על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע אודות הפרעת קשב / חלי גולדנברג
חלי מביעה את כעסה על שדרן ‘103FM’ שי גולדשטיין שהשווה בין ריטלין לסמים – “התועלת של התרופה והשקט שהיא מביאה שווה הכל”
מתוך השידור
“אם יש משהו שאני שמחה שקרה בחיים שלי זה שאובחנתי בגיל 45. אני מצרה על הילדות שלי צער גדול, איך אף אחד לא הבין איך הילדה המבריקה הזאת לא מצליחה לסתום את הפה, לא מצליחה להבין דף בהיסטוריה, איך היא מבריקה במקומות מסוימים, איך היא לא מבריקה במקומות אחרים.”
“אני כועסת על אנשי תקשורת שלא זוכרים שיש להם כוח והם לא זוכרים שמה שהם אומרים בכל רגע יכול להשפיע על הרבה מאוד אנשים.”
“הקלות הבלתי נסבלת של לדקלם ‘ריטלין זה סם, אתם מסממים את הילדים שלכם’ הורים לא נותנים לילדים שלהם ריטלין לפני שהבטן שלהם מתהפכת… כשאתה עושה את החשבון של המחיר שאתה משלם ושל התועלת שאתה מפיק – לגדל ילד שמצליח להשתמש ביכולות שלו ולהראות את הדברים הטובים שלו, להצליח באיפה שהוא יכול ולא ילד שמרגיש מטומטם לפעמים ואוויל לפעמים ומוזר…. שאומרים לו ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ וכל היום דופקים לו את הראש ‘די’ ‘די’ ‘די’ והוא עומד מול ספר ולא מצליח להבין לא כי הוא לא נורא חכם, אלא כי הוא חי עם הסמיכות פוך האלו שהפרעת קשב מציפה אותו בהן. העובדה שאנשים לא מבינים את זה ואנשים עם השפעה… זו בושה וחרפה.”
לשמיעת ההסבר המלא בתכנית הרדיו – לחצו כאן.
מקורות מידע נוספים
על החוויה האישית של חלי גולדנברג תוכלו לקרוא בבלוג שלה “הפרעת קשב, עדות אישית” – בקישור הזה
או לשמוע את ההרצאה שלה “שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז” – בקישור הזה
לקריאת הצהרת הקונצנזוס הבין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר של ריק גרין אודות האבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר על מיתוסים אודות הפרעת קשב – לחצו כאן