אומגה 3 והפרעות נוירו-פסיכיאטריות (כמו ADHD) / חן ספקטור
מה הקשר בין אומגה 3 להפרעת קשב?
אמ;לק – יש הרבה דיבור, אבל בפועל טרם הוכחה יעילות כלשהי לטיפול באמצעות אומגה-3 בהפרעת קשב.
קצת יותר מפורט:
- אומנם יש ראיות למעורבות של אומגה-3 בהתפתחות של הפרעת קשב, אבל טיבה ומידת הפיכותה טרם הובהרו.
- מכאן שגם אם מחסור באומגה-3 היה מעורב ביצרה או החרפה של התסמינים, כלל לא בטוח שתוספת של אומגה-3 תוכל לשנות את המצב.
- לא רק זאת, אלא שאם יהיה שינוי בתסמינים או בתפקוד הכללי של אדם עם הפרעת קשב בעקבות תוספת של אומגה-3, הוא לא בהכרח יהיה לטובה…
מה נעשה היום?
בפוסט שלפניכם ננתח את הממצאים של סקירת ספרות רחבה מאוד, בנוגע למעורבות האפשרית של אומגה שלוש (Omega-3) באטיולוגיה (כלומר, בסיבות ובגורמים) של הפרעות נוירופסיכיאטריות, הקשורות לפגיעה בוויסות של המוליך העצבי דופמין (Dopamine) ולפוטנציאל הטיפולי בהן. המאמר מתייחס למגוון מצבים כמו, פרקינסון, סכיזופרניה ודיכאון. עם זאת, אנחנו כמובן נתמקד בעיקר בהפרעת קשב ADHD.
המאמר הנבחר הוא:
Healy-Stoffel, M., & Levant, B. (2018). N-3 (Omega-3) fatty acids: effects on brain dopamine systems and potential role in the etiology and treatment of neuropsychiatric disorders. CNS & Neurological Disorders-Drug Targets (Formerly Current Drug Targets-CNS & Neurological Disorders), 17(3), 216-232.
- תוכלו למצוא את הטקסט המלא – בקישור הזה
מה הקשר בין פסיכולוגיה לנוירולוגיה?
נוֹיְרוֹפְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא תחום מדעי-יישומי, המשלב בין פסיכולוגיה לנוירולוגיה כדי לחקור את הקשר בין תפקוד המוח, לבין התפקוד היומיומי של האדם בפן הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי. הנוירופסיכולוגיה עוסקת בפעילות המוחית התקינה, כמו גם במצבים רפואיים אשר מאופיינים בפגיעה או במעורבות כלשהי של המוח ומערכת העצבים.
- תוכלו למצוא הסבר כללי על מערכת העצבים – בקישור הזה
למה צריך סקירת ספרות?
מאמרים שמציגים סקירת ספרות מרכזים בתוכם כמות ידע גדולה במיוחד. זאת משום שהם לא מתארים תוצאות של מחקר בודד, אלא מציגים את כל גוף המחקר המצטבר, סביב נושא מסויים, על ידי סיכום ואינטגרציה של כל המאמרים הרלוונטים באותו התחום. למעשה זה סוג של מאמר-על.
רשימת המאמרים שעליהם הסתמכה סקירת הספרות נמצאת בסוף הטקסט בפרק References ואם תגללו עד הסוף תגלו שהיא מכילה 303 (!!!) מאמרים. אגב, שימו לב שחלק מהמקורות שמאוזכרים בסקירת הספרות שלנו, הם בעצם סקירות ספרות בעצמם, ככה שבפועל המאמר מתייחס לכמות גדולה עוד יותר של מחקרים – כלומר, המון!
לאור הכמות הגדולה, כל מאמר מתואר בצורה קצרה מאוד של שורות בודדות ובמקרים רבים מאוזכרים מספר מאמרים באותו המשפט. לכן, אם מופיע בסקירה משהו שאתם מעוניינים ללמוד עליו יותר, אפשר לחפש את המספרים המופיעים ליד האזכור הרלוונטי ברשימת המקורות, לבדוק באיזה מאמר מדובר ולהרחיב את הקריאה משם.
מהי אומגה 3?
המונח אומגה-3 (ω-3) לא מתייחס לחומר אחד, אלא לקבוצה של חומצות שומן חיוניות מסוג “רב בלתי רוויות”, אשר כוללת גם את הקבוצה אומגה 6 (ω-6).
קצת מונחים
יש בטקסט הרבה צירופי אותיות מוזרים, לא לפחד – הכנתי לכם מילון:
- המאמר מתייחס לאומגה-3 ואומגה-6 (ששמן באנגלית הוא omega-3, omega-6) גם כ N-3, N-6 – הכוונה לאותו הדבר, רק השם שונה.
- לקבוצה שאליה משתייכות חומצות אלו, כלומר “חומצות שומן חיוניות מסוג רב בלתי רוויות” המאמר קורא Polyunsaturated fatty acids ובקיצור PUFA
- לכן אם אתם רואים את רצף האותיות המפחיד n-3 PUFAs, הכוונה היא פשוט לאומגה-3.
למה זה חשוב ואיך זה קשור?
חומצות השומן מקבוצת אומגה 3 חשובות מאוד משום שהן הכרחיות לתפקוד אופטימלי של תאים בגוף האדם. על פי המאמר, חומצות אלו מהוות מרכיב מרכזי של ממברנות עצביות (כלומר, קרום התא של תאי העצב), ויש להן חשיבות רבה בהתפתחות ובתפקוד של המוח.
- בהקשר שלנו – המאמר טוען שרמות נמוכות של אומגה 3 במוח משפיעות על מערכת הדופמין.
- על הקשר בין דופמין להפרעת קשב, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
בהינתן הגורמים הגנטיים להפרעות נוירופסיכיאטריות הקשורות למנגנוני הוויסות של דופמין במוח, מחסור באומגה-3 עלול להעלות את הסיכון או להחמיר את המצב.
- שימו לב שהמאמר לא טוען שמחסור באומגה-3 יכול ליצור הפרעות נוירופסיכיאטריות כשלעצמו, בהיעדר הגנטיקה הרלוונטית.
- כמו כן, התיאור הזה מתייחס באופן כללי לכל המצבים המתוארים במאמר.
- כפי שנראה בהמשך, לכל אחד מהם (כולל הפרעת קשב) יש את המאפיינים הייחודיים שלו בתוך המגמה הכללית.
- לכן אין להסיק שמגמה זו מתארת במדוייק את הנושא בהקשר של הפרעת קשב.
סוגים של אומגה-3
חומצה אלפא-לינולנית או ALA היא חומצת שומן חיונית השייכת לקבוצה של אומגה 3.
- הגוף האנושי אינו מסוגל לייצר חומצה אלפא-לינולנית, ולכן הוא חייב לקבל אותה במזון.
- ALA נמצאת בזרעים, באגוזים ובמספר שמנים צמחיים.
- מכאן הקשר של אומגה-3 לתזונה.
עם זאת, ברגע שחומצת ALA קיימת בגוף, הוא יכול להמיר אותה לחומצות מורכבות יותר מאותו הסוג. למשל:
- חומצה איקוסאפנטאנואית EPA
- חומצה דוקוסאהקסאנואית DHA
תהליך ההמרה של ALA לEPA ו- DHA מצריך שימוש במינרלים וויטמינים מסויימים, לכן מחסור בהם יכול להוביל גם למחסור בחומצות אלו. עם זאת, ניתן לקבל את החומצות EPA ו- DHA גם דרך התזונה, על ידי אכילת דגים.
ומה הקשר של תזונה להפרעת קשב?
אז הבנו מה הקשר בין אומגה-3 לתזונה. בהמשך נדבר גם על הקשר בין אומגה-3 להפרעת קשב. אבל האם יש קשר בין הפרעת קשב לתזונה באופן כללי?
אם זה נושא שמעניין אתכם, יש פה שני קישורים שכדאי לבדוק:
- על הקשר הכללי בין הפרעת קשב לדפוסי אכילה תוכלו לקרוא – בקישור הזה
- הסבר כללי על תוספי תזונה והפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
ממצאים כלליים והבהרת בלבלת
אחרי שעברנו על כל מה שכתוב בתקציר המאמר (Abstract), נעבור לדיון הכללי בפרק המסקנות (Conclusion) – ככה יש לנו הקשר שיעזור לנו להבין את הדברים.
ובכן, בסוף הפסקה הראשונה בפרק המסקנות מופיע המשפט הבא, שמתייחס לכל ההפרעות הנוירופסיכיאטריות שנבדקו בסקירה:
- “These disorders may be amenable to prevention and/or treatment with n-3 PUFAs, n-3 PUFA-derived mediators, or drugs that mimic their effects.”
או בעברית מקוצרת:
- ייתכן שניתן למנוע ו/או לטפל בהפרעות אלו עם אומגה-3, או בעזרת חומרים אחרים עם השפעה דומה.
עכשיו, לעין הבלתי מנוסה, המשפט הזה יכול להתפרש כהצהרה על כך שאפשר למנוע הפרעת קשב עם אומגה-3 (ואולי מתוך כך גם שהיא נוצרת בעקבות חסך באומגה-3) או שניתן לטפל בה בעזרת אומגה-3 (ואולי כתחליף לטיפולים אחרים).
זוהי מסכנה שגוייה!!!!
ועכשיו נבין מדוע אין לפרש את המשפט בדרך זו
קודם כל, כמו שראינו קודם, יש כאן התייחסות כללית לכל ההפרעות ביחד. עם זאת, ממש במשפט הקודם, נאמר שהאינטרקציה של אומגה-3 עם הגנטיקה הייחודית ומאפיינים רלוונטיים אחרים של כל מצב, יוצרת את ההבדלים בביטוי של אותו מצב במוח האדם וגם משפיעה באופן ייחודי על התסמינים. כלומר, אין לצפות שהמשפט הכללי יהיה תיאור מדוייק ואמין של כל אחד ואחד מהמצבים המתוארים פה, שכן הובהר לנו במפורש שהם מגיבים באופן שונה לאומגה-3. זה כולל גם את הפרעת הקשב כמובן.
דבר נוסף שאנחנו צריכים לשים לב אליו הוא הניסוח המסתייג “may be” או בעברית “ייתכן”. כלומר, לא בטוח – הרי עצם היותו של משהו אפשרי ברמה התיאורתית, לא בהכרח מצביע על קיומו כדבר ממשי במציאות. למשל, קיימת אפשרות שיש לי מליון דולר בבנק, אבל זה לא אומר שבאמת יש לי שם סכום כזה. רק שהאפשרות קיימת. לכן, חשוב מאוד לשים לב להבדל בין דברים שייתכן שיעזרו, לבין דברים שאכן עוזרים בפועל.
דוגמה מפוארת לכך ניתן לראות בהסבר שלי על משקפי ספרקלס, שבו המפרסמים ניסו לטשטש את ההבדל, באופן שמאפשר להם למכור מוצר שהאפשרות שהוא יטפל בהפרעת הקשב שווה פחות או יותר לאפשרות להימצאותם של אותם מליוני הדולרים הנחשקים בחשבון הבנק שלי. רק שבמקרה הזה – התוצאה העיקרית עבורכם כקונים, כנראה תהיה פחות כסף בחשבון הבנק שלכם עם סיכוי לא רע לכאבי ראש וסחרחורת למי שמרכיב את המשקפיים.
אך אל דאגה, טרחתי להבהיר היטב את הדברים:
- תוכלו לקרוא על התוצאות האמיתיות של הניסוי ועל הפער בינין לבין התיאור המילולי שלהן – בקישור הזה
בקיצור, מה שאנחנו מחפשים זה לא דברים שאולי יכולים לעזור, אלא דברים שידוע שעוזרים ורצוי גם באופן יעיל ובטוח לשימוש. למען הסר ספק – עד כה, לא נאמר שום דבר כזה בנוגע לאומגה-3 בהקשר של הפרעת קשב.
אז מה זה מעניין אותנו שאומגה-3 אולי יכולה לעזור?
טוב, אותנו זה לא באמת מעניין, לפחות לא בשלב הזה. לכן אנחנו גם לא קהל היעד של המאמר. למעשה, אם ניסיתם לקרוא אותו, בטח גיליתם שהוא לא כתוב בצורה ידידותית במיוחד לציבור הרחב. זה ממש לא טקסט שמיועד לצרכן פוטנציאלי או לאדם מהישוב שמעוניין להרחיב את דעתו בנושא.
את מי זה כן מעניין – חוקרים!
למה?
כי הם אלו שרוצים ולרוב גם יכולים לבדוק אם משהו עובד באמת!
לכן המאמר מנוסח בצורה שמותאמת מאוד לחוקרים מקצועיים, שכבר בקיאים בתחום.
- אין להם צורך במילון מונחים (כמו זה שהכנתי עבורכם בתחילת הפוסט)
- אבל…. בעוד שחשוב להם ממש כמונו לדעת את מה שכבר נמצא, יותר יעניין אותם לדעת מה חסר
למעשה, המידע שמופיע בהנחיות למחקרי המשך, שמרגיש חסר משמעות ואף לעיתים מסתכל עבורינו, הכי מעניין אותם. הרי הוא יכול מאוד לסייע לכך שהמחקר הבא שלהם יהיה שימושי ויזכה להערכה מקצועית. לכן הם יתעניינו מאוד בהנחיות מפרטות בנוגע למה בדיוק צריך עדיין לבדוק, איך למה וכמה. ונחשו מה? זה בדיוק מה שמתואר בהמשך הפרק!
אבל… לפני שנצלול לשם, יש עוד קבוצה אחת שהיא לא הציבור ולא החוקרים המקצועיים, שלמרות שהמאמר הזה לא מיועד עבורם, הם בכל זאת יטרחו הרבה להוציא ממנו את מה שבא להם. או לפחות, יטרחו מאוד להפיץ הרבה את מה שמצאו שם, בלי לטרוח לדייק או לשמור על נאמנות כלשהי למשמעות המקורית.
את מי עוד זה יעניין?
אני מדברת פה על שלל שרלנטים, עם שלל אינטרסים שלרוב לא תורמים לביראות הציבור ובמקרים רבים פוגעים בה.
- אומנם, יהיו אנשים פרטיים שבתום לב (או מתוך משאלת לב), יפרשו באופן שגוי את המשפט שציטטתי מוקדם יותר.
- אבל, סביר להניח שלא יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת, או לפחות לא מעבר למקרים הפרטיים שלהם.
- כמו כן, אחת המטרות של האתר היא לצמצם מקרים כאלו – אז תרגישו חופשי להפיץ לכל עבר את הפוסטים החביבים עליכם!
לעומת זאת, מי שיהדהדו ללא הרף המוני מסרים כוזבים ברחבי חוצות ישראל, יהיו אלו שרוצים לגרום לכם לקנות, או לעשות דברים, שיטיבו בעיקר למי שמפרסם את דברי ההבל הללו. לא רק זאת, אלא שבמקרים רבים זה יהיה על חשבונכם, גם אם הנזק לא מורגש באופן מיידי.
- בהקשר הזה כדאי מאוד לקרוא את ההסבר על הנזק שבטיפולי סרק, אשר נמצא – בקישור הזה
כמו כן, באופן כללי כדאי לשים לב לדגלים האדומים הבאים:
- שימוש בטכניקות שיווקיות של הפחדה, במיוחד מהטיפול התרופתי, כולל הצגת המוצר או השירות כתחליף לתרופות.
- אין כיום תחליף לטיפול התרופתי. לא לכולם זה מתאים, לא כולם צריכים וגם אם מתאים וצריכים – לא חייבים להשתמש, אבל… עדיין אין תחליף.
- מה שיש זה טיפולים אחרים שעושים דברים אחרים – כמו ריפוי בעיסוק שלא יכול להחליף טיפול רגשי ולהיפך – מה שלא מוריד מכבודו של אף אחד מהם.
- אם אין למוצר או שירות כלשהו משהו ייחודי להציע למערך הטיפולי, הסחת דעת טובה מעובדה זו, היא להפחיד אתכם ממשהו אחר – אל תפלו לזה.
- גרסה כלשהיא של פיתרון קסם שיכול “לרפא” הפרעת קשב באופן מלא (כי אין דבר כזה)
- מודל עסקי של חדר כושר – האם בונים על זה שלא תקבלו את הכסף שלכם בחזרה?
- למשל, האם יש תקופה הרשמה מינימלית של יותר מחודש למנוי? האם יש אפשרות לתקופת התנסות ללא תשלום או במחיר סימלי בלבד?
- אם אומרים לכם כן, אבל שאתם צריכים לשלם או לחתום על הוראת קבע ושאחר כך תוכלו לבטל או לקבל החזר, סביר להניח שהכסף ישאר אצלהם.
- שימוש בשפה מסתורית או נשגבת בלי יכולת להסביר את הטיפול בצורה פשוטה וברורה.
- זה כולל מונחים “רוחניקיים” כמו גם מילים גדולות שיוצרות רושם “מדעי”.
- האשמת לקוחות בכישלונם של טיפולים שלא עלו יפה (לא היו מספיק רציניים, היו צריכים לתת יותר אמון וכו).
אז מה עוד צריך לבדוק בנוגע לאומגה-3?
על פי המאמר מחקרי המשך צריכים:
- להבהיר באופן מלא את התפקיד של long-chain PUFAs כמו DHA (סוג של אומגה-3) באטיולוגיה (גורמים) של כל ההפרעות הנוירופסיכיאטריות שמשפיעות על מערכת הדופמין במוח (כמו הפרעת קשב).
- ייתכן שלחומצות המשתייכות לקבוצת אומגה-3 יש השפעות מיטיבות לצד השפעות מזיקות בהפרעות אלו.
- יעילות הטיפול עבור כל הפרעה, צריכה להיקבע על ידי ההשפעה הכוללת (לטובה ולרעה) של אומגה-3 במקרה שלה.
- יש לקבוע את מידת ההפיכות של כל אחת מההשלכות של עודף או חוסר באומגה-3 עבור כל הפרעה.
- כמו כן,יש לבדוק אם ואיזה הבדלים קיימים בהתאם לשלב ההתפתחותי שבו היה עודף או חוסר באומגה-3.
- עבור תוצאות בלתי הפיכות יש לדאוג מראש לרמות תקינות בשלבים ההתפתחותיים הרלוונטיים (כלומר, טיפול מונע בלבד).
- עבור תוצאות הפיכות, ניתן לצפות להשפעות טיפוליות גם לאחר הופעת התסמינים (אבל צריך לוודא שהן אכן קיימות).
- כמו כן,יש לבדוק אם ואיזה הבדלים קיימים בהתאם לשלב ההתפתחותי שבו היה עודף או חוסר באומגה-3.
- עבור מקרים שבהם נמצאה היתכנות למניעה או לטיפול באמצעות אומגה-3, יש לפתח פרוקול טיפולי הכולל את אופן השימוש, מינון וכו.
כלומר, אומנם ייתכן שלאומגה-3 יש פוטנציאל טיפולי או מניעתי אבל… צריך קודם לוודא שהוא לא עושה יותר נזק מתועלת, שיש בכלל תועלת ואם כן – מה הדרך הנכונה להשתמש באומגה-3 עבור כל מצב לגופו, בהתאם לשלבי ההתפתחות שונים.
במילים אחרות – יש לנו עוד דרך ארוכה. מאוד!
מה אומרים על הפרעת קשב?
אחרי שהבנו את הרעיון הכללי, נעבור לפרק 5 שמתמקד בהפרעת קשב – “N-3 PUFAs and ADHD” ונבדוק את המאפיינים הייחודיים של המצב הזה.
על פי המאמר, הפרעת קשב ADHD קשורה לירידה בפעילות הדופמינרגית במוח.
- תוכלו ללמוד עוד השפעת הדופמין על מערכות החשיבה הגבוהה באונה הקידמית – בקישור הזה
כמו כן, המאמר טוען שההשערה לפיה אומגה-3 מעורבת בהפרעת קשב, נובעת משני ממצאים עיקריים:
- מחסור באומגה-3 בשלבי ההתפתחות המוקדמת מוביל ליצירה של תסמינים דמויי הפרעת קשב.
- אין בכך מן החידוש, שכן כבר קיימת מודעות כללית לגבי החשיבות של תזונה ראוייה להתפתחות התקינה של עוברים ותינוקות.
- נמצאו רמות נמוכות של אומגה-3 בקרב אנשים עם הפרעת קשב.
עם זאת, בפועל טרם הוכחה יעילות כלשהי לטיפול באמצעות אומגה-3 בהפרעת קשב.
- כמו כן, היעילות הפונציאלית של טיפולים מסוג זה, תלויה ברמת ההפיכות של השלכות החסך באומגה-3.
- כלומר, גם אם אומגה-3 אכן מעורבת, לא בטוח שניתן לעשות משהו בנידון.
וזהו!
זה כל מה שכתוב במאמר.
וזה די מאכזב, במיוחד אם אתם לא חוקרים שרוצים לדעת לאן לכוון את הניסוי הבא שלכם.
אז…. אם אתם שומעים מישהו שאומר לכם אחרת, במיוחד אם הוא בונה על המאמר הזה שלל הרים ונפלאות – או שהוא לא יודע על מה הוא מדבר, או שמאוד חשוב לו אישית להאמין בזה, או שהוא מנסה למכור לכם משהו שאין שום סיבה אמיתית שתרצו לקנות.
אהבתם?
כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המורכבות הרבה של תהליכים כימיים במוח – בקישור הזה
ואת הסבר על הכימיה של המוח והתודעה – בקישור הזה