התמודדות של אנשי חינוך עם תלמידים עם הפרעת קשב במסגרת כיתתית / Moore, Russell, Arnell & Ford

במאמר עדכני של Moore, Russell, Arnell & Ford משנת 2017, הוצג ניתוח איכותני מרתק של אנשי חינוך המספרים על ההתמודדות שלהם עם תלמידים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD במסגרת הכיתה. המחקר בחן את החוויות וההתנסויות של אנשי החינוך שהתנסו בהוראה לתלמידים עם הפרעת קשב, יחד עם הגורמים שסייעו או הקשו על התהליך שעברו מול תלמידים אלו.

עיקרי הדברים:

• התסמינים של הפרעת קשב וריכוז ADHD עלולים להוביל לפגיעה בתפקוד האקדמי, ההתנהגותי והחברתי בבית הספר.
• המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית.
• המטרה הראשית של ההתערבות החינוכית הייתה שילוב התלמיד במסגרת הכיתתית הקיימת, על ידי הנגשת הפעילות באופן אישי.
• אנשי החינוך דיווחו שהשימוש הגמיש במגוון של כלים, בצורה המותאמת לצרכיו ומאפייניו הייחודיים של כל תלמיד, היה יעיל יותר מאשר שימוש בכלים ושיטות כלליים ללא התאמה אישית.
• אנשי החינוך שמו פחות דגש על ניסיונות לטפל בתסמיני הליבה של הפרעת קשב (קשיי ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות). במקום זאת, הם התמקדו בהקניית מיומנויות למידה, חיזוק דפוסי התנהגות החיוניים להשתלבות במסגרת הכיתתית ופיתוח יכולות עבודה בצוות מול החברים ללימודים. כלומר, אנשי החינוך התמקדו בבניה של כישורים אקדמיים, רגשיים, חברתיים, כמו גם כישורים של ניהול וויסות עצמי, אשר נוטים להיפגע אצל תלמידים עם הפרעת קשב.
• חלק ניכר מהכלים, ההתאמות ודפוסי ההוראה שפותחו וייושמו עבור תלמידים עם הפרעת קשב, סייעו ותרמו גם לשאר התלמידים בכיתה.
• אחת האסטרטגיות היעילות ביותר שדווחו הוא עידוד פעילות ותנועה פיזית במהלך השיעור. הדבר נעשה במסגרת הפסקות התרעננות קצרות, או כחלק מובנה של מערך השיעור עצמו.
• אנשי החינוך השתמשו בתחומי העניין האישיים של התלמידים כדי לערב אותם בתהליך הלמידה ולעודד את ההשתתפות בפעילות הכיתתית.
• ההתייחסות למתן אבחנה של הפרעת קשב הייתה מסוייגת ותלויית הקשר:
  • ברמה המקצועית והטיפולית האבחנה מאפשרת הבנה טובה יותר של הקשיים, מאפשרת גישה למשאבים חיוניים ומסייעת לבנייה של מערך טיפולי מותאם ויעיל יותר.
  • אבל… ברמה החברתית האבחנה עלולה לעורר תגובות סטיגמטיות מהסביבה.
  • חוסר הלגיטימציה שהסביבה מפגינה כלפי הפרעת קשב עלולה לעורר בתלמיד רגשות של בושה שבעקבותיהן התלמיד עלול להימנע מלבקש או לקבל עזרה.
  • בהתאם לכך עלה הצורך של אנשי החינוך לעסוק גם בהסברה וסנגור מול כל הסביבה החברתית של התלמיד – צוות בית הספר, הורים, חברים לכיתה וכו.
• ניתנה חשיבות רבה להקנייה של כישורים חברתיים ופיתוח היכולת ליצור ולתחזק קשרים חיוביים ובריאים עם אנשים מסוגים שונים.
• התערבות חינוכית המערבת לא רק את התלמיד עצמו, אלא גם את חבריו ללימודים, יכולה לסייע גם לשילוב ברמה הכיתתית וגם להסרת הסטיגמה החברתית סביב הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא את המאמר המלא – בקישור הזה

ולהוריד את הקובץ בפורמט PDF – בקישור הזה

***

מראה מקום של המאמר:

Moore, D. A., Russell, A. E., Arnell, S., & Ford, T. J. (2017). Educators’ experiences of managing students with ADHD: a qualitative study. Child: Care, Health & Development, 43(4), 489-498.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר של ברקלי על האחריות של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הפודקסט על חינוך בעולם החדש – בקישור הזה