האוכל הוא מזונו של האדם ותזונה נכונה היא חלק בלתי נפרד מאורך חיים בריא!

אז….

למה אנחנו מסתבכים עם זה?

מצאתי מאמר שווה ואני רוצה לחלוק אותו אתכם!

אחרי הרבה חיפושים, אני שמחה להציג לכם את המאמר הכי רציני ומקיף שמצאתי על הפרעת קשב והפרעות אכילה:

Kaisari, P., Dourish, C. T., & Higgs, S. (2017). Attention deficit hyperactivity disorder (ADHD) and disordered eating behaviour: a systematic review and a framework for future research. Clinical psychology review, 53, 109-121.‏

תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

אז מה כתוב שם?

שלא סתם היה לי קשה למצוא מאמר בנושא 😉

מתברר שיש מחסור רציני במחקר בתחום, הם אספו את כל מה שמצאו אבל אמרו בעצמם שיש מעט מאוד מחקרים וגם שקשה להסיק מהם מסקנות גורפות. זאת משום שרבים מהם בעייתיים מבחינת מבנה המחקר – כמות נבדקים קטנה, היעדר קבוצת ביקורת וכו. בנוסף, יש גם בעיות עם חוסר אחידות בין ההגדרות והחלוקה לתת קבוצות במחקרים השונים. למשל, חלק התמקדו ממש בהפרעות אכילה במובן הקליני שלהן וחלק עסקו בדפוסי אכילה על כל הרצף (כולל דפוסי אכילה לא בריאים שלא מספיק חמורים כדי לענות לקריטריונים של אבחנה קלינית). חסרים גם מחקרים על ההשפעה של הטיפול התרופתי שיכולה להיות לרעה בעקבות הפגיעה בתחושת הרעב, או לטובה בעקבות העלייה ביכולת ההתארגנות, הניהול העצמי והשליטה העצמית. כלומר, כרגע  – חוץ מהשערות ברמה התאורטית, אי אפשר לדעת אם וכיצד הטיפול התרופתי להפרעת קשב משפיע על דפוסי האכילה.

זאת כנראה סקירת הספרות הראשונה שנעשתה בנושא. למי שלא מכיר, סקירות ספרות זו דרך מצויינת לקבל תמונת מצב אמינה ורחבה על ההתקדמות המחקרית בנושא מסויים. מה שהם עושים שם זה לקחת את כל המאמרים בנושא שהוגדר ומסננים אותם לפי קריטריונים מקצועיים שמפרטים במאמר באופן מפורש, ככה שאתם יכולים לדעת בדיוק מה נכנס לשם ומה לא. אתם יכולים גם להגיע למאמרים עצמם דרך רשימת המקורות בסוף. כלומר, יש כאן שקיפות מלאה. אחר כך הם עוברים על כל המאמרים ומחפשים דפוסים, סתירות וכל מה שיכול להיות מעניין. את כל זה הם מציגים בצורה מרוכזת וברורה – נחמד נכון?

הם אומרים בעצמם שכרגע יש לקחת את הדברים בעירבון מוגבל ומפרטים בדיוק מה ההמלצות שלהם למחקר המשך, כדי שנוכל להבין יותר טוב את התחום.

אז מה אפשר לדעת בינתיים?

נראה שהפרעת קשב מקושרת לדפוסי אכילה לא בריאים ולהפרעות אכילה, ברמה הסטטיסטית של קשר מתאמי. כלומר, הם נוטים לבוא ביחד כתחלואה נלוות.
אגב, אם הנושא של תחלואה נלוות להפרעת קשב מעניין אתכם, תוכלו לקרוא את הערך שכתבתי על זה בוויקיפדיה – בקישור הזה.
כבר עדכנתי שם את המאמר הזה על פי הפורמט שמקובל שם. בנוסף, תוכלו למצוא בערך מידע גם על דברים אחרים שנוטים לבוא יחד עם הפרעת קשב.

למרות הקשר המתאמי, חשוב לציין שלא נמצאו הוכחות לקשר סיבתי. כלומר, הפרעת קשב כנראה לא גורמת להפרעות אכילה, או לפחות לא באופן ישיר. עם זאת, היא בהחלט יכולה להוות גורם סיכון ולהגביר נטייה קיימת. לכן החוקרים המליצו לבדוק את דפוסי האכילה של אנשים עם הפרעת קשב, כחלק מתהליך האבחנה המבדלת והבנייה של המערך הטיפולי.

• תוכלו לקרוא את הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב על פי משרד הבריאות – בקישור הזה
• ואם אתם מחפשים מידע על טיפול בהפרעת קשב, עומד לרשותכם דף מרוכז – בקישור הזה

כמובן שאכילה לא נכונה וחסכים תזונתיים יכולים לגרום לקשיי קשב, שיכולים בתורם להראות כמו הפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד.

• על ההבדל בין קשיי קשב להפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה
• ואם אתם רוצים לדעת כיצד לאתר את המקור המדוייק לקשיי קשב, תכלו לשמוע את ההסבר – בקישור הזה

שימו לב שבניגוד לדעה הרווחת, למרות שצריכה מרובה של סוכר אינה טובה לבריאות – היא לא גורמת להיפראקטיביות!

• תוכלו לשמוע את ההסבר של ג’סיקה בנושא – בקישור הזה
• והסבר יותר רפואי/מדעי – בקישור הזה

במילים אחרות, לא צריך לחשוש שסוכר יגרום להפרעת קשב או היפראקטיביות. לכן גם אין צורך למנוע סוכר מילדים או ממבוגרים בריאים, בהיעדר סיבה רפואית אחרת. כמו כן, אין טעם לנזוף בהורים על העובדה שהם מרשים לילדים שלהם לצרוך סוכר, כל עוד שזה נעשה בצורה מתונה.

ברוב המקרים הורים לילדים עם הפרעת קשב חוטפים מספיק על הראש ויש להם כבר מספיק עימותים עם הילדים שלהם – תעזרו להם לשמור את האנרגיות לדברים החשובים.

בלי שום קשר להפרעת קשב, צריכה מרובה של סוכר לא מומלצת לאף אחד, משום שהיא עלולה לעשות חורים בשיניים ונזקים בריאותיים אחרים. אם יש רגישות בריאותית כמו סכרת או מצבים אחרים – להתייעץ עם רופא. אם אתם מתקשים למתן את צריכת הסוכר שלכם או של ילדיכם – לכו לבדיקה כללית של רופא משפחה, כדי לוודא שזה לא נובע מבעיה רפואית שכדאי לדעת עליה ולייעוץ של תזונאית קלינית.

הודעה חשובה!

המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר. לכן:

• אם יש חשד לחסכים תזונתיים, צריך ללכת לרופא משפחה לבדיקה כללית ולתזונאית קלינית לצורך יעוץ ומעקב. אפשר לעשות מעקב גם על הגובה והמשקל דרך האחיות בקופה.
• אם הטיפול התרופתי להפרעת קשב גורם לירידה ברעב באופן שעלול לפוגע בתזונה, צריך לחזור לרופא המטפל כדי להתאים את התרופה ו/או את אופן הנטילה שלה. במקרה הזה כמובן שמומלץ גם להיות במעקב של רופא המשפחה ותזונאית קלינית במקביל להתאמה של התרופה וליידע אותם על התהליך.
• אם עולה חשד להפרעת אכילה, צריך לעשות אבחנה מבדלת ולבנות תכנית טיפולית מול אנשי המקצוע המתאימים.

איך התסמינים של הפרעת קשב עלולים לחרבש לנו את דפוסי האכילה?

החוקרים לא הסתפקו בקשר הכללי בין הפרעת קשב ובעיות באכילה. הם ניסו גם להבין כיצד התסמינים והמנגנונים השונים שעומדים בבסיס הפרעת קשב, קשורים לדפוסים שונים של אכילה לא בריאה ושל הפרעות אכילה.

על פי המאמר, אחד הממצאים הבולטים הוא שהאימפולסיביות של אנשים עם הפרעת קשב מקושרת לאכילת יתר ולהתקפי זלילה של בולימיה נרבוזה.
זה מאוד הגיוני כי אימפולסיביות מעצם מהותה היא פעולה אינסטנקטיבית שמתבצעת ללא הפעלה של שיקול דעת. זה נכון לכל סוג של פעילות ואין שום סיבה שאכילה תהיה יוצאת דופן.

החוקרים לא הבדילו פה בין אימפולסיביות לקשיי עכבה (אינהיביציה), שגם הם מאפיינים אנשים עם הפרעת קשב. קשיי עכבה באים לידי ביטוי בצורה דומה ויכולים לבוא ביחד עם אימפולסיביות או בנפרד. עם זאת, להבדיל מאימפולסיביות שבה לא מופעל שיקול דעת, במקרה של קשיי עכבה האדם מפעיל שיקול דעת, אך לא מצליח להימנע או להפסיק את הפעילות. תוכלו ללמוד עוד על קשיי עכבה ועל ההבדל בינם לבין אימפולסיביות בערך שכתבתי עליהם בוויקיפדיה – בקישור הזה.

אבל! לא סיימנו כאן – מי אמר קשיי קשב והתארגנות ולא קיבל?

החוקרים הגדילו לעשות ותיארו גם כיצד הקשיים שלנו בניהול עצמי יכולים להוביל לדפוסי אכילה לא בריאים. למשל, כשאנחנו ממש שקועים בפעילות כלשהי אנחנו עלולים לשכוח לאכול ולא לשים לב לאיתותים הפיזיולוגים שאנחנו מקבלים מהגוף שלנו. בנוסף, למי שלוקח תרופות עלולה להיות גם ירידה בתחושת הרעב (ללא שינוי של  הצורך של הגוף במזון). כך או כך, אנחנו עלולים להגיע למצב שבו הרעב הולך ומצטבר. באופן זה הוא עלול להגיע לעוצמות יותר מידי גבוהות, עד שאנחנו שמים לב אליו או מתפנים לטפל בו. במצב זה כמובן שכיחה מאוד תופעת ריקון המקרר, ש… לא משקפת דפוס אכילה בריא במיוחד.

מה שפחות הוזכר במאמר זה גם קשיי ההתארגנות סביב הכנת האוכל. כמו למשל: קניות, בישול, סידור המטבח, הטכניקה המסתורית והבלתי ניתנת ליישום של שתיית משקה חם בעודו חם, שטיפת כלים וכו.
אבל, אל חשש! לזה כבר דאגה לנו ג’סיקה:

• תוכלו לראות את ההסבר שהיא קיבלה מהאנה הארט על איך להאכיל את עצמינו – בקישור הזה
  
• היא גם הגדילה לעשות ופרסמה סרטון חשוב מאוד מאוד על כללי בטיחות במטבח, שתוכלו למצוא – בקישור הזה

היפראקטיביות…. זהירות – זה מורכב

אנשים עם הפרעת קשב מהסוג ההיפר-אקטיבי נוטים לפעלתנות יתר שיכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות כמו דיבור, חשיבה ו… תנועה.
על ההבדל בין הסוגים השונים של הפרעת קשב תוכלו ללמוד – בקישור הזה

לפני שנמשיך, חשוב לזכור שספורט ופעילות גופנית הם חלק חשוב מאורך חיים בריא – כשהם נעשים במידה. אבל!!!! גם דברים טובים יכולים לעשות נזק כשעושים אותם יותר מידי.

עיסוק אינטנסיבי מידי בפעילות גופנית מאומצת, יכול להיות מאפיין משותף הן של הסוג ההיפר-אקטיבי של הפרעת קשב והן של הפרעות אכילה מסויימות.
כמובן שבשני המקרים הגורמים והמטרות של הפעילות האינטנסיבית הן שונות לגמרי. בהפרעת קשב הגורם הוא נירולוגי והמטרה היא לתת פורקן לצורך בתנועה ו”לשחרר אנרגיות”, בנוסף במהלך העיסוק בספורט מופרשים בגוף הרבה חומרים שעושים טוב למוח ועוזרים לריכוז – כך שזה יכול להיות גם סוג של פיצוי על קשיי הריכוז של הפרעת קשב.
לעומת זאת, פעילות יתר אינטנסיבית בהקשר של הפרעת אכילה נובעת מגורם רגשי ומיועדת למטרה אחת בלבד שהיא ירידה במשקל.

שני הגורמים הללו לעיסוק יתר בפעילות פיזית, יכולים להעצים אחד את השני ולהקשות על האבחנה המבדלת. לכן, כמו שאמרו החוקרים – חשוב להיות מודעים לכך ולבדוק את האפשרות במהלך האבחון וההתאמה של הטיפול.

היבט נוסף הוא שעיסוק מרובה בפעילות ספורטיבית יכול להיות גם גורם מגן מפני השמנת יתר במקרים של אכילת יתר.

שזה טוב רע….

מצד אחד השמירה על משקל תקין מונעת את הבעיות הבריאותיות שעלולות להתלוות להשמנת יתר. זה כמובן טוב.
אבל… מצד שני, השמירה על משקל תקין עלולה להסתיר את הגילוי של דפוסי האכילה המופרזים ועל ידי כך למנוע את הטיפול בהם.
זה נכון במיוחד בקרב ילדים שנוטים להתרוצץ יותר בהשוואה למבוגרים. גם מבוגרים היפראקטיבים נוטים למתן את הפעילות המוטורית שלהם עם הגיל ולהציג אותה בצורה מעודנת יותר בהשוואה לגילאי הילדות. במקרים האלו, אם במהלך שנות הילדות התגבשו והשתרשו דפוסי אכילה מופרזים, כבר לא יהיה מספיק פיצוי תנועתי כדי לאזן את הצריכה הקלורית בגלאי הבגרות וההשמנה תתחיל לבוא לידי ביטוי. בשלב זה יהיה כבר הרבה יותר קשה לטפל ולשבור את ההרגלים הלא בריאים. לכן חשוב להיות מודעים לכך כבר בגיל מוקדם ולבדוק את דפוסי האכילה גם במצבים שבהם משקל הגוף תקין.

התמודדות עם החיים

המאמר הזכיר גם גורם משותף חשוב להפרעות קשב והפרעות אכילה שהוא – קושי בהתמודדות עם החיים ומשברים רגשיים.

הפרעת קשב נוטה לבוא עם הפרעות רגשיות. בנוסף, היא גם נוטה ליצור אותן במהלך ההתפתחות עקב חוויות חוזרות ונשנות של כישלון, תסכול ואינטראקציה שלילית עם הסביבה.
קשיים רגשיים יכולים להראות כמו הפרעת קשב ולבוא ביחד או בנפרד. משום שהטיפול בכל אחד מהמקרים האלו שונה, אם עולה חשד למעורבות רגשית (ראשונית או משנית), יש לפנות לפסיכיאטר עבור אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי על פי צורך.

אם אתם רוצים להרחיב את הידע שלכם בנוגע לקשיים רגשיים, תוכלו לבדוק את הפוסטים – בקישור הזה.
ויש גם כמה פוסטים מומלצים במיוחד:

• תוכלו לשמוע הסבר על היחס בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה
• יש הסבר על דיכאון – בקישור הזה
• הסבר על הפרעות חרדה – בקישור הזה
• הסבר על OCD – בקישור הזה
• הסבר על קשיי ויסות רגשי של הפרעת קשב – בקישור הזה
• הסבר על התמודדות כללית עם מוצפות – בקישור הזה
• הסבר על התמודדות עם דחיינות וחרדה – בקישור הזה
• הסבר על שחיקה ועומס יתר – בקישור הזה
• הסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה
• הסבר על איך לדעת שאתם צריכים טיפול רגשי – בקישור הזה
• כדי שלא תרגישו לבד אתם יכולים לראות גם את הפאנל של כוכבי יוטיוב בנושא בריאות נפש  – בקישור הזה
• כדי שלא תרגשו צורך להסתיר, תקשיבו לשיר המעולה – בקישור הזה
• ושיר קטן ומקסים לסיום – בקישור הזה

בכל מקרה, בין עם הקושי הרגשי קיים בפני עצמו, נוצר בעקבות נסיבות החיים או התפתח כבעיה משנית של הפרעת קשב – הוא עלול ליצור נטייה לאכילה רגשית.
בהקשר זה חשוב לי לציין שכשמידי פעם אנחנו יורדים על חבילת שוקולד או קופסת גלידה זה בסדר, אבל כשזה מגיע בתדירות גדולה מידי או מתחיל להיכנס לחלק מהרגלי האכילה היומיים – יש לנו בעייה.

כלומר, צריך לשים לב למקרים שבהם האכילה הרגשית מתחילה לבוא לידי ביטוי באופן שעלול לפגוע בבריאות.
כאמור, במקרה כזה יש לבדוק את כל החשדות האפשריים מול המומחים המתאימים ולהתאים טיפול בהקדם האפשרי.

ויכול להיות שזה גם משהו אחר לגמרי

המאמר התמקד רק בהשפעות של הפרעת קשב על דפוסי אכילה, אבל חשוב לזכור שהפרעת קשב לא סותרת אף צרה אחרת והיא נוטה לצרף אליה כל מיני “חברים”.

יש המון המון המון דברים שיכולים להשפיע על דפוסי האכילה חוץ מהפרעת קשב והפרעת אכילה.

דוגמה נפוצה היא הנושא של קשיים בוויסות החושי. זה נכון במיוחד עבור רגישות יתר, שעלולה להוביל לסלידה ממרקמים מסויימים (למשל: הגרגרים של הקוטז’). זה בדרך כלל בא גם עם רתיעה כללית מדברים אחרים כמו תפרים ופתקים של בגדים. אם זה נשמע לכם מוכר, האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק ותוכלו לקרוא על זה עוד – בקישור הזה.

כדאי גם לבדוק מול רופא המשפחה רגישות למזונות מסויימים. כמו למשל: לקטוז (חלב) וגלוטן (צליאק). במקרים האלו חשוב מאוד ליידע את כל הרופאים, כי ההרבה מהכדורים מכילים לקטוז או גלוטן כחלק מהחומרים הלא פעילים של התרופה או כחלק מהעטיפה שלה. זה נכון לגבי כדורים באופן כללי ולא רק בהקשר של התרופות להפרעת קשב. בכל תרופה כדאי לבדוק את העלון לצרכן, מופיעים שם החומרים הלא פעילים ולכל תרופה יש “התוויות נגד” – כלומר, פירוט של מצבים רפואיים שבהם אסור לתת אותה. בכל ספק לפנות לרופאים הרלוונטיים.

כמובן שיש גם אלרגיות ושלל בעיות אחרות במערכת העיכול שיכולות להשפיע על העסק, יש גם מצבים רפואיים/רגשיים/נוירולוגיים אחרים שיכולים להוביל לדפוסים של קיבעונות, טקסים והתנהגות לשינויים, אבל – אלו דברים שנמצאים מחוץ לתחום ההתמחות שלי ולא צויינו במאמר, שכאמור שהתמקד בהפרעת קשב בלבד. לא אפרט עליהם כי אני חוששת להטעות, מה שחשוב לי זה שתהיו מודעים לאפשרויות האחרות ובמקרה של חשד, לברר מול הגורמים המתאימים.

קול קורא:

אם אתם במקרה מתמחים באחד המצבים שהזכרתי, או שיש לכם ידע מקצועי אחר שיכול לתרום להבנה של הנושא, אשמח אם תכתבו על זה פוסט שנוכל לצרף למאגר המידע שלנו עם הקרדיט המלא לכם. כל מה שצריך לעשות זה לשלוח את הטקסט דרך דף צור קשר – בקישור זה.
אני אעבור על מה ששלחתם, אערוך בהתאם לפורמט של האתר ואשלח לכם לאישור לפני פרסום.

לסיכום!

הפרעת קשב יכולה לפגוע בדפוסי האכילה שלנו בכמה דרכים: אימפולסיביות וקשיי עכבה, קושי לשים לב לתחושות הגוף שמוביל להצטברות של רעב, קושי בהתארגנות סביב האוכל, עיסוק אינטנסיבי בספורט שעלול להסתיר נטייה לאכילת יתר, כמו גם בעיות רגשיות משניות. כל אלו ועוד עלולים להתחבר להפרעת אכילה קיימות (אם ישנן) ולהעצים דפוסי אכילה לא בריאים.

חשוב לזכור שמדובר בנטייה ובגורם סיכון. זה לא אומר שלכל האנשים עם הפרעת קשב יש או תהיה הפרעת אכילה. כמו כן, עקב השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב, ההשפעה על דפוסי האכילה יכולה להיות מגוונת מאוד. לכן כל אחד יכול לחוות את זה אחרת, או כלל לא לחוות קשיים באכילה. מה שחשוב זה להעלות את המודעות לנושא, לשים לב אם מתפתח משהו שעלול להיות בעייתי, לאבחן מול הגורמים המתאימים ברגע שעולה חשד ולטפל במהירות האפשרית.

ולסיום: שיר הלל לירקות ופירות מתוך הכבש השישה-עשר, שיהיה לנו לבריאות!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על בישול למתחילים – בקישור הזה

ואת הסרטון על “עוגת אופסי” שהולם את האווירה הכללית של הפוסט – בקישור הזה

תמונה: Дарья Денисова CC BY-SA 4.0