האיות האיום שלי – סיפורו של דיסלקט על חיים עם שגיאות כתיב בבית הספר / TheOdd1sOut + תובנות של חן ספקטור

חידודים של עפרונות צבעוניים

בסרטון הזה גיימס מספר על החוויה שלו כתלמיד בית ספר עם קושי באיות והרבה שגיאות כתיב.
לטענתו הוא אף פעם לא אובחן כמו שצריך אז קשה לדעת מה בדיוק יש לו, אבל זה בהחלט עושה פרצוף של לקות למידה יחד עם עוד כל מיני שהצטרפו בדרך.

לטענתו יש שני סוגים של אנשים

  • אלו שטובים בחשבון וגרועים בקריאה
  • ו… אנשים מוזרים

אני חייבת להודות שכתלמידה אני די מזדהה עם החלוקה הזאת 😉
רק שמשום מה רוב המוזרים חשבו שדווקא אני המוזרה, לכו תבינו…

הסרטון מתחיל במורה שאומרת לו “פשוט” לרשום את המילה כמו שהוא שומע, רק שמסתבר שזה לא באמת עובד ככה.
אני זוכרת שגם לי היה בדיוק את אותו פרצוף של “נו-באמת” במקרים כאלו.

הוא דיבר על הנטייה להפוך ל”ליצן הכיתה” כדי לפצות על חוסר הביטחון שלו ולהסתיר את הדברים שהוא לא טוב בהם.
זו תופעה נפוצה שבה ילדים מעדיפים שיצחקו איתם ולא עליהם.

הוא מדבר על החוויה האבסורדית של להיות בכיתה מתקדמת, אבל בהכתבות לקבל מילים ברמה הרבה יותר נמוכה מהשאר.
כולל כל החוויה של ללכת לצאת או לכיתה נפרדת לתגבור.
על כל נושא המחוננות עם לקויות למידה והפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה

ו…. בסופו של דבר הוא גם מספר על הרגעים שבהם הוא התחיל לקרוא ואשכרה להפיק משמעות מטקסטים, יחד עם תחושת הפליאה הנהדרת שליוותה את החוויה הזו.

כל זאת ועוד הוא פורס בפנינו בסרטון אנימציה מקסים, מלא הומור ותובנות דיסלקטיות 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My Horibal Speling ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסיפור של יחיאל – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

תפריט נגישות