אחד הדברים היותר מבאסים זה לעמוד בתור ואז לגלות את זה.

אבל הכי הכי מבאס זה לזכור לקחת את כל הטפסים, להמתין בתור ואז לגלות ש…

המרשם תקין
התאריך תקין
אבל
אין
את
התרופה
במלאי

לכן, כדאי לבדוק קודם. באינטרנט.

לרשותכם, דף חדש של משרד הבריאות מרכז את בדיקת המלאי בכל קופות החולים ובסופרפארם.
לא עוד המתנה מיותרת בתור ולא עוד תחינה לצוות שיבדקו ״איפה יש את התרופה״.

נשמע מעניין?

את האתר לחיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת של אגף הרוקחות במשרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את תקנות משרד הבריאות בנוגע לתרופות בפיקוח – בקישור הזה

ואת האפליקציה למעקב אחר חידושי מרשמים וניהול הטיפול התרופתי – בקישור הזה

The post סודות מבית המרקחת – חיפוש מלאי תרופות בבית מרקחת / ישי שניידר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

• מידע נוסף אודות הקושי בתפקודים ניהוליים של הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• ועל עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

הצילו – הזמן הולך להיגמר!

בהמשך תוכלו למצוא מספר דוגמאות מייצגות מיוטיוב, של סרטוני מוסיקה המיועדיים לסייע לכם להיכנס לאווירה, לקראת מועד היעד ההולך ומתקרב.

שימו לב

אומנם הלחץ יכול להיות מניע יעיל להגברת התפוקה, אבל עדיף להימנע ממנו ככל הניתן ובטח שלא לבנות עליו כאסטרטגית התמודדות.

העליה בפרודוקטיביות לקראת הדד-ליין, נוצרת בעקבות הפעלה של מערכת “הילחם או ברח”. מנגנון זה מעלה את האנדרנלין, שמעלה את הדופמין, שמעלה את הריכוז, ולכן זה עובד.

כל זה טוב ויפה, אבל זה לא כל הסיפור…

הבעיה היא שאותה המערכת עושה עוד כמה דברים, שאומנם מאוד חיוניים להשרדות במפגש עם נמר, אך לא ממש בריאים בהפעלה כרונית. למשל, דיכוי של מערכת העיכול והחיסון של הגוף, לצורך פינוי משאבים לשרירים. זה יכול להיות מאוד קריטי בהינתן נמר. אך, בהיעדר נמר ולאורך זמן, זה לא תורם לבריאות שלכם.

• מידע נוסף על ההשפעות של לחץ על הפיזיולוגיה שלכם תוכלו למצוא – בקישור הזה

אז מה עושים?

מטפלים!
המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישי. המטרה שלו היא להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. בין היתר זה כולל גם מגוון כלים ואסטרטגיות לצמצום מפגשים לא רצויים עם דדליינים קטלניים במיוחד.

• לנוחיותכם פתחנו דף מרוכז בנוגע לטיפול בהפרעת קשב, שנמצא – בקישור הזה
• כמו כן, תוכלו למצוא פוסטים בנושא התארגנות וניהול עצמי – בקישור הזה

נשמע מעניין?

מוזמנים להקשיב לסרטון הראשון – Classical Music for When You’re on a Deadline

ואם יש לכם עוד חשק, הנה השני – when you have to finish your homework in less than 1 hour (a playlist)

ואחרון חביב – a playlist for night studies (dark academia)

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון המשעשע על הלחץ שלפני מועד ההגשה  – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה יקרה כשהזמן יעצור – בקישור הזה

The post מוסיקת דד-ליין זעירה: דוגמיות נבחרות / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. ניסיתי מספיק פעמים כדי שמבחינה סטטיסטית אחד הניסיונות יצלח.
2. אשכרה זכרתי בפעם הבאה שבה הייתי איפה שאפשר לקנות.
3. נגמר, הייתה פדיחה ולא הייתה ברירה, אז הלכתי במיוחד.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את הסיפור על מה שקורה כשהפרעת קשב הולכת אתך לסופר – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדות עם פעולות התחזוקה לאור קשיים בתפקודים הניהוליים – בקישור הזה

The post הרגלי צריכה לא מווסתים – קווים לדמותם וסיפור מהחיים / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מהם תפקודים ניהוליים?

התפקודים הניהוליים הם אוסף של יכולות קוגניטיביות, המאפשרות לאדם לנהל את ההתנהגות של עצמו באופן מכוון מטרה. כלומר, היכולת לעשות את מה שצריך, מתי שצריך ואיך שצריך כדי להשיג את מה שרוצים להשיג.

על פי רוב, הגשמת מטרות דורשת פעולה כלשהי מצד האדם ולכן היא מצריכה את היכולת הכללית לפעול. עם זאת, יכולת הפעולה הכללית של יצורים אנושיים אינה נתונה ללא הגבלה, כך שקיומה מצריך מהם רמת תחזוקה מינימאלית של עצמם ושל סביבת המגורים שלהם. בהתאם לכך, תפקודים ניהולים כוללים בין היתר לא רק את מה שצריך למען הגשמת מטרה מסויימת, אלא גם את מה שצריך כדי לאפשר את הביצוע של הפעולות הנדרשות לאותה מטרה. כלומר, תפקודים ניהוליים כוללים גם את יכולת ההתמדה וההתארגנת סביב פעלות תחזוקה שגרתיות.

תוכלו ללמוד  עוד על תפקודים ניהולים והפרעת קשב  – בקישור הזה.

למה צריך לעשות דברים כדי להצליח לעשות דברים?

לשם גיוון אמחיש את העיקרון בתחום חיים אחר – בית הספר וההשכלה הגבוה.

והרי הדוגמה:

כדי להצליח במבחן צריך ללמוד – את זה מלמדים את כולם מכיתה א’ וכל ילד ידע לדקלם לכם את זה בעיניים עצומות.

מה ששוכחים להגיד, זה שכדי ללמוד צריך זמן.

הנטייה לשכוח לציין במפורש את העובדה שפעולת הלמידה דורשת זמן, או לייחס לה חשיבות באופן ייעודי כלשהו, היא משום שהיא נוטה להיות ברורה מאליה לנוירוטיפיקליים (אנשים בלי בלאגנים במוח), שאינם סובלים מבעיות של ניהול זמן. אבל זו נקודה ראשונה שאנשים עם הפרעת קשב יכולים ליפול בה, בגלל עיוורון הזמן שהיא נוטה ליצור.

• תוכלו ללמוד עוד על עיוורון הזמן בהקשר של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כלומר, זה לא שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים שפעולת הלמידה לוקחת זמן, אלא שזה לא משהו שחופרים לכולם מכיתה א’ ללא הרף. הבעיה היא שהקשר בין ההבנה בצורך בזמן לבין היכולת לפנות ולהקדיש זמן בפועל – לא תמיד עובד כשאין לך מספיק דופמין במוח.

לכן בהקשר של הפרעת קשב, אם לא מתייחסים לנושא של הזמן באופן יעודי, בולט ובמפורש, את ההשלכות הכואבות שלו נוטים להרגיש רק בדיעבד, כשכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.

זו הרמה שמתחילים לפתוח כשמתעסקים עם הפרעת קשב ו… בדרך כלל הדיון נעצר בנקודה הזו, או מסתבך סביבה.

אבל זה לא כל מה שצריך כדי ללמוד למבחן.

הבעיה הנוספת היא שיש עוד רמה שעליה כמעט לא מדברים גם בהקשר של הפרעת קשב, למרות שהיא לא פחות קריטית וההשפעה שלה לא פחות משמעותית – זמן הוא לא כל מה שנחוץ כדי לבצע פעולה.

זה נכון בין אם מדובר בלמידה או כל דבר אחר.

כלומר, אנחנו מדברים פה על שני דברים שונים לגמרי:

• היכולת לפנות מספיק זמן לפעולה מסויימת.
• היכולת לפעול במהלך הזמן שפונה – להתחיל, להמשיך ולסיים.

למשל – פעולת הלמידה מצריכה מוח עירני, שנוטה להתעייף כשמשתמשים בו ולכן לא יכול לעבוד באופן בלתי מוגבל. כתוצאה מכך, אם תפנו לכם יותר זמן ממה שהמוח שלכם מסוגל לתפקד בו ברצף, לא תוכלו להתמיד בפעולה לאורך כל הזמן שיועד לה. כמו כן, ככל שתתחילו את הלמידה כשאתם עייפים יותר, כך תצליחו להשתמש בפחות זמן לצורך הפעולה הזו.

אופס

לכן יש עוד נקודה שמאוד מאוד מרגיזה, אבל קיימת, והיא שלא ניתן ללמוד ברצף לאורך יותר מדי זמן מבלי לאכול, לשתות, לישון וכו’. כך שכדי ללמוד למבחן, בנוסף לזמן שמפנים לפעולת הלמידה עצמה, צריך גם להקציב זמן לשעות שינה, לדאוג למזון זמין, להכין ולאכול אותו וכו.

אומנם לא מדברים על זה, אבל עדיין אי אפשר להצליח ללמוד למבחן בלי זה.

למה?

כי זה מה שמאפשר לעשות את מה שצריך לעשות כדי להגשים את מה שרוצים להגשים.

אבל אבל…

אם זה נראה לכם מסובך, אז קחו בחשבון שיש גם פן רגשי לכל העסק וגם הנפש נוטה להישחק ללא תחזוקה מתאימה.

• על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כן כן, זה נושא שקשה לנו לקבל אותו. אבל בסופו של דבר, הפגיעה בתפקודים הניהוליים היא אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב, ובעקבות זאת אנחנו נוטים להתמקד במטרה, פחות מכך בכל מה שצריך לעשות כדי להגשים אותה וכמעט שלא שמים לב למה שאנחנו צריכים לעשות כדי שנהיה מסוגלים לבצע את הפעולות האלו.

לנטייה הזו יש השלכות רגשיות, שגם הן עובדות בשתי רמות. הראשונה היא תוצאה של הפגיעה המעשית-טכנית בתפקוד, אשר מובילה לתסכולים וכשלונות חוזרים ונשנים עם כל המשמעויות וההשלכות שלהם. השנייה היא בעקבות ההקשר החברתי, במיוחד בעולם שלרוב האנשים בו אין קשיים בתפקודים ניהוליים, ובתרבות שבאופן מסורתי מתייחסת לנושא הסדר והנקיון בצורה ערכית.

לכן אהבתי מאוד את הקישור ש- KC Davis עושה בהרצאה שלה בין ההתייחסות הפילוסופית-חברתית לפעולות התחזוקה השגרתיות לבין הבריאות הנפשית.

עם זאת, הפרעת קשב היא רק גורם אפשרי אחד לקשיים בתפקודים ניהוליים, אשר יכולים להיפגע גם מהרבה דברים אחרים.

• כדי לדעת מה המקור או המקורות המדוייקים לקשיים עבור כל מקרה לגופו יש לעשות אבחנה מבדלת שאליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

בהתאם לכך ההרצאה הזו לא מיועדת באופן ייעודי לאנשים עם הפרעת קשב, אלא באופן כללי לכל מי שיכולת הניהול העצמי שלו נפגעה מכל סיבה שהיא וכדרך חיים של קבלת השונה, המאפשרת חמלה עצמית.

KC Davis מתארת בהרצאה שלה מספר מקרים שבהם אנשים מגיעים לנקודות שבר בחייהם, בעקבות הצורך להמשיך לתפקד במצב תחזוקתי ירוד, כאשר מסיבה כזו או אחרת אין להם את האפשרות להשקיע בתחזוקה שתשפר את מצבם. היא מדברת המון גם על ההתייחסות החברתית למצבים כאלו, שנוטה להתעלם הן מנקודת השבר (הקודמת, הנוכחית, או המאיימת להתממש כל רגע) והן מהסיבות הריאליות של אדם מסויים להתקשות לתחזק את עצמו ואת סביבתו כראוי.

אומנם פעולות תחזוקה לא נוטות להיות פעילות מועדפת על רוב האנשים, אך לרובם הן לא דורשות טרחה או מאמץ משמעותי. לכן הן נתפסות כמטרד שולי שהוא חלק מהאחריות הבסיסית של אדם בוגר. כתוצאה מכך אנשים שפעולות כאלו מהוות אתגר משמעותי עבורם, לא זוכים להכרה עבור המאמצים והמשאבים החריגים שהם צריכים להשקיע בתחזוקה על חשבון דברים אחרים. לכן גם קשה לאותם אנשים לקבל הבנה, תמיכה ואמפתיה כשהם לא מצלים לעמוד במשימות תחזוקתיות.

כמו כן, קשה לאנשים עם קושי בתחום זה לקבל הבנה או לגיטימציה להימנעות מפעולת תחזוקה מסויימות, שהמחיר שלהן ספציפית עבור אותו אדם, גבוה באופן לא פרופורציונאלי לתועלת. למרבה הצער, זה נכון גם במצבים שבהם השקעתו של מחיר זה תחמיר את המצב של אותו אדם במקום לשפר אותו. על פי רוב הדבר קורה משום שהצד ה”שופט” אינו מבין שישנם מקרים, אשר בהם יש לדברים אלו משמעות שונה מזו שהוא מורגל בה מתוך הנסיון האישי שלו.

עם זאת, השיפוט הערכי לא תמיד קשור לצורך הפרקטי/טכני בתחזוקה, אלא קשור יותר לנורמות תרבותיות, מסורות ומנהגים. כך שלמעשה, לא כל מה שנחשב לחלק מהתחזוקה השגרתית המקובלת, אכן חיוני לתפקוד של האדם ובני ביתו. כאשר יש קושי בביצוע פעולות תחזוקה, הגיוני יותר להתמקד בדברים החשובים יותר ברמה המעשית ולחפש דרכים יעילות יותר לביצוע של כמה שיותר פעולות מסוג זה, גם אם הן שונות מהמקובל.

המהפיכה המחשבתית של KC Davis, היא שאם נתייחס לתחזוקה כפעולה פונקציונאלית ולא כפעולה ערכית, נוכל למצוא הרבה פתרונות פרקטיים שיאפשרו להרבה אנשים להשיג את מה שהם צריכים כדי לתפקד מבלי לקרוס ומבלי להרגיש אשמה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to do laundry when you’re depressed | KC Davis | TEDxMileHigh ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

כמו כן, תוכלו למצוא את האתר הרשמי שלה – בקישור הזה

• ואני ממליצה בחום גם על הפודקסט שלה, שתוכלו למצוא באפילקציות החביבות עליכם או – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על סוגים שונים של בלאגן – בקישור הזה

ולבדוק כמה טיפים שימושיים לארגון הבית – בקישור הזה

The post שמירה על ניקיון עם קשיים בתפקודים ניהוליים, פילוסופיה ובריאות הנפש / KC Davis עם הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

על ההבדלים בין אימפולסיביות לקשיי עכבה

יש לציין שבסרטון הזה ברקלי לא מבחין בין קשיי עכבה לאימפולסיביות, שעובדת על מנגנון מוחי אחר ולכן גם לא מגיבה לתרופות של הפרעת קשב. שני הקשיים האלו נוטים להגיע ביחד, אבל יכולים להופיע גם בנפרד. כמו כן, הם יכולים להראות דומים ושניהם מקשים על הימנעות מפעולות ותגובות לא רצויות. עם זאת יש ביניהם הבדל משמעותי ברמת המודעות ויכולת הבחירה של האדם, כמו גם השלכות טיפוליות.

חשוב להכיר ההבדלים, משום שהם משפיעים על אופן ההתמודדות:

• בעכבה יש קושי להימנע או להפסיק פעולה שהאדם כבר יודע שאינה רצויה.
  במקרה הזה אין טעם להסביר לאדם שלא כדאי – הוא כבר יודע ולמרות זאת לא מצליח להימנע. בהתאם לכך התגובה היא לרוב תסכול, שבהיעדר טיפול עלול להתעצם לתגובות שליליות חמורות יותר עם הזמן. משום שיש קושי להימנע, האסטרטגיה היעילה יותר היא למצוא תחליף פחות מזיק ככל שהסיטואציה מאפשרת. למשל, במקום להתפרץ באמצע השיעור – לכתוב את אותו דבר במחברת. במקום לגעת בדבר המגניב שבדיוק אמרו שאסור – לגעת ליד או במשהו אחר. במקום לקפץ ולשיר באמצע ישיבה, לשאול מי רוצה קפה כדי ללכת להכין וכו.
  העכבה מתבססת על מנגנון הדופמין ולכן צפויה להשתפר בעקבות הטיפול התרופתי לקשב (למי שצריך ובהתאמה של רופא מומחה בלבד).
• אימפולסיביות היא פעולה לפני מחשבה. כלומר, כאן האדם פועל, לפני שהוא יודע האם הפעולה צפויה להוביל לתוצאה רצויה או לא רצויה. אבל… אם אתם רוצים לעזור, משום שהפעולה האימפולסיבית מהירה מאוד, לרוב לא תספיקו להגיד לאדם שלא כדאי לעשות משהו לפני שהוא עושה את זה. סה”כ דיבור יותר איטי ממחשבה והפעולה האימפולסיבית מקדימה את המחשבה.
  מה שיותר צפוי לעזור הוא להשהות את התגובה ובדרך כלל כמה שניות או אפילו חלקי שניה מספיקים כדי לאפשר למחשבה להדביק את הפעולה. אם יש רק אימפולסיביות ללא קשיי עכבה, לאדם לא תהיה בעיה להימנע מהפעולה ברגע שהוא הבין שהיא לא רצויה עבורו. לכן ההמלצה כאן היא לספור עד 3, או לשים מחסומים פיזיים שיעכבו את ביצוע הפעולה – למשל, לשים את הטלפון בחדר אחר, זמן המעבר בין החדרים מאפשר הפעלה של שיקול דעת.
  עם זאת, אנשים אימפולסיביים לא תמיד יבינו למה לטרוח לטפל באימפולסיביות שלהם, כי יש לה גם מרכיב הסתגלותי ברמת ניצול ההזדמנויות. משום שהתוצאה לא ידועה ברגע הפעולה, היא נוטה להיות רנדומאלית. לכן היא לא בהכרח מובילה לתוצאות שליליות ולפעמים דווקא לדברים רצויים מאוד.
  האימפולסיביות קשורה למנגנון הסרוטונין במוח ולכן לא מושפעת מתרופות להפרעת קשב, אשר פועלות על מנגנון הדופמין. לעיתים יכול להיראות שיפור באימפולסיביות בעקבות הטיפול התרופתי להפרעת קשב באופן משני. שכן יכולת ההתמודדות עם כל קושי משתפרת כאשר הטיפול בקשיים אחרים מפנה משאבים להתמודדות.
  עוד משהו שיכול לעזור זה פיתוח של יכולת בקרה, כלומר – אם אין אפשרות למנוע את האימפולסיביות או שהמאמץ לא משתלם, כדאי להתרגל לחזור רגע אחורה ולבדוק אם הכל הסדר או שכדאי לנסות לתקן משהו (לבקש סליחה, להחזיר למקום, לבדוק טעות חישוב וכו).

בהקשר של הסרטון הנוכחי, ההבדל הזה פחות מהותי – משום שברקלי מתאר את ההשלכות של קושי כללי להימנע מפעולה או תגובה לא רצויה, בין אם הייתה לכך מחשבה מקדימה או לא. עם זאת, חשוב שתהיו מודעים לכך באופן כללי, בעקבות ההבדלים שתיארתי שיכולים להיות מאוד רלוונטיים בהקשרים אחרים.

כמו כן, שימו לב שברקלי מחליף בין המושגים לאורך ההרצאה. מטעמי אחידות ונוחות הקריאה, כשאסביר על היבט מסוים, אשתדל להשתמש במונח שהוא בחר לאותו הנושא.

איך זה מתחיל?

ברקלי פותח את ההסבר שלו בכך שהביטוי הראשון של הפרעת קשב הוא בדרך כלל קשיי העכבה. כלומר, הקושי להפסיק פעולה לא רצויה או להימנע ממנה.

במקרים רבים הקושי בעכבה יבוא לידי ביטוי בגילאי הגן, כאשר בדרך כלל הסימן הראשון יהיה היפראקטיביות. עם זאת, היפראקטיביות לא בהכרח תופיע ראשונה או בכלל. תוכלו למצוא הסבר על תתי הסוגים של הפרעת קשב – בקישור הזה.

כלומר, ברקלי רואה את פעלתנות היתר של ההיפראקטיביות כביטוי לקושי לעכב התנהגות שאינה רלוונטית לסיטואציה. לדבריו, התוצאה היא שהאדם “מתנהג יותר מידי”. פעלתנות היתר יכולה להיות מוטורית, ברמת תנועת הגוף במרחב אבל זה לא הביטוי האפשרי היחיד שלה. היא יכולה לבוא לידיד ביטוי גם באופן מילולי כדיבור עודף.

לצד ההיפראקטיביות המוטורית או המילולית, ברקלי מציין שיש גם אימפולסיביות קוגניטיבית. האימפולסיביות הקוגניטיבית באה לידי ביטוי בדפוס של קבלת “החלטות בזק” בלי לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הפעולה.

הביטוי המוטורי של פעלתנות היתר נוטה להתעדן עם השנים מהתרוצצות לכל עבר לתזוזה בזמן ישיבה על כיסא וכו. לקראת גילאי הבגרות התנועתיות החיצונית עוברת למצב פנימי של צורך לעסוק בדברים מרובים, אשר בא לידי ביטוי באי שקט קוגניטיבי של מחשבות תזזיתיות. למעשה, ברקלי טוען שבגילאי הבגרות התנועתיות המוטורית היא לא גורם מבחין טוב להפרעת קשב והיא נפוצה יותר דווקא במקרים של חרדה.

לסיכום, ברקלי מדגיש שכל האי שקט המאפיין אנשים עם הפרעת קשב, על שלל סוגיו וביטויו, הוא תוצאה של קשיי עכבה שהם למעשה לב הבעיה (ולא חוסר השקט כשלעצמו).

קשיי עכבה ורגשות….

ברקלי מדגיש שקשיי העכבה שיכולים להשפיע על התנועתיות, הדיבור והמחשבה שלנו, יכולים באותה המידה להשפיע גם על הרגשות. מתברר שההתייחסות הראשונית להפרעת קשב כללה גם את ההשפעה על הפן הרגשי. עם זאת לאורך השנים הוסרה ההתייחסות לאימפולסיביות הרגשית, שנכון לעכשיו מיוחסת לתחלואה נלוות (גורמי קושי נוספים שאינם הפרעת קשב) ולא מוצגת כחלק בלתי נפרד מהתסמינים של הפרעת קשב עצמה. ברקלי טוען שזו הייתה טעות והוא קורא להחזיר להגדרה של הפרעת קשב את האימפולסיביות הרגשית וההשפעה של קשיי העכבה על הפן הרגשי. זאת משום שלטענתו לא ניתן להפריד את הפן הרגשי מההתנהגות של האדם.

לפי ברקלי, אימפולסיביות רגשית יכולה לבוא לידי ביטוי ב”פתיל קצר”, סף תסכול נמוך וכו, כמו גם הנטייה לבטא את הרגשות בצורה מהירה מאוד ביחס לאנשים אחרים. לצד זאת, הוא מדגיש שהפרעת קשב אינה הפרעה במצב הרוח (כמו דיכאון וחרדה למשל). זאת משום שהפרעת קשב לא יוצרת בעיות בתגובה הרגשית הראשונית לסיטואציה, אשר נשארת תואמת למציאות. הוא מסביר שהקושי בהפרעת קשב הוא בוויסות של רגשות נורמטיביים, לא בהתעוררות של רגשות חריגים.

הקושי בוויסות רגשי המאפיין הפרעת קשב בא לידי ביטוי בקושי להירגע ולמתן תגובות רגשיות תקינות לאחר שהתעוררו, כך שיתאימו לסיטואציה ולהקשר באופן שיסייע לאדם להשיג את מטרותיו. כלומר, אנשים עם הפרעת קשב מתקשים לווסת את הרגשות שלהם בכדי להתאים את עצמם לנורמות החברתיות ולמנוע נזקים לרווחתם האישית בטווח הארוך.

• הסבר נוסף על הביטוי של קשיים בוויסות הרגשי אצל אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
• הסבר של ברקלי על ההשפעה של התרופות על התפקוד הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.

מדוע חשוב להתייחס לאימפולסיביות רגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב?

ברקלי מדגיש שלא ניתן להפריד בין האימפולסיביות הרגשית להתנהגותית משום שהן שזורות זו בזו. כמו כן, הוא טוען שההתייחסות לפן הרגשי כחלק מהפרעת קשב נותן הסבר טוב יותר לתופעות שנראות בשטח.

• תוכלו לשמוע את ההסבר של ברקלי על ההיבטים הנוירולוגים של ההתנהגות הרגשית והחברתית – בקישור הזה

כדי להמחיש את החשיבות של התייחסות לאימפולסיביות הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב, ברקלי לוקח לדוגמה את הנושא של הפרעת התנגדות ODD – Oppositional Defiant Disorder

• על ההבדל בין הפרעת קשב לבין הפרעת התנגדות על פי ההבחנות הנהוגות כיום, תוכלו לשמוע הסבר – בקישור הזה.

ברקלי אומר שבהשוואה לאוכלוסייה הרגילה, לילדים עם הפרעת קשב יש סיכון של פי 11 לפתח גם הפרעת התנגדות. הוא מציין שזה קורה בטווח של שנתיים מהופעת הביטויים הראשונים של התסמינים של הפרעת קשב. כרגע מתייחסים לשילוב הזה כתחלואה נלוות של שני מצבים שונים הנוטים לבוא ביחד. ברקלי אומר שאם מכניסים בחזרה את ההשפעות של האימפולסיביות הרגשית, רואים שכל האנשים עם הפרעת קשב למעשה נמצאים בסיכון לפתח הפרעת התנגדות, או במילים אחרות – הפרעת קשב גורמת להפרעת התנגדות.

ברקלי מציין שבעוד שיש גם השפעות חברתיות-סביבתיות על ההתפתחות של הפרעת התנגדות, חצי ממנה מורכב מהקושי להכיל תסכולים, קושי לשלוט בכעסים, עצבנות וחוסר סבלנות. בהתאם לכך, אצל אנשים עם הפרעת קשב שפיתחו גם הפרעת התנגדות, הפרעת ההתנגדות מושפעת מהטיפול התרופתי להפרעת קשב לא פחות מהתסמינים של הפרעת הקשב עצמה. הוא מציין גם שהחלקים של הפרעת ההתנהגות שלא מושפעים מהטיפול התרופתי להפרעת קשב, הם החלקים החברתיים שהם בעלי אופי נלמד. עבור החלקים האלו יהיה צורך לעבור תהליך של למידה מחודשת עבור הקנייה של דפוסי התנהגות הסתגלותיים יותר.

ויסות רגשי והשתלבות חברתית

ההתייחסות לאימפולסיבית הרגשית כחלק מהתסמינים של הפרעת קשב יכולה לסייע לא רק במקרים שבהם התפתחה הפרעת התנגדות, אלא באופן כללי להבנה של קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. קשיים אלו נוטים לעלות כבר בגילאים הצעירים עבור 50%-70% מהמקרים. ברקלי מציין שזו אחת ההשלכות היותר הרסניות של הפרעת קשב – קושי ליצור ולשמר קשרים חברתיים קרובים.

ברקלי טוען שהאימפולסיביות הרגשית היא הגורם לאותם קשיים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב. הוא טוען שלאנשים קל יותר לסלוח על מעופפות ושכחנות, הם יכולים גם להבליג על חוסר השקט. עם זאת, הם לא יסלחו לכעס ולעויינות שמופגנת כלפיהם משום שזה פוגע. במילים אחרות, לאימפולסיביות רגשית יש מחיר חברתי יקר מאוד.

• תוכלו למצוא הסבר נוסף על הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 1B Inhibition, Impulsivity, and Emotion ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר על ההשפעה של פיזור הדעת על מצב הרוח – בקישור הזה

ואת ההסבר על מתי כדאי ללכת לטיפול רגשי – בקישור הזה

The post קשיי העכבה המאפיינים את הפרעת הקשב והשפעה שלהם על ויסות רגשי, השתלבות חברתית ו- ODD / ראסל ברקלי עם הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הדבר הראשון שהן אומרות הוא שרמה מסוימת של בלגן היא דבר צפוי ובלתי נמנע. מה שכן, הן ממליצות להבחין בין שני סוגים שונים של בלגן – סטטי ודינאמי.

בלגן דינאמי הוא בלגן שנמצא בתנועה שמשקפת את הפעילות שלנו ברחבי הבית. כלומר, הכוונה היא לחפצים שזזים ממקומם משום שנעשה בהם שימוש, או משום שנעים ונחמד לנו שהם עוברים אתנו מחדר לחדר, או נמצאים לידינו בזמן או מקום מסוים.

בלגן סטטי הוא בלגן שלא זז. כלומר, חפצים שהונחו מתישהו במקום מסוים ופשוט הצטברו או התמקמו שם בלי שנעשה בהם שימוש.

מה עושים עם זה?

המעצבות של ג’סיקה טוענות שחשוב להבחין בין שני סוגי הבלגן, כי אסטרטגיית ההתמודדות איתם שונה.

עבור בלגן סטטי שנתקע והצטבר, כדאי לשאול את עצמנו האם לחפצים שנמצאים בערמה יש מקום ואם כן – האם יש סיבה שאנחנו לא מחזירים אותם לשם.

• הן טוענות שנקודות איסוף או אכסון ייעודיות ידידותיות יותר, שיהיו לכם נוחות לשימוש, יכולות למנוע מבלגן בתנועה להפוך לבלגן סטטי.
• כדי למנוע הצפה, עדיף לא לנסות להתמודד אם כל הבלגן בבת אחת. במקום זאת, כשאתם עוברים על הבלגן התקוע שלכם, כדאי לבחור את הערמה הגדולה ביותר ולשאול את עצמכם – למה זה פה?

עבור בלגן בתנועה של חפצים שנמצאים בשימוש, כדאי לשאול את עצמנו מה אנחנו רוצים או צריכים שיהיה בסביבה שלנו. משום שהנושא מושפע מגורמים רבים כמו דפוסי פעולה, אורח חיים, סוג הפעילות והעדפות אישיות, כל אחד צריך דברים אחרים במקומות אחרים.

• אם אתם תוהים איך לעשות את זה, ג’סיקה צרפה לסרטון “דפי עבודה” שיעזרו לכם ותוכלו למצוא אותם – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Deal with Clutter When You Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על טיפים ידידותיים לארגון הבית – בקישור הזה

והסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה

The post איך להתמודד עם בלגן בבית כשיש לכם הפרעת קשב? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לפחות במה שראיתי עד עכשיו, למרות שהיא לא מדברת על הפרעת קשב ולא מייעדת את הסרטונים שלה לאנשים עם הפרעת קשב, ניכר שהיא יודעת לקחת בחשבון קשיים בתפקודים ניהוליים ושמה דגש על התאמה של העיצוב לאדם ולא להיפך.

אהבתי גם שהיא יודעת להמחיש מאוד טוב את הדוגמאות שהיא נותנת באמצעות תמונות של “לפני ואחרי”, שמאוד מבהירות מה כל דבר אמור לעשות, מה המטרה ואיך זה עוזר לכם לממש אותה.

אז מה הבעיה?

קרולין טוענת שהבעיה המרכזית היא שיש לנו יותר מידי דברים ו… אנחנו לא יודעים איך להיפתר מהם, אנחנו לא יודעים ממה להיפתר ואנחנו לא יודעים איך לארגן את הדברים שבחרנו להשאיר. נשמע מוכר?

בסרטון הזה היא מציגה טיפים שימושיים להתמודדות עם הנושא. כמובן שלכל אחד מתאים משהו אחר, לכן באופן כללי כדאי להתייחס לטיפים מהסוג הזה כרעיונות לבדיקה. הרי לא כל דבר יתאים לכולם, אבל אם יש משהו מתאים שמישהו אחר כבר חשב עליו – למה לטרוח להמציא את הגלגל מחדש?

הרעיון הוא לשמוע, לחשוב אם זה משהו ששווה את האנרגיה בבדיקה, ואם כן – להתנסות ולהחליט לפי התוצאות בשטח, האם זה משהו שכדאי להמשיך איתו או שעדיף לעבור לבא.

עיקרי הדברים:

ארגון הבית הוא תהליך של בניית מערכות, שמיועדות לגרום לחיים שלכם לעבוד טוב יותר.
כדי להגשים את המטרה הזו, התהליך צריך לכלול:

• הפחתה של העומס החזותי
• גישה נוחה
• תחזוקה נוחה

טיפים לארגון על פי העקרונות האלו:

שימו לב – אני ממליצה בחום לראות את ההמחשות החזותיות בסרטון, כי הם מדגימות את ההשפעה של כל טיפ הרבה יותר טוב ממה שאפשר לתאר באופן מילולי.

• לתחום את החפצים שמונחים על משטחים ברחבי הבית – ברגע ששמים מספר חפצים על מגש, תחתית דקורטיבית או כל דבר אחר שמאגד אותם ויזואלית ליחידה אחת, זה מוריד את העומס החזותי.
• אם אין לכם משהו לשים מתחת לחפצים כדי לתחום אותם, אפשר לקבץ אותם בקבוצות של 3 באזורים שונים של המשטח.
• קולבים מקטיפה – לטענה זה מחזיק את הבגדים היטב, ככה שהם לא נופלים גם אם הגזרה מאתגרת לתלייה או שהבד מחליק במיוחד.
• קולבים זהים מאותו צבע וסוג, יכולים להוריד את העומס החזותי בארון.
• ליצור “אזורי נחיתה” ייעודים במקומות שתואמים את התנועה הטבעית של הדיירים והחפצים בבית.
• ניתן לאכסן חפצים קטנים מסוגים שונים (כמו כלי רחצה וקוסמטיקה) בקרוסלת פלסטיק קטנה, מסתובבת ושקופה, שמאפשרת תצוגה ברורה וגישה נוחה – בסרטון קרולין ממליצה על סוג ספציפי שעובד טוב עבורה.
• לבדוק מהם האזורים הפעילים והסבילים בבית.
  • אזורים פעילים הם המקומות שבהם יש הרבה תנועה של אנשים וחפצים – במקומות האלו כדאי לשים את הדברים שנמצאים בשימוש שוטף ותדיר.
  • אזורים סבילים הם המקומות שבהם יש מעט תנועה של אנשים וחפצים – במקומות האלו כדאי לאכסן את הדברים שנעשה בהם שימוש לעיתים נדירות או באירועים מיוחדים בלבד.
• בנוסף, לבדוק מה רמת הנגישות של מקומות האכסון ברחבי הבית ולוודא שהחפצים שבהם נעשה שימוש תדיר נמצאים במקומות היותר נגישים.
• למקסם את השימוש בחללים קטנים ומוזרים ברחבי הבית – קרולין ממליצה להפוך אותם לאזור דקורטיבי, או לאכסון יעיל באמצעות מספר עזרים שימושיים שהיא מציגה בסרטון.
• לתת עדיפות לאכסון סגור – אם החפצים שאתם מעוניינים לאכסן, לא הולכים להיות מסודרים בצורה דקורטיבית ונעימה לעין כל הזמן, כדאי לשים אותם במקום סגור כדי למנוע עומס חזותי. זה יכול להיות קופסא יפה, דלת של ארון, מגירה וכו. מדפים פתוחים שימושיים בעיקר לספרים או אלמטים עיצוביים כמו תמונות, עציצים וכו.
• תת חלוקה של חללי אכסון שמכילים הרבה פריטים קטנים – לשים קופסאות או חוצצים בתוך מגירות גדולות, שיחלקו אותם לחללים קטנים יותר.
• להיפתר מכמה שיותר דברים. בהקשר הזה קרולין מזכירה לטובה את עיקרון ניצוץ האושר של מארי קונדו, אך טוענת בצדק שלעיתים קשה להבדיל בין חפצים שמעוררים בנו ניצוץ של אושר, לבין חפצים שהמחשבה על פרידה מהם מעוררת בנו ניצוץ של אשמה או חרדה…. כדי להבדיל ביניהם היא ממליצה לדמיין את החפץ כשהוא מרוח בכתמים של משהו קשה מאוד להסרה – ולבדוק אם מתעורר בנו דחף עז לעשות כל מאמץ כדי לנקות אותו, או דווקא תחושת הקלה על כך שעכשיו יש לנו סוף סוף לגיטימציה להוציא אותו מהחיים שלנו.
• את המיון של החפצים לשמירה או מסירה לא כדאי לעשות בפעם אחת, אלא ביחידות זמן קטנות ומזדמנות בתדירות שנוחה לכם.
• אם לוקח לכם יותר מחמש דקות לסדר חדר – זה סימן שיש לכם יותר מידי דברים…. (קריטריון קצת קשוח מידי לטעמי, אבל ייתכן שיש בזה משהו….)
• לעודד ילדים לעזור במשימות תחזוקה של הבית (כל עוד שזה בא ברוח טובה ולא יוצר מתחים מיותרים)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון You’re doing home organization WRONG ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך לסדר את החדר – בקישור הזה

ולשמוע את המנון הניקיון – בקישור הזה

The post טיפים לארגון הבית / Caroline Winkler appeared first on קהילת הפרעת קשב.

צ’ארלי צ’אפלין הקריא את השיר הזה לכבוד יום הולדת ה- 70 שלו והוא מלא בחמלה, חדות עין ותובנות חיים.
עם זאת, הוא לא כתב את השיר, שכנראה נוצר מתרגום אנגלי לתרגום פורטוגזי לספר אנגלי של Kim and Alison McMillen. את ההסבר המלא למקור השיר תוכלו לקרוא – בקישור הזה

השיר הזה מלווה אותי במשך שנים ואני מוצאת את עצמי חוזרת עליו שוב ושוב, בתקופות של מעבר וצמיחה, שתמיד מלוות בספקות עצמיים והתמודדות עם הלא נודע. הוא מזכיר לי לעצור מידי פעם, להרגיש ולזקק את הדברים שאני באמת רוצה לשמור או לממש. לצד אלו, הוא מעודד אותי גם לגלות את הדברים שמהם אפשר וכדאי להרפות. התהליך הזה מאפשר לי להמשיך בקלות יותר את הצעדה בהמשך הדרך, להיפרד בשלווה ממטענים מיותרים ולוודא שאני אכן מתקדמת בכיוון הנכון לעבר המקום שאליו אני רוצה להגיע.

איך זה קשור לעינינו?

אומנם השיר לא מדבר על הפרעת קשב ולא נועד לעסוק בהפרעת קשב, אבל הוא בהחלט מעורר בי תהליך שמסיע לפצות על הקושי בניהול עצמי. הקושי הזה נגרם מהפגיעה בתפקודים הניהוליים שהפרעת קשב יוצרת. כלומר, במקום להסתרך או להיגרר אחרי החיים, או לחילופין להתפרץ לכל עבר ולנסות לתפוס את כל הבא ליד עכשיו ומהר, דווקא לעצור רגע, להניח לחיים להמשיך להתנהל בדרכם ולהשקיע זמן ומאמץ בגיבוש של מבט על, שיסייע לקבל החלטות עתידיות בצורה מושכלת יותר.

• על הנושא של תפקודים ניהוליים בהקשר של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה.
• ולשם המחשה, תוכלו למצוא דוגמה משעשעת לתפקודים ניהוליים מחורבשים – בקישור הזה.

לא רק זאת, אלא שהשיר מתייחס למספר סוגיות וחוויות, שכמו הרבה דברים בהפרעת קשב, מוכרים לכולם, אך נוטים להחוות אצלנו בצורה הרבה יותר קיצונית ולהשפיע עלינו בעוצמה הרבה יותר גבוהה. למשל – להפסיק להתייסר על הזמן החופשי ולעשות את מה שאנחנו אוהבים ומרגיש לנו נכון בקצב שלנו. לשם האיזון (משהו שגם חסר לנו בעקבות קשיי הוויסות האופיניים להפרעת קשב), הוא מדבר על דברים כמו הערכה עצמית ושלמות, לצד פשטות וצניעות ואיכשהו הוא מצליח להציג אותם כדברים משלימים ולאוו דווקא מנוגדים אחד לשני.

נשמע מעניין?

את המילים בעברית של הגרסה המתורגמת, תוכלו למצוא – בקישור הזה

בנוסף, אני ממליצה לכם לצפות בסרטון As I Began to Love Myself (inspiring video),

שבו תוכלו לשמוע את הגרסה האנגלית של השיר:

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר “בדיוק בדיוק כמו שאני, ככה זה טוב” – בקישור הזה

ואת השיר “אתם מושלמים כמו שאתם” – בקישור הזה

The post כאשר אהבתי את עצמי באמת / צ’ארלי צ’פלין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה יצחק מנדל מציג בצורה משעשעת אך כואבת את הקושי שלו להגיע בזמן לפגישות.

נטייה לאיחורים מרובים היא ביטוי נפוץ מאוד לקשיי ההתארגנות וניהול הזמנים של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. הקושי הזה נגרם מפגיעה בתפקודים הניהוליים, שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. ברמת המנגנונים הנוירולוגים, הפגיעה הזו מתרחשת בעקבות ההנמכה של הפעילות הדופמינרגית במוח, שעליה תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

יצחק מציג את התגובות השליליות שהוא מקבל מהסביבה בעקבות האיחורים שלו ובמיוחד מהאנשים שכל הזמן מחכים שכבר יגיע…. מן הסתם זה לא נעים לכל הצדדים.

האלו שמחכים

האינטראקציה עם הסביבה היא נקודה כואבת במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, לאור האופי המורכב והשקוף של רוב התסמינים. בהיעדר הבנה על מהות ההפרעה והאופן שבו היא משפיעה על התפקוד, אנשים רבים נוטים לייחס באופן שגוי את חוסר היכולת לעמוד בציפיות החברתיות ובמחויבויות היום יום לפגם כלשהו במהות, באופי או בערכים של האדם. זו הסיבה שבמקרים רבים, ההתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב מול הסביבה החברתית שלהם יכולה להיות הרבה יותר קשה ופוגענית מאשר ההתמודדות עם התסמינים עצמם ו…. לא בגלל שהתסמינים קלים להתמודדות….

מה הבעיה?

ייחוס שגוי של קשיי התפקוד למאפיינים אישיים של האדם בעייתי מאוד משתי סיבות עיקריות.

הסיבה הראשונה היא שהבנת הבעיה היא חצי מהפתרון. או יותר נכון, אי אפשר לפתור בעיה שלא מבינים או לא מודעים לקיומה.

לכן, ייחוס שגוי של הקשיים לדברים שלא באמת קשורים אליהם, מונע את האיתור של המקורות האמתיים. זאת משום שכשאנחנו תחת האשליה הכוזבת שאנחנו יודעים מה הבעיה, אנחנו לא מרגישים צורך להמשיך לחפש ממה היא נובעת.

חוסר מודעות למקור הקשיים גורם להזנחה. ברגע שלא נותנים מענה למקור האמתי לקשיים, במקרה הטוב לא צפוי שיפור משמעותי בתפקוד. במקרה הפחות טוב, הקשיים צפויים להחמיר, לגרום לצבירת פערים ולפתח מגוון מרשים של בעיות משניות.

במקביל, אם מנסים לפתור בעיה שלא קיימת – במקרה הטוב סתם נבזבז משאבים שיכולים לבוא על חשבון דברים חשובים אחרים. במקרה הרע, אנחנו עלולים לעשות נזק.

משום שכל כך חשוב לאתר את המקור המדויק לקשיים, האבחנה המבדלת, שהיא הבדיקה של גורמים אפשריים נוספים, היא חלק בלתי נפרד מתהליך האבחנה של הפרעת קשב. את ההנחיות של משרד הבריאות בנושא תוכלו למצוא – בקישור הזה. והסבר כללי על החשיבות של אבחנה מבדלת תוכלו למצוא – בקישור הזה.

השלכות חברתיות ורגשיות

הסיבה השנייה לבעייתיות של ייחוס שגוי של מקור הקשיים למאפיינים אישיים של האדם היא הפן הרגשי-חברתי.

קודם כל, באופן כללי שמירה על קשרים חברתיים יכולה להיות אתגר לאנשים עם הפרעת קשב. תוכלו ללמוד על כך עוד – בקישור הזה.

אם בנוסף על כך אנשים מקבלים את הרושם השגוי שאותו אדם מזלזל בזמן שלהם, או שלא אכפת לו מהם וכו, מן הסתם יהיה קשה עוד יותר לבנות, לשמר ולפתח את הקשרים החברתיים. על הקושי של אנשים עם בעיות שקופות להתמודד מול הסביבה החברתית תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

כשזה קורה מול דמויות סמכות, יכולה להיות לזה גם השלכה קשה מאוד על שוויון ההזדמנויות של האדם. בתחום ההשכלה זה יכול לפגוע בציונים באופן ישיר, שכן הרבה פעמים הנוכחות היא חלק מהציון. באופן עקיף יותר זה יכול לפגוע בנכונות של המרצים והמורים לסייע ולהתגמש, דווקא עבור אותם תלמידים וסטודנטים שזקוקים יותר להתאמות וליחס אישי בתהליכי הלמידה וההיבחנות.

• מידע נוסף על התמודדות של תלמידים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• ועל סטודנטים באקדמיה – בקישור הזה

בעולם העבודה זה יכול למנוע קבלה או קידום לתפקידים מסוימים. כמו כן, זה עלול לפגוע ברמת השירות שאותו אדם יקבל מפקידים ואנשי מקצוע בכל היבט שמערב פגישות של פנים מול פנים במועד מסוים.

קיצר, זה עושה טונה בעיות בהמון מישורים.

אבל… ההיבט הבעייתי ביותר והקשה ביותר, הוא ההתייחסות של האדם לעצמו, מהרגע שבו מתחילה ההפנמה של ההאשמות הכוזבות מהסביבה. על כך תוכלו לקרוא את הדברים המרשימים של אחד העם – בקישור הזה.

אז מה עושים?

הסרטון מראה יפה מאוד מדוע חשוב להסביר לכלל האוכלוסייה את המשמעות, הביטויים וההשלכות של הפרעת קשב. הוא גם בהחלט תורם היטב את חלקו לנושא וכל המרבה הרי זה משובח. לצורך העניין, הסברים נוספים תוכלו למצוא במאגר המידע שלנו – בקישור הזה.

עם זאת, הקריאה להבנה וקבלה חד צדדיים מצטיירת בעיני כפתרון חלקי וחסר. אומנם אף אחד לא אשם בזה שיש לו הפרעת קשב, זה הרי דבר מולד שלא בוחרים בו ושאי אפשר לשנות, אבל… גם שאר האנשים בעולם לא אשמים בזה.

איך ועל מה לקחת אחריות

כאמור, אנשים עם הפרעת קשב לא אשמים בכך שיש להם הפרעת קשב. כמו כן, אי אפשר לצפות מאנשים לשלוט בדברים שלא נמצאים בשליטתם.

האם זה פותר אנשים עם הפרעת קשב לאחריות על ההשפעות של ההתנהלות שלהם על אנשים אחרים?

כמובן שלא.

האחריות נמצאת במה שכן אפשר לעשות.

למשל –

• ללכת לאבחון ברגע שעולה החשד הראשוני, כדי לברר את המקור האמתי לקשיים ולקבל הנחיות לבנייה של מערך טיפולי.
• לטפל. כאשר, חלק מהטיפול צריך לכלול גם קבלת מידע על ההפרעה וכלים לסנגור עצמי.
• להשקיע מאמץ סביר בצמצום ההשפעה של התסמינים על התפקוד ועל הסביבה החברתית.

בהקשר הזה חשוב לי מאוד להדגיש את ההשקעה של מאמץ *סביר*. הכוונה היא לא לזלזל ולא להרגיש פטורים מהתחשבות בזולת מצד אחד, אבל מצד שני, לא לבזבז את כל המשאבים ולא להגיע לשחיקה. בהתחשב בשונות הבין אישית הרבה שמאפיינת אנשים עם הפרעת קשב, האיזון הזה יהיה במקום אחר עבור כל אחת ואחד מהם. ככה שלמעשה, כל אדם עם הפרעת קשב יצטרך למצוא את הדרך שלו להגיע לשם וללמוד מה האיזון שעובד הכי טוב עבורו.

עם זאת, זה ממש ממש ממש לא דבר פשוט לעשות. הרי איזון הוא בהחלט אחד הדברים שהפרעת קשב מקשה להגיע אליו, במיוחד לאור קשיי הניהול העצמי והוויסות שהיא גורמת להם. למעשה, אנחנו יותר אנשים של “הכל או כלום”, כי זה דפוס פעולה שאותו יותר קל לתחזק קוגניטיבית בהינתן משאבים קוגניטיביים לא אמינים. כלומר, קשה לנו עם “דרך הביניים” או ה”בדיוק”, שמצריכים שימוש הרבה יותר אינטנסיבי בזיכרון העבודה שנפגע בהפרעת קשב. על החשיבות של זיכרון העבודה להתנהלות בעולם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

אם אתם רוצים קצת יותר להמחיש את זה, תחשבו על מצב שבו צריך לקחת בחשבון בזמן אמת את כל השיקולים הרלוונטיים כדי להחליט האם כדאי או לא לוותר על ארוחת הצהריים בשביל לא לאחר למישהו, או כדי למצוא וליישם פתרונות חלופיים. אם נוותר על הצהריים יכול להיות שנגיע רעבים, עצבניים ולא מרוכזים ולא סביר שהצד השני יעריך את זה. אבל… גם האיחור לא יתקבל בברכה – מה עדיף? לחלופין אפשר למשל לנסוע בתחבורה ציבורית ולאכול בדרך, אבל איפה אפשר לקנות אוכל שאפשר לקחת לדרך וכמה זמן ייקח לעמוד בתור, כמה זמן ייקח לאוטובוס להגיע והאם בסופו של דבר זה באמת יחסוך או יבזבז זמן….. עומס הפרטים והאפשרויות הזה מכביד מאוד על זיכרון העבודה, שלא בהכרח שיתף פעולה עם הקטע של להחזיק את כולם במודעות מספיק זמן כדי לאפשר לנו להשוות בין האפשרויות ולנסות לחפש את הפתרון המיטבי למצב. כתוצאה מכך באמצע התהליך תוכלו פתאום לתהות על מה חשבתם בכלל ומה התכוונתם לעשות, או להיזכר ששכחתם להאכיל את החתול ולהתחיל לחשוב על זה וכן או לא להיזכר באיזשהו שלב בכך שבעצם ניסיתם להחליט אם ואיך לסגור את הקטע של ארוחת צהריים.

לכן, גורם נוסף שצריך לקחת בחשבון, הוא שאם אתם עם הפרעת קשב, עצם הניסיון לקבל החלטה מורכבת כזו עלול בסופו של דבר, לקחת יותר זמן מהיישום של כל אחת מהאפשרויות גם יחד. לכן, לפעמים הרבה יותר ישתלם לבחור רנדומאלית ולקוות לטוב.

למען הסר ספק זה רק תיאור חלקי של רמת הבלאגן שהפרעת קשב יכולה ליצור באירוע אחד ותחשבו שיכולים להיות לכם הרבה כאלו במהלך היום ו…. לא סתם אחת התלונות הנפוצות של אנשים עם הפרעת קשב זה על עייפות….
ועכשיו תנסו להתמודד עם כל הבלאגן הזה כשהמוח שלכם עוד יותר איטי ומפוזר כי אתם עייפים. להמשיך?

כאמור, טיפול יכול לעזור מאוד להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים, אבל… אם כבר פותחים את הנושא – הגישה לאבחון וטיפול גם היא נפגעת מעצם התסמינים עצמם. זאת משום שהיא כרוחה בהמון בירוקרטיה שלא יושבת טוב עם קשיי ההתארגנות, ההתמדה ותשומת הלב בפרטים שהפרעת קשב יוצרת. שלא לדבר על העלויות הגבוהות לצד הקושי להשיג מימון…

כשעל כל זה נוספת הסטיגמה, אז מעבר לקשיים הטכניים והקוגניטיביים נוסף גם קושי חברתי-רגשי של בושה, אשמה וחוסר לגיטימציה.

• בנושא הזה כדאי לקרוא את ההסבר על למה לא לכולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה
• ואת ההסבר על הסכנה בהתייחסות לטיפול תרופתי כמוצא אחרון – בקישור זה

לכן המאמץ צריך להיות הדדי

מבחינת הסביבה החברתית וההתנהלות הממסדית – צרכים להקפיד על הסברה איכותית ואמינה בנוגע להפרעת קשב, יחד עם נקיטת פעולות חריפות נגד גורמים שמפיצים מידע מטעה. בהקשר הזה יש שני דברים שכדאי לכם לבדוק:

• תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס בקשר לקיומה של הפרעת קשב – בקישור הזה
• ולהכיר את הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה

מבחינה ממסדית יש לתת מענה משמעותי ברמת הבירוקרטיה ולהנגיש את תהליך הפניה לאבחון וקבלת הטיפול לאנשים עם קשיים בתפקודים הניהוליים. כמו כן, יש לסבסד את העלויות של אבחון וטיפול כדי למנוע פערים סוציו אקונומיים באוכלוסייה. בהקשר זה חשוב לציין שבסופו של דבר החברה רק תרוויח מעידוד אבחון וטיפול עבור אנשים עם הפרעת קשב, משום שמעבר למחיר הגבוה של הפרעת קשב ברמה האישית, גם המחיר הכלכלי והחברתי של ההזנחה גבוהה מאוד. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

ולסיום – מילה טובה

הפרעת קשב היא כרונית ואין אפשרות לרפא אותה באופן מלא. לכן, גם אם היה איתור מוקדם ונבנה מערך טיפולי אידיאלי, ברוב הפעמים לא ניתן לצמצם את הפער מול הנורמה באופן מוחלט ו… פשלות זה דבר צפוי.

כשהפשלות שלנו גורמות לנו לפגוע באנשים אחרים, התנצלות היא הפעולה המתבקשת.
עם זאת, בהקשר של הפרעת קשב – זה דבר בעייתי שלאורך זמן עלול ליצור יותר נזק מתועלת.

בדרך כלל הצפי מאדם שמתנצל הוא לתקן את דרכיו אחרי שהבין שהוא היה לא בסדר. אבל, כאמור – כאשר מדובר בהפרעת קשב, הדבר לא בהכרח נתון לשליטתו של האדם גם בהינתן רצון רב, תמיכה מלאה והשקעה של מאמץ אישי. בסרטון אפשר לראות את הדינאמיקה שנוצרת בעקבות אירועים חוזרים כאלו ואיך משלב מסוים, לא רק שההתנצלות לא מצליחה להרגיע את הרוחות ולהסדיר את היחסים, אלא שזה נהיה מקור למצוקה לשני הצדדים.

מצד אחד – האדם עם הפרעת קשב, שכל הזמן מוצא את עצמו מתנצל על דברים שלא בשליטתו. מצד שני – האנשים בסביבתו שנפגעים שוב ושוב מאותם הדברים וכבר לא מוצאים שום טעם או ערך בהתנצלות שלו.

לסוגייה הזו, ג’סיקה כבר נתנה מענה שתוכלו לראות – בקישור הזה.
היא מסבירה שם מה כדאי להגיד במקום סליחה ולמה זה עדיף.

ברגע שמכירים גם בקושי של אנשים עם הפרעת קשב בניהול עצמי, גם במכשולים המערכתיים-הסברתיים-בירוקרטיים וגם בהשלכות של קשיי התפקוד על הסביבה החברתית, אפשר לצמצם בצורה משמעותית את המקרים האלו וגם להתמודד טוב יותר עם מה שלא ניתן לשנות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “למה יצחק מאחר כל הזמן? | מה לא בסדר איתי – סדרה חדשה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להפסיק לאחר – בקישור הזה

ולראות את ההדגמה המשעשעת של ציפיטפוט על הפגיעה ביכולת ההתארגנות והניהול העצמי – בקישור הזה

The post איחורים, הפרעת קשב והתייחסות חברתית / כאן + הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

היא מדברת על הבעיה של להגיד “כן” להכל ומזכירה לנו שהזמן, הכסף, הקשב והאנרגיה שלנו הם משאבים מוגבלים (שזה דבר שלאנשים עם הפרעת קשב מאוד קל לשכוח).
בהתחשב בכך שכל דבר שאנחנו עושים מצריך לפחות אחד מהמשאבים האלו, אם נגיד “כן” להכל, מהר מאוד יתחילו להיגמר לנו המשאבים…

אבל!!!

אם נסרב אולי נפספס דברים

ו…

הרבה פעמים גם לא נעים להגיד “לא”

אז מה עושים?

מציבים גבולות ובונים קווים מנחים.

הגבולות והקווים המנחים יוכלו לעזור לנו לדעת מתי להגיד “לא”. כמו כן, הם יעזרו לאנשים אחרים להבין על אילו דברים נסכים בשמחה ועל אילו נסרב. זה מאוד חשוב, כי ככל שאנחנו מבהירים טוב יותר לסביבה באילו דברים אנחנו מעוניינים לקחת חלק ובאילו לא, אנשים שמכבדים את הגבולות שלנו (או לפחות את הזמן של עצמם) לאט לאט יתחילו להציע לנו או לבקש מאתנו יותר ויותר מהדברים שסביר שנגיד להם “כן” וישתדלו להימנע מדברים שסביר שנגיד להם “לא”.

בנוסף, הצבת גבולות יכולה גם לעזור לצמצם את חוסר הנעימות החברתי, כי זה הופך את הסירוב לפעולה לא אישית. למשל: “אשמח לעזור עם הפרוייקט הזה… אבל, אחרי שאסיים את הנוכחי”.

איפה כדאי להציב את הגבול?

לפי ג’סיקה, מקום טוב להתחיל בו הוא לברר כמה זמן, אנרגיה וכסף עומדים לרשותכם.
הרי כל משאב שאנחנו מקדישים למשהו, הוא משאב שאנחנו לא יכולים להקדיש למשהו אחר. לכן, בכל פעם שאנחנו אומרים “כן” לדבר אחד, אנחנו למעשה גם אומרים “לא” לכל הדברים האחרים שהיו יכולים להשתמש באותם המשאבים. ברגע שברור לכם מה המחיר, תוכלו לחשוב אם זה משהו שאתם רוצים ויכולים לעמוד בו.

כמו כן, שימו לב לתחושות שמתעוררות בגוף שלכם כשמישהו מבקש ממכם משהו (גם כשהמישהו הזה הוא אתם). אם הבקשה גורמת לכם להרגיש אי שקט, או שהיא מעלה חששות, זה סימן שכנראה נחצה כאן גבול.

בשלב הזה חשוב להבדיל בין גבולות בריאים לבין גבולות לא בריאים

• גבולות בריאים
  אלו הם קווים מנחים שאתם קובעים לעצמכם
  ומשתמשים בהם כדי לקבל החלטות ולהנחות את הפעולות של עצמכם.

לדוגמה:
“אני יכולה לנוח עכשיו, אבל אני צריכה לחזור לעבוד עוד חצי שעה”
“אם תצעק עלי, אפסיק לנהל את השיחה עד שתוכל לדבר בצורה רגועה יותר”

גבולות בריאים מאפשרים לכם להרגיש נוח ובטוח, בלי להתנתק משאר העולם ובלי לנסות לשלוט בהתנהגות של מישהו אחר.

• גבולות לא בריאים
  יש כמה סוגים של גבולות לא בריאים,
  למשל:
  • גבולות חזקים מידי, שהופכים לחומות שמרחיקות אנשים.
  • גבולות חלשים מידי, שנתונים למסע ומתן ומאפשרים לאנשים לעבור אותם.
  • גבולות שאתם מנסים להציב על אנשים אחרים.

לדוגמה:
“אסור לי לנוח”
“אסור לך לצעוק”

אחרי שבדקתם מה הגבולות שלכם (תהליך שבהחלט יכול לקחת זמן), ווידאתם שאלו גבולות בריאים, זה הזמן להשתמש בהם ולהתחיל לשמור עליהם מול אנשים אחרים.

תקופת הרצה:

השלב הראשון ליישום הגבולות שגיבשתם הוא לתקשר אותם לאנשים שמושפעים מהם. כלומר, להסביר להם מה מתאים לכם ומה לא, נכון לעכשיו.

ג’סיקה מזהירה אותנו שבפעמים הראשונות שננסה להציב גבולות, כנראה נרגיש מוזר ונהיה נבוכים.

כמו כן, אם האנשים בסביבה הקרובה שלנו רגילים שאנחנו אומרים “כן” להכל – בהחלט עלול להיווצר מתח (אכזבה או כעס) על שינוי ההרגלים

אבל… כמו שבמטוס אנחנו צריכים קודם כל לשים לעצמינו מסכת חמצן ורק אחר כך לעזור למי שצריך, ככה יש לנו את הזכות והאחריות לדאוג קודם כל לעצמנו – כי רק אז נוכל להיות שם בהמשך לאחרים. הרי אם נניח למשאבים שלנו להתדלדל, בסופו של דבר זה יוביל למצב של תשישות ושחיקה, שבו כבר לא נוכל לעזור לאף אחד.

ג’סיקה מדגישה שאנחנו לא צריכים להצדיק את הגבולות שלנו וגם לא כדאי, כי זה עלול לשדר לאנשים שהנושא פתוח למסע ומתן. כלומר, אנחנו בהחלט רוצים ליידע אנשים בנוגע לגבולות שלנו, אבל אנחנו לא מבקשים מהם אישור ולא צריכים לקבל מהם רשות. כל אדם יכול וצריך לקבוע את הגבולות של עצמו.

אחרי שהצגנו את הגבול למי שיושפע ממנו, כדאי לחכות ולראות איך הם מגיבים. חלק מהאנשים יביאו תמיכה והבנה ו… חלק לא.
בהקשר הזה חשוב לזכור שמותר לאנשים לא להיות מרוצים מהגבולות שלכם, מותר להם גם להביע את מורת רוחם, אבל הם עדיין צריכים לכבד אותם.

עם כל זאת – בכל מקרה שאתם מרגישים שהצבת הגבולות עלולה לסכן אתכם, פעלו בזהירות, שמרו על הביטחון האישי שלכם ובנו לעצמכם מערכת תמיכה.
מידע נוסף על התמודדות עם אנשים רעילים תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “How to Set Boundaries in Six Easy Steps” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים עוד?

סרטונים נוספים של ג’סיקה תוכלו למצוא – בקישור הזה

הסבר נוסף על איך לסרב בחינניות תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך גבולות טובים משחררים אתכם – בקישור הזה

ולראות את הסרטון על האומנות המעודנת של איך לשים פס – בקישור הזה

The post איך להציב גבולות / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

גישת קוג-פאן Cog-Fun היא שיטת טיפול בריפוי בעיסוק (רפ”ב) המיועדת לילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.

השיטה מתמקדת בסיוע להתמודדות עם קשיי ההתארגנות והניהול העצמי המאפיינים אנשים עם הפרעת קשב. אם אתם לא מכירים את הנושא, תוכלו למצוא הסבר על המשמעות של קשיים בתפקודים ניהוליים של ADHD – בקישור הזה

השיטה פותחה במעבדה לשיקום נוירו-קוגניטיבי של בית הספר לריפוי בעיסוק באוניברסיטה העברית ומשמעת השם היא “Cognitive Functional Intervention” – או בעברית: “התערבות תפקודית קוגניטיבית”.  היא נועדה לתת לאנשים עם הפרעת קשב בכל הגילאים כלים להבין את האבחנה וההשלכות שלה, כדי לתפקד טוב יותר בחיי יום היום.

עבור ילדים ונוער התהליך כולל גם מפגשים עם ההורים.

שימו לב!

רק מרפאות ומרפאים בעיסוק שעברו הכשרה וקיבלו תעודת מורשה טיפול בגישת Cog-Fun מבית הספר לריפוי בעיסוק של האוניברסיטה העברית בירושלים, רשאים לטפל בגישת קוג-פאן.

נשמע מעניין?

מידע נוסף ורשימות של מטפלים מוסמכים על פי איזורים בארץ, תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה

ולהבין איך זה נראה דרך צפייה בקטע מתוך התוכנית הקלאסית והמשעשעת “ציפיטפוט” – בקישור הזה

The post גישת קוג-פאן Cog-Fun של ריפוי בעיסוק, להתמודדות עם קשיים בתפקודים הניהוליים של אנשים עם הפרעת קשב appeared first on קהילת הפרעת קשב.

וכן, הוא בחור משעשע.

בסרטון המצורף הוא מנסה לענות על השאלה של אחד הצופים ומפה לשם מגיע לסוגיה של איך לסיים דברים – שזו נקודה רגישה אצל אנשים עם הפרעת קשב 😉

הוא אמר שהוא שמע פעם איזה עצה שאומרת שצריך לעבוד על משהו עד שהוא מרגיש גמור ואז להפסיק, אבל הוא חושב שזה מגוחך כי הוא אף פעם לא הרגיש שמשהו שהוא עשה הופך להיות גמור אי פעם….

• בהקשר הזה כדאי לכם לראות את ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה
• ואת ההסבר על למה כדאי לעזוב דברים ב- 80% – בקישור הזה

אם אתם מזדהים עם הדברים עד כה, נראה לי שתאהבו את הגישה של זה. הוא מציע לכם ליצור חותמת ייעודית, שאפשר לקנות במיוחד, להכין מחומרים ייעודיים, או סתם לגלף מחק ולצבוע אותו במרקר או משהו לפני שמצמידים לנייר 😉

את החותמת הזו אתם שמים על כל מה שמוכן כדי שהיא תגיד לכם שזהו!

זה כמובן מגיע בסוף תהליך של שלושה שלבים שמאפיין כל פרוייקט שאתם מתחילים:

• החלום – בשלב הראשון צריך את הגישה של החולם, שיכול לחשוב על כל מה שהוא רוצה ללא שום מגבלות כשרק השמיים הם הגבול. בחלק הזה אנחנו בדרך כלל טובים ^_^
• המציאות – בשלב הזה צריך את הגישה של האדם הפרגמטי והריאליסטי, זה שחושב על העלויות, לוחות זמנים ומתמקד בביצוע המשימה. זה החלק שאנחנו פחות טובים בו ואם אתם תוהים למה אתם יכולים לבדוק את ההסבר המשעשע על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה, את ההסבר המקצועי יותר – בקישור הזה, או את ההסבר האקדמי-נוירולוגי – בקישור הזה.
• הביקורת – בסוף מגיע הזה שמסתכל על הכל בצורה עקומה ומנסה לבדוק מה לא בסדר בה. הוא מחזיר את הפרוייקט לחולם, שמנסח חזון חדש ומעביר אותו לביצוע של המציאותי שמגיש תוצר חדש לביקורת וחוזר חלילה.

התהליך הזה נמשך עד שהזמן נגמר (מה שקורה הרבה לאנשים עם הפרעת קשב), או ברגע שלקול הביקורתי שלכם אין יותר מה להגיד. אבל… יש אנשים שהמבקר הפנימי שלהם פשוט לא יודע איך להפסיק. זו כבר בעיה, במיוחד כשאין לכם דד-ליין ושאתם אלו שקובעים את הלוז של עצמכם.

אבל!!! כשהגעתם למקום שבו אתם מתעסקים עם תיקונים שוליים, שלא באמת משנים משהו משמעותי בפרוייקט, או מתחילים לפקפק אם כדאי לכם בכלל להציג את הפרוייקט הזה למישהו – זה הזמן לשלוף את החותמת ולהבהיר לקול הפנימי, שתפקידו הסתיים והוא משוחרר. הפרוייקט תם והושלם וזהו.

זה בחר לו חותמת בצורה של ברווז גומי, שמלווה את הסרטונים שלו בסופם. כמו כן, אם תשימו לב – תוכלו לאתר עוד כמה יוטיוברים וותיקים שאימצו את השיטה ושמו את החותמת שלהם בסוף כל סרטון מאותה סיבה בדיוק ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Finishing ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים גם?

הנה הסבר עם הדגמה על איך עושים חותמת סיום ממחק ואיך משתמשים בה – תהנו!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של זה על אסוציאטיביות, דחיית סיפוקים ואורך חיים בריא – בקישור הזה

ואת הסרטון שלו על איך לרדוף אחרי האושר – בקישור הזה

The post חותמת הסיום, או – איך להשתיק את המבקר הפנימי כשהוא נהיה קטנוני מידי / zefrank1 appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זה מאוד נחמד, אבל…. לרוב האנשים זה לא ממש עובד.

הקטע הוא שהתנהגות אנושית היא דבר מאוד קשה לשינוי. לכן כשאנשים מקבלים החלטות דרמטיות כמו “להפסיק לעשן”, “להתחיל להתעמל”, “לשמור על סדר”, “לאכול בריא” וכו, הם נמנעים מלבצע את הדברים בפועל או לחלופין – משקיעים כמות גדולה מאוד של מאמץ בזמן קצר ואז… חוזרים להרגלים הקודמים.

אז מה כן אפשר לעשות?

בסרטון הזה גריי מציע לנו להימנע מהצבת מטרות ויעדים ספציפיים שנועדו לכישלון, ובמקום זאת – לבחור נושא מרכזי אחד שבו אנחנו רוצים להשקיע את המאמצים שלנו, להתפתח ולגדול. כלומר, אתם צריכים לחשוב למה אתם רוצים להקדיש את השנה הזו?

הנושא צריך להיות מאוד כללי ורחב.

• לדוגמה: “שנת הקריאה”, “שנת הבריאות” או “שנת החידושים”

זה אומנם מאוד לא מדוייק, אבל לפי גריי, במקרה הזה – הדיוק לא מועיל ואפילו מזיק. זאת משום שסביב יעד ספציפי שהוגדר כהצלחה – מרחפת כל הזמן האפשרות לכישלון, שבעיקר מלחיצה ומייאשת. לכן, אם אנחנו רוצים לשנות את ההתנהגות שלנו לכיוון של פיתוח עצמי – דווקא להגדרות הכלליות יותר, יש יתרון גדול מאוד.

איך זה עובד?

עכשיו נראה איך אפשר ליישם את הדבר הזה בפועל.

למשל, אם אתם לא נוהגים לקרוא ספרים ואתם רוצים להתחיל לקרוא ספר אחד כל שבוע – זה יכול להיות מאוד מאתגר, מלחיץ ומתסכל ולכן סביר שתזנחו את העניין במהרה. לעומת זאת אם תכריזו על “שנת הקריאה” – תוכלו ליצור מגמת עלייה מתמשכת בכמות הקריאה שלכם, גם אם זה לא יהיה ספר בשבוע, או אפילו פרק.

לפי גריי, המגמה שתיצרו תעזור לכם לכוון את ההתנהגות שלכם באופן הדרגתי למקום שאתם רוצים והאפקט יצטבר עם הזמן. המודעות לכך שאתם רוצים לקדם תחום מסוים בחיים שלכם, תעזור לכם לעשות את הבחירות הקטנות ברגעי האמת, בכל פעם שמזמן לכם לבחור כך או אחרת (וזה קורה בחיים לא פעם).

למשל – כשאתם תקועים בתור ותוהים מה לעשות כדי להעביר את הזמן, במקום להיכנס לאפליקציות הרגילות – אתם יכולים לפתוח ספר (אלקטרוני או מודפס) ולהעביר את הזמן בדרך הזו. זה כבר שינוי הרבה יותר הגיוני ובר ביצוע. לאורך זמן זה יבנה לכם הרגלים חדשים.

אחד ההרגלים שיוצרו עם הזמן הוא היכולת לשים לב להזדמנויות טובות לקידום הנושא שבחרתם. זאת משום שעם הזמן תתרגלו לחשוב עליו ולחפש דרכים לשלב אותו בתוך השגרה שלכם (במקום לשבור את השגרה כדי לקיים אותו).

הבחירה בנושא רחב וכללי גם מצמצמת את האפשרות להיכשל. למשל, אם אתם בשנת הקריאה ומהר מאוד הבנתם שקריאת ספרים היא לא בשבילכם. עדיין תוכלו לקדם את הנושא על ידי קריאת מאמרים או האזנה לספרי שמע. גם אם אתם משנים את הפרטים הספציפיים, את האמצעים או הכלים שבהם אתם משתמשים, אתם עדיין יכולים להתקדם בכיוון שבחרתם.

יותר מכך, לא חייבים לתת נושא לשנה שלמה, אפשר גם ללכת על תקופות זמן קצרות יותר כמו חודש או שבוע 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Your New Year’s Resolution Has Already Failed ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר של ג’סיקה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על המצפן הפנימי שלכם ומדוע חשוב להקשיב לו – בקישור הזה

The post למה אנחנו לא מצליחים לעמוד בכל הדברים שהחלטנו לעשות השנה? על הבעיה של מטרות ויעדים חגיגיים / CGP Grey appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אנחנו לא תמיד עושים מה שהתכוונות לעשות, משום שבין הכוונה לביצוע יש פער מאוד גדול…

אצל רוב האנשים אפשר לגשר על הפער הזה בעזרת מוטיבציה.

הכירו את “גשר המוטיבציה”

גשר המוטיבציה מאפשר לאנשים לחצות את הפער שבין הכוונה לביצוע.

הוא בנוי משלבים כמו “זה יועיל לקריירה שלי”, “זה יגרום למשפחה שלי להתגאות”, “הבטחתי לחבר’ה” וכו

גשר המוטיבציה לא חייב להיות מושלם, אם יש פערים קטנים, תוכלו לדלג עליהם בעזרת כוח רצון, משמעת עצמית וכו. כלומר, גם אם אין לכם את כל המוטיבציה, אם יש לכם מספיק ממנה – תוכלו להגיע בשלום לצד השני.

אבל כפי שראסל ברקלי טוען – הפרעת קשב היא סוג של הפרעה מוטיבציונית.

• הוא חוקר מוביל בתחום ואת כל הפוסטים שלו באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה

מה הכוונה בהפרעה מוטיבציונית?

הפרעה מוטיבציונית יוצרת מצב שבו כאשר יש משהו חשוב מאוד עבור שני אנשים, שאחד מהם עם הפרעת קשב והשני בלי – אותה רמת חשיבות, לא מספקת את אותו מספר של שלבים על גשר המוטיבציה של האדם עם הפרעת קשב. אין לנו פערים קטנים במוטיבציה, חסר לנו חצי גשר!

כתוצאה מכך קיומו של רצון עז והשקעה של מאמץ מרובה, לא בהכרח יספיקו כדי לאפשר לאדם עם הפרעת קשב לגשר על הפער בין התכוונות לביצוע. זה יכול להיות מאוד מבלבל ומתסכל עבור אנשים שלא רואים את כל השלבים החסרים בגשר המוטיבציה של אותו אדם. במצב כזה יהיה להם קשה להבין את הקושי והם עלולים להניח באופן שגוי שאותו אדם פשוט עצלן, שלא אכפת לו וכו’

זה יכול להיות עוד יותר מתסכל ומבלבל כאשר מדובר בגשר שאותו אדם הצליח לחצות בעבר. זה קורה משום שהפרעת קשב מאופיינת בתנודתיות רבה ורמת הביצוע משתנה ואינה אחידה.

המצב הזה גורם לאנשים עם הפרעת קשב, שרואים את האנשים מסביבם מצליחים לחצות את הגשרים שלהם, אבל לא יודעים שאצלם יש מספיק שלבים – לתהות את אותן תהיות ולהסיק את אותן מסקנות שגויות בקשר לעצמם. אם הם מצליחים – למה אני לא?

איך מתקנים את גשר המוטיבציה כשחסרים לנו שלבים?

ג’סיקה מציאה לנו כמה דרכים להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו

1. להבין מה מעורר מוטיבציה אצל אנשים עם הפרעת קשב ו… מה לא – אנשים עם הפרעת קשב מתקשים במשימות ארוכות, חזרתיות ומשעממות. מצד שני, דברים דחופים, חדשים או מעוררי עניין אישי יכולים לעורר מוטיבציה רבה אצל אנשים עם הפרעת קשב. ג’סיקה מדגישה שזו לא בחירה, זו הדרך שבה המוח שלנו עובד. את ההסבר שלה על משחקי מחשב והפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה.
2. אפשר להפוך משהו לדחוף – על ידי המתנה לרגע האחרון או על ידי קביעת תאריכי יעד מלאכותיים במועדים מוקדמים יותר. זו אסטרטגיה פחות מומלצת, משום שהיא יכולה לעבוד, אבל על חשבון הבריאות הרגשית והפיזית שלנו. תוכלו ללמוד על ההשפעות השליליות של מצבי מתח מתמשכים – בקישור הזה.
3. חידושים וריגושים – לנסות את אותם דברים בדרכים אחרות, או לנסות לגוון בין סוגים שונים של פעילויות.
4. עניין אישי – לקשר את הפעילות לתחומי העניין שלנו או לנסות לעשות את אותה הפעילות בצורה מעניינת יותר
5. חיזוקים חיוביים – להוסיף פרסים קצרי טווח להשלמת המשימה או לאורך שלבי ההתקדמות, כי כל דבר בטווח הארוך לא עובד אצלינו. הפרסים יכולים להיות חפצים פיזיים, אבל גם פעילויות, דברים סמליים כמו מדבקות או שבחים מילוליים מאנשים שחשובים לנו. האפשרות לקבל תגמול בטווח הקצר, יכולה להוסיף שלבים לגשר המוטיבציה שלנו במצבים שבהם הגמול ארוך הטווח נתפס כבלתי נגיש ולכן בלתי רלוונטי (שלאנשים עם הפרעת קשב, זה רוב המצבים שבהם התועלת צפויה להתממש רק בטווח הארוך)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD and Motivation ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה

ואת ההסבר על ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב – בקישור הזה

The post הפרעת קשב ומוטיבציה – הכירו את גשר המוטיבציה ו…. השלבים החסרים שלו / How to ADHD עם הסברים של חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מגיעה לקופה ולא מוצאת את ה- 200 שח שדחפתי לקייס של הפון, משלימה עם העובדה שאיבדתי את הכסף ומשלמת באשראי.

יוצאת מהסופר ופתאום שומעת צעקות מאחוריי – “גברת … גברת.. שכחת את השקיות..”

מתנצלת במבוכה וחוזרת לקחת את השקיות ויוצאת שוב מהסופר

ואז שוב שומעת צעקות מאחוריי – “גברת .. גברת.. מצאתי את ה- 200 ש”ח שלך זרוקים ליד הקופה..”

הו… אני מחייכת במבוכה תודה רבה לך קופאית נחמדה, ממש תודה!

מגיעה הביתה, פורקת את הקניות ורואה ששומדבר ממה שקניתי לא באמת חסר,

מוזר, ממש מוזר…

מורידה את הבגדים ומוצאת בכיס של הג’קט את הרשימה הנכונה שאיתה הייתי אמורה לעשות את הקניות

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסיפור על שעה טיפוסית בלי כדור – בקישור הזה

ואת הסיפור של ילד דיסלקט על חיים עם שגיאות כתיב בבית הספר – בקישור הזה

The post מה קורה כשהפרעת קשב הולכת איתך לסופר? / אווה פשינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

סקר זה נוצר בהמשך לסקר הקודם על תנאי סביבה קשים, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
הפעם, אנחנו רוצים לשמוע מכם מהו המצב, האירוע או תנאי הסביבה שהם עבורכם גן העדן, מנקודת המבט של הפרעת הקשב שלכם?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת.
• תוכלו לראות את התשובות של כולם, אבל רק אחרי שתצביעו בעצמכם 
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה).

אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 
הסבר על שימוש בתגובות באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לראות את ההסבר על דברים שכדאי להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post סקר קשב: תנאי סביבה משובחים appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחת הפגיעות המרכזיות של הפרעת היא בתפקודים הניהוליים, תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה. מכאן נובעים כל הקשיים בהתארגנות, עמידה בלוח זמנים, הוצאה לפועל של הפעולה המתוכננת וכו. בהתאם לכך, על ההורים של ילדים עם הפרעת קשב מוטלת האחריות לנהל את משק הבית, את חיי היום יום, את המערך הטיפולי, לסייע לילד בקשייו וליצור סביבה מסודרת ומאורגנת עבורו. אבל…. מה קורה כשלאחד ההורים או שניהם יש בעצמם קשיים בדיוק בתחומים האלו. כיצד הם יכולים לסייע לילדם במקומות שהם בעצמם זקוקים לסיוע?

רונית מדברת על הסוגייה הזו וגם על מצבם של בני המשפחה שאין להם הפרעת קשב, שבמקרים רבים נופל עליהם הנטל של ארגון בני הבית הבלתי מאורגנים. זה יכול להיות אחד ההורים, אבל… גם אחד מהאחים.

• תוכלו לקרוא את הסבר על קשיים בזוגיות עם אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
• ואת ההסבר על אחים גדולים וקטנים באותו בית ספר – בקישור הזה

כשמצרפים לכל החגיגה גם את המשפחה המורכבת, שלא בהכרח מגלה הבנה או לגיטימציה לקשיים – זה בכלל יכול להיות שמח…

ד”ר רונית פלוטניק מתארת במאמרה את כל המורכבות הזו, אך לא מסתפקת בכך ומציעה גם דרכים להתמודדות 🙂

נשמע מעניין?

את המאמר המלא של ד”ר רונית פלוטניק “משפחה בהפרעת קשב” תוכלו לקרוא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את הסיפור האישי של ליאת אברמוביץ על איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על האתגרים המיוחדים של נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post משפחה בהפרעת קשב / ד”ר רונית פלוטניק appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רגע רגע – אל תברחו, נעשה לכם את זה פשוט 😉

אז ככה, ההסבר שאני הולכת להציג לכם מתבסס על מאמר חדש חדש שמצאתי ממש לאחרונה:

Ott, T., & Nieder, A. (2019). Dopamine and cognitive control in prefrontal cortex. Trends in cognitive sciences.‏

המאמר מתאר את המעורבות של המוליך העצבי דופמין בכל השלבים העיקריים של התפקודים הניהוליים, כפי שהם באים לידי ביטוי בקליפת המוח הקדם-מצחית.

או בעברית:

• דופמין – אחד החומרים במוח שבעזרתו התאים של המוח יכולים להעביר מסרים אחד לשני (ככה אנחנו חושבים). זה חומר אחד מני רבים והוא מעניין אותנו במיוחד, כי התפקוד שלו נפגע בהפרעת קשב. לכן, כל מה שאני אגיד לכם בהמשך שהדופמין עושה, עובד פחות טוב במוח של אנשים עם הפרעת קשב 😉
• קליפת המוח הקדם-מצחית – חלק של המוח שנמצא ממש לפני המצח (מכאן שמו), הוא אחראי על יכולת החשיבה הגבוה של האדם. לחיות אחרות שבמוח שלהן החלק הזה פחות מפותח, הראש נגמר קצת מעל העיניים – לכן, תוכלו לראות שלכלבים וחתולים אין באמת מצח וגם… לא חשיבה גבוהה (דבר שכמובן לא מפחית מכבודם הפרוותי). כמו שמתואר במאמר, הדופמין מאוד חיוני לתפקוד התקין של קליפת המוח הקדם-מצחית ולכן כשהוא לא עובד טוב (מה שקורה בהפרעת קשב) אז גם לה יותר קשה לתפקד.
• תפקודים ניהוליים – היכולת של האדם לשלוט על ההתנהגות וההתנהלות של עצמו בהתאם למטרותיו. כלומר, זה מה שמאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו רוצים, מתי שאנחנו רוצים ואיך שאנחנו רוצים. היכולת הזו מבוססת על קליפת המוח הקדם-מצחית שכאמור תלויה בתפקוד של הדופמין ולכן – כן כן – כשהדופמין לא עובד טוב הוא פוגע בחלק במוח שאחראי על התפקודים הניהוליים שנוטים להתחרבש במצב הזה…..

הערה קטנה לפני שמתחילים

שימו לב שהמאמר מתייחס לפעילות של המוח באופן כללי והוא לא עוסק בהפרעת קשב באופן ספציפי.
למען הסר ספק – ההשלכות האפשריות על הפרעת קשב שמתוארות בפוסט הזה, הן מסקנות, הערות או תובנות אישיות שלי.

איך עובדת השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים?

את השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים אפשר לחלק לשלושה שלבים מרכזיים, שלדופמין יש חלק משמעותי בכל אחד מהם:

איתור המידע הרלוונטי – מהם הדברים החשובים שקורים מסביבנו?

כדי לנהל את עצמנו בעולם אנחנו קודם כל צריכים לדעת מה קורה מסביבנו, או יותר נכון מהם הדברים החשובים שקורים מסביבנו. לכן, השלב הראשון הוא סינון של המידע הרלוונטי. הדופמין משפיע באופן ישיר על המידע שמגיע לקליפת המוח הקדם-מצחית מהחושים. כשהוא עובד טוב הוא דואג לכך שרק הגירויים שרלוונטיים להתנהגות יגיעו לעיבוד. כשהוא לא עובד טוב אז הגירויים החשובים לא בהכרח יגיעו ואת מקומם עלולים לתפוס גירוים לא רלוונטיים.

הפקת משמעות, קבלת החלטות ותכנון התגובה

בשלב השני אנחנו צריכים להבין את המשמעות של המידע שקיבלנו ולהחליט מה לעשות עם זה. לצורך כך אנחנו צריכים לשלב את המידע החדש עם דברים שלמדנו בעבר. תהליך זה מתבסס על זיכרון העבודה שלנו. הוא מסוגל לשמר מידע חושי שהגיע מהסביבה, לעבד אותו בהתאם להקשר ולהשתמש בו כדי להנחות פעולה מכוונת מטרה. או במילים אחרות – הוא עוזר לנו להבין את המשמעות של מה שקורה מסביבנו ולהחליט כיצד כדאי לנו לפעול. תוכלו לקבל מידע נוסף על זיכרון העבודה – בקישור הזה.
בהקשר זה הדופמין הוא זה שמאפשר לקליפת המוח הקדם-מצחית לשמר את המידע החושי הרלוונטי בזיכרון העבודה, כך שיהיה ניתן לעבד אותו גם בהיעדר הגירוי החושי. למשל, זה מה שמאפשר לנו לחשוב על משפט שנאמר לנו אחרי שהדובר סיים את דבריו, כך שאנחנו לא יכולים עוד לשמוע את המילים, אלא רק להיזכר בהן. כדי לעבד את המידע לפי הקשר אנחנו צריכים גם לשלוף מידע קיים מהזיכרון לטווח ארוך. למשל, כדי להבין את המשפט אנחנו צריכים להשתמש באוצר המילים שלנו ובידע הכללי שרלוונטי לנושא השיחה. בהקשר הזה הדופמין הוא זה שמאפשר לשמר בזיכרון העבודה גם את המידע החדש וגם את המידע הישן כדי שנוכל להשוות ולתאם ביניהם. זה מאפשר לנו להבין את מה שמתרחש מסביבנו על סמך נסיון העבר.

על פי המאמר, בשלב הזה ישנה חשיבות רבה לאיזון בין יציבות לגמישות. היציבות נחוצה לשימור התנהגויות הסתגלותיות עבור המצב הנוכחי – כלומר, הדברים שכדאי לנו להמשיך לעשות עכשיו. מנגד, הגמישות נחוצה לצורך התאמה מחדש של ההתנהגות, כאשר חלים שיוניים בסביבה החיצונית או הפנימית של האדם. כלומר, הסתגלות למצבים חדשים. תגובה לשינוי חיצוני יכולה להיות משהו כמו לשים כובע על הראש, כשהולכים בחוץ בצהריי יום קיצי והסרתו לעת ערב עם רדת החמה. תגובה לשינוי פנימי יכולה להיות חיפוש מזון בשעת רעב והפסקת האכילה בשעת שובע. בהקשר הזה, הדופמין אחראי על ויסות של אופן הפעולה של קליפת המוח הקדם-מצחית בהתאם לנסיבות. כלומר, הוא זה שדואג שנשמור על הפעילות הרצויה כל עוד שהיא אכן רצויה ונחוצה, אבל… שגם נוכל להחליף אותה אם יהיה צורך בפעילות אחרת לאור שינוי בנסיבות.

הוצאה של התגובה מהכוח אל הפועל – ביצוע ויישום

אחרי שהבנו מה קורה והחלטנו מה אנחנו רוצים לעשות – אנחנו צריכים להעביר את הפקודה למערכת המוטורית (כלומר, השרירים) כדי להכין את הפעולה לביצוע. גם בהקשר הזה יש לדופמין תפקיד חשוב. הוא משפיע על היכולת של קליפת המוח הקדם-מצחית להוציא לפועל את התגובות הרצויות ולהימנע מביצוע של פעולות לא רצויות.

ההשפעה הקיצונית של רמת העניין והמוטיבציה על התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב

על פי המאמר, רמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית עולה בתגובה לגירויים בולטים ולגירוים שרלוונטיים להתנהגות שלנו (אחסוך לכם את התיאור של התהליך הנוירולוגי המורכב, אבל מי שרוצה יכול לקרוא את ההסבר המלא במאמר). התופעה הזו מתרחשת גם אצל אנשים עם הפרעת קשב וגם אצל אנשים בלי הפרעת קשב. ההבדל הוא ברמת הבסיס. לאנשים בלי הפרעת קשב יש רמת דופמין תקינה בקליפת המוח הקדם-מצחית ולכן התפקודים הניהוליים שלהם סבבה. אם רמת הדופמין עולה אז הם עוד יכולים להשתפר, אבל ההבדל הוא בין טוב לטוב מאוד (כלומר, בהחלט נחמד אבל לא מאוד דרמטי). אגב, אם רמת הדופמין עולה מידי זה כבר עלול להוריד את התפקוד, אבל זה סיפור למאמר אחר 😉

לעומת אנשים נוירוטיפיקליים (ללא הפרעת קשב), אצל אנשים עם הפרעת קשב רמת הבסיס של הדופמין נמוכה, מה שכאמור פוגע מאוד בתפקודים הניהוליים. לכן במקרה הזה ההבדל יכול להיות בין “לא עובד” ל”עובד”, או בין “עובד בקושי” ל”עובד טוב”. כלומר, עבור אנשים עם הפרעת קשב העלייה ברמת הדופמין יכולה לגרום לשינוי משמעותי ביכולת התפקוד והניהול העצמי.

לא סתם אנחנו אוהבים להתעסק עם דברים מעניינים שחשובים לנו – ככל שרמת הדופמין בקליפת המוח הקדם-מצחית גבוהה יותר, כך גם התפקודים הניהוליים שלנו עובדים טוב יותר ואז אנחנו יכולים לפעול טוב יותר כדי לקדם את המטרות האישיות שלנו. כלומר, המוטיבציה והסקרנות שלנו מאפשרות לגירויים שקשורים עליהן לגרום למוח שלנו לעבוד יותר טוב. בעקבות זאת קורה דבר נפלא – אנחנו יכולים להתעסק עם אותם גירויים בצורה יותר יעילה בהשוואה לגירויים משעממים שלא מסקרנים או מעניינים אותנו. זאת משום שגירויים מהסוג השני, לא גורמים לאותה עלייה בדופמין שמשפרת את התפקודים הניהוליים שלנו.

אגב, ייתכן מאוד שהמודעות לעצם השינוי ביכולת התפקוד מהווה גירוי מעניין וחשוב בפני עצמה ולכן היא גורמת לעלייה נוספת בדופמין – מה שיכול לגרום למעגל חיובי יפה. אבל… זו כבר השערה שלי שלא קשורה למאמר. מה שבטוח הוא שהמשמעות הסובייקטיבית של הגירויים שמסביבנו יכולה להשפיע באופן דרמטי על יכולת התפקוד שלנו. לכן, העובדה שמישהו יכול להתעסק שעות עם משהו שמעניין אותו או שאכפת לו ממנו מאוד – לא שוללת את קיומה של הפרעת קשב אצל אותו אדם. לעומת זאת, הפער בין היכולת להתרכז בדברים מעניינים וחשובים לבין היכולת להתרכז בדברים משעממים שאין להם חשיבות אישית – הוא המאפיין בולט של הפרעת קשב, שהנוכחות של מעלה חשד שאפשר לאמת או לשלול דרך אבחון מקצועי מלא (את ההנחיות של משרד הבריאות תוכלו למצוא – בקישור הזה).

אחת הדוגמאות הנפוצות לתופעה זו, הוא התגובה של אנשים עם הפרעת קשב למשחקי מחשב. תוכלו לשמוע אל ההסבר של ג’סיקה על התופעה הזו – בקישור הזה.

קטיעה של חוטי המחשבה

הדופמין הוא זה שמסייע לקליפת המוח הקדם-מצחית לשמר את החלקים הרלוונטים של המידע החיצוני והפנימי כדי שיהיה אפשר לעבד אותם, להבין מה קורה סביבנו ולהחליט מה אנחנו רוצים לעשות בנדון. לכן, כשהוא לא עובד חלקים מאותו מידע עלולים להתפוגג לפני שנספיק לעבד אותם. כך אנו יכולים לשכוח משהו שאמרו לנו או שראינו רק לפני רגע, או את מה שהוא הזכיר לנו ומה שרצינו לעשות בעקבותיו.

אז אם קפצה לכם בטלפון תזכורת שלחבר טוב שלכם יש יומולדת, התחלתם לחשוב מה אתם רוצים לקנות לו במתנה, כמה כסף יש לכם ואיפה אפשר למצוא דברים שישמחו אותו – ייתכן שפתאום תשכחו מה בכלל רציתם ולמה אתם מחפשים עכשיו בגוגל את שעות הפעילות של החנויות בקניון הסמוך. אם בזמן הזה תופס את תשומת לכם משהו חשוב או מעניין אחר, סביר להניח שהוא יתפוס את מקומן של המחשבות הקודמות בזיכרון העבודה ואין לדעת מתי תזכרו שוב שמאוד רציתם לקנות לחבר שלכם מתנה…..

זו הסיבה לכך שמצד אחד תזכורות ורשימות יכולות מאוד לעזור – הרי אם תקפוץ שוב תזכורת זה ירענן את זיכרונכם, אבל… גם מסביר את היעילות המוגבלת שלהן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בין התזכורת לבין העשייה יכולות להיות נפילות ברמת הדופמין שיקטעו את רצף המחשבה וימנעו את התכנון וההוצאה לפועל של הפעילות הרצויה.  להוספה של תזכורות ורשימות נוספות גם יכולה להיות השפעה דו כיוונית. עד גבול מסויים זה יכול מאוד לעזור, אבל מעבר לו זה עלול לעצבן (ואז להוביל להתעלמות מכל התזכורות או מחיקה שלהן) ו… תזכורת על דבר אחד, עלולה לקטוע את חוט המחשבה בנוגע לדבר הקודם. כי אם באמצע המחשבה על מתנת היומולדת תקפוץ התזכורת לשלם את חשבון החשמל – זו יכולה להיות בעיה 😉

בנוסף, משום שהכנת רשימות ותזמון תזכורות יכולים להיות תהליך מאוד מייגע עבור אנשים עם פגיעה בתפקודים הניהוליים, צריך להיזהר שלא נקדיש את כל האנרגיה ליצירת הרשימות אבל נהיה עייפים מידי כדי לבצע אותן. זה גם יכול לקחת לנו הרבה זמן ולא להשאיר מספיק זמן לביצוע, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.

בקיצור – אנשים עם הפרעת קשב יכולים בהחלט להיעזר רבות ברשימות ותזכורות, אבל!!!!! לא כדאי לסמוך עליהן כמנגנון חסין לתקלות וכדאי להכין גם תכנית גיבוי ולפתח אסטרטגיות התמודדות חלופיות. כמו כן, חשוב לשמור על מידתיות (מה שגם קשה לאנשים עם הפרעת קשב כי יש לנו בעיות בוויסות) ולהשתדל ככל הניתן למצוא את האיזון בין המשאבים המושקעים בהכנת הרשימות והתזכורות לבין המשאבים הנחוצים ליישום שלהן. בקשר לכמות התזכורות צריך למצוא את התדירות האופטימלית שמצד אחד תעזור לנו לזכור את הדברים החשובים, אבל מצד שני, שגם לא תפריע לביצוע שלהם או תציק מדי במהלך היום. זה מאוד מורכב כי כל אחד זקוק לתדירות שונה וזה גם יכול להשתנות לפני סוג הפעילות, ההעדפות האישיות ורמת הקשב שלנו באותו היום (שנותה להשתנות כי חלק מהמאפיינים של הפרעת קשב זה חוסר יציבות קוגניטיבית).

כמו שאתם רואים ההתאמה של אופן השימוש ברשימות ותזכורות לאנשים עם הפרעת קשב זה לא דבר פשוט. זה מסתבך עוד יותר כשלוקחים בחשבון שלאותם אנשים יש קשיים בדיוק בכישורים שמאפשרים בנייה והתאמה של מערך מהסוג הזה. זה המקום להיעזר באנשים מקצוע לרכישת אסטרטגיות וכלים לניהול זמן והתארגנות. למען הסר ספק, בהחלט ייתכן שלמרות כל הטיפולים קשיי ההתארגנות ימשיכו ללוות אנשים עם הפרעת קשב לאורך כל חייהם (הרי מדובר במצב כרוני), אבל בהחלט ניתן לשפר באופן משמעותי את התפקוד ויכולת ההתמודדות בהשוואה לרמת הבסיס ועל ידי כך לשפר באופן משמעותי את הישגים האישיים ואת איכות החיים 🙂

וויסות והתאמה לנסיבות משתנות

על פי המאמר, הדופמין אחראי על יצירת איזון בין רמת היציבות לרמת הגמישות של המערכת. כדי שנוכל לשמר את ההתנהגות הנחוצה למצב מסויים כל עוד שהוא נמשך, ולשנות אותה אם יהיה צורך כאשר מתרחש שינוי בנסיבות. כשהדופמין לא עובד טוב הפעילות של קליפת המוח הקדם-מצחית לא בהכרח תהיה מותאמת לתנאי הסביבה. קשיי הוויסות האלו יכולים לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים קיצוניות:

1. קושי להתמיד בפעילות רצויה עבור מצב מסויים כל עוד שהוא ממשיך להתקיים – למשל, להקשיב למורה/מרצה/בוס/חבר עד שיסיימו לדבר, להמשיך לקרוא עד סוף הקטע, להמשיך לרחוץ את הכלים עד שהכיור יהיה נקי וכו’. זה מאוד מובן כשמדובר בפעולות פחות אטרקטיביות, אבל לאנשים עם הפרעת קשב זה יכול להיות גם בזמן ביצוע פעולות מהנות כמו צפייה בסרט ארוך, או כל פעילות פנאי אחרת שהאדם בחר לעסוק בה מרצונו ולא מתוך צורך או דרישה חיצונית. פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו חושבים או עוסקים בדברים אחרים. לפעמים גם בלי לשים לב שעשינו את השינוי.
2. קושי להפסיק את הפעילות הנוכחית כשנדרשת פעולה שונה – למשל, לסגור את הטלוויזיה כשמתחילים להיות עייפים, כדי להתארגן לישון בזמן. זה יכול להיות גם לא לקום לשרותים כשנמצאים עמוק עמוק בתוך משחק מחשב או ספר טוב. ההיפר-פוקוס המפורסם נופל גם הוא לקטגוריה הזו. נהוג להתייחס אליו כאל אחד ה”יתרונות” של הפרעת קשב משום שכשאנשים עם הפרעת קשב נכנסים למצב הזה הם יכולים לגייס משאבי ריכוז מרשימים לאורך זמן לפעילות הנוכחית שלהם. אבל…. ברקלי רואה את זה דווקא כבעיה משתי סיבות. הראשונה היא שלאנשים עם הפרעת קשב אין שליטה על הכניסה למצב של היפר פוקוס. זה משהו שקורה בלי ששמים לב ולא בעקבות החלטה מודעת להפעיל ריכוז יתר בדבר מסויים. הסיבה השנייה היא שההיפר-פוקוס אינו הסתגלותי משום שהוא מונע מהאדם להגיב לנסיבות משתנות – כלומר, יש פה עודף של יציבות וחוסר גמישות בהתאמת הפעולה למצב. כך קורה שאנשים עם הפרעת קשב שנמצאים במצב של היפר-פוקוס נוטים להזניח את התחזוקה העצמית שלהם כשהם שרויים במצב זה ולא יצליחו לעצור כדי ללכת לאכול, לשתות, להתפנות או לנוח. מצב ההיפר-פוקוס יוצר ניתוק כל כך גדול מכל מה שלא קשור לפעילות הנוכחית עד שאנשים נמצאים במצב הזה לא ישימו לב אם מישהו אחר קורא להם או מדבר איתם והם גם עלולים שלא לשים לב לגירויים סביבתיים שחיוניים להישרדות כמו ריח של עשן או גז. כמו כן, במצב ההיפר פוקוס אין מודעות לזמן שחולף ומעבר לקושי להתנתק מהפעילות הנוכחית, אותו אדם גם לא בהכרח ישים לב שעכשיו הוא צריך להתארגן ולצאת לקראת מחויבויות אחרות שיש לו באותו היום – לימודים, עבודה, פגישות וכו’. את ההסבר של ברקלי על השליטה על ההתנהגות תוכלו לראות – בקישור הזה.

אבל כן/לא התכוונתי!

כאמור, דופמין מעורב גם בהוצאה של הפעולה הנבחרת אל הפועל. כלומר, גם אם הצלחנו לאתר את המידע הרלוונטי, לשמר אותו מספיק זמן כדי לעבד, להחליט מה אנחנו רוצים לעשות ואיך כדי לעשות את זה – הדברים עדיין יכולים לקרות ברמת הביצוע.

כשהדופמין לא עובד טוב יהיה לנו קשה ליישם את המסקנות שלנו ולממש את המטרות שלנו. נתכנן ונתכוון לעשות משהו, אבל… הוא לא בהכרח יצא אל הפועל ובמקומו אולי יצא משהו אחר שבכלל לא רצינו לעשות.

לכן חשוב מאוד להבין שהרבה פעמים הבעיה של אנשים עם הפרעת קשב היא לא בידע, או בהבנה אלא ברמת הביצוע. זה נכון לגבי תלמידים שמכירים את כללי ההתנהגות בכיתה ומודעים להשלכות של הפרתם, אך לא מצליחים להימנע מכך. זה נכון לגבי מבוגרים שיודעים טוב מאוד מה יעצבן את הבוס/הלקוח/הקולגה ולא מצליחים להימנע מכך, למרות שהם מעוניינים בשמירה על יחסים טובים. כמו כן, זה נכון לא רק לגבי יכולת ההימנעות מפעולות לא רצויות אלא גם לגבי היכולת לבצע את הפעולות הרצויות – להגיע בזמן, לזכור את הזה שהבטחנו להביא, לזכור להוציא אותו מהתיק בזמן הנכון אם הבאנו, לשים לב שלמזכירה יש חולצה חדשה כדי לזרוק מילה טובה וכו’

משום שאנחנו יכולים גם לפספס דברים ברמת הקלט וגם לא לעבד כמו שצריך את מה שכן קלטנו – חשוב לוודא בכל מקרה לגופו איפה הייתה הבעיה. לא להניח מראש חוסר ידיעה או הבנה, אבל גם לא להניח מראש שהייתה מודעות מלאה למצב. אחד הדברים שיכולים לעזור לנו להבדיל הוא לשים לב האם מדובר במצב חדש או שגרתי. במצבים חוזרים, בהיעדר בעיה קוגניטיבית אחרת רוב הסיכויים שהבן אדם כבר מודע למצב, אבל מתקשה ליישם את ההתנהגות הרצוייה. לעומת זאת, במצבים חדשים יש סיכוי גדול יותר שמשהו בהבנת הסיטואציה התפקשש. כמובן שאין הפרדה מלאה, גם במצבים חוזרים יכולה להיות אי הבנה וגם במצבים חדשים יכולה להיות הבנה מלאה. כמו כן, בהחלט ייתכן שאותו אדם גם לא הבין נכון וגם התקשה לבצע את מה שתכנן. זה מורכב.

איך מתמודדים עם זה?

קודם כל זה המקום להזכיר לכולם שהאבחון לא נועד רק בשביל “לקבל התאמות” אלא בשביל לקבל מידע. האבחון נועד למפות את תפקודי הקשב ואת האופן שבו הם באים לידי ביטוי בתפקוד של האדם. תוצאות האבחון יכולות במקרים מסויימים להגיד אם לאדם מסויים יש נטייה לקושי ספציפי באחד מהשלבים שתיארנו קודם, בהשוואה לשלבים האחרים של תהליך השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים. זה יכול להיות מאוד חשוב ליעילות של התוכנית הטיפולית. כמובן שקושי אחד לא בהכרח סותר קושי בשלבים אחרים של תהליך השליטה הקוגניטבי ושהקשיים יכולים להשתנות לפי הסיטואציה. כאמור, זה מורכב.

כאן נכנס לתמונה המערך הטיפולי – זה המקום של אנשי המקצוע לנתח את המקרה על סמך תוצאות האבחון והדיווחים של האדם עצמו, לבנות תכנית עבודה ראשונית. לאחר מכך הצוות המקצועי צריך גם לעקוב אחריה באופן תקופתי כדי לוודא שהיא יעילה ואם לא לשבור את הראש ולחשוב אילו שינויים כדי לעשות בה. תוכלו למצוא מידע נוסף על אפשרויות טיפוליות – בקישור הזה.

בעוד שהמערך הספציפי ודרכי העבודה יכולים להשתנות מאוד בהתאם למקרה, ישנם מספר קווים משותפים לטיפול באנשים עם הפרעת קשב. באופן כללי, הטיפול נועד להגברת המודעות של האדם לנקודות התורפה שלו, כדי שידע ממה להיזהר והיכן כדאי לרכז את המאמצים. כמו כן, הוא נועד לתת כלים ואסטרטגיות להתמודדות, כדי לצמצם את הפגיעה של התסמינים בתפקוד וברמת החיים. הטיפול כולל גם מתן מידע אודות ההפרעה, כדי להפריד את התסמינים מהדימוי העצמי ולאפשר לאדם להבין יותר טוב מה קורה בתוך המוח של עצמו.

אחד המרכיבים החשובים בטיפול הוא בנייה של מיומנויות לסנגור עצמי מול הסביבה. הסנגור העצמי נשען על הידע הכללי אודות הפרעת קשב, כמו גם על הידע אודות הביטויים והמאפיינים האישיים בכל מקרה לגופו. הוא כולל בין היתר: פיתוח כישורים חברתיים, אסרטיביות וכו’.

כאשר מדובר בילד, חלק מהתהליך מתבצע באמצעות ההורים ולכן הדרכת ההורים מאוד חשובה. כמו כן, כמובן שיש להתאים את התכנים והכלים, לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפעילות המורכבת של  הדופמין במוח – בקישור הזה

ואת ההסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

The post דופמין, השליטה הקוגניטיבית של התפקודים הניהוליים וקליפת המוח הקדם-מצחית / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לכן, הפעם אני רוצה לשאול אתכם – מהו המצב, האירוע או תנאי הסביבה שהם עבורכם הגיהנום, מנקודת המבט של הפרעת הקשב שלכם?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת.
• תוכלו לראות את התשובות של כולם, אבל רק אחרי שתצביעו בעצמכם 
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה).

אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 
הסבר על שימוש בתגובות באתר תוכלו למצוא – בקישור הזה

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לראות את הסרטון על 10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD מבינים – בקישור הזה

The post סקר קשב: תנאי סביבה קשים – מה יכול לחרפן את הפרעת הקשב שלכם? appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מה היה לנו עד עכשיו?

בפרקים הראשונים של הסדרה, דיברנו על:

• ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב – בקישור הזה
• איתור המקור לקשיי קשב – בקישור הזה
• ההבדל בין ADD ל- ADHD – בקישור הזה
• ADHD וכל השמות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועכשיו הגיע הזמן לנושא חדש – זיכרון, קשב וכל מה שקורה ביניהם

זהו הסרטון השלישי בנושא ואם לא ראיתם את הקודמים, אז אתם יכולים להשלים אותם עכשיו:

• את הסרטון הראשון שמציג את תהליך קידוד המידע במוח האנושי ומנגנוני הזיכרון השונים תוכלו למצוא – בקישור הזה
• את הסרטון השני שעוסק בזיכרון לטווח קצר, ארון הבגדים ומגבלת עיבוד המידע, תוכלו למצוא – בקישור הזה

היום נדבר על המשאבים הנחוצים לצורך עיבוד מידע

כדי להכניס את כל המידע שאנחנו קולטים לזיכרון לטווח הארוך, אנחנו צריכים להשקיע שני דברים:

1. זמן
2. אנרגיה

הבעיה היא שלא תמיד הם עומדים לרשותנו….

במהלך הסרטון נראה מה קורה כשהם נגמרים, ומדוע דווקא המנוחה מאפשרת לנו ללמוד יותר טוב.

או במילים אחרות – למה צריך לנפוש כדי לחשוב?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לתקתק פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post קשב בחן – זיכרון קשב וכל מה שביניהם (חלק 3): לנפוש כדי לחשוב – עיבוד מידע, זמן ואנרגיה / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מדובר בסט תרגילים קצר שכל אחד מהם אורך מספר שניות עד דקות בודדות – ניסיתי אותם ואכן ניתן להרגיש את ההבדל מייד אחרי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 3 Posture Killing Habits (And How To Fix Them) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק איך אפשר לשדרג את הכיסא שלכם עם מקפצה לרגליים – בקישור הזה

ואם כבר אנחנו בענייני בריאות, בואו נדבר קצת על תזונה – בקישור הזה

The post המחשב והטלפון גורמים לנו לשבת עקום – איך אפשר לתקן את היציבה שלנו? / Charisma on Command appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה הוא מדבר על קווי עלילה של סיפורים שונים והבאתי אותו לכם מכמה סיבות.

קודם כל אני חושבת שהוא מעניין ומשעשע ביותר ואני מכווה שתיהנו.

בנוסף, הרבה אנשים עם הפרעת קשב עוסקים בתחום היצירה בכלל והכתיבה בפרט. לכן זה יכול להיות שימושי לחלק מכם גם ברמה הפרקטית.

ולסיום, יש לו מסר ממש יפה וחשוב לחיים – אז כדאי לשמוע ^_^

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Kurt Vonnegut, Shape of Stories ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על אמנות והכללים לחיים טובים ויצירתיים על פי קוריטה קנט – בקישור הזה

ואת ההסבר על למה חשוב ואיך אפשר לרדוף אחרי האושר הזה – בקישור הזה

The post קווי עלילה של סיפורים שונים ו… מחשבות על החיים / קורט וונגוט appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה היא מספרת לנו על דברים שהיא הייתה רוצה שיגידו לה בקשר ליחסים בין אישיים במיוחד על דגלים אדומים שקשה לראות.

כשאנשים מתנהגים בצורה מגעילה ובולטת, מאוד קל לזהות את הבעייתיות שלהם – שם יש דגלים אדומים בולטים. הבעיות הברורות האלו בולטות עוד יותר כשמדובר באנשים שלא קרובים אלינו, או באנשים שאנחנו לא מחבבים. אבל… לא תמיד זה ככה.

מה קורה כשמישהו שאנחנו מעריכים ומחבבים מתנהג אלינו בצורה לא יפה?

פה מתחילה הבעיה… זה מאוד קל למצוא הסברים הגיוניים לסימני אזהרה ודגלים אדומים במערכת יחסים מסוימת כאשר הדעה שלכם על אותו אדם היא חיובית. הוא הרי בטח לא התכוון לזה – נכון? הוא היה רעב/עייף/עצבני באותו היום וכו….

אבל, חשוב לזכור עצם העובדה שאתם מחבבים מישהו וישיש לכם היסטוריה משותפת לא אומרת שהבעיות שאתם מרגישים אינן קיימות או שההתנהגות הלא ראויה שלו כלפיכם מוצדקת, זה רק יותר מסובך כי זה קורה במסגרת מערכת יחסים שעד כה חשבתם עליה כטובה.

זו הסיבה שקשה מאוד לזהות מערכות יחסים רעילות. הרבה אנשים חושבים שהם היו מזהים בקלות מצבים שבהם אנשים אחרים מנסים להפעיל נגדם כל מיני מניפולציות – אבל זה לא כזה פשוט. זאת משום שמניפילציה רגשית לא מתרחשת באירוע דרמטי בולט וברור, אלא נבנית לאורך זמן על ידי הצטברות של אינטראקציות קטנות שלא בהכרח מעוררות חשד בפני עצמן. ג’יידן נותנת כמה דוגמאות לכך בסרטון.

היא מציינת שמערכות יחסים נצלניות הן תופעה שכיחה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב, אנחנו פשוט לא מזהים אותן ככאלו. אחד הסיבות לכך היא מניפולציות שונות כגון סחיטה רגשית ובעיקר מצבים שבהם הצד שני מפיל עלינו את האחריות לבריאותו הנפשית. אבל…. מה שהכי חשוב לזכור זה שאתם לא אחראים לאושר של מישהו אחר!!!!

אם אדם שקרוב ללבכם נמצא במקום קשה, עדיף להפנות אותו לאיש מקצוע כדי שיוכל לקבל מענה הולם לבעיות שהוא מתמודד איתם. קשיים ובעיות רגשיות לא מצדיקים התנהגות לא ראוייה כלפי הזולת. כל אחד מתמודד עם הבעיות שלו מול החיים. אתם יכולים להחליט אם ובאיזה בעיות אתם רוצים לעזור לאנשים אחרים, אבל… על תתנו להם להפיל עליכם את האחריות לפתרון הבעיות שלהם בניגוד לרצונכם.

כל אדם אחראי על עצמו ועל בריאות הפיזות, המנטאלית והנפשית. אם מישהו אחר גורם לכם להזניח את המחוייבות שלכם כלפי עצמכם זו בעייה – כי אז מי יטפל בכם?

התשובה היא אף אחד – כי זו האחריות שלכם.

ג’יידן ממליצה להתחיל בתקשורת בריאה, כי יכול להיות שהצד השני לא מודע להשלכות של המעשים שלו עליכם. אם הצד השני לוקח אחריות על מעשיו ונוקט בצעדים לשיפור המצב – הרווחתם!

כדי לדעת איך להתנצל כמו שצריך ואיך לזהות התנצלות בריאה, תראו את ההסבר – בקישור הזה.

אבל… אם הם תוקפים בחזרה אחרי ששפכתם את לבכם, מאשימים אותכם, עושים לכם יסורי מצפון וכו – זה רע. אלו דגלים אדומים.
לכן, אם הדברים לא משתנים אחרים שהבהרתם למישהו מה מפריע לכם, יכול להיות שהגיע הזמן לנתק את הקשר.

במקביל, אל תשכחו שגם אתם עלולים להיות לא בסדר לפעמים ותהיו קשובים כשאנשים אחרים מנסים להגיד לכם מה מפריע להם בהתנהגות שלכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Things about Relationships I wish someone told me about ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

The post דברים שכדאי לדעת על יחסים בין אישיים – על דגלים אדומים שקשה לראות / Jaiden Animations appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז יש לי חדשות בשבילכם, יש עוד המון דרכים לשרוף סיר ברמות אחרות לגמרי!

והרי לכם כמה דוגמאות:

1. האוכל רק נדבק למטה
2. האוכל נשרף למטה
3. כל האוכל קריספי
4. כל האוכל חום
5. עשן סביב הכיריים
6. עשן במטבח
7. עשן בכל הבית
8. סיר בלהבות
9. סיר בלהבות מכובה עם סיר מים רותחים שהיה בלהבה ליד אדים ועשן הסיר הבוער אחרי שכובה הורד מהכיריים ועבר לשולחן במטבח וחרך אותו.
גלאי עשן מצפצף איך מכבים את החרא הזה, לפני שאישתי תחזור.
אם אני אפתח את כל החלונות בבית יהיה ריח של עשן כשהיא תחזור?
מעניין אם היא תבחין ועיגול הגדול והחום על השולחן מטבח מתחת לאגרטל שפתאום לא נמצא במרכז השולחן.
אמא מה נשמע אפשר לבוא לישון אצל הלילה
אני מפחד צריך חיבוקי

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על כללי זהירות במטבח – בקישור הזה

ואת הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה

The post מגוון דרכים לשרוף סיר / אפי זקן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

היא כתבה 10 חוקים לתלמידים, למורים ולחיים

אני שמחה להציג לכם את הרשימה בתרגום חופשי. הוספתי לו (בסוגריים) כמה הערות קטנות שלי בהקשר של הפרעת קשב 😉

1. מצאו מקום שאתם בוטחים בו, ונסו לבטוח בו לזמן מה.
2. הנחיות כלליות לתלמידים
   • תוציאו מהמורים שלכם את כל מה שאתם יכולים
   • תוציאו מהעמיתים שלכם את כל מה שאתם יכולים
3. הנחיות כלליות למורים
   • תוציאו מהתלמידים שלכם את כל מה שאתם יכולים
4.  תתייחסו לכל דבר כאל ניסוי
5. חנכו את עצמכם לקבלת מרות ומשמעת עצמית (כן… בעייתי לקשב, אבל תקראו את ההמשך) – הכוונה היא למצוא מישהו חכם או פיקח ולבחור ללכת בעקבותיו.
6. לכו בעקבות המנהיג, שום דבר אינו טעות, אין ניצחונות או הפסדים, יש רק יצירה.
7. החוק היחיד הוא עבודה. אם תעבדו זה יוביל למשהו (שימו לב – בהפרעת קשב מאמץ רב יותר לא בהכרח יוביל לתוצר טוב יותר או לתוצר כלשהו, לכן במקרה שלנו צריך לוודא שלא נכנסים למצב של “פול גז בניוטרל”).
8. אל תנסו ליצור ולנתח באותו הזמן – אלו תהליכים שונים (עצה מצוינת במיוחד לקשב).
9. תהיו שמחים בכל פעם שאתם מסוגלים לכך. תיהנו מעצמכם, זה פחות “כבד” ממה שאתם חושבים”
10. אנחנו שוברים את כל החוקים, אפילו את החוקים שלנו.

קוריטה קנט צירפה לרשימה הזו גם כמה רמזים שימושיים:

• תמיד תהיו בסביבה
• תבואו או תלכו לכל דבר
• תמיד תלכו לכיתה
• תקראו כל דבר שאתם משיגים
• תסתכלו בסרטים בתשומת לב ולעתים קרובות
• תשמרו את הכל! זה יכול להיות שימושי אחר כך.

ולסיום – שבוע הבא צריכים להיות חוקים חדשים!

את הגרסה האנגלית של החוקים האלו תוכלו למצוא – בקישור הזה ובגרסה קצת שונה, גם – בקישור הזה.

נשמע מעניין?

בסרטון הבא, שרה מציגה את קורות החיים של קוריטה קנט, היצירות שלה והעבודה החינוכית שלה לאור החוקים האלו.

צפו בסרטון Art + Life Rules from a Nun ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הקשבה למצפן הפנימי – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך לרדוף אחרי האושר שלכם – בקישור הזה

The post אמנות והכללים לחיים טובים ויצירתיים על פי קוריטה קנט / The Art Assignment appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אבל… זה לא בהכרח דבר פשוט. למעשה אמנות זה קשה ויצירה היא דבר מאוד מאתגר.

את ההסבר על המיתוס של האמן המיוסר, תוכלו למצוא – בקישור הזה. שם דובר על החשיבות של הבריאות הנפשית לתהליך היצירה, עם זאת הועלה שם גם הנושא של שימוש ביצירה להתמודדות עם קשים רגשיים ו…. גם הנושא שעצם תהליך היצירה עצמו עלול לעורר קשיים רגשיים משמעותיים שצריך ללמוד להתמודד איתם.

הסרטון הזה מרחיב יותר על המשמעות של הנושא האחרון – הקושי הכרך בתהליך היצירה של אמנים וההיבטים הרגשיים סביב תהליך היצירה וסביב תהליך ההתפתחות האמנותית.

זה סרטון מאוד חשוב לכל מי ששוקל להתפתח בתחום בצורה מקצועית או לעסוק בו בצורה אינטנסיבית בשעות הפנאי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Art is Hard ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסרטון על פיתוח חוסן רגשי – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

The post אמנות זה קשה – האתגרים הרגשיים של תהליך היצירה / Mattias Pilhede appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אבל… זה ממשיך גם ליכולות מורכבות יותר כמו תפיסת זמן, תכנון לעתיד, דחיית סיפוקים, מודעות לאחר, תקשורת שפה וכו.

חוץ מהצורה המרתקת והיפה שבה הסרטון מציג את הדברים, כל הנושא של תודעה וניהול עצמי חשוב מאוד בהקשר של הפרעת קשב. בסרטון הזה מדברים על איך זה מתפתח, איך זה עובד ומה זה אמור לעשות. אם תרצו ללמוד יותר על הנושא של תפקודים ניהוליים ועל מה שקורה כשזה לא עובד, כדאי לכם לבדוק את הסרטון של ברקלי – בקישור הזה.

בינתיים ממליצה לכם להתרשם מהאופן שבו כל העסק הזה התפתח, ממצב אמבה ועד שליח הפיצה שלכם 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Origin of Consciousness – How Unaware Things Became Aware ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על התפתחות קוגניטיבית – בקישור הזה

ואת ההסבר על התודעה והכימיה של המוח – בקישור הזה

The post תודעה – מה זה, איך זה התפתח, מה זה עושה ולמה זה חשוב? / Kurzgesagt – In a Nutshell appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז מה מאפיין משבר?

משבר מאופיין בקושי לראות תקווה, קושי להתמקד במציאת פתרונות, הרגשה של שבירת רציפויות החיים, הרגשה של איבוד שליטה וחוסר אונים.

איך נוכל לעזור לעצמנו במצבי משבר?

כשמקבלים טלפון מבית הספר בפעם הלא יודעת כמה שהילד הלך מכות, או משתולל, או חטף התקף זעם, ותחושת חוסר אונים וחוסר וודאות היא נוראית!
אבל, כמו שאנחנו יודעים, משברים טבעיים הם הכרחיים לצמיחה של אדם, כמו מעבר לגן, ואז לבית הספר, עזיבת הבית, מעבר דירה. כל מצב כזה הוא מיני משבר, טבעי והכרחי להתפתחותנו. המשברים הבלתי צפויים, אמנם, קשים יותר וחזקים יותר, אנחנו פחות בעלי כלים וידע כדי להתמודד איתם, ולכן נראה כי לא נצליח. אך, גם משברים כאלה יש בהם הזדמנות לצמיחה והתפתחות, גם אם אף אחד לא היה מבקש את זה מראש.

ידוע שלכל אדם פרשנות שונה למצב, וגם הדרך בה הוא מתמודד עם המצב היא שונה.
מדברים על 7 כיווני התמודדות מרכזיים שאנשים משתמשים בהם על מנת להתמודד עם המשבר. BASIC PH או, בתרגום לעברית, גשר מאח”ד.

ג – גופני. אנשים רבים זקוקים להפעלת הגוף על מנת להחזיר תחושת שליטה ובטחון. חלקם יעשו ספורט, חלקם יבנו משהו, יטיילו, ילכו לחוג פילאטיס, וכו. גם ילדנו הרבה פעמים זקוקים לפעילות גופנית – לא רק על מנת להוציא מרץ, אלא כדי להרגיש את חווית השליטה והחיבור לגוף, סיפוק מהצלחה בתחום הזה.

ש- שכל. מידע, זה כח עצום. אנשים יחקרו, יקראו, ילמדו, יחליפו מידע. מאמרים, הרצאות, קבוצות, הנחית הורים, קאוצ’ינג, קבוצות ואתרים ברשת – כל אלה באים לספק לך ידע על המצב ואף דרכי פעולה שטרם נחשפת אליהם. אנשים רבים מרגישים רגיעה כאשר יש בידם מידע רב, זה עוזר להם בהתמודדות מול חוסר אונים ונותן בסיס לחזרה לניהול חייהם.
על ילדים עם קשיים התנהגותיים יש אינספור חומר, הדרכות, טיפולים ומידע. שווה להיעזר בזה.

ר – רגש. בכי, כעס, אמפטיה, צחוק מוזר, דכאון, כל תגובה רגשית היא לא רק תוצאה של המצב, אלא גם כלי ריפוי. זה מרגיע אותך לבכות? תבכה. אתה חש עצבני? זה טבעי, ואפשר לומר את זה בקבלה והבנה. מרגיש אפיסת כוחות? זה בסדר לבלות במיטה יום שלם כדי לאסוף את הכוחות הדרושים להמשך התמודדות. לא להשתיק את התגובות הרגשיות, הן לגיטימיות והן עוזרות להמשיך הלאה.

מ – מוסיקה ואמנות. התחום הזה הוא בלתי נגמר. כתיבת שירים, שמיעת מוסיקה, ציור ופיסול, סרטים, צילום, ריקוד, תכשיטנות, נגרות, בישול. כל העולה על רוחכם. חלק מביעים דרכם את המשבר (כשבני חלה, כתבתי שנתיים סיפורים רק על ילדים חולים), ובשביל חלק זה הפוך, אחיזה בחלק הבריא והנורמטיבי של החיים, תחושת מסוגלות וסיפוק, ושוב עוזר מאוד לא להרגיש חסר אונים.

א – אמונה. לא משנה במה אתה מאמין, אדם יכול למצוא דרך חיבור וביטוי לאמונה שלו. אתן דגומה מיהדות: זה תפילה, תהילים, לימוד, הפרשת חלה, צדקה, שיעור, קריאת ספר. זה יכול להיות כל דבר שמחבר את האדם לאמונה ולמקור הרוחני. לא כל אדם מאמין פונה לאפיק זה של התמודדות בעת משבר, ולפעמים הפוך, אדם לא בוחן את אמונתו כן יחפש אותה בעת משבר.

ח – חברה. טוב, זה מה שאנחנו עושים פה. תחושה של לא לבד, תמיכה ממי שהיה במקום שלי ושרד, מקור לאמונה שיש בכוחנו להתגבר על המשבר, יצירה של קשרים ומעגלי שייכות חדשים אחרי שלפעמים הישנים מתרופפים בעקבות משבר. אם זה עוזר לכם, חשוב מאוד לזהות את מעגלי התמיכה שלכם.

ד – דמיון. לחלום, לדמיין, לעוף קדימה, לברוח קצת מהמציאות. אנחנו, הקש”רים, אלופים בלעופף, נכון?

אז שיהיה לכולנו בהצלחה ושנדע להתמודד היטב עם המשברים הבאים!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מה לעשות כשהכל לא בסדר ושאתם מרגישים נורא – בקישור הזה

ואיך לבנות שגרה של תחזוקה עצמית – בקישור הזה

The post על התמודדות עם ילדנו ועל גיוס כוחות להתמודדות עם משברים / אביטל בריסק appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קבלו את Meghan Trainor שמזכירה לנו שאפשר להרגיש יותר טוב כשרוקדים!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Meghan Trainor – Better When I’m Dancin’ ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם השיר על הסודות שכל העולם יכול לדעת – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה

The post ריקוד גורם לי להרגיש טוב יותר! / Meghan Trainor appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז….

למה אנחנו מסתבכים עם זה?

מצאתי מאמר שווה ואני רוצה לחלוק אותו אתכם!

אחרי הרבה חיפושים, אני שמחה להציג לכם את המאמר הכי רציני ומקיף שמצאתי על הפרעת קשב והפרעות אכילה:

Kaisari, P., Dourish, C. T., & Higgs, S. (2017). Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) and disordered eating behaviour: a systematic review and a framework for future research. Clinical psychology review, 53, 109-121.‏

תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

אז מה כתוב שם?

שלא סתם היה לי קשה למצוא מאמר בנושא 😉

מתברר שיש מחסור רציני במחקר בתחום, הם אספו את כל מה שמצאו אבל אמרו בעצמם שיש מעט מאוד מחקרים וגם שקשה להסיק מהם מסקנות גורפות. זאת משום שרבים מהם בעייתיים מבחינת מבנה המחקר – כמות נבדקים קטנה, היעדר קבוצת ביקורת וכו. בנוסף, יש גם בעיות עם חוסר אחידות בין ההגדרות והחלוקה לתת קבוצות במחקרים השונים. למשל, חלק התמקדו ממש בהפרעות אכילה במובן הקליני שלהן וחלק עסקו בדפוסי אכילה על כל הרצף (כולל דפוסי אכילה לא בריאים שלא מספיק חמורים כדי לענות לקריטריונים של אבחנה קלינית). חסרים גם מחקרים על ההשפעה של הטיפול התרופתי שיכולה להיות לרעה בעקבות הפגיעה בתחושת הרעב, או לטובה בעקבות העלייה ביכולת ההתארגנות, הניהול העצמי והשליטה העצמית. כלומר, כרגע  – חוץ מהשערות ברמה התאורטית, אי אפשר לדעת אם וכיצד הטיפול התרופתי להפרעת קשב משפיע על דפוסי האכילה.

זאת כנראה סקירת הספרות הראשונה שנעשתה בנושא. למי שלא מכיר, סקירות ספרות זו דרך מצויינת לקבל תמונת מצב אמינה ורחבה על ההתקדמות המחקרית בנושא מסויים. מה שהם עושים שם זה לקחת את כל המאמרים בנושא שהוגדר ומסננים אותם לפי קריטריונים מקצועיים שמפרטים במאמר באופן מפורש, ככה שאתם יכולים לדעת בדיוק מה נכנס לשם ומה לא. אתם יכולים גם להגיע למאמרים עצמם דרך רשימת המקורות בסוף. כלומר, יש כאן שקיפות מלאה. אחר כך הם עוברים על כל המאמרים ומחפשים דפוסים, סתירות וכל מה שיכול להיות מעניין. את כל זה הם מציגים בצורה מרוכזת וברורה – נחמד נכון?

הם אומרים בעצמם שכרגע יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל ומפרטים בדיוק מה ההמלצות שלהם למחקר המשך, כדי שנוכל להבין יותר טוב את התחום.

אז מה אפשר לדעת בינתיים?

נראה שהפרעת קשב מקושרת לדפוסי אכילה לא בריאים ולהפרעות אכילה, ברמה הסטטיסטית של קשר מתאמי. כלומר, הם נוטים לבוא ביחד כתחלואה נלוות.
אגב, אם הנושא של תחלואה נלוות להפרעת קשב מעניין אתכם, תוכלו לקרוא את הערך שכתבתי על זה בוויקיפדיה – בקישור הזה.
כבר עדכנתי שם את המאמר הזה על פי הפורמט שמקובל שם. בנוסף, תוכלו למצוא בערך מידע גם על דברים אחרים שנוטים לבוא יחד עם הפרעת קשב.

למרות הקשר המתאמי, חשוב לציין שלא נמצאו הוכחות לקשר סיבתי. כלומר, הפרעת קשב כנראה לא גורמת להפרעות אכילה, או לפחות לא באופן ישיר. עם זאת, היא בהחלט יכולה להוות גורם סיכון ולהגביר נטייה קיימת. לכן החוקרים המליצו לבדוק את דפוסי האכילה של אנשים עם הפרעת קשב, כחלק מתהליך האבחנה המבדלת והבנייה של המערך הטיפולי.

• תוכלו לקרוא את הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות – בקישור הזה
• ואם אתם מחפשים מידע על טיפול בהפרעת קשב, עומד לרשותכם דף מרוכז – בקישור הזה

כמובן שאכילה לא נכונה וחסכים תזונתיים יכולים לגרום לקשיי קשב, שיכולים בתורם להראות כמו הפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד.

• על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה
• ואם אתם רוצים לדעת כיצד לאתר את המקור המדוייק לקשיי קשב, תכלו לשמוע את ההסבר – בקישור הזה

שימו לב שבניגוד לדעה הרווחת, למרות שצריכה מרובה של סוכר אינה טובה לבריאות – היא לא גורמת להיפראקטיביות!

• תוכלו לשמוע את ההסבר של ג’סיקה בנושא – בקישור הזה
• והסבר יותר רפואי/מדעי – בקישור הזה

במילים אחרות, לא צריך לחשוש שסוכר יגרום להפרעת קשב או היפראקטיביות. לכן גם אין צורך למנוע סוכר מילדים או ממבוגרים בריאים, בהיעדר סיבה רפואית אחרת. כמו כן, אין טעם לנזוף בהורים על העובדה שהם מרשים לילדים שלהם לצרוך סוכר, כל עוד שזה נעשה בצורה מתונה.

ברוב המקרים הורים לילדים עם הפרעת קשב חוטפים מספיק על הראש ויש להם כבר מספיק עימותים עם הילדים שלהם – תעזרו להם לשמור את האנרגיות לדברים החשובים.

בלי שום קשר להפרעת קשב, צריכה מרובה של סוכר לא מומלצת לאף אחד, משום שהיא עלולה לעשות חורים בשיניים ונזקים בריאותיים אחרים. אם יש רגישות בריאותית כמו סכרת או מצבים אחרים – להתייעץ עם רופא. אם אתם מתקשים למתן את צריכת הסוכר שלכם או של ילדיכם – לכו לבדיקה כללית של רופא משפחה, כדי לוודא שזה לא נובע מבעיה רפואית שכדאי לדעת עליה ולייעוץ של תזונאית קלינית.

הודעה חשובה!

המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר. לכן:

• אם יש חשד לחסכים תזונתיים, צריך ללכת לרופא משפחה לבדיקה כללית ולתזונאית קלינית לצורך יעוץ ומעקב. אפשר לעשות מעקב גם על הגובה והמשקל דרך האחיות בקופה.
• אם הטיפול התרופתי להפרעת קשב גורם לירידה ברעב באופן שעלול לפוגע בתזונה, צריך לחזור לרופא המטפל כדי להתאים את התרופה ו/או את אופן הנטילה שלה. במקרה הזה כמובן שמומלץ גם להיות במעקב של רופא המשפחה ותזונאית קלינית במקביל להתאמה של התרופה וליידע אותם על התהליך.
• אם עולה חשד להפרעת אכילה, צריך לעשות אבחנה מבדלת ולבנות תכנית טיפולית מול אנשי המקצוע המתאימים.

איך התסמינים של הפרעת קשב עלולים לחרבש לנו את דפוסי האכילה?

החוקרים לא הסתפקו בקשר הכללי בין הפרעת קשב ובעיות באכילה. הם ניסו גם להבין כיצד התסמינים והמנגנונים השונים שעומדים בבסיס הפרעת קשב, קשורים לדפוסים שונים של אכילה לא בריאה ושל הפרעות אכילה.

על פי המאמר, אחד הממצאים הבולטים הוא שהאימפולסיביות של אנשים עם הפרעת קשב מקושרת לאכילת יתר ולהתקפי זלילה של בולימיה נרבוזה.
זה מאוד הגיוני כי אימפולסיביות מעצם מהותה היא פעולה אינסטנקטיבית שמתבצעת ללא הפעלה של שיקול דעת. זה נכון לכל סוג של פעילות ואין שום סיבה שאכילה תהיה יוצאת דופן.

החוקרים לא הבדילו פה בין אימפולסיביות לקשיי עכבה (אינהיביציה), שגם הם מאפיינים אנשים עם הפרעת קשב. קשיי עכבה באים לידי ביטוי בצורה דומה ויכולים לבוא ביחד עם אימפולסיביות או בנפרד. עם זאת, להבדיל מאימפולסיביות שבה לא מופעל שיקול דעת, במקרה של קשיי עכבה האדם מפעיל שיקול דעת, אך לא מצליח להימנע או להפסיק את הפעילות. תוכלו ללמוד עוד על קשיי עכבה ועל ההבדל בינם לבין אימפולסיביות בערך שכתבתי עליהם בוויקיפדיה – בקישור הזה.

אבל! לא סיימנו כאן – מי אמר קשיי קשב והתארגנות ולא קיבל?

החוקרים הגדילו לעשות ותיארו גם כיצד הקשיים שלנו בניהול עצמי יכולים להוביל לדפוסי אכילה לא בריאים. למשל, כשאנחנו ממש שקועים בפעילות כלשהי אנחנו עלולים לשכוח לאכול ולא לשים לב לאיתותים הפיזיולוגים שאנחנו מקבלים מהגוף שלנו. בנוסף, למי שלוקח תרופות עלולה להיות גם ירידה בתחושת הרעב (ללא שינוי של  הצורך של הגוף במזון). כך או כך, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו הרעב הולך ומצטבר. באופן זה הוא עלול להגיע לעוצמות יותר מידי גבוהות, עד שאנחנו שמים לב אליו או מתפנים לטפל בו. במצב זה כמובן שכיחה מאוד תופעת ריקון המקרר, ש… לא משקפת דפוס אכילה בריא במיוחד.

מה שפחות הוזכר במאמר זה גם קשיי ההתארגנות סביב הכנת האוכל. כמו למשל: קניות, בישול, סידור המטבח, הטכניקה המסתורית והבלתי ניתנת ליישום של שתיית משקה חם בעודו חם, שטיפת כלים וכו.
אבל, אל חשש! לזה כבר דאגה לנו ג’סיקה:

• תוכלו לראות את ההסבר שהיא קיבלה מהאנה הארט על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
  
• היא גם הגדילה לעשות ופרסמה סרטון חשוב מאוד מאוד על כללי בטיחות במטבח, שתוכלו למצוא – בקישור הזה

היפראקטיביות…. זהירות – זה מורכב

אנשים עם הפרעת קשב מהסוג ההיפר-אקטיבי נוטים לפעלתנות יתר שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כמו דיבור, חשיבה ו… תנועה.
על ההבדל בין הסוגים השונים של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה

לפני שנמשיך, חשוב לזכור שספורט ופעילות גופנית הם חלק חשוב מאורך חיים בריא – כשהם נעשים במידה. אבל!!!! גם דברים טובים יכולים לעשות נזק כשעושים אותם יותר מידי.

עיסוק אינטנסיבי מידי בפעילות גופנית מאומצת, יכול להיות מאפיין משותף הן של הסוג ההיפר-אקטיבי של הפרעת קשב והן של הפרעות אכילה מסויימות.
כמובן שבשני המקרים הגורמים והמטרות של הפעילות האינטנסיבית הן שונות לגמרי. בהפרעת קשב הגורם הוא נירולוגי והמטרה היא לתת פורקן לצורך בתנועה ו”לשחרר אנרגיות”, בנוסף במהלך העיסוק בספורט מופרשים בגוף הרבה חומרים שעושים טוב למוח ועוזרים לריכוז – כך שזה יכול להיות גם סוג של פיצוי על קשיי הריכוז של הפרעת קשב.
לעומת זאת, פעילות יתר אינטנסיבית בהקשר של הפרעת אכילה נובעת מגורם רגשי ומיועדת למטרה אחת בלבד שהיא ירידה במשקל.

שני הגורמים הללו לעיסוק יתר בפעילות פיזית, יכולים להעצים אחד את השני ולהקשות על האבחנה המבדלת. לכן, כמו שאמרו החוקרים – חשוב להיות מודעים לכך ולבדוק את האפשרות במהלך האבחון וההתאמה של הטיפול.

היבט נוסף הוא שעיסוק מרובה בפעילות ספורטיבית יכול להיות גם גורם מגן מפני השמנת יתר במקרים של אכילת יתר.

שזה טוב רע….

מצד אחד השמירה על משקל תקין מונעת את הבעיות הבריאותיות שעלולות להתלוות להשמנת יתר. זה כמובן טוב.
אבל… מצד שני, השמירה על משקל תקין עלולה להסתיר את הגילוי של דפוסי האכילה המופרזים ועל ידי כך למנוע את הטיפול בהם.
זה נכון במיוחד בקרב ילדים שנוטים להתרוצץ יותר בהשוואה למבוגרים. גם מבוגרים היפראקטיבים נוטים למתן את הפעילות המוטורית שלהם עם הגיל ולהציג אותה בצורה מעודנת יותר בהשוואה לגילאי הילדות. במקרים האלו, אם במהלך שנות הילדות התגבשו והשתרשו דפוסי אכילה מופרזים, כבר לא יהיה מספיק פיצוי תנועתי כדי לאזן את הצריכה הקלורית בגלאי הבגרות וההשמנה תתחיל לבוא לידי ביטוי. בשלב זה יהיה כבר הרבה יותר קשה לטפל ולשבור את ההרגלים הלא בריאים. לכן חשוב להיות מודעים לכך כבר בגיל מוקדם ולבדוק את דפוסי האכילה גם במצבים שבהם משקל הגוף תקין.

התמודדות עם החיים

המאמר הזכיר גם גורם משותף חשוב להפרעות קשב והפרעות אכילה שהוא – קושי בהתמודדות עם החיים ומשברים רגשיים.

הפרעת קשב נוטה לבוא עם הפרעות רגשיות. בנוסף, היא גם נוטה ליצור אותן במהלך ההתפתחות עקב חוויות חוזרות ונשנות של כישלון, תסכול ואינטראקציה שלילית עם הסביבה.
קשיים רגשיים יכולים להראות כמו הפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד. משום שהטיפול בכל אחד מהמקרים האלו שונה, אם עולה חשד למעורבות רגשית (ראשונית או משנית), יש לפנות לפסיכיאטר עבור אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי על פי צורך.

אם אתם רוצים להרחיב את הידע שלכם בנוגע לקשיים רגשיים, תוכלו לבדוק את הפוסטים – בקישור הזה.
ויש גם כמה פוסטים מומלצים במיוחד:

• תוכלו לשמוע הסבר על היחס בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה
• יש הסבר על דיכאון – בקישור הזה
• הסבר על הפרעות חרדה – בקישור הזה
• הסבר על OCD – בקישור הזה
• הסבר על קשיי ויסות רגשי של הפרעת קשב – בקישור הזה
• הסבר על התמודדות כללית עם מוצפות – בקישור הזה
• הסבר על התמודדות עם דחיינות וחרדה – בקישור הזה
• הסבר על שחיקה ועומס יתר – בקישור הזה
• הסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה
• הסבר על איך לדעת שאתם צריכים טיפול רגשי – בקישור הזה
• כדי שלא תרגישו לבד אתם יכולים לראות גם את הפאנל של כוכבי יוטיוב בנושא בריאות נפש  – בקישור הזה
• כדי שלא תרגשו צורך להסתיר, תקשיבו לשיר המעולה – בקישור הזה
• ושיר קטן ומקסים לסיום – בקישור הזה

בכל מקרה, בין עם הקושי הרגשי קיים בפני עצמו, נוצר בעקבות נסיבות החיים או התפתח כבעיה משנית של הפרעת קשב – הוא עלול ליצור נטייה לאכילה רגשית.
בהקשר זה חשוב לי לציין שכשמידי פעם אנחנו יורדים על חבילת שוקולד או קופסת גלידה זה בסדר, אבל כשזה מגיע בתדירות גדולה מידי או מתחיל להיכנס לחלק מהרגלי האכילה היומיים – יש לנו בעייה.

כלומר, צריך לשים לב למקרים שבהם האכילה הרגשית מתחילה לבוא לידי ביטוי באופן שעלול לפגוע בבריאות.
כאמור, במקרה כזה יש לבדוק את כל החשדות האפשריים מול המומחים המתאימים ולהתאים טיפול בהקדם האפשרי.

ויכול להיות שזה גם משהו אחר לגמרי

המאמר התמקד רק בהשפעות של הפרעת קשב על דפוסי אכילה, אבל חשוב לזכור שהפרעת קשב לא סותרת אף צרה אחרת והיא נוטה לצרף אליה כל מיני “חברים”.

יש המון המון המון דברים שיכולים להשפיע על דפוסי האכילה חוץ מהפרעת קשב והפרעת אכילה.

דוגמה נפוצה היא הנושא של קשיים בוויסות החושי. זה נכון במיוחד עבור רגישות יתר, שעלולה להוביל לסלידה ממרקמים מסויימים (למשל: הגרגרים של הקוטז’). זה בדרך כלל בא גם עם רתיעה כללית מדברים אחרים כמו תפרים ופתקים של בגדים. אם זה נשמע לכם מוכר, האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק ותוכלו לקרוא על זה עוד – בקישור הזה.

כדאי גם לבדוק מול רופא המשפחה רגישות למזונות מסויימים. כמו למשל: לקטוז (חלב) וגלוטן (צליאק). במקרים האלו חשוב מאוד ליידע את כל הרופאים, כי ההרבה מהכדורים מכילים לקטוז או גלוטן כחלק מהחומרים הלא פעילים של התרופה או כחלק מהעטיפה שלה. זה נכון לגבי כדורים באופן כללי ולא רק בהקשר של התרופות להפרעת קשב. בכל תרופה כדאי לבדוק את העלון לצרכן, מופיעים שם החומרים הלא פעילים ולכל תרופה יש “התוויות נגד” – כלומר, פירוט של מצבים רפואיים שבהם אסור לתת אותה. בכל ספק לפנות לרופאים הרלוונטיים.

כמובן שיש גם אלרגיות ושלל בעיות אחרות במערכת העיכול שיכולות להשפיע על העסק, יש גם מצבים רפואיים/רגשיים/נוירולוגיים אחרים שיכולים להוביל לדפוסים של קיבעונות, טקסים והתנהגות לשינויים, אבל – אלו דברים שנמצאים מחוץ לתחום ההתמחות שלי ולא צויינו במאמר, שכאמור שהתמקד בהפרעת קשב בלבד. לא אפרט עליהם כי אני חוששת להטעות, מה שחשוב לי זה שתהיו מודעים לאפשרויות האחרות ובמקרה של חשד, לברר מול הגורמים המתאימים.

קול קורא:

אם אתם במקרה מתמחים באחד המצבים שהזכרתי, או שיש לכם ידע מקצועי אחר שיכול לתרום להבנה של הנושא, אשמח אם תכתבו על זה פוסט שנוכל לצרף למאגר המידע שלנו עם הקרדיט המלא לכם. כל מה שצריך לעשות זה לשלוח את הטקסט דרך דף צור קשר – בקישור זה.
אני אעבור על מה ששלחתם, אערוך בהתאם לפורמט של האתר ואשלח לכם לאישור לפני פרסום.

לסיכום!

הפרעת קשב יכולה לפגוע בדפוסי האכילה שלנו בכמה דרכים: אימפולסיביות וקשיי עכבה, קושי לשים לב לתחושות הגוף שמוביל להצטברות של רעב, קושי בהתארגנות סביב האוכל, עיסוק אינטנסיבי בספורט שעלול להסתיר נטייה לאכילת יתר, כמו גם בעיות רגשיות משניות. כל אלו ועוד עלולים להתחבר להפרעת אכילה קיימות (אם ישנן) ולהעצים דפוסי אכילה לא בריאים.

חשוב לזכור שמדובר בנטייה ובגורם סיכון. זה לא אומר שלכל האנשים עם הפרעת קשב יש או תהיה הפרעת אכילה. כמו כן, עקב השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב, ההשפעה על דפוסי האכילה יכולה להיות מגוונת מאוד. לכן כל אחד יכול לחוות את זה אחרת, או כלל לא לחוות קשיים באכילה. מה שחשוב זה להעלות את המודעות לנושא, לשים לב אם מתפתח משהו שעלול להיות בעייתי, לאבחן מול הגורמים המתאימים ברגע שעולה חשד ולטפל במהירות האפשרית.

ולסיום: שיר הלל לירקות ופירות מתוך הכבש השישה-עשר, שיהיה לנו לבריאות!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה

ואת הסרטון על “עוגת אופסי” שהולם את האווירה הכללית של הפוסט – בקישור הזה

תמונה: Дарья Денисова CC BY-SA 4.0

The post הקשר המורכב בין הפרעת קשב לבין הפרעות אכילה ודפוסי אכילה לא בריאים / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זוהי תחושת הבטן שלכם – נעים מאוד ^_^
לפעמים קוראים לה גם אינטואיציה.

ועכשיו… עולה השאלה – האם אפשר לסמוך על האינטואיציות ותחושות הבטן שלכם?

עיקרי הדברים:

• היכולת להבין משהו באופן מיידי ללא הפעלה של חשיבה הגיונית ומודעת, לא קשורה לכישורים מיסטיים כמו ניבוי העתיד, אלא ליכולת זיהוי תבניות ודפוסים על סמך ניסיון קודם.
• למוח שלנו יש שני דפוסי חשיבה
  • חשיבה איטית – אשר מאפיינת תהליכים כמו תרגילי חשבון
  • חשיבה מהירה – חשיבה בעלת אופי אינטואיטיבי
•  מסתבר שהחשיבה המהירה והאיטואטיבית יכולה להיות טובה יותר עבור קבלת החלטות במצבים מורכבים או עמומים, שבהם קשה לנו לקחת בחשבון את כל המשתנים הרלוונטיים.
• עבור קבלת החלטות במצבים פשוטים שאינם מורכבים, עדיף להשתמש בחשיבה הלוגית והאיטית.

במהלך הסרטון מוצגים גם מחקרים שנעשו בנושא, בצורה מאוירת וברורה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Should You Trust Your Gut Instinct? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המצפן הפנימי – בקישור הזה

ואת ההסבר על האמנות המעודנת של לשים פס – בקישור הזה

The post האם לסמוך על תחושת הבטן שלכם? / AsapSCIENCE appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אומנם הסרטון הזה לא מיועד לאנשים עם הפרעת קשב,
עם זאת – יש לי הרגשה שתוכלו להזדהות עם הדברים 😉

היא מתארת שם את כל המסע ומתן הפנימי סביב הדברים שאנחנו יודעים שצריך לעשות אבל ברגע האמת לא ממש מתחשק לנו, את כל הדברים שקורים (או לא קורים) בדרך למיטה ו…. כל המחשבות שעולות ברגע שסוף סוף הצלחנו לשים את הראש על הכר.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My Thoughts Every Single Night ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלה על מחשבות בשעת התארגנות – בקישור הזה

ואת הסרטון שלה על הנפילה לחור האין סופי של יוטיוב 😉 – בקישור הזה

The post מחשבות לעת ערב / IISuperwomanII appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הרי אנחנו אנשים ולכולנו אכפת לנו מדברים. אי אפשר לשים פס על הכל. אז בואו נבחר באופן מושכל את הדברים שראויים לתשומת הלב שלנו. מה הם הדברים שכדאי שיהיה לנו אכפת מהם?

עיקרי הדברים:

• למדו להתמודד עם חוסר נוחות – אי אפשר להיות מאושרים כל הזמן והכישלון הוא חלק בלתי נמנע מתהליך ההתפתחות והלמידה של האדם. תוכלו לשמוע על כך עוד – בקישור הזה
• אושר הוא לא יעד סופי וקבוע, אלא רגש שנועד לכוון אותנו. תוכלו לשמוע עוד על המצפן הפנימי שלכם – בקישור הזה
• בעיות לא נעלמות – הן מתחלפות או משתדרגות. האושר נובע מהיכולת לפתור את הבעיות שאנו פוגשים בחיי היום יום שלנו. הרגשות השליליים נועדו לעזור לנו לזהות את הבעיות שאיתן אנחנו צריכים להתמודד בכל רגע נתון ולכן הם מאוד חשובים לתפקוד שלנו.
• במקום לשאול מה אתם רוצים שיהיה בחיים שלכם, תשאלו מה אתם מוכנים לסבול בחיים שלכם. כלומר, מהם הדברים שמספיק חשובים לכם, כדי שתהיו מוכנים להיאבק עבורם ולהשקיע בהם את המאמץ והמשאבים הנחוצים.
• תהיו כנים עם עצמכם ובדקו איך אתם מרגישים בנוגע לצדדים השליליים שלכם. אם תוכלו להכיר בחלקים הפחות נעימים שלכם, יהיה לכם יותר קל להתמודד איתם.
• אל תשוו את עצמכם לאנשים אחרים. במקום זאת, פתחו לעצמכם קני מידה שתואמים את הערכים שלכם. מה נחשב בעיניכם להצלחה? מה סדר העדיפויות שלכם?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Subtle Art of Not Giving a F**k – Summary and Application [Part 1/2] ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים עוד?

הרי לכם החלק השני של אותו הסרטון, שבו הוא מדבר על:

• לקחת אחריות – לא תמיד אנחנו יכולים לשלוט במה שקורה לנו, אבל אנחנו כן יכולים לשלות באופן שבו אנחנו מפרשים את המצב ובצורה שבה אנחנו בוחרים להתמודד איתו. על ההבדל בין אחריות לאשמה תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
• השאירו מקום לספק. אם נהנה בטוחים מידי בעצמינו יהיה לנו קשה לזהות טעויות ולהתאים את עצמינו כשהנסיבות משתנות. כדאי לכם לשמוע את ההסבר על היחסיות של הטעות – בקישור הזה
• עשייה מעודדת עשייה- כשאתם נתקעים במצב הימנעותי או דחייני, תבחרו משהו שאתם מסוגלים לעשות באותו הרגע ותתחילו. גם אם זה לא מה שאתם צריכים לעשות או שזה לא הדבר הכי חשוב לעשות עכשיו, זה יעזור להתניע את הגלגל ולגייס בהדרגה את המוטיבציה הנחוצה למשימות מאתגרות יותר.
• העדיפות איכות על כמות.
• תזכרו שחיים רק פעם אחת

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הלחץ להצלחה בגיל צעיר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם התחושה שנשארתם מאחור – בקישור הזה

The post האמנות המעודנת של לשים פס / Med School Insiders appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זה מה שקרה לאל מילס Elle Mills אחרי הצלחה גדולה מאוד ביוטיוב ובסרטון הזה היא מדברת על זה.

התמודדות עם הצלחה

רובינו מתמודדים עם הלחץ להצלחה בגיל צעיר, שעל כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה. אבל…. מה קורה אחרי שהצלחנו?

עכשיו צריך לתחזק את זה והלחץ רק הולך וגובר.

• תוכלו להתרשם מזה קצת דרך השיר על מחשבות הרסניות של השיגיות יתר – בקישור הזה (לא פשוט)
• ו…פרפרצוניזים יכול להיות מצב מאוד הרסני. תוכלו ללמוד למה זה מצב מסוכן כל כך ואיך אפשר להתמודד – בקישור הזה

אל מספרת שאחרי ההצלחה הראשונית שלה הלחץ רק הלך וגבר ואיתו הגיעו גם הדכאונות והחרדות. היא התחילה להפחיד את עצמה כשהיא הבינה שהיא רק מחכה לנקודת השבירה שלה, כשהיא תוהה בתסכול – “למה אני כל כך אומללה אחרי שהשגתי את כל מה שרציתי????”

אחרי שהיא התחילה לשתף את המצוקה שלה ברשתות החברתיות, דודי (שכדאי לכם מאוד לבדוק את השירים שלה – בקישור הזה, הזה והזה) אמרה לה לבוא ללונדון מהר,  כדי שכל החבורה שם תוכל להשגיח עליה ולעזור לה להשתקם (יוטיוביסטים ויוצרים מוכשרים אחד אחד). הם לא פתרו לה את כל הבעיות, אבל עזרו מאוד וליוו אותה בצעדים הראשונים בדרך לקבלת טיפולי מקצועי.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Burnt Out At 19 ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אזהרה – יש שם כמה קטעים קשים לצפייה (אם זה עלול לעשות לכם טריגרים, עדיף לוותר).

ומה קרה אחר כך????

אם אתם סקרנים, אל העלתה סרטון המשך The Aftermath of My YouTube Breakdown – מצבה הולך ומשתפר אבל עוד נשאר הרבה על מה לעבוד. היא משתפת על הדבש ועל העוקץ ואתם מוזמנים לראות:

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על עומס יתר ושחיקה – בקישור הזה

ואת הסרטון על מה לעשות כשהכל נורא וכשאתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

The post הצלחה ושחיקה – סיפור אישי / ElleOfTheMills appeared first on קהילת הפרעת קשב.

היא נותנת הרבה טיפים גם על צילום וגם על התנהלות כעצמאית ואמנית יוצרת.
בסרטון הזה היא מדברת על טעויות נפוצות של אמנים, שעדיין מאפיינות גם אותה… היא לא עוסקת בהפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל משום שרבים מאיתנו נמשכים לתחום האמנות והיצירה, זה יכול להיות רלוונטי להרבה אנשים עם הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• עקביות – לנסות ליצור כל יום, גם אם לא מתאים לכם. לא להפסיק לעשות.
• תאתגרו את עצמכם ולכו אחרי תשוקות הלב – זו הדרך לגדול ולצמוח, תוך הימנעות משחיקה.
• לא להשאיר דברים לרגע האחרון …. כן, כתבתי לכם שזה לא נועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל אפשר לנסות 😉
• תעריכו את עצמכם, במקרה הצורך לכו לקבל חוות דעת מקצועות וניטרלית על תמחור היצירות והעבודות שלכם.
• תהיו אסירי תודה על הדברים שיש לכם, במקום להתמקד בכל מה שלא מצליח כל הזמן…
• תחזוקה עצמית!!!!! תוכלו למצוא סרטון נוסף בנושא – בקישור הזה
• לנסות לא להוסיף על עצמכם לחץ נוסף בעקבות כל מיני מחשבתו בסגנון “מה אם…”
• תשתדלו להתרכז באמנות וביצירה שלכם ולא בעצמכם (במיוחד אם אתם חלק מהתוצר הסופי שמוצג)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Conquering Creativity: 8 Universal Mistakes Every Artist Makes ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר על מחשבות רעילות של הישגיות יתר – בקישור הזה

ואת הסרטון על לא לפחד מכישלון – בקישור הזה

The post טעויות נפוצות של אמנים ויוצרים / Sorelle Amore appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים

במהלך החיים יכולים לקרות לנו הרבה דברים רעים שהם לא אשמתינו, משום שלא אנחנו גרמנו להם ולא הייתה לנו שליטה על התרחשותם.

אבל!!!

החיים שלנו והאושר שלנו הם האחריות שלנו.

לקיחת אחריות אינה הודאה באשמה. יכול להיות שקרה לכם משהו באשמת מישהו או משהו אחר, אבל עם כל הכעס והכאב, אתם לא יכולים לסמוך על מישהו אחר לתקן משהו שנמצא באחריותכם, גם אם אתם בכלל לא אשמים בנזק שנגרם….

לקיחת אחריות על החיים שלכם, בין אם התחרבשו שם דברים באשמתכם או שלא, מונעת מכם להיכנס למצב אומלל וחסר אונים של תחושת קורבנות מתמדת. במובן הזה, לקיחת האחריות ללא קשר להטלת האשמה, יכולה להעצים אתכם מאוד.

וויל מדגיש שלקיחת אחריות היא לא הודעה בעצמה, אלא הכרה בכוחות הפנימיים שלכם. היא לא פותרת את האשמים מאשמתם, אלא מאפשרת לכם לקחת בחזרה את השליטה בחיים שלכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fault Vs Responsibility by Will Smith FULL SPEECH ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלו על כישלון – בקישור הזה

ואת ההסבר על אחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post על ההבדל בין אחריות ואשמה / Will Smith appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אבל… צריך לזכור שאנשים בדרך כלל נוטים לשתף את ההצלחות שלהם ולא לתת במה פומבית לכל כישלון שהם חווים 😉

Nathan Zed משתף אותנו בסוד קטן – שבעצם אין תחרות, זה לא באמת משהו שקיים והחיים הם לא מבחן.

או בשיא הקלישאה “החיים הם לא תחרות אלא מסע אישי”, מה גם שכל אחד מגדיר הצלחה בצורה אחרת….

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Succeed by 25…OR FAIL FOREVER, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ואיזה הצלחות כבר צברתם (כדי לא לשכוח).

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על ההתמודדות עם התחושה שנשארתם מאחור – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לפתח את החוסן שלכם – בקישור הזה

The post הלחץ להצלחה בגיל צעיר / Nathan Zed appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אם כן, כנראה שאתם מתמודדים עם עומס יתר ושחיקה עצמית ו…. אתם ממש לא היחידים.

מה הקשר לקשב?

הסרטון הזה לא נוצר בהקשר של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל אנחנו נמצאים בסיכון יתר למצב של שחיקה עצמית משתי סיבות:

• קושי בתפקודים ניהוליים שמקשה עלינו לווסת את עצמינו. על כך תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה
• נטייה לעסוק ביצירה ויזמות, שהם תחומי עיסוק שמועדים לפורענות בהיבט של תחזוקה עצמית. על כך תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

עיקרי הדברים

• החברה שלנו מדגישה ומהללת עבודה קשה והשקעת מאמץ, אבל הקו בין שני אלו לבין שחיקה עצמית הוא דק מאוד.
• כולם יודעים ששחיקה עצמית זה רע, אבל בו זמנית עושים לזה אידיאליזציה (תחשבו על תקופת מבחנים).
• הבעיות מתחילות כשאתם פוגעים בתחזוקה העצמית שלכם כדי להספיק ללמוד/לעבוד/ליצור יותר.
• כשזה ממשיך לאורך זמן סף הסיבולת שלכם ויכולת ההתמודדות שלכם הולכים ומתפוגגים.
• הדברים האלו יותר מידי נפוצים – זה קורה לכולם. מה גם שמשום שזה מסוג הדברים שנוטה להזדחל לאיטו, בדרך כלל שמים לב שזה קורה רק שאתם כבר עמוק בפנים. לכן חשוב מאוד להיות מודעים ולנסות לצמצם את התופעה ככל הניתן.
• שחיקה נגרמת משלושה דברים:
  • תחושה של חוסר שליטה
  • תשישות רגשית
  • ו… היעלמות של תחושת ההישגיות
• מותר וצריך לקחת הפסקות, לעסוק בפעילויות פנאי ולהיות עם אנשים – זה חשוב וזה לא עצלנות או בזבוז זמן
• שחיקה עצמית לא בהכרח מעלה את הפרודוקטיביות שלכם, היא עלולה לפגוע באיכות של התוצר הסופי, או ברצון שלכם לחיות….
• אל תמותו!!!!!

תוך כדי כל הדברים החשובים האלו Jaiden Animations משתפת אותנו גם בסיפור האישי שלה ועל חווית ההתמודדות שהיא עברה ועוברת.

מה אפשר לעשות כדי להימנע מזה?

• על תתעסקו באותו הדבר יותר מידי זמן בלי הפוגה ובלי גיוון של פעילויות אחרות – זאת נוסחה בדוקה לאומללות
• הקדישו זמן לתחזוקה עצמית – מלאו את מאגרי האנרגיות שלכם, אבל כמו שצריך!
  • התנתקו מהאינטרנט, תיפגשו עם חברים, תתעמלו קצת, הקפידו על שגרת שינה וכו
• תתנסו בדברים חדשים ותשאפו לשפר את המיומנויות שלכם.
• תיהנו מהחיים!!!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Burnout & Overworking Yourself ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

The post עומס יתר ושחיקה / Jaiden Animations appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז איך עושים את זה?

פה נכנסה לתמונה האפליקציה/אתר Habitica – שהיא כמו רשימת משימות רק עם נקודות חיים קסם וניסיון כמו משחקי הארקייד של פעם.
כחובב משחקי מחשב מושבע, לקבל XP (נקודות על נסיון) על משימות ופרויקטים שאני מבצע, מאוד עוזר לי להתמקד.

ככה זה נראה:

אמנם האתר פחות מתאים לפרויקטים גדולים,
אבל זה פשוט נפלא לפעולות שחוזרות על עצמן כמו להחליף מים לחתולים, לסדר את המשימות פעם בשבוע או סתם לעקוב אחרי כמה זמן עשיתם משהו פרודוקטיבי.

נשמע מעניין?

אתם מוזמנים לבדוק את האתר Habitica  – בקישור הזה

ונשמח לשמוע מכם חוויות בתגובת 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על טכנולוגיות שמסייעות בהתמודדות עם הסחות דעת – בקישור הזה

The post שימוש בטכנולוגיה ומשחוק למעקב על משימות ופרויקטים עם Habitica / איתי איילון appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לא כל יום יכול להיות מושלם.
בהקשר הזה אני ממליצה לכם לבדוק גם את השיר של דודי על הימים הרעים – בקישור הזה

סרלה הקדישה יום טוב כדי לכתוב לעצמה מכתב שיעזור לה בימים פחות טובים והיא מציגה לנו אותו בסרטון.
היא אומרת שיש ימים שבהם נדמה שהכל מתחרבש ונופל וכל המאמצים שלנו לא מצליחים לשנות את זה.
ברגעים כאלו מחשבות ורגשות הרסניים מתחילים להציף, לכן במכתב הזה היא מזכירה לעצמה כמה נהדרת שהיא באמת.

אחד המשפטים היותר חזקים שהיא אומרת שם הוא שרוב האנשים מעריכים יתר על המידה את מה שאפשר לעשות ביום, אבל לא מעריכים מספיק את מה שאפשר לעשות במשך שנה. זה חשוב מאוד במיוחד עבור אנשים עם הפרעת קשב שנוטים להיות אקסטרה מושפעים ממה שקורה עכשיו (על עיוורון הזמן של אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא הסבר נוסף – בקישור הזה)

החלומות שלכם לא מטורפים ואתם יכולים להגשים אותם!
אבל אתם חייבים, לשאול, לעבוד ולהאמין בתהליך – גם אם אתם לא בטוחים מי אתם ולאן אתם הולכים, תמשיכו להתקדם

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dealing with self-destructive feelings. I’m definitely not ok today ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את השיר על מחשבות רעילות – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

The post התמודדות עם מחשבות ורגשות הרסניים / Sorelle Amore appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אני מדגישה את הניסיון של הרופא, כי זה לא פשוט לנסות להעביר מסרים לאדם אסוציאטיבי שכל פעם לוקח את השיחה למקום לגמרי אחר 😉
אמנם הסרטון הזה לא מיועד להפרעת קשב ולמיטב ידיעתי אותו בחור מהולל לא אובחן באופן רשמי אבל… יש לי הרגשה שתזדהו מאוד.

זה כמובן לא נגמר שם כי אחרי שהרופא אומר לו שהוא צריך לשנות לגמרי את הרגלי התזונה שלו כדי להוריד את רמת הכולסטרול בדם, מתחיל וויכוח שלם עם הקול הפנימי שקורא לאכול עכשיו את הסנדוויץ הטעים הזה עם הגבינה, המיונז וכל הדברים הטובים שרופא אמר לא לאכול….
והקול הזה נוטה להיות מאוד משכנע!!!!

למעשה, הוא נוטה להיות דומה מאוד לקוף הסיפוקים המיידים, שעליו תוכלו ללמד – בקישור הזה

בכל מקרה, זה מתאר את כל הסיטואציה בצורה מאוד אנושית, מדויקת וקורעת מצחוק, שמדגישה את הקושי לקבל את הצורך בשליטה עצמית ואת הקושי בהימנעות מסיפוקים מיידים – מומלץ בחום לכל מי שמתקשה בתחום ולכל מי שצריך להסביר לאחרים למה זה כל כך לא פשוט 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Cholesterol ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אגב, אם אתם רוצים קצת הקשר, אני ממליצה בחום על הקישורים הבאים:

• לפני: את הסרטון על הבדיקה הרפואית המדוברת תוכלו למצוא – כאן
• ואחרי: את הסרטון על תחילת ההתמודדות שלו עם התפריט החדש תוכלו למצוא – כאן

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר שלו על המרדף אחרי האושר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה

The post אסוציאטיביות, דחיית סיפוקים ואורך חיים בריא – איך זה עובד ביחד? / zefrank1 appeared first on קהילת הפרעת קשב.

חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג בסרטון “יוצרים לבד ביחד” כדי לדבר על הקשיים והאתגרים המאפיינים את צורת העבודה הזו ולהציע דרכים להתמודדות יעילה יותר.

חשוב להדגיש שהמצב הזה קשה ומאתגר בלי שום קשר להפרעת קשב וריכוז ADHD. לכן גם אנשים נוירוטיפיקלים שאין להם קשיים מיוחדים, עלולים להיכנס למעגל הדחיינות והחרדה שתמר מתארת בסרטון. כמובן שהשילוב עם הפרעת קשב יוצר אתגר גדול עוד יותר.

אז שיהיה לנו בהצלחה ואל תשכחו להיות מדהימים!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “יוצרים לבד ביחד – חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post יוצרים לבד ביחד / חן ספקטור מארחת את תמר אלמוג appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז… איך זה אצלכם?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

ו… רגע לפני סיום

תוך כדי מענה על הסקר, אתם מוזמנים לשים את השיר הזה של אריק איינשטיין כדי שיתנגן לכם ברקע 😉

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על קשיים של בוקר – בקישור הזה

The post סקר קשב: מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר? appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא אומר שהוא מתחיל להיות יותר ויותר מודע לכך שהוא כבר לא צעיר כמו שהיה בימים עברו, אבל!!!! מבחינה פיזית הוא דווקא מרגיש הרבה יותר טוב. זה קרה משום שהוא לא  התייחס יפה לגוף שלו כשהיה צעיר יותר ולמעשה, הוא התייחס אליו די רע.

באותן שנים הוא התייחס לגוף שלו כסוג של נטל שנגזר עליו להתמודד איתו, בתמורה ליכולת לחיות ולפתח תודעה. הוא ראה את הגוף שלו כמשהו נפרד ומנוגד ליכולת החשיבה, אבל כשהוא התחיל להשקיע בו יותר, לעסוק בספורט וכו, הוא גילה שגם יכולת החשיבה שלו משתפרת.

מוסר השכל – תשמרו על הגוף שלכם ואל תשכרו יותר מידי ביומולדת כי אתם עלולים לפצוע את עצמכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My Body Is a Broken Temple ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על תכנית פעולה לתחזוקה עצמית – בקישור הזה

ולראות את הסרטון של ג’ון גרין על החוויה שלו בחטיבת הביניים – בקישור הזה

The post למה חשוב לשמור על הגוף שלכם ולתחזק אותו? / ג’ון גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מחשבות שעולות לראש בזמן התארגנות – בקישור הזה

The post סקר קשב: צאצאי קשב וארגונם – תקופה מעודפת appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למידה זה תהליך. נדיר להצליח דברים חדשים בפעם הראשונה ולפעמים גם בשנייה, בשלישית וברביעית. כדי להצליח מה שהכי חשוב זה ללמוד להיכשל ולא לפחד מהנפילה.

שני הסרטונים שלפניכם אמנם לא מתייחסים להפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל הם מאוד רלוונטיים לנו משום שיש לנו נטייה מוגברת לפקשש ולחרבש כל מיני דברים. אז אמצו אותם לליבכם וזכרו שלא נכשלתם כל עוד שאתם ממשיכים לנסות 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון קליפ אולפנת הדר גנים 2018 “נופל וקם” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

ו…. זה לא הכל

מסתבר שהקונספט של לצבוע סדקים בזהב הוא לא חדש. למעשה הוא משקף עיקרון יפני עתיק עם סיפור מקסים שעומד מאחוריו, שהוביל לפיתוח תחום אומנותי שלם המכונה Kintsugi.

רוצים לשמוע עוד?

צפו בסרטון Kintsugi: The Art of Embracing Damage, על האומנות של היפנית המקסימה הזו ועל העיקרון הפילוסופי שעומד מאחוריה.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של וויל סמית על כישלון – בקישור הזה

ואת הסרטון על פיתוח חוסן אישי והתמודדות עם כישלונות – בקישור הזה

תמונה: By Haragayato CC BY-SA 4.0

The post לא לפחד מכישלון – ליפול ולקום! / אולפנת הדר, Nerdwriter1 appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לא ברור אבל ניכר שהגיע הזמן לסקר חילופי עונות, אז… ארון חורף/קיץ – איך אתם עם זה?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

אתם מוזמנים לראות את כל שאר הסקרים שלנו – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך בונים ארון עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post סקר קשב: חילופי עונות appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הם דיברו גם על האופן שבו כדאי לנהל שיחות קשות והדגימו כיצד ניתן להתכונן לקראתן, כך שיתנהלו על הצד הטוב ביותר בהתחשב בנסיבות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “חושבים טוב פרק 27 – איך לנהל שיחה קשה? עם עו״ד מיכאל צור” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להתמודד עם בריונות – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על הפרעת קשב וקשיי וויסות רגשיים במצבים חברתיים – בקישור הזה

The post איך לנהל שיחה קשה? / עו״ד מיכאל צור ויהודית כץ appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה Ze Frank מסביר לנו מדוע חשוב לרדוף אחרי האושר באופן פעיל ו… גם מדגים לנו כמה שיטות מאוד משעשעות לעשות את זה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Chase That Happy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הפוסט על ציפטפוט והרגעים שבהם הכל מסתדר פתאום  – בקישור הזה

ואת ההסבר על הומור וצחוק בקומדיה חזותית – בקישור הזה

תמונה: By Ivicabrlic CC BY-SA 4.0

The post רדפו אחר האושר הזה! / zefrank1 appeared first on קהילת הפרעת קשב.

• “האני הציבורי” מוצג לאנשים אחרים בסביבתנו על ידי פעולות חיצוניות שמכונות בשפה המקצועיות “ההתנהגות הנצפת”. או במילים אחרות – כל מה שאנחנו עושים עם הגוף שלנו (כולל תנועה, דיבור, שפת גוף ועוד).
• “האני הפרטי” הוא מאפיין ייחודי של בני אדם, שלא ניתן למצוא אצל בעלי חיים אחרים. אלו הן כל המחשבות והפעולות הפנימיות שאנחנו עושים בתוך הראש שלנו בלי לשחרר אותן למרחב הציבורי. הוא משמש כסימולציה פנימית לדברים שאנחנו מתכננים לעשות או שוקלים לעשות בהמשך.

ברקלי טוען שבאיזשהו מקום במוח האנושי יש מפסק (switch), שקובע אילו מהמחשבות והפעולות שלנו יישארו פרטיות בתוך מוחנו בלבד ואילו מהן יהפכו פעולות והתנהגויות בעולם האמתי שגלויות לציבור באופן פומבי. בהוא אומר שהמפסק הזה מאוד חשוב להבנה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, משום שבהפרעת קשב המפסק הזה לא פועל כראוי. פגיעה זו יכולה להוביל לכך שהחשיבה הפנימית והפרטית של אנשים עם הפרעת קשב מוצגת באופן פומבי. כלומר, אין הדמיה פנימית של הפעולה המתוכננת, ברגע החשיבה היא יוצאת לפועל ברמה ההתנהגותית החיצונית מבלי שהאדם בחר בכך באופן מודע.

ברקלי מציע לחשוב על הפרעת קשב כמפסק שבור ברשת הפרטית-ציבורית של המוח שלנו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Neuroanatomy of ADHD and thus how to treat ADHD – CADDAC – Dr Russel Barkley part 1b ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על דיבור חיצוני – בקישור הזה

ואת ההסבר על כישורים חברתיים והפרעת קשב – בקישור הזה

The post תפקיד הסטריאטום בהפרדה בין האני הפרטי לאני הציבור / ראסל ברקלי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

כבר מגיל קטן אנחנו רגילים להשוות את עצמינו לאחרים
וכולנו יודעים איך “אמורים” לעשות דברים
אבל…
מה קורה כשאנחנו לא מצליחים לעשות את אותם הדברים באותה הדרך?
האם נעיז לחפש את הדרך שלנו? האם בכלל מותר לנו לפעול בדרך שונה?

השאלות האלו יכולות להיות מאוד מבלבלות ואני כאן כדי לעשות לכם קצת סדר!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציור בשיעור – מדריך ללומד: מתי זה בסדר לנהוג אחרת?” וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את סרטון ההסבר על הדרך שבה ציור יכול לעזור להאזנה קשובה – בקישור הזה

ואת הסרטון על טכניקת הקשקוש – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post ציור בשיעור – מדריך ללומד: מתי מותר לנו לנהוג בדרך שונה? / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אם זה נשמע לכם מוכר, דעו שאתם לא לבד בתהליך הזה ותזכרו שהכי חשוב לנוח דווקא כשקצת מתחילים להרגיש יותר טוב 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון THOUGHTS YOU HAVE WHEN YOU ARE SICK ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון שלה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת הסרטון שלה עם ג’סיקה על פיג’יטים – בקישור הזה

The post מחשבות שעולות לכם בראש כשאתם חולים / MyHarto appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הערה קטנה – בהתחלה היא מציגה שירות מאוד מגניב להכנת ארוחות ביתיות שלמיטב ידיעתי לא קיים בארץ….
אז אם אתם בארצות הברית זה טוב לדעת ואם לא אתם יכולים להתחיל לראות מדקה 3:55
אם משום מה כן קיים דבר כזה בארץ, או שיהיה קיים בהמשך – ספרו לנו!

עיקרי הדברים:

• שריינו לעצמכם יותר זמן הכנה ממה שהמתכון אומר שצריך (הוא משקר!)
• פנו לכם את משטח העבודה לפני שאתם מתחילים
• אל תשתמשו בקרש חיתוך קטן מידי
• תדאגו לכם לסכין אחת טובה – מסתבר שזה לא רק יותר יעיל אלא גם יותר בטוח.
• הגנו על האצבעות שלכם בשעת החיתוך ואל!!! אל תנסו לחתוך משהו שאתם מחזיקים ביד!
• אל תתקמצנו על כלי עבודה – עדיף לשטוף יותר כלים מאשר להתמודד עם ההשלכות קומבינות שעבדו יפה בתיאוריה כשדמיינתם אותם בראש שלכם, אבל הובילו לפשלות לא נעימות במציאות…
• בחרו מתכונים שמאפשרים לבשל את כל הארוחה בכלי אחד, במקום להכין כל מנה או חלק ממנה בנפרד.
• הפרידו בין האכלה עצמית לבישול. הסבר נרחב על זה תוכלו לראות בסרטון על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
• נסו להפוך את הבישול למהנה על ידי מוסיקה, ריקוד ומה שעושה לכם טוב.
• אם אתם משתמשים במכשירים חשמליים להשמעת מוסיקה או כל דבר אחר במהלך הבישול, סדרו להם מעמד או מחזיק משל עצמם שאינו צמוד למשטחי העבודה שלכם.
• אל תעזבו את המטבח כשמשהו מתבשל על האש, במיוחד אם זה על אש גבוהה ובמיוחד אם אתם בשלבי למידה ראשוניים של תפעול המטבח.
• אל תחזיקו בבית רק דברים “בריאים” – הכוונה טובה, אבל זה יגדיל את הסיכוי שלכם לבחור בהזמנת פיצה במקום בישול 😉
• אם מצאתם במקרר קופסאות של דברים שאתם לא זוכרים שהכנסתם לשם – אל תוכלו אותם! (הם כנראה היו שם יותר מידי זמן)

ויש גם רשימת צעדים פשוטה אם כל זה מבלבל אתכם:

1. קראו את המתכון
2. אספו את המצרכים
3. הכינו את הכלים
4. הכינו את המצרכים
5. בשלו

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADHD Friendly Cooking Tips (Or, How to Not Start Kitchen Fires)  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על הנחיות בטיחות להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה

The post בישול בטוח במטבח – טיפים ידידותיים לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• כשאתם יודעים שאתם הולכים לאחר, תעדכנו את מי שמחכה לכם. תודיעו להם גם על עצם האיחור וגם על משך האיחור – כלומר, כמה זמן ייקח לכם להגיע. השתדלו להיות כנים עם עצמכם והזולת, כי אם תתנו צפי מהיר מידי אז תרגישו רע עוד יותר בדרך לשם ותצטרכו להודיע פעמיים על איחור שני. עדיף פעם אחת ולגמור עם זה (טיפ שלי – עדיף להוסיף עוד 5 דקות לצפי ומקסימום להגיע קצת יותר מוקדם).
• תנסו להתייחס לא רק לשעה המיועדת, אלא לזמן שיש מעכשיו עד לשעה הזו. אפשר להיעזר בתזכורות ובסטופרים שאומרים לכם שנשאר עוד X זמן. זה יכול לעזור להמחיש את “המרחק” שלכם מהמועד המתקרב.
• משך הנסיעה הוא רק מרגע שאתם נכנסים לרכב. כשאתם מנסים לבנות לוח זמנים, קחו בחשבון שמרגע שהחלטתם לצאת, בנוסף לזמן הנסיעה יש עוד זמן שלוקח לכם לסיים להתארגן (לקחת תיק, מפתחות וכו), לצאת החוצה ולהגיע לרכב 😉
• הרבה התראות/תזכורות/צלצולים! טיפ של חן – למצוא את האיזון בין הכמות שתקשה עליכם לפספס, לבין הכמות שתעצבן אתכם עד כדי כך שתבטלו או תתעלמו מכל התזכורות 😉
• להגיע מוקדם ולשים מוסיקה או כל דבר אחר שישעשע אתכם, אבל לא יפריע לכם להפסיק ברגע שמגיעים כל השאר.
• נסו לשכנע את עצמכם שלהגיע מוקדם זה לא בזבוז זמן, כי יכולים לקרות לכם דברים מעניינים ולא צפויים בדרך. או לפחות, יש סיכוי יותר גדול שיקרה משהו חדש ומעניין אם לא תמשיכו לעשות את אותו דבר מוכר שאתם כבר עושים עכשיו.
• תיעוד. כל פעם שאתם מאחרים תרשמו לכם במקום נגיש מדוע זה קרה. נסו לגלות אם יש דפוסים או דברים שחוזרים על עצמם כדי לנסות לגבש דרכי התמודדות יעילות יותר בהמשך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Stop Being Late Forever (advice for myself and other chronically late people)  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על איך הוא הצליח לכתוב ספר – בקישור הזה

ולקרוא את ההסבר של חן על איך למצוא דברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post איך להפסיק לאחר כל הזמן? / האנק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אבל!!!!

תקשיבו – זה מה זה אשכרה נראה ככה 😉

על הקושי של אנשים עם הפרעת קשב בכל הנושא של ניהול עצמי תכולו ללמוד עוד – בקישור הזה. הפגיעה בתפקודים הניהוליים גורמת בין היתר לקשיי התארגנות כמו תכנון מוקדם, עמידה בלוח זמנים, התמדה במשימה אחת לאורך זמן וכו. כשזה לא עובד זה יכול לגרום להרבה בלאגנים, אבל הכי חשוב לשמור על רוח טובה, כמו שתראו בשיעור בהתמודדות עם תסכול – בקישור הזה.

אז מה הולך פה בכלל?

מה שקורה פה זה שוויליאם מנסה לבנות ארון במקלחת של הקרוון.
נשמע פשוט רק שאז קורים דברים. הרבה דברים.

זה יוצא משעשע מאוד ואפילו יש ארון בסוף (ספויילר לקטני האמונה)

בואו נהיה אינטראקטיביים

תוך כדי צפייה, נסו לספור כמה פעמים הוא מוסח מדברים אחרים ועושה הכל חוץ מלבנות את הארון. זה לא פשוט כי כל העריכה של הסרטון שמה יותר דגש על מוסחויות מאשר על הארון עצמו, אבל גם אם לא תצליחו לספור, בהחלט תקבלו תמונה די יפה על איך זה נראה ומרגיש ובלי שום קשר לשאר זה סרטון מאוד משעשע והצחוק יפה לבריאות – אז אין לכם מה להפסיד 🙂

זה סרטון מאוד מתאים להדגמה של קשב, כי תוך כדי עבודה הוא ממליל את תהליכי החשיבה שלו ואפשר לראות בדיוק מה עובר לו בראש. מתי הוא שם לב שהיה משהו שהיה כדאי לעשות קודם, מתי הוא יודע שצריך לעשות משהו לפני אבל מחליט במודע שלא, יש דברים שהוא מחליט כן לעשות אבל זה מתחרבש ויש גם דברים שמצליחים ועוברים סבבה.

ככה שבפעם הבאה שמישהו מקטר שאתם לא עובדים מסודר או שיש לכם קושי להתמיד במשימה – אתם יכולים חופשי להראות לו את הסרטון הזה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון William Osman Builds a Surprise for His Caretaker ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות איך אנשים עם הפרעת קשב אורזים מזוודה – בקישור הזה

ולשמוע את הפודקסט על איך להתמודד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

The post איך נראה קושי להתמיד במשימה אחת לאורך זמן? / William Osman + פרשנות של חן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אחרי כל חופש גדול או קטן השגרה חוזרת לה… כן, היא עושה את זה כל פעם החצופה. זה קורה גם כשאתם קטנים בבית הספר, גם כשאתם גדולים יותר בצבא, בלימודים האקדמיים וגם… בעולם העבודה. לא רק זאת, אם אתם כבר ממש גדולים ויש לכם צאצאים משל עצמכם אז אתם צריכים להתמודד עם שינוי הלוז של משפחה שלמה 😉

לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD יכול להיות קשה לא רק עם רוטינות אלא גם עם מעברים ושינויים. לכן חזרה לשגרה יכולה להיות מאתגרת במיוחד לאלו מאיתנו שמתקשים בהתארגנות.

אז הנה כמה טיפים שיכולים לעזור לכם להקל על המעבר:

• כמה ימים לפני סוף החופש, לנסות לחזור בהדרגה לשעות השינה והיקיצה הרגילות.
• מתוך הנחה שהלוז שלכם רשום איפשהו – להעיף מבט כדי להיזכר מה צפוי לכם בימים הראשונים (פגישות, מערכת שעות, סידורים וכו). אם אתם לא יודעים מה צפוי לכם, זה הזמן לברר.
• לבדוק את הדברים שהייתם אמורים לעשות עד סוף החופש ואז:
  • לבחור 2-3 הכי חשובים שאתם רוצים או צריכים לעשות עד סוף החופש ולנסות להתמקד רק בהם. אם הצלחתם עוד דברים – בונוס, אם לא – לא נורא, זה מספיק.
    הרי בכל מקרה אנחנו נוטים לתכנן יותר ממה שאפשר לעשות בזמן נתון, אז לפחות ככה תדעו שהדברים הכי חשובים לא התפקששו.
  • להזכיר לעצמכם לפחות 2-3 דברים שעשיתם עד עכשיו שהיו משמעותיים עבורכם. אנחנו נוטים לכאוס על עצמינו על כל מה שלא עשינו ולא תמיד רואים מה שכן. אז טוב לסיים את החופש בתחושה טובה של ההישגים שלנו.
• אם אתם עושים הפסקה מטיפול תרופתי במהלך החופש – תתייעצו עם הרופא איך הכי נכון עבורכם לחזור לשגרה. מידע נוסף על תרופות בחופשים תוכלו למצוא – בקישור הזה.
• בלטמים ופשלות יהיו – תשלימו עם זה ואם במקרה זכיתם להימנע מהם תחגגו!
  • במידת הניתן הכינו לעצמכם לו”ז דליל ככל האפשר בימים הראשונים.
    זה יאפשר לכם מרווח פעולה לטיפול בבלאגנים לא צפויים ולחידוש כוחות.
  • תשתדלו להימנע מהאשמה עצמית ולהתמקד בפתרון בעיות.
    אם אתם לא מצליחים להימנע מהאשמה עצמית, תראו את הסרטון – בקישור הזה ותעבירו אותו לאחר מחבריכם הטובים כדי שידע איך לעזור לכם להימנע מכך בהמשך 😉
• לזכור שלכל שבוע יש סוף שבוע ויום שעובר לא חוזר!

אם יש לכם עוד טיפים ודברים שימושים עבור חזרה לשגרה, תרגישו חופשי לשתף בתגובות ואל תשכחו להיות מדהימים ^_^

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההנחיות על איך למצוא דברים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדות עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

תמונה: By Horia Varlan  CC BY 2.0

The post איך להקל על החזרה לשגרה? / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

טוב, אז אתם בטח מבינים כבר שעלינו זה לא עובד.

הסיבה היא שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD צריכים תהליך חשיבה אחר לאיתור חפצים. אנחנו לא תמיד יודעים איפה ראינו את חפץ מסוים בזמן האחרון. מה גם שיכול להיות שהזזנו אותו בלי לשים לב, שהתחלנו לעשות איתו משהו ושכחנו באמצע, שבטעות התבלבלנו בינו לבין חפץ אחר שבאותו הרגע תכננו לעשות איתו משהו או כל דבר אחר שמאפיין אנשים עם קשיים בתפקודים ניהוליים. אם תרצו, תוכלו ללמוד על הקשר בין תפקודים ניהוליים להפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה.

אם קצת התייאשתם, אל חשש!
בדיוק למענכם ניסחתי רשימה של שאלות לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD שמחפשים דברים 🙂
אתם מוזמנים לשתף בחוויות אשיות ולהוסיף מהניסיון שלכם בתגובות.

רשימת שאלות מותאמת לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז שמחפשים דברים:

1. האם זה עלייך? – לבדוק אם אתם לובשים, מחזיקים או משתמשים באותו החפץ באותו הרגע.
2. האם זה במקרר? – לבדוק אם זה נמצא באחד מהמכשירים החשמליים שמצוידים בדלת (יכול להיות גם במכונת הכביסה, מיקרו וכו)
3. האם זה בארון הבגדים? – יכול להיות שהחזקתם את זה מתי שהתלבשתם והנחתם רגע כדי לגרוב איזו גרב או אף את אחותה התואמת (הישג מרשים כשלעצמו) ואז פניתם לפריט הלבוש הבא ושכחתם מקיומו של החפץ האבוד.
4. האם זה במקום שלו? – משום מה כאנשים עם הפרעת קשב יש לנו נטייה להניח שאין סיכוי שהוא יהיה שם ולכן זה המקום האחרון שנחפש (אם בכלל) ולא פעם, דווקא שם הוא מתחבא.
5. האם יש בסביבה מישהו שיודע למצוא דברים? – יש חפצים שלא אוהבים להיחשף כשאנחנו רוצים בהם, אבל ישמחו לעשות את זה אם זה יפדח אותנו מול הזולת (לפעמים זה שווה את המחיר 😉 )
6. כמה באמת צריך את זה היום? – לפעמים אפשר גם להסתדר בלי זה וחבל להשקיע יותר מידי זמן בלנסות. מה גם, שיש לחפצים האלו נטייה לצוץ בדיוק שנייה וחצי אחרי שכבר לא צריך אותם.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור “הלכתי לאיבוד – תכף אשוב” – בקישור הזה

ואת ההסבר על למה אנחנו שוכחים דברים כשאנחנו יוצאים מהחדר – בקישור הזה

The post איך למצוא דברים עם הפרעת קשב? / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

בואו להעלות רעיונות נוספים לסקרים – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסבר על איך להאכיל את עצמינו? – בקישור הזה

The post סקר קשב: ארוחת צהריים appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפעם הוא מסביר לנו למה כדאי להיכשל מוקדם והרבה.

הוא מספר שהוא מאוד מתוסכל מאנשים שיש להם יחסים שליליים עם כישלון. הוא טוען שהכישלון הוא חלק מרכזי מהיכולת שלנו להצליח. לדעתו, לא רק שצריך ללמוד איך להרגיש בנוח עם כישלון אלא שצריך ממש ללכת לחפש אותו. זאת משום שהכישלון הוא המקום שממנו אפשר ללמוד, לגדול ולצמוח.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fail Early, Fail Often, Fail Forward ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על למה כדאי להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

The post היכשלו מוקדם, היכשלו הרבה והיכשלו קדימה / Will Smith appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אנה אקנה מבקשת מאיתנו לעצור ולחשוב על זה רגע. הרי לפעמים אותה החלטה ממש יכולה להתקבל מסיבות שונות והן מאוד משפיעות על ההתנהלות שלנו ועל התפיסה שלנו את המצב. היא טוענת שהחלטת מבוססות פחדת נוטות לקחת בחשבון את הדברים שאנחנו לא רוצים. הן נוטות לנבוע מהרצון להרגיש בטוחים ולהישאר בסביבה מוכרת. לעומתן החלטות שמתקבלות ממקום של צמיחה נוטות להיות הרבה יותר מפחידות. זאת משום שהן מגיעות עם חוסר וודאות ושינוי לא ידוע.

עיקרי הדברים:

• הכינו רשימה של ההחלטות הגדולות שקיבלתם במהלך החיים
• עבור כל אחת מהן תשאלו את עצמכם בכנות האם היא התקבלה מתוך פחד או מתוך רצון להתפתח ולגדול?
  • שימו לב שלמרות שהחלטות צמיחה מפחידות מאוד, הן לא מונעות על ידי פחד.
• עבור כל ההחלטות שקיבלתם ממקום של פחד, שאלו את עצמכם – מה הפחיד אותכם בקשר לאותה החלטה.
• אחרי שגיליתם מה המקור של הפחדים שלכם, תשאלו את עצמכם איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם מקבלים את אותה החלטה ממקום של צמיחה.

אמנם שום דבר לא ישתנה ביום אחד, אבל ככל שתתרגלו את הטכניקה הזו של התבוננות עצמית, תוכלו לשנות בהדרגה את צורת החשיבה וההתנהלות של עצמכם – בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Do you make fear decisions or growth decisions? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

ולשמוע את ההסבר על למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

The post האם אתם מקבלים החלטות של צמיחה או בריחה? / Anna Akana appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז איך מתמודדים?

ובכן, זה תלוי בסוג או בתוכן של הסחות הדעת:

• פייסבוק/יוטיוב/אתרים ספציפיים אחרים/אינטרנט בכלל?
  • אתם יכולים להשתמש ב StayFocusd שתוכלו למצוא – בקישור הזה
  • אני אוהבת את הגרסה העדינה ושלא מונעת מכם באמת להיכנס לאתרים, רק מתגמלת אתכם על כך שאתם לא נכנסים.
    זה שדרוג של שעון פומודורו שנקרא Forest. תוכלו למצוא אותו  – בקישור הזה
• משימות שאתם מזכירים לעצמכם לעשות?
  כמובן שכשאתם באמצע משהו אחד, פתאום תזכרו בדבר ההוא שרציתם לעשות קודם. כדי שמצד אחד תוכלו לעבוד ומצד שני לא תפחדו לשכוח, צריכה שתהיה לכם אפשרות נוחה וזמינה לרישום או תיעוד של הדברים. ככה תוכלו לעדכן שם את כל מה שקופץ לכם לראש ולהמשיך לעבוד ללא חשש.
  אני משתמשת ב Wunderlist שתוכלו למצוא – בקישור הזה
• תוכן רגשי/חברתי?
  בודקים מה הטריגר לתוכן הרגשי ומנסים להימנע ממנו (הימנעות היא לאו דווקא פתרון קבוע).
  אני גיליתי שקבלת לייקים מאוד מסיחה את דעתי רגשית, אז התקנתי את Hide Like Notifications, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
  (הערה – אם אתם מוסחים או מוטרדים רבות מתכנים בעלי אופי רגשי, לא להסס לפנות לאיש מקצוע)

והשורה התחתונה היא:

תזכרו תמיד שאם יש לכם בעיה, מישהו כנראה כבר פיתח לה פתרון טכנולוגי שרק צריך לחפש בגוגל.

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם דחיינות – בקישור הזה

ואת ההסבר על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה

The post נפלאות הטכנולוגיה – טיפים וקישורים שימושיים להתמודדות עם הסחות דעת / רקפת כהן appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• התחילו ברגע האחרון
• נסו להתעלם מכל הדברים שמסיחים את דעתכם בדרך לתיק או למזודה
• קודם כל תארזו את כל החפצים הבלתי חיוניים
• גם אם בחיים שלכם לא ארזתם ספר – קחו אתכם את כל הספרים שבעולם
• חפשו את כל הבגדים שלכם בסל הכביסה, או במכונה עצמה (סביר להניח שהם שם)
• תגלו שאין לכם מספיק תרופות למהלך הטיול ושזה מאוחר מידי לחדש את המרשם

ולסיום – בתום כל ההכנות המפרכות, צאו מהבית כשאתם מצוידים בכפכפים בלבד…. בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Asten’s ADHD Survival Guide – How an ADHDer packs a bag, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו מחוויות האריזה שלכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך אפשר לדעת שיש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

ולקרוא את סיפורו של קפה – בקישור הזה

The post איך אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אורזים מזוודה? / BBC The Social appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה האנק משתף את התובנות שהיו לו מתוך תהליך הכתיבה והיצירה של הספר.
הוא מתחיל לספר שתמיד רצה לכתוב ספר, אבל מיד מתקן את עצמו ואומר שבעצם הוא תמיד רצה שאנשים יקראו ספר שהוא כתב – מוכר?
יותר מזה, הוא מתאר יפה יפה את ההבדל בין הרצון השאפתני והיומרני שיהיה משהו מופלא שהוגשם על ידינו, לבין הרצון לעסוק בכל הדברים שכרוכים בתהליך היצירה שלו.
אתם בטח כבר יודעים לאן אני הולכת עם זה 😉

הוא מספר שהוא כתב הרבה מאוד…. דברים אחרים – אבל הרבה מאוד דברים אחרים.

הוא מתאר איך מתוך העשייה המגוונת שלו, אותו ספר התחיל לרקום עור וגידים. איך דמות אחת פתאום תפסה את ליבו ועוררה בו את הצורך לתאר אותה ואיך זה המשיך משם להזדמנות להביע רעיונות שאי אפשר להעביר בשאר המדיומים שבהם יצר עד כה ויש הרבה כאלו (בין היתר הבחור עושה ולוגים, סרטונים חינוכיים, מוסיקה, כנסים מקצועיים ועוד).

המסר הכללי שלי מתוך כל זה – תתחילו לעשות, אל תפחדו לסתות מהדרך, כל מה שתאספו שם יכול להצטבר 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Wrote a Book. I WROTE A BOOK. How did I do that? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על שלמות מול פרודוקטיביות – בקישור הזה

ואת ההסבר על דחיינות ויצירתיות – בקישור הזה

The post כתבתי ספר!!!!! איך זה קרה???? – על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר / האנק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

איך נראה הקושי של תפקודים ניהוליים והפרעת קשב ADHD?

אחת ההשלכות של הנמכה בתפקודים הניהוליים היא פגיעה ביכולת ההתארגנות. זה קורה לא רק סביב מטלות בית הספר, אלא כפי שתראו גם בחופשים, באירועים חברתיים וכו. אבל… זה מסוג הדברים שמאוד קשה להסביר למי שלא מכיר היטב את הנושא. לכן, קשיים אלו עלולים להתפרש באופן שגוי כחוסר רצון או פגם באופי של האדם. כדי למנוע מצבים שבהם אנשים מואשמים שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתם, חשוב להבהיר את הקשר שבין תפקודים ניהוליים והפרעת קשב ADHD.

בסרטון הזה ציפי שביט האחת והיחידה מדגימה מאוד יפה איך קשיי ההתארגנות של הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולים לפגוע בכל תחומי החיים.
אמנם הסרטון הזה לא נועד להסביר על הפרעת קשב, אבל כל התהליך שבו ציפי מנסה להתכונן ליום ההולדת, נותן תחושה מאוד יפה של איך זה נראה ומרגיש. רואים את זה כבר מהרגע הראשון שבו היא לא זוכרת למי שיש יומולדת בכלל, מה גם שמיד אחריו היא מנסה לתאר את הלוז בצורה משעשעת ביותר ומשם זה רק הולך ומתפתח 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציפיטפוט- המפוזרת מכנרת” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם תרצו לעבור ישירות לקטע המדובר, תוכלו להתחיל מדקה 1:20

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על שיר הפתיחה – בקישור הזה

ואת ההסבר של שלומית על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה

The post ציפיטפוט – המפוזרת מכנרת: על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב / חינוכית ראשונים בעולם appeared first on קהילת הפרעת קשב.

החדשות הטובות הן שכשאתם מגיעים למערכת ההשכלה הגבוה (מכללה או אוניברסיטה), יש לכם כבר הרבה יותר אפשרויות בחירה. הסרטון הזה נותן לכם כמה טיפים מניסיון אישי על איך כדאי לבנות מערכת שעות אקדמית. כמובן שלכל מוסד לימוד יש רמת גמישות שונה, אבל בהינתן האפשרות יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשאתם בונים מערכת.

זה חשוב במיוחד לסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, עקב הקשיים שלנו בהתארגנות וניהול זמן שעליהם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

עיקרי הדברים:

• אם אתם ציפורי לילה תוכלו לקחת קורסים שמתחילים בשעות מאוחרות יותר.
• לא לעשות הרבה הפסקות של שעה אחת. זה נראה מגניב אבל זה מורח את היום ולא באמת יעיל…
• תשתדלו להירשם לפחות לשני קורסים ביום. במהלך הסמסטר תגלו שמאוד קשה להוציא את עצמכם מהבית רק בשביל קורס אחד 😉
• אם אפשר תרשמו לקורסים עם חברים שלכם, אם לא תנסו להתיידד עם סטודנטים אחרים באותו הקורס – זה יכול להיות שימושי בהמשך.
• תנסו לא להבריז משיעורים ולהכיר את המרצים שלכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון University (ft. Nevercake), רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו בחוויות שלכם מתהליך הבנייה של מערכת שעות אקדמית.

אהבתם?

כדאי לכם גם להאזין לתכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על ציור בשיעור – בקישור הזה

תמונה: By txd CC BY 2.0

The post מערכת שעות אקדמית – טיפים לסטודנט המתחיל / GingerPale appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מיה הובר מרבדים הרצתה על השתלבות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD בעולם העבודה, תוך התמקדות בתחום ההייטק על מאפייניו הייחודיים.

היא התייחסה לאתגרים ולהתלבטויות משלב חיפוש העבודה, עד תהליכי הקבלה וההשתלבות בתפקיד חדש. האם לספר למעסיק שיש לכם הפרעת קשב? איך? מתי? כיצד לאתר את “כוחות העל” שלכם ולנצל אותם באופן יעיל?, ממה כדאי להיזהר? ועוד

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב וריכוז בהייטק – מיה הובר מסבירה איך להפוך אתגר ליתרון” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רגע – יש המשך!

אל תשכחו לשמוע את המשך ההרצאה בחלק השני

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של מיה על קבלת החלטות בקריירה – בקישור הזה

ואת הסרטון של ראובן על הפרעת קשב ביזמות – בקישור הזה

The post הפרעת קשב ריכוז בהייטק – איך להפוך אתגר ליתרון? / מיה הובר appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא אומר שהמטרה שלו בחיים היא לא להיות בעל ערך, אלא להיות הוא עצמו בצורה הטובה ביותר שבה הוא מסוגל. לתת את עצמו ואת המחשבה שלו.

שמתם לב פעם מתי אתם מרגישים חסרי ערך?

רועי אומר שהוא מרגיש חסר ערך כשהוא נח צהריים, כשהוא עובד פחות, כשהוא מתקשה במשהו ששאר האנשים סביבו מצליחים בו. כשהוא דוחה דברים ולא מצליח לעמוד בדברים.
נשמע לכם מוכר?

זאת משום שלמרות שהקטע הזה לא נכתב על הפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר באופן מאוד מדויק את התחושות שתוקפת אותנו לעתים קרובות מול הניסיון לעמוד ב”קצב החיים”.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “חוסר ערך, מי צריך ערך?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר של אופרה על למה כדאי לכם לשמור על עצמכם – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

The post חוסר ערך, מי צריך ערך? / Roie Kenut appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הכביסה גם יבשה? בכלל מגיע לכם כוכב זהב!!!!

אבל…..

כמה זמן לכם לוקח מרגע שמורידים את הכביסה מהחבל
(או מרגע שמוציאים אותה מהמייבש)
ועד שהיא מגיעה לארונות?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על מניעת התייבשות – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע על סידור וניקיון החדר – בקישור הזה

The post סקר קשב: קיפול וסידור כביסה appeared first on קהילת הפרעת קשב.

על מה ולמה?

ציור בזמן השיעור הוא נושא חשוב, שלצערי לא תמיד מובן כראוי.
רוב האנשים סבורים שבזמן השיעור האזנה קשובה יכולה לכלול רק פעילות אחת, שהיא סיכום.
לכן כל פעילות אחרת עלולה להתפרש שלא בצדק כחוסר רצינות או זלזול.

אבל… זה לא תמיד המצב.

כדי שפעולת הסיכום תעזור ללמידה, האדם צריך להיות מסוגל להפעיל אותה ללא מאמץ מיוחד. לכן לאנשים שעבורם פעולה זו לא באה בקלות, הסיכום יצור הסחת דעת ויקשה על הבנת החומר. זה יכול לקרות אם שפת הלימוד היא שפה שנייה, אם יש לקות למידה, אם יש בעיות מוטוריות וכו. כך שבלא מעט מקרים, הניסיון ללמוד בדרך המקובלת עלול לפגוע במקום להועיל.

באופן דומה, ישנם אנשים שהעיסוק בפעולה נוספת שאינה סיכום, לא רק שלא תפגע בתהליך הלמידה שלהם, אלא אף תתרום לו בצורה משמעותית.
למעשה, צורת למידה זו יכולה לעזור מאוד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציור בשיעור: על מה ולמה?”  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על סיכום חזותי – בקישור הזה

ולשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

• תוכלו למצוא סרטון הסבר קצר על הפלטפורמה – בקישור הזה
• והרצאת TED קצת ארוכה יותר – בקישור הזה

The post הכירו את סדרת הסרטונים – ציור בשיעור / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על דברים ששמים בפה – בקישור הזה

ואת ההסבר של אופרה על למה חשוב לשמור על עצמכם – בקישור הזה

The post סקר קשב: מניעת התייבשות appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Create a Bullet Journal Plus My Top 10 Tips ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רוצים לשמוע עוד? בואו להכיר את ממציא השיטה!

צפו בסרטון Bujo Update + Tips From the Inventor of the Bullet Journal!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על עיוורן הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

The post איך ליצור Bullet Journal – יומן “בולטים”? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

• אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
• תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
• אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

בואו להעלות רעיונות נוספים לסקרים – בקישור הזה

ואם חילופי העונות מעיקים עליכם, באו לראות מה יקרה אם הזמן יעצור – בקישור הזה

The post סקר קשב: חורף, הגשם מטפטף על העורף… appeared first on קהילת הפרעת קשב.

כך טוען Adam Grant בהרצאת ה- TED שלו ואחרי שהוא פספס הזדמנות עסקית מעולה, יש לו סיבה טובה לטעון את זה.

בעקבות המקרה הזה הוא התחיל לחקור אנשים עם חשיבה מקורית. לטענות אנשים “מקוריים” הם לא קונפורמיסטים, אלו אנשים שלא רק שיהיו להם רעיונות חדשים, אלא הם גם יפעלו כדי לתמוך בהם ולקדם אותם. אנשים “מקוריים” מניעים יצירתיות ושינוי בעולם, הם האנשים עליהם תרצו להמר. והם נראים לגמרי אחרת ממה שהוא ציפה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The surprising habits of original thinkers ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על קוף הסיפוקים המידיים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תהליך היצירה – בקישור הזה

The post ההרגלים המפתיעים של אנשים עם חשיבה מקורית – על דחיינות ויצירתיות / Adam Grant appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.

בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.

• אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
• כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה

על חשיבות ההסברה

אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה

בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה

מה עושים עם זה?

לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה

את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!

קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:

• הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
• פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
• הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה

משהו לקחת אתכם

אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:

“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”

את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה

The post נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים

• תתרכזו במשימה אחת ותנסו להימנע מלעשות מספר דברים במקביל.
• נסו לבנות סדר עדיפויות ולהתמקד רק בדברים החשובים ביותר עבור אותו היום.
• תהיו מציאותיים כשאתם מציבים לעצמכם מטרות.
• אל תשכחו להקדיש זמן לתחזוקה עצמית.

הבהרה קטנה של חן: אמנם אלו יכולים להיות בדיוק הדברים שלאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD קשה לעשות. אבל קודם כל כדאי שנדע מהם בכלל וטוב שהסרטון הזה יכול לשמש לנו כתזכורת קצרה ומשעשעת כשאנחנו לא מבינים למה עוד פעם דברים התחרבשו 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to get stuff done ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך לסיים פרויקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע על רשימות – בקישור הזה

תמונה: By Vectortoons CC BY-SA 4.0

The post איך לתקתק דברים – טיפים שימושיים למתפזר המצוי / Anna Akana appeared first on קהילת הפרעת קשב.

טוב, אז בהחלט יתכן שלהפרעת קשב וריכוז ADHD יש יד בזה. עם כל הקטע של מוסחות, בעיות בזיכרון עבודה וכו. אבל, ייתכן שזו לא רק אשמתה.
זאת כנראה אשמתה של הדלת, או יותר נכון – המעבר דרכה.

עיקרי הדברים:

• מתברר שעצם המעבר דרך מפתן הדלת עלול לגרום לכם לשכוח דברים.
• זה קורה גם במעבר בדלתות וירטואליות וגם כשרק מדמיינים מעבר בדלת.
• זה קורה בכל הגילאים ולכן זה לא סימן לדמנציה או בעיה בזיכרון.
• חזרה לחדר המקורי לא מבטלת את האפקט הזה, כי הוא לא נוצר מעצם השהייה בחדר שונה אלא מפעולת המעבר בדלת.
• על פי התאוריה הנוכחית למוח שלנו יש מערכת ציפיות מכל סיטואציה שנבנית על פי ניסיון החיים שלו. מעבר בדלת מסמן עבורנו מעבר לסיטואציה חדשה והמוח מנטרל את סט הציפיות של הסיטואציה הקודמת כהכנה לסיטואציה החדשה.
• מסתבר שזה לא תמיד מפריע לזיכרון שלנו – אמנם כשמנסים לזכור בחדר אחד משהו שקרה בחדר אחר זה יכול לאתגר, אבל אם מנסים לשנן רשימת מילים ומפצלים אותה בין החדרים, אותה החלוקה לסטים נפרדים דווקא עוזרת לעיבוד המידע ותורמת לזיכרון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Do Doorways Actually Make Us Forget Things? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה

ואת ההסבר על זיכרון עבודה – בקישור הזה

The post זיכרון ומעבר בין חדרים – אז מה רציתם לעשות? / SciShow Psych appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קתי משתפת איתנו 4 טיפים לשינה טובה יותר וזה מאוד נחמד מצידה.

עיקרי הדברים:

• הוציאו כל דבר שיכול להוות הסחת דעת מחדר השינה – מסכים, ספרים, חיות מחמד וכו
• תנסו להימנע מלקשר מחשבות שליליות לחוויית השינה – אם אתם מתחילים להילחץ מזה שאתם לא נרדמים (כי צריך לקום מוקדם מחר וכו) קומו מהמיטה, לכו לעשות משהו מרגיע (שלא כולל מסכים) ותחזרו. אם תישארו במיטה עם המחשבות האלו, המוח שלכם יקשר את המיטה עם מתח ולחץ וזה רק יחמיר את המצב.
• דרך נוספת לשבור את הקישור בין הניסיון להירדם לבין חוות התסכול הוא ללכת לישון בשעה שבה אתם באמת נרדמים. כלומר, במקום להתהפך במיטה מעשר בלילה עד אחת, ללכת לישון באחת כשאתם כבר עייפים מספיק כדי להירדם מיד. המטרה היא להשיג שינה איכותית יותר, גם אם למשך פחות שעות. אחרי זה אפשר לאט לאט לנסות להקדים את שעת השינה ברבע שעה בכל פעם.
• לכו לרופא מומחה לשינה ולמעבדת שינה – יכול להיות שיש טיפול למה שמפריע לכם לישון 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 4 Tips for Better Sleep! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על שינה וחלומות – בקישור הזה

ואם שום דבר אחר לא עובד, נסו את מכונת ההשקמה – בקישור הזה

The post 4 טיפים לשינה טובה יותר ולהתמודדות עם נדודי שינה / Kati Morton appeared first on קהילת הפרעת קשב.

השפה האנושית נועדה לעזור לנו לתקשר עם אנשים אחרים ו…. גם עם עצמינו.

יש כאלו שמדברים לעצמם הרבה, יש כאלו שמדברים לעצמם מעט.
יש כאלו שמדברים לעצמם בשקט, יש כאלו שמדברים לעצמם בקול.

ו… יש כאלו שמדברים לעצמם בקול והרבה!

איך זה נראה?

בסרטון I Talk To Myself דניאל Daniel Howell מסביר ומדגים בדרכו המשעשעת איך הוא מדבר לעצמו.

דיבור עצמי כתהליך של חשיבה מילולית

פיאג’ה (1969) תיאר תופעה שבה ילדים קטנים לא מדברים רק באוזני הזולת, אלא גם אל עצמם. הם עושים זאת בצורת מונולוגים מגוונים המלווים את פעילותם ומשחקיהם, אשר נאמרים בקול רם ומשמשים אמצעי-עזר לפעולה המידית. זהו הדיבור האגוצנטרי. הדיבור האגוצנטרי הוא דיבור חיצוני המשתמש בשפה הדבורה ובא לידי ביטוי באופן קולי. עם זאת, להבדיל מדיבור רגיל הוא לא מכוון להעביר מסרים לזולת, אלא לסייע לדרכי החשיבה ולניהול העצמי.

הדיבור האגוצנטרי החיצוני מופנם בהדרגה לדיבור פנימי המכוון אל העצמי ללא שימוש בקול. הדיבור הפנימי מקושר ליכולת החשיבה המילולית ותוכלו לקרוא עליו עוד – בקישור הזה. כלומר, עם הזמן הילדים ממירים את השימוש החיצוני בשפה ככלי עזר לתהליכים קוגניטיביים לשימוש פנימי. עם זאת, גם בגילאי הבגרות הדיבור החיצוני עדיין יכול לשמש ככלי עזר לתהליכי חשיבה.

נשמע מעניין?

למידע נוסף על דיבור עצמי והתרומה שלו לתפקוד שלנו צפו בסרטון Why Do We Talk to Ourselves? של SciShow Psych וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.

מה הקשר להפרעת קשב?

כאמור, בגילאי הילדות הדיבור האגוצנטרי נועד לסייע לתהליכי חשיבה, כשלב מעבר בין דיבור עצמי חיצוני לבין דיבור עצמי פנימי. בגילאי הבגרות החשיבה המילולית שלנו אמורה להתבסס בעיקרה על דיבור פנימי, כשמידי פעם נעשה שימוש גם בדיבור חיצוני, במיוחד עבור משימות ופעולות מאתגרות.

לעומת זאת, כמו שראיתם בסרטון של דניאל, יש אנשים שגם בגילאי הבגרות עושים שימוש נרחב בדיבור החיצוני. למרות שהסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר תופעה שמאפיינת רבים מאיתנו. אם אתם חושבים על זה רגע, אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב הוא… נו… תפקודי הקשב. מה גם שיש להם תפקיד די מרכזי ביכולת החשיבה והניהול העצמי שלנו.

אז… מה קורה כשקשיי הקשב מפריעים לנו להזיז את המוח?

עוזרים לו.

אבל כמו מכונית שנתקעה, אי אפשר לעשות את זה מבפנים. יוצאים החוצה ודוחפים 😉

אותו דבר עם מוח – כשהמילים בפנים לא מתניעות את עצמן, יוצאים החוצה ודוחפים אותן מהפה, אל האוזן ובחזרה פנימה.

אם זה מוריד לכם כמה אסימונים, קחו רגע ותראו שוב את הסרטון הראשון של דניאל. סביר להניח שעכשיו תוכלו לראות את הדברים באור שונה.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על התפתחות השפה – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על הקוגניציה והחשיבה – בקישור הזה

ביבליוגרפיה:
פיאז’ה, ז. (1969). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ת”א: ספריית-הפועלים.

 תמונה: Graham Crumb/Imagicity.com CC BY-SA 3.0

The post האם אתם מדברים לעצמכם? מהו דיבור עצמי ולמה זה טוב / Daniel Howell + SciShow Psych + חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא אומר שהוא עוצר כל דבר שהוא יוצר ברגע שהוא מגיע ל- 80%. הסיבה העיקרית היא שההגדרה של מושלם היא סובייקטיבית ודינמית, כך שהיא לא באמת ניתנת למימוש. לכן אם תבזבזו יותר מידי זמן ואנרגיה על הניסיון לקלוע בול, רוב הסיכויים שלא תצליחו לזרוק בכלל או שכמעט ולא יישארו לכם משאבים לעשות את זה.

כנחמה הוא אומר לנו שרוב הסיכויים הם שאנשים אחרים לא יהיו רגישים לפגמים שביצירה שלנו כמונו. כשאנחנו יוצרים דברים אנחנו מודעים לכל הפרטים הכי קטנים שאנשים אחרים לא בהכרח ישימו לב עליהם. ממש כמו שאנחנו לא שמים לב כל הזמן לכל הפגמים הקטנים בכל הדברים שכל האנשים האחרים עושים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Embarrassing Secret to my Productivity וכתוב לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

ואת ההסבר של האנק על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה

The post שלמות מול פרודוקטיביות: החיים ב- 80% / האנק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למה זה חשוב מאוד?

כי אנשים עם הפרעת קשב מועדים לפורענות בתחום הזה ולרבים מאיתנו יש נטייה מוגברת להיפצע. למעשה, הסרטון הזה הועלה בעקבות חבלה עצמית מרשימה של ג’סיקה.

יש לי הרגשה שתסכימו איתו שיותר עדיף למנוע מצבים כאלו מאשר להחלים מהם,
אז… בואו נלמד איך לשמור יותר טוב על עצמינו ועל סביבתינו 🙂

עיקרי הדברים

ישנם שני גורמים מרכזיים לתאונות:

1. תנאים מסוכנים
2. פעולות מסוכנות

ג’סיקה מספרת לנו איך אפשר להימנע מכל אחד מהם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to Accident-Proof Your ADHD, בתגובות ספרו לנו אם אתם מזדהים ושתפו אותנו בטיפים משל עצמכם.

אהבתם?

כדי להבין יותר טוב את הפוטנציאל לתאונות, קראו את הסיפור – בקישור הזה

ולכל נושא הנהיגה ובטיחות בדרכים כדאי לכם לבדוק את ההסבר – בקישור הזה

תמונה:  Atlantic Training http://www.atlantictraining.com  CC BY-SA 3.0

The post הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to (Gracefully) Say No וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלהם על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

ואת ההסבר של קתי על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה

The post איך לסרב בחינניות / How to Adult appeared first on קהילת הפרעת קשב.

איך יוצאים מזה?

יש בסה”כ שני דברים שצריך לעשות, אבל הם לא פעולות חד פעמיות אלה תהליכים מתמשכים:

1. ללמוד להעריך כראוי את עיקופי הדרך שלכם – גם אם התחרבשתם מסביב, סביר להניח שלקחתם משם משהו שממשיך איתכם הלאה.
2. להיגמל מהנטייה להשוות את עצמכם לאנשים אחרים – כי זה למעשה מה שמעורר את כל הרגשות השליליים על המקום שבו אתם נמצאים בחיים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Feeling Behind In Your Life? Watch This וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון האם אני כישלון – בקישור הזה

ואת השיר על כל הדברים היפים שמתגלים בזמנם האיטי והבלתי מתחשב – בקישור הזה

The post איך להתמודד עם התחושה שנשארתי מאחור / Marie Forleo appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Fight Your Procrastination Anxiety (and Win!) וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה

ואת ההסבר של ג’סיקה על איך לסיים פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

The post איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

פותחת את המים שבינתיים יצאו הקרים והולכת למטבח ללחוץ על הקומקום החשמלי, כי אין כמו אמבטיה מפנקת עם תה וסיגריה…

מוציאה מהמדיח כוס וכפית ועל הדרך מפנה כבר את כל מה שיש במדיח.

אופס. המים זורמים במקלחת… רצה מהר לסגור את הברז, מתפשטת ואת הבגדים שמה מעל מכונת הכביסה, בזווית העין אני קולטת קערה עם שעווה להסרת שיער ופתאום בא לי להוריד שפם.

לוקחת את הקערה מכניסה למיקרו וחוזרת לאמבטיה למלא מים.

הולכת לסלון להוציא סיגריות מהתיק והתיק עמוס בניירת וכל מיני דברים…  שופכת את תכולת התיק ומתחילה למיין… פתאום מריחה שרוף… שיט, השעווה במיקרו…

עוזבת את התיק לוקחת מגבת ומוציאה את הצלחת הסדוקה עם שארית השעווה.  אנקה את המיקרו אחרי האמבטיה…

שיט המים זורמים…  מניחה את הצלחת וחוזרת מהר למקלחת… איזה מזל!  עוד חצי שניה והמים היו זורמים לרצפה…

טוב, האמבטיה מפוצצת.  אם אני נכנסת למים חצי אמבטיה נשפכת החוצה… מכניסה את היד לשחרר את הפקק שירדו קצת מים, שומעת את הטלפון רוטט, איפה שמתי אותו?

הולכת לחפש את הטלפון במטבח, רואה את צלחת השעווה הסדוקה… שיט היא מתקררת… לוקחת את השעווה למקלחת ומגלה שכמעט כל המים ירדו. סוגרת את הפקק ושוב ממלא מים…

מורחת שעווה על השפם ונזכרת בתה שרציתי להכין… הולכת למטבח ושוב לוחצת על הקומקום…

חוזרת למקלחת שוב ממלאה מים, מורידה שעווה מהשפם, מסתכלת על מה שנדבק לשעווה ומרגישה סיפוק. כן, היה שפם…  טוב שראיתי את השעווה.

בינתיים שהמים מתמלאים אני חושבת להכניס כביסה למכונה. שיט המגבות שם מאתמול. מוציאה את המגבות והולכת לתלות…

תולה בשקט ופתאום… שיט המים באמבטיה…  רצה למקלחת… זין המים גלשו החוצה. צריך משהו לספוג…  כל המגבות על החבל, הולכת להביא ערימת מגבות ומתחילה לרפד את הרצפה…

משחררת את הפקק שוב פעם ונזכרת בקומקום שרתח לפני רבע שעה…

אוף לא טוב להרתיח מים כל כך הרבה פעמים, פעם קראתי שזה עושה אבנים בכליות…  אולי עדיף לשתות יין קר…  מוציאה בקבוק מחפשת את הפותחן במגירה, על השולחן, מוצאת אותו על המדף של הספרים (איך הגיע לשם?)

מוזגת יין… לוקחת את הכוס עם היין, סיגריות ומאפרה וחוזרת לאמבטיה שבינתיים התרוקנה. די אין לי כוח. עשיתי מקלחת זריזה ואת כוס היין לקחתי למיטה. מזל שלא לקחתי כדור היום 😄 מחר אנקה את המיקרו.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ועל מעלליהן של הסופות שחוזרות הביתה בצהרי היום – בקישור הזה

תמונה: By http://www.flickr.com/photos/38033723@N00/ CC BY 2.0

The post שעה טיפוסית ביום בלי כדור / מיה ארזי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפעם היא מדברת על המצבים האלו שבהם אתם כל כך מנסים לעשות משהו נכון עד שלבסוף הוא מתחרבש לגמרי. או במילים אחרות – מה לעשות כשגיליתם שעשיתם פדיחה בלי להתכוון. משום שזו סדרת בישול היא החליטה ללמד אותנו איך להוציא מתוק מעז, על ידי הפיכת עוגת “אופסי” לעוגת “וופי!”. סרטון נוסף על התמודדות עם טעויות תוכלו לראות – בקישור הזה.

בקיצור, על כך נאמר “לא מפחידים קשב בפשלות”

אז איך ממשיכים הלאה?

שוקולד עוזר. אז מתחילים בזה וכבר המצב מתחיל להשתפר!

באופן כללי מהשם של הסדרה אתם יכולים להבין שלא מתיימרים שם לעקוב אחרי הוראות המתכון באופן מושלם. הפעם האנה מנצלת כל הזדמנות כדי ללמד אותנו איך להמשיך ללכת, למרות המחשבות השליליות שכל פדיחה כזו עלולה לעורר. אז אם בא לכם לראות איך עושים את זה בזמן אמיתי, ואיך קצת הומור עצמי יכול לעזור – אתם במקום הנכון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון MY DRUNK KITCHEN: Whoopie Pie ותלמדו איך להימנע מהלקאה עצמית

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את פאנל בריאות הנפש שהאנה השתתפה בו – בקישור הזה

ואת הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה

תמונה: By Divya Kudua CC BY 2.0

The post עוגת אופסי – מה לעשות כשעשיתם טעות מביכה בלי כוונה? / MyHarto appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אם רמת היעילות ושיתוף הפעולה היא זהה (כלומר די אפסית) בין אם מבקשים 5 פעמים ברוגע מסוים ובין אם מבקשים/דורשים 100 פעמים, במיוחד עם עושים את זה בעצבים החל מהפעם העשירית – לא עדיף מראש להסתפק בלבקש 5 פעמים?

האם לא עדיף לחזור על עצמכם פחות פעמים בלי להתעצבן ואז לעשות איתם/במקומם, לוותר, להתייאש, לגייס או למצוא פיתרון יצירתי אחר – מראש או בדיעבד?

אהבתם?

כדאי לכם גם ללמוד איך להשתמש בדוח האבחון כי לשפר את האינטראקציה מול הילדים שלכם – בקישור הזה

ואת הסרטון “קח את ידי ולך איתי” שיכניס אתכם לנעליהם של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

The post כמה פעמים אתם צריכים לחזור על עצמכם? / דובי ברגשטיין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.

קצת רכילות

בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.

למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.

לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?

אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

The post פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• להפריד בין פעולת הבישול לפעולת ההאכלה העצמית
• הבישול יכול להיות אירוע שלם שלוקח יום שלם וקשה להשלים אותו כשרעבים
• אז קודם כל לדאוג שיהיה לכם אוכל זמין שאתם אוהבים

וקצת מסביב:

בנוסף לענייני הבישול, מעניין לראות כאן גם את השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב. לשתיהן יש אבחנה של ADHD. אבל, כפי שתוכלו לראות, אצל כל אחת מהן זה נראה אחרת לגמרי. אמנם יש ביניהן קווים משותפים, אבל לכל אחת מהן יש גם את נקודות החוזק והחולשה שלה. השונות הזו מאוד מקשה על ההבנה של הציבור בנושא של הפרעת קשב, כי חלק מאיתנו יכולים להיות מצוינים בדברים מסוימים שהחלק השני ממש גרוע בהם ולכולנו יש הפרעת קשב. היתרון שלנו כקהילה הוא שאנחנו צוברים ידע ומיומנויות בשלל תחומים, כך שאנחנו יכולים ללמד ולהשלים זה את זה.

הן עשו סרטון נוסף בערוץ של האנה, שאעלה בהמשך ואקשר לפה ואם לא תזכירו לי. כי בשביל מה יש חברים?

נשמע מעניין?

להסבר המלא יחד עם כל הצחוקים שיוצרות שתי נשים עם הפרעת קשב באותו החדר, צפו בסרטון How to Get Comfortable in the Kitchen ft Hannah Hart!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת הפנאל בנושא בריאות הנפש שבו השתתפו שתיהן – בקישור הזה

תמונה: By Ernst Vikne CC BY-SA 2.0

The post איך להאכיל את עצמינו? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הסרטון הבא אמנם לא מיועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל יש בו אמרה מאוד חזקה והוא מאוד משעשע.

סקרנים?

צפו בסרטון HOW TO MANAGE TIME AS A PARENT ותכתבו לנו בתגובות אם היזדהתם ומה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את סרטון ההסבר המשעשע על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך אפשר לארגן קהילה שלמה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

The post איך לנהל זמן כהורה? / How to DAD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לאנשים עם הפרעת קשב כל הנושא הזה יכול להיות מאתגר. היכולת שלנו לנהל את הזמן בצורה יעילה עלולה להיפגע בעקבות הקשיים שלנו בתפקודים ניהוליים, שעליהם מסביר ברקלי – בקישור הזה, יחד עם “עיוורון הזמן” שלנו, שעליו תוכלו לשמוע – בקישור הזה.

מה חשוב לנו באמת?

אנחנו לא משתמשים בחיים שלנו, בזמן שלנו לדברים החשובים ביותר. האם יש משהו בכם שמרגיש שאתם מפספסים את החיים שלכם? את המטרה שלכם? את ההתלהבות שלכם? זה כנראה אומר שאתם לא מקדישים את הזמן שלכם לדברים שחשובים לכם באמת.

צפו בסרטון How to Use Your Time Effectively ורשמו בתגובות מהם הדברים שחשובים לכם ולמה אתם הייתם רוצים לפנות זמן?

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המשחק שיכול לתת לכם עוד 10 שנות חיים  – בקישור הזה

ובסרטון ההסבר על איך ניתן לסיים פרויקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

The post מדוע חשוב לנצל את הזמן שלכם בצורה יעילה? / Bishop T.D. Jakes appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לסרטון הזה קדם סרטון אחר שבו ג’סיקה שיתפה אותנו בחווית הכישלון שלה, כשלא הצליח לעמוד בזמנים של ערוץ היוטיוב שלה. היא ממש ניסתה אבל שום דבר לא היה מוכן גם כשהדד-ליין כבר היה מאחוריה. כמו שאתם מתארים לעצמכם, זה מצב שיכול לעורר יאוש וספקות עצמיים. אם לא ראיתם את זה עדיין, כדאי רגע לקחת את הזמן ולצפות – בקישור הזה.

תזכורת

הדרך היחידה שבה כישלון יכול לפגוע בנו היא רק אם אנחנו נותנים לו לעצור אותנו. למרבה הצער, פעמים רבות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו מרימים ידיים, מתייאשים מהמטרות שלנו ולעתים גם מעבדים אמון בעצמינו.

למה הדבר דומה?

זוכרים את מכונות המשחקים של פעם? אז שם יש לכם חיים בכל מכונה ואם אתם נפסלים אתם יכולים לנסות שוב. כך אנחנו יכולים לקבל משוב מידי על הביצוע, להסיק מסכנות ולהפיק לקחים להמשך. אם מעניין אתכם הקשר בין הפרעת קשב למשחקי מחשב, צפו בסרטון ההסבר שג’סיקה הכינה על הנושא הזה – בקישור הזה. ואם מעניין אתכם לדעת עוד על הצורך של אנשים עם הפרעת קשב במשוב מיידי וברור, צפו בהסבר של ברקלי – בקישור זה.

כל זה טוב ויפה, כל עוד שיש לכם מטבע נוסף כדי להמשיך לשחק אחרי שנגמרו לכם כל הפסילות. כדי לדעת מה קורה כשכל האסימונים נגמרים, צפו בהרצאה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה.

אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיכשל יותר ולקבל הרבה יותר משובים שליליים מהסביבה, בהשוואה לאנשים שאין להם הפרעת קשב. זה יכול להוביל לשחיקה רצינית. כלומר, אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא מטבעתו או אסימונים לעתים קרובות מידי.

איך בונים חסינות?

כדי לבנות את החסינות שלכם אתם צריכים ללמוד כיצד להשיג לכם יותר אסימוני משחק. הרי זה לא משנה כמה אסימונים אתם צריכים כל עוד שהם לא נגמרים לכם.

להסבר איך אפשר למלא את מלאי המטבעות אחרי תקופה מייאשת, צפו בסרטון How to Build Resilience: Quarters of Encouragement – יש שם כמה טיפים ממש טובים:

אהבתם?

למקרים קשים במיוחד צפו בהסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

ובהסבר על מה לעשות כשעשיתם טעות נוראה – בקישור הזה

תמונה: By Felipe Juan Artista CC BY-SA 4.0

The post איך לפתח את החוסן שלכם? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• הכירו בכך שזה בסדר לטפל בעצמכם
• תלמדו מה עובד בשבילכם
• תלמדו לזהות את סימני האזהרה שלכם

רוצים לשמוע עוד?

להסבר המלא על תחזוקה עצמית וטיפול עצמי, צפו בסרטון A Self-Care Action Plan וספרו לנו בתגובות מה אתם עושים בשביל עצמכם?

אהבתם?

צפו גם בסרטון על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה לעשות כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

The post תכנית פעולה לתחזוקה עצמית / How to Adult appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• להציב גבולות
• להביע את הצרכים והרצונות שלנו בצורה אסרטיבית
• להשתמש במעגלי התמיכה שלנו (חברים, משפחה או אנשי מקצוע)
• ליצור דוגמה אישית לאופן שבו אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו (נאה דורש נאה מקיים)
• ו…. אם כל הדברים הקודמים לא עזרו – לנתק את הקשר

רוצים לדעת עוד?

להסבר המלא צפו בסרטון Tips for dealing with TOXIC PEOPLE

אהבתם?

צפו גם בהסבר על כיצד גבולות טובים יכולים לשחרר אתכם  – בקישור הזה

ואם אתם צריכים רענון של המעגל החברתי שלכם צפו בסרטון שמסביר איך אפשר ליצור חברים חדשים – בקישור הזה

The post התמודדות עם אנשים רעילים / Kati Morton appeared first on קהילת הפרעת קשב.

ג’סיקה כל הזמן מספרת כמה קשה לה להתמיד בהעלאת הסרטונים שלה על הפרעת קשב לערוץ המשובח והחשוב שלה How to ADHD. אם אתם תוהים למה, אז זה בגלל שיש לה הפרעת קשב בעצמה והתמדה ולוחות זמנים זה לא מהצדדים החזקים שלנו. בשבוע שבו צולם הסרטון היא לא הצליחה להעלות, או אפילו לכתוב או לצלם סרטון גם אחרי שהדד-ליין היה מאחוריה. דברים כאלו ישר יכולים להכניס אותנו לסרטים יפים על כמה שבחיים לא נצליח שום דבר ובאותו הרגע זה נראה אמיתי מאוד.

מה חדש תחת השמש?

מה שחדש זו הגישה, התובנה, הצורה הנוספת שבה אפשר וכדאי להסתכל על החיים:

“כישלון הוא לא ההפך מהצלחה – הוא מה שקורה בדרך אליה”

לא יודעת מה איתכם, אבל לי המשפט הזה משנה את כל השקפת החיים. היא טוענת שהדרך היחידה שכישלון יכול למנוע מכם הצלחה היא רק אם תפסיקו לנסות בגללו. כל עוד שאתם ממשיכים לנסות, אתם יכולים להשתמש בו כמשוב לצורך הפקת לקחים והתקדמות יעילה יותר בהמשך הדרך. יכול להיות שיקח לנו הרבה יותר זמן ושניפול הרבה יותר בדרך, אבל כל מה שצריך זה להמשיך לנסות.

התחברתם?

צפו בסרטון Am I a Failure?, כתבו לנו בתגובות מה דעתכם והעבירו את זה למישהו שיכול להיעזר בקצת אמפתיה, הזדהות ותקווה בזמנים הקשים…

אז איך בונים חסינות?

תוכלו למצוא את סרטון ההמשך של ג’סיקה על בניית חסינות – בקישור הזה

אהבתם?

ראו גם את הסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

The post האם אני כישלון? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים:

• אתם לא יכולים לתקן אותו או אותה – אבל אתם יכולים להפיק את המיטב מהקשר שלכם, אם אתם ממש אוהבים את כל השאר. אז במקום לתקן תתחילו לעשות רשימה של כל הדברים שמוצאים חן בעיניכם בבן או בת הזוג שלכם.
• תזכרו שמי שצריך לדאוג לכם זה אתם – חוששים לקבל מכה בראש מהדלתות הפתוחות בארונות המטבח? סיגרו אותן כשאתם נכנסים לחדר. למקרים קשים במיוחד, אתם יכולים גם לכבוד קסדה. התייחסו לדברים בהומור אוהב ותנסו לבוא לקראת הצד השני במה שאתם יכולים.
• דברו על זה – לא בכאס ולא בציניות. יכול להיות שיש להם סיבה טובה, או שהם בכלל לא מודעים לכך שהדברים האלו מציקים לכם.
• וטיפ בונוס: אל תצברו כעסים! – אם לא מתמודדים עם הדברים, הם נוטים להצטבר ולהתפוצץ…. לא נעים.

***אזהרה קטנה***

שימו לב – יש סיבה שקוראים לערוץ שלה “Granny PottyMouth”.
מצד אחד זה מאוד משעשע לראות סבתל’ה חביבה שכזו אומרת כל מיני מילים שלא ממש נחשבות לשפה מכובדת… מצד שני יתכן וחלק מכם ירגישו קצת לא בנוח בשימוש המגוון והמרשים שלה במילים בוטות. אם אתם רגישים לנושא, מתחת לסרטון מחכים לכם קישורים לפוסטים אחרים בנושא זוגיות, שמשתמשים בשפה נקייה יותר. לכו על מה שמרגיש לכם טוב ^_^

אז אם אתם מוכנים לחוויה ייחודית וקצת מילות חוכמה על החיים ובכלל, צפו בסרטון Granny’s Corner: Neat vs Not

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואת המאמר של ירדן לוינסקי על איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Ryzhkov Sergey CC BY-SA 4.0

The post עצות סבתא – איך אפשר לגרום לבן או בת הזוג להיות יותר נקיים ומסודרים בבית? / Granny PottyMouth appeared first on קהילת הפרעת קשב.

במבט ראשון זה נשמע פשוט. אבל….

מה הבעיה?

הבעיה היא שלא תמיד בא לנו להקשיב לו ולפעמים אנחנו נותנים לסביבה להכתיב עבורינו את הדברים. זה המקום של גבולות. כלומר, לדעת מה נכון עבורכם ולמצוא את הדרך להבהיר את זה לסביבה בצורה אסרטיבית. זה חלק בלתי נפרד מהמודעות העצמית שלנו ומהכישורים החברתיים שלנו כאנשים בוגרים.

כולנו נמצאים במהלכו של סיפור חיים. סיפור החיים שלך מעוצב על פי הדברים שלהם בחרת להגיד “כן” והדברים שלהם בחרת להגיד “לא”. ה”כן”ים וה”לא”ים שלך הם אבני הבניין של הגבולות שלך.

מהם גבולות? איך בונים אותם?

על זה בדיוק מדברת שרי גילמן בהרצאה שלה. היא מסבירה גם איך להחלים אחרי שהגבולות שלכם נפרצו ואיך להציב גבולות חדשים.

להסבר המלא בהרצאה Good boundaries free you של Sarri Gilman ב- TED, צפו בסרטון:

אהבתם?

צפו גם בסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצויינת – בקישור הזה

ואת ההרצאה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה

The post גבולות טובים משחררים אותך – איך להקשיב למצפן הפנימי / Sarri Gilman appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אם יש לכם נטייה להימנעות או דחיינות, צפו בסרטון – Handful וכתבו לנו בתגובות כמה זה נראה לכם מוכר 😉

אהבתם?

קראו את ההסבר על דחיינות מובנת – בקישור הזה

וצפו בסרטון של ג’ון גרין, כדי לראות מה אפשר לגלות כשנמנעים מדברים – בקישור הזה

תמונה: By Purple Sherbet Photography from Worldwide! CC BY 2.0

The post אבל אני לא יכול – הידיים שלי מלאות! / JACK AND DEAN appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז לילדים זה קורה גם. להם עוד יותר קשה כי הם עדיין לא פיתוח את מנגנונים ההתמודדות שיש לנו כאנשים בוגרים. לחלקם גם מתמודדים עם קשיים שאין לבני הגיל שלהם ואם במקרה יש להם גם הפרעת קשב אז זה בא עם הרבה קשיי וויסות שמאוד מקשיים לכבות את האש.

מה עושים?

בתי ספר יכולים ליצור “פינות רפלקציה” או “פינות שקט” לילדים שצריכים רגע לנשום, להירגע ולסדר את המחשבות שלהם.

להסבר המלא צפו בסרטון Peace Corner: Creating Safe Space for Reflection

אהבתם?

צפו גם בסרטון על איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל ההסבר של ברקלי על האחריות של ילדים עם הפרעת קשב על ההתנהגות שלהם – בקישור הזה

תמונה: Eva Rinaldi CC BY-SA 2.0

The post איך בונים פינת ריפלקציה שקטה וידידותית בבית הספר? / Edutopia appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אנשים עם הפרעת קשב שכמנתנו נוטים להיכנס להרבה דברים חדשים ומגניבים ומעניינים כי זה כיף!
אבל זה כיף רק עד שאנחנו מגילים שנכנסנו ליותר מידי דברים, שהם כבר לא חדשים ואולי פחות מעניינים, שאין לנו כבר כוח או זמן להשלים אותם ו…. אופס. בעיה.

יש לנו שילוב של כמה מאפיינים שעלולים להפיל אותנו כל פעם מחדש בתכנון הלו”ז שלנו. על ההתלהבות מדברים חדשים כבר דיברנו, אבל היא לא הדבר היחיד שמקשה עלינו להימנע מיצירת עומס יתר. לצידה יש גם את הרצון להתחבב על הזולת ולהוכיח את עצמינו, קשה להגיד “לא” לאנשים שקרובים לליבנו ומבקשים את עזרתנו. בנוסף, יש לנו בעיה בהערכת זמנים, להסבר על ה”עיוורון זמן” של אנשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן. כל אלו ביחד עושים לנו סמטוחה גדולה ואז אנחנו עלולים למצוא את עצמינו פותחים עוד דברים חדשים כדי להסיח את הדעת מהברוך של הקודמים ו…. אתם כבר מבינים שזה לא הולך למקום טוב ככה 😉

אז איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים הזה?

טוב שאתם שואלים! ג’סיקה הכינה לנו שאלון בדיקה קצר, שיעזור להחליט האם כדאי לקחת על עצמינו את הפרוייקט הבא או לא.
נשמע שימושי? תוכלו להוריד את הקובץ המקורי באנגלית – בקישור הזה

להסבר המלא עם כל הטיפים, צפו בסרטון How to Get Projects Done, On Time, Without Your Life Falling Apart in the Process

אהבתם?

צפו בסרטון ההסבר על מה קורה כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

ואם התפקשש לכם ובכל זאת התחלתם לקרוס, צפו במדריך לשעת משבר – בקישור הזה

תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0

The post איך לתקתק פרויקטים בלי לקרוס? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז גם אם כל שאר העולם לא מתלהב, מן הראוי שלפחות אנחנו נעריך היטב את ההישגים שלנו.

השיר הזה נועד בדיוק למטרה הזו, אז אם אתם צריכים תזכורת קטנה על הערך העצמי שלכם  – זה יכול לעשות את העבודה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בשיר המקסים Gold Star for Me וספרו לנו בתגובות על מה מגיע לכם כוכב זהב.

אהבתם?

צפו בהרצאה של ברנה בראון על העוצמה שבפגיעות  – בקישור הזה

ובשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

The post כוכב זהב בשבילי! / Dodie and Bethan Leadley appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קחו את ידה, לכו איתה. היא תוציא אתכם למסע קצר לאורך ההיבטים השונים של החיים שמושפעים מהפרעת הקשב. מההתארגנות בבוקר, התמודדות עם בית הספר, חברים למשחק ושעות הפנאי, הקשיים ו…. לא פחות חשוב מכך – האדם שמאחוריהם.

נשמע מעניין?

אז צפו בסרטון “Take My Hand” – A Child’s Perspective of ADHD ותראו את הילדה שמאחורי ההפרעה

אהבתם?

צפו גם בסרטון שמציג את ההבדל בין ילדה עם הפרעת קשב לילד בלי הפרעת קשב – בקישור הזה

ובשיר שיזכיר לכם לתת לאור הקטן שלכם לזהור – בקישור הזה

The post קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי / My Little Villagers appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. כנות – במיוחד כשדברים לא בסדר.
2. לריב באופן הוגן – הרי המטרה היא לא לנצח או להוכיח שאתם צודקים, אלא להגיע להבנה הדדית.
3. אל תהיו משעממים, תעשו דברים מגניבים, תגדלו ותאפשרו לצד השני לפעול באופן דומה.
4. תנסו, אבל במידה הנכונה – לא להגזים ולא לשחוק את עצמכם.
5. כבדו את הזכות של הצד השני לקבל החלטות עבור עצמו – גם אם אתם חשובים שאתם יודעים יותר טוב מה צריך לעשות. פרט, למקרים יוצאי הדופן שבהם עלולה להיות סכנה בטיחותית לאדם או לסביבה. אבל… אם הם סתם לא עושים את מה שאתם רוצים שיעשו, אתם צריכים לכבד את זה שהם אנשים נפרדים ממכם. זה קשה אבל חשוב. אם אתם לא הורים של אדם מסוים, אל תתנהגו אליו כאילו הוא הילד שלכם. במקום לשנות את הצד השני נסו לשנות דברים שנמצאים במסגרת השליטה שלכם.

הכללים האלו נבנו מתוך הניסיון הזוגי שלה, אבל טוב ליישם אותם בכל מערכת יחסים 🙂

נשמע מעניין?

צפו בחלק ראשון של How to Make a Good Relationship Great: Our Top 5 Rules ואל תשכחו להמשיך לשני 😉

חלק שני:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על הפרעת קשב ומערכות יחסים – בקישור הזה

ואת התכנית של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה

תמונה: By Compagina CC BY-SA 4.0

The post איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת? / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אם גם אתם חשבתם שתצליחו לקום מוקדם כדי לעשות מליון דברים לפני שתתחילו את היום, אבל…
בבוקר שום שעון שבעולם לא יכול להעיר אתכם – נראה לי שתאהבו את הסרטון

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Skipping School Tests וכיתבו לנו בתגובות מה דעתכם?

אהבתם?

צפו גם בסרטון שלה על מחשבות שעולות לראש בזמן התארגנות – בקישור הזה

ואם עוד קשה לכם להתחיל את הבוקר, קראו את סיפורו של קפה – בקישור הזה

תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

The post קשיים של בוקר / IISuperwomanII appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור של אפי זקן – בקישור הזה

ואת הסיפור של הדר אברמוביץ – בקישור הזה

תמונה: By Takeaway CC BY-SA 3.0

The post סיפורו של קפה / ורד בן גיאת appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מדובר בקליפ של רחוב סומסום האנגלי (Sesame Street) על דחיית סיפוקים ושליטה עצמית.
לא רק זאת אלא שהוא מכוכב על ידי עוגיפלצת Cookie Monster בכבודו ובעצמו!

משום שקשיים בוויסות עצמי ונטייה לאימפולסיביות הם מאפיינים מרכזיים של הפרעת קשב, השיר הזה יכול להיות דרך מאוד נחמדה לצ’פר את עצמכם כשאתם מצליחים להימנע או לדחות משהו שאתם לא אמורים לעשות עכשיו – כי גאווה עצמית לא פחות חשובה משליטה עצמית 🙂

נשמע מעניין?

קבלו במחיאות כפיים סוערות את השיר “אני רוצה את זה, אבל אחכה”  Me Want It But Me Wait

אהבתם?

לסרטון על קוף הסיפוקים המידיים – לחצו כאן

ולעצות משעשעות של האנה הארט על איך לעבוד על עצמכם כדי להיות פורדקטיביים – לחצו כאן

The post אבל אני אחכה / רחוב סומסום appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הפעם הוא לקח גרסה מיניאטורית של הלוח האפור ההוא שניסינו לצייר בו כילדים ו… בואו נגיד שזה לא הלך כל כך חלק…

הסרטון הזה אמנם לא נועד להסביר על הפרעת קשב אבל הוא מציג מאוד יפה את התסכול העולה בהתמודדות עם קשיים, את החוסן הפנימי הנחוץ כדי לשוב פעם אחר פעם לשולחן העבודה, את החשיבות של יכולת פתרון בעיות, את היכולת ללמוד מכישלונות ו… לדעת איך להפיק את המיטב גם ממה שהתחרבש 😉

עם הרבה נחישות, תעוזה והומור עצמי ג’אזה מצליח לבסוף להפיק יצירה לתפארת שאני בטוחה שתדעו להעריך כראוי.

סקרנים?

קחו אוויר, תחזיקו את הבטן חזק וצפו בסרטון WORLD’S SMALLEST ETCH A SKETCH: Art Challenge!

אהבתם?

צפו בסרטון על התמודדות עם כישלון – בקישור הזה

או בסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

תמונה: By Unuaiga CC BY-SA 4.0

The post שיעור בהתמודדות עם תסכולים / Draw with Jazza appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נד ממליץ לחשוב על שלושה דברים ולנסות לשלב ביניהם:

1. דברים שאתם אוהבים לעשות
2. דברים שאתם טובים בהם
3. דברים שאנשים אחרים מעוניינים לשלם לכם כדי לעשות אותם

הוא מדבר גם על הצורך במפלט יצירתי, שאם לא ניתן להשיג אותו במסגרת העבודה חשוב מאוד שיהיה לו ביטוי משמעותי בשעות הפנאי.

וכמובן עולה השאלה אם ואיך לספר למעסיק על הפרעת הקשב של העובד.

רוצים לשמוע עוד?

כנסו לסרטון How to Grab the Best Job for an ADHD Brain! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

לסרטון הקודם של הצמד המגניב הזה – לחצו כאן

ואם אתם מאלו שבא להם לעשות יותר מידי דברים, כדאי לכם לראות את הסרטון על מולטי-פוטנציאלים – בקישור הזה

תמונה: Owlchemy Labs CC BY-SA 3.0

The post איך למצוא עבודה ולשמור עליה עם הפרעת קשב? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מגניב?

הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.

ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.

נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…

כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.

נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.

אהבתם?

צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה

ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה

The post הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא מסביר שהליקוי בהפרעת קשב הוא בתפיסת הזמן ולא בהבנת ההשלכות של המעשים. לכן, אם העונש או הגמול על פעולה מסוימת מגיעים יותר מידי זמן אחרי הפעולה, הם יאבדו את היעילות שלהם. כלומר, הבעיה היא לא ביכולת לקחת אחריות אלא בעיכוב של תוצאות/תגובות/השלכות הנובעות מפעילות מסוימת. בהתאם לכך, הוא קורא למתן תדיר ומיידי יותר של משובים לילדים עם הפרעת קשב.

ההבדל בין הקנייה לפיצוי

ברקלי מסביר שהמטרה של תכניות התערבות התנהגותית להפרעת קשב (כמו כלכלת אסימונים) היא לא ללמד, אלא לאפשר משובים דחופים ומהירים יותר. הוא מבדיל בין השימוש החינוכי שנעשה בתכניות מסוג זה עבור אוכלוסיות אחרות כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי. במקרים אלו תכניות ההתערבות נועדו לצורכי הוראה ומרגע שנרכשה המיומנות אפשר להפסיק אותן. להבדיל, השימוש בתכניות אלו עבור ילדים עם הפרעת קשב הוא לא לצורכי הקנייה אלא לצורכי הנעה (מוטיבציה) כפיצוי על הקשיים שהפרעת קשב יוצרת בתחום זה.

הוא מדגיש שתכניות התערבות התנהגותיות שמופעלות לצורכי מוטיבציה צריכות לפעול באופן רציף ללא הפסקה. משום שהתכנית לא מופעלת לצורכי הוראה אין להמתין עד שמיומנות כלשהי תירכש משום שהתכנית לא נועדה להקניה של מיומנויות. הוא משווה את השימוש בתכניות התערבות התנהגותיות להפרעת קשב לרמפות או לשיפועים שנועדו להנגיש מבנים עבור אנשים עם נכויות פיזיות. הרמפה נועדה לאפשר לאנשים עם נכויות פיזיות להיכנס לבניין בכיסא גלגלים. האם תצפו מאדם כזה שאחרי 30 יום של שימוש ברמפה הוא ילמד להיכנס בלעדיה? האם אותו אדם יפנים את הרמפה?

כמובן שלא, הרמפה לא נועדה לצורכי הקנייה או לימוד. הרמפה היא אמצעי לפיצוי, אשר מאפשר להפחית את הפגיעה בתפקוד. התכנית ההתנהגותית להפרעת קשב עובדת באופן דומה. היא נועדה לפצות על מנגנון לקוי והשימוש בה לא מוריד את הצורך העתידי בה. לכן צריך להשתמש בה באופן רציף.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5B ADHD is a disorder of self regulation:

אהבתם?

צפו גם בסרטון ההסבר אודות התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

בסרטון המסביר איך ניתן ליישם את דפוסי המשוב של משחקי מחשב לחיים האמתיים – בקישור הזה 

ובסרטון של ברקלי על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה

The post אחריות וילדים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הוא מדבר על קשיים בעכבה (אינהיביציה), על הפגיעה בזיכרון העבודה, בתפיסת הזמן, ביכולת הדיבור הפנימי, בוויסות הרגשי וביכולת התכנון.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון ADHD and Executive Function – Dr. Russell Barkley

אהבתם?

לסרטון של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – לחצו כאן

והרצאת TED של Peter Doolittle בנושא זיכרון עבודה – לחצו כאן

The post תפקודים ניהוליים והפרעת קשב / ראסל ברקלי Russell Barkley appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נקודות עיקריות:

• צרו לעצמכם מרחב למידה – מקום שבו אנשים אחרים לא יפריעו לכם ושיהיה לכם כיף לעבוד בו.
• צרו לעצמכם אתגר – כדאי שהמטרה תהיה קצרת טווח וראליסטית 😉
• צרו מחויבות חיצונית – ספרו למישהו מה המטרות שלכם, בקשו תמיכה מחברים וסמנו לעצמכם הישגים בצורה בולטת (כמו טבלת מדבקות).
• חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים יותר
• מדבקות, הרבה מדבקות!
• לנסות לשלב תנועה
• נסו למצוא חברים ללמידה
• תגמלו את עצמכם על המאמץ, במקרה הצורך לנו למישהו אחר “לשמור” על התגמול 😉
• לרשום לעצמכם מה צריך לעשות כדי שלא תצטרכו להחזיק את הכל בראש. כך גם יותר קל לארגן וגם אפשר למחוק דברים שסיימתם.
• לא לפחד לגוון ולעבור בין נושאים או מטלות מסוגים שונים
• תנוחו כמו שצריך ואל תרגישו רע עם זה, הקפידו על הפסקות.
• תזכרו שלכל אחד מתאים משהו אחר, תבדקו מה עובד בשבילכם 🙂

והכי חשוב – כובע מגניב!!!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Homework: Top 10 Tips for ADHD Success וכתבו לנו בתגובות מה עוזר לכם להתמודד עם הדברים האלו?

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על תפקודים ניהוליים בהקשר של למידה – בקישור הזה

ולהרחיב את הדעת עם אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ – בקישור הזה

תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

The post טיפים להכנת שיעורי בית / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רותם ברוכין כתבה על זה סיפור שלם, מקסים ומרתק.
הוא פורסם לראשונה באנתולוגיית הסיפורים “היה יהיה” בשנת 2009, ונערך על ידי אהוד מימון. לא רק זאת, אלא שהיא גם הגדילה לעשות וכתבה סיפור המשך 🙂

אמנם הסיפור לא נכתב באופן מפורש על הפרעת קשב, אבל סביר להניח שרוב האנשים עם הפרעת קשב יזדהו עם לא מעט מהסיטואציות שמתוארות שם. הקושי בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה, גורם בין היתר לכל הנושא של מיקום ואיתור חפצים במרחב להיות מאתגר. אנחנו יכולים לשכוח לרדת בתכנה הנכונה או לא לשים לב שעברה הפנייה שהיינו צריכים, בקיצור לנו ולחפצינו האיבוד יכול להיות מקום ידוע ומוכר.

נשמע מעניין?

לקריאת הסיפור “הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב” – לחצו כאן.

לסיפור ההמשך “מציאות ואבדות” – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” – בקישור הזה

ולשמוע את השיר על הפער בין הציפיות החברתיות לעולם הפנימי – בקישור הזה

תמונה: By José Sépi CC BY-SA 3.0

The post הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב / רותם ברוכין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קוצר הראייה כלפי העתיד לבוא מאפשר לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד רק עם דברים שקרובים אליהם בזמן. ככל שהאירוע רחוק יותר בזמן, כך נפגעת יכולת ההתמודדות לקראתו. לכן אחד המאפיינים של אנשים עם הפרעת קשב הוא דחייה של דברים עד לרגע האחרון. הדבר מוביל לחיים במצב של “כיבוי שריפות” מתמיד, בעקבות מצבים שהיה ניתן למנוע באמצעות הכנה מראש. יש לציין שהקושי הוא לא בהכרח בעצם המטלות, אלא בחלוקה נכונה של הביצוע שלהן לאורך זמן. כלומר, מדובר בבעיה של תזמון. זוהי חלק מהפגיעה של הפרעת קשב בתפקודים הניהוליים של האדם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5A ADHD is Time Blindness:

רוצים עוד?

קבלו סרטון בונוס חדש ועדכני יותר של ברקלי באותו הנושא – ADHD & Time Blindness!

בין היתר ברקלי מדגיש בסרטון זה את ההבדל בין תפיסת זמן, שיכולה להיות יחסית סבירה אצל אנשים עם הפרעת קשב, לבין תזמון – שהוא היכולת להתאים פעולה מסויימת עבור פרק זמן מסויים. למשל, בניסוי שנועד לבדוק את הנושא, אנשים עם הפרעת קשב היו די טובים בלהעריך את משך הזמן שנורה מסויימת דלקה, כאשר היו צופים פסיביים. אבל… כשניתנה להם האפשרות לשלוט במתג באופן פעיל, הם לא הצליחו להדליק בעצמם את אותה הנורה למשך אותו פרק זמן. כלומר, הם לא כיבו אותה במועד הרצוי, או אפילו באיזור שלו….

הוא גם מדבר על ההשלכות של עיוורון זמן בנוגע ליכולת של האדם להתייחס לאירועים עתידיים, ולקחת אותם בחשבון לצורך ניהול ההתנהגות  של עצמו בהווה. אחד הביטויים לכך הוא הקושי לשנות את ההתנהגות בעקבות השלכות שלא צמודות למועד הפעולה.

• תוכלו ללמוד עוד על הנושא ועל ההשלכות שלו בנושא חינוך ואחריות – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט על קוף הסיפוקים המיידיים – בקישור הזה.

ואת ההסבר של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה.

תמונה: By gcardinal CC BY 2.0

The post “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זו אחריות שלנו לעשות שימוש מושכל בכלים העומדים לרשותנו. עם זאת, לאנשים עם הפרעת קשב זה יכול להיות מאתגר במיוחד. זאת לאור הקשיים שהיא עלולה ליצור בתפקודים ניהוליים, וויסות עצמי, שליטה על אימפולסיביות, דחיית סיפוקים ועוד. הסרטון הבא מדבר על היגיינה דיגיטלית ועל החשיבות שלה. הוא מציג את הבעייתיות של שימוש באינטרנט לצורך בחירה משעמום או אספקה של חיזוקים מהירים. לצד זאת הוא מכיר גם בתרומה הגדולה של הטכנולוגיה לאיכות החיים וההתפתחות של האנושות. בהתחשב בשני צדדיו של המטבע הוא מציע גישה חדשה לדברים 🙂

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Digital Hygiene: How We Might’ve Fucked Our Attention Spans

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של לילי סינג על יוטיוב – בקישור הזה.

ואם אתם רוצים לבדוק את הצד השימושי יותר של הטכנולוגיה, כדאי לכם לבדוק את הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת  – בקישור הזה

תמונה: By cloudzilla CC BY 2.0

The post היגיינה דיגיטלית / exurb1a appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אמ;לק – כל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.

שאלות מנחות:

1. מהן הפעילויות שבהן האדם צפוי להשתתף בזמן החופש?
   חופש הוא לאו דווקא היעדר פעילות. במקרים רבים הפעילות בזמן החופש שונות באופיין. לכן הן יכולות להציב אתגרים מגוונים לאנשים עם הפרעת קשב.
   כמו כן, לא תמיד החופשה היא מלאה – לפעמים יש עוד מטלות של לימודים או עבודה שיש להשלים בזמן החופש.
2. האם ובאיזו מידה הפרעת קשב מפריעה לתפקוד בתחומים האלו?
   ישנה שונות רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב, כך שלכל אחד יהיו תחומים אחרים שבהם הקושי יבוא לידי ביטוי.
   חשוב לשים לב שהפגיעה בתפקוד יכולה להיות גם פנימית וסובייקטיבית. כלומר, גם אם אין הפרעה לסביבה או השלכות אובייקטיביות (כמו ציון נמוך), יכול להיות שהאדם עצמו מתאמץ בצורה לא פרופורציונית או שאינו מצליח להפיק את המיטב מהחוויה.
   למשל, אם הולכים לטיול יכול להיות שללא תרופות כל הדרך האדם יהיה מרוכז מאוד בעיקר בלא ללכת לאיבוד או לא לאבד ציוד חשוב. חוויה זו יכולה להתאפיין במתח רב. יכול להיות גם שכל המשאבים של אותו אדם יוקדשו לניסיון לזכור את ההנחיות של המדריך מתחילת היום, או למאמץ לעקוב אחרי שיחות שמתנהלות באופן שרירותי לאורך המסלול. יכול להיות שהוא יצליח בכל המשימות האלו, אבל… זה עלול לבוא על חשבון ההנאה מהטבע ומהחברה שלשמם הצטרף לטיול.
3. מה יכולת ההסתגלות למצבים חדשים?
   יכולים להיות מקרים שבהם הפעילויות בזמן החופש לא יצרו אתגר משמעותי כשלעצמן, אך האדם יתקשה להתמודד עם עצם השינוי. כלומר, הבעיה לא תהיה ברמת הקושי הסובייקטיבית של הפעילות, אלא בעצם המעבר בין פעילויות מסוגים שונים. זאת משום שלאנשים עם בעיות התארגנות יכול להיות קושי להתמודד עם שינויים בשגרה ועם מצבים חדשים.
   אם מצרפים למצב הסביבתי החדש גם מצב פנימי חדש של הפסקת הטיפול וחזרת התסמינים, זה יכול להיות שמח 😉
   זאת משום שעם הפסקת התרופה ישנה חזרה של הסימפטומים שבהם היא נועדה לטפל. עבור אנשים עם קשיי התארגנות וקושי להתמודד עם מצבים חדשים זה יכול להיות אתגר כפול – גם להתמודד עם ההתארגנות מול מצב חדש וגם לעשות זאת בלי התמיכה של התרופה שמיועדת בין היתר לעזור להתמודד עם מצבים חדשים. זה לא אומר בהכרח שהדבר בלתי אפשרי, אבל בהחלט יכול להיות שיהיה צורך בתקופת הסתגלות ארוכה יותר וברכישה של אסטרטגיות התמודדות חדשות. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא בנוגע לתקופת ההסתגלות הנדרשת עבור כל שינוי מסוג זה ולשלב אנשי מקצוע נוספים על פי צורך.
   עם הזמן, ההתנסות ורכישת אסטרטגיות ההתמודדות, סביר שהמעברים האלו יהיו קלים יותר. עם זאת, יתכן שהקושי יהיה כל כך גדול שהוא כבר לא יצדיק את הפסקת הטיפול חרף יתרונות פוטנציאליים אחרים. לכן בכל סיטואציה חדשה יש לשקול היטב את המצב מול הרופא בראייה כוללת.
4. האם יש תופעות לוואי לטיפול התרופתי?
   באופן כללי אם יש תופעות לוואי צריך לחזור לרופא להתאמה. אבל… לפעמים, גם אחרי ניסיונות רבים, נאלצים להתפשר על הרע במיעוטו מפאת חוסר ברירה.
   אם יש תופעות לוואי שלא ניתן למצוא להם מענה על ידי כדור או מינון אחר, יש לוודא שהסיוע שהתרופות מספקות עבור כל פעילות מצדיק את אי הנעימות שיוצרות תופעות הלוואי. שימו לב שיתכן שעבור פעילויות מסוימות התשובה תהיה “כן” ולאחרות “לא”, בהתאם לדרישות של כל סיטואציה.
5. האם הטיפול התרופתי פוגע בתזונה או בשינה?
   כמו עם תופעות הלוואי האחרות, קודם כל לחזור לרופא להתאמה. אם בכך נפתר העניין מה טוב, אם לא ללכת להתייעץ עם תזונאית קלינית ומומחה לשינה. אם ניתן להגיע לאיזון דרכם מה טוב. אם לא, לבחון מול כל הרופאים מה רמת הפגיעה (עד כמה זה חמור?). לשאול אותם אם ובאיזו תדירות הם ממליצים לעשות הפסקות ומה האורך המומלץ של כל הפסקה לצורך שמירה על בריאות הגוף.
   אם כל ימי החופש דרושים למען איזון פיזיולוגי אז חשוב לתת לגוף את הזמן הנחוץ לו, כי לא משחקים עם הבריאות. לכן במקרים האלו, השאלה “האם לקחת או לא?” רלוונטית רק אם יש יותר ימי חופש מהימים הנחוצים להפסקה.
6. האם יש בעיות התנהגות?
   הפרעת קשב לא תמיד גוררת אחריה בעיות התנהגות. אם אין בעיות התנהגות הסעיף הזה לא רלוונטי.
   אם יש בעיות התנהגות, השיקול העיקרי הוא טובת האדם ולא “נוחות” הסביבה. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים שבהם חלק מטובת האדם היא הימנעות מהתגובות השליליות של הסביבה להתנהגויות פוגעניות או לא מקובלות מצדו (בצדק או שלא בצדק).
   עבור ילדים חשוב לזכור שבמקרים רבים מדריכי קייטנות זוכים לפחות הדרכה וניסיון ממורים, כך שיתכן שיהיה להם פחות כלים להתמודדות מול בעיות התנהגות בהשוואה לצוות החינוכי בבית הספר. כמו כן, במסגרת הביתית יש לקחת בחשבון את האווירה המשפחתית והאינטראקציה בין בני הבית. חופשה היא הזדמנות לחיזוק הקשרים המשפחתיים על ידי פעילויות פנאי ונופש משותפות. אם נוצרים יותר מידי חיכוכים ומריבות הדבר עלול ליצור מתחים רבים ולפגוע בקשרים עם בני המשפחה.
7. האם הטיפול התרופתי ניתן בשגרה במהלך כל ימי השבוע או שיש הפסקות בספ”שים?
   אם במהלך השגרה יש הפסקות קצרות לסופי השבוע, הדבר יכול להקל על ההחלטה מכמה בחינות. קודם כל סביר שלאותו האדם אין בעיה משמעותית עם המעברים בין המצב של “עם” או “בלי” תרופה, אחרת סביר שלא היה עושה הפסקות קצרות באופן קבוע (אם יש בעיה, לחזור לרופא להתאמה). כמו כן, במקרים אלו אפשר לנצל את סופי השבוע ללא התרופה כדי לבדוק “בקטנה” את יכולת ההתמודדות עם פעילויות ומצבים שונים. כך ניתן לקבל החלטה מושכלת יותר בהמשך עבור הפסקות ממושכות יותר (רק לזכור שהתנסות מדגמית לא בהכרח משקפת את ההתנסות המלאה ותמיד להיות עם יד על הדופק).
   לעומת זאת, אדם שנוטל תרופות באופן קבוע על בסיס יומי ללא הפסקות, פחות מודע לזמן ואופי ההסתגלות שמצריכים המעברים האלו עבורו. כמו כן, סביר להניח שהוא פחות מודע ליכולת ההתמודדות שלו במצבים שונים ללא התרופה (לטוב ולרע). עבור שני היבטים אלו קיימת שונות בין אישית רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב. כלומר, יהיו אנשים שהמעברים לא יפריעו להם בכלל. לעומתם יהיו אנשים שיזדקקו לתקופת הסתגלות ממושכת יותר ויחוו קושי רב. לאחר ההסתגלות למעבר, השונות הרבה קיימת גם ביכולות הבסיס ללא התרופה ובאופן שהן באות לידי ביטוי במגוון הקשרים. כך שיכול להיות שלא יהיה שום קושי במעבר או בתפקוד במהלך החופש, אך באותה המידה יכול להיות גם שיהיה קושי באחד מהם או בשניהם גם יחד. כלומר, מה שבעיקר חסר כאן זה מידע. הדרך היחידה לגלות היא באמצעות ההתנסות האישית בפועל. משום שקשה לדעת מראש מה תהיה התגובה של כל אדם, ממש כמו בשינוי מינון או כדור, רצוי לעשות את ההתנסות הראשונית בבית. כך תוכלו לבדוק את הדברים בזמן שאתם נמצאים במקום בטוח (להתכונן לרע ולקוות לטוב). בכל קושי שעולה לחזור לרופא המטפל ובמקרה הצורך לשלב אנשי מקצוע נוספים.
8. ו…. מה בא לך? (להקשיב לבטן)
   באופן כללי הטיפול התרופתי נועד לא רק לשפר את התפקוד אלא גם את איכותו החיים של האדם. חלק מזה הוא אפשרות הבחירה והיכולת להתנסות. אם אתם אנשים מבוגרים, תשאלו את עצמכם מעבר לשיקולי העלות תועלת הרציונליים, מה אתם רוצים? לא תמיד הראש והבטן מגיעים להסכמה והרבה פעמים יש לכך סיבות טובות. אולי יש לכם סיבות שאתם לא מצליחים לנסח כראוי, או שאתם מרגישים שהן לא אמורות להיות חשובות ובכל זאת הבטן גועשת. אלו בדיוק הדברים שצריך לפתוח מול הרופא, כדי שיעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם באותו הרגע.
   אם אתם מנסים לקבל החלטה עבור ילדים, רצוי לשתף אותם כמה שיותר בתהליך. כמו כן, מומלץ להתייעץ מול אנשי המקצוע מה הדרך הנכונה להעלות את הנושא מולם, על פי הרמה ההתפתחותית והמאפיינים האישיים של כל ילד.
9. האם זו הייתה ההחלטה הנכונה גם בדיעבד?
   כולנו חכמים יותר בדיעבד, אם הלך טוב נהדר. אם לא, אין טעם לבכות על חלב שנשפך – כדאי לחזור לרופא כדי להפיק לקחים להמשך.

משהו קטן לפני סיום:

אחרי כל מה שנאמר, תכלס, הכי חשוב זה ליהנות מהחופש ולמלא את המצברים כמו שצריך!
אתם הרי יודעים שתצטרכו אותם 😉

אהבתם?

אם כבר אתם ממלאים מצברים, כדאי לכם לראות גם את ההסבר על איך לפתח חוסן – בקישור הזה

ואם יש בעיה בבליעה של כדורים, תוכלו למצוא הסבר וטיפים – בקישור הזה

The post שיקולים בנוגע להמשך טיפול תרופתי בחופשים / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בינתיים, כדי לשפר את מצב הרוח ולהזכיר לעצמינו שאנחנו בסדר איך שאנחנו, אני שמחה להציג לכם את אחד השירים היותר מקסימים שיצא לכם לשמוע.
שימרו במקום בטוח והפעילו ברגעים של ספקות עצמיים.

רוצים לשמוע את השיר?

צפו בסרטון “בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב” ותעבירו הלאה לכל מי שצריך תזכורת קטנה לערך העצמי שלו  🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על התמודדות עם פדיחות – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה

The post בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב / שי אור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Make a Calming Bottle הפיצו ברבים!

לסרטון הקודם של ג’סיקה שמסביר על נושא הוויסות הרגשי ועל הצורך בבקבוק מסוג זה – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים המספקים באופן מוזר – בקישור הזה

ואת הסרטון שמסביר איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה

תמונה: By Bastet78 CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0

The post איך להכין בקבוק להרגעה עצמית (או צנצנת נצנצים) / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רוצים לדעת איך עושים את זה?

קבלו את הסרטון המקסים של רחוב סומסום Sesame Street: Common and Colbie Caillat – “Belly Breathe” with Elmo,
אשר מדריך ילדים איך לנשום מהבטון ו… בתכלס – יכול לעזור מאוד גם ל”גדולים” 😉

אהבתם?

להסבר נרחב יותר על הנושא של ויסות רגשי והפרעת קשב – לחצו כאן.

ולסרטון על יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה – לחצו כאן.

The post לנשום – סרטון הדרכה לילדים (ומבוגרים) על נשימה מהבטן / Sesame Street appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז מה עושים?

מקנים כלים להתמודדות עם רגשות עזים במיוחד. זה תפקידו של הטיפול ויש גם כמה טיפים שיכולים לעזור (ראו קישורים אחרי הסרטון).
משתדלים דוגמה אישית לשליטה ברגשות. כלומר, לשמור על קור רוח ולא להגיב לכעס בכעס. יש לזה יתרון נוסף במקומות ציבוריים, משום שמסתבר שהסביבה לא שופטת את המצב על פי התנהגות הילד אלא על פי תגובות ההורים.
הקפדה על תזונה ומנוחה לאורך היום יכולים גם כן למנוע ולצמצם את ההתפרצויות. זאת משום שרעב ועייפות מקשים עוד יותר על שליטה ברגש. נושא זה חשוב במיוחד במקרים של טיפול תרופתי, משום שהוא עשוי להפחית את התחושה של הגוף לרעב ולעייפות, אבל לא את הצורך שלו באוכל ושינה.

אהבתם?

לסרטון הדרכה לילדים על נשימות מהבטן – לחצו כאן.
לסרטון הדרכה על הכנת בקבוק ההרגעות או צנצנת הנצנצים – לחצו כאן.

תמונה: By Aleksandr Markin / Александр Маркин CC BY-SA 2.0

The post התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למה זה קורה?
כי אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב היא האִינְהִיבִּיצְיָה או יכולת העַכָּבָה (כלומר, עיכוב תגובה).

האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
כן! ובסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כמה דרכי התמודדות אפשריות שיכולות לעזור לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Anger and ADHD: How to Build up Your Brakes וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלה על התמודדות עם התפרצויות  – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם תסכול – בקישור הזה

תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

The post הפרעת קשב וניהול כעסים / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

האם יש אור בקצה המנהרה הזו?

תשמחו לשמוע שכן!

בסרטון הזה ג’סיקה מסבירה שכישורי חברתיים ניתנים לפיתוח ולמידה.
לא רק זאת, אלא שהיא גם מגדילה לעשות ומסבירה איך אפשר להשתפר במשחק החברתי 🙂

נשמע מעניין?

אז יאללה – צפו בסרטון ADHD and Friendships: How to Play the Social Game!, תיהנו והפיצו לכל עבר!

אהבתם?

כדאי לכם לצפות גם בסרטון 3 דרכים ליצור חברויות חדשות – בקישור הזה

ובסרטון על איך להיות פופולריים? – בקישור הזה

תמונה: By InPhonic Customer Service CC BY 2.0

The post איך לשחק את המשחק החברתי / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אז זה מה ש ג’ון גרין עושה במקום לכתוב את הטיוטה לספר שלו, במהלך מה שהוא החליט שהוא ה- NFADYBIMSCOM.
רגע… במהלך המה לעזאזל?
אם העתקתי נכון את האותיות זה יוצא ראשי תיבות באנגלית של:
“החודש הלאומי של סיים כבר את הטיוטה לספר שלך, נו בחיאט כבר, אני מתכוון לזה – נו!”

אז מה היה כל כך חשוב ומרתק שפשוט לא הייתה שום ברירה אחרת אלא לעצור הכל ולהתעמק בו?
צפו בסרטון Giant Squids OF LOVE ותגלו 🙂

מילה של חן…

אני חייבת לציין שעם כל דחיינות המאמרים שלי, לזה עוד לא הגעתי
ומשום שמדובר באחד הסופרים המדהימים של ימינו, אני חושבת שמן הראוי שאקח לעצמי את האתגר כדי למצוא דברים הזויים עוד יותר לדחות למענם את כתיבתי, כדי שיגרמו לי להרגיש שאני בדרך הנכונה – רעיונות בתגובות, סעו!

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את החוויה האישית של ג’ון עם OCD – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הדחיינות והחרדה – בקישור הזה

תמונה: By Niabot CC BY-SA 3.0

The post תמנונים ענקיים של אהבה, או…. דברים שמגלים כשמנסים להימנע מדברים אחרים / ג’ון גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בדקו את עצמכם:

• האם אתם מותשים כל הזמן? – סימן שאתם צריכים לקבוע זמני מנוחה לחידוש כוחות
• האם אתם מתוחים כל הזמן? – סימן שכדאי להוריד את הקצב ולנשום
• האם אתם שוכחים לאכול? – אל… פשוט אל… אוכל זה חשוב (זה נושא בעייתי במיוחד עם תרופות שמורידות תיאבון…)
• האם דברים מתחרבשים לכם יותר מהרגיל? – זה הזמן להתחיל לקצץ
• החידלון המוחלט של המוות מתחיל להראות לכם אטרקטיבי? התשוקה לתנומה משתלטת על כל מהותכם? – לכו לישון מוקדם

נשמע מוכר?

אם התחברתם לאחד או יותר מהדברים האלו, תעשו לעצמכם טובה ותצפו בסרטון When You Spread Yourself Too Thin:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון מה לעשות כשהכל לגמרי נורא וכשאתם ממש לא בסדר? – בקישור הזה

ובסרטון ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

תמונה: By Capilleary CC BY-SA 4.0

The post כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי / Anna Akana appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רוצים לדעת איך זה קרה?

צפו בסרטון כדי ללמוד איך מארגנים קהילה של אנשים עם הפרעת קשב 🙂

רוצים לקרוא עוד?

כנסו לבלוג של תמי גורן אודות הכנס – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון ממסיבת הקשב הטכנולוגית – בקישור הזה

ואת הסיפור האישי של מוטי ששון בערב שכולו קשב – בקישור הזה

The post איך לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

(מתוך “שמונה פרקים” – הקדמה לפירוש מסכת אבות של הרמב”ם)

לקריאת המקור המלא – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את דברי החכמה של אחד העם – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

The post אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ / הרמב”ם appeared first on קהילת הפרעת קשב.

1. בסרטון הראשון, טים אורבן לוקח אתכם למסע בתוך ראשו של הדחיין. במסגרת הרצאת TED מדהימה הוא מציג לנו את הקונספט של קוף-הסיפוק המיידי (The Instant Gratification Monkey) ו…. את הצרות שנלוות עליו 😉
2. בסרטון השני המבל המשורר מציג את הנושא בדרכו המשעשעת ומסביר איך אפשר להתמודד עם אותו קוף חסר הסבלנות 🙂

רוצים לדעת מיהו אותו קוף מסתורי?

צפו בסרטון The Instant Gratification Monkey ותקשיבו להסבר המלא

רוצים לדעת מה לעשות עם הקוף הזה?

צפו בסרטון How To Beat Procrastination ft. LazyRonStudios & Kyle Hatch והשכילו קצת בדברי חוכמה ורוח שטות 😉

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה

ו…. את ההסבר על מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

תמונה: By John Snape CC BY-SA 3.0

The post קוף-הסיפוק המיידי / Tim Urban + Humble The Poet appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Clean Up Anthem – Lilly Singh ft. Sickick ורשמו בתגובות אם הזדהיתם

אהבתם?

צפו גם בסרטון שלה על מחשבות שעולות לראש תוך כדי התארגנות – בקישור הזה

ובסרטון הדרכה על איך לסדר את החדר – בקישור הזה

The post המנון הניקיון / IISuperwomanII appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לתקופות כאלו אני ממליצה בחום על השיר של דניאלה ספקטור שמנסחת את הדברים בצורה הכי כואבת, מדויקת ויפה, כמו ששיר טוב צריך לעשות: “כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב”

התחברתם?

תהנו מהשיר “כל הדברים היפים באמת” ותשלפו אותו כשהסבלנות נגמרת ובכל זאת, עדיין, צריך עוד להמתין.
כי אותם דברים שלא ניתן לזרז, בדרך כלל שווים את ההמתנה 🙂

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את השיר על האור הקטן שלי – בקישור הזה

ואת השיר “אתם מושלמים כמו שאתם” – בקישור הזה

The post כל הדברים היפים באמת / דניאלה ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על שעה טיפוסית בלי כדור – בקישור הזה

The post מונולוגים של ניירת / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הרי בכל מקרה לרוב האנשים שהם לא אתם, לא ממש אכפת מהטעויות שעשיתם (יש להם מספיק משל עצמם). בהתאם לכך, היא החליטה להפסיק לפקפק בעצמה ללא הרף, לחזק את הביטחון העצמי ובאופן כללי להרגיש יותר נוח בחיים 🙂
יותר נחמד לא?

התחברתם?

אם גם לכם יש רגעים כאלו ולא בא לכם לתת למחשבות על פשלות היסטוריות להשתלט לכם על החיים,
קחו את הזמן לצפות בסרטון I’ve Made A Horrible Mistake:

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה

ואת הסרטון על תחושת הכישלון של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Psihopat CC BY 3.0

The post עשיתי טעות נוראית! / Anna Akana appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זה נכון לכולם, אבל חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב משתי סיבות. הראשונה היא שכל נושא התחזוקה יכול להיות מאתגר עבורנו בגלל הקשיים בתפקודים ניהוליים שעליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. הסיבה השנייה קשורה יותר להיבטים הרגשיים של הפרעת קשב. כשאנחנו טובעים בכל המשימות והמטלות אנחנו יכולים להרגיש ייסורי מצפון קשים אם ניקח לנו רגע לעצמינו למרות שהוא נחוץ.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Oprah Winfrey: Take Care of Yourself וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את סרטון ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה תחושה מתמדת של לחץ עלולה לעשות לגוף שלכם – בקישור הזה

The post תשמרו על עצמכם / Oprah Winfrey appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מוכר?

למילות השיר – לחצו כאן
ולגרסה המודרנית של המנון הניקיון – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לסדר את החדר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לגרום לבן/בת הזוג להיות ויתר מסודרים בבית – בקישור הזה

The post עד שהתעייפתי….. / חני נחמיאס appeared first on קהילת הפרעת קשב.

במהלך הכנס הראשון של קהילת הפרעת קשב במכללת גורדון הסבירה על תפקודים ניהוליים ועל הקשר שלהם להפרעת קשב וריכוז ADHD.

איך זה משפיע על ההתארגנות, על יכולת הניהול העצמי והרבה טיפים להורים כדי לסיים לילדים בבית.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון של ההרצאה וכיתבו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר שלה על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

ואת ההסבר על הקשר בין זיכרון העבודה ליכולת הלמידה – בקישור הזה

The post תפקודים ניהוליים / שלומית אלחנני appeared first on קהילת הפרעת קשב.

קבלו את לילי סינג שמסבירה מה קורה כשהיא פותחת YouTube – מי מזדהה?

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט על קוף הסיפוקים המיידים – בקישור הזה.

ואת הפוסט על “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

תמונה: By Dennisvgils CC BY-SA 4.0

The post יוטיוב, סיפור שלא נגמר / IISuperwomanII appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הסרטון הזה אומנם לא מיועד להפרעת קשב, אבל יש לי הרגשה שתזדהו. אני יודעת שאני התחברתי להרבה דברים שם.

מוכנים?

לא נורא, גם היא לא – זה כנראה זמן טוב לראות משהו איזה סרטון קצר 😉

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט על קוף הסיפוק המיידי – בקישור הזה

ואת הפוסט על מה שקורה כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי  – בקישור הזה

תמונה: Gage Skidmore CC BY-SA 3.0

The post מחשבות שעולות לראש בזמן ההתארגנות / IISuperwomanII appeared first on קהילת הפרעת קשב.

איך זה קשור אלינו?

אמנם היא לא מדברת ישירות על הפרעת קשב, אבל אנשים שכמותנו נוטים להתעניין במגוון דברים ולהשתעמם מעיסוק מרובה בדבר אחד לאורך זמן. לכן זה לא מפתיע שנרגיש אי נוחות מסוימת, בכל פעם שישאלו אותנו מהו הדבר האחד הבודד והנצחי שבו נרצה לעסוק מעתה ועד שארית חיינו… ובעצם, למה בכלל צריך לבחור?

בהרצאה תראו שיש לא מעט יתרונות למולטי-פוטנציאליים, כמו למשל: מיזוג רעיונות, למידה מהירה וסתגלנות. אלו הם כישורים שימושיים ביותר בעולם העבודה הדינמי של המאה ה- 21. אז אם אף פעם לא הצלחתם להחליט מה אתם רוצים להיות כשתהיו גדולים – זאת ההרצאה בשבילכם 🙂

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Why Some of us Don’t Have One True Calling וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על הפרעת קשב בעולם העבודה  – בקישור הזה

ואת הסיפור האישי של יחיאל ספקטור “בכוח הרצון” – בקישור הזה

The post מדוע לא לכולם יש רק יעוד אחד בחיים / Emilie Wapnick appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים

• לקחת שקית זבל ולזרוק כל מה שלא צריך
• למיין את הבגדים לשתי ערמות – נקי ו… פחות נקי
• לקחת את כל הדברים, לשים על הרצפה ולמיין לפי סוגים (לא לשכוח להשתמש שוב בשקית הזבל אם יש צורך)
• לנקות… בזהירות 😉

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How To Clean Your Room!

אהבתם?

צפו בשיר שלה “כוכב זהב בשבילי” – בקישור הזה

ואם הגיע הזמן לעבור למטבח ואתם תוהים איך להסדר שם, יש לנו הסבר בשבילכם – בקישור הזה

The post איך לסדר את החדר / doddleoddle appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים

• בלי מכשירים
• לעבוד עם יחידות ברות התמודדות (=> חלוקה למשימות קטנות)
• תרשים זרימה שמזכיר לכם מה המטרה של כל דבר

נשמע מעניין?

להסבר המלא והמשעשע צפו בסרטון How to Trick Yourself into Being Productive

אהבתם?

צפו גם בפאנל של בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה

ובסרטון על איך אפשר לחיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Adrián Cerón CC BY-SA 4.0

The post איך לגרום לעצמכם להיות יעילים ופרודוקטיביים / MyHarto appeared first on קהילת הפרעת קשב.

המאמר הזה מציג 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב ומציע דרכי התמודדות.

לקריאת המאמר המלא – לחצו כאן.

אהבתם?

צפו בסרטון המסביר כיצד ניתן לזהות הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה

ואת המאמר על דברים שנשים לא יודעים על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

Tartakovsky, M. (2015). 3 Challenges Unique to Women with ADHD and How to Overcome Them. Psych Central. Retrieved on April 8, 2017, from https://psychcentral.com/blog/archives/2015/11/06/3-challenges-unique-to-women-with-adhd-and-how-to-overcome-them/

The post 3 אתגרים ייחודיים לנשים עם הפרעת קשב / Margarita Tartakovsky, M.S. appeared first on קהילת הפרעת קשב.

The post איך לא להיות נבוכים / האנק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

עיקרי הדברים

• מסתבר שעצם פעולת הרישום מגבירה את הסיכוי לעשייה של הדברים שנרשמו.
• יש להבדיל בין משימה לפרויקט – אם נדרשת יותר מפעולה אחת להשלמה, מדובר בפרויקט. מומלץ לפרק כל פרויקט למשימות והשלבים המרכיבים אותו.
• יצירת רשימה יומית שכוללת את הדברים שחייבים לעשות באותו היום ואת הדברים שיהיה נחמד לעשות אם יישאר זמן.
• להשתדל לצמצם אפשרויות להסחות דעת – להרחיק מכשירים או להשתמש בתכנות שמגבילות את השימוש לפרק זמן מסוים או לאתרים מסוימים.
• הפסקות ופרסים – לשימור וחידוש אנרגיה.
• הבהירו לעצמכם מה הסיבה שעבורה אתם הולכים להשקיע במשימה או פרויקט – זה יעזור לגייס מוטיבציה ברגעים קשים 😉

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 5 Crazy Simple Ways to Stop Procrastinating and Get Things Done!

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על איך לתקתק פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

ולשמוע את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה

The post 5 דרכים להתמודד עם דחיינות / How to Adult appeared first on קהילת הפרעת קשב.

זהו יישום של פתקיות שאפשר להשתמש בו להכנת רשימות, תזכורות וכו. השימוש בו הוא ללא עלות דרך חשבון הגוגל שלכם. אחד הדברים היותר נחמדים בו הוא שניתן לגשת אליו גם מהדפדפן וגם מהטלפון שמסתנכרנים אוטומטית ביניהם. זה חשוב כי מהמחשב בדרך כלל יותר קל לכתוב אבל הטלפון נגיש יותר כשאתם בחוץ.

אפשרויות שימושיות שכדאי לשים לב אליהן:

• ניתן לצבוע את הפתקיות בצבעים שונים לפי נושאים
• פתקיות חשובות אפשר להצמיד לראש הרשימה
• אפשר לתזמן תזכורות חד פעמיות או קבועות עבור פתקיות שאתם לא רוצים לשכוח
• אפשר להעביר פתקאות ישנות לארכיון (אם יש תזכורת הן יקפצו בחזרה והן גם יעלו בחיפוש)
• מהטלפון יש אפשרות לצרף הקלטה קולית ותמונה
• אפשר ליצור רשימות עם אפשרות סימון למשימות שהסתיימו
• יש אפשרות לשיתוף
• ועוד הרבה דברים טובים ^_^

לפרטים נוספים והרשמה/התקנה – לחצו כאן.

אהבתם?

אתם יכולים לבדוק פוסטים נוספים בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ולצפות בסרטון הומוריסטי על הכנת רשימות – בקישור הזה

תמונה: By Fabián Alexis CC BY-SA 3.0

The post גוגל קיפ Google Keep / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.

הסרטון הבא של ג’סיקה יכול לעזור לכם להתמודד כשקמתם לאחד הימים האלו שבהם ברור לכם ששום דבר לא הולך להסתדר.
איך בכל זאת אתם יכולים קצת לשפר את מצבכם, גם כשהוא רע.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Cope When Everything’s Awful and You’re Not Okay וספרו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם מוצפות – בקישור הזה

ובסרטון על אמפתיה – בקישור הזה

The post מה לעשות כשהכל לגמרי נורא וכשאתם ממש לא בסדר / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

כשתפרסמו משהו, תמיד יהיו אנשים שיהיה להם מה להגיד.
אל תתנו לזה לעצור אתכם – וי הארט המהוללת נותנת לכם תשובות לביקורות נפוצות ומסבירה איך להתמודד.

“היצירה הגדולה ביותר שלכם היא אתם”
אז אל תשכחו להיות מדהימים!

להסבר המלא צפו בסרטון Vi Hart’s Guide to Comments,
זהירות, הדיבור מאוד מהיר – אפשר לעצור באמצע או לשמוע שוב אם צריך, כמו כן בגלגל השיניים בתחתית הסרטון אפשר לשלוט על המהירות.

אהבתם?

צפו גם בסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

את הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

The post התמודדות עם ביקורת / Vi Hart appeared first on קהילת הפרעת קשב.

טיפני סורקת פה באופן מדויק וברור את כל שלבי היצירה
וכן, השלב המפחיד הוא אחד מהם, אבל יש עוד אחרים – מתחושת הבטן הראשונית ועד לשלב שבו צריך להחליט שסיימתם גם אם זה לא מושלם ולתת לעצמכם להנות מהפירות 😉

מומלץ בחום ומכל הלב – תהנו!

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

ובהרצאה על אנשים מולטי-פוטנציאליים שקשה להם לבחור מה הם רוצים להיות גם כשהם כבר גדולים – בקישור הזה

The post תהליך היצירה / Tiffany Shlain appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון שלפניכם, היא מדברת על התפקיד החיוני של התרופות כחלק ממענה טיפולי רב תחומי ומותאם אישית לצד הסטיגמה הפוגענית סביב הנושא. היא קוראת לנו לא לשפוט את עצמינו או אנשים אחרים על ההחלטה להשתמש או לא להשתמש בטיפול התרופתי. לכל אחד מתאים משהו אחר ואין שום דבר רע בלקבל את הטיפול האפקטיבי ביותר עבורכם או עבור ילידכם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון What Happened When I Stopped Taking My Medication:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלה “תודה שטיפלת בי” – בקישור זה

ובהצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” על החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Mosborne01 CC BY-SA 3.0

The post מה קורה כשמפסיקים לקחת תרופות להפרעת קשב / How to ADHD appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 10 Things Only People With Attention Problems Understand
תהנו ותעבירו הלאה למי שצריך 😉

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון של איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואם אתם מזדהים, תראו גם את הסרטון שמסביר איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By hobvias sudoneighm CC BY 2.0

The post 10 דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב יבינו / BuzzFeedYellow appeared first on קהילת הפרעת קשב.

להסברים המלאים צפו בסרטון ADHD in Adults. Yes, it’s real. Yes, you can do something about it.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על קבלת אבחנה בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת השיחה הכנה על החיים הבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

תמונה: By Jimiunderscorejimi CC BY-SA 3.0

The post הפרעת קשב בגילאי הבגרות / ריק גרין appeared first on קהילת הפרעת קשב.

תשמרו על עצמכם ואל תשכחו להיות מדהימים!

להסבר המלא צפו בסרטון What to do when your life falls apart

אהבתם?

כדאי שתראו גם את ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

The post מה לעשות כשהחיים שלכם מתפרקים / Anna Akana appeared first on קהילת הפרעת קשב.

נשמע לכם מעניין?

לקריאת הטקסט המלא – לחצו כאן

אהבתם?

צפו גם בסרטון השימושי על איך לסיים פרויקטים – בקישור הזה

ובסרטון המשעשע על התייעלות – בקישור הזה

The post טיפים לשיפור היעילות אצל אנשים עם הפרעת קשב / ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

למה ADHD היא לא רק הפרעת קשב?

ADHD היא לא רק הפרעת קשב משום שמתחת לפני השטח ישנו מגוון רחב של קשיים הנובעים מפגיעה בתפקודים ניהוליים. אם לא מבינים את החשיבות של התפקודים הניהוליים, יש קושי למתמודדים עם ההפרעה ולבני משפחתם להבין את הטיפולים הנדרשים והכלים הרצויים.

הבנה טובה של הבעיה תעזור לכם למצוא אסטרטגיות שיכולות לעבוד, בניגוד לעבודה קשה יותר שלא תמיד עובדת…

נשמע מעניין?

לקריאת המאמר המלא של ד”ר ירדן לוינסקי – לחצו כאן

אהבתם?

למאמר של ירדן על זוגיות והפרעת קשב –  לחצו כאן

ועל המאמר שלו על עולם העבודה – לחצו כאן

תמונה: By Sharonmherrera CC BY-SA 4.0

The post ADHD היא לא רק הפרעת קשב / ד”ר ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

השיר הזה של doddleoddle אמנם לא נכתב על הפרעת קשב, אך הוא מתאר מאוד יפה את ההרגשה של יום רע ואת התחושות שמלוות את ניסיונות ההתמודדות כשאתם נופלים בזמן שהעולם ממשיך כרגיל. אם אתם מכירים את התחושה הזאת שמרגע שפתחתם את העיניים אתם יודעים שהכל הולך להתחרבש, שאתם צריכים אנרגיות לא אנושיות רק כדי לחשוב על לקום ובכל זאת, יש דברים לעשות וחיים לחיות. אם אתם ביום כזה ואתם רוצים להתמודד, אבל הדבר האחרון שאתם רוצים לשמוע זה שהכל “יהיה בסדר”  וש”יהיה טוב” – אז השיר הזה הוא בשבילכם.

תקשיבו לשיר, כתבו בתגובות מה דעתכם והעבירו הלאה למישהו שזה יכול לעזור לו.

אהבתם?

ראו גם את הסרטון על מה לעשות כשהחיים שלכם מתפרקים – בקישור הזה

ואם עשיתם משהו מוצלח היום, כנראה מגיע לכם כוכב זהב – בקישור הזה

תמונה: By Anewt72690 CC-BY-SA-3.0

The post Down – שיר על הימים הפחות טובים / doddleoddle appeared first on קהילת הפרעת קשב.

היא קוראת לנו לא להתבייש להיות אנושיים ולהראות לאחרים שאנחנו בני אדם.
“זה לא טוב או רע, זה פשוט מה שזה”

להסבר המלא צפו בהרצאה המלאה של Brené Brown ב- TED:

אהבתם?

צפו בסרטון שלה על אמפתיה – בקישור הזה

ובסרטון ההסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

The post על העוצמה שבפגיעות / ברנה בראון appeared first on קהילת הפרעת קשב.

לקריאת המאמר המלא של ירדן לוינסקי – לחצו כאן

אהבתם?

צפו בסרטון שיסביר לכם אין להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואם אתם רוצים להשיג לעצמכם מערכת יחסים חדשה צפו – בקישור הזה

תמונה: By Chris Martin CC BY 2.0

The post איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב / ירדן לוינסקי appeared first on קהילת הפרעת קשב.

בסרטון הזה אנה מתארת בצורה משעשעת וכנה עד כאב, את השיחה שבה הפסיכולוגית שלה ניסתה להסביר לה שהיא צריכה לצאת לעולם האמתי, למצוא חברים, לקחת חלק באינטראקציות חברתיות, להיות פתוחה לחיבור רגשי משמעותי  וכו’ ….
ללא ספק בשורה קשה ומפחידה לוורקוהולית,
אבל היא הולכת לנסות!

מה איתכם?

צפו בסרטון You need friends ותרימו איזה טלפון קטן למישהו שטוב לשמור איתו על קשר ^_^

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון שמיועד ספציפית לכישורים חברתיים של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך להיות פופולריים – בקישור הזה

תמונה: By Alex Proimos CC BY 2.0

The post אתם צריכים חברים / Anna Akana appeared first on קהילת הפרעת קשב.

מסתבר שבשימוש נכון, הדחיינות יכולה דווקא לתרום לפרודוקטיביות שלכם!

אסף ברטוב תרגם את המאמר של פרופ’ ג’ון פרי על דחיינות מובנית.
מחבר המאמר מבדיל בין בטלנות לדחיינות ומתאר כיצד ניתן לנצל את הנטייה החזקה של הדחיין להימנע מפעולות בלתי רצויות, באופן שיוביל להשלמת מטלות בחשיבות פחותה יחסית. הוא גם מסביר מה לעשות עם המשימות היותר חשובות ואיך בסופו של דבר להתמודד גם איתן.

נשמע מעניין?

לקריאת מאמר המלא לחצו כאן.

אהבתם?

יש גם מחזמר משובח על דחיינות שתוכלו לשמוע  – בקישור הזה

והסבר על דרכים נוספות להתמודד עם דחיינות – בקישור הזה

תמונה:By Mosborne01 CC BY-SA 3.0

The post דחיינות מובנית / פרופ’ ג’ון פרי (תרגם אסף ברטוב) appeared first on קהילת הפרעת קשב.

כדי ללמוד ללכת צריך קודם כל ללמוד ליפול. מי שלא מנסה לא נכשל, אבל גם לא מצליח. הכישלון הוא חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וכלל שנלמד להסתכל עליו כעל ציון דרך, כך נדע להעריך יותר את ההתקדמות שהוא מאפשר לנו.

להסבר המלא צפו בסרטון Fail Faster – A Mantra for Creative Thinkers:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

The post היכשלו מהר יותר! / Extra Credits appeared first on קהילת הפרעת קשב.

על קצה המזלג:

• זכרו שיש לכם גוף אנושי שצריך לישון, לאכול (עדיף בריא) וגם לזוז קצת (כן כן – פעילות גופנית…)
• זכרו שפאניקה מצוינת בשביל לברוח מנמרים, אבל פחות שימושית להשלמת מטלות 😉
• הכינו רשימה
• בחרו מתוך הרשימה את שלושת הדברים הכי חשובים ותנסו לעשות רק אותם
• תסלחו לעצמכם על כל שאר הדברים שלא ייעשו היום
• תקפידו על הפסקות

בהצלחה!!!

להסבר המלא קבלו את טיילור ItsRadishTime המהממת בסרטון overwhelmed:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שמסביר מה לעשות כשאתם מותחים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

ולרגעים קשים יותר, את הסרטון שמסביר מה לעשות כשהכל נורא וכשאתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

The post התמודדות עם מוצפות / ItsRadishTime appeared first on קהילת הפרעת קשב.

רוב הסטודנטים מגיעים לאקדמיה ומתחילים ללמוד לתואר הראשון, כשהם עדיין נמצאים בשלבי ההתבגרות וגיבוש הזהות העצמית. זוהי תקופה שבה מצופה מהאדם להתחיל לעמוד בזכות עצמו לא רק במסגרת הלימודים, אלא בכל תחומי החיים. הלימודים באקדמיה כרוכים בעלייה ברמת הקושי בלימודים וכן מצריכים יכולת גבוהה של ניהול עצמי. סטודנטים עם הפרעת קשב נאלצים להתמודד, בנוסף לכל האתגרים המשותפים להם ולחבריהם ללימודים, גם עם הסימפטומים של הפרעת קשב וגם עם הסטיגמות הכרוכות בה. מאמר זה שופך אור על ההיבטים השונים של תקופה ייחודית זו עבור סטודנטים עם הפרעת קשב, במטרה לפתוח צוהר להתמודדות בונה, חיובית, נאורה ומקדמת עם המצב.

לקריאת המאמר המלא על השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה – לחצו כאן

אהבתם?

ראו את הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים – בקישור הזה

וקבלו טיפים להכנת שיעורי בית – בקישור הזה

ספקטור, ח. (2015). סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז: השילוב, האתגר והאור בקצה המנהרה. מאתר פסיכולוגיה עברית.

תמונה: By Familiengrab des Otto Schurig CC BY-SA 3.0

The post סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז / חן ספקטור appeared first on קהילת הפרעת קשב.