אבחונים – מה שחשוב לדעת / רונה יהב
- תוכלו למצוא הסבר על החשיבות של איתור המקור המדוייק לקשיים – בקישור הזה
התייחסותי לנושא ולדעות הנ”ל בהקשר של הפרעת קשב
כשמדובר בהפרעת קשב, אם נניח לרגע שאבחון הוא תיוג, לדעתי ומניסיוני עדיף שילד יתויג עם הפרעת קשב מאשר כסתם “בעייתי” / “חסר גבולות” / “תוקפן” / “חוצפן” / “רשלן” / “עצלן“… ועוד (בהיעדר אבחון זה כמעט בלתי נמנע).
תכלית האבחון איננה טיפול תרופתי, אלא איתור מקור הקשיים על מנת להציע את המענה המותאם ביותר. גם במקרים שבהם בשכיחות גבוהה אחת ההמלצות תהיה לטיפול תרופתי, צריך לזכור שזוהי המלצה בלבד ולא צו הוצאה לפועל. הבחירה היא לעולם בידי המטופל או ההורה של מטופל קטין.
- תוכלו למצוא הסבר בנוגע להתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה
- והסבר על הנזק הלא (רק) כספי של טיפולי סרק – בקישור הזה
מאותה התכלית, אבחון לא עושים בשביל הצוות החינוכי אלא למען הילד, במטרה להבין את הקשיים, עם מה הוא מתמודד, ומה יוכל לעזור לו. למשל, טיפול רגשי / הוראה מותאמת / ריפוי בעיסוק / חיזוק כישורים חברתיים / אימון תפקודים ניהוליים / הדרכה מקצועית להורים…. ועוד. ניכר אפילו מהרשימה הקצרה הזאת שזה לא רק טיפול תרופתי (זה אף פעם לא רק טיפול תרופתי ולא אמור להיות). יחד עם זאת, אין דבר שמתאים לכולם ולא כל אחד צריך הכול. האבחון נועד למפות את הקשיים ולכוון לאפיקי טיפול מותאמים.
- למרבה הצער משרד החינוך מרבה להפיץ מידע מטעה בנושא ולהתנהל בצורה בלתי אחראית. תוכלו למצוא את הביקורת על המדניות של משרד החינוך בנוגע לתלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
- את הדף המרוכז בנושא טיפול בהפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
למשרד הבריאות יש אמות מידה מוגדרות למה שצריך לכלול אבחון של הפרעת קשב. כדאי לוודא שהאבחון אצל הגורם הספציפי שאליו פונים עומד בסטנדרטים האלה. בנוסף, חשוב לבחור נכון את הגורם המאבחן (שוב, בהתאמה לאופי הקשיים). לאבחון הפרעת קשב מומלץ לוודא שלרופא המאבחן יש התמחות ספציפית בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי, וכמובן לחפש חוות דעת.
- את אמות המידה של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- את קבוצת ההמלצות של קהילת הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
לתשומת הלב:
מבדק ממחושב הוא כלי אפשרי (ולא מחייב) בתהליך האבחון. הוא אינו עומד בפני עצמו, אינו יכול להחליף אבחון, נחיצותו לשיקול דעת הרופא המאבחן ותוצאותיו בערבון מוגבל. אם תערכו אותו במסגרת אבחון מסודר, לא תצטרכו גורם נוסף ותשלום נפרד לצורך פענוח, ובכל מקרה מדובר בכלי נוסף להרחבת הפרספקטיבה ותו לא. כמו כן, כדאי לשאול את הרופא המאבחן האם אכן נחוץ מבדק ממוחשב במקרה שלכם ומאיזו סיבה, שכן לעיתים הוא מוצג להורים למטרות רושם בלבד.
- את ההסבר של משרד הבריאות בנוגע לכלים ממוחשבים ניתן למצוא – בקישור הזה
הכנה לאבחון ובדיקות מקדימות
לפני אבחון של הפרעת קשב, מומלץ מאוד לערוך בדיקות לשלילת כל מה שעשוי לייצר או להגביר קשיי קשב. למשל:
- מקורות פיזיולוגיים לקשיים כמו בדיקת ראייה (+ מיקוד ראייה / איתור עין עצלה לפני גיל 7), שמיעה, מאזן ויטמינים / חסרים תזונתיים, רגישות למזון / אלרגיה / צליאק, תפקודי בלוטת התריס. ניתן ורצוי להתייעץ עם רופא המשפחה בנושא זה.
- מידע נוסף על מיקוד ראיה תוכלו למצוא – בקישור הזה
- רצוי לבדוק גם את נושא הוויסות החושי דרך ריפוי בעיסוק, כיוון שהפרעה בוויסות החושי בשכיחות גבוהה נלווית להפרעת קשב, אך עשויה גם לעמוד בפני עצמה ולייצר סימפטומים דומים.
את תוצאות הבדיקות יש להביא לרופא המאבחן, כמו גם כל מסמך רלוונטי אחר שיכול להיות קשור לנושא. אם מאבחנים דרך הקופה, צריך רק לוודא שכל המסמכים נמצאים בתיק האישי שבמערכת, אשר זמין לעיונם של כל הרפואים של הקופה. באופן כללי אפשר לבקש מרופא המשפחה לסרוק לתיק האישי מסמכים חיצוניים, שיהיו מגובים במערכת וזמנים לשימוש עתידי.
שימו לב שתהליך האבחון של הפרעת קשב כולל אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב לגורמים נוספים או חלופיים לקשיים, לכן אם יהיה חסר משהו, או אם יעלה חשד נוסף במהלך התהליך – הרופא יפנה אתכם לבדיקות המשך.
- חשוב להקפיד לבצע בדיקות אלו ולעדכן את הרופא המאבחן בתוצאות.
- הצגה של תוצאות בדיקות קודמות ומסמכים רלוונטיים בתחילת התהליך, יכולה לצמצם את הצורך בבדיקות המשך עבור גורמים שכבר נבדקו.
עם זאת, אין צורך לדחות את תאריך האבחון עבור הבדיקות המקדימות!
- התורים לרופאים המקצועיים נוטים להיות ארוכים די הצורך להשלמת רוב (אם לא כל) הבדיקות הנחוצות.
- אם משהו יהיה חסר – הרופא יגיד ותשלימו אחרי.
מי מאבחן מה
- בכל מקרה של מעורבות רגשית יש עדיפות לפסיכיאטר – לצורך פרספקטיבה רחבה יותר בתחום הרגשי, ומתוך כך אפשרות לאבחנה מבדלת והבחנה בין סימפטומים דומים שמקורם שונה.
- אם יש חשד לבעיות נוירולוגיות אחרות או מצבים נוירולוגיים ידועים כגון מיגרנות / טיקים / אפילפסיה – עדיף נוירולוג.
- את רשימת רופאי המשפחה שעברו התמחות ייעודית להפרעת קשב ניתן למצוא – בקישור הזה
- מידע נוסף על קשיים בוויסות החושי תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הסבר על אבחון דידקטי תוכלו למצוא – בקישור הזה
- הבהרות בנוגע לביצוא אבחון דידקטי לפני כיתה ב’ ניתן למצוא – בקישור הזה
- איש מקצוע אחד – פסיכולוג מומחה שהוכשר לאבחון דידקטי.
- שני אנשי מקצוע שונים – מאבחן דידקטי ופסיכולוג. במקרה זה סיכום האבחון המשולב יהיה באחריות הפסיכולוג ולא צריכה להיות לו הכשרה ייעודית לאבחון דידקטי.
רונה יהב
יועצת משפחתית, מדריכת הורים וצוותי חינוך, בעלת התמחות בהפרעת קשב.
אהבתם?
כדאי לכם גם לבדוק את הדף המרוכז שלנו בנושא אבחון – בקישור הזה
ואת ההסבר של שלומית על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה