם הוא מתעצבן או נעלב בקלות? האם הוא מציק מתוך ניסיון ליצור קשר? האם מתפרץ ברגעי תסכול? האם נדחף לתוך מערך עובד של קבוצה או שיח? האם מתבודד ומוותר על ניסיונות ליצור קשר? האם מצפה שכולם יזהו מה הוא מרגיש בלי שיגיד?

ניתן להיעזר במורה, לערוך תצפיות בגן שעשועים, חוג או מפגש חברתי. במקרה הצורך אל תהססו להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים. אבחון או הערכה רגשית יכולים לתת לכם הרבה מידע. אם תזהו את מקומות הקושי, זה ייתן לכם הרבה יותר בטחון מאשר סתם “יש לו בעיה חברתית”.

שיקוף

כלי ראשון שרוב ילדי הקש”ר זקוקים לו הוא שיקוף.
שיקוף שונה מביקורת. שיקוף הוא הפניית תשומת ליבו של הילד למה שמתרחש סביבו ולפי אילו סימנים היה יכול לזהות את זה בעצמו.

דוגמא:

ילד א’ משחק עם מי שיושב לידו (ילד ב’) משחק קצת אגרסיבי. ילד א’ צוחק, נראה שהוא נהנה מהמשחק. ילד ב’ מחמיץ פנים. הוא מנסה להדוף את הידיים של ילד א’, פניו מאדימות, נראה שעוד שנייה הוא יבכה.

התסריט הרגיל:

לרוב המורה הייתה פונה לילד א’ ואומרת לו: מספיק! והוא היה עונה בתמימות שהם משחקים.
אולי ילד ב’ היה מתלונן עליו והמורה הייתה כועסת על ילד א’, והוא היה מרגיש ששוב סתם כועסים עליו.

איך אפשר לשקף את זה?

פניתי לשניהם במשפט: תראו, אחד צוחק ואחד כועס.
ילד א’ הסתכל בהפתעה גמורה על ילד ב’ וזיהה שזה ממש לא מרוצה מהמשחק.
הוא נהיה נבוך וביקש סליחה מילד ב’.
באופן זה הפניתי את תשומת ליבו של ילד א’ להבעת פניו של מי שמשחק איתו, כדי שידע להסתכל עליו להבא.

שיקוף עוזר מאוד גם לילדים המתקשים להפסיד בכבוד.
“אתה מתעצבן שנטע ניצחה אותה, אבל תראה, עכשיו היא עצובה. לא נעים לה, ולא נראה לי שתרצה לשחק איתך שוב”.

המללה

כלי שני הוא המללה (מהמילה “מלל” => היכולת להסביר את הדברים במילים).

ילדים אלו זקוקים להמון תרגום מילולי מצדנו. למשל:
“רצת מהר כי התרגשת, ולא שמת לב שדחפת את התיק. רבקה נעלבה כי היא חושבת שדחפת אותו בכוונה. מה כדאי (ולא צריך) לעשות?”

תנו שמות לרגשות. תהיו אמפתיים לרגש, לא למעשה. “עבדת על זה שעות ואח שלך שבר את זה. זה נורא מתסכל ומכעיס!”

אני נוהגת לתרגם קללות לרגשות.
“שונאת אותה!” => “אתה נורא כועס עליה!”
“מורה מטומטמת!” => “זה מתסכל שהיא הוציאה אותך מהכיתה למרות שהשתדלת לא להפריע”

מיתון

כלי שלישי להתמודדות עם קשיים חברתיים הוא מיתון.

דיברנו על עוצמה רגשית גבוהה, ושניסיון להגיד לילדים “זה לא כזה נורא”, משאיר רושם של זלזול ברגשותיהם ואי לגיטימציה.
במקום זאת, אפשר לתת מקום לרגש תוך כדי הפחת העצמה שלו.

דוגמאות:

“הוא בגד בי. תקע לי סכין בגב!” => “ואי, נשמע שאתה פגוע מאוד ונעלב”
“כולם שונאים אותי. איזה זבלות הילדים בכיתה!” => “נראה לך שילדים בכיתה לא מחבבים אותך. זה כמובן הרגשה מאוד לא נעימה”.
“אני מטומטמת ברמות! פשוט ילדה מפגרת!” => “זה בהחלט מבאס לשכוח בבית עבודה, הגיוני שאת כועסת על עצמך”.

ילדים מתארים אירועים בית ספריים לעתים בדרמתיות רבה. אם מורידים את טון השיחה ועוצמת החוויה, לפעמים ניתן לשמוע אופטימיות ותקווה בסיפור. כך הילד לא חוזר יום למחרת בחוויה של דיכאון וייאוש, אלא עצב וגיוס לעבודה.

מפגשים מובנים

כלי רביעי הוא יצירת מפגשים יזומים ומובנים עם חברים.
שכן ילדי קש”ר מתרגשים מבואו של חבר, אך לא תמיד יודעים לבנות את המשחק המשותף.

תבנו תכנית מראש.
גם לראות ביחד סרט ופיצה זה מעולה. גם לשחק בווי.
לשחק חצי שעה ולאכול ארוחת ערב עדיף משעתיים משחק שלפעמים נגמרים במריבה.

ילדים אנרגטיים גדולים יותר אני מכוונת החוצה.
לפארק, לשחק כדורגל, לאכול גלידה בקניון, לשחק באולינג, לנסוע באופניים.

גם להביא מידי פעם משחק לכיתה הוא סוג של מפגש חברתי יזום.
טיפ – אל תביאו משהו יקר או יקר לליבו של הילד.
קחו בחשבון שהמשחק או החלקים שלו עלולים לספוג נזק במהלך הפעילות. אפשר גם להכין את הילד מראש לאפשרות הזו ואז לבחור ביחד מה כדאי להביא לכיתה.

טיפול תרופתי

ראינו שטיפול תרופתי מסייע לא פעם לילד לקבל מקום חברתי טוב יותר ולמצוא את עצמו בחברה. עם זאת חשוב לזכור שטיפול תרופתי הוא רק חלק ממענה רב תחומי ומותאם אישית. לכן אין לצפות שיפתור כשלעצמו את כל הקשיים ועדיין יש צורך לעבוד על מיומנויות חברתיות ומיומנויות וויסות וריסון עצמי.

 

 

אהבתם?

קחו את ידה של ילדה עם הפרעת קשב ותנו לה להראות לכם את ה- ADHD שלה – בקישור הזה

וצפו בסרטון ההסבר על יצירת קשרים חברתיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

התבריינות לבריונים – מי הקורבן?/ אביטל בריסק

מי שלא הוזמן לבית הספר בעקבות אלימות של הילד שלו ולא שמע ממנו ‘הם מציקים לי!’, לא יבין כנראה על מה אנחנו מדברים.

ישנם ילדים שהפתיל שלהם מאוד קצר. או שיש להם הפרעת קשב, או שהם חמי מזג מטבעם, או שהם עוברים תקופה קשה בבית ורגישותם לעולם עולה, וסיבולת שלהם לאחרים יורדת.
תהה הסיבה אשא תהה, ילדים אלו מאבדים את עצמם בקלות ונענשים הרבה.

ההתמודדות עם בעיות התנהגות ואלימות בבית הספר היא מורכבת ומאתגרת כשלעצמה. מה שעלול להחמיר את המצב עוד יותר, הוא ילדים אחרים שנמצאים בסביבתו של אותו הילד ומאוד נהנים לראות אותו “מתפוצץ”. על זה נדבר היום.

מקרה שהיה כך היה

לפני שנתיים צפיתי במחזה מדהים. ילד, נקרא לו אבי, חזר מהפסקה עצבני, עם אגרופים קמוצים, מתנשף וכועס. הוא עבר ליד ילדה בשם, נניח, דנה. דנה הביטה בו ולפתע הוציאה לו לשון. סתם רגע של ליצנות. אבי קפץ אליה עם אגרוף מורם באוויר, ואני עצרתי אותו רגע לפני מכה.

“המורה, לא עשיתי לו כלום!”, – אמרה דנה עם דמעות בעיניים, וחברות שעמדו סביבה הנהנו.

“שקרנית!!” – צעק אבי, מתחיל לבכות מרוב תסכול ששוב יאשימו אותו. הוא מבין שהסתבך, מבין שהכל אבוד לו והוא, הילד “הבעייתי”, יקבל עונש.
הוא יודע שאין מהמעגל הזה יציאה. או לפחות, כך לימד אותו הניסיון המר שחווה עד עכשיו.

מה בעצם קרה שם?

דנה אפילו לא שקרה. היא בסך הכל הוציאה לשון. זה לא מעשה חמור, נכון?
בטח שלא מגיע לה מכות על זה!
(אגיד בסוגריים ששום מעשה כמובן לא מצדיק מכות, אבל באמת במקרה כזה כביכול התגובה לא הייתה פרופורציונלית).

שאלתי את אבי על מה הוא כעס, והוא סיפר שדנה הוציאה לשון.
שאלתי את דנה למה היא הוציאה לשון דווקא לאבי.
נהיתה דממה.

ידעתי את התשובה

התשובה פרדוקסלית – היא הוציאה לשון לאבי כי זיהתה שהוא הילד שהכי יתעצבן מזה.

איזו מתיקות של שליטה וכח! כמה קל להפעיל ילד מתעצבן!
כמה כיף בהינף יד לגרום למישהו לאבד עשתונות ולנוח על זרי הדפנה של קורבן ומסכן!

אבי הסתכל עלי בפליאה.
הוא לא ציפה להבנה מצד מבוגרים, הוא לא חשב שמישהו יגן עליו, על הילד הפוגע בילדה טובה ועדינה שלא עשתה לך כלום.

ילדים כאלה, שנחשבים לילדים בעיתים, גם במערכת וגם בבית, הם בעצם קורבנות להצקות קטנות מצד הסביבה.
כיף להצית אותם. כיף להישאר הטובים והתמימים. כיף אפילו במחיר מכות שהמציקים לפעמים חוטפים מהם.

איך זה נראה בצד השני?

אביא כאן שיחה עם הילד בכיתה ו’:
“המורים אומרים לי לא להרביץ אלא לבוא אליהם ולבקש עזרה. אני בא ואומר להם שקובי מוציא לי לשון. המורה מתעצבנת ואומרת שאני לא תינוק. אני חוזר למקום עצבני, כבר לא סומך על המורה. אני יודע שהם עושים את זה בכוונה. בפעם ה30 אני מאבד את זה ומעיף לקובי כאפה. אין לי בעיה עם זה שאני נענש, לא הייתי בסדר. אבל תסבירי לי, למה רק אני נענש?”

מוסר ההשכל

אם זה המצב שהילד שלכם מתמודד איתו, לעולם אל תתנו לגיטימציה לתגובות לא מתאימות, אך תנו הבנה מלאה למה שהוא מרגיש ותערבו את המסגרת בבקשה לטפל באופן חמור במציקים.

 

 

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה


הבהרה: הפוסט מבוסס על מקרה אמתי, אך לצורך שמירת הפרטיות של הילדים שונו פרטים מזהים וכל השמות בדויים.

איך זה מרגיש לחיות עם OCD? ו… כמה קווים משותפים להפרעת קשב / סרטונים של ג’ון גרין + מחשבות של חן ספקטור

אם לא שמתם לב הפרעת קשב היא הפרעה מאוד ידידותית. כתוצאה מכך היא בדרך כלל לא באה להתארח בין הנירונים שלנו לבדה, אלא נוטה להזמין כל מיני “חברים” על דעת עצמה.

חלק מהשונות בין אנשים עם הפרעת קשב נובעות בין היתר גם מסוג וכמות ה”חברים” שהיא מביאה איתה בכל מקרה. למצב כזה שבו לאדם מסוים יש יותר ממקור אחד לקשיים קוראים “תחלואה נלוות” או “קומורבידיות”. כדי לסבך את העניינים קצת יותר, חלק מהמצבים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב יכולים להופיע גם בלעדיה ולהראות דומה מאוד. מכאן החשיבות הרבה של האבחנה המבדלת. כלומר, איתור המקור או המקורות המדויקים של הקשיים עבור כל מקרה לגופו. אם אתם רוצים ללמוד איך מבדילים בין הפרעת קשב למצבים אחרים שנראים כמוה, קראו את ההסבר של אביטל – בקישור הזה.

אחד המצבים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב ו/או להידמות לה הוא OCD, המכונה בעברית הפרעה טורדנית-כפייתית.

אז בואו נכיר אותה!

קודם כל חשוב להבדיל בין הפרעה טורדנית-כפייתית שהיא OCD, לבין ODD שהיא הפרעת התנגדות. אמנם יש רק הבדל של אות אחת בשם, אבל מדובר על שני מצבים שונים לגמרי. הפוסט הזה עוסק כאמור ב- OCD ואם מעניין אתכם ללמוד על ODD אתם מוזמנים לשמוע את ההסבר על הפרעת התנגדות – בקישור הזה.

דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא שלפעמים אנשים עם הפרעת קשב יכולים לפתח התנהגות דומות ל- OCD כמנגנון פיצוי. עם זאת, למרות הדמיון החיצוני מדובר במנגנון שונה לגמרי. הטקסים של הפרעה טורדנית-כפייתית נועדו להרגיע מחשבות טורדניות שהאדם לא מצליח להשתחרר מהן. אותן מחשבות לא בהכרח מעוגנות במציאות והן יכולות להמשיך להטריד את האדם גם כשהוא מודע לכך לגמרי וחרף רצונו או מאמציו לחדול מכך. להבדיל, הצורך של אנשים עם הפרעת קשב לחזור ולבדוק נובע ממודעות לקשיים בתפקודים ניהוליים. במילים אחרות, אדם עם הפרעת קשב שנוטה לפשל, יכול לנסות לפצות על קשיי הארגון הממשיים שלו עם בקרה מוגברת (בהצלחה כזו או אחרת).

עבור אנשים עם הפרעת קשב הבקרה יכולה גם להתבצע על ידי אדם אחר שיש להם אמון בו. למעשה, במקרים רבים הם יעדיפו זאת. זאת משום שסביר שאנשים עם הפרעת קשב יסמכו יותר על אדם שאין לו את אותם התסמינים שיש להם, כמו למשל חוסר תשומת לב לפרטים, אשר מובילים לצורך בבקרה מלכתחילה. להבדיל, את הטקסים של OCD האדם חייב לבצע בעצמו. זאת משום שהמטרה שלהם אינה בדיקה של המציאות החיצונית או פיצוי על קשיי התארגנות, אלא הרגעה של המחשבות הפנימיות. כאמור, שני המצבים הללו יכולים לבוא בנפרד או בצוותא. לכן לפני שמתחילים טיפול, חשוב מאוד לעשות אבחנה מבדלת אצל המומחים המתאימים.

הבהרה – אני לא רופאה ולא פסיכיאטרית. כמו כן איני מתמחה ב- OCD או ODD.
אז תתייחסו לדברים בהתאם ואם אתם מוצאים אי דיוקים בתיאורים, אשמח שתתקנו אותי ואעדכן את הפוסט 🙂

סלבים עם קשיים בלתי נראים

כמו בהפרעת קשב וריכוז, גם הפרעה טורדנית-כפייתית יכולה להופיע אצל אנשים מצליחים מאוד. אחד מהם הוא ג’ון גרין, הסופר של “אשמת הכוכבים“. בסרטון הזה הוא מספר על החוויה האישית שלו.

ג’ון מעלה את הקושי לדבר על כאב נפשי. לטענתו זה נובע בין היתר מכך שהדברים שקורים בתוכינו לא נגישים לחושים – לא ניתן לראות אותם, לגעת בהם או לשמוע אותם. הוא מדבר על כך שהמאפיינים המוכרים בציבור של OCD הם בעיקר אלו שניתן לראות כלפי חוץ. זאת למרות שהם לא בהכרח המאפיינים הדומיננטיים או המשמעותיים יותר של הפרעה טורדנית כפייתית. כשחושבים על זה, התופעה הזו משותפת גם להרבה עמדות בנוגע להפרעת קשב בציבור. בהקשר זה, אתם יכולים לצפות בהסבר נרחב יותר אודות מיתוסים של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כדי לנסות להבהיר את הדברים, ג’ון גרין מתאר איך הוא מרגיש את ההשפעות של OCD על החיים שלו. הוא מסביר איך המחשבות האובססיביות פוגעות בתפקוד שלו, אבל הוא לא עוצר שם. החוויות האלו מעלות אצלו גם כמה שאלות פילוסופיות קיומיות יותר. הוא מדבר גם על הסטיגמה של בעיות רגשיות לצד הרומנטיזציה שלהן. גם כאן יש דמיון להפרעת קשב, כמו שתוכלו לראות בהסבר של ברקלי על כך שהפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה.

ג’ון מדגיש שהוא לא חווה את כל אותם יתרונות שפעמים רבות מיוחסים ל- OCD בסדרות וסרטים של התרבות הפופולרית. במקום זאת הוא מספר מה הוא כן חווה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What OCD Is Like (for Me) של ג’ון גרין, תתרשמו מהחוויה שלו ותרשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אבל לא רואים עליו?

נו, אז במיוחד בשבילכם הוא הכין גם את הסרטון Framing, אחרי שנפגש עם יוטיוביסט אחר, שגם לו יש OCD. למעשה כרונולוגית זה היה לפני הסרטון הראשון, אבל לא נהיה קטנוניים 😉
אותו יוטיוביסט שאל את ג’ון את השאלה שג’ון רצה גם לשאול אותו – “איך אתה מצליח להראות כל כך מאופס בסרטונים שלך?” התשובה גם היא הייתה זהה לשניהם – “עריכה”.

מכיוון שג’ון גרין הוא כזה מלך, הוא אפשר לנו הצצה לחלק של הסרטון הגולמי לפני העריכה. מדובר בכמה שניות שבהן הוא חוזר על הקטע של הפתיחה שוב ושוב ושוב, כשבעיניו רואים את התסכול ההולך וגובר. לי אישית כאב להסתכל על זה, התחלתי לחשוב על כמה נורא זה לחיות ככה ואז הוא אומר שזה רק חלק מקטע של כמה דקות…. זה גרם לי להעריך את הסרטונים שלו עוד יותר, למרות שלא חשבתי שדבר כזה אפשרי כי הוא כבר אחד האנשים המופלאים בעיני.

גם כאן הוא מעלה שאלות גדולות יותר בנוגע לאותנטיות ולאמת האישית של כל אחד כפי שהוא בוחר להציג אותה כלפי חוץ. זאת משום שהעריכה שמה מסגרת סביב ההיבטים שהעורך רוצה להציג ומשאירה בחוץ את כל השאר. הוא מדבר גם על ההבדל בין התמונה או הייצוג של משהו לבין הדבר עצמו. הוא מנסה להזכיר לעצמו שה- OCD הוא אמנם חלק מהחיים שלו, אבל זה לא כל החיים שלו. אני חושבת שגם זה מאוד דומה לשאלות הזהות העצמית שעולות לנו בקשר להפרעת קשב – איפה היא נגמרת ואנחנו מתחילים?

אתם כבר מספיק סקרנים?

אז בואו תראו גם את הסרטון השני שלו. אחר כך תכתבו לנו בתגובות מה אתם לוקחים מכל העסק הזה 😉

עוד לא סיימנו

למעשה, כדי לתאר יותר טוב את החוויה של OCD, הוא בחר לכתוב את הספר החדש שלו “צבים כל הדרך למטה” עם דמות ראשית שיש לה הפרעה טורדנית-כפייתית. את הפרק הראשון של הספר אפשר לשמוע מפיו של ג’ון גרין בכבודו ובעצמו – בקישור הזה. מומלץ בחום.

אהבתם?

צפו גם בעדות האישית של ריק גרין על הפרעת הקשב שלו – בקישור הזה

ובפאנל מרתק של יוטיוביסטים (כוכבי יו-טיוב) בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה


תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

איך לחץ משפיע על הגוף שלכם? / Sharon Horesh Bergquist

אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב הוא פגיעה בתפקודים הניהוליים. כלומר, ביכולת שלנו לתכנן, לנהל ולבקר את הפעילות שלנו בהקשרים שונים חיי היום יום. כדי לדעת איך בדיוק זה בא לידי ביטוי, צפו בסרטון ההסבר של ברקלי – בקישור הזה.

אחת ההשלכות של הקושי שלנו לארגן ולווסת את עצמינו היא עלייה ברמות הלחץ והמתח. זאת משום שדברים נוטים להידחות לרגע האחרון, או להישכח כליל מזיכרוננו. אנחנו לא תמיד שמים לב לדברים חשובים. אנחנו גם מאבדים הרבה חפצים. כל זה יכול ליצור הרבה בלגן. אין פלא שזה מלחיץ.

אז לחץ זה טוב או רע לקשב?

מצד אחד זה מאוד לא נעים, מצד שני חלקינו מוצאים את הלחץ שימושי. האדרנלין שעולה עם בוא הדד-ליין מעלה גם את הריכוז. כך פתאום נצליח לעשות בלילה אחד את מה שנגרר כבר שבועות או אף חודשים שלמים. עם זאת, לתרומה של מערכת ה”הילחם או ברח” יש גם מחיר. אמנם הנטייה “ללכת על הקצה” יכולה להיות מאוד פרודוקטיבית באופן נקודתי, אך לטווח הארוך אנחנו עלולים לשלם על כך בבריאות שלנו.

רוצים לדעת עוד?

להסבר המלא על מה שהלחץ עושה בגוף שלנו, צפו בסרטון How stress affects your body

אהבתם?

ראו גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ולהסבר של אופרה על למה חשוב שתשמרו על עצמכם – בקישור הזה

איך לפתח את החוסן שלכם? / How to ADHD

הקדמה

לסרטון הזה קדם סרטון אחר שבו ג’סיקה שיתפה אותנו בחווית הכישלון שלה, כשלא הצליח לעמוד בזמנים של ערוץ היוטיוב שלה. היא ממש ניסתה אבל שום דבר לא היה מוכן גם כשהדד-ליין כבר היה מאחוריה. כמו שאתם מתארים לעצמכם, זה מצב שיכול לעורר יאוש וספקות עצמיים. אם לא ראיתם את זה עדיין, כדאי רגע לקחת את הזמן ולצפות – בקישור הזה.

תזכורת

הדרך היחידה שבה כישלון יכול לפגוע בנו היא רק אם אנחנו נותנים לו לעצור אותנו. למרבה הצער, פעמים רבות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו מרימים ידיים, מתייאשים מהמטרות שלנו ולעתים גם מעבדים אמון בעצמינו.

למה הדבר דומה?

זוכרים את מכונות המשחקים של פעם? אז שם יש לכם חיים בכל מכונה ואם אתם נפסלים אתם יכולים לנסות שוב. כך אנחנו יכולים לקבל משוב מידי על הביצוע, להסיק מסכנות ולהפיק לקחים להמשך. אם מעניין אתכם הקשר בין הפרעת קשב למשחקי מחשב, צפו בסרטון ההסבר שג’סיקה הכינה על הנושא הזה – בקישור הזה. ואם מעניין אתכם לדעת עוד על הצורך של אנשים עם הפרעת קשב במשוב מיידי וברור, צפו בהסבר של ברקלי – בקישור זה.

כל זה טוב ויפה, כל עוד שיש לכם מטבע נוסף כדי להמשיך לשחק אחרי שנגמרו לכם כל הפסילות. כדי לדעת מה קורה כשכל האסימונים נגמרים, צפו בהרצאה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה.

אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיכשל יותר ולקבל הרבה יותר משובים שליליים מהסביבה, בהשוואה לאנשים שאין להם הפרעת קשב. זה יכול להוביל לשחיקה רצינית. כלומר, אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא מטבעתו או אסימונים לעתים קרובות מידי.

איך בונים חסינות?

כדי לבנות את החסינות שלכם אתם צריכים ללמוד כיצד להשיג לכם יותר אסימוני משחק. הרי זה לא משנה כמה אסימונים אתם צריכים כל עוד שהם לא נגמרים לכם.

להסבר איך אפשר למלא את מלאי המטבעות אחרי תקופה מייאשת, צפו בסרטון How to Build Resilience: Quarters of Encouragement – יש שם כמה טיפים ממש טובים:

אהבתם?

למקרים קשים במיוחד צפו בהסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

ובהסבר על מה לעשות כשעשיתם טעות נוראה – בקישור הזה


תמונה: By Felipe Juan Artista CC BY-SA 4.0

תכנית פעולה לתחזוקה עצמית / How to Adult

טיפול עצמי או תחזוקה עצמית הן לא תגמול או פרס, אלא עמדה של לקיחת אחריות אישית על עצמינו. תחזוקה עצמית מונעת שחיקה, היא מפחיתה את ההשפעות השליליות של לחץ על הגוף והנפש שלכם. כמו כן, היא עוזרת לכם להתמקד במה שבאמת חשוב.

עיקרי הדברים:

  • הכירו בכך שזה בסדר לטפל בעצמכם
  • תלמדו מה עובד בשבילכם
  • תלמדו לזהות את סימני האזהרה שלכם

רוצים לשמוע עוד?

להסבר המלא על תחזוקה עצמית וטיפול עצמי, צפו בסרטון A Self-Care Action Plan וספרו לנו בתגובות מה אתם עושים בשביל עצמכם?

 

אהבתם?

צפו גם בסרטון על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה לעשות כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

 

התמודדות עם אנשים רעילים / Kati Morton

קתי מסבירה איך אתם יכולים להתמודד עם אנשים רעילים בחיים שלכם. מדובר באנשים שרעילים עבורכם מכל סיבה שהיא. כל אחד רגיש לדברים אחרים אז סוג האנשים מולם מתמודדים יכול להשתנות ממקרה למקרה, בכל מקרה חשוב שתשמרו על עצמכם והיא מתארת פה כמה דרכים שיכולות לעזור לכם במצבים האלו.

עיקרי הדברים:

  • להציב גבולות
  • להביע את הצרכים והרצונות שלנו בצורה אסרטיבית
  • להשתמש במעגלי התמיכה שלנו (חברים, משפחה או אנשי מקצוע)
  • ליצור דוגמה אישית לאופן שבו אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו (נאה דורש נאה מקיים)
  • ו…. אם כל הדברים הקודמים לא עזרו – לנתק את הקשר

רוצים לדעת עוד?

להסבר המלא צפו בסרטון Tips for dealing with TOXIC PEOPLE

 

אהבתם?

צפו גם בהסבר על כיצד גבולות טובים יכולים לשחרר אתכם  – בקישור הזה

ואם אתם צריכים רענון של המעגל החברתי שלכם צפו בסרטון שמסביר איך אפשר ליצור חברים חדשים – בקישור הזה

האם אני כישלון? / How to ADHD

כולנו נכשלים מידי פעם, אבל לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה להיכשל הרבה יותר. לעתים גם באופן יום יומי. זה יכול לחלחל למודעות העצמית שלכם.

ג’סיקה כל הזמן מספרת כמה קשה לה להתמיד בהעלאת הסרטונים שלה על הפרעת קשב לערוץ המשובח והחשוב שלה How to ADHD. אם אתם תוהים למה, אז זה בגלל שיש לה הפרעת קשב בעצמה והתמדה ולוחות זמנים זה לא מהצדדים החזקים שלנו. בשבוע שבו צולם הסרטון היא לא הצליחה להעלות, או אפילו לכתוב או לצלם סרטון גם אחרי שהדד-ליין היה מאחוריה. דברים כאלו ישר יכולים להכניס אותנו לסרטים יפים על כמה שבחיים לא נצליח שום דבר ובאותו הרגע זה נראה אמיתי מאוד.

מה חדש תחת השמש?

מה שחדש זו הגישה, התובנה, הצורה הנוספת שבה אפשר וכדאי להסתכל על החיים:

“כישלון הוא לא ההפך מהצלחה – הוא מה שקורה בדרך אליה”

לא יודעת מה איתכם, אבל לי המשפט הזה משנה את כל השקפת החיים. היא טוענת שהדרך היחידה שכישלון יכול למנוע מכם הצלחה היא רק אם תפסיקו לנסות בגללו. כל עוד שאתם ממשיכים לנסות, אתם יכולים להשתמש בו כמשוב לצורך הפקת לקחים והתקדמות יעילה יותר בהמשך הדרך. יכול להיות שיקח לנו הרבה יותר זמן ושניפול הרבה יותר בדרך, אבל כל מה שצריך זה להמשיך לנסות.

התחברתם?

צפו בסרטון Am I a Failure?, כתבו לנו בתגובות מה דעתכם והעבירו את זה למישהו שיכול להיעזר בקצת אמפתיה, הזדהות ותקווה בזמנים הקשים…

אז איך בונים חסינות?

תוכלו למצוא את סרטון ההמשך של ג’סיקה על בניית חסינות – בקישור הזה

אהבתם?

ראו גם את הסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

גבולות טובים משחררים אותך – איך להקשיב למצפן הפנימי / Sarri Gilman

לכולנו יש מצפן פנימי שאומר לנו מה- “כן” ומה- “לא” שלנו.

במבט ראשון זה נשמע פשוט. אבל….

מה הבעיה?

הבעיה היא שלא תמיד בא לנו להקשיב לו ולפעמים אנחנו נותנים לסביבה להכתיב עבורינו את הדברים. זה המקום של גבולות. כלומר, לדעת מה נכון עבורכם ולמצוא את הדרך להבהיר את זה לסביבה בצורה אסרטיבית. זה חלק בלתי נפרד מהמודעות העצמית שלנו ומהכישורים החברתיים שלנו כאנשים בוגרים.

כולנו נמצאים במהלכו של סיפור חיים. סיפור החיים שלך מעוצב על פי הדברים שלהם בחרת להגיד “כן” והדברים שלהם בחרת להגיד “לא”. ה”כן”ים וה”לא”ים שלך הם אבני הבניין של הגבולות שלך.

מהם גבולות? איך בונים אותם?

על זה בדיוק מדברת שרי גילמן בהרצאה שלה. היא מסבירה גם איך להחלים אחרי שהגבולות שלכם נפרצו ואיך להציב גבולות חדשים.

להסבר המלא בהרצאה Good boundaries free you של Sarri Gilman ב- TED, צפו בסרטון:

אהבתם?

צפו גם בסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצויינת – בקישור הזה

ואת ההרצאה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה

אבל אני לא יכול – הידיים שלי מלאות! / JACK AND DEAN

אם אתם לא מכירים את ג’ק ודין, אז באמת הגיע הזמן ויש לי פה דוגמית משובחת בשבילכם. אתם מכירים את הדברים האלו שממש אבל ממש לא בא לכם לעשות, אתם יודעים שאתם צריכים, אין לכם שום סיבה הגיונית להימנע, אבל ממש לא בא לכם לעשות? טוב, אז שני החבר’ה האלו כתבו מערכון ממש אבל ממש מצחיק על זה!

אם יש לכם נטייה להימנעות או דחיינות, צפו בסרטון – Handful וכתבו לנו בתגובות כמה זה נראה לכם מוכר 😉

אהבתם?

קראו את ההסבר על דחיינות מובנת – בקישור הזה

וצפו בסרטון של ג’ון גרין, כדי לראות מה אפשר לגלות כשנמנעים מדברים – בקישור הזה


תמונה: By Purple Sherbet Photography from Worldwide! CC BY 2.0

איך בונים פינת ריפלקציה שקטה וידידותית בבית הספר? / Edutopia

האם קרה לכם פעם שפשוט התמודדתם עם יותר מידי דברים ביום אחד, שהייתם כל כך מוצפים ועצבניים שכל דבר קטן עלול להדליק אתכם?

אז לילדים זה קורה גם. להם עוד יותר קשה כי הם עדיין לא פיתוח את מנגנונים ההתמודדות שיש לנו כאנשים בוגרים. לחלקם גם מתמודדים עם קשיים שאין לבני הגיל שלהם ואם במקרה יש להם גם הפרעת קשב אז זה בא עם הרבה קשיי וויסות שמאוד מקשיים לכבות את האש.

מה עושים?

בתי ספר יכולים ליצור “פינות רפלקציה” או “פינות שקט” לילדים שצריכים רגע לנשום, להירגע ולסדר את המחשבות שלהם.

להסבר המלא צפו בסרטון Peace Corner: Creating Safe Space for Reflection

אהבתם?

צפו גם בסרטון על איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל ההסבר של ברקלי על האחריות של ילדים עם הפרעת קשב על ההתנהגות שלהם – בקישור הזה


תמונה: Eva Rinaldi CC BY-SA 2.0

כוכב זהב בשבילי! / Dodie and Bethan Leadley

אם יש לכם הפרעת קשב, זה לא ברור מאליו שדברים מצליחים ומסתדרים להם כך סתם. על תחושת הכישלון שעלולה לנבוע מהפרעת קשב, תוכלו ללמוד יותר – בקישור הזה. תחושה זו מועצמת משום שדווקא הפעולות הפשוטות לכאורה יכולות להוות אתגר משמעותי. אבל למה שלא נחגוג את ההצלחות הקטנות שלנו כמו שצריך? הרי עבדנו קשה כדי להשיג אותן לא?

אז גם אם כל שאר העולם לא מתלהב, מן הראוי שלפחות אנחנו נעריך היטב את ההישגים שלנו.

השיר הזה נועד בדיוק למטרה הזו, אז אם אתם צריכים תזכורת קטנה על הערך העצמי שלכם  – זה יכול לעשות את העבודה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בשיר המקסים Gold Star for Me וספרו לנו בתגובות על מה מגיע לכם כוכב זהב.

אהבתם?

צפו בהרצאה של ברנה בראון על העוצמה שבפגיעות  – בקישור הזה

ובשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי / My Little Villagers

אם רציתם פעם להיכנס לרגע לתוך נעליה של ילדה עם הפרעת קשב, יש לכם הזדמנות יקרה מפז.

קחו את ידה, לכו איתה. היא תוציא אתכם למסע קצר לאורך ההיבטים השונים של החיים שמושפעים מהפרעת הקשב. מההתארגנות בבוקר, התמודדות עם בית הספר, חברים למשחק ושעות הפנאי, הקשיים ו…. לא פחות חשוב מכך – האדם שמאחוריהם.

נשמע מעניין?

אז צפו בסרטון “Take My Hand” – A Child’s Perspective of ADHD ותראו את הילדה שמאחורי ההפרעה

אהבתם?

צפו גם בסרטון שמציג את ההבדל בין ילדה עם הפרעת קשב לילד בלי הפרעת קשב – בקישור הזה

ובשיר שיזכיר לכם לתת לאור הקטן שלכם לזהור – בקישור הזה

אני צריך צבע / ג’ים קארי

בסרטון הזה ג’ים קארי Jim Carrey מספר על החוויה האמנותית שלו ועל ההתפתחות שלה לאורך החיים. אמנם אנחנו מכירים אותו בעיקר כשחקן, אבל מסתבר שהאדם המוכשר הזה גם כותב, מצייר ומפסל!

הוא מספר איך הציור והפיסול עוזרים לו להביע את עצמו ומסייעים לו בהתמודדות מול אתגרי החיים. הוא מתאר בשמחה גדולה גם את תחושת החופש שהוא מקבל מתהליך היצירה. לדעתו השורה התחתונה של כל צורות האומנות היא אהבה. אנחנו רוצים להראות את עצמנו ולהרגיש שמקבלים אותנו כפי שאנחנו. הוא אוהב לחיות האמנות שלו היא ראייה לכך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jim Carrey: I Needed Color וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הקליפ “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה


תמונה: By Roypack CC BY-SA 3.0

דואט נבוך / Jon Cozart || dodie

על הדברים שאנחנו יכולים לעשות,
אבל קצת מתרגשים ליד אנשים אחרים…

לנסות בכל זאת

and I
(can)
sing (I)
swear it’s true
I’m just a little nervous in front of you

“אני נשבע/ת שאני יכול/ה לשיר, אני רק קצת חושש/ת לידך…”

מזדהים?

תקשיבו לשיר המקסים והאמיץ הזה – An Awkward Duet
וכתבו לנו בתגובות אילו זיכרונות הוא העלה בכם

אהבתם?

הקשיבו גם לשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

ועל הטיפים שלה לסידור החדר – בקישור הזה


תמונה: By Paul Reynolds CC BY 2.0

פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD

ג’סיקה המלכה שלנו הייתה ב- VidCon, שהוא כנס שנתי גדול מאוד של יוטיוביסטים (אנשים שמעלים סרטונים ליוטיוב). היא השתתפה במספר פאנלים של בריאות הנפש, כדי להסביר על הפרעת קשב ולספר את הסיפור האישי שלה. למרות שאובחנה בגיל צעיר יחסית, היא מצאה שגם בגיל 30 היא עדיין נאבקת עם הפרעת קשב. היא החליטה ללמוד כמה אסטרטגיות, לשים אותם במקום שבו הן לא ילכו לאיבוד ועל הדרך למה לא לפרסם אותם ברשות הציבור למקרה שהם יהיו שימושיים גם לאנשים אחרים. וכן, הם שימושיים מאוד! כדי להתרשם מהסרטונים שהיא מעלה – לחצו כאן. וכדי לשמוע את סיפור החיים שלה – לחצו כאן.

הכירו את כל המי ומי

היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:

האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים  My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂

היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.

קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.

קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉

תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.

שימו לב:

יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.

נשמע מעניין?

אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂

אהבתם?

צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.

ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה


תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0

אבל אני אחכה / רחוב סומסום

טוב, אמנם זה יכול להישמע כמו שיר על ההואי הפולני בקשיי תאורה…
אבל אל תדאגו, זה משהו הרבה הרבה יותר טוב!

מדובר בקליפ של רחוב סומסום האנגלי (Sesame Street) על דחיית סיפוקים ושליטה עצמית.
לא רק זאת אלא שהוא מכוכב על ידי עוגיפלצת Cookie Monster בכבודו ובעצמו!

משום שקשיים בוויסות עצמי ונטייה לאימפולסיביות הם מאפיינים מרכזיים של הפרעת קשב, השיר הזה יכול להיות דרך מאוד נחמדה לצ’פר את עצמכם כשאתם מצליחים להימנע או לדחות משהו שאתם לא אמורים לעשות עכשיו – כי גאווה עצמית לא פחות חשובה משליטה עצמית 🙂

נשמע מעניין?

קבלו במחיאות כפיים סוערות את השיר “אני רוצה את זה, אבל אחכה”  Me Want It But Me Wait

אהבתם?

לסרטון על קוף הסיפוקים המידיים – לחצו כאן

ולעצות משעשעות של האנה הארט על איך לעבוד על עצמכם כדי להיות פורדקטיביים – לחצו כאן

שיעור בהתמודדות עם תסכולים / Draw with Jazza

ג’אזה הוא אמן משובח ומשעשע. יש לו ערוץ יוטיוב והוא אוהב לעשות סרטוני אתגר בתחום האמנות.

הפעם הוא לקח גרסה מיניאטורית של הלוח האפור ההוא שניסינו לצייר בו כילדים ו… בואו נגיד שזה לא הלך כל כך חלק…

הסרטון הזה אמנם לא נועד להסביר על הפרעת קשב אבל הוא מציג מאוד יפה את התסכול העולה בהתמודדות עם קשיים, את החוסן הפנימי הנחוץ כדי לשוב פעם אחר פעם לשולחן העבודה, את החשיבות של יכולת פתרון בעיות, את היכולת ללמוד מכישלונות ו… לדעת איך להפיק את המיטב גם ממה שהתחרבש 😉

עם הרבה נחישות, תעוזה והומור עצמי ג’אזה מצליח לבסוף להפיק יצירה לתפארת שאני בטוחה שתדעו להעריך כראוי.

סקרנים?

קחו אוויר, תחזיקו את הבטן חזק וצפו בסרטון WORLD’S SMALLEST ETCH A SKETCH: Art Challenge!

אהבתם?

צפו בסרטון על התמודדות עם כישלון – בקישור הזה

או בסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה


תמונה: By Unuaiga CC BY-SA 4.0

פחות אבל כואב / יהודה פוליקר

הפרעת קשב היא מולדת וכרונית, כך שהיא מלווה את האדם מיום לידתו ועד יום מותו. בהחלט אפשר וחשוב מאוד לאתר ולטפל בגיל מוקדם ככל הניתן כדי להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים. עם זאת, הפרעת קשב לא ניתנת לריפוי מלא. לכן גם בהינתן מערך טיפולי אופטימלי, בהחלט אפשר לצפות שעדיין יהיו קשיים.

אמנם השיר הזה לא נכתב על הפרעת קשב,
אך הוא יכול לשקף את ההרגשה של התמודדות עם קושי כרוני לאורך החיים:

“לומדים לחיות עם זה ככה, פחות אבל עוד כואב”.

לקריאת המילים של השיר – לחצו כאן

ולשמיעת השיר הפעילו את הסרטון:

אהבתם?

צפו בסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה

ואם בא לכם לשמוע עוד שירים טובים, תוכלו למצוא אותם – בקישור הזה


תמונה: By Vicen23 CC BY-SA 3.0

הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell

ג’סיקה המהוללת מראיינת את נד הלוול Dr. Ned Hallowell ונותנת לכם הזדמנות להיות זבוב על הקיר בשיחה של שני אנשים עם הפרעת קשב, על הפרעת קשב.

נשמע מגניב?

הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.

ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.

נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…

כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.

נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.

אהבתם?

צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה

ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה

התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים ובכלל… / Chara Bui

אמנם הסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב אלא לקשיים בלתי נראים אחרים כמו דיכאון וחרדה, אבל הוא מתאר בצורה רגישה ומדויקת את ההתמודדות של קושי שלא נראה כלפי חוץ. בהתחלה אנחנו רואים את הסטודנט מתפקד ככל סטודנט אחר ואז הוא נתקל בקושי. הוא פונה לחבריו לעזרה, אך לא רק שהוא מגלה מהר מאוד שלא משם תגיע הישועה, אלא שחוסר הלגיטימציה שהם מפגינים כלפיו גורם לו להאשים את עצמו ולהתכחש לקושי עד שהוא מצטבר לרמות שכבר לא ניתן לסבול עוד.

רואים איך הוא זוכה לקבל טיפול רק אחרי שהגיע למצב של חוסר תפקוד וכיצד המענה המשולב של אנשי המקצוע מקל על ההתמודדות. בעזרת הטיפול הוא מצליח להתמודד מול הקשיים, אך הם עדיין מלווים אותו. בינתיים נוצרת חומה בינו לבין חבריו שלא רוצים או מסוגלים להבין שהוא עדיין מתמודד ועדיין זקוק לעזרתם.

חוסר הלגיטימציה החברתית בעצם גרם לכך שהוא האשים את עצמו שלא בצדק, שהוא חווה סבל שהיה ניתן למנוע על ידי איתור מוקדם יותר ושלמעשה, גם לאחר קבלת הטיפול ההתמודדות היום יומית מלווה בבדידות רבה. כל זה יכול להיות אחרת. אפשר למנוע החמרה במצב והתפתחות של בעיות משניות, אפשר לחסוך את ההתמודדות מול הסטיגמה וההאשמות הלא מוצדקות של החברה ואפשר ורצוי להיות שם עבור האנשים שקרובים לליבינו ולתמוך בהם כשהם זקוקים לנו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון החשוב הזה A Student with Mental Illness, שממחיש כל כך יפה את הבעיה והעבירו הלאה את המסר:
ההתמודדות עם הסימפטומים קשה דייה גם בהינתן מערך טיפולי אופטימאלי, אין צורך להוסיף עליה גם התמודדות חברתית ובדידות.
בבקשה אל תתנכרו לחברים שלכם בעת צרה, גם אם אתם לא מבינים את הקשיים שלהם. הפנו אותם לאנשי מקצוע, תנו כתף תומכת ותשאלו איך אפשר לעזור.

תודה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של אחד העם על הסכנות שבהאשמת האדם בדברים שאין בו – בקישור הזה

ואת השידור של חלי גולדנברג אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע אודות הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Sharon & Nikki McCutcheon CC BY 2.0

פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב / דפנה מרים אלימלך

פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב.

היא לא ידעה שהיא לא רואה טוב, בהתחלה היא חשבה שככה כולם רואים.
גם ההורים שלה לא ידעו שהיא לא רואה טוב.
הם חשבו שאולי היא נתקעת בדברים כי היא לא תמיד מבינה לאן להסתכל כשהולכים.
לפעמים הם שאלו את עצמם איך ילדה כל כך חכמה לא מבינה שצריך להסתכל קדימה ולזוז אם יש מכשול בדרך.

הילדה הבינה בסופו של דבר שכנראה משהו אצלה לא כל כך בסדר.
היא מאוד התאמצה לראות מה כתוב על הלוח בכיתה וניסתה מאוד מאוד ללכת ולראות מה יש מולה.
כתוצאה מכך היא התחילה ללכת עם ראש למטה ועיניים מצומצמות.
כשנתקעה במשהו היא לא רצתה שיחשבו שהיא מטומטמת או משהו אז היא עשתה מזה קטע, ונפלה בצורה מצחיקה.
היא שמה לב כשצוחקים ממנה לא צוחקים עליה והיא לא מרגישה שהיא אכזבה אנשים.
בכיתה לא משנה כמה היא התאמצה היא לא הצליחה לקרוא מהלוח.
אז היא פשוט התחילה לקשקש במחברת ולשקוע במחשבות.

ההורים התייאשו.
מה נעשה עם הילדה הזאת?
למה היא לא מתאמצת ומנסה?
היא כל כך חכמה, אם רק תנסה מספיק היא בטוח תצליח.

יום אחד המורה דיברה עם ההורים והציעה בעדינות לעשות בדיקת ראיה.
אולי הילדה זקוקה למשקפיים?

ההורים הזדעזעו.
משקפיים הם קביים! קבע האב.
מה יגידו אנשים שיראו שהיא עם משקפיים? שאלה אמא.

ההורים התלבטו.
אם יתנו לילדה משקפיים מה זה אומר עליהם?
אולי הם נכשלו?
אולי הם מוותרים לילדה ונותנים לה פיתרון קל מידי?
אז כל פעם שיהיה לה קשה היא תרכיב משקפיים?
איזה מסר זה מעביר לה?
ויש הרבה מומחים שבעיית ראיה היא בכלל עניין פסיכולוגי. שזה רק אימון של המוח לרצות לראות.

אחרי התלבטות לא פשוטה ההורים החליטו לנסות.
הם עשו לה בדיקת ראיה והלכו יחד לבחור משקפיים.

כשהילדה קיבלה את המשקפיים בפעם הראשונה, היא כמעט בכתה.
סוף סוף היא הבינה שהיא פשוט לא ראתה טוב ושזו לא אשמתה שנתקלה בדברים.
היא גם ראתה מה כתוב בלוח ופתאום הצליחה לעקוב אחרי השיעור.

לפעמים המשקפיים לחצו לה איפה שהאוזניים וזה עשה לה כאב ראש, אז לפעמים היא הורידה את המשקפיים ונחה.
אבל סוף סוף הייתה לה אפשרות מידי פעם כשבחרה לראות כמו כולם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על מה קורה כשמפסיקים תרופות – בקישור הזה

ואת ההסבר ההתייחסות לטיפול התרופתי – בקישור הזה

ילדה קטנה / Faith Marie

פיית’ מתארת בשיר החד והכואב שלה שלה Little Girl את החוויה האישית שלה לנוכח הדרישות המסורתיות מילדות קטנות בחברה שלנו. השיר הזה לא בהכרח נכתב על הפרעת קשב, אבל בהחלט יכול לשקף את הקושי לעמוד בציפיות של הסביבה.

מתוך השיר:

“החברים שלי אומרים שלי שאני נסחפת יותר מידי
לפעמים אני יורקת כשאני מדברת כי יש לי כל כל הרבה מה להגיד
לא נראה שהם שומעים אותי, אבל זה בסדר
זאת לא אשמתם הראש שלי עובד שעות נוספות ללא שכר”

נשמע מעניין?

צפו בשיר ובקליפ המדהימים, אם הזדהיתם תעבירו הלאה והפיצו ברבים

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה.

ואת סרטון ההסבר על דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

 

בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב / שי אור

אחת ההשלכות של הפרעת קשב היא פגיעה בביטחון העצמי. זה קורה בעקבות חוויות שליליות של תסכול וכישלון שעלולות להיגרם ישירות מהתסמינים או באופן עקיף מחוסר הבנה של הסביבה. תוכלו לשמוע הסבר על החשיבות של בניית חוסן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

בינתיים, כדי לשפר את מצב הרוח ולהזכיר לעצמינו שאנחנו בסדר איך שאנחנו, אני שמחה להציג לכם את אחד השירים היותר מקסימים שיצא לכם לשמוע.
שימרו במקום בטוח והפעילו ברגעים של ספקות עצמיים.

רוצים לשמוע את השיר?

צפו בסרטון “בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב” ותעבירו הלאה לכל מי שצריך תזכורת קטנה לערך העצמי שלו  🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על התמודדות עם פדיחות – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה

איך להכין בקבוק להרגעה עצמית (או צנצנת נצנצים) / How to ADHD

בסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כיצד ניתן להכין באופן בייתי בקבוק שיכול לסייע לוויסות רגשי.
שימושי ביותר וגם פעילות יצירה מהנה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Make a Calming Bottle הפיצו ברבים!

לסרטון הקודם של ג’סיקה שמסביר על נושא הוויסות הרגשי ועל הצורך בבקבוק מסוג זה – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים המספקים באופן מוזר – בקישור הזה

ואת הסרטון שמסביר איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה


תמונה: By Bastet78 CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0

לנשום – סרטון הדרכה לילדים (ומבוגרים) על נשימה מהבטן / Sesame Street

כשאנחנו מרגישים שהרגשות משתלטים עלינו הדבר הכי טוב לעשות זה לעצור ולנשום.
זה יכול להיות מאוד קשה, במיוחד אם אתם ילדים.

רוצים לדעת איך עושים את זה?

קבלו את הסרטון המקסים של רחוב סומסום Sesame Street: Common and Colbie Caillat – “Belly Breathe” with Elmo,
אשר מדריך ילדים איך לנשום מהבטון ו… בתכלס – יכול לעזור מאוד גם ל”גדולים” 😉

אהבתם?

להסבר נרחב יותר על הנושא של ויסות רגשי והפרעת קשב – לחצו כאן.

ולסרטון על יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה – לחצו כאן.

התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב / How to ADHD

ג’סיקה מספרת על קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב.
היא מסבירה שזה לא עניין של חינוך או משמעת, אלא קושי לשלוט בעוצמת הרגשות.
כלומר, זו לא אשמת ההורים!
במקרים כאלו לא רק שעונשים לא יועילו, אלא שהם אף עלולים להחמיר את המצב בכך שיוסיפו עוד רגשות לקלחת הגדושה ממילא.
צריך לזכור גם שבמצב של סערת רגשות אין פניות לשיחות רציונליות. לכן אין טעם להרחיב בהסברים בזמן ההתפרצות .

אז מה עושים?

מקנים כלים להתמודדות עם רגשות עזים במיוחד. זה תפקידו של הטיפול ויש גם כמה טיפים שיכולים לעזור (ראו קישורים אחרי הסרטון).
משתדלים דוגמה אישית לשליטה ברגשות. כלומר, לשמור על קור רוח ולא להגיב לכעס בכעס. יש לזה יתרון נוסף במקומות ציבוריים, משום שמסתבר שהסביבה לא שופטת את המצב על פי התנהגות הילד אלא על פי תגובות ההורים.
הקפדה על תזונה ומנוחה לאורך היום יכולים גם כן למנוע ולצמצם את ההתפרצויות. זאת משום שרעב ועייפות מקשים עוד יותר על שליטה ברגש. נושא זה חשוב במיוחד במקרים של טיפול תרופתי, משום שהוא עשוי להפחית את התחושה של הגוף לרעב ולעייפות, אבל לא את הצורך שלו באוכל ושינה.

אהבתם?

לסרטון הדרכה לילדים על נשימות מהבטן – לחצו כאן.
לסרטון הדרכה על הכנת בקבוק ההרגעות או צנצנת הנצנצים – לחצו כאן.


תמונה: By Aleksandr Markin / Александр Маркин CC BY-SA 2.0

הפרעת קשב וניהול כעסים / How to ADHD

הפרעת קשב היא לא בעיה של מחסור בידע, אלא יותר בעיה של וויסות. הסרטון הזה עוסק במיוחד בוויסות של רגשות ובוויסות של ההתנהגות במצבים שבהם הרגשות לא מווסתים. הכוונה היא לאותם המצבים שבהם אתם יודעים שהתנהגות מסוימת לא ראויה, שאתם יודעים שיהיו לכך השלכות כואבות שעדיף להימנע מהן, אבל ממש ממש ממש הצליחו לעצבן אתכם היום ולא הצלחתם לעצור. אופס.

למה זה קורה?
כי אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב היא האִינְהִיבִּיצְיָה או יכולת העַכָּבָה (כלומר, עיכוב תגובה).

האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
כן! ובסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כמה דרכי התמודדות אפשריות שיכולות לעזור לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Anger and ADHD: How to Build up Your Brakes וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלה על התמודדות עם התפרצויות  – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם תסכול – בקישור הזה


תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

אמרו לי שאני כישרון מבוזבז…. / אינפקציה

מוקדש באהבה לכל הכישרונות המבוזבזים!

אנשי הקשב באשר הם שומעים את המילה פוטנציאל יותר מידי פעמים ובדרך כלל לא בהקשר של מימוש… מצד אחד זה נחמד שחושבים שיש לנו את היכולת והכישרון, אבל התזכורת המתמידה על בזבוזם יכולה להיות מאוד כואבת. אחת הסיבות המרכזיות לפער זה בין היכולת לביצוע היא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

הדרך למנוע או לפחות לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במימוש הפוטנציאל היא כמובן איתור מוקדם ומתן מענה הולם מגיל צעיר. כדי לדעת כיצד יש לבצע אבחון של הפרעת קשב, תוכלו לקרוא את ההנחיות של משרד הבריאות – בקישור הזה. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, לאחר האבחון יש לפנות לאנשי המקצוע הרלוונטיים בנוגע לאפשרויות טיפוליות. מידע נוסף על הנושא הזה תוכלו למצוא – בקישור הזה.

ובינתיים, לפחות נדע שאנחנו לא לבד ושיש עוד אנשים שמבזבזים את זמנם ואת הכישרון שלהם 🙂

נשמע טוב?

הפעילו את הסרטון והקשיבו לשיר Infectzia – X Rated אינפקציה – סרט של סקס

למילים של השיר – לחצו כאן.

אהבתם?

אם אתם במצב רוח טוב כדאי לכם לשמוע גם את השיר וכשבא לי של ציפי שביט – בקישור הזה

ואם אתם במצב רוח פחות טוב, כדאי לכם לשמוע את השיר Down של דוודי  – בקישור הזה


תמונה: By Fares Nimri CC BY-SA 4.0

כשאתם מרגישים אבודים / Jordan Clark

כולם אומרים שצריך לחיות את החיים במלואם – אבל… מה זה אומר בכלל?

תעשו את מה שמשמח אתכם, כי בעולם יש מספיק אנשים שרק מעבירי את הזמן. תהיו מי שאתם באופן כל בלתי מתנצל, עד שהנשמה שלכם תזהר בעצמה שתחמם את העולם. תרגישו שאתם מחוברים לכל מה שמסביבכם ושאתם חיים את החיים שנועדתם לחיות 🙂

כשאתם מרגישים שאתם צריכים תזכורת, קחו רגע ותצפו בסרטון When you’re lost:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את שיר ההתחדשות – בקישור הזה

ואת ההסבר של אופרה על למה כדאי לכם לשמור על עצמכם – בקישור הזה


תמונה: By Frank Schulenburg CC BY-SA 4.0

לקויות למידה – כמה קשה זה כבר יכול להיות? / ריצ’רד לבוי

לקויות למידה והפרעת קשב הם קשיים בלתי נראים. כלומר, לא ניתן לדעת על קיומם מתוך המראה החיצוני של האדם. כאשר הקשיים נראים לסביבה הרבה יותר קל להבין את ההתנהגות של אדם מסויים, לקבל אותה ולבוא לקראתו. אבל, כאשר הקשיים בלתי נראים הסביבה נוטה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו. על הנזק שבכך תוכלו לקרוא מדבריו של אחד העם – בקישור הזה.

כדי שנוכל להבין יותר טוב את הנושא, ריצ’רד לבוי ממחיש את החוויה של תלמיד עם לקות למידה ו/או הפרעת קשב בכיתה רגילה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “לקויות למידה – כמה קשה זה כבר יכול להיות?” וכתבו לנו את התובנות שלכם בתגובות.

הערה:
פעם היה מקושר פה הסרטון המתורגם המלא, אבל לצערי הוא ירד מיוטיוב ולכן עכשיו יש פה רק קטע קצר ממנו. אז… אם אתם מוצאים קישור חדש עם הגרסה המלאה בעברית, אשמח שתיידעו אותי כדי שאוכל לעדכן את הפוסט. בינתיים, מצאתי את הגרסה המתורגמת המלאה באתר אחר, תוכלו להיכנס אליו – בקישור הזה.

הגרסה המלאה באנגלית

אהבתם?

צפו בסרטון נוסף של ריצ’רד לבוי – כשהאסימונים נגמרים

בסרטון שממחיש את ההתמודדות של לומדים עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה


תמונה: By Manuel Domínguez Guerra CC BY 3.0

כל הדברים היפים באמת / דניאלה ספקטור

לאנשי קשב שכמותנו, לחכות ללא מעש יכול להיות אחד הדברים היותר קשים ביקום. אבל… לפעמים יש מצבים ותקופות בחיים שבהם זה הדבר הכי נכון לעשות, או שפשוט אין ברירה אחת.

לתקופות כאלו אני ממליצה בחום על השיר של דניאלה ספקטור שמנסחת את הדברים בצורה הכי כואבת, מדויקת ויפה, כמו ששיר טוב צריך לעשות: “כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב”

התחברתם?

תהנו מהשיר “כל הדברים היפים באמת” ותשלפו אותו כשהסבלנות נגמרת ובכל זאת, עדיין, צריך עוד להמתין.
כי אותם דברים שלא ניתן לזרז, בדרך כלל שווים את ההמתנה 🙂

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את השיר על האור הקטן שלי – בקישור הזה

ואת השיר “אתם מושלמים כמו שאתם” – בקישור הזה

כשהאסימונים נגמרים / ריצ’רד לבוי

ריצ’רד לבוי הוא איש חינוך, מרצה וסופר אמריקאי בתחום החינוך. מתמחה בהיבטים הקשורים למוטיבציה והתנהגות במסגרת מערכת החינוך, במיוחד עבור לקויות למידה וחינוך מיוחד.

בהרצאה “כשהאסימונים נגמרים” ריצ’רד מדבר על התמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD. הוא מתייחס גם להקשר הבית ספרי וגם להתמודדות של ההורים בבית.

  • הערה קטנה לפני הצפייה – אם תסתכלו על המשקפיים והתסרוקות של האנשים, תראו שמדובר בסרטון די ישן. אמנם התוכן שלו עדיין מאוד רלוונטי (אחרת הוא לא היה כאן), אבל… באותה תקופה עדיין לא הייתה הבחנה מספיק ברורה בין לקויות למידה (דיסלקציה, דיסגראפיה ודיסקלקוליה) לבין הפרעת קשב. לכן, אני ממליצה להתייחס לדברים כאילו הם מתייחסים באופן כללי לילדים עם קשיים תפקודיים בתחומים שונים.

אז, אם חשוב לכם לדעת מהם בכלל אותם אסימונים ולמה כל כך חשוב שהם לא יגמרו – אתם מוזמנים ליהנות מההסבר המרתק שלו!

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים לצפות בהרצאה באורך המלא – When the Chips Are Down with Rick Lavoie

 

אהבתם?

צפו בסרטון נוסף של ריצ’רד לבוי – כמה קשה זה יכול להיות?

ובסרטון המקסים – קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי

 


תמונה: By Hidro CC BY-SA 3.0

עשיתי טעות נוראית! / Anna Akana

אנשים הם לא יצורים מושלמים. לכן, גם בלי שום קשר להפרעת קשב, לכל אחד מאיתנו יש חרטות על בחירות ומעשים מהעבר. אנה אקנה מציגה את ההתמודדות שלה עם טעויות נוראיות בדרכה האינפורמטיבית והמשעשעת. היא מתארת את רגעי האימה, את השקיעה לשנאה עצמית ו…. את זה שנמאס לה מכל העסק.
היא החליטה להפסיק לבקר את עצמה ללא הרף ולהרפות מההלקאה העצמית.

הרי בכל מקרה לרוב האנשים שהם לא אתם, לא ממש אכפת מהטעויות שעשיתם (יש להם מספיק משל עצמם). בהתאם לכך, היא החליטה להפסיק לפקפק בעצמה ללא הרף, לחזק את הביטחון העצמי ובאופן כללי להרגיש יותר נוח בחיים 🙂
יותר נחמד לא?

התחברתם?

אם גם לכם יש רגעים כאלו ולא בא לכם לתת למחשבות על פשלות היסטוריות להשתלט לכם על החיים,
קחו את הזמן לצפות בסרטון I’ve Made A Horrible Mistake:

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה

ואת הסרטון על תחושת הכישלון של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Psihopat CC BY 3.0

תשמרו על עצמכם / Oprah Winfrey

אופרה וינפרי האחת והיחידה מסבירה למה חשוב לנו לשמור על עצמינו ולהקפיד שהכוס שלנו תמיד תישאר מלאה.

זה נכון לכולם, אבל חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב משתי סיבות. הראשונה היא שכל נושא התחזוקה יכול להיות מאתגר עבורנו בגלל הקשיים בתפקודים ניהוליים שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. הסיבה השנייה קשורה יותר להיבטים הרגשיים של הפרעת קשב. כשאנחנו טובעים בכל המשימות והמטלות אנחנו יכולים להרגיש ייסורי מצפון קשים אם ניקח לנו רגע לעצמינו למרות שהוא נחוץ.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Oprah Winfrey: Take Care of Yourself וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את סרטון ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה תחושה מתמדת של לחץ עלולה לעשות לגוף שלכם – בקישור הזה

חצי נחמה / אחד העם

אחת ההתמודדות היותר מאתגרות של הפרעת קשב היא הסטיגמה החברתית, יחד עם חוסר המודעות והמידע המטעה המופץ בתקשורת.
בהקשר זה אני רוצה להביא לכם דברים שכתב אחד העם על ההשלכות הפוגעניות של האשמות שווא.

“אין דבר מסוכּן לגוי ולאדם כהודאה על חטאים שאין בו. מי שחטא באמת, הרי שערי תשובה לא ננעלו, וברצונו הטוב יכול להסיר חלאתו מעליו. אבל מי שאחרים הביאוהו לחשוֹד עצמו במה שאין בו, איך יוכל להטהר בעיני עצמו?”

(אחד העם, חצי-נחמה)


הערה: דברים אלו נכתבו במקור בהקשר של עלילות הדם והאנטישמיות באירופה שלפני קום המדינה. כלומר, אחד העם מתייחס כאן להאשמות שווא כלפי היהודים וכלפי העם היהודי. עם זאת, רוח הדברים והטבע האנושי שאליו מתייחס ציטוט זה תקפים גם לדינמיקה החברתית סביב אנשים עם הפרעת קשב.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

 

אהבתם?

כדאי לכם לראות את הסרטון “כמה קשה זה יכול להיות?” – בקישור הזה

ואת ההסבר על מיתוסים אודות הפרעת קשב – בקישור הזה

אתם מושלמים איך שאתם / Emma Blackery

אמה בלקורי היא יוטיוביסטית וזמרת. השיר הנהדר הזה מזכיר לנו שכולנו בני אדם וכולנו מושלמים בדיוק איך שאנחנו.
מומלץ לרגעי ספק ומשבר 🙂

מסתבר שכל מה שצריך לפעמים זה תקווה,
תהיו חזקים, תנשמו עמוק ותשתמשו בקול שלכם!

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את השיר “לא אכפת לי שכל העולם ידע” – בקישור הזה

ואת השיר “בדיוק איך שאני” – בקישור הזה

 


תמונה: zeeshan.shan41 CC BY-SA 3.0

איך לא להיות נבוכים / האנק גרין

מדוע לדעת כיצד להיות טועים חשוב יותר מלהיות צודקים?

האנק גרין היקר בסרטון משובח נוסף על הקיום האנושי – לטענתו המבוכה לא נוצרת מעצם הטעות, אל מהתחושה שאנו טועים, שלא לדבר על זה שמבוכה זה דבר מביך כשלעצמו. אבל…. ברגע שאנחנו מרגישים מספיק נוח עם עצמינו כדי להפנים את העובדה שאף אחד לא יכול לדעת הכל באופן מוחלט (ושזה כולל גם אותנו), תוכלו לראות שאתם בעצם מדהימים גם כשהמוח שלכם לא מכיל את כל עובדות היקום ושאפילו שאפשר לצחוק על זה

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to Never Feel Embarrassed Again

אהבתם?

צפו גם בהסבר שלו על איך להתנצל – בקישור הזה

ובסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

מה לעשות כשהכל לגמרי נורא וכשאתם ממש לא בסדר / How to ADHD

הפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה – זה אומר שלצד ימים טובים מאוד, יש גם ימים מאוד מאוד רעים….

הסרטון הבא של ג’סיקה יכול לעזור לכם להתמודד כשקמתם לאחד הימים האלו שבהם ברור לכם ששום דבר לא הולך להסתדר.
איך בכל זאת אתם יכולים קצת לשפר את מצבכם, גם כשהוא רע.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Cope When Everything’s Awful and You’re Not Okay וספרו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם מוצפות – בקישור הזה

ובסרטון על אמפתיה – בקישור הזה

התמודדות עם ביקורת / Vi Hart

הסרטון המשובח הזה מוקדש ליצירתיים שבינינו שחוששים לצאת מהמגירה

כשתפרסמו משהו, תמיד יהיו אנשים שיהיה להם מה להגיד.
אל תתנו לזה לעצור אתכם – וי הארט המהוללת נותנת לכם תשובות לביקורות נפוצות ומסבירה איך להתמודד.

“היצירה הגדולה ביותר שלכם היא אתם”
אז אל תשכחו להיות מדהימים!

להסבר המלא צפו בסרטון Vi Hart’s Guide to Comments,
זהירות, הדיבור מאוד מהיר – אפשר לעצור באמצע או לשמוע שוב אם צריך, כמו כן בגלגל השיניים בתחתית הסרטון אפשר לשלוט על המהירות.

אהבתם?

צפו גם בסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

את הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה


תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

תהליך היצירה / Tiffany Shlain

הסרטון הזה מדבר על האומץ שדרוש כדי לעשות דברים חדשים ולנסות שוב ושוב לאחר שכבר נכשלת ובגדול ומול כולם… איך לא להרים ידיים בשלב המפחיד של הדבר המגניב הבא שבא לכם להציג לעולם, כי זה חלק בלתי נפרד מהדרך.

טיפני סורקת פה באופן מדויק וברור את כל שלבי היצירה
וכן, השלב המפחיד הוא אחד מהם, אבל יש עוד אחרים – מתחושת הבטן הראשונית ועד לשלב שבו צריך להחליט שסיימתם גם אם זה לא מושלם ולתת לעצמכם להנות מהפירות 😉

מומלץ בחום ומכל הלב – תהנו!

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

ובהרצאה על אנשים מולטי-פוטנציאליים שקשה להם לבחור מה הם רוצים להיות גם כשהם כבר גדולים – בקישור הזה

יחסי גומלין בין רגש לקוגניציה / Crash Course Psychology

לרגשות יש תרומה רבה לתפקוד שלנו והם חיוניים להישרדות. הסרטון הזה מסביר מהו הרגש האנושי ומציג את יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה.

קיים בלבול רב בציבור בין השפעות רגשיות על תפקודי הקשב לבין הפרעת קשב. למעשה אלו הם שני דברים שונים, אשר יכולים לבוא ביחד או לחוד. אם לא ברור מה גורם לקשיים במקרה מסוים, צריך ללכת לאבחון. תפקידו של האבחון הוא לאמת או לשלול את החשד למקור הקשיים, לבדוק הסברים אלטרנטיביים למקור הקושי, לשלוח לבדיקות המשך במקרה הצורך ולהוות בסיס לבנייה של תכנית טיפולית מותאמת אישית. במקרים שבהם קיים חשד גם להפרעת קשב וגם למקורות רגשיים אחרים מומלץ לפנות לפסיכיאטר שמתמחה בשני התחומים כדי לעשות אבחנה מבדלת.

נשמע מעניין?

להסבר המלא על הרגשות והאופן שבו הם משפיעים עלינו, צפו בסרטון Feeling All the Feels:

אהבתם?

קראו את המאמר על טיפול פסיכולוגי בהפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר של אופרה על למה חשוב שתשמרו על עצמכם – בקישור הזה

ילדות עם הפרעת קשב מול ילדות בלי הפרעת קשב / My Little Villagers

הפרעת קשב משפיעה באופן ישיר (ראשוני) בכך שהיא יוצרת סימפטומים כמו – קשיי קשב, מוסכות, היפראקטיביות ועוד. כמובן שלכל אחד יש את אוסף התסמינים שלו, שיכולים להשתנות באופי ובעצמה שלהם. הקשיים הופכים להפרעה כאשר הם פוגעים באופן משמעותית ומתמשך בתפקוד ואיכות החיים של האדם. להסבר נוסף על קביעת האבחנה של הפרעת קשב, ניתן לראות את ההרצאה של ברקלי – בקישור הזה.

אבל זה לא נגמר כאן…

למרבה הצער, ההשפעה של הפרעת קשב לא מסתכמת רק בסימפטומים והשפעתם הישירה. בדרך כלל, הסיבה היא שלסביבה יש מה להגיד על זה. יש להדגיש שהסביבה לא יכולה ליצור או לרפא הפרעת קשב, משום שזהו מצב כרוני מולד. עם זאת, תגובת הסביבה יכולה להשפיע רבות על מהלך ההתפתחות של ההפרעה לחיוב או לשלילה. למשל, הקושי בעיכוב תגובה יכול לגרום לכך שילדים עם הפרעת קשב יתפרצו בשיעור או יתקשו לחכות לתורם בשעת משחק. כשזה קורה מידי פעם לא סביר שמישהו יתרגש מזה. אבל… כשזה קורה הרבה מאוד פעמים, הסביבה עלולה לאבד סבלנות. באופן זה אנשי חינוך עלולים להשקיע פחות מאמצים באותם ילדים וחבריהם ללימודים עלולים להתרחק מהם בזמן ההפסקות.

מעבר לכך, משם שהפרעת קשב היא בלתי ניראת ורוב הציבור אינו בקיא בנושא, פעמים רבות האדם יואשם באופן אישי על דברים שלא נמצאים בשליטתו. האשמת האדם בדברים שאינו אשם בהם מזיקה מאוד, כפי שמסביר אחד העם – בקישור הזה. המענה לכך הוא הסברה שתספק לציבור מידע אמין אודות הפרעת קשב, כפי שנעשה באתר שלנו – בקישור הזה. עם זאת, למרבה הצער עדיין קיימים גורמים רבים שנותנים במה ציבורית להפצה של מידע מטעה וסטיגמטי. למידע על חלקה של התקשורת בהטעיה וההקצנה של השיח הציבורי בנושא – לחצו כאן.

ההשלכות של חוויות הכישלון והתגובות השליליות המצטברות בחיי היום יום של ילדים עם הפרעת קשב, עלולות לפגוע קשה בהיבטים החברתיים והרגשיים שלו. אלו הן השלכות משניות של הפרעת קשב והן לא נובעות באופן ישיר מהסימפטומים. איתור וטיפול בשלב מוקדם, בשילוב עם הנגשת מידע אמין אודות הפרעת קשב, יכולים למנוע או לצמצם אותן במידה משמעותית.

כל זה טוב ויפה, אבל – איך זה נראה בשטח?

בסרטון הזה ניתן לראות ילדה עם הפרעת קשב וילד בלי הפרעת קשב שעונים על אותן השאלות. אפשר להתרשם גם מהיכולת לשמור על רמת קשב תוך כדי הראיון עצמו. שימו לב להבדלים בתוכן התשובות והתמונה הכללית שמצטיירת לגביי הביטוי של הפרעת קשב בחיי היום יום יחד עם ההשלכות שלה על הדימוי העצמי.

לראיון המלא צפו בסרטון ADHD Child vs. Non-ADHD Child Interview

אהבתם?

צפו בסרטון נוסף של אותה ילדה, שבו היא מזמינה אתכם לתת לה יד ולחלוק איתה את החוויה האישית שלה – בקישור הזה

ובשיר המקסים וקורע הלב “ילדה קטנה” – בקישור הזה

על אומללת בחטיבת הביניים / ג’ון גרין

סרטון מדהים של ג’ון גרין – מומלץ לשעות משבר.

ג’ון מתאר את השנים האומללות שהוא חווה בחטיבת הביניים,
תוך כדי שהוא עובר שעות אומללות בנסיעות ארוכות (שהוא מאוד מאוד שונא)
ואז הוא מקדיש לנו ולעצמו את המשפט הבא:

The only way out is through
בסוף יוצאים מזה – אתם תתגברו, אנחנו נתגבר
לקחת אוויר ולהמשיך….
נתראה בצד השני

צפו בסרטון On Middle School Misery ואל תשכחו להיות מדהימים!

אהבתם?

כדאי לכם לצפות גם בסרטון שלו על איימת הפדיחה ו… החיים שאחרי – בקישור הזה

ועל החוויה האישית שלו עם OCD – בקישור הזה

מחקר פסיכולוגי / Crash Course Psychology

כל הידע המקצועי אודות הפרעת קשב נאסף, נבנה ונבדק על ידי מחקר. פעמים רבות התקשורת אינה מקפידה להציג מהימנה את תוצאות המחקרים או את השיטה המדעית בכלל. על כך מאוד חשוב להבין איך זה עובד ומדוע.

להסבר המלא מפי האנק גרין צפו בסרטון Psychological Research

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את ההסבר על היחסים בין מדע ואמונה – בקישור הזה

ואת ההסבר על הבעייתיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – בקישור הזה


תמונה: By Frits Ahlefeldt CC BY-SA 3.0

מה לעשות כשהחיים שלכם מתפרקים / Anna Akana

אם אתם חיים בעולם הזה סביר להניח שיהיו לכם רגעים קשים. סביר להניח גם שיהיו גם תקופות שבהם תרגישו שחייכם מתמוטטים תחת רגליכם.
בסרטון המשעשע, הכואב והאינפורמטיבי הזה מציגה אנה אפשרויות להתמודדות מתוך משבר חי ובועט שאותו היא עוברת בזמן יצירת הסרטון.
הסרטון הזה אמנם לא מיועד להפרעת קשב, אבל הוא חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב. זאת משום שהפרעת קשב נוטה לזמן משברים לחייהם של אנשים ולא מסתפקת בכך אלא גם מקשה את ההתמודדות איתם. בהתחשב בכך שזה מספיק קשה לנהל חיים עם קשיי ארגון, כדי לנהל משבר חיים עם קשיי ארגון צריך כל עזרה אפשרית. הסרטון הזה יכול לעזור לאתר מקורות סיוע בעת צרה.

תשמרו על עצמכם ואל תשכחו להיות מדהימים!

להסבר המלא צפו בסרטון What to do when your life falls apart

אהבתם?

כדאי שתראו גם את ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג / נעמה איגרא

הצורך לספק מענה מיידי לבעיות השתלבות של ילדים במערכת החינוך, והמודעות הגוברת לנושא הפרעות הקשב והריכוז, יוצרים בעשור האחרון עלייה משמעותית בשיעור הילדים שמאובחן ומטופל, מבין אלה הסובלים מההפרעה.

ומה עם המבוגרים?
במקביל לניסיונות להקיף ולשפר את הטיפול בילדים, נזנח העיסוק במי שהתבגרו דור אחד לפני כן.
מבוגרים רבים עם הפרעת קשב, אינם מודעים לבעיה מפני שהם חשים שכבר “התגברו” עליה. אדם מבוגר מתקשה להודות בכלל בבעיה לאחר שהצליח, למרות קיומה, לסיים זה מכבר לא רק את בית הספר, אלא גם את הצבא ואפילו את האוניברסיטה. הגיל, המשקעים הרגשיים שנושא עימו מבוגר שהיה ילד “שונה”, וההרגלים שפיתח על מנת “לפצות” על הפרעת הקשב ולהסתירה, מונעים ממנו להכיר בה כבעיה שדורשת טיפול.
יחד עם זאת, מבוגרים שאכן פונים לטיפול סביב הפרעות קשב וריכוז מסוגלים לשפר את איכות חייהם באופן ניכר. בשנים האחרונות מתפשטת ההכרה שישנה חשיבות רבה לטיפול כזה, אשר מציב מספר אתגרים ייחודיים הן בפני המטופל והן בפני המטפל. להלן יוצג שילוב של מספר גישות שיוצרות יחד טיפול ייחודי כזה.

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן

אהבתם?

צפו בסרטון על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ובהסבר של אופרה ווינפרי על למה חשוב לשמור על עצמכם – בקישור הזה


איגרא, נ. (2008). טיפול פסיכולוגי במבוגרים עם הפרעת קשב (ADHD) – שילוב בין גישות שונות; או: איך להושיב היפראקטיבי על ספת הפסיכולוג. מאתר פסיכולוגיה עברית.
תמונה: By Krismat CC BY-SA 3.0

איימת הפדיחה ו… החיים שאחרי / ג’ון גרין

טוב, כולנו אנשים ואנשים טועים.
אבל… אנשים עם הפרעת קשב נוטים לפעמים לעשות קצת יותר פדיחות עצמיות מאחרים, כי קשב.
והחיים – הם עדיין ממשיכים, העולם – משום מה הוא עדיין מסתובב.

קבלו את גו’ן גרין המלך שמספר בגלוי לב ראוי להערכה על הפדיחה הגלובאלית שלו ועל עוד כמה פדיחות לא פחות מרשימות שהוא נזכר בהן על הדרך. הוא מדבר גם על האופן שבוא אפשר ללמוד על עצמכם ממצבים כאלו, על החשיבות של מקום שבו תוכלו להרגיש בנוח להיות עצמכם (כהפסקה מהצורך המתמיד לתחזק תדמית חברתית/ציבורית חיצונית) ועל האפשרות לעשות עם זה משהו טוב – כמו למשל סרטון יוטיוב להנאת הצופים.

אז כל מי שמזדהה שיגיד אני!
ואל תשכחו להיות מדהימים 🙂

רוצים לשמוע עוד?

צפו בסרטון MORTIFICATION וספרו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

אם אתם רוצים לראות סרטון שמסביר למה חשוב להיכשל מהר יותר – לחצו כאן

ולסרטון על התמודדות עם כישלון – לחצו כאן

Down – שיר על הימים הפחות טובים / doddleoddle

אחד הדברים שמאפיינים הפרעת קשב זו תנודתיות רבה, כך שלצד היתרונות וההצלחות, אדם עם הפרעת קשב צריך גם לדעת להתמודד עם הקשיים, הכישלונות והנפילות.
בהפרעת קשב הימים הרעים יכולים לבוא גם בהינתן מערך טיפולי מלא וגם כשהאדם עשה ככל יכולתו כדי למנוע אותם. לכן הרבה פעמים הם מלווים גם בתחושות חזקות של פחד, כאב ותסכול. הרבה פעמים הרגשות האלו מוגברים עוד יותר משום שהאדם מרגיש חוסר לגיטימציה וסבור שזה “לא בסדר” לחוות אותם. זה קשה במיוחד בחברה שמדגישה חשיבה חיובית, שלא תמיד יודעת או יכולה לקבל ולהכיל גם רגשות שליליים.

השיר הזה של doddleoddle אמנם לא נכתב על הפרעת קשב, אך הוא מתאר מאוד יפה את ההרגשה של יום רע ואת התחושות שמלוות את ניסיונות ההתמודדות כשאתם נופלים בזמן שהעולם ממשיך כרגיל. אם אתם מכירים את התחושה הזאת שמרגע שפתחתם את העיניים אתם יודעים שהכל הולך להתחרבש, שאתם צריכים אנרגיות לא אנושיות רק כדי לחשוב על לקום ובכל זאת, יש דברים לעשות וחיים לחיות. אם אתם ביום כזה ואתם רוצים להתמודד, אבל הדבר האחרון שאתם רוצים לשמוע זה שהכל “יהיה בסדר”  וש”יהיה טוב” – אז השיר הזה הוא בשבילכם.

תקשיבו לשיר, כתבו בתגובות מה דעתכם והעבירו הלאה למישהו שזה יכול לעזור לו.

אהבתם?

ראו גם את הסרטון על מה לעשות כשהחיים שלכם מתפרקים – בקישור הזה

ואם עשיתם משהו מוצלח היום, כנראה מגיע לכם כוכב זהב – בקישור הזה


תמונה: By Anewt72690 CC-BY-SA-3.0

אמפתיה / ברנה בראון

אמפתיה היא היכולת להרגיש עם אנשים. היא כוללת את היכולת לראות את הדברים מנקודת המבט של הזולת, להימנע משיפוטיות, לזהות רגשות אצל אנשים אחרים והיכולת לדבר על כך.

ברנה בראון מסבירה על ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה. היא מראה כיצד האמפתיה מבוססת על קשר וקרבה בעוד שהסימפתיה יוצרת מרחק וניתוק.

להסבר המלא צפו בסרטון Brené Brown on Empathy:

אהבתם?

צפו גם בסרטון שלה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה

ובהסבר על הצבת גבולות והקשבה למצפון הפנימי – בקישור הזה

על העוצמה שבפגיעות / ברנה בראון

ברנה בראון מדברת על האומץ לא להיות מושלמים ועל הצורך בחמלה עצמית.
היא טוענת שלא השלמות היא זו שיוצרת תחושה של קרבה ושייכות אלא האותנטיות.

היא קוראת לנו לא להתבייש להיות אנושיים ולהראות לאחרים שאנחנו בני אדם.
“זה לא טוב או רע, זה פשוט מה שזה”

להסבר המלא צפו בהרצאה המלאה של Brené Brown ב- TED:

אהבתם?

צפו בסרטון שלה על אמפתיה – בקישור הזה

ובסרטון ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

איך להתנצל / האנק גרין

זהו סרטון של האנק גרין Hank Green מה- vlogbrothers שמסביר איך להתנצל כמו שצריך.

עיקרי הדברים:

  • לזכור שהתנצלות היא לא סימן לחולשה אלא סימן לחוזק.
  • לא להאשים את האנשים שפגעתם בהם ברגשות שהם מרגישים.
  • תרגישו רע, זה מה שאתם אמורים להרגיש אחרי שפגעתם במישהו אם יש לכם מצפון.
  • אפשר לקוות לסליחה, אבל אין לבקש/לדרוש דברים ממשהו שעכשיו פגעתם בו.
  • נסו להבין מה עשיתם לא בסדר ולמה עשיתם את זה.
  • לא לתרץ תירוצים, אבל כן לתאר את ההקשר והנסיבות שהובילו למעשה, כדי לנסות להגיע להבנה.
  • לקחת אחריות על המעשה ולהודות באשמה.
  • להבטיח לא לעשות את זה בעתיד, להגיד איך אתם הולכים להשתנות ו…. להשתנות!!!!

להסבר המלא צפו בסרטון How to Apologize like a Fartbag

הבהרה – התנצלות תקיפה רק לדברים שנמצאים בשליטתכם ושאתם יכולים לשנות.
בנוגע לדברים שאתם לא יכולים לשנות צפו בסרטון – מה להגיד במקום סליחה

היכשלו מהר יותר! / Extra Credits

אנחנו יודעים שלוקח זמן התנסות כדי לפתח מיומנות. אנחנו יודעים גם שהצלחות גדולות לא באות ביום אחד. אבל למרות שברור לנו שבהתחלה לא תמיד נצליח, קשה לנו מאוד להתמודד עם זה. משום שכל הזמן מדברים על הצלחה – הפוסט הזה מוקדש  דווקא לשבחי הכישלון 😉

כדי ללמוד ללכת צריך קודם כל ללמוד ליפול. מי שלא מנסה לא נכשל, אבל גם לא מצליח. הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וכלל שנלמד להסתכל עליו כעל ציון דרך, כך נדע להעריך יותר את ההתקדמות שהוא מאפשר לנו.

להסבר המלא צפו בסרטון Fail Faster – A Mantra for Creative Thinkers:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

 


תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

התמודדות עם מוצפות / ItsRadishTime

איך להתמודד עם מוצפות ועומס יתר???
(אתם יודעים – הימים האלו…)

על קצה המזלג:

  • זכרו שיש לכם גוף אנושי שצריך לישון, לאכול (עדיף בריא) וגם לזוז קצת (כן כן – פעילות גופנית…)
  • זכרו שפאניקה מצוינת בשביל לברוח מנמרים, אבל פחות שימושית להשלמת מטלות 😉
  • הכינו רשימה
  • בחרו מתוך הרשימה את שלושת הדברים הכי חשובים ותנסו לעשות רק אותם
  • תסלחו לעצמכם על כל שאר הדברים שלא ייעשו היום
  • תקפידו על הפסקות

בהצלחה!!!

להסבר המלא קבלו את טיילור ItsRadishTime המהממת בסרטון overwhelmed:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שמסביר מה לעשות כשאתם מותחים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

ולרגעים קשים יותר, את הסרטון שמסביר מה לעשות כשהכל נורא וכשאתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

מה להגיד במקום סליחה? / How to ADHD

אם אתם אנשים עם הפרעת קשב, יש סיכוי גדול שמצאתם את עצמכם מתנצלים על כך והרבה. זה לא קורה סתם כך, הפרעת קשב מובילה לפער בין התכנון לביצוע. לכן הרבה פעמים אנחנו באמת באמת מתכוונים ובאמת באמת משתדלים ובכל זאת זה לא מצליח לנו.

לפעמים הפשלות שלנו פוגעות רק בנו, אך למרבה הצער הן עלולות לפגוע גם באנשים אחרים. אם גילינו שאדם אחר נפגע מהמעשים או המחדלים שלנו, אנחנו מצטערים נורא, וממרים לבקש סליחה. זה נראה הדבר הנימוסי לעשות, אבל… ההתנצלות משמעותית רק עבור התנהגות רצונית שהאדם יכול לשנות.

אנשים עם הפרעת קשב לא באמת יכולים להבטיח שהסימפטומים שלהם לא יפריעו באותה הצורה גם בעתיד לבוא. זה אמנם לא אשמתם, אבל זה בטח לא אשמת האנשים מסביבם שעלולים להיפגע מכך גם הם. אם אנשים עם הפרעת קשב כל הזמן מתנצלים, במשך הזמן המילה סליחה מתחילה לאבד את המשמעות שלה. באופן זה התחושות הרעות של שני הצדדים עלולות ללכת ולהחמיר עם הזמן. זה לא כיף בכלל!

מה עושים?

במקום “סליחה” אומרים “תודה” וגורמים לכולם להרגיש יותר טוב 🙂

להסבר המלא צפו בסרטון What to Say Instead of I’m Sorry:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על אמפתיה – בקישור הזה

ו… אם פגעתם במישהו בעקבות משהו שכן נמצא בשליטתכם ושאתם יכולים לשנות, ראו את הסרטון על איך להתנצל – בקישור הזה


תמונה: By Ashashyou CC BY-SA 4.0

תפריט נגישות