הרגלי צריכה לא מווסתים – קווים לדמותם וסיפור מהחיים / חן ספקטור

יו, חסר לי שמפו (או סבון, או חלב, או ביצים, או…) – אני צריכה לקנות.

אוי, שכחתי לקנות – אני צריכה לקנות שמפו.

שוב שכחתי לקנות – אני צריכה לקנות שמפו.

איך שכחתי לקנות שמפו הפעם?

כנ”ל עוד 2 עד 2,000,000 פעמים, עד ש…

די, כמעט נגמר לי השמפו – אני ממש צריכה לקנות עכשיו.

אני על הסוף של הסוף של השמפו – דחוף דחוף דחוף בהזדמנות הראשונה.

ואז, אחד משלושת הבאים:

איזה יופי – יש שמפו!

למה קניתי עוד אחד? כבר יש שמפו – טוב, נו, לא נורא.

אוף, קניתי עוד שמפו ושכחתי שיש לי.

מה אני הולכת לעשות עם כל כך הרבה שמפו?

עוד כמה כאלה… ואז:

אני חייבת להפסיק לקנות שמפו כי כבר אין מקום במגירה/מדף.

ואז:

איפה עוד אני יכולה לשים שמפו? + אה, כבר שמתי פה פעם שמפו עודף, חבל שלא זכרתי אותו כשהיה לי חסר.

ואז:

להפסיק לקנות שמפו!

וזהו!!!!!

תם הטקס, וזכיתי לכמה שבועות/חודשים (תלוי במוצר) של שקט קיומי ומרחב דירתי שהולך ומתפנה.

ואז, ביום בהיר אחד, משום מקום…

הי, נראה לי שעומד להיגמר לי השמפו…

כדאי שאקנה עוד אחד.

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור על מה שקורה כשהפרעת קשב הולכת אתך לסופר – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדות עם פעולות התחזוקה לאור קשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה