לא פעם בפוסטים / תגובות / שיחות / הרצאות שזרתי פרטים מחיי האישיים בתחום.
הפוסט הזה שונה… הוא רק אישי.

השיתופים האישיים ששזרתי היו על הזוויות השונות שמהן הפרעת הקשב נגעה לחיי – הפרעת הקשב של הילד שלי, של אביו (לא מאובחן), של אמי ז”ל (לא מאובחנת), של בני משפחה אחרים… זוויות ותובנות שלי מהעבר ומן ההווה – כאשת חינוך, כאשת מקצוע, כאימא, כבת זוג, כחברה…

כל כך הרבה פעמים כשקראתי פוסטים על הדברים שקורים ל”אנשי קשב” חשבתי לעצמי, שזה לא רק עם הפרעת קשב… זה קורה לי כל הזמן.
אף פעם לא העזתי לשתף באלה שלי, כי… אין לי הפרעת קשב.

דיברתי על העברה בין דורית (לא גנטית), על מורכבות ומרקמי יחסים בין הורים לילדים סביב הפרעת קשב – והתייחסתי לכל אחד מהצירופים האפשריים (הורה קשב לילד קשב, הורה בלי לילד עם, הורה עם לילד בלי…). ציינתי שמבוגרים רבים לומדים על הפרעת הקשב שלהם דרך גילויה אצל ילדיהם. קראתי לנושא “הפרעת הקשב של הילד שלי – מול הילד שהייתי וההורה שאני”, והייתי בטוחה שאני יודעת מהו הצירוף שלי.
בהרצאה אחת אמרתי: “בעוונותיי, לי אין הפרעת קשב”. זה אפילו לא היה מזמן.
מדי פעם קולגה או חברה הביעה תהייה באשר לקביעתי הנחרצת לגביי, ואני התייחסתי בביטול.

קל היה לי לייחס את אתגריי האישיים לילדות לא-ילדות שהייתה לי ולחוויות שאת משקעיהן אני לאורך מסע של חיים שלמים עובדת ומאוד מתאמצת לתקן / לרפא / לשפר / לשכלל… ולא בלי תוצאות, אבל המסע הוא של חיים שלמים ולכן אורכו יהיה כאורכם של החיים עצמם.

רק בשנה האחרונה, וביתר שאת בחודשים האחרונים, ככל שהלכתי והעמקתי במופעיה השונים של הפרעת קשב נשית, כשחברה יקרה שהיא אשת מקצוע חדה ומוערכת שוב דיברה אתי על האפשרות של הפרעת קשב לגביי (הציגה כאפשרות, אך למעשה בינה לבין עצמה “אבחנה” אותי מזמן), עדיין אמרתי לה שלא נראה לי… אבל בתוכי כבר נשתל היטב הספק. למה שהיא אומרת לא יכולתי להתייחס לגמרי בביטול.
משם החל מטר של “אסימונים” וסימפטומים לשטוף אותי. נראה שהכול מתחבר… אבל לא ייתכן. מצד אחד הכול מאוד הגיוני, מצד שני חשבתי שאולי עכשיו אני סתם מחברת ומקשרת הכול… ושזה לא יכול להיות.

שמעתי את עצמי מדברת על הפרעת קשב בבנות ובנשים – עם נשים, עם אימהות, עם חברות, עם הורים לבנות…
כששאלו אותי: “איך את מבינה את זה כל כך? איך את מתארת את זה כל כך במדויק?” – לא ידעתי לענות. פשוט ככה, ממש מבינה. אולי זאת האינטואיציה שלי, שתמיד הייתה טובה. וכל הדוגמאות שנתתי כדי להסביר איך זה בא לידי ביטוי בחיים – לא היו מספרים או מאחרים, אלא מתוך עצמי, מתוך חיי ומהיומיום שלי.
(כי הרי “זה קורה לי כל הזמן… אז מה אם אין לי הפרעת קשב? לצורך דוגמאות להמחשה זה מצוין”).

מיום ליום הספק שניקר בי הפך למטרד. פתאום כשהורים שאלו אותי אם לי יש הפרעת קשב, במסגרת הכנות כבר לא יכולתי לענות באותו ביטחון כמו תמיד, שלא.
הטרידה אותי האפשרות שאני עלולה להיות קצת “סנדלר שהולך יחף”.
היעלה על הדעת לשלוח את כולם לאבחון ואת עצמך לפספס???

כששיתפתי בתהייה את אבי ילדיי, להפתעתי הגמורה הוא אמר: “האמת היא שזה תמיד עבר לי בראש אבל לא העזתי להגיד לך”.
כששיתפתי את בני הוא אמר, “בטוח יש לך, לכי לאבחון”.
ולילה אחד, כשהרגשתי שאת הספק אני כבר לא יכולה לשאת (לא חיה טוב עם חוסר ודאות + יותר מדי סקרנית), בצעד אימפולסיבי קבעתי לי תור לאבחון, במועד קרוב מאוד.

למרות שהמועד היה קרוב (או בגלל שהוא היה קרוב), עד שהוא הגיע הספקתי להתחרט יותר מפעם אחת, אבל לא היה לי נעים לבטל (מהרופא? אולי מעצמי?), אז חשבתי שאולי זה לטובה, כי אם זה יידחה זה יידחה בהרבה, וכי באותו אופן פזיז ונמהר קיבלתי גם חלק מההחלטות הטובות בחיי.

השיחה שלי עם הרופא הייתה בפני עצמה חוויה מרפאת.
האבחנה ניתנה לי בביטחון מלא, ללא צל של ספק – מתחת למעטה נרחב של מנגנוני פיצוי מסתתרת היטב הפרעת קשב.
האבחון נערך בשעת ערב מאוחרת, חזרתי לבית שקט.

בבוקר שאלתי את הבן: “אתה לא שואל אותי איך היה?”
הוא ענה: “אני לא צריך לשאול, אני יודע שאת חיובית”. 🙂

המסע הזה אינסופי, מטורף, אפילו קוסמי. אני עוברת אותו קצת הפוך, כמו לקרוא ספר מהסוף להתחלה – מן החוץ אל הפנים, מהכלל אל הפרט, מהמקצועי לאישי, דרך הכול וכולם… ורק אחרי כל זה – אל עצמי.

אבחון “מאוחר”? – עדיף מאוחר מאשר בכלל, ומבחינתי כל עוד לא קבעתי עם אף אחד, לא איחרתי. הגעתי בול בזמן. אמנם במסלול מאוד ארוך ומפותל, הפוך ומטלטל, אבל לא הייתי משנה בו דבר, והעיקר שלא משעמם.

אז מה נתן לי האבחון?

מי שמכיר אותי יודע שאני אף פעם לא מחפשת תירוצים, צידוקים או הנחות, ולא סביר שאתחיל (אם כבר, עובדת על נטייתי לעתים לקחת אחריות גם על מה שלא בידיי).
האבחון לא נועד כדי לתרץ אלא כדי לחמול, ולא על מנת לרחם אלא להבין ולגדול.

אני יודעת שבעתיד איש המקצוע הבא שאבחר גם לתהליך אישי יהיה בעל התמחות בהפרעת קשב, כי כמו שאני תמיד אומרת, אם יש הפרעת קשב – כל תהליך שאינו לוקח אותה בחשבון, מכיר ומבין אותה היטב – לא יוכל לתת מענה מספק.

האבחון שלי היה חובתי הכנה לעצמי ובנוסף מעין חובה מקצועית.
הריני “יוצאת מהארון” (לא שהסתרתי או בחרתי להיות בתוכו) ומצטרפת רשמית למועדון.

הורים והפרעת קשב

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על למה נדמה לנו שלכל העולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה

ולשמוע את ההסבר על חשיבות האבחון של הפרעת קשב במבוגרים – בקישור הזה

The post גילוי נאות / רונה יהב appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. ניסיתי מספיק פעמים כדי שמבחינה סטטיסטית אחד הניסיונות יצלח.
2. אשכרה זכרתי בפעם הבאה שבה הייתי איפה שאפשר לקנות.
3. נגמר, הייתה פדיחה ולא הייתה ברירה, אז הלכתי במיוחד.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור על מה שקורה כשהפרעת קשב הולכת אתך לסופר – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדות עם פעולות התחזוקה לאור קשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה

The post הרגלי צריכה לא מווסתים – קווים לדמותם וסיפור מהחיים / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מהם תפקודים ניהוליים?

התפקודים הניהוליים הם אוסף של יכולות קוגניטיביות, המאפשרות לאדם לנהל את ההתנהגות של עצמו באופן מכוון מטרה. כלומר, היכולת לעשות את מה שצריך, מתי שצריך ואיך שצריך כדי להשיג את מה שרוצים להשיג.

על פי רוב, הגשמת מטרות דורשת פעולה כלשהי מצד האדם ולכן היא מצריכה את היכולת הכללית לפעול. עם זאת, יכולת הפעולה הכללית של יצורים אנושיים אינה נתונה ללא הגבלה, כך שקיומה מצריך מהם רמת תחזוקה מינימאלית של עצמם ושל סביבת המגורים שלהם. בהתאם לכך, תפקודים ניהולים כוללים בין היתר לא רק את מה שצריך למען הגשמת מטרה מסויימת, אלא גם את מה שצריך כדי לאפשר את הביצוע של הפעולות הנדרשות לאותה מטרה. כלומר, תפקודים ניהוליים כוללים גם את יכולת ההתמדה וההתארגנת סביב פעלות תחזוקה שגרתיות.

תוכלו ללמוד  עוד על תפקודים ניהולים והפרעת קשב  – בקישור הזה.

למה צריך לעשות דברים כדי להצליח לעשות דברים?

לשם גיוון אמחיש את העיקרון בתחום חיים אחר – בית הספר וההשכלה הגבוה.

והרי הדוגמה:

כדי להצליח במבחן צריך ללמוד – את זה מלמדים את כולם מכיתה א’ וכל ילד ידע לדקלם לכם את זה בעיניים עצומות.

מה ששוכחים להגיד, זה שכדי ללמוד צריך זמן.

הנטייה לשכוח לציין במפורש את העובדה שפעולת הלמידה דורשת זמן, או לייחס לה חשיבות באופן ייעודי כלשהו, היא משום שהיא נוטה להיות ברורה מאליה לנוירוטיפיקליים (אנשים בלי בלאגנים במוח), שאינם סובלים מבעיות של ניהול זמן. אבל זו נקודה ראשונה שאנשים עם הפרעת קשב יכולים ליפול בה, בגלל עיוורון הזמן שהיא נוטה ליצור.

• תוכלו ללמוד עוד על עיוורון הזמן בהקשר של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כלומר, זה לא שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים שפעולת הלמידה לוקחת זמן, אלא שזה לא משהו שחופרים לכולם מכיתה א’ ללא הרף. הבעיה היא שהקשר בין ההבנה בצורך בזמן לבין היכולת לפנות ולהקדיש זמן בפועל – לא תמיד עובד כשאין לך מספיק דופמין במוח.

לכן בהקשר של הפרעת קשב, אם לא מתייחסים לנושא של הזמן באופן יעודי, בולט ובמפורש, את ההשלכות הכואבות שלו נוטים להרגיש רק בדיעבד, כשכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.

זו הרמה שמתחילים לפתוח כשמתעסקים עם הפרעת קשב ו… בדרך כלל הדיון נעצר בנקודה הזו, או מסתבך סביבה.

אבל זה לא כל מה שצריך כדי ללמוד למבחן.

הבעיה הנוספת היא שיש עוד רמה שעליה כמעט לא מדברים גם בהקשר של הפרעת קשב, למרות שהיא לא פחות קריטית וההשפעה שלה לא פחות משמעותית – זמן הוא לא כל מה שנחוץ כדי לבצע פעולה.

זה נכון בין אם מדובר בלמידה או כל דבר אחר.

כלומר, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים לגמרי:

• היכולת לפנות מספיק זמן לפעולה מסויימת.
• היכולת לפעול במהלך הזמן שפונה – להתחיל, להמשיך ולסיים.

למשל – פעולת הלמידה מצריכה מוח עירני, שנוטה להתעייף כשמשתמשים בו ולכן לא יכול לעבוד באופן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, אם תפנו לכם יותר זמן ממה שהמוח שלכם מסוגל לתפקד בו ברצף, לא תוכלו להתמיד בפעולה לאורך כל הזמן שיועד לה. כמו כן, ככל שתתחילו את הלמידה כשאתם עייפים יותר, כך תצליחו להשתמש בפחות זמן לצורך הפעולה הזו.

אופס

לכן יש עוד נקודה שמאוד מאוד מרגיזה, אבל קיימת, והיא שלא ניתן ללמוד ברצף לאורך יותר מדי זמן מבלי לאכול, לשתות, לישון וכו’. כך שכדי ללמוד למבחן, בנוסף לזמן שמפנים לפעולת הלמידה עצמה, צריך גם להקציב זמן לשעות שינה, לדאוג למזון זמין, להכין ולאכול אותו וכו.

אומנם לא מדברים על זה, אבל עדיין אי אפשר להצליח ללמוד למבחן בלי זה.

למה?

כי זה מה שמאפשר לעשות את מה שצריך לעשות כדי להגשים את מה שרוצים להגשים.

אבל אבל…

אם זה נראה לכם מסובך, אז קחו בחשבון שיש גם פן רגשי לכל העסק וגם הנפש נוטה להישחק ללא תחזוקה מתאימה.

• על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כן כן, זה נושא שקשה לנו לקבל אותו. אבל בסופו של דבר, הפגיעה בתפקודים הניהוליים היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, ובעקבות זאת אנחנו נוטים להתמקד במטרה, פחות מכך בכל מה שצריך לעשות כדי להגשים אותה וכמעט שלא שמים לב למה שאנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה מסוגלים לבצע את הפעולות האלו.

לנטייה הזו יש השלכות רגשיות, שגם הן עובדות בשתי רמות. הראשונה היא תוצאה של הפגיעה המעשית-טכנית בתפקוד, אשר מובילה לתסכולים וכשלונות חוזרים ונשנים עם כל המשמעויות וההשלכות שלהם. השנייה היא בעקבות ההקשר החברתי, במיוחד בעולם שלרוב האנשים בו אין קשיים בתפקודים ניהוליים, ובתרבות שבאופן מסורתי מתייחסת לנושא הסדר והנקיון בצורה ערכית.

לכן אהבתי מאוד את הקישור ש- KC Davis עושה בהרצאה שלה בין ההתייחסות הפילוסופית-חברתית לפעולות התחזוקה השגרתיות לבין הבריאות הנפשית.

עם זאת, הפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיים בתפקודים ניהוליים, אשר יכולים להיפגע גם מהרבה דברים אחרים.

• כדי לדעת מה המקור או המקורות המדוייקים לקשיים עבור כל מקרה לגופו יש לעשות אבחנה מבדלת שאליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

בהתאם לכך ההרצאה הזו לא מיועדת באופן ייעודי לאנשים עם הפרעת קשב, אלא באופן כללי לכל מי שיכולת הניהול העצמי שלו נפגעה מכל סיבה שהיא וכדרך חיים של קבלת השונה, המאפשרת חמלה עצמית.

KC Davis מתארת בהרצאה שלה מספר מקרים שבהם אנשים מגיעים לנקודות שבר בחייהם, בעקבות הצורך להמשיך לתפקד במצב תחזוקתי ירוד, כאשר מסיבה כזו או אחרת אין להם את האפשרות להשקיע בתחזוקה שתשפר את מצבם. היא מדברת המון גם על ההתייחסות החברתית למצבים כאלו, שנוטה להתעלם הן מנקודת השבר (הקודמת, הנוכחית, או המאיימת להתממש כל רגע) והן מהסיבות הריאליות של אדם מסויים להתקשות לתחזק את עצמו ואת סביבתו כראוי.

אומנם פעולות תחזוקה לא נוטות להיות פעילות מועדפת על רוב האנשים, אך לרובם הן לא דורשות טרחה או מאמץ משמעותי. לכן הן נתפסות כמטרד שולי שהוא חלק מהאחריות הבסיסית של אדם בוגר. כתוצאה מכך אנשים שפעולות כאלו מהוות אתגר משמעותי עבורם, לא זוכים להכרה עבור המאמצים והמשאבים החריגים שהם צריכים להשקיע בתחזוקה על חשבון דברים אחרים. לכן גם קשה לאותם אנשים לקבל הבנה, תמיכה ואמפתיה כשהם לא מצלים לעמוד במשימות תחזוקתיות.

כמו כן, קשה לאנשים עם קושי בתחום זה לקבל הבנה או לגיטימציה להימנעות מפעולת תחזוקה מסויימות, שהמחיר שלהן ספציפית עבור אותו אדם, גבוה באופן לא פרופורציונאלי לתועלת. למרבה הצער, זה נכון גם במצבים שבהם השקעתו של מחיר זה תחמיר את המצב של אותו אדם במקום לשפר אותו. על פי רוב הדבר קורה משום שהצד ה”שופט” אינו מבין שישנם מקרים, אשר בהם יש לדברים אלו משמעות שונה מזו שהוא מורגל בה מתוך הנסיון האישי שלו.

עם זאת, השיפוט הערכי לא תמיד קשור לצורך הפרקטי/טכני בתחזוקה, אלא קשור יותר לנורמות תרבותיות, מסורות ומנהגים. כך שלמעשה, לא כל מה שנחשב לחלק מהתחזוקה השגרתית המקובלת, אכן חיוני לתפקוד של האדם ובני ביתו. כאשר יש קושי בביצוע פעולות תחזוקה, הגיוני יותר להתמקד בדברים החשובים יותר ברמה המעשית ולחפש דרכים יעילות יותר לביצוע של כמה שיותר פעולות מסוג זה, גם אם הן שונות מהמקובל.

המהפיכה המחשבתית של KC Davis, היא שאם נתייחס לתחזוקה כפעולה פונקציונאלית ולא כפעולה ערכית, נוכל למצוא הרבה פתרונות פרקטיים שיאפשרו להרבה אנשים להשיג את מה שהם צריכים כדי לתפקד מבלי לקרוס ומבלי להרגיש אשמה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to do laundry when you’re depressed | KC Davis | TEDxMileHigh ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

כמו כן, תוכלו למצוא את האתר הרשמי שלה – בקישור הזה

• ואני ממליצה בחום גם על הפודקסט שלה, שתוכלו למצוא באפילקציות החביבות עליכם או – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על סוגים שונים של בלאגן – בקישור הזה

ולבדוק כמה טיפים שימושיים לארגון הבית – בקישור הזה

The post שמירה על ניקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים, פילוסופיה ובריאות הנפש / KC Davis עם הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור של חלי גולדנברג – בקישור הזה

ואת הסיפור של ריק גרין – בקישור הזה

The post והילד הזה הוא אני… / אופיר בוסקילה appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הבדלים בין אישיים ו… קווים משותפים

פול גילה בגיל 30 שיש לו אספרגר. הוא מדבר מהניסיון האישי שלו ומתוך הכרות רחבה עם אנשים על הספקטרום, תוך שהוא מדגיש שלאנשים אחרים על הספקטרום יכולה להיות חוויה שונה ממה שהוא מציג, משום שמדובר בקהילה מגוונת. נושא הגיוון והשונות הבין אישית הגבוהה נכונים גם עבור אנשים עם הפרעת קשב, בשני המקרים אחד הגורמים שיכול להשפיע בצורה משמעותית, הן על האופן שבו התסמינים משפיעים על התפקוד והן על החוויה האישית – הוא המגדר.

• תוכלו ללמוד על הבדלי מגדר בקשת האוטיסטית – בקישור הזה
• ועל הבדלי המגדר של הפרעת קשב – בקישור הזה

הוא מספר שאחד הדברים שעזרו לו להפיל את האסימון הוא להבין איך זה נראה בחיי היום יום ולא להסתפק בהגדרה הרפואית היבשה. גם בהפרעת קשב קשה מאוד להבין מתוך ההגדרה הטכנית איך זה באמת נראה, מתנהג ומרגיש.

• לצורך העניין, תוכלו להתרשם ממגוון של סיפורים אישיים – בקישור הזה

ההתנהגות החיצונית יכולה להיות מטעה

פול מדגיש שהסרטון נועד לבדיקה עצמית של החוויה האישית ושלא כדאי לנסות לבדוק אנשים אחרים על סמך ההתנהגות החיצונית שלהם. בדומה להפרעת קשב האבחנה של הספקטרום מתבססת רבות על התנהגות חיצונית נצפית – כלומר דברים שהאדם עושה שאפשר לראות מתוך התבוננות בהתנהלות שלו.

הוא אומר שזו גישה שמתאימה יותר לילדים, אבל בדומה להפרעת קשב, זה פחות משקף את הביטוי של התסמינים בגילאי הבגרות. זאת משום שעם הזמן אנשים לומדים לעדן או להסתיר את הביטויים החיצוניים שהחברה מגיבה אליהם באופן שלילי.

ההרגל להסתיר או למסך את הביטוי החיצוני של התסמינים יכול להפוך להרגל קבוע שהאדם לא בהכרח מודע אליו. פול מתאר תופעה שבה לאחר שאנשים מקבלים אבחנה על הספקטרום הסביבה שלהם פתאום מאשימה אותם שהם מתנהגים יותר אוטיסטים בעקבות האבחנה, כשלמעשה, הם מרשים לעצמם להתנהג בצורה אוטנטית יותר ליד האנשים שקרובים אליהם לאחר קבלת האבחנה.

• בסרטון אחר ג’סיקה מתארת אפקט דומה עם אנשים עם הפרעת קשב, שרגילים להסוות ככל הניתן את הביטויים החיצוניים של התסמינים פרט למצבים שמרגישים להם בטוחים ובעיקר מול אנשים קרובים שהם סומכים עליהם. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה

פול מדגיש שאם אדם קרוב אליכם מרשה לעצמו להציג יותר תסמינים מוחצנים בסביבתכם, זה סימן לכך שהוא בוטח בכם ומרגיש נוח בחברתכם.

איך זה מרגיש להיות על הספקטרום האוטיסטי

פול מתאר שלושה היבטים עיקריים שמאפיינים את התחושה הפנימית של רוב האנשים על הספקטרום האוטיסטי. כמובן שלחלקם יש חפיפה מסוימת או דמיון למאפיינים של הפרעת קשב, אבל ישנם גם הבדלים בולטים מאוד וכמובן שנדבר על שניהם.

הרגשה של שונות, או יותר נכון – זרות

כשפול התחיל לדבר על זה אמרתי – יופי, את זה אני מכירה. הרי אני כבר רגילה להיות בן אדם מוזר וכך גם רבים מהאנשים עם הפרעת קשב. דוגמאות להתנהגויות מוזרות או חריגות של אנשים עם הפרעת קשב תוכל לראות – בסרטון הזה.
אבל!!!!
התיאור של החוויה הפנימית של פול שונה לגמרי ותחושת השונות שלו נמצאת ברמה אחרת לגמרי. הוא לא מדבר על הרגשה של בן אדם שונה, הוא מדבר על הרגשה של זרות מוחלטת, כאילו יש בני אדם והוא מזן אחר. הוא מרגיש כמו משהו שנראה אנושי אבל רק למראית עין, כשלמעשה לא מרגיש שום קשר ולא מצליח להתחבר לשום היבט של האנשים מסביבו או להשתלב בפעילות שלהם. זה עד כדי כך קיצוני שאנשים על הספקטרום נוטים לכנות אספרגר כ”תסמונת כוכב הלכת השגוי”. בהקשר הזה הוא מספר על ילדה, שמתוך ניסיון להבין את הזרות שהיא מרגישה, לא שאלה את ההורים שלה אם היא מאומצת, אלא האם היא חייזר. הוא מדמה את התחושה לטיול בפארק שבו רואים הרבה ברווזים, הוא לא ירגיש שום צורך להצטרף אליהם בשחייה באגם, כי הוא לא מרגיש שהוא אחד מהם. מה גם שאם הוא ינסה להתקרב, הם כנראה יברחו כי גם הם לא מרגישים שהוא שייך.
זה כבר לא משהו שקורה עם הפרעת קשב. אומנם גם הפרעות קשב יכולות ליצור קשיים חברתיים, אבל לא בהכרח וכשכן זה יהיה מסוג אחר לגמרי. תוכלו ללמוד על זה עוד – בקישור הזה.

הרגשה של חוסר אמון מצד הסביבה

זו חוויה שדווקא משותפת היטב לאנשים עם הפרעת קשב, כמו הרבה קשיים בלתי נראים אחרים. עם כי כמובן, עבור כל מצב כזה, חוסר האמון מצד הסביבה עוסק בתכנים אחרים. כמו כן, הסיבה לחוסר האמון גם היא שונה. בהפרעת קשב הרבה פעמים קשה להבין את הפערים בתפקוד. גם ברמת התנודות היום יום יומיות (אתמול הצליח משהו, היום לא ומחר כן כי ככה) וגם קיומם של קשיים בתחומים או פעילויות שנחשבים פשוטים בהשוואה לתפקוד גבוהה בתחומים או פעילויות שנחשבים קשים מאוד (איך הוא מוציא 100% בחשבון אבל לא מצליח למצוא את העיפרון שלו?).
לפי פול, בהקשר של הקשת האוטיסטית, יש גם עניין של קושי להבין פערים בתפקוד, אבל חוסר האמון מצד הסביבה נובע בעיקר מהשונות העצומה מהחוויה האנושית הרגילה. ככה שאנשים אחרים חושבים שהוא בטח מגזים כשהוא משתף אותם, כי לדעתם זה פשוט לא יכול להיות. אם מדברים למשל רק על הסעיף הקודם, אוכל להעיד על עצמי שלמרות שאני לגמרי מאמינה לו, קשה לי לדמיין איך אפשר להרגיש את אותה תחושת חוסר שייכות לברווזים ביחס לאנשים אחרים. עבורי זה לא נתפס ולמעשה זו הייתה דוגמה כל כך חזקה, שהיא זו שגרמה לי להחליט להעלות את הסרטון הזה לאתר ולכתוב עליו.
שכשחושבים על זה, זה די הפוך ממה שקורה הרבה פעמים לאנשים עם הפרעת קשב וסביבתם. משום שהפרעת קשב מאופיינת בהקצנה של הנורמה, הרבה פעמים הסביבה חושבת שהיא מכירה את החוויה כי גם להם קורה לפעמים מה שקורה לאנשים עם הפרעת קשב כל הזמן. הקושי הוא לא להבין את החוויה אלא את המשמעות של העוצמה והתדירות שלה. את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב (למרות מה שהרבה אנשים חושבים), תוכלו לקרוא – בקישור הזה
פול מדגיש כיצד תגובות של ספק וחוסר אמונה בחוויה האישית גורמת לאנשים להפסיק לשתף ולהסתיר את מה שהם מרגישים וחווים. בנוסף, לאורך זמן זה עלול ליצור השפעה מוחצת על ההערכה העצמית של האדם.

בלבול חברתי

פול מבדיל בין בלבול חברתי לבין מחסור בכישורים חברתיים. לטענתו יש אנשים על הספקטרום שלמדו להסתדר במצבים חברתיים, אבל הדבר כרוך בחשיבת יתר על דברים שבאים באופן אוטומטי לאנשים אחרים. הוא נותן דוגמה של מעבר מכיתה לכיתה עם קבוצת תלמידים ומעלה שאלות כמו איפה צריך לעמוד, באיזה מרחק מאנשים אחרים, באיזה מקום בתוך הקבוצה, האם לדבר וכו.

הוא מתאר תהליך מייגע שבו הוא מנתח את ההתנהגות של הקבוצה מהצד, כמו אנתרופולוג שצופה בתרבות זרה. הוא מתכננן מראש כיצד להתנהג, אבל ברגע האמת הוא מוצף מכל הגירויים והאפשרויות, כך שהתכנון לא יוצא לפועל בצורה טובה. לאחר מכן הוא ינסה שוב לנתח את מה שהיה וחוזר חלילה. כלומר, בהיעדר ההבנה החברתית, הוא מנסה לפתור בעיות חברתיות בצורה אינטלקטואלית וזה גם מתיש וגם לא כל כך יעיל. החוויה שלו היא בעיקר של בלבול והתרוקנות מאנרגיות.

הוא מתאר מנגנוני התמודדות כמו “תסריטים” שבהם מכינים תשובות אוטומטיות למצבים נפוצים. זה יכול לעשות עבודה טובה באופן כללי, אבל יש קושי להתאים את התשובה ברגע האמת למצבים לא צפויים. זה יכול לבוא לידי ביטוי בכך שמגיבים ב”הכל טוב” ל”שלום”, משום שציפו שהאדם שמולם ישאל “מה קורה?”. פול מדגיש שתגובות מהסוג הזה הן לא ניסיון לתקשורת אלא יותר ניסיון הישרדותי – כלומר, אין בתהליך הזה שאיפה להעביר או לקבל מידע, אלא בעיקר רצון לעבור את המפגש בשלום.

הוא אומר שמצד אחד זה משהו שלהרבה אנשים על הקשת האוטיסטית יחסית קל לעשות, אבל בו זמנית הוא אומר גם שזה מתיש ומרוקן. הוא לא אמר את זה במפורש אבל נראה לי שהחלק הקל הוא לגלות מה ה”תסריט” והחלק הקשה יותר הוא ליישם אות בזמן אמת. הוא מדבר על ההקלה הרבה שהוא מרגיש כשהוא יכול להוריד את המסכה שלו ולהתנהל בלי להיות מוטרד מהאינטראקציה עם אנשים אחרים ומהצפיות החברתיות הכרוכות בהן.

הוא מציין את הקושי לשמור על קשר עין. זהו למעשה מנגנון פיצוי שאנשים עם הפרעת קשב משתמשים בו גם במקרים מסוימים, לאותה מטרה אבל מסיבות אחרות. בשני המקרים הימנעות מקשר עין חוסמת את המידע החזותי של הבעות הפנים ושפת הגוף של הזולת ובמקביל מורידה את הציפיות להבין אותן ולהגיב אליהן בזמן אמת. בהפרעת קשב זה יכול לשמש לסינון גירויים מסיחים כדי לאפשר למוח להתרכז במסר המילולי. זה יכול לקרות בזמן עייפות כשהקשב נמוך עוד יותר מהרגיל או כשמנסים לעקוב ולהבין מסר מורכב ומרובה פרטים שדורש יותר משאבים קוגניטיביים. בקשת האוטיסטית אין בעיה של מחסור במשאבי קשב, אבל האנרגיות שדרושות לעמוד בציפייה החברתית להבין ולהגיב להבעות פנים הן אסטרונומיות. זאת משום שיש שם קושי מאוד גדול להבין מה הצד השני חושב ומרגיש מרגיש על פי הבעות פניו כמו גם קושי גדול להבין איך צריך להגיב למחשבות ולרגשות האלו.

בעקבות כל הדברים האלו, הוא מדגיש כמה זה יכול להיות חוויה משנה חיים, כשסוף סוף מוצאים קהילה של אנשים שמאמינים לך ואפילו אומרים דברים משוגעים כמו “אני מבין אותך”.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Are You Undiagnosed Autistic? How To Tell If You’re On The Autism Spectrum  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על הפרעת קשב ו OCD – בקישור הזה

ואת סרטון האנימציה המדהים שממחיש את החוויה של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post איך לדעת אם אתם על הספקטרום האוטיסטי? / Paul Micallef + הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה יצחק מנדל מציג בצורה משעשעת אך כואבת את הקושי שלו להגיע בזמן לפגישות.

נטייה לאיחורים מרובים היא ביטוי נפוץ מאוד לקשיי ההתארגנות וניהול הזמנים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. הקושי הזה נגרם מפגיעה בתפקודים הניהוליים, שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. ברמת המנגנונים הנוירולוגים, הפגיעה הזו מתרחשת בעקבות ההנמכה של הפעילות הדופמינרגית במוח, שעליה תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

יצחק מציג את התגובות השליליות שהוא מקבל מהסביבה בעקבות האיחורים שלו ובמיוחד מהאנשים שכל הזמן מחכים שכבר יגיע…. מן הסתם זה לא נעים לכל הצדדים.

האלו שמחכים

האינטראקציה עם הסביבה היא נקודה כואבת במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, לאור האופי המורכב והשקוף של רוב התסמינים. בהיעדר הבנה על מהות ההפרעה והאופן שבו היא משפיעה על התפקוד, אנשים רבים נוטים לייחס באופן שגוי את חוסר היכולת לעמוד בציפיות החברתיות ובמחויבויות היום יום לפגם כלשהו במהות, באופי או בערכים של האדם. זו הסיבה שבמקרים רבים, ההתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב מול הסביבה החברתית שלהם יכולה להיות הרבה יותר קשה ופוגענית מאשר ההתמודדות עם התסמינים עצמם ו…. לא בגלל שהתסמינים קלים להתמודדות….

מה הבעיה?

ייחוס שגוי של קשיי התפקוד למאפיינים אישיים של האדם בעייתי מאוד משתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא שהבנת הבעיה היא חצי מהפתרון. או יותר נכון, אי אפשר לפתור בעיה שלא מבינים או לא מודעים לקיומה.

לכן, ייחוס שגוי של הקשיים לדברים שלא באמת קשורים אליהם, מונע את האיתור של המקורות האמתיים. זאת משום שכשאנחנו תחת האשליה הכוזבת שאנחנו יודעים מה הבעיה, אנחנו לא מרגישים צורך להמשיך לחפש ממה היא נובעת.

חוסר מודעות למקור הקשיים גורם להזנחה. ברגע שלא נותנים מענה למקור האמתי לקשיים, במקרה הטוב לא צפוי שיפור משמעותי בתפקוד. במקרה הפחות טוב, הקשיים צפויים להחמיר, לגרום לצבירת פערים ולפתח מגוון מרשים של בעיות משניות.

במקביל, אם מנסים לפתור בעיה שלא קיימת – במקרה הטוב סתם נבזבז משאבים שיכולים לבוא על חשבון דברים חשובים אחרים. במקרה הרע, אנחנו עלולים לעשות נזק.

משום שכל כך חשוב לאתר את המקור המדויק לקשיים, האבחנה המבדלת, שהיא הבדיקה של גורמים אפשריים נוספים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחנה של הפרעת קשב. את ההנחיות של משרד הבריאות בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה. והסבר כללי על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה.

השלכות חברתיות ורגשיות

הסיבה השנייה לבעייתיות של ייחוס שגוי של מקור הקשיים למאפיינים אישיים של האדם היא הפן הרגשי-חברתי.

קודם כל, באופן כללי שמירה על קשרים חברתיים יכולה להיות אתגר לאנשים עם הפרעת קשב. תוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.

אם בנוסף על כך אנשים מקבלים את הרושם השגוי שאותו אדם מזלזל בזמן שלהם, או שלא אכפת לו מהם וכו, מן הסתם יהיה קשה עוד יותר לבנות, לשמר ולפתח את הקשרים החברתיים. על הקושי של אנשים עם בעיות שקופות להתמודד מול הסביבה החברתית תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כשזה קורה מול דמויות סמכות, יכולה להיות לזה גם השלכה קשה מאוד על שוויון ההזדמנויות של האדם. בתחום ההשכלה זה יכול לפגוע בציונים באופן ישיר, שכן הרבה פעמים הנוכחות היא חלק מהציון. באופן עקיף יותר זה יכול לפגוע בנכונות של המרצים והמורים לסייע ולהתגמש, דווקא עבור אותם תלמידים וסטודנטים שזקוקים יותר להתאמות וליחס אישי בתהליכי הלמידה וההיבחנות.

• מידע נוסף על התמודדות של תלמידים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• ועל סטודנטים באקדמיה – בקישור הזה

בעולם העבודה זה יכול למנוע קבלה או קידום לתפקידים מסוימים. כמו כן, זה עלול לפגוע ברמת השירות שאותו אדם יקבל מפקידים ואנשי מקצוע בכל היבט שמערב פגישות של פנים מול פנים במועד מסוים.

קיצר, זה עושה טונה בעיות בהמון מישורים.

אבל… ההיבט הבעייתי ביותר והקשה ביותר, הוא ההתייחסות של האדם לעצמו, מהרגע שבו מתחילה ההפנמה של ההאשמות הכוזבות מהסביבה. על כך תוכלו לקרוא את הדברים המרשימים של אחד העם – בקישור הזה.

אז מה עושים?

הסרטון מראה יפה מאוד מדוע חשוב להסביר לכלל האוכלוסייה את המשמעות, הביטויים וההשלכות של הפרעת קשב. הוא גם בהחלט תורם היטב את חלקו לנושא וכל המרבה הרי זה משובח. לצורך העניין, הסברים נוספים תוכלו למצוא במאגר המידע שלנו – בקישור הזה.

עם זאת, הקריאה להבנה וקבלה חד צדדיים מצטיירת בעיני כפתרון חלקי וחסר. אומנם אף אחד לא אשם בזה שיש לו הפרעת קשב, זה הרי דבר מולד שלא בוחרים בו ושאי אפשר לשנות, אבל… גם שאר האנשים בעולם לא אשמים בזה.

איך ועל מה לקחת אחריות

כאמור, אנשים עם הפרעת קשב לא אשמים בכך שיש להם הפרעת קשב. כמו כן, אי אפשר לצפות מאנשים לשלוט בדברים שלא נמצאים בשליטתם.

האם זה פותר אנשים עם הפרעת קשב לאחריות על ההשפעות של ההתנהלות שלהם על אנשים אחרים?

כמובן שלא.

האחריות נמצאת במה שכן אפשר לעשות.

למשל –

• ללכת לאבחון ברגע שעולה החשד הראשוני, כדי לברר את המקור האמתי לקשיים ולקבל הנחיות לבנייה של מערך טיפולי.
• לטפל. כאשר, חלק מהטיפול צריך לכלול גם קבלת מידע על ההפרעה וכלים לסנגור עצמי.
• להשקיע מאמץ סביר בצמצום ההשפעה של התסמינים על התפקוד ועל הסביבה החברתית.

בהקשר הזה חשוב לי מאוד להדגיש את ההשקעה של מאמץ *סביר*. הכוונה היא לא לזלזל ולא להרגיש פטורים מהתחשבות בזולת מצד אחד, אבל מצד שני, לא לבזבז את כל המשאבים ולא להגיע לשחיקה. בהתחשב בשונות הבין אישית הרבה שמאפיינת אנשים עם הפרעת קשב, האיזון הזה יהיה במקום אחר עבור כל אחת ואחד מהם. ככה שלמעשה, כל אדם עם הפרעת קשב יצטרך למצוא את הדרך שלו להגיע לשם וללמוד מה האיזון שעובד הכי טוב עבורו.

עם זאת, זה ממש ממש ממש לא דבר פשוט לעשות. הרי איזון הוא בהחלט אחד הדברים שהפרעת קשב מקשה להגיע אליו, במיוחד לאור קשיי הניהול העצמי והוויסות שהיא גורמת להם. למעשה, אנחנו יותר אנשים של “הכל או כלום”, כי זה דפוס פעולה שאותו יותר קל לתחזק קוגניטיבית בהינתן משאבים קוגניטיביים לא אמינים. כלומר, קשה לנו עם “דרך הביניים” או ה”בדיוק”, שמצריכים שימוש הרבה יותר אינטנסיבי בזיכרון העבודה שנפגע בהפרעת קשב. על החשיבות של זיכרון העבודה להתנהלות בעולם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

אם אתם רוצים קצת יותר להמחיש את זה, תחשבו על מצב שבו צריך לקחת בחשבון בזמן אמת את כל השיקולים הרלוונטיים כדי להחליט האם כדאי או לא לוותר על ארוחת הצהריים בשביל לא לאחר למישהו, או כדי למצוא וליישם פתרונות חלופיים. אם נוותר על הצהריים יכול להיות שנגיע רעבים, עצבניים ולא מרוכזים ולא סביר שהצד השני יעריך את זה. אבל… גם האיחור לא יתקבל בברכה – מה עדיף? לחלופין אפשר למשל לנסוע בתחבורה ציבורית ולאכול בדרך, אבל איפה אפשר לקנות אוכל שאפשר לקחת לדרך וכמה זמן ייקח לעמוד בתור, כמה זמן ייקח לאוטובוס להגיע והאם בסופו של דבר זה באמת יחסוך או יבזבז זמן….. עומס הפרטים והאפשרויות הזה מכביד מאוד על זיכרון העבודה, שלא בהכרח שיתף פעולה עם הקטע של להחזיק את כולם במודעות מספיק זמן כדי לאפשר לנו להשוות בין האפשרויות ולנסות לחפש את הפתרון המיטבי למצב. כתוצאה מכך באמצע התהליך תוכלו פתאום לתהות על מה חשבתם בכלל ומה התכוונתם לעשות, או להיזכר ששכחתם להאכיל את החתול ולהתחיל לחשוב על זה וכן או לא להיזכר באיזשהו שלב בכך שבעצם ניסיתם להחליט אם ואיך לסגור את הקטע של ארוחת צהריים.

לכן, גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון, הוא שאם אתם עם הפרעת קשב, עצם הניסיון לקבל החלטה מורכבת כזו עלול בסופו של דבר, לקחת יותר זמן מהיישום של כל אחת מהאפשרויות גם יחד. לכן, לפעמים הרבה יותר ישתלם לבחור רנדומאלית ולקוות לטוב.

למען הסר ספק זה רק תיאור חלקי של רמת הבלאגן שהפרעת קשב יכולה ליצור באירוע אחד ותחשבו שיכולים להיות לכם הרבה כאלו במהלך היום ו…. לא סתם אחת התלונות הנפוצות של אנשים עם הפרעת קשב זה על עייפות….
ועכשיו תנסו להתמודד עם כל הבלאגן הזה כשהמוח שלכם עוד יותר איטי ומפוזר כי אתם עייפים. להמשיך?

כאמור, טיפול יכול לעזור מאוד להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים, אבל… אם כבר פותחים את הנושא – הגישה לאבחון וטיפול גם היא נפגעת מעצם התסמינים עצמם. זאת משום שהיא כרוחה בהמון בירוקרטיה שלא יושבת טוב עם קשיי ההתארגנות, ההתמדה ותשומת הלב בפרטים שהפרעת קשב יוצרת. שלא לדבר על העלויות הגבוהות לצד הקושי להשיג מימון…

כשעל כל זה נוספת הסטיגמה, אז מעבר לקשיים הטכניים והקוגניטיביים נוסף גם קושי חברתי-רגשי של בושה, אשמה וחוסר לגיטימציה.

• בנושא הזה כדאי לקרוא את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה
• ואת ההסבר על הסכנה בהתייחסות לטיפול תרופתי כמוצא אחרון – בקישור זה

לכן המאמץ צריך להיות הדדי

מבחינת הסביבה החברתית וההתנהלות הממסדית – צרכים להקפיד על הסברה איכותית ואמינה בנוגע להפרעת קשב, יחד עם נקיטת פעולות חריפות נגד גורמים שמפיצים מידע מטעה. בהקשר הזה יש שני דברים שכדאי לכם לבדוק:

• תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
• ולהכיר את הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה

מבחינה ממסדית יש לתת מענה משמעותי ברמת הבירוקרטיה ולהנגיש את תהליך הפניה לאבחון וקבלת הטיפול לאנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים. כמו כן, יש לסבסד את העלויות של אבחון וטיפול כדי למנוע פערים סוציו אקונומיים באוכלוסייה. בהקשר זה חשוב לציין שבסופו של דבר החברה רק תרוויח מעידוד אבחון וטיפול עבור אנשים עם הפרעת קשב, משום שמעבר למחיר הגבוה של הפרעת קשב ברמה האישית, גם המחיר הכלכלי והחברתי של ההזנחה גבוהה מאוד. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

ולסיום – מילה טובה

הפרעת קשב היא כרונית ואין אפשרות לרפא אותה באופן מלא. לכן, גם אם היה איתור מוקדם ונבנה מערך טיפולי אידיאלי, ברוב הפעמים לא ניתן לצמצם את הפער מול הנורמה באופן מוחלט ו… פשלות זה דבר צפוי.

כשהפשלות שלנו גורמות לנו לפגוע באנשים אחרים, התנצלות היא הפעולה המתבקשת.
עם זאת, בהקשר של הפרעת קשב – זה דבר בעייתי שלאורך זמן עלול ליצור יותר נזק מתועלת.

בדרך כלל הצפי מאדם שמתנצל הוא לתקן את דרכיו אחרי שהבין שהוא היה לא בסדר. אבל, כאמור – כאשר מדובר בהפרעת קשב, הדבר לא בהכרח נתון לשליטתו של האדם גם בהינתן רצון רב, תמיכה מלאה והשקעה של מאמץ אישי. בסרטון אפשר לראות את הדינאמיקה שנוצרת בעקבות אירועים חוזרים כאלו ואיך משלב מסוים, לא רק שההתנצלות לא מצליחה להרגיע את הרוחות ולהסדיר את היחסים, אלא שזה נהיה מקור למצוקה לשני הצדדים.

מצד אחד – האדם עם הפרעת קשב, שכל הזמן מוצא את עצמו מתנצל על דברים שלא בשליטתו. מצד שני – האנשים בסביבתו שנפגעים שוב ושוב מאותם הדברים וכבר לא מוצאים שום טעם או ערך בהתנצלות שלו.

לסוגייה הזו, ג’סיקה כבר נתנה מענה שתוכלו לראות – בקישור הזה.
היא מסבירה שם מה כדאי להגיד במקום סליחה ולמה זה עדיף.

ברגע שמכירים גם בקושי של אנשים עם הפרעת קשב בניהול עצמי, גם במכשולים המערכתיים-הסברתיים-בירוקרטיים וגם בהשלכות של קשיי התפקוד על הסביבה החברתית, אפשר לצמצם בצורה משמעותית את המקרים האלו וגם להתמודד טוב יותר עם מה שלא ניתן לשנות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “למה יצחק מאחר כל הזמן? | מה לא בסדר איתי – סדרה חדשה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להפסיק לאחר – בקישור הזה

ולראות את ההדגמה המשעשעת של ציפיטפוט על הפגיעה ביכולת ההתארגנות והניהול העצמי – בקישור הזה

The post איחורים, הפרעת קשב והתייחסות חברתית / כאן + הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מגיעה לקופה ולא מוצאת את ה- 200 שח שדחפתי לקייס של הפון, משלימה עם העובדה שאיבדתי את הכסף ומשלמת באשראי.

יוצאת מהסופר ופתאום שומעת צעקות מאחוריי – “גברת … גברת.. שכחת את השקיות..”

מתנצלת במבוכה וחוזרת לקחת את השקיות ויוצאת שוב מהסופר

ואז שוב שומעת צעקות מאחוריי – “גברת .. גברת.. מצאתי את ה- 200 ש”ח שלך זרוקים ליד הקופה..”

הו… אני מחייכת במבוכה תודה רבה לך קופאית נחמדה, ממש תודה!

מגיעה הביתה, פורקת את הקניות ורואה ששומדבר ממה שקניתי לא באמת חסר,

מוזר, ממש מוזר…

מורידה את הבגדים ומוצאת בכיס של הג’קט את הרשימה הנכונה שאיתה הייתי אמורה לעשות את הקניות

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסיפור על שעה טיפוסית בלי כדור – בקישור הזה

ואת הסיפור של ילד דיסלקט על חיים עם שגיאות כתיב בבית הספר – בקישור הזה

The post מה קורה כשהפרעת קשב הולכת איתך לסופר? / אווה פשינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מתברר שהסממנים העיקריים של אנשים עם אספרגר, כפי שהציבור נוהג לחשוב עליהם מאפיינים בעיקר את הבנים ופחות את הבנות. בנוסף, בנות עם אספרגר לומדות לחכות דפוסים חברתיים בצורה טכנית. הנטייה הזו מקשה מאוד על האיתור ובמקביל היא גם מעייפת מאוד וגם לא באמת פותרת את הקושי החברתי ולא מתאימה לכל המצבים החברתיים. הקושי גדל עוד יותר בתקופת גיל ההתבגרות שבה האינרקציות החברתיות מול בני הגיל הופכות להיות אינטנסיביות ומורכבות יותר.

ההרצאה הזו נועדה להעלות את המודעות להבדלי המגדר כדי לעודד איתור מוקדם של בנות עם אספרגר ולמנוע את הסבל המתלווה להזנחת הקשיים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון”Copy & Paste’ – Hidden Asperger’s– Girls with Aspergers | Niamh McCann | TEDxDunLaoghaire ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על קשיים בלתי נראים ואוטיזם אצל בנות, נערות ונשים – בקישור הזה

ואת ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות נערות ונשים – בקישור הזה

The post הבדלי מגדר בקשת האוטיסטית ואספרגר חבוי אצל בנות, נערות ונשים / Niamh McCann appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מנהיגים הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי

היא הבינה שהתפקיד שלה כאשת חינוך וכמנהלת הוא תפקיד מנהיגותי. היא הבינה גם שמנהיגה לא פועלת לבד ואספה מסביבה את הצוות כדי להתחיל שינוי משמעותי.

אז מה? מה עכשיו?

כל פעם שהיא נתקלה במכשול, היא התחילה לשאול את השאלה – אז מה? מה עכשיו? מה אנחנו הולכים לעשות בנוגע לזה?

האחריות העיקרית שלהם הייתה לתת מענה לכל ה”תירוצים” בדרך למטרה החינוכית של בית הספר.

לא מספיק לדעת מה ללמד – צריך לדעת איך ללמד

הם פיתוח מערכי למידה מותאמים, המאפשרים מתן מענה על צרכיו האישיים של כל ילד במסגרת הכיתה. ההשלכות על ההישגים הלימודיים היו מדהימות!

תקווה, יחס אישי ואור בעיניים

היא טוענת שכשאנו מנהיגים, איננו יכולים לשכוח שכל אחד מהתלמידים שלנו הוא רק ילד, לעתים מפחד ממה שהעולם אומר להם להיות, ולא משנה מה שאר העולם יאמר להם להיות. אנחנו צריכים תמיד לספק להם תקווה. אנחנו צריכים לתת להם את תשומת הלב הבלתי מעורערת שלנו, לשקף להם את האמונה השלמה שלנו פוטנציאל שלהם ואנו מוכרחים לומר להם לעתים קרובות ככל הניתן, שגם אם אף אחד אחר לא אמר לכם שהוא אוהב אתכם היום, תזכרו שאנחנו כן, ושתמיד נאהב אתכם.

צריך לשמור על היכולת שלהם לחלום.

נשמע מעניין?

צפו בהרצאת ה- TED של קליאט-ווימן How to fix a broken school? lead fearlessly love hard ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

כדי לראות את ההרצאה באתר של TED – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על טיפול בבעיות התנהגות בקרב לקויי למידה והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחושת הכישלון של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post כיצד לתקן בית ספר שבור? להנהיג ללא פחד ולאהוב בעקשנות / לינדה קליאט-ווימן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפעם נדבר על קווי הדמיון המשותפים לשני המצבים – התמודדות עם בעיה בלתי נראית.
איריס תשתף אותנו בחוויה האישית שלה עם קשיים בלתי נראים והתמודדות מול הסביבה החברתית.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב ופיברומיאלגיה (חלק 2): קשיים בלתי נראים והתמודדות מול הסביבה החברתית” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש לחיות עם OCD וקווים משותפים להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post הפרעת קשב ופיברומיאלגיה (חלק 2): קשיים בלתי נראים והתמודדות מול הסביבה החברתית / חן ספקטור מארחת את איריס בן ציון appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זה מה שקרה לאל מילס Elle Mills אחרי הצלחה גדולה מאוד ביוטיוב ובסרטון הזה היא מדברת על זה.

התמודדות עם הצלחה

רובינו מתמודדים עם הלחץ להצלחה בגיל צעיר, שעל כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה. אבל…. מה קורה אחרי שהצלחנו?

עכשיו צריך לתחזק את זה והלחץ רק הולך וגובר.

• תוכלו להתרשם מזה קצת דרך השיר על מחשבות הרסניות של השיגיות יתר – בקישור הזה (לא פשוט)
• ו…פרפרצוניזים יכול להיות מצב מאוד הרסני. תוכלו ללמוד למה זה מצב מסוכן כל כך ואיך אפשר להתמודד – בקישור הזה

אל מספרת שאחרי ההצלחה הראשונית שלה הלחץ רק הלך וגבר ואיתו הגיעו גם הדכאונות והחרדות. היא התחילה להפחיד את עצמה כשהיא הבינה שהיא רק מחכה לנקודת השבירה שלה, כשהיא תוהה בתסכול – “למה אני כל כך אומללה אחרי שהשגתי את כל מה שרציתי????”

אחרי שהיא התחילה לשתף את המצוקה שלה ברשתות החברתיות, דודי (שכדאי לכם מאוד לבדוק את השירים שלה – בקישור הזה, הזה והזה) אמרה לה לבוא ללונדון מהר,  כדי שכל החבורה שם תוכל להשגיח עליה ולעזור לה להשתקם (יוטיוביסטים ויוצרים מוכשרים אחד אחד). הם לא פתרו לה את כל הבעיות, אבל עזרו מאוד וליוו אותה בצעדים הראשונים בדרך לקבלת טיפולי מקצועי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Burnt Out At 19 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אזהרה – יש שם כמה קטעים קשים לצפייה (אם זה עלול לעשות לכם טריגרים, עדיף לוותר).

ומה קרה אחר כך????

אם אתם סקרנים, אל העלתה סרטון המשך The Aftermath of My YouTube Breakdown – מצבה הולך ומשתפר אבל עוד נשאר הרבה על מה לעבוד. היא משתפת על הדבש ועל העוקץ ואתם מוזמנים לראות:

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה

ואת הסרטון על מה לעשות כשהכל נורא וכשאתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

The post הצלחה ושחיקה – סיפור אישי / ElleOfTheMills appeared first on קהילת הפרעת קשב.

The post סיפור אישי על אבחנה בגיל מבוגר / משה סובר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מה זאת הפרעת קשב בכלל? איך נראים החיים עם הפרעת קשב? ו… איך אפשר להתמודד?

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים לשמוע את הפרק המלא בפודקאסט “חושבים טוב” – לחצו כאן

או לראות את הסרטון “חושבים טוב – פרק 30 – איך להתמודד עם הפרעת קשב? עם גלית פיטובסקי-יצפאן”

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה על חיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Jankigurjar CC BY-SA 4.0

The post איך להתמודד עם הפרעת קשב? / חושבים טוב עם יהודית כץ וגלית פיטובסקי-יצפאן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפעם הוא מסביר לנו למה כדאי להיכשל מוקדם והרבה.

הוא מספר שהוא מאוד מתוסכל מאנשים שיש להם יחסים שליליים עם כישלון. הוא טוען שהכישלון הוא חלק מרכזי מהיכולת שלנו להצליח. לדעתו, לא רק שצריך ללמוד איך להרגיש בנוח עם כישלון אלא שצריך ממש ללכת לחפש אותו. זאת משום שהכישלון הוא המקום שממנו אפשר ללמוד, לגדול ולצמוח.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fail Early, Fail Often, Fail Forward ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על למה כדאי להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

The post היכשלו מוקדם, היכשלו הרבה והיכשלו קדימה / Will Smith appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה האנק משתף את התובנות שהיו לו מתוך תהליך הכתיבה והיצירה של הספר.
הוא מתחיל לספר שתמיד רצה לכתוב ספר, אבל מיד מתקן את עצמו ואומר שבעצם הוא תמיד רצה שאנשים יקראו ספר שהוא כתב – מוכר?
יותר מזה, הוא מתאר יפה יפה את ההבדל בין הרצון השאפתני והיומרני שיהיה משהו מופלא שהוגשם על ידינו, לבין הרצון לעסוק בכל הדברים שכרוכים בתהליך היצירה שלו.
אתם בטח כבר יודעים לאן אני הולכת עם זה 😉

הוא מספר שהוא כתב הרבה מאוד…. דברים אחרים – אבל הרבה מאוד דברים אחרים.

הוא מתאר איך מתוך העשייה המגוונת שלו, אותו ספר התחיל לרקום עור וגידים. איך דמות אחת פתאום תפסה את ליבו ועוררה בו את הצורך לתאר אותה ואיך זה המשיך משם להזדמנות להביע רעיונות שאי אפשר להעביר בשאר המדיומים שבהם יצר עד כה ויש הרבה כאלו (בין היתר הבחור עושה ולוגים, סרטונים חינוכיים, מוסיקה, כנסים מקצועיים ועוד).

המסר הכללי שלי מתוך כל זה – תתחילו לעשות, אל תפחדו לסתות מהדרך, כל מה שתאספו שם יכול להצטבר 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Wrote a Book. I WROTE A BOOK. How did I do that? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על שלמות מול פרודוקטיביות – בקישור הזה

ואת ההסבר על דחיינות ויצירתיות – בקישור הזה

The post כתבתי ספר!!!!! איך זה קרה???? – על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר / האנק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לטענתו יש שני סוגים של אנשים

• אלו שטובים בחשבון וגרועים בקריאה
• ו… אנשים מוזרים

אני חייבת להודות שכתלמידה אני די מזדהה עם החלוקה הזאת 😉
רק שמשום מה רוב המוזרים חשבו שדווקא אני המוזרה, לכו תבינו…

הסרטון מתחיל במורה שאומרת לו “פשוט” לרשום את המילה כמו שהוא שומע, רק שמסתבר שזה לא באמת עובד ככה.
אני זוכרת שגם לי היה בדיוק את אותו פרצוף של “נו-באמת” במקרים כאלו.

הוא דיבר על הנטייה להפוך ל”ליצן הכיתה” כדי לפצות על חוסר הביטחון שלו ולהסתיר את הדברים שהוא לא טוב בהם.
זו תופעה נפוצה שבה ילדים מעדיפים שיצחקו איתם ולא עליהם.

הוא מדבר על החוויה האבסורדית של להיות בכיתה מתקדמת, אבל בהכתבות לקבל מילים ברמה הרבה יותר נמוכה מהשאר.
כולל כל החוויה של ללכת לצאת או לכיתה נפרדת לתגבור.
על כל נושא המחוננות עם לקויות למידה והפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה

ו…. בסופו של דבר הוא גם מספר על הרגעים שבהם הוא התחיל לקרוא ואשכרה להפיק משמעות מטקסטים, יחד עם תחושת הפליאה הנהדרת שליוותה את החוויה הזו.

כל זאת ועוד הוא פורס בפנינו בסרטון אנימציה מקסים, מלא הומור ותובנות דיסלקטיות 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My Horibal Speling ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסיפור של יחיאל – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

The post האיות האיום שלי – סיפורו של דיסלקט על חיים עם שגיאות כתיב בבית הספר / TheOdd1sOut + תובנות של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

ראובן סדן הוא בעל מ”א בייעוץ חינוכי, מאמן מתבגרים מבוגרים ויזמים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
הוא הרצה על יזמים מלידה. בהרצאה הוא סיפר איך התחיל לחקור את הקשר בין יזמים לבין ADHD והסביר לנו מה מביא אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD ליזמות ומהי נוסחת ההצלחה שלהם ביזמות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ראובן סדן – הקשר בין יזמים לבין הפרעת קשב וריכוז” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפתיח של חן ספקטור למפגש – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך אפשר לחיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post הקשר בין יזמים לבין הפרעת קשב וריכוז ADHD / ראובן סדן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את התכנית המלאה של על המשמר על הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת תכנית הרדיו של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה

The post הפרעת קשב וריכוז ADHD, עדות אישית מאחת שיודעת / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בין היתר הם מעלים נושאים כמו יכולת ההתמודדות של מערכת החינוך עם לומדים עם הפרעת קשב, הפער המגדרי באיתור תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “על המשמר | מדינה בהפרעת קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות לומד עם קושי בלתי נראה – בקישור הזה

The post מדינה בהפרעת קשב ADHD / על המשמר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Create a Bullet Journal Plus My Top 10 Tips ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים לשמוע עוד? בואו להכיר את ממציא השיטה!

צפו בסרטון Bujo Update + Tips From the Inventor of the Bullet Journal!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על עיוורן הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post איך ליצור Bullet Journal – יומן “בולטים”? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למי שלא מכיר, אני חן ואני המנהלת של קהילת הפרעת קשב.

אם תרצו, תוכלו לקרוא עלי פרטים נוספים – בקישור הזה
אבל לא בשביל זה התכנסנו היום.
מה שרציתי להראות לכם הפעם זה את הסרטון הראשון שלי ביוטיוב!

עד כה, ערוץ היוטיוב שלי שמש לתיעוד מפגשי הקהילה,
מהם תוכלו להתרשם – בקישור הזה

זו הפעם הראשונה שאני מכינה סרטון במיוחד ליוטיוב
ואני מקווה שהוא יעשה לנו חשק לעוד 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון הראשון של חן ספקטור ביוטיוב ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו של תגל זילברמן וחן ספקטור על סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

ולקרוא את המאמר של חן ספקטור על אימון מוחי – בקישור הזה

The post ברוכים הבאים לסרטון הראשון שלי / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בעוד שאנחנו כאנשים עם הפרעת קשב מנסים לשכנע את כל העולם בקיומו של קושי בלתי נראה. אנשים שהקושי שלהם נראה לעיין לא יכולים להסתיר אותו גם אם הם רוצים.
בסרטון הזה ג’וש מספר על החוויה שלו ברחוב, כשילדים כל הזמן מסתכלים עליו ושואלים את ההורים שלהם “למה נפלה לו הרגל?”

איך מסבירים כזה דבר לילדים?

ג’וש מעלה את הדילמה של איך לספר לילדים על הרגל הקטועה שלו, בצורה שמצד אחד תהיה אמתית אבל בלי להבהיל או לסבך. הוא מתאר כל מיני דרכים שבהן ניסה להתמודד עם הסיטואציה, אבל ללא הצלחה מרובה. הוא הרגיש שהוא ממש גרוע בזה, עד ש… יום אחד קרה המקרה הבא:

ג’וש טייל לו לתומו ברחוב כשילדה אחת צעקה “אמא – לאיש הזה נפלה הרגל!”
רק שבמקום המבוכה הרגילה, האם פנתה לילדה ללא היסוס, בקול רגוע ואמרה לה “כן, זה קורה לפעמים”
והילדה אמרה “אה, אוקי”
ובכך נגמר הסיפור.

המקרה הזה מציג מאוד יפה את התפיסה שלנו לשונות ומראה שאפשר גם אחרת.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My conversations with children ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע על התפיסה החברתית של OCD – בקישור הזה

ואם אתם במצב רוח טוב, אז תקשיבו לשיר של ציפיטפוט – בקישור הזה

תמונה: Gyrostat Wikimedia, CC-BY-SA 4.0

The post איך להסביר שונות וחריגות לילדים? / JoshSundquist appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.

בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.

• אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
• כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה

על חשיבות ההסברה

אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה

בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה

מה עושים עם זה?

לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה

את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!

קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:

• הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה

משהו לקחת אתכם

אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:

“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”

את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה

The post נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז הפוסט הזה אמנם לא מתייחס במפורש להפרעת קשב, אבל בהחלט מראה דוגמה מאוד יפה להתפתחות של דחיינות מרגע שהפיתוי הראשון התאפשר 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Procrastination ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם להכיר את קוף הסיפוקים המיידיים – בקישור הזה

ואת הסרטון על קשיים של בוקר – בקישור הזה

תמונה: By Vic CC BY 2.0

The post דחיינות – איך זה מתחיל ולאן זה מגיע? סיפור אישי בהנפשה / Domics appeared first on קהילת הפרעת קשב.

“שום דבר לא היה צפוי, לא השינה, לא האוכל…. הביקורות מהסביבה כמובן לא מאחרות לבוא, תחושת הכישלון כאמא מנקרת בלי סוף”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ערב שכולו קשב – ליאת אברמוביץ” וכתבו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסיפור האישי של ראש העיר – בקישור הזה

ולראות איך בכלל מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

The post איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לשלושה ילדים עם הפרעת קשב? / ליאת אברמוביץ appeared first on קהילת הפרעת קשב.

איך זה קשור אלינו?

דיכאון הוא אחד המצבים שיכול להראות כמו הפרעת קשב, להגיע עם הפרעת קשב או להתפתח בעקבותיה. לפני שנתחיל, חשוב לציין שבכל אחת מהאפשרויות הללו הטיפול שונה ולכן חייבים לעשות קודם כל אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר. תוכלו לקרוא על הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה.

התמודדות חברתית מול קושי בלתי נראה

אחד הדברים המשותפים לדיכאון והפרעת קשב הוא היותם קשיים בלתי נראים. כלומר, שניהם מצבים שלא ניכרים על האדם מבחינה המראה החיצוני הפיזי. אנשים שמתמודדים עם קשיים מהסוג הזה חווים אתגרים דומים באינטראקציה מול הסביבה החברתית. למשל, על הקשיים של OCD כקושי בלתי נראה תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כמו כן, על ההתמודדות עם קשיים בלתי נראים במסגרת הלימודים תוכלו ללמוד – בקישור הזה.

השוואה לחוויה ה”נורמלית”

בהקשר הזה יש הבדל משמעותי בין הפרעת קשב ודיכאון. כשאנחנו מדברים על הפרעת קשב אנחנו מתייחסים להקצנה של הנורמה. כלומר, כולם מידי פעם פחות מרוכזים ולפעמים שוכחים דברים, אבל!!! אצל אנשים עם הפרעת קשב זה קורה בתדירות ובעוצמה שפוגעות באופן משמעותי ומתמשך בשני תחומי חיים לפחות. תוכלו לשמוע הסבר על ההבדל בין קושי שכיחי להפרעה – בקישור הזה.

כאמור, דיכאון מתנהג אחרת. יש מובנים שבהם הוא דומה לתחושת העצב שכולנו מכירים, אבל הוא יכול גם להרגיש שונה לגמרי. אחד הדברים שדניאל מתאר זה חוסר הקשר בין התגובה הרגשית לאירועים במציאות. בעוד שעל פי רוב ניתן להתחקות אחרי המקורות לתחושת עצב, דיכאון יכול להתפרץ סתם כך בלי שקרה משהו מיוחד שעורר אותו.

כי ככה

הפתאומיות שבה דיכאון יכול להופיע, מזכירה לי בהשוואה גסה את הפן התנודתי של הפרעת קשב. התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב יכול להיות מושפע מגורמים חיצוניים כמו רמת התחזוקה העצמית (אוכל, שתיה, ספורט ושינה), מצב הרוח, התנאים הסביבתיים (כמות המסיחים) וכו. במצבים אלו האדם יכול לאתר את הגורם לפגיעה בקשב ולנסות להתמודד איתו כדי לשפר את המצב. אבל, לפעמים פשוט אין קשב כי ככה. למרות שאכלנו, למרות שישנו, למרות שאנחנו רגועים ושהסביבה נחמדה.

אנחנו רגילים לחפש סיבות וגורמים לקשיים שלנו. לכן, השילוב של חוסר הנראות ושל ה”גלים” הרנדומליים שבהם יכולים להופיע התסמינים יכול להיות מאתגר במיוחד לאדם ולסביבה. לפעמים אין סיבה. עכשיו המצב כזה כי ככה המוח החליט וזהו.

החשיבות של תחזוקה עצמית והקושי להתמיד בה

אחד הדברים שדניאל מתאר הוא כמות האנרגיה שהוא משקיע בתחזוקה עצמית. הוא מתאר כמה חשובה ההקפדה על אורך חיים בריא ליכולת להתמודד עם הקשיים. גם בהפרעת קשב התחזוקה העצמית חשובה מאוד ובשני המקרים היא מאתגר. הדיכאון מקשה על התחזוקה העצמית משום שהוא מרוקן את האדם מהאנרגיות הנחוצות לפעולה ומהרצון לפעול. הפרעת קשב מקשה על התחזוקה העצמית בכלל הפגיעה בתפקודים ניהוליים שעליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

למרות הקושי ולא בזכותו

אחרי שדניאל מתאר את כל המאמצים שהוא עושה בשגרת היום יום, הוא מדגיש שזה מה שצריך רק כדי להגיע למצב מתפקד. כלומר, זה לא שכל המאמץ של השחייה נגד זרם התסמינים מוביל לאיזו תוצאה מרשימה. זה רק שומר על נקודת הפתיחה. משם עוד צריך להתחיל להתקדם כדי להגיע לאן שרוצים.

אחד הדברים שדן מביא הוא התסכול של כל הדברים שהיה יכול לעשות ולהגשים, אם לא היה צריך להתמודד עם הדיכאון שלו. כל ההצלחות שלו היו למרות הדיכאון ולא בזכותו. מסיבות דומות אין לראות את הפרעת קשב כמתנה. הסבר על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.

דניאל מדגיש שדיכאון זה לא משהו מגניב או מסתורי. זו מחלה שלא נמצאת בשליטתו של האדם וזה מצב מבאס מאוד.
לכן אם אין לכם דיכאון, אתם צריכים לשמוח וללמוד איך אתם יוכלים לעזור לאלו שכן.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Daniel and Depression

אהבתם?

למידע נוסף על דיכאון ודרכי התמודדות – לחצו כאן

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מה אפשר לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.

The post דיכאון, הקשר וקווי הדמיון שלו להפרעת קשב / Daniel Howell + מחשבות של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים (עם תוספות של חן)

בהרצאה ג’סיקה מתארת את הסיפור האישי שלה כילדה עם הפרעת קשב. כולם ראו שהיא חכמה ושיש לה פוטנציאל, אבל… היו כל מיני דברים שהיא נאבקה איתם ללא הרף. בין היתר היא מדברת על קשיים חברתיים, על קושי להתרכז בדברים שלא מאוד מעניינים, חפצים רבים שהולכים לאיבוד וכו. היא בעצם נפלה פה על שתי קטגוריות שמקשות את האבחון של הפרעת קשב לאור חוסר מודעות של החברה – מחוננות ומגדר.

• על הפרעת קשב ומחוננות תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבעיה במקרים אלו נובעת משני גורמים. הראשון הוא נטייה בלתי מודעת של אנשים עם אינטיליגציה גבוהה לפצות על הקשיים, באופן שמסתיר הן את הגורמים לקושי והן את רמת המשכל. השני הוא הבלבול בציבור בין לקויות למידה להפרעת קשב, שכן להבדיל מלקות למידה, הפרעת קשב לא בהכרח מובילה לפגיעה בתפקוד האקדמי.
• על הפרעת קשב אצל בנות ונשים תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבדלי המגדר של הפרעת קשב גם הם תוצר משולב של שני גורמים שונים. הגורם הראשון הוא ההבדל הביולוגי שמוביל לשוני בצורת הביטוי של התסמינים. משום שרוב הציבור מודע לתסמינים הזכריים, רוב האנשים לא ישייכו את התסמינים הנקביים להפרעת קשב. בעיה דומה קיימת גם עבור קשיים בלתי נראים אחרים. למשל, תוכלו לשמוע הסבר על הבדלי מגדר באוטיזים  – בקישור הזה. הבדל נוסף הוא תהליך החברות ותפקידי המגדר השונים המיועדים לבנים ולבנות. בעוד שלבנים החברה מראה סלחנות רבה עבור התנהגות “שובבה” מבנות יש ציפייה חברתית להתנהגות רגועה ומנומסת יותר. על כן סביר להניח שמגיל צעיר הקפידו איתן יותר על הנושא הזה. הצד החיובי הוא שאותה הקפדה יכולה לסייע בבניית מיומנויות חברתיות, הצד השלילי הוא שבנות עלולות לסבול מחוויות שליליות תדירות ועוצמתיות יותר מבנים המתנהגים בצורה דומה. מומלץ בחום לשמוע את השיר “ילדה קטנה” שמבטא את התחושות הללו בצורה חדה וקורעת לב – בקישור הזה.

ג’סיקה ממשיכה ומספרת על תהליך האבחון. תוכלו לראות את הסרטון המרגש שבו היא מודה לאמא שלה על המאמצים שעשתה עבורה – בקישור הזה. היא מספרת על ההשפעה הדרמטית של הטיפול התרופתי על התפקוד בבית הספר, על היכולת החברתית ועל יכולת היצירה האמנותית שלה.

היא ממשיכה ומספרת על הקושי להסתדר עם החיים הבוגרים – בהשכלה הגבוהה, בזוגיות, בעבודה וכו. אבל יש לה פוסטנציאל. היא עובדת קשה, למה היא לא מצליחה לממש אותו? היא מספרת על תגובות המשפחה ועל היאוש האישי שלה ממה שנראה כמו מאמץ מייגע, מתמשך וחסר תועלת. בשלב זה היא הבינה שהטיפול התרופתי אינו מספיק. היא התחילה לחקור את הנושא ומצאה מידע רב.

היא פתחה ערוץ יוטיוב, בלי לדעת איך זה עובד בכלל והתחילה להפיץ ברבים את מה שלמדה.

המסרים העיקריים שלה בהרצאה זו הם:

• הפרעת קשב היא דבר אמיתי והיא אינה נובעת מבעיות בהורות או מחוסר משמעת. היא גם לא נגרמת מצריכה של סוכר או טכנולוגיה. סרטון הסבר בנושא תוכלו לראות – בקישור הזה.
• הפרעת קשב היא הקצנה של חוויות אנושיות רגילות. כלומר, כולנו חווים מידי פעם קושי בריכוז אבל בהפרעת קשב העצמה והתדירות של התסמינים מובילים לפגיעה חמורה בתפקוד ובאיכות החיים. מידע נוסף על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.
• להפרעת קשב יש טיפול יעיל. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית.
• והכי חשוב – אתם לא לבד!

נשמע מעניין?

צפו בהרצאה Failing at Normal: An ADHD Success Story | Jessica McCabe | TEDxBratislava וספרו לנו בתגובות את החוויה האישית שלכם ואילו תובנות ההרצאה העלתה בכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפאנל בנושא בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה

ולהכיר את ריק גרין שאובחן בגיל מאוחר, מופיע באחת השקופיות בהרצאה הזו ובדומה לג’סיקה גם כן החליט לעסוק בהסברה בנושא.
תוכלו לשמוע את הסיפור האישי שלו – בקישור הזה.

The post להיכשל בנורמליות: סיפור הצלחה של הפרעת קשב / Jessica McCabe How to ADHD + תוספות של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

פותחת את המים שבינתיים יצאו הקרים והולכת למטבח ללחוץ על הקומקום החשמלי, כי אין כמו אמבטיה מפנקת עם תה וסיגריה…

מוציאה מהמדיח כוס וכפית ועל הדרך מפנה כבר את כל מה שיש במדיח.

אופס. המים זורמים במקלחת… רצה מהר לסגור את הברז, מתפשטת ואת הבגדים שמה מעל מכונת הכביסה, בזווית העין אני קולטת קערה עם שעווה להסרת שיער ופתאום בא לי להוריד שפם.

לוקחת את הקערה מכניסה למיקרו וחוזרת לאמבטיה למלא מים.

הולכת לסלון להוציא סיגריות מהתיק והתיק עמוס בניירת וכל מיני דברים…  שופכת את תכולת התיק ומתחילה למיין… פתאום מריחה שרוף… שיט, השעווה במיקרו…

עוזבת את התיק לוקחת מגבת ומוציאה את הצלחת הסדוקה עם שארית השעווה.  אנקה את המיקרו אחרי האמבטיה…

שיט המים זורמים…  מניחה את הצלחת וחוזרת מהר למקלחת… איזה מזל!  עוד חצי שניה והמים היו זורמים לרצפה…

טוב, האמבטיה מפוצצת.  אם אני נכנסת למים חצי אמבטיה נשפכת החוצה… מכניסה את היד לשחרר את הפקק שירדו קצת מים, שומעת את הטלפון רוטט, איפה שמתי אותו?

הולכת לחפש את הטלפון במטבח, רואה את צלחת השעווה הסדוקה… שיט היא מתקררת… לוקחת את השעווה למקלחת ומגלה שכמעט כל המים ירדו. סוגרת את הפקק ושוב ממלא מים…

מורחת שעווה על השפם ונזכרת בתה שרציתי להכין… הולכת למטבח ושוב לוחצת על הקומקום…

חוזרת למקלחת שוב ממלאה מים, מורידה שעווה מהשפם, מסתכלת על מה שנדבק לשעווה ומרגישה סיפוק. כן, היה שפם…  טוב שראיתי את השעווה.

בינתיים שהמים מתמלאים אני חושבת להכניס כביסה למכונה. שיט המגבות שם מאתמול. מוציאה את המגבות והולכת לתלות…

תולה בשקט ופתאום… שיט המים באמבטיה…  רצה למקלחת… זין המים גלשו החוצה. צריך משהו לספוג…  כל המגבות על החבל, הולכת להביא ערימת מגבות ומתחילה לרפד את הרצפה…

משחררת את הפקק שוב פעם ונזכרת בקומקום שרתח לפני רבע שעה…

אוף לא טוב להרתיח מים כל כך הרבה פעמים, פעם קראתי שזה עושה אבנים בכליות…  אולי עדיף לשתות יין קר…  מוציאה בקבוק מחפשת את הפותחן במגירה, על השולחן, מוצאת אותו על המדף של הספרים (איך הגיע לשם?)

מוזגת יין… לוקחת את הכוס עם היין, סיגריות ומאפרה וחוזרת לאמבטיה שבינתיים התרוקנה. די אין לי כוח. עשיתי מקלחת זריזה ואת כוס היין לקחתי למיטה. מזל שלא לקחתי כדור היום 😄 מחר אנקה את המיקרו.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ועל מעלליהן של הסופות שחוזרות הביתה בצהרי היום – בקישור הזה

תמונה: By http://www.flickr.com/photos/38033723@N00/ CC BY 2.0

The post שעה טיפוסית ביום בלי כדור / מיה ארזי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אני, שמהגן, לא ידעתי לכתוב טוב והציונים שלי היו על הפנים לעומת שאר הכיתה תמיד הרגשתי “הילד הדפוק שלא מצליח”, וזה לא בגלל שלא התאמצתי, אלא זה בגלל הרעשים מסביב והמחשבות האין סופיות שהיו לי בראש שהפריעו לי להתרכז.
בכיתה ב’ יכול להיות שלא הצלחתי לעומת שאר הכיתה וקיבלתי 40 במבחן ונכון שהציון הזה לא השפיע על מי שאני היום אבל הציון הזה השפיע על הכוח הרצון שלי לשאוף לציון יותר טוב וניסיתי לשאוף גבוה יותר. כשהגעתי לכיתה י’ הציונים שלי לא היו נמוכים והכל בזכות זה שלא נשברתי והמשכתי להתמיד. נכון, אני עדין עם שגיאות כתיב ונכון שאין לי ציונים של 100 אבל המשפט שהולך איתי כבר מגיל צעיר הוא “שגם אם אתה נופל למטה למקום חשוך שאתה לא מוצא איך לצאת ממנו, תמיד תחפש את הניצוץ שבך שימצא לך את הדרך לעלות למעלה ובסוף להגיע למקום טוב יותר”.

הקשיים האלו כנראה השפיעו על הציונים שלי בעבר אבל גם השפיעו על כוח הרצון שלי להצליח בכל מיני תחומים. כיום אני מנסה להקים סטארט אפ לאופניים והכל מהכוח רצון שלי להצליח ולהשתפר. אני מקווה שכל ילד, נער מתבגר במצב שלי שמרגיש מדוכא על זה שהוא “קצת שונה מאחרים” מבחינת ציונים מבחינת יכולת הכתיבה שלו… שידע שהוא קיבל מתנה מהציונים הנמוכים, הוא תמיד יכול לשאוף גבוה יותר ובסוף עוד הוא יעקוף את כולם בסיבוב.

שמי איתי פרלמן, תלמיד כיתה י”ב.
פוסט זה כמו הרבה אחרים שאני מעלה אפשר למצוא בדף הפייסבוק שלי.
תודה לכם על ההקשבה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון “בכוח הרצון” על יחיאל ספקטור – בקישור הזה

ואת הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג – בקישור הזה

The post הסיפור שלי / איתי פרלמן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

סופה אחת פותחת את הדלת בטריקה ומעיפה תיק לכל עבר.
היא מתקדמת במהירות לכיוון המקרר, הופכת את המטבח, ושופכת בקבוק מים בדרך למיץ.

לפי הדיווחים והקולות שתי סופות נוספות קרובות מאד והרביעית מתגבשת לה בדרך מהגן.

סופה שתיים ושלוש מגיעות בשאגה וזריקת תיקים.
סערה אחת נרגעת כשהאוכל מוגש אבל סערות שתיים, שלוש וארבע, נעות לסירוגין ברחבי הבית תוך התנגשות בנתיבים שלהם ופיזור שאריות מארוחת הצהריים בנתיב הסופה.

סופה ארבע נחלשת עד אפיסת כוחות כשהמזגן נדלק בעוד סופה שתיים ושלוש מתחזקות לרמה 4-5 תוך צהלות, גלגלונים, עמידות ראש ושאגות של חיות טרף מג’ונגל ממוצע.

סופה שתיים מפזרת מגזרות נייר וכלי כתיבה לכל עבר בזמן שסופה אחת מתקדמת לעברה בצרחות מחרישות אוזניים על זה שהיא נכנסה לנתיב השקט שהיא סללה לה לתוך ספר מזדמן תוך התעלמות מוחלטת מחוברת לשון ודף בחשבון. לפי השמועות מחר בשעה 7:40 הסופה תתחזק לעוצמות קטלניות לאור השפעות גאולוגיות שדפים וחוברות אלו מיצרים כששוכחים מהם…

סופה שלוש מדלגת בין המדרגות למיטה, לספה, נחלשת ומתחזקת חליפות. לפי העדכונים מי שבנתיב שלה צריך להצטייד בשפע סבלנות וחוש הומור.

שקט מגיע לאיזור עם השעה 3 וחצי ושתי סופות ברמה בינונית שהביאו איתן אופניים.

סופה ארבע מחסלת בינתיים את מלאי הפירות והירקות מהמקרר, מנצלת את התוואי הפנוי ומטפסת לכיוון הארון מעל הכיור כדי לחסל את מלאי הבסקוויטים לשעת חירום. צוות חירום שמוזעק למקום מוצא עטיפות קרועות של חפיסת שוקולד והעדויות מספרות בדממה אילמת שסופה מספר ארבע עברה גם בפריזר.

קיצר, katia, irma, jose והחברים שלהם- קטן עלינו.
אחר צהריים ממוצע אצלנו (ובוקר. וערב) משאיר בית כמו אחרי הוריקן ואבא ואמא כמו צוות רודפי סופות הרפתקניים במיוחד…

#רק_כאן_יבינו_באמת
#חוש_הומור_זה_נשק_קטלני

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על הפעם השלישית שלקחתי קונצרטה – בקישור הזה

The post בהשראת הסופות באמריקה… / הדר אברמוביץ appeared first on קהילת הפרעת קשב.

יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.

קצת רכילות

בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.

למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.

לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?

אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

The post פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

חלק מהשונות בין אנשים עם הפרעת קשב נובעות בין היתר גם מסוג וכמות ה”חברים” שהיא מביאה איתה בכל מקרה. למצב כזה שבו לאדם מסוים יש יותר ממקור אחד לקשיים קוראים “תחלואה נלוות” או “קומורבידיות”. כדי לסבך את העניינים קצת יותר, חלק מהמצבים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב יכולים להופיע גם בלעדיה ולהראות דומה מאוד. מכאן החשיבות הרבה של האבחנה המבדלת. כלומר, איתור המקור או המקורות המדויקים של הקשיים עבור כל מקרה לגופו. אם אתם רוצים ללמוד איך מבדילים בין הפרעת קשב למצבים אחרים שנראים כמוה, קראו את ההסבר של אביטל – בקישור הזה.

אחד המצבים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב ו/או להידמות לה הוא OCD, המכונה בעברית הפרעה טורדנית-כפייתית.

אז בואו נכיר אותה!

קודם כל חשוב להבדיל בין הפרעה טורדנית-כפייתית שהיא OCD, לבין ODD שהיא הפרעת התנגדות. אמנם יש רק הבדל של אות אחת בשם, אבל מדובר על שני מצבים שונים לגמרי. הפוסט הזה עוסק כאמור ב- OCD ואם מעניין אתכם ללמוד על ODD אתם מוזמנים לשמוע את ההסבר על הפרעת התנגדות – בקישור הזה.

דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא שלפעמים אנשים עם הפרעת קשב יכולים לפתח התנהגות דומות ל- OCD כמנגנון פיצוי. עם זאת, למרות הדמיון החיצוני מדובר במנגנון שונה לגמרי. הטקסים של הפרעה טורדנית-כפייתית נועדו להרגיע מחשבות טורדניות שהאדם לא מצליח להשתחרר מהן. אותן מחשבות לא בהכרח מעוגנות במציאות והן יכולות להמשיך להטריד את האדם גם כשהוא מודע לכך לגמרי וחרף רצונו או מאמציו לחדול מכך. להבדיל, הצורך של אנשים עם הפרעת קשב לחזור ולבדוק נובע ממודעות לקשיים בתפקודים ניהוליים. במילים אחרות, אדם עם הפרעת קשב שנוטה לפשל, יכול לנסות לפצות על קשיי הארגון הממשיים שלו עם בקרה מוגברת (בהצלחה כזו או אחרת).

עבור אנשים עם הפרעת קשב הבקרה יכולה גם להתבצע על ידי אדם אחר שיש להם אמון בו. למעשה, במקרים רבים הם יעדיפו זאת. זאת משום שסביר שאנשים עם הפרעת קשב יסמכו יותר על אדם שאין לו את אותם התסמינים שיש להם, כמו למשל חוסר תשומת לב לפרטים, אשר מובילים לצורך בבקרה מלכתחילה. להבדיל, את הטקסים של OCD האדם חייב לבצע בעצמו. זאת משום שהמטרה שלהם אינה בדיקה של המציאות החיצונית או פיצוי על קשיי התארגנות, אלא הרגעה של המחשבות הפנימיות. כאמור, שני המצבים הללו יכולים לבוא בנפרד או בצוותא. לכן לפני שמתחילים טיפול, חשוב מאוד לעשות אבחנה מבדלת אצל המומחים המתאימים.

הבהרה – אני לא רופאה ולא פסיכיאטרית. כמו כן איני מתמחה ב- OCD או ODD.
אז תתייחסו לדברים בהתאם ואם אתם מוצאים אי דיוקים בתיאורים, אשמח שתתקנו אותי ואעדכן את הפוסט 🙂

סלבים עם קשיים בלתי נראים

כמו בהפרעת קשב וריכוז, גם הפרעה טורדנית-כפייתית יכולה להופיע אצל אנשים מצליחים מאוד. אחד מהם הוא ג’ון גרין, הסופר של “אשמת הכוכבים“. בסרטון הזה הוא מספר על החוויה האישית שלו.

ג’ון מעלה את הקושי לדבר על כאב נפשי. לטענתו זה נובע בין היתר מכך שהדברים שקורים בתוכינו לא נגישים לחושים – לא ניתן לראות אותם, לגעת בהם או לשמוע אותם. הוא מדבר על כך שהמאפיינים המוכרים בציבור של OCD הם בעיקר אלו שניתן לראות כלפי חוץ. זאת למרות שהם לא בהכרח המאפיינים הדומיננטיים או המשמעותיים יותר של הפרעה טורדנית כפייתית. כשחושבים על זה, התופעה הזו משותפת גם להרבה עמדות בנוגע להפרעת קשב בציבור. בהקשר זה, אתם יכולים לצפות בהסבר נרחב יותר אודות מיתוסים של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כדי לנסות להבהיר את הדברים, ג’ון גרין מתאר איך הוא מרגיש את ההשפעות של OCD על החיים שלו. הוא מסביר איך המחשבות האובססיביות פוגעות בתפקוד שלו, אבל הוא לא עוצר שם. החוויות האלו מעלות אצלו גם כמה שאלות פילוסופיות קיומיות יותר. הוא מדבר גם על הסטיגמה של בעיות רגשיות לצד הרומנטיזציה שלהן. גם כאן יש דמיון להפרעת קשב, כמו שתוכלו לראות בהסבר של ברקלי על כך שהפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה.

ג’ון מדגיש שהוא לא חווה את כל אותם יתרונות שפעמים רבות מיוחסים ל- OCD בסדרות וסרטים של התרבות הפופולרית. במקום זאת הוא מספר מה הוא כן חווה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What OCD Is Like (for Me) של ג’ון גרין, תתרשמו מהחוויה שלו ותרשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אבל לא רואים עליו?

נו, אז במיוחד בשבילכם הוא הכין גם את הסרטון Framing, אחרי שנפגש עם יוטיוביסט אחר, שגם לו יש OCD. למעשה כרונולוגית זה היה לפני הסרטון הראשון, אבל לא נהיה קטנוניים 😉
אותו יוטיוביסט שאל את ג’ון את השאלה שג’ון רצה גם לשאול אותו – “איך אתה מצליח להראות כל כך מאופס בסרטונים שלך?” התשובה גם היא הייתה זהה לשניהם – “עריכה”.

מכיוון שג’ון גרין הוא כזה מלך, הוא אפשר לנו הצצה לחלק של הסרטון הגולמי לפני העריכה. מדובר בכמה שניות שבהן הוא חוזר על הקטע של הפתיחה שוב ושוב ושוב, כשבעיניו רואים את התסכול ההולך וגובר. לי אישית כאב להסתכל על זה, התחלתי לחשוב על כמה נורא זה לחיות ככה ואז הוא אומר שזה רק חלק מקטע של כמה דקות…. זה גרם לי להעריך את הסרטונים שלו עוד יותר, למרות שלא חשבתי שדבר כזה אפשרי כי הוא כבר אחד האנשים המופלאים בעיני.

גם כאן הוא מעלה שאלות גדולות יותר בנוגע לאותנטיות ולאמת האישית של כל אחד כפי שהוא בוחר להציג אותה כלפי חוץ. זאת משום שהעריכה שמה מסגרת סביב ההיבטים שהעורך רוצה להציג ומשאירה בחוץ את כל השאר. הוא מדבר גם על ההבדל בין התמונה או הייצוג של משהו לבין הדבר עצמו. הוא מנסה להזכיר לעצמו שה- OCD הוא אמנם חלק מהחיים שלו, אבל זה לא כל החיים שלו. אני חושבת שגם זה מאוד דומה לשאלות הזהות העצמית שעולות לנו בקשר להפרעת קשב – איפה היא נגמרת ואנחנו מתחילים?

אתם כבר מספיק סקרנים?

אז בואו תראו גם את הסרטון השני שלו. אחר כך תכתבו לנו בתגובות מה אתם לוקחים מכל העסק הזה 😉

עוד לא סיימנו

למעשה, כדי לתאר יותר טוב את החוויה של OCD, הוא בחר לכתוב את הספר החדש שלו “צבים כל הדרך למטה” עם דמות ראשית שיש לה הפרעה טורדנית-כפייתית. את הפרק הראשון של הספר אפשר לשמוע מפיו של ג’ון גרין בכבודו ובעצמו – בקישור הזה. מומלץ בחום.

אהבתם?

צפו גם בעדות האישית של ריק גרין על הפרעת הקשב שלו – בקישור הזה

ובפאנל מרתק של יוטיוביסטים (כוכבי יו-טיוב) בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה

תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

The post איך זה מרגיש לחיות עם OCD? ו… כמה קווים משותפים להפרעת קשב / סרטונים של ג’ון גרין + מחשבות של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

לכתבה המלאה של אבי גרייניק – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר של חלי על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע על ריטלין והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הסכנות בהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה

תמונה: By Nadav Haxelman CC BY-SA 3.0

The post מאיפה אתה יודע מה שאתה יודע על ריטלין? / אבי גרייניק appeared first on קהילת הפרעת קשב.

“כן בחריצות היא עונה “לקוחות לא יגיעו”.
חוץ מזה עסקית זה לא משתלם וזה פוגע עם הלקוחות, הם לא יודעים גם לא את דעתי, זה משאיר ופותח לי את הקהל שמתנגד לטיפול תרופתי.

אני לא מבינה. רק מרגישה התנגדות וכעס גדול שמתפשט לי בכל הגוף. אני משתפת אותה בתחושותי…

אם את מתביישת בזה?
מה זה אומר עלייך מה זה אומר עלי? ועל מטפלים אחרים?? מה זה אומר עלינו כחברה כתפיסה חברתית????

איך את מטפלת לקבלה אמיתית של הלקוח שלך שכן נוטל, מה הוא צריך לחשוב על עצמו אם את בעצמך מתביישת בזה….

היא שתקה.

אני ממש לא.

שלא מספיק התביישנו וסבלנו, לפחות אני- הרגשתי דפוקה כל הילדות, היום שיש סוף כל סוף מודעות וקבלה אני צריכה להתבייש בזה? ולהסתיר?
אנשים צריכים לדעת שטיפול תרופתי לא הופך אותך למקולקל או לא טוב. איףףףףף

גילוי נאות.
אני גלי שני מאמנת מבוגרים וילדים בעלי הפרעת קשב.
אני מאמנת מעולה! אני מעבירה תהלכים משמעותיים, יש לי קבלות ממתאמנים מדהימים שעברו תהליך אצלי. מתאמנים שלוקחים כדור, ומתאמנים שלא לוקחים כדור.
זה בכלל לא האישו!

וכן אני עצמי ואנכי נוטלת כדור כשאני צריכה.
זה הופך אותי למאמנת לא טובה? לא מקצועית או לא קשובה?
חד משמעית
לא.

אדם כל אדם שנוטל טיפול תרופתי אינו צריך להתייבש בזה.
זה יכול להיות איש לגמריי זה לגמריי מובן
אבל זו בטח לא בושה והסתרה
ומי שחושב אחרת
אז חבל.
חבל מאוד.

נ.ב.
קולגה יקרה ביקשתי ממך אישור לעלות פוסט כנה בעיקבות המפגש הראשוני בנינו בכדיי שתוכלי ונוכל ביחד לראות את התגובות.
שום כוונה לא לפגוע! רק לשקף מציאות.
שלך

אהבתם?

תוכלו למצוא פוסטים נוספים של גלי שני – בקישור הזה

ולשמוע הסברים בנוגע למיתוסים על הפרעת קשב – בקישור הזה

The post הופתעתי לגלות / גלי שני appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אמא שלי עבדה בחינוך מיוחד ובחרה שלא יאבחנו אם יש לי קש״ר או לא, למרות שזיהתה, כי פחדה שהמורים ״ידחפו״ לי את הכדור כל הזמן.

הייתי ילדה שמחה רוב הזמן. רק שלא זכרתי מה עשיתי לפני שעה.
כל דבר הוציא אותי מריכוז.
כל הזמן היה צורך להקפיץ את הרגל או להקיש באצבעות על השולחן.
אמא חשבה שההקלות יעזרו.

בכיתה ה׳ הייתי מתוסכלת. אמא היתה מדברת איתי והייתי מסתכלת עליה ומשתפת איתה פעולה. היינו מנהלות שיחה שלמה. ואחרי שעה הייתי חוזרת ושואלת אם בכלל דיברנו קודם ועל מה היתה השיחה.

אני מבולגנת. תמיד ההורים אמרו לי לסדר את החדר והייתי עונה שאז אני לא אמצא כלום.

עליתי לחטיבה והפסקתי להכין שיעורי בית.
הציונים נשארו אותו דבר ואני ניסיתי לקחת את עצמי בידיים.
בתקופה זו אמא שלי שלחה אותי לקורסים שאמורים היו לעזור, בינהם היה קורס מיומנויות למידה של ניצן, וכמובן טיפול פסיכולוגי בכדי להתמודד עם הקשיים. בשלב מאוחר יותר ניסיתי לעשות סדנה לניהול זמן, לצרכי לימודים כמובן – זה לא עבד. היו עוד קורסים אבל אני לא זוכרת את כולם. היחיד שעזר היה של ניצן, וממנו לקחתי את הרעיון לסדר את כל החומר בטבלאות ולא כטקסט. זה הדבר היחיד, פשוט כי לא עבדו על הדבר הנכון. לא על הפרעת הקשב, אלא על לקויות הלמידה.

בתיכון ביקשתי מההורים לאבחן אותי אבחון קש״ר. אמא אמרה שהיא לא רוצה. שלא אתמכר לכדור.

הייתי מתוסכלת. בכיתי כמעט כל יום. המורים הוציאו אותי מהשיעור אם קישקשתי במחברת כי זה הפריע להם, ואם לא הצלחתי להתרכז גם. אבל על רוב המקרים לא סיפרתי להורים.
נכשלתי בהמון מבחנים בתיכון, כולל אחד עם מפה של ישראל שהייתי צריכה לכתוב את שמות המושבות הראשונות ולמקם אותן.
התקשרו להורים שלי כל שבוע.

סיימתי בגרות מלאה, כשאני יודעת שיכולתי להגיע לציונים יותר גבוהים.
התגייסתי והייתי מכונאית. סוף סוף יכולתי לספור את הברגים. סוף סוף היה לי רעש שניטרל את ההסחות.
אז לא פלא שחיכיתי 4 שנים לפני שהתחלתי תואר ראשון.
הלכתי לקופ״ח וביקשתי תור לנוירולוג.
התאבחנתי, אבל התוצאה לא הפתיעה אף אחד.
קיבלתי את הכדור.

בשום שלב לא לקחתי אותו כל יום. רק כשהיה לי משהו חשוב או כשלמדתי.
היום – 4 שנים אחרי, חצי שנה אחרי סיום תואר ראשון, אני יכולה להגיד, זה היה שווה את זה. חבל שלא קודם.

אני יודעת היום שיכולתי להגיע ליותר. בלי הכדור למדתי לשרוד את החיים, איתו למדתי לנהל אותם.

אמנם אני שמחה שהייתה לי הזמנות לנסות להתמודד בכוחות עצמי ולהכיר את עצמי גם בלי הכדור, אבל אני גם מצטערת שלא קיבלתי אותו קודם, כי חיי היו שונים.
היום אני יודעת להצביע באיזה שלב היו צריכים לתת לי אותו. במקרה שלי לפני התיכון.

היום אני יודעת שאם הילד שלי יהיה עם קש”ר בהחלט ארצה לתת לו גם את ההזדמנות להתנסות, אבל הייתי מקפידה לאבחן אותו לפני שהחיים נותנים לו מכה בפרצוף, ולפני שהוא מבין שהוא לא באמת כמו כולם, והמוח שלו עובד אחרת.

אהבתם?

קראו גם את ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה

וצפו בסרטון על איך לזהות בנות עם הפרעת קרב – בקישור הזה

תמונה: By Окс1ана CC BY-SA 3.0

The post הסיפור שלי – התבגרות עם הפרעת קשב / יעל appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הבעיה?

קיבלתי מאיות.

איך זו בעיה, אתם שואלים?

ובכן, מסיבה מאוד לא ברורה, בישראל מתייחסים להפרעות קשב וריכוז כאל לקות למידה במקום כאל הפרעה נוירולוגית. התוצאה היא שילדים מחוננים עם הפרעות קש”ר היו צריכים להיות מופרעים ממש כדי בכלל להישלח לאבחון.
כשהייתי בת 12 אבי אובחן עם הפרעות קש”ר ומיד אמר “גם לבתי יש”. בכל כוחו ניסה לקחת אותי לאבחון, אך ללא הועיל. בשביל לאבחן יש צורך במילוי שאלון ע”י המחנכת, ועד סוף כיתה ח’ המחנכות שלי סרבו באופן נחרץ למלא את השאלון.
זאת למרות שלא הייתי משתתפת בכיתה אלא אם המורה היתה עושה “שגיאה” לשונית או מתמטית (כי רק אני שמתי לב לזה), למרות שהוציאו אותי מהכיתה כשלא הייתי מוכנה “להקשיב” בלי לקשקש במחברת, ולמרות שישבתי וקראתי בכיתה ספרי פנטזיה במקום תנ”ך והסטוריה.

למה?

כי עדיין קיבלתי מאיות.

כמה זה יכול להימשך?

בסופו של דבר, בעקבות המעבר שלי לפנימיה בכיתה ט’, שכנענו את המחנכת בסוף כיתה ח’ למלא את השאלון. אמרתי לה “מקסימום יגידו שאת צודקת ואין לי כלום, מה אכפת לך? גם ככה אני כבר לא אהיה פה”.
הלכנו עם השאלון המלא למרפאת התפתחות הילד הקרובה לבית ולאחר ראיון של חצי שעה אובחנתי עם הפרעות קש”ר.
סיימתי תיכון בהצטיינות בזכות הקונסרטה. אפילו עזרתי לחברה לגשת לאבחון אחרי שהיא התקשתה ב5 יח”ל מתמטיקה “כי המזגן והפלורוסנט מפריעים לי לחשוב”.
במהלך התיכון גם נתקלתי בנערות עם לקויות למידה שקיבלו ריטלין בלי סיבה מלבד הלקויות שלהן. הן אובחנו באופן שגוי עם הפרעות קש”ר והתלוננו בלי סוף על כאבי הראש והעייפות שהריטלין עושה להןם “סתם”. הן קראו לזה סם, ואני קראתי לזה תרופה.

הסיפור שלי לא נגמר כאן.

5 שנים לאחר סיום התיכון, אחרי שעבדתי ללא קונסרטה, התחלתי ללמוד.
ניסיתי להתחיל בלי קונסרטה, אבל כשהגיעה תקופת המבחנים הראשונה ואיתה הנכשל הראשון, הבנתי שאני צריכה את זה כדי ללמוד. אז ניסיתי לחדש את המרשם.
הבעיה? האבחון “פג תוקף”. אני צריכה לשלם אלפי שקלים למכון, או למצוא רופא משפחה עם התמחות בהפרעת קש”ר (שהם קשים להשגה). נוירולוגים לא רצו לחדש לי את האבחון ללא אישור פסיכיאטר בגלל הפרעת חרדה שהופיעה בשנים האחרונות, והתור הקרוב לפסיכיאטר הוא בעוד חצי שנה.
לא וויתרתי. קיבלתי 20 כדורים של ריטלין לתקופת המבחנים ההיא (שבזכותם עברתי עם ממוצע מעולה), והתחלתי לנסות להשיג תור לאחת מ3 רופאות המשפחה שעוסקות בהפרעות קש”ר בסביבה שלי.
הראשונה שמה אותי ברשימת המתנה (ולא חזרה אלי עד היום), השניה מעולם לא ענתה, ולשלישית הצלחנו להשיג תור רחוק. בסופו של דבר, ממש בנס, השגנו תור ממש שלושה שבועות לפני סוף הסמסטר והנה סוף סוף הקונסרטה בידינו.

הפרעת קשב עלתה לכותרות

התקשרות היום מלאה בסיפורי זוועות על שימוש לרעה בתרופה, אבל הבעיה שלנו בארץ היא לא הריטלין עצמו. אין שום בעיה עם הטיפול התרופתי של הפרעת קשב ברגע שהוא ניתן לאחר אבחון מקצועי מלא ובפיקוח רפואי על פי חוק.
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה של ההפרעה, ותפיסה שלה כ”לקות למידה” במקום ההפרעה הנוירולוגית שהיא הפרעת קשב וריכוז.

בקשה אישית!

אנא מכם, אל תשלחו רק ילדים שקשה להם ללמוד לאבחון. שימו לב האם הבעיה כאן היא באמת בקשב והריכוז, או שמא הבעיה בחוסר מוטיבציה או באמת בקשיי הבנה. בדקו האם יש בעיות בתחומים אחרים? היעזרו באנשי מקצוע ואספו מידע אמין.
הריטלין הוא לא הבעיה. הריטלין הוא גם לא הפתרון.
הבעיה היא אבחון יתר ומידע שגוי, והפתרון הוא תשומת לב ומחקר נכון.

זכרו:

הפרעת קשב היא לא לקות למידה וייתכן שכלל לא תפגע בציונים. לא צריך לדעת אם יש או אין הפרעת קשב כדי להפנות לאבחון, מפנים לאבחון כשיש חשד כדי לאמת או לשלול אותו.
ילד מחונן שלא מוכנים לאבחן אותו נופל בין הכיסאות.
אל תהיו אלה שמונעים תרופה ממי שצריך אותה.

אהבתם?

קראו את המאמר על מחוננות והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה

The post אל תפחדו מהפרעת קשב, תכירו אותה / בשורה appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קחו את ידה, לכו איתה. היא תוציא אתכם למסע קצר לאורך ההיבטים השונים של החיים שמושפעים מהפרעת הקשב. מההתארגנות בבוקר, התמודדות עם בית הספר, חברים למשחק ושעות הפנאי, הקשיים ו…. לא פחות חשוב מכך – האדם שמאחוריהם.

נשמע מעניין?

אז צפו בסרטון “Take My Hand” – A Child’s Perspective of ADHD ותראו את הילדה שמאחורי ההפרעה

אהבתם?

צפו גם בסרטון שמציג את ההבדל בין ילדה עם הפרעת קשב לילד בלי הפרעת קשב – בקישור הזה

ובשיר שיזכיר לכם לתת לאור הקטן שלכם לזהור – בקישור הזה

The post קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי / My Little Villagers appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jerry Arbs – How A.D.H.D. Feels
ותרשמו לנו בתגובות עם מה אתם מזדהים

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את הסיפור של גלי שני – בקישור הזה

ואת הסיפור של חלי גולדנברג – בקישור הזה

תמונה: By Clever Cupcakes CC BY 2.0

The post איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב? / Jerry Arbs appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לא רעב לא צמא מפוקס רגוע שקט

העמסתי :
יום עבודה, באמצע איסוף מסמכים מבנק יהב ברגל מי יכול למצוא חניה בגבעת שאול בירושלים חזרה למשרד, אירגון המסמכים וכו… מסירת המסמכים גם ברגל למקום אחר בגבעת שאול חזרה למשרד כדי לגלות שאני צריך להחליף גלגל באוטו
שמש חום איימים מזיע כמו סוס עובד כמו חמור החלפת גלגל לקחה לי המון זמן הברגים לא נפתחו ושחקתי את הראש של הצלב והמפתח של האוטו.
בגלגל ספייר היה חסר אויר ניסיתי לנפח אותו במדחס של העבודה שלא שמתי לב שנותק נשאר רק הצינור ומד הלחץ מנסה מנסה ולא מבין למה האויר בגלגל רק הולך ויורד.
עד שבא מישהו ששאל מה אני עושה והראה לי שאין מדחס חחחחח .
למזלי הוא היה טכנאי מזגנים שניפח לי את הגלגל עם גז מזגנים.
משם לתחנת דלק לרוקן את הגז מזגנים ולנפח את הגלגל בחזרה.
משם לעשות טסט לאוטו

סופרמן כבר אמרתי כל היום מתרוצץ בשמש בלי לאכול בלי לשתות

הטסט עבר בהצלחה השעה כבר 17:30 מתחיל כאב ראש.
אני בדרך הביתה גר בורד יריחו פקקים בירושלים.

בדרך הביתה עוצר בסופר לקנות כמה דברים הכאב ראש מתגבר ומתגבר מתחילה סחרחורת כמעט שנפלתי, התישבתי על ארגז באמצע הסופר וחיכיתי שהעולם יפסיק להסתובב מסביבי.
כבר לא סופרמן

אחרי כמה דקות קמתי רוקנתי בקבוק מים קניתי כמה עוגיות שמרים שוקולד.
סיימתי את הקניות הגעתי הביתה חצי כח.

בבית סיפרתי לגדול מה קרה חיים שלי הוא אמר “אבא בוא אני אתן לך כמה טיפים איך להיות עם הרטלין. זה שאתה לא מרגיש רעב או צמא זה לא אומר שהגוף שלך לא צריך את זה. אתה חייב להסתובב עם בקבוק מים ולשתות כל כמה דקות שלוק קטן. אתה חייב לאכול לפחות ארוחת בוקר לפני הכדור”

מפי עוללים

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה  – בקישור הזה

ואם כל זה גורם לכם לתהות איך אפשר לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? כנסו לסרטון – בקישור הזה

תמונה: By Helgi Halldórsson CC BY-SA 2.0

The post בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה / אפי זקן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מרק גילה שיש לו הפרעת קשב בגיל 40. כשקתי מציגה אותו כאדם עם הפרעת קשב של גילאי הבגרות הוא אומר לה – הייתה לי גם הפרעת קשב של גילאי הילדות. אני חושבת שהמשפט הזה מסכם יפה מאוד את האופי הכרוני של הפרעת קשב, אשר מלווה את האדם לאורך החיים.

הם מדברים על הצלחה והפרעת קשב עם כל ההיבטים של השילוב הזה. כבר בהתחלה מרק מתאר איך ההצלחה בעצם מנעה את האבחון שלו בגיל צעיר יותר. זאת משום שהוא סבר בטעות שלא יכול להיות שיש לו הפרעת קשב אם הוא היה תלמיד טוב ואם הוא הצליח בעולם העבודה. זו נקודה חשובה מאוד משום שזוהי אחת הטעויות הנפוצות בציבור, אשר מובילה להעצמה של הסטיגמה ולמניעה של אבחון וטיפול בגיל מוקדם. חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה, היא עלולה לבוא עם לקות למידה והיא עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי, אבל זה לא מחייב. הפגיעה של הפרעת קשב יכולה להיות גם בתחומים אחרים בחיים ולא חייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת מערכת החינוך או ההשכלה הגבוהה. בנוסף, כמו שמרק מדגים, אפשר בהחלט לנהל קריירה מרשימה עם הפרעת קשב.
כך שבעוד שהפרעת קשב בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי והתעסוקתי, הצלחה בתחומים אלו אינה סותרת את האפשרות לקיומה. הדרך היחידה לדעת אם יש לאדם מסוים הפרעת קשב או לא היא דרך אבחון מקצועי מלא על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, כפי שניתן לקרוא – בקישור הזה.

כשקתי מתחילה לדבר על היתרונות של הפרעת קשב ועל ההיבטים שאפשר אולי לראות כ”מתנה” הוא עוצר אותה. הוא אומר שכשיש לך הפרעת קשב אתה מודע להיבטים שאתה לא מרגיש טוב איתם. הוא מדבר על הקושי הידוע להשלים משימות, אבל מעלה את התסכול במצבים שבהם כבר הושלמה 80% מהעבודה אבל פשוט אי אפשר לגמור אותה. הוא מדבר על זה שיש לו 15 כרטיסיות פתוחות שכל הזמן עוברים ביניהן בלי לזכור על מה צריך לעבוד בכלל. הוא מבהיר שלמרות שהיה תלמיד טוב הוא כן תוייג כילד בעייתי. הוא היה הסיוט הכי גרוע של כל מורה משום שהציונים שלו היו טובים, אבל ברגע שהוא הבין לא הייתה לו סבלנות לחכות לשאר הכיתה והוא התחיל להפריע לשיעור ולחבריו ללימודים. הוא מדבר על ביקורים תכופים במשרד המנהל בעקבות הדברים האלו.

לצד כל אלו הוא הסביר איך מצא דרכים להסתדר. איך עזר לכל הצוות המנהלתי עם המחשבים, מה שעזר לו להתחבב עליהם למרות כל הצרות שעשה. אבל זה עדיין לא גרם לו להרגיש טוב עם עצמו. לכן הוא הרגיש הקלה כל כך גדולה כשקיבל את האבחנה שסיפקה לו הסבר למקור הקשיים שחווה. לסרטון של ריק גרין שממחיש את החוויה של קבלת אבחנה בגיל מאוחר כנסו – לקישור הזה.

קתי מתארת מהצד המקצועי את הפער בין התיאור היבש של הפרעת קשב ב- DSM, לבין המציאות היום יומית של האנשים שחיים איתה. בתגובה הוא מספר לה מה ההשלכות של האפשרות להתרכז רק בדברים שמעוררים עניין ומעורבות אישית, איך זה משפיע על התנהלות במסגרות, בישיבות וביחסים אישיים.

הוא מדבר על הטיפול התרופתי ועל החשיבות של התאמה אישית. מעבר לכך שלאנשים שונים מתאימים דברים אחרים, לאותו אדם יכולים להיות צרכים שונים בנסיבות שונות. לכן הוא מוסיף גם את הצורך בהתאמה עבור סוג הפעילות וההקשר שלה, זאת בהתחשב בהשלכות של הפרעת הקשב של אותו אדם במצבים שונים.

חלק ראשון

צפו בחלק הראשון של הסרטון  Adult ADD an honest discussion w/ Mark Suster & Kati Morton ואל תשכחו להמשיך גם לחלק השני 😉

חלק שני

והם ממשיכים לדבר – האזינו גם להמשך השיחה 🙂

אהבתם?

צפו בהסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה

ובפאנל שקתי הנחתה בווידקון בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה

תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

The post שיחה כנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות / Mark Suster & Kati Morton appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא מספר איך הציור והפיסול עוזרים לו להביע את עצמו ומסייעים לו בהתמודדות מול אתגרי החיים. הוא מתאר בשמחה גדולה גם את תחושת החופש שהוא מקבל מתהליך היצירה. לדעתו השורה התחתונה של כל צורות האומנות היא אהבה. אנחנו רוצים להראות את עצמנו ולהרגיש שמקבלים אותנו כפי שאנחנו. הוא אוהב לחיות האמנות שלו היא ראייה לכך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jim Carrey: I Needed Color וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הקליפ “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

תמונה: By Roypack CC BY-SA 3.0

The post אני צריך צבע / ג’ים קארי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הכירו את כל המי ומי

היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:

האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים  My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂

היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.

קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.

קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉

תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.

שימו לב:

יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.

נשמע מעניין?

אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂

אהבתם?

צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.

ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה

תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0

The post פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור של אפי זקן – בקישור הזה

ואת הסיפור של הדר אברמוביץ – בקישור הזה

תמונה: By Takeaway CC BY-SA 3.0

The post סיפורו של קפה / ורד בן גיאת appeared first on קהילת הפרעת קשב.

שימו לב שבאמצע הכתבה מופיע קטע מהמופע של גלי מתוך המפגש של הקהילה שלנו “ערב שכולו קשב” שהתקיים במדיטק שבחולון בשנת 2016.

אז יאללה, צפו בכתבה ותפרגנו בתגובות:

אהבתם?

לקטעים נוספים מתוך ההצגה של גלי שני – לחצו כאן

לסרטון הסבר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – לחצו כאן

The post לגלות בגיל 29 שסבלת כל החיים מהפרעת קשב / גלי שני appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מגניב?

הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.

ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.

נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…

כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.

נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.

אהבתם?

צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה

ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה

The post הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המסר שלו לדור הבא הוא פשוט וברור:

“המקומות שאתם חזקים – לתפוס בשתי ידיים”

אני הייתי מעורבת בשלבים הראשונים של הקמת מרכז הלמידה בשדרות, שהוא מטפח כמו שרק הוא יודע. לכן הייתי עדה ממקור ראשון לנחישות שלו מול כל אנשי החינוך שלא להסתפק רק בהוראה מתקנת, אלא לחשוף את הילדים לריבוי נושאים לא לימודיים, כדי “לתת להם אפשרות להגיע למשהו שהם כן אוהבים, שיצא להם טוב ושמרגישים בו בנוח”.

אחרי שתראו את הסרטון תבינו למה אין שום אפשרות לסרב לאדם הנפלא הזה, גם כשהוא מבקש ממני להגיע לשדרות מחיפה כדי לתת יעוץ.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו גם כדי לשבח כאן את יהודית דהן – המנהלת של המרכז, שלקחה על עצמה את הפרויקט הזה עם כל הקשיים והמורכבות שלו והרימה אותו מתוך שיתוף פעולה נהדר עם בתי הספר ואנשי החינוך בעיר, ברוח קהילתית ואידאולוגית עם אהבה עצומה לילדים.

אם מגיל קטן נקפיד ללמד את כל הילדים לחפש ללא הפסק את הדברים שהם טובים בהם ואת הדרכים שלהם “לעשות מעצמם משהו”, במיוחד מהמקום שבו קשה ולא מצליח נוכל לתת להם את הכוח, הרצון והחדווה לגלות ולהפתיע את העולם 🙂

שיהיה לנו בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז של חלי גולדנברג – בקישור הזה

ואת הסיפור האישי של ראש העיר של חולון מוטי ששון – בקישור הזה

The post בכח הרצון – יחיאל ספקטור / shlomi biton + חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מתוך השיר:

“החברים שלי אומרים שלי שאני נסחפת יותר מידי
לפעמים אני יורקת כשאני מדברת כי יש לי כל כל הרבה מה להגיד
לא נראה שהם שומעים אותי, אבל זה בסדר
זאת לא אשמתם הראש שלי עובד שעות נוספות ללא שכר”

נשמע מעניין?

צפו בשיר ובקליפ המדהימים, אם הזדהיתם תעבירו הלאה והפיצו ברבים

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה.

ואת סרטון ההסבר על דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

The post ילדה קטנה / Faith Marie appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מתוך השידור

“אם יש משהו שאני שמחה שקרה בחיים שלי זה שאובחנתי בגיל 45. אני מצרה על הילדות שלי צער גדול, איך אף אחד לא הבין איך הילדה המבריקה הזאת לא מצליחה לסתום את הפה, לא מצליחה להבין דף בהיסטוריה, איך היא מבריקה במקומות מסוימים, איך היא לא מבריקה במקומות אחרים.”

“אני כועסת על אנשי תקשורת שלא זוכרים שיש להם כוח והם לא זוכרים שמה שהם אומרים בכל רגע יכול להשפיע על הרבה מאוד אנשים.”

“הקלות הבלתי נסבלת של לדקלם ‘ריטלין זה סם, אתם מסממים את הילדים שלכם’ הורים לא נותנים לילדים שלהם ריטלין לפני שהבטן שלהם מתהפכת… כשאתה עושה את החשבון של המחיר שאתה משלם ושל התועלת שאתה מפיק – לגדל ילד שמצליח להשתמש ביכולות שלו ולהראות את הדברים הטובים שלו, להצליח באיפה שהוא יכול ולא ילד שמרגיש מטומטם לפעמים ואוויל לפעמים ומוזר…. שאומרים לו ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ וכל היום דופקים לו את הראש ‘די’ ‘די’ ‘די’ והוא עומד מול ספר ולא מצליח להבין לא כי הוא לא נורא חכם, אלא כי הוא חי עם הסמיכות פוך האלו שהפרעת קשב מציפה אותו בהן. העובדה שאנשים לא מבינים את זה ואנשים עם השפעה… זו בושה וחרפה.”

לשמיעת ההסבר המלא בתכנית הרדיו – לחצו כאן.

מקורות מידע נוספים

על החוויה האישית של חלי גולדנברג תוכלו לקרוא בבלוג שלה “הפרעת קשב, עדות אישית” – בקישור הזה
או לשמוע את ההרצאה שלה “שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז” – בקישור הזה

לקריאת הצהרת הקונצנזוס הבין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר של ריק גרין אודות האבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר על מיתוסים אודות הפרעת קשב – לחצו כאן

תמונה: By Shunichi kouroki CC BY 2.0

The post על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע אודות הפרעת קשב / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

משם היא ממשיכה להסביר למה כיסא לא מתאים לה
ולמה מגוון של מקומות ישיבה אחרים דווקא כן.

היא מגיעה בעצמה למסקנה שכיסא לא נחוץ לה
ובכל זאת חותמת את השיר השאלה – “אז מה נעשה?”…

למילות השיר – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר של ציפיטפוט – בקישור הזה

ולזכור שאתם מושלמים איך שאתם – בקישור הזה

תמונה: By Marjolein CC BY 2.0

The post אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא / שׁוּלַמִּית הַרְאֶבֶן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחת התופעות השכיחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שקיבלו אבחנה בגיל מאוחר היא אבל על החיים שהיו יכולים להיות. לא כולם חווים את זה ומי שלא, הרוויח. למי שכן, זה יכול להיראות מוזר מאוד, משום שקשה להבין מדוע כשסוף סוף דברים מתחילים להשתפר העצב בא ומציף את ההוויה בצורה כל כך חזקה וכוללת. לכן חשוב מאוד לדעת שזהו תהליך טבעי, שיש לעבור אותו ולעבד אותו לפני שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולבנות את החיים החדשים. אמנם חייבים לעבור את זה אבל מומלץ לא לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם כמו חברים ומשפחה, הצטרפו לקהילת הפרעת קשב שלנו ובמקרה הצורך לא לחשוש לפנות לאנשי מקצוע כדי לקבל את התמיכה הרגשית ואת הכלים הנחוצים להתמודדות בריאה, חיובית ומקדמת. לפעמים צריך לבכות קצת על החלב שנשפך, להקל על המועקה שבפנים, לאזור כוחות, לקום, להביא את הסמרטוט או להיזכר במשהו אחר בדרך 😉

ג’סיקה אובחנה בגיל 12, לכן לצורך הכנת הסרטון הזה היא פנתה לעזרתו של Brett Thornhil שאובחן בגיל 43 כדי לשמוע על החוויה שלו. הוא מספר על התהליך במבט של 7 שנים לאחור ממרום גיל היובל שלו 🙂

הוא מדבר על חוויות רגשיות שליוו אותו לאורך השנים כמו תסמונת המתחזה והמאמצים העצומים הכרוכים בתפקוד היום יומי, על הבדידות של אנשים עם דפוסי חשיבה ייחודיים, על שלבי האבל האישיים שלו, על ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועל המסע שהוא עבר כדי ליצור לעצמו חיים חדשים לאור האבחנה והמודעות החדשה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What it’s Like to be Diagnosed with ADHD as an Adult ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

אם כן, כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ריק גרין על הנושא – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Noemi Nuñez CC BY-SA 2.0

The post איך זה מרגיש לקבל אבחנה של הפרעת קשב בגילאי הבגרות? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. בסרטון הראשון, טים אורבן לוקח אתכם למסע בתוך ראשו של הדחיין. במסגרת הרצאת TED מדהימה הוא מציג לנו את הקונספט של קוף-הסיפוק המיידי (The Instant Gratification Monkey) ו…. את הצרות שנלוות עליו 😉
2. בסרטון השני המבל המשורר מציג את הנושא בדרכו המשעשעת ומסביר איך אפשר להתמודד עם אותו קוף חסר הסבלנות 🙂

רוצים לדעת מיהו אותו קוף מסתורי?

צפו בסרטון The Instant Gratification Monkey ותקשיבו להסבר המלא

רוצים לדעת מה לעשות עם הקוף הזה?

צפו בסרטון How To Beat Procrastination ft. LazyRonStudios & Kyle Hatch והשכילו קצת בדברי חוכמה ורוח שטות 😉

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה

ו…. את ההסבר על מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

תמונה: By John Snape CC BY-SA 3.0

The post קוף-הסיפוק המיידי / Tim Urban + Humble The Poet appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מוטי התרגש מאוד מהאווירה במפגש ושיתף את הקהל בחוויה האישית שלו. הוא הציג את האידאולוגיה שלו בנושא, שיתף בסיפורים מהחיים ודיבר על הפעילות שלו למען הורים וילדים עם לקות למידה והפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון והקשיבו לסיפור המלא 🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההרצאה של שלומית מאותו הערב על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

ואת ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” מהמפגש הראשון שלו – בקישור הזה

The post ערב שכולו קשב – פתיח עם ראש העיר מוטי ששון appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על שעה טיפוסית בלי כדור – בקישור הזה

The post מונולוגים של ניירת / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

ג’סיקה מעידה על עצמה שבזכות הטיפול היא הצליחה יותר בלימודים בנתה את הביטחון העצמי שלה ונמנעה מבעיות רגשיות קשות ,שלעתים קרובות מפתחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שלא זכו לטיפול ולתמיכה הורית. בעיקר היא מודה לה שבכך שהאמינה לה ועזרה לה להבין את עצמה היא יכלה להיפרד סוף סוף מתחושת הבושה הנוראה.

נשמע מעניין?

תחזיקו חזק את הממחטות, צפו בסרטון What I Want to Say to My Mom, Who “Drugged” Me והפיצו לכל עבר!

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ג’סיקה על מה שקורה כשמפסיקים לקחת תרופות – בקישור הזה

ואת ההסבר על החשיבות של פיתוח חוסן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post תודה שטיפלת בי – סרטון חובה להורים בתחילת הדרך / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אתם מוזמנים לצפות בסרטון כדי להתרשם מהאווירה במפגש ומהדינמיקה המשובחת של הקהילה שלנו. לאחר סקירה קצרה של סדר היום חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב, מציגה את עצמה ומסבירה על הרקע להקמת הקבוצה ועל העקרונות האידאולוגיים העומדים מאחוריה.

סקרנים?

אז אם בא לכם להבין קצת יותר טוב על מה ולמה כל הבלגן, אם תהיתם איך בכלל נוצר הרעיון של מסיבת קשב טכנולוגית? או אם סתם בא לכם להיכנס לעניינים בכיף – זה הסרטון בשבילכם!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

ואת הקטעים מתוך ההצגה “נזרקת לצדדים” של גלי שני – בקישור הזה

The post מסיבת קשב טכנולוגית – פתיחה בהנחית חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בנוסף לכל אלו היא הופיע גם במפגש קהילת הפרעת קשב הראשון שלנו, אז – קבלו אותה!

אהבתם?

תראו גם את התכנית שעשו עליה בטלוויזיה – בקישור הזה

ובשיחה כנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה 

The post נזרקת לצדדים / גלי שני appeared first on קהילת הפרעת קשב.

איך זה קשור אלינו?

אמנם היא לא מדברת ישירות על הפרעת קשב, אבל אנשים שכמותנו נוטים להתעניין במגוון דברים ולהשתעמם מעיסוק מרובה בדבר אחד לאורך זמן. לכן זה לא מפתיע שנרגיש אי נוחות מסוימת, בכל פעם שישאלו אותנו מהו הדבר האחד הבודד והנצחי שבו נרצה לעסוק מעתה ועד שארית חיינו… ובעצם, למה בכלל צריך לבחור?

בהרצאה תראו שיש לא מעט יתרונות למולטי-פוטנציאליים, כמו למשל: מיזוג רעיונות, למידה מהירה וסתגלנות. אלו הם כישורים שימושיים ביותר בעולם העבודה הדינמי של המאה ה- 21. אז אם אף פעם לא הצלחתם להחליט מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים – זאת ההרצאה בשבילכם 🙂

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Why Some of us Don’t Have One True Calling וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה  – בקישור הזה

ואת הסיפור האישי של יחיאל ספקטור “בכוח הרצון” – בקישור הזה

The post מדוע לא לכולם יש רק יעוד אחד בחיים / Emilie Wapnick appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי האבחנה, הוא הצליח להבין פתאום כל מיני דברים מוזרים שלא היו ברורים קודם בחיים שלו.
למשל, איך זה שהוא יכול ליצור תכנית טלוויזיה שלמה בשעה אחת, בעוד שנדרשים לו 4 ימים תמימים לפחות, רק כדי להתחיל לעבוד על המסים והניירת?

הוא מסביר מה דחף אותו לעסוק בהסברה ומדוע כל כך חשוב להנגיש לציבור מידע אמין וברור אודות הפרעת קשב, למשל:
“כשהילדה שלך שופכת את ליבה ואתה מוסח מהטלוויזיה בפינה של המסעדה ולא יכול להקשיב והיא עולה על זה מאוד מהר, האם אתה הולך לחשוב – מעניין אם יש לי הפרעה נירולוגית שמובילה לכך שיש לי כמויות נמוכות יחסית של מוליך עצבי מסוים? או…. האם אני אבא רע?”

ריק גרין טוען שהרבה מהסבל שחווים אנשים עם הפרעת קשב אינו הכרחי. לדעתו אפשר ורצוי להימנע ממנו על ידי מודעות לנושא, אבחון וטיפול מותאם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Comedian Rick Green shares his personal experience with ADHD והפיצו את הבשורה!

אהבתם? נשמע מוכר?

כדאי לכם לבדוק גם את המבדק הבלתי פורמלי של ריק גרין להפרעת קשב

ואת ההסבר על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By TotallyADD CC BY-SA 4.0

The post ריק גרין מספר על החוויה האישית שלו עם הפרעת קשב appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון זה חלי מספרת על תחילת דרכה ככותבת וסופרת, על החשיבות של תחושת הלגיטימציה של האדם להביע את עצמו בדרכו ועל השילוב של טקסט ותמונה.

נשמע מעניין?

לסיפור המלא צפו בסרטון “סופרים קוראים” – חלי גולדנברג:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

תמונה: By Allahyarova Jaferova Vafa` s artworks CC BY-SA 4.0

The post סופרים קוראים – על חווית הכתיבה / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא גם מסביר מה צריך לעשות וגם מראה באופן מקסים למדי למה לו (כמו לרבים וטובים אחרים) זה לא עובד 😉
אז אם אתם רוצים להרגיש שאתם לא לבד ולהעלות קצת חיוך על הפנים, זה הסרטון בשבילכם!

אהבתם?

צפו גם במדריך הכנה ללמידה למבחנים – בקישור הזה

ובשיר “עושה מבחן ועוד מבחן” – בקישור הזה

תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

The post איך לשרוד מבחנים / Daniel Howell – danisnotonfire appeared first on קהילת הפרעת קשב.

טיפני סורקת פה באופן מדויק וברור את כל שלבי היצירה
וכן, השלב המפחיד הוא אחד מהם, אבל יש עוד אחרים – מתחושת הבטן הראשונית ועד לשלב שבו צריך להחליט שסיימתם גם אם זה לא מושלם ולתת לעצמכם להנות מהפירות 😉

מומלץ בחום ומכל הלב – תהנו!

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

ובהרצאה על אנשים מולטי-פוטנציאליים שקשה להם לבחור מה הם רוצים להיות גם כשהם כבר גדולים – בקישור הזה

The post תהליך היצירה / Tiffany Shlain appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון שלפניכם, היא מדברת על התפקיד החיוני של התרופות כחלק ממענה טיפולי רב תחומי ומותאם אישית לצד הסטיגמה הפוגענית סביב הנושא. היא קוראת לנו לא לשפוט את עצמינו או אנשים אחרים על ההחלטה להשתמש או לא להשתמש בטיפול התרופתי. לכל אחד מתאים משהו אחר ואין שום דבר רע בלקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם או עבור ילידכם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון What Happened When I Stopped Taking My Medication:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה “תודה שטיפלת בי” – בקישור זה

ובהצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Mosborne01 CC BY-SA 3.0

The post מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות להפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אבל זה לא נגמר כאן…

למרבה הצער, ההשפעה של הפרעת קשב לא מסתכמת רק בסימפטומים והשפעתם הישירה. בדרך כלל, הסיבה היא שלסביבה יש מה להגיד על זה. יש להדגיש שהסביבה לא יכולה ליצור או לרפא הפרעת קשב, משום שזהו מצב כרוני מולד. עם זאת, תגובת הסביבה יכולה להשפיע רבות על מהלך ההתפתחות של ההפרעה לחיוב או לשלילה. למשל, הקושי בעיכוב תגובה יכול לגרום לכך שילדים עם הפרעת קשב יתפרצו בשיעור או יתקשו לחכות לתורם בשעת משחק. כשזה קורה מידי פעם לא סביר שמישהו יתרגש מזה. אבל… כשזה קורה הרבה מאוד פעמים, הסביבה עלולה לאבד סבלנות. באופן זה אנשי חינוך עלולים להשקיע פחות מאמצים באותם ילדים וחבריהם ללימודים עלולים להתרחק מהם בזמן ההפסקות.

מעבר לכך, משם שהפרעת קשב היא בלתי ניראת ורוב הציבור אינו בקיא בנושא, פעמים רבות האדם יואשם באופן אישי על דברים שלא נמצאים בשליטתו. האשמת האדם בדברים שאינו אשם בהם מזיקה מאוד, כפי שמסביר אחד העם – בקישור הזה. המענה לכך הוא הסברה שתספק לציבור מידע אמין אודות הפרעת קשב, כפי שנעשה באתר שלנו – בקישור הזה. עם זאת, למרבה הצער עדיין קיימים גורמים רבים שנותנים במה ציבורית להפצה של מידע מטעה וסטיגמטי. למידע על חלקה של התקשורת בהטעיה וההקצנה של השיח הציבורי בנושא – לחצו כאן.

ההשלכות של חוויות הכישלון והתגובות השליליות המצטברות בחיי היום יום של ילדים עם הפרעת קשב, עלולות לפגוע קשה בהיבטים החברתיים והרגשיים שלו. אלו הן השלכות משניות של הפרעת קשב והן לא נובעות באופן ישיר מהסימפטומים. איתור וטיפול בשלב מוקדם, בשילוב עם הנגשת מידע אמין אודות הפרעת קשב, יכולים למנוע או לצמצם אותן במידה משמעותית.

כל זה טוב ויפה, אבל – איך זה נראה בשטח?

בסרטון הזה ניתן לראות ילדה עם הפרעת קשב וילד בלי הפרעת קשב שעונים על אותן השאלות. אפשר להתרשם גם מהיכולת לשמור על רמת קשב תוך כדי הראיון עצמו. שימו לב להבדלים בתוכן התשובות והתמונה הכללית שמצטיירת לגביי הביטוי של הפרעת קשב בחיי היום יום יחד עם ההשלכות שלה על הדימוי העצמי.

לראיון המלא צפו בסרטון ADHD Child vs. Non-ADHD Child Interview

אהבתם?

צפו בסרטון נוסף של אותה ילדה, שבו היא מזמינה אתכם לתת לה יד ולחלוק איתה את החוויה האישית שלה – בקישור הזה

ובשיר המקסים וקורע הלב “ילדה קטנה” – בקישור הזה

The post ילדות עם הפרעת קשב מול ילדות בלי הפרעת קשב / My Little Villagers appeared first on קהילת הפרעת קשב.

ג’ון מתאר את השנים האומללות שהוא חווה בחטיבת הביניים,
תוך כדי שהוא עובר שעות אומללות בנסיעות ארוכות (שהוא מאוד מאוד שונא)
ואז הוא מקדיש לנו ולעצמו את המשפט הבא:

אהבתם?

כדאי לכם לצפות גם בסרטון שלו על איימת הפדיחה ו… החיים שאחרי – בקישור הזה

ועל החוויה האישית שלו עם OCD – בקישור הזה

The post על אומללת בחטיבת הביניים / ג’ון גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

להסברים המלאים צפו בסרטון ADHD in Adults. Yes, it’s real. Yes, you can do something about it.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על קבלת אבחנה בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על החיים הבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Jimiunderscorejimi CC BY-SA 3.0

The post הפרעת קשב בגילאי הבגרות / ריק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קבלו את גו’ן גרין המלך שמספר בגלוי לב ראוי להערכה על הפדיחה הגלובאלית שלו ועל עוד כמה פדיחות לא פחות מרשימות שהוא נזכר בהן על הדרך. הוא מדבר גם על האופן שבוא אפשר ללמוד על עצמכם ממצבים כאלו, על החשיבות של מקום שבו תוכלו להרגיש בנוח להיות עצמכם (כהפסקה מהצורך המתמיד לתחזק תדמית חברתית/ציבורית חיצונית) ועל האפשרות לעשות עם זה משהו טוב – כמו למשל סרטון יוטיוב להנאת הצופים.

אז כל מי שמזדהה שיגיד אני!
ואל תשכחו להיות מדהימים 🙂

רוצים לשמוע עוד?

צפו בסרטון MORTIFICATION וספרו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

אם אתם רוצים לראות סרטון שמסביר למה חשוב להיכשל מהר יותר – לחצו כאן

ולסרטון על התמודדות עם כישלון – לחצו כאן

The post איימת הפדיחה ו… החיים שאחרי / ג’ון גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

שימו לב – בכל מקרה כדי לשלול או לאמת את החשד להפרעת קשב, יש לפנות לאבחון מקצועי מלא. להסבר על אבחון הפרעת קשב – לחצו כאן.
ובינתיים, אם אתם סקרנים צפו בסרטון How To Know If You Have ADHD

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על האבחנה של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על אין זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post איך תדעו אם יש לכם הפרעת קשב? / nigahiga appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בבלוג שלה היא פרסמה עדות אישית על החוויה שלה עם הפרעת קשב, אשר כתובה בצורה מרגשת ומדויקת עד כאב.

ציטוט נבחר:

“זה לא קשור לאהבה ולא לחיזוקים ולא להשקעה ולא לסבלנות ואפילו לא לָתוצאות – ולא להוריךָ ולא למוריךָ – אוהבים ומשקיעים ומנסים בכל כוחם….
רק אתה יודע. ילד. נער. ילדה. נערה.
יודע את האמת. את הבהלה הפנימית. השיתוק.
המשהו שעוצר אותך.
המשהו שחזק ממך.
שאי אפשר עליו.
שגם אם תנסה בכל הכוח שלך זה לא יעזור.”

לטקסט המלא – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון של חלי על הפרעת קשב  – בקישור הזה

ואת הסרטון על 10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב יבינו – בקישור הזה

הערה:
על פי רוב, בפוסטים המציגים סיפורים אישיים לא מדובר באנשי מקצוע מתחום הפרעת קשב.
לכן מומלץ לקחת בעירבון מוגבל את המונחים או ההמלצות הטיפוליות ו…
פשוט ליהנות מהסיפור כשלעצמו ^_^

תמונה: By Villiamcurtis CC BY-SA 3.0

The post הפרעת קשב, עדות אישית / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה היא מספרת על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב.

צפו בהרצאה המלאה:

אהבתם?

קראו גם את הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג אודות הפרעת קשב – בקישור הזה

והאזינו להסבר שלה אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע לשידורים ופרסומים בנושא הפרעת קשב – בקישור הזה

הערה:
על פי רוב, בפוסטים המציגים סיפורים אישיים לא מדובר באנשי מקצוע מתחום הפרעת קשב.
לכן מומלץ לקחת בעירבון מוגבל את המונחים או ההמלצות הטיפוליות ו…
פשוט ליהנות מהסיפור כשלעצמו ^_^

תמונה: By James Petts CC BY-SA 2.0

The post שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז / חלי גולדנברג appeared first on קהילת הפרעת קשב.