אחים גדולים, לאחים קטנים באותו בית ספר / אביטל בריסק
היום נדבר על אחים גדולים, לאחים קטנים באותו בית ספר.
יש כמה סוגי תפקידים שאחים גדולים ממלאים כלפי אחיהם הקטנים, בואו ננסה ללמוד את החלקים היפים וחלקים שדורשים את מעורבותינו.
“אני במקום אבא ואימא”
אלו אחים ואחיות דאגנים מאוד. הם יבואו לבקר את האח הקטן הרבה פעמים, ידאגו שהוא יאכל, שלא יילך לאיבוד, לעדכן את המורה במה שקרה בהפסקה ואת האימא במה שקרה בשיעור. הם הרבה פעמים גם יהוו כתובת לאח הצעיר לפתרון בעיות בהפסקות, בהסעות ובכלל.
- החלק היפה: הדאגה האמתית והכנה של אח גדול לאח קטן. ההורים רגועים יותר, גם הילד כמובן מרגיש מוגן יותר ויש לו אוזן קשבת תמיד.
- ממה להיזהר: לפעמים כשהאח הקטן משתף עם זה פעולה, קשר כזה מתפתח לתלות והצעיר לא רוכש מיומנויות עצמאות, לא מפתח דימוי עצמי כבעל מסוגלות, ולפעמים אף לא יוצר קשרים חברתיים רבים כי מסתמך על האח. בנוסף, אם הילד הקטן לא משתף פעולה, הוא עלול לחוות את האח הגדול כנודניק, מציק, לדחות באופן גלוי את עזרתו ולהביא להרס של מערכת יחסים.
“שאף אחד לא יתעסק עם אחי”
אמנם זה מתאים לבנים קצת יותר, אבל גם בנות בהחלט יכולות להיכנס לנישה הזאת. הם מגנים על הקטנים בפני חבריהם לכיתה: פותרים ריבים, דורשים שיצרפו את אחיהם למשחק, לפעמים אף מאיימים על ילדים אחרים שלא יציקו לאחיהם. קרו מקרים בהם היו מכות בין האחים הגדולים כניסיון לא מוצלח לפתור ריב של אחיהם הקטנים.
- החלק היפה: אחים גדולים משדרים דאגה והגנה לאחיהם הקטנים. הקטן מרגיש שמישהו מקשיב, מגיב במיידי, פנוי לפתור את הקשיים שלו.
- ממה להיזהר: ברוב המוחלט של מקרים הילד הצעיר לא זקוק להגנה. האח לא פותר את הקושי, אלא גורם להסלמה של קונפליקט ומונע לפעמים מילד גם לפתח את כישורי ההתמודדות שלו, וגם לפנות במקרה הצורך למבוגרים: הורים ומורים, אלא מסתמכים על הטיפול של אח. זה גם גוזל מהאח הגדול פנאי, אנרגיות, מפריע ליחסים החברתיים שלו ודורש ממנו לטפל בבעיות שגדולות עליו. לפעמים הקטנים נהנים מבלאגן סביב ובאים להתלונן לאח הבוגר הרבה ממה שהיה הגיוני לכתחילה.
“אני ואחי חברים הכי-הכי”
מצב זה קורה לרוב כשהאחים קרובים בגיל. אם הם חברים טובים בבית, לפעמים גם בבית הספר מכניס הגדול את הקטן למעגל החברתי שלו, או ששניהם משחקים יחד, כמו שרגילים בבית, או שהגדול משתלב בחבורה שנוצרה אצל הצעיר. לרוב זה יקרה לילדים בעלי אותו מגדר.
- החלק היפה: כיף שלאחים יש יחסים קרובים, ומצוין שעל ההתחלה נכנס האח לחברת ילדים מגובשת ומרגיש שייך.
- ממה להיזהר: יש להם את כל החיים להיות יחד. כדאי לעודד ליצור לכל אחד את החברה שלו, משחקים משלו, מקום שבו מכירים את ילדכם בתור “דסי” או “חן” ולא “האחים כהנא, אין לי מושג מי מהם מי”.
“אנחנו מכירים?”
קורה שאחים נכנסים לשטח בית הספר ומנתקים כל מגע ביניהם. ברמה של לא לומר שלום כשנפגשים במסדרון. רק מי שמכיר אותם קודם יקלוט שבעצם יש כאן אחים.
- החלק היפה: ילדים בונים אוטונומיה, לכל אחד יש את מקומו, חבריו, כל אחד מתמודד לבד ומגיע לתוצאות בזכות עצמו.
- ממה להיזהר: אולי מצב כזה מצביע על קושי מסוים במערכת יחסים בין האחים, ושווה לבחון את זה. לפעמים אחד האחים באמת זקוק לעזרה של השני, וחבל שמערכת היחסים ביניהם תתקבע על מצב של נתק מוחלט. אפשר לעודד עצמאות, אבל חבל שזה יגיע לניכור.
“רחוק מהבית, נסגור חשבונות”
גם הילדים בדרך כלל לא אוהבים להוציא את הכביסה המלוכלכת שלהם החוצה. לא משנה כמה צרחות נשמעו אתמול בבית, מול העולם מציגים האחים לרוב חזית אחידה. אבל… במקרים מסוימים המריבות, הקנאה או מצבים לא פתורים מגיעים גם לבית הספר. אם זה הצקות, לפעמים אף העלבות בפני חברים, הפצת שמועות “אח שלי חסר שכל”, “אחותי עדיין ישנה עם מוצץ, קולטים?”
- החלק היפה: נשמע שהמצוקה שלהם גדולה וזו הדרך שלהם לפנות לעזרת הסביבה.
- ממה להיזהר: מצב כזה לרוב דורש התערבות. הצקות בקטנה הם מצב נורמטיבי לחלוטין, אך אם יש תלונות בלתי פוסקות של אחד הילדים על השני או של שניהם, שבו עם הצוות החינוכי וחשבו על דרכי פעולה.
אהבתם?
כדאי לכם גם לקרוא את שאר הפוסטים של אביטל – בקישור הזה
ולראות את הסרטון על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה