מחוננות, הפרעת קשב וציפיות חברתיות / HealthyGamerGG עם הסברים של חן ספקטור

בסרטון הזה Dr. Alok Kanojia מסביר מדוע מחוננות זה צרכים מיוחדים.

בחרתי להציג לכם את זה משום שהרבה מהקשיים הרגשיים-חברתיים סביב מחוננות מאוד דומים לקשיים הרגשים-חברתיים סביב הפרעת קשב וריכוז ADHD. חשוב גם לציין שהפרעת קשב לא קשורה לאינטליגנציה, אבל בגלל הדמיון בהיבטים מסוימים של ההשלכות המשניות ובגלל שאנשים חכמים מאוד נוטים לפיצוי אוטומטי ולא לגמרי מודע לקשיים מכל סוג, הרבה פעמים עלולים לבלבל בין הפרעת קשב לאינטליגנציה גבוהה או לפספס את האינטראקציה ביניהן.

מידע נוסף על הדרך שבה הפרעת קשב ואינטליגנציה גבוהה עלולות להסתיר אחת את השנייה תוכלו למצוא – בקישור הזה.

בפוסט הזה אתמקד בהשלכות המשניות של המצב הקוגניטיבי בהיבטים הרגשיים-חברתיים, על הדמיון וההבדלים ביניהם.

אלוק מתמקד בשלושה היבטים מרכזיים:

1. היעדר הרגלי למידה
2. פוטנציאל בלתי ממומש
3. בושה, דחיינות ושחיקה

מוכר?

מאוד מפתיע איך קושי קוגניטיבי ויתרון קוגניטיבי יכולים להוביל לאותן השלכות התפתחותיות על רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם.

הסיבה היא שהתגובה החברתית לשני המצבים הקוגניטיביים הללו זהה, שכן היא נובעת מחפיפה בין הביטויים ההתנהגותיים של שני המצבים. גם מחוננות וגם הפרעת קשב מאופיינים בשונות, חריגות ושקיפות שיוצרות חוסר הבנה של האתגרים שעמם מתמודד האדם. אותה חוסר הבנה גורם לציפיות לא ריאליות לצד הזנחת הקשיים, מניעת הסיוע הדרוש להתמודדות וחוסר לגיטימציה כלפי הביטוי של הקושי. כתוצאה מכל אלו, כשאותו אדם לא מצליח לעמוד בציפיות החברתיות שלא מתחשבות בקשיים שעמם הוא מתמודד, הכישלון מיוחס לפגם כלשהו במהות הפנימית שלו וגורם להאשמת שווא בעצלנות, זלזול וכו.

על הנזק הנוראי שבהאשמת אדם בפגמים שאין בו, כדאי לקרוא את ההסבר של אחד העם – בקישור הזה.

אגב, פה אנחנו נתקלים בהבדל הראשון בין מחוננות להפרעת קשב. בעוד שבמחוננות, הכישלון יכול להיות מיוחס להרבה דברים פרט לאינטליגנציה, בהפרעת קשב, הכישלון יכול להיות מיוחס גם לאינטליגנציה או חוסר יכולת כללית. באופן אירוני זה יכול לקרות גם במקרים שבהם יש אינטליגנציה גבוהה (שהרבה פעמים מוסתרת בגלל הפרעת הקשב).

עכשיו נתמקד בכל אחד משלושת ההיבטים המרכזיים שאלוק ציין ונבחן אותם קצת יותר לעומק.

במהלך ההסברים אנתח בנפרד את המשמעות עבור הפרעת קשב ומחוננות. עם זאת, כאמור, משום שהפרעת קשב לא קשורה לאינטליגנציה היא מופיעה בכל רמות המשכל כולל מחוננות. בהקשר זה חשוב לציין שהמקרים שבהם יש גם הפרעת קשב וגם מחוננות הם המקרים שבהם הפגיעה הרגשית-חברתית הכי גבוהה. זאת משום שעבור מקרים אלו התגובה החברתית וההשלכות הרגשיות, מורכבות גם מההשפעות של כל מצב קוגניטיבי כשלעצמו וגם מהאינטראקציות ביניהם.
כמו כן, לצורך ההסבר אני אתייחס לכל הדרכים שבהן הפרעת קשב יכולה ליצור תגובות חברתיות-רגשית מהסוג הזה. עם זאת, בעקבות השונות הבין אישית הגבוהה, לא כולן יופיעו אצל כל האנשים עם הפרעת קשב. סביר להניח שרוב האנשים עם הפרעת קשב יזדהו עם חלק מהדברים וייתכן גם שיהיה מיעוט מבורך שכלל לא חווה את הבעיות האלו ומתמודד עם קשיים אחרים.

היעדר הרגלי למידה

גם מחוננות וגם הפרעת קשב יכולות להוביל להיעדר של הרגלי למידה. עם זאת, הסיבות שונות לגמרי. בעוד שהפרעת קשב יכולה ליצור קשיים רבים גם בתהליכי הרכישה של הרגלי למידה וגם ביכולת ליישם אותם לאחר שנלמדו, במחוננות, לפחות בשלבי הלמידה הראשוניים, פשוט אין צורך.

כלומר, במחוננות היעדר הרגלי למידה נובע בעיקר מחסך בניסיון לרכוש אותם, זאת בעוד שבהפרעת קשב היעדר הרגלי למידה יכול להתקיים חרף ניסיונות רבים לרכישה. עם זאת בשני המקרים התוצאה זהה – כשצריך הרגלי למידה, הם לא נגישים לשימוש.

 

פוטנציאל בלתי ממומש

נושא הפוטנציאלי על חוסר מימושו, גם הוא משותף להפרעת קשב וממחוננות וגם הוא נוצר מסיבות שונות בכל אחת מהן. בהפרעת קשב יש קושי להוציא את היכולת אל הפועל – מרמת התכנון ועד רמת הביצוע. ככה שפגיעה ביכולת לממש פוטנציאל היא חלק בלתי נפרד מהמהות של הפרעת קשב. המודעות לחוסר המימוש של הפוטנציאל מתגברת עקב אופייה התנודתי של הפרעת קשב, כאשר הימים היותר טובים חושפים את אותו פוטנציאל נחשק שהימים הפחות טובים מסתירים.
היבט נוסף של הפרעת קשב הוא שונות בביטוי של התסמינים בהקשרים ותחומים שונים, לצד הנטייה של התסמינים לפגוע דווקא בפעולות שנחשבות לפשוטות או קלות יותר. ההצלחה של אדם עם הפרעת קשב בתחומים מסוימים שיש כלפיהם הערכה חברתית או בפעולות מסוימות שנחשבות לקשות ומורכבות יותר, גם כן יכולות לשמש כראייה לקיומו של אותו פוטנציאל שמשום מה לא מתממש בכל היתר.

הבעיה היא שכשמצפים מאנשים עם הפרעת קשב לתפקד באופן עקבי כמו שהם מתפקדים בימים הטובים שלהם היא התעלמות מהאופן התנודתי של ההפרעה, מהעובדה שהימים הטובים הם השלכה של אותו מנגנון שיוצר את הימים הרעים ושהתנודתיות הזו לא נתונה לשליטתו של האדם. ההתעלמות מהמשמעות של התסמינים גם גוררת את חוסר הקבלה של ההשפעה של התסמינים בפעולות פשוטות ושגרתיות שנחשבות לקלות יותר בהינתן הצלחה בתחומים או פעילויות שנחשבים קשים יותר אבל פחות מושפעים מהתסמינים.

אצל מחוננים הנושא קצת שונה. הוא מורכב מהשילוב של ציפיות גבוהות עם חוסר הרגלי למידה/עבודה וחוסר מודעות לרמת ההשקעה הנדרשת כדי להגיע להישגים גבוהים. כתוצאה מכך, להבדיל מילדים עם אינטליגנציה רגילה – ציונים גבוהים מהממוצע לא בהכרח יספיקו להגשים בעיני החברה את הפוטנציאל של ילד מחונן. כלומר, פה הבעיה היא לא בהכרח פגיעה בתפקוד, שיכול להיות תקין ומעלה, אלא ההשוואה לרף גבוה מאוד ללא תמיכה הולמת או הכרה במחיר שיש לשלם עבורו. בשלב הראשון כאמור זאת לא תהיה בעיה, כי הילד המחונן בדרך כלל יצליח לענות על הציפיות של הסביבה גם בלי להשקיע בכך מאמץ מיוחד. הקושי מגיע כשרמת ההישגים המצופה היא כבר לא דבר של מה בכך אלא דורשת השקעה של מאמץ רב לאורך זמן. מההיבט הזה יש לנו שתי בעיות – הראשונה היא אותו חוסר ניסיון בהרגלי הלמידה שלא היו נחוצים עד כה ושבלעדיהם קשה לממש מטרות מורכבות ומאתגרות יותר. ההיבט השני הוא חוסר מודעות לכך שמטרות גדולות יותר מצריכות יותר עבודה גם בהינתן כישורים גבוהים. למשל – להוציא תעודת בגרות עם ממוצע גבוה זה לא כמו להוציא תואר ראשון עם ממוצע גבוהה וזה לא כמו להשלים תזה או לסיים דוקטורט בהצטיינות.

בסרטון אלוק נותן דוגמה מאוד יפה של השוואה בין בנייה של בקתה לבנייה של טירה. הציפייה ממחוננים היא לבנות טירה באותו זמן ובאותם משאבים שלוקח לאחרים לבנות בקתה. אומנם מאוד הגיוני שמחונן יצליח לבנות טירה יותר טוב מאחרים, אבל טירה דורשת יותר משאבים ולוקח יותר זמן לבנות אותה בהשוואה לבקתה. כתוצאה מכך, במקום שלמחוננים יהיה יותר קל לעמוד בציפיות ולממש את הפוטנציאל שלהם בעיני החברה, למעשה הם צריכים להשקיע יותר זמן ואנרגיה, כדי לקבל את אותו אישור חברתי.

 

בושה, דחיינות ושחיקה

המודעות לפוטנציאל הבלתי ממומש, לצד חוסר מודעות לגורמים האמתיים שלו, יכול להוביל לבושה רבה. במקביל, התסכול ההולך וגובר מחוסר היכולת לממש את אותו פוטנציאל גורם לפגיעה מוטיבציונית, דחיינות ושחיקה. כלומר, בשני המקרים הבושה והתסכול מובילים בעיקר לירידה בתפקוד ולפגיעה בדימוי העצמי ובריאות הנפשית. זה לא עוזר.

מה כן יכול לעזור – הימנעות מייחוס הקשיים למהות הפנימית או לאופי של האדם, איתור הגורמים האמתיים לקשיים ומתן מענה מותאם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Gifted Kids Are Actually Special Needs ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא על הקושי לאתר הפרעת קשב בנשים – בקישור הזה

ואת הסיפור של ג’סיקה על להיכשל בנורמליות – בקישור הזה