תרופות מול מיומנויות / ראסל ברקלי עם הסברים של חן ספקטור
בסרטון זה ד”ר ראסל ברקלי מסביר על הדיכוטומיה המטעה של מתן תרופות מול פיתוח מיומנויות או כישורים.
הקדמה
באופן כללי המענה המלא להפרעת קשב ADHD הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, אין טיפול אחד שטוב לכולם או משהו שכולם צריכים. כמו כן, אף טיפול לא יכול להחליף טיפול מסוג אחר. המטרה היא להגיע לשילוב המיטבי עבור כל מקרה לגופו. כמו כן, יש לעדכן את המערך הטיפולי באופן תקופתי, בהתאם להתקדמות ולדרישות החיים המשתנות.
- תוכלו ללמוד עוד על מגוון האפשרויות הטיפוליות להפרעת קשב – בקישור הזה
למרות זאת, נשמעות לא מעט טענות, עמדות או תיאוריות שגויות, אשר מתארות מצג שווא לפיו יש צורך לבחור בין הטיפולים השונים במקום לשלב ביניהם באופן מותאם עבור כל מקרה לגופו. על פי רוב, במקרים אלו, הטיפול שאותו מתיימרים להחליף הוא הטיפול התרופתי שסובל מסטיגמה רבה ומאוד קל להפחיד סביבו.
על כן, חשוב מאוד לשים לב לאסטרטגיות שיווקיות או טיעונים מהסוג הזה משום שהם מהווים דגל אדום. להבדיל, הטיפול שבו מתיימרים להחליף את הטיפול התרופתי נוטה להשתנות אבל באופן מאוד מסויים. כאשר מדובר בחברות מסחריות, ארגונים שונים, משווקים או מטפלים על פי רוב אותו “תחליף” יהיה משהו שהם יכולים למכור לכם כמוצר או שירות, או חלופין למכור לכם משהו שקשור אליו כמו הרצאה, ספר, סמינר, חברות בארגון וכו.
כאשר מדובר באנשים פרטיים שלא צפויים לרווח כלכלי מהנושא, על פי רוב מדובר בטעות בתום לב עקב חשיפה למידע מטעה מהסביבה. בנוסף יכולים להיות שיקולים מודעים ולא מודעים ברמה הרגשית-חברתית. למשל – הצדקת הבחירות של עצמם או התגאות בהן. במקרים אלו חשוב לזכור שייתכן שאותן בחירות אכן היו נכונות או לפחות טובות דיין למקרה שהוצג לפניכם (וגם ייתכן שלא), אך בהפרעת קשב יש שונות בין אישית גבוהה מאוד – לכך אין בכך שום ראיה למה שנכון או לא נכון במקרה שלכם.
לפניכם קישורים נבחרים להרחבת הדעת בנושא:
- על הנזק הלא רק כספי שבטיפולי סרק תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- ניתוח של מקרה לדוגמה על משקפיים שלכאורה מטפלות הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה
- וסקירת ספרות על אומגה 3 בהקשר של הפרעת קשב, נמצאת – בקישור הזה
עיקרי הדברים
מתוך כל האפשרויות הקיימות לטיפול בהפרעת קשב, שנוטים להציג באופן שגוי כאלטרנטיבה עדיפה לטיפול התרופתי, ראסל ברקלי מתמקד הפעם בלמידה של מיומנויות. ליתר דיוק הוא מתנגד באופן חריף לטענה לפיה יש להחליף תרופות במיומנויות.
בסרטון הוא מתאר את הסיבות הבאות:
- למה לבחור אם אפשר גם וגם?
- אין סתירה בין שתי האפשרויות האלו, כך שאין בעיה לשלב ביניהן.
- אף אחת משתי האפשרויות הללו אינה טובה יותר מהשניה.
- תרופות ומיומנויות עושות דברים שונים, על כן אין עדיפות מסויימת ביניהן מהבחינה הזו (יש הבדלים בדברים אחרים כפי שנראה בהמשך).
- תרופת הן לא “פלסטר” שמסתיר את הבעיה במקום לטפל בה, למעשה הן אחד הטיפולים היותר יעילים שיש.
- לפי ברקלי הטיפול התרופתי יעיל יותר מטיפולים אחרים ומתאים ליותר אנשים עם הפרעת קשב.
- הערה שלי: כמובן שמדובר פה על שימוש רפואי חוקי שמותאם אישי דרך רופא מומחה.
כל מי שפועל בניגוד לחוק ועושה שימוש לרעה בתרופות, מסתכן בדברים מאוד לא נעימים שיכולים לקרות כשעושים דברים רעים בניגוד לחוק – אז אל!
- הפרעת קשב אינה קשורה לאינטיליגנציה והתסמינים יכולים להתקיים גם בהינתן הידע והמיומנויות הרלוונטיים.
- הטענה הדיכוטימית של מיומנויות במקום תרופות מרמזת שאנשים עם הפרעת קשב אינם חכמים במיוחד או שאין להם ידע וכישורים בסיסיים. זאת משום שלפי טענה זו השלמת הידע והמיומנויות תתן מענה מלא להפרעה ללא צורך בטיפול נוסף. זו טעות נפוצה מאוד, שגורמת בין היתר להרבה הורים ואנשי חינוך להסביר שוב ושוב לילדים עם הפרעת קשב את הידוע להם, ולצפות לשווא לשינוי התנהגותי.
- הערה שלי: התסכול בעקבות חוסר ההשפעה של הסברת הידוע משותף לכל הצדדים וניתן להימנע ממנו, אך טענות מסוג זה מחריפות את האינטראקציות הללו – דבר שיכול להוביל עם הזמן לשלל בעיות התנהגותיות-חברתיות-רגשיות שלא לצורך.
- ברקלי גם מבדיל בין בעיות הנגרמות כתוצאה מהתסמינים של הפרעת קשב לבין בעיות שנגרמות כתוצאה מחסך בידע או מיומנויות. דוגמה לחסך יכול להיות ילד בכיתה ד שלא שולט טוב בקריאה וכתיבה בעברית משום שרק בכיתה ג’ הוא עלה לארץ וזו אינה שפת האם שלו ולא בה למד לכתוב. במקרים כאלו, השלמת אוצר המילים בשפה העברית ופיתוח האוריינות בשפה זו צפוייה לשפר את התפקוד באופן משמעותי. לעומת זאת, להסביר לילד עם הפרעת קשב איפה כל דבר צריך להיות, או כמה חשוב לשים דברים במקום)לא בהכרח יוביל לשיפור ביכולת לשמור על חדר מסודר לאורך זמן (למעשה, רוב הסיכויים שלא).
- ברקלי מבהיר שהפרעת קשב היא לא בעיה בידע אלא בביצוע. כלומר, הבעיה היא לא בהיעדר ידע או כישורים, אלא בגישה אליהם בזמן אמת.
- הערה שלי: כמובן שאנשים עם הפרעת קשב לא יודעים הכל, כולם מפתחים את הידע והכישורים שלהם במהלך החיים. אבל בעוד שנדרש להשלים ידע נחוץ כשהוא חסר (ולכן תהליך למידה כלשהו יהיה כלול ברוב התוכניות הטיפוליות להפרעת קשב), העידרו הוא לא הגורם להפרעת קשב וקיומו לא מנטרל את התסמינים.
- התרופות לא מקנות ידע או מיומנויות, אלא מאפשרות לאדם להשתמש בידע ובמיומניות שיש לו.
- התאמות הן לא מיומנויות – על כלים ואסטרטגיות לפיצוי
- רוב הטיפול התנהגותי-חינוכי להפרעת קשב, לא עוסק בללמד אנשים עם הפרעת קשב דברים שאנשים אחרים יודעים והם לא. זאת משום שבהיעדר נסיבות מיוחדות (כמו ידע שפתי במדינה חדשה) הידע הבסיסי של אנשים עם הפרעת קשב על העולם אינו שונה מזה של שאר האוכלוסיה.
- במקום זאת מירב העשייה עוסק בבנייה של מיומנויות, כלים ואסטרטגיות לפיצוי. כלומר, איך להתאים את הסביבה או הצורה שבה האדם פועל כדי לתת מענה גדול ככל הניתן על חוסר ההתאמה שנוצרת על ידי התסמינים.
- הערה שלי: בישראל רגילים להתייחס למונח התאמות בעיקר סביב שינוי אופן ההיבחנות במסגרת משרד החינוך וזה אכן חלק מהעניין, אבל משום שהפרעת קשב לא בהכרח באה לידי ביטוי בלימודים, אך בהכרח מופיעה בעוד תחום חיים אחד לפחות – סוגים שונים של התאמות נחוצים בכל תחומי החיים של האדם. דוגמה יחסית פשוטה לכך היא אסטרטגיה שבה שמים דברים ליד הדלת כדי לזכור לקחת אותם כשיוצאים. עבור הקשרים או בעיות מורכבים יותר, יהיה צורך באסטרטגיות מורכבות יותר בהתאמה.
נשמע מעניין?
צפו בסרטון Pills vs. Skills: A False Dichotomy for ADHD Management ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אהבתם?
כדאי לכם גם לראות את הסרטון “תודה שטיפלת בי” – בקישור הזה
ולקרוא את הביקורת על מדיניות משרד החינוך בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה