נוהל מוצרים הומאופתיים / משרד הבריאות

משרד הבריאות הוציא נוהל עבור מתן אישור לשיווק של מוצרים הומאופתיים.

  • אם אתם לא מכירים את ההיסטוריה והשיטה של הומאופתיה, תוכלו לצפות בסרטון הסבר – בקישור הזה

שימו לב – הצורך באישור של משרד הבריאות עבור מוצרים הומאופתיים לא נובע מהתועלת הרפואית שלהם ואין לראות בו עדות או תמיכה לקיומה של תועלת כזו. זאת משום שעל פי משרד הבריאת “יעילותם של המוצרים ההומאופתיים לא הוכחה בשיטות המקובלות ברפואה ולכן לא ניתן לרשמם כתכשיר רפואי על כל המשתמע מכך”.

מדוע צריך נוהל למוצרים הומאופתיים?

כאמור, על פי משרד הבריאות הצורך בנוהל מיוחד עבור מוצרים הומאופתיים לא נובע מהתועלת הרפואית שלהם משום שהיא אינה קיימת. על פי משרד החינוך המטרה היא “ניהול סיכונים” משום ש”מוצרים הומאופתיים נצרכים על ידי מטופלים” למרות חוסר התועלת הרפואית שלהם.
כלומר, לצד חוסר היעילות הרפואית, מוצרים הומאופתיים שאינם בפיקוח עלולים לגרום נזק שאותו משרד הבריאות מנסה למנוע באמצעות הנוהל שקבע לנושא. על כן על פי הנחיית משרד הבריאות “מוצר הומאופתי יאושר לשיווק לאחר שהוכחה בטיחותו”.

עיקרי הדברים:

הפרטים המלאים נמצאים בנוהל עצמו וכהרגלי אציג בפניכם בקצרה רק את הנקודות שנראות לי משמעותיות ברמת המודעות הציבורית.

  • על פי סעיף 3.1.2. – “מוצר הומאופתי המיועד לשימוש מתחת לגיל שש לא יאושר אלא על בסיס נתונים קליניים ובטיחותיים המתייחסים לילדים.”
  • על פי סעיף 3.1.4 – “לא יאושרו לשיווק מוצרים הומאופתיים לתינוקות המכילים אלכוהול.”
  • על פי סעיף 3.1.5 – “מרכיבים הומאופתיים חייבים להימצא במוצר המוגמר בריכוז מרבי של 1:10,000 או 0.01% (מקביל לריכוז הומאופתי 4D).” את ההסבר על הריכוזים של המרכיבים ההומאופתיים תוכלו למצאו בסרטון שקישורתי בתחילת הפוסט.
  • על פי סעיף 3.1.11 – “מוצר הומאופתי לשימוש בבעלי חיים יאושר לאחר שתתקבל חוות דעת כתובה מהממונה על התרופות בשירותים הוטרינריים במשרד החקלאות”. כן, מתברר שיש גם טיפול הומאופתי לבעל חיים וגם הוא דורש אישור 😉
  • על פי סעיף 3.6 – “מוצר הומאופתי מוגמר יאוחסן מאחורי דלפק הרוקח בנפרד מהתרופות וינופק לצרכן על-ידי רוקח בבית-
    מרקחת בלבד, וזאת ללא חובת מרשם רופא”. באותו הסעיף מצויינים גם מקרים שעבורם “הכנה הומאופתית תנופק בבית-מרקחת על-פי מרשם רופא בלבד”. כלומר, ניתן לקנות מוצר הומאופתי ללא מרשם רופא, רק אם הוא מגיע לבית המרקחת כשהוא כבר מוכן לשימוש ולא מצריך שלבים נוספים להכנתו.
  • סעיף 3.7 מחייב את בעל האישור לדווח על כל תלונה או חשד לתופאות הלוואי ולבצע מעקב מתמיד על הנושא. כמו כן, הוא מחוייב להעמיד לרשות מטופליו את פרטיו לצורך דיווח על תופעות לוואי ולהגיש את סיכום הממצאים באופן שנתי.
  • על פי סעיף 3.8.1 – “אין לשווק מוצרים שהוחזרו מהשוק במדינה מוכרת שבה היו משווקים.” כמו כן, בסעיף 3.8.2 – קיימת חובה לדווח על כל בעיה שנתגלתה בחו”ל.
  • על פי סעיף 3.9.1 – “הכנות הומאופתיות תבוצענה בפיקוחו של רוקח מורשה ובאחריותו להיבט האיכות והבטיחות.”
  • על פי סעיף 3.9.2 – מותר להשתמש רק בחומרי גלם המאושרים ע”י משרד הבריאות.
  • על פי סעיף 3.9.5 – “יש לקבוע תאריכי תפוגה עבור הכנות הומאופתיות מוגמרות ולהצדיקם על בסיס נתונים מקצועיים ספרותיים ו/או על בסיס נתוני יציבות תוך התחשבות בתנאי האיחסון הצפויים”. כמו כן, בסעיף זה מצויין ש”בכל מקרה תאריכי תוקף של הכנות מוגמרות יהיו עד חצי שנה מתאריך ההכנה או בהתאם לבדיקות יציבות”.
  • על פי סעיף 3.10.1 – “אין לייחס התוויה רפואית או סגולת ריפוי, מניעה או אבחון של מחלות לחומר גלם ו/או מוצר הומאופתי מוגמר על-גבי אריזת המוצר ועל גבי כל חומר פרסומי לציבור בכל מדיה שהיא.” בסעיף 3.10.3 נדרש גם להוסיף את הכיתוב “מוצר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת” לכל פרסום של המוצר.
  • 3.10.2 – כדי לפרסם או לציין על גבי אריזת מוצר הומאופתי הצהרות הנוגעות לבטיחות, היעדר תופעות לוואי וכו, יש להציג נתונים קליניים התומכים בכך ולקבל על כך אישור מוקדם בכתב. במילים אחרות, אם לא מצויינות הצהרות בטיחות על המוצר – הסיבה היא שלא הוצגו נתונים כאלו למשרד הבריאות. משום שיש אינטרס שיווקי להוסיף הצהרות מסוג זה, סביר להניח שהיעדרן לא נובע מסירוב עקרוני אלא מהיעדר נתונים שתומכים בהצהרות אלו.
  • על פי סעיף 3.10.4 – “רוקח המנפק מוצר הומאופתי יסביר למטופל כי הטיפול ההומאופתי אינו מחליף טיפול תרופתי מאחר והמוצר ההומאופתי לא הוכיח יעילות רפואית. כמו כן יוודא כי המטופל אינו מפסיק את הטיפול תרופתי ככל שניתן לו. כמו כן ידגיש הרוקח בפני המטופל כי המוצר מכיל לקטוז, אלכוהול או חומר עזר אחר בהתאם לעניין.” בהקשר זה חשוב לי להזכיר לכל האנשים עם אלרגיות ורגישויות רפואיות למניהן לבדוק היטב את רשימת החומרים (הפעילים והלא פעילים) בכל מוצר לפני נטילתו. כמו כן, מומלץ בחום להראות את הרשימה לרופא המטפל לפני תחילת השימוש, כדי שיוודא המוצר לא מתנגש עם טיפולים רפואיים או מצבים רפואיים אחרים שאולי יש לכם ושהוא בטוח לשימוש גם במקרה הספציפי שלכם.
  • על פי סעיף 3.11.2 – על גבי האריזה של המוצר יופיע הכיתוב הבא: “מוצר הומאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת”
    “יש להיוועץ ברופא או ברוקח טרם השימוש במוצר ובמידה שסימני המחלה אינם עוברים או מוחמרים”.
    כמו כן, כדי למנוע בלבול, על מוצרים הומאופתיים המיועדים לשימוש בבעלי חיים צריך להיות כתוב “לשימוש בבעלי חיים בלבד”.
  • על פי סעיף 3.15 – “כל שינוי שיעשה במפרט המוצר ההומאופתי ידווח לאגף הרוקחות לא יאוחר מ– 30 ימים מיום ביצועו.”
  • על פי סעיף 4 – “דיווח תופעות לוואי ע”י בעל האישור לשיווק וכן פרסום למוצר הומאופתי ייבדקו ע”י ביקורות של הרוקחות
    המחוזית וכן ע”י אגף הרוקחות.”

מוצר הומאופתי שלא קיבל את אישור משרד הבריאות לא בהכרח עומד בדרישות הבטיחות המינימאליות הנ”ל ועל כן אינו מומלץ לשימוש.

נשמע מעניין?

את הקובץ עם הנוהל של משרד הבריאות עבור מוצרים ההומאופתיים תוכלו למצוא – בקישור הזה

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הנהלים של משרד הבריאות בנוגע לתקנות הסמים המסוכנים ונהלים בנוגע לניפוק מרשם – בקישור הזה

ואת ההסבר על מריחואנה לטיפול בהפרעת קשב – בקישור הזה

 

תקנות הסמים המסוכנים ונהלים בנוגע לניפוק מרשם / משרד הבריאות

למה זה קשור אלינו?

כי מתילפנידאט (Methylphenidate) מסווג תחת סימן ב׳ בפקודת הסמים המסוכנים (סעיף 4), והוא החומר הפעיל בתרופות להפרעת קשב ממשפחת הריטלין.

כדי להבין איך ולמה המתילפנידאט הוכנס לרשימה הזו, קראו את ההסבר – בקישור הזה
בין היתר יש שם הסבר על הבלבול הלשוני שנוצר בין המשמעויות השונות של המילה drug. חשוב לשים לב לכך שבאנגלית מילה זו משמשת גם לתיאור סמי מרפא (=>תרופות) וגם לתיאור סמים משכרים, בעוד שבעברית לכל משמעות יש כינוי נפרד. משום שבימינו כבר כמעט שלא נעשה שימוש במונח “סמי מרפא”, בלשון הדיבור המילה סמים מתייחסת בדרך כלל רק לסמים משכרים. זאת הסיבה לכך שהשימוש במילה סמים עלול ליצור רושם מטעה כאשר מדובר בתרופות.
בהתאם לכך, בעוד שהחוק העברי מכונה “פקודת הסמים המסוכנים”, באנגלית קוראים לתרופות האלו Schedule drug (=> בתרגום חופשי: תרופות בפיקוח). בשנת 1948 כשתרגמו את החוקים הבריטיים לעברית, המילה drug תורגמה למילה “סם” וכך התייחסו לכל התרופות (כולל אקמול).

לכן חשוב להדגיש שהסיבה שהחומר Methylphenidate והתרופות המכילות אותו נמצאים בפיקוח כדי למנוע שימוש לרעה. שימוש לרעה (Abuse) מתייחס למקרים שבהם הצריכה של החומר נעשית ללא אישור רופא ובניגוד לחוק. מקרים שבהם התרופה נרשמת על ידי רופא מוסמך עבור אנשים שאובחנו עם הפרעת קשב על פי הנהלים של משרד הבריאות, אין מדובר בשימוש לרעה אלא בטיפול רפואי לכל דבר. את הנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה. כמו כן, חשוב להדגיש שהתרופות להפרעת קשב אינן ממכרות.

אחרי שהבהרנו את כל זה, בואו נכיר את לשון החוק ואת ההנחיות של משרד הבריאות שנגזרות ממנו:

נוסח פקודת הסמים המסוכנים

את תקנות הסמים המסוכנים תוכלו לקרוא – בקישור הזה

לקריאה נוחה יותר אתם יכולים לבדוק גם את הנוסח בוויקיטקסט – בקישור הזה

ולבחון את היסטוריית החקיקה של פקודת הסמים המסוכנים באתר הכנסת – בקישור הזה

הבהרות לנוהל ניפוק מרשם

את ההבהרות בנוגע לנוהל ניפוק מרשם לסמים מסוכנים (נוהל 155), תוכלו לקרוא – בקישור הזה

  • כדאי לשים לב לסעיף 3.2.5, שמתייחס למקרים שבהם מותר לספק את התרופה גם עם טרם חלפו 31 ימים, אך לא לפני שני ימי עבודה מהמועד. זה שימושי למקרים שבהם מועד אספקת התרופה יוצא על יום שבת או חג.
  • כמו כן סעיף 3.2.8 מתייחס לנוהל של ניפוק מרשם בכמות מוגדלת לצורך נסיעה לחו”ל. שימו לב שמעבר לפרוצדורה בארץ, חשוב גם לבדוק את הנוהל במדינות היעד. לצורך כך ניתן להסתייע בשגרירויות של המדינות הרלוונטיות לכל נסיעה.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הסכנה שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה


הבהרה – המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, לאבחון, לייעוץ רפואי או כל טיפול מקצועי אחר.
כמו כן, התקנות והחוקים יכולים להשתנות עם הזמן ועל כן יש להתייחס רק לנוסח המעודכן ביותר.
תמונה: By Blogtrepreneur CC BY 2.0

רשימת רופאים הפעילים בתחום הפרעות קשב / משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם רשימה של רופאי ילדים ומשפחה בוגרי קורס ADHD פעילים בתחום הפרעות קשב.

שימו לב – הרשימה מכילה רופאים שמוסמכים לאבחון ולטפל בהפרעת קשב, אך לא כולם בהכרח עוסקים בכך בפועל. עם זאת, הרשימה יכולה לסייע בבדיקה האם רופא מסוים שאתם מתכוונים ללכת אליו אכן מוסמך לכך או לא. לצד זאת חשוב לדעת שבהחלט ניתן לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב גם אל פסיכיאטרים ונירולוגים, למרות שאינם נמצאים ברשימה זו. זאת משום שההכשרה של רופאים אלו כבר כוללת התמחות בהפרעת קשב, לכן אין צורך בקורס ייעודי או ברשימה מיוחדת עבורם.

בכל מקרה כדאי לעשות בירור מקדים ולבקש המלצות על אנשי מקצוע טובים. חשוב להקפיד שהרופא שבחרתם מתמחה בפועל בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי לכם (ילדים או מבוגרים). כמו כן, אם יש ספק כלשהו בנוגע לרופא שבחרתם, תמיד אפשר ורצוי ללכת לחוות דעת שנייה.

לרשימה המלאה – לחצו כאן

קישורים שימושיים נוספים:

  • להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן
  • לפניות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל – לחצו כאן

מענה לפניות הציבור / ההסתדרות הרפואית בישראל

הציבור מוזמן לפנות אל ההסתדרות הרפואית בישראל – בקישור הזה

ניתן לעשות זאת באמצעות האתר ו/או האפליקציה.

אז אם הייתה לכם איזו בעיה או אם יש לכם שאלה או הצעה לשיפור – עכשיו אתם יודעים לאן אפשר לפנות 🙂

 

אם אתם צריכים את משרד החינוך,
תשמחו לשמוע שגם להם יש פניות ציבור – בקישור הזה


תמונה: By Marcello Casal CC BY 3.0

מבחנים ממוחשבים הם כלי עזר לאבחון, הם אינם כלי מאבחן / משרד הבריאות

משרד הבריאות הוציא מסמך הבהרה בנוגע לשימוש בכלי מאבחן (כדוגמת MOXO) ככלי אבחון בלעדי – בניגוד לנהלים.

חשוב להדגיש שהבדיקות הממוחשבות להפרעת קשב הן רק כלי אבחון אופציונליים. כלומר, הן לא עומדות בפני עצמן ואין צורך להשתמש בהן לצורך קבלת אבחנה. חלק מתפקידו של המאבחן הוא לדעת מהם הכלים המתאימים ביותר עבור כל מקרה לגופו. אם יעלה צורך במבדק ממוחשב, אז איש המקצוע ייתן את ההנחיות וההסברים הדרושים. חשוב לדעת גם שחל איסור מוחלט על טכנאים לפענח את תוצאות הבדיקה או למסור אבחנה – זהו תפקיד של מאבחן מוסמך בלבד.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

קישורים שימושיים נוספים:

לאמות מידה לאבחון הפרעת קשב של משרד הבריאות – לחצו כאן
לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – לחצו כאן


תמונה: By Markscheider CC BY 3.0

הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור ומועצת העיתונות – כתובות לדיווחים על פרסומים מטעים

הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור פועלת מטעם משרד הבריאות, בשיתוף משרד התמ”ת למען מניעת הטעיית הציבור ביחס למוצרי בריאות.
הוועדה מפרסמת את הפניות ואת ממצאי הבדיקות לידיעת הציבור ומאפשרת הגשת תלונה בדבר הטעייה בפרסום של מוצר בריאות.

אין מדווחים?

הדיווח צריך לכלול את המקור ואת המידע שאתם מבקשים לבדוק.

נשמע מסובך? אל חשש!

הכנו עבורכם נוסח לדוגמה

מלאו את הפרטים הרלוונטיים לכל מקרה והוסיפו פרטים נוספים על פי צורך.

לכבוד מזכירת הועדה לבדיקת הטעיית הציבור.
ברצוני לדווח על הטעיית הציבור באתר/פרסום/כתבה של _____ בכתובת ____, שבו כתוב ______ (ציטוט או צילום מסך).
מוצגים שם לציבור מוצרים/שרותים כתורמים לבריאות והמותווים ע”י המשווק כטיפול, מניעה ואבחנה של מחלות ומצבים רפואיים, ללא אישור משרד הבריאות.

לאן שולחים את הדיווח?

הסברים ופרטי יצירת הקשר עבור דיווחים, נמצאים באתר הוועדה – בקישור הזה.
(צריך ללחוץ על הכותרת “איך מגישים את התלונה”)

וזהו, תודה על המאמץ!


דוגמאות נבחרות

כדי שתדעו שזה גם עובד, אני מצרפת פה קישורים לדוגמאות של מכתבים שנשלחו מטעם הוועדה להטעיית הציבור בעקבות דיווחים:

  • למכתב שנשלח למדור הבריאות של Ynet בקשר לכתבה מטעה של יפה שיר רז – לחצו כאן
  • למכתב שנשלח אל מר ‏יואב‏ פנחס בנוגע לפרסומים מטעים של מרכז אוצרות – לחצו כאן
  • למכבת שנשלח לאתר מאקו בעקבות עידוד לצריכת סמים מסוכנים והטעיית הציבור – לחצו כאן

רוצים לעזור?

מתברר שהוועדה לבדיקת הטעיית הציבור סובלת ממחסור במשאבים המקשה עליה לתת מענה מהיר ויעיל לשלל הפניות שמגיעות אליה. לכן מומלץ לפנות לגורמים הבאים כדי להבהיר להם את חשיבות הוועדה ולבקש מהם להגדיל את מסגרת התקציב ולהקצות יותר כוח אדם לפעילות מבורכת וחיונית זו:

 


דיווח על פרסומים מטעים בעיתונות

שימו לב – במידה והמידע המטעה שנתקלתם בו פורסם במסגרת העיתונות, יש גורם נוסף שכדאי לפנות אליו: מועצת העיתונות

כתובת הדוא”ל של מועצת העיתונות היא: moaza@m-i.org.il

כמו כן, כדאי לפנות גם למערכת של הגורם המפרסם – פרטים ליצירת קשר צריכים להופיע באתר של כל ערוץ ועיתון.


אהבתם?

למידע כללי על הבעיות בייצוג התקשורתי של המחקר המדעי – לחצו כאן.

להצהרת קונצנזוס בין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן.

אמות מידה לאבחון הפרעת קשב / משרד הבריאות

הדרך היחידה לשלול או לאמת את החשד לקיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, היא אבחון מקצועי מלא על ידי איש מקצוע רפואי שהוסמך לך. זאת משום שהפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיי קשב ולכל גורם מתאים טיפול אחר. לכן חשוב מאוד לוודא מה המקור או המקורות לקשיים לפני בניית תכנית העבודה הטיפולית עבור כל מקרה.

איך אפשר לדעת מהו אבחון רציני?

קוראים את אמות המידה לאבחון של משרד הבריאות – בהצלחה!

ו… אם הקישור הקודם לא נפתח לכם – כנסו לכאן

 

מי יכול לאבחן הפרעת קשב וריכוז ADHD?

בנוסף לנוירולוגים, פסיכיאטריים ורופאים התפתחותיים, משרד החינוך מעביר הכשרות לאבחון הפרעת קשב גם לרופאי משפחה ורופאי ילדים. רופאי ילדים ומשפחה שעברו את ההכשרה הייעודית וצברו ניסיון בתחום של הפרעת קשב, מוסמכים לאבחן הפרעת קשב.

  • לרשימת הרופאים שעברו הכשרה ייעודית של משרד הבריאות – כנסו לכאן

כמו כן, חשוב לדעת שפסיכולוגים לא יכולים להשלים את האבחון בכוחות עצמם ועל כן עליהם להפנות את המאובחנים לרופא לביצוע בדיקה גופנית, שלילה של תחלואה נלוות ובירור הצורך בטיפול תרופתי. זאת משום שהאבחון של הפרעת קשב חייב לכלול הערכה או שלילה של התחלואה הנלוות, כפי שמצויין בסעיף 2.2.

  • להסבר על אבחנה מבדלת והחשיבות שלה לתהליך האבחון – כנסו לכאן

רוצים ללמוד עוד?

להסבר על מבחנים ממוחשבים והתפקיד שלהם ככלי אבחון אופציונליים – כנסו לכאן

להסבר על אבחון בגיל הרך – כנסו לכאן


תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

תפריט נגישות