המהפכה הטכנולוגית בחינוך ו….. למה היא לא פה כבר? / Veritasium

זה יעשה מהפכה בחינוך!

כמה פעמים שמעתם את הסיסמה הזו ו…. כמה פעמים חזרנו לפורמט המוכר של מורה, לוח וכיתה?

ההכרזות על המהפכה הטכנולוגית בחינוך לא חדשות בכלל – למעשה עוד בשנת 1922, תומס אדיסון הכריז שהקולנוע יחליף כמעט לחלוטין או אף באופן מלא את ספרי הלימוד. בשנות השלושים היו נבואות דומות בקשר לרדיו ו… אתם כבר מבינים את הרעיון 😉

בהתאם לכך, משנות ה- 80 התחילו לדבר על שילוב של מחשבים בחינוך וכמובן שכל דיבורי המהפכה התעוררו שוב ושוב בבוא האינטרנט, הטלפונים הניידים וכו.

הסרטון הזה מסביר לנו מה אפשר לצפות מטכנולוגיה, מה לא, למה מהפכות טכנולוגיות בחינוך לא יקרו כל כך מהר ולמה כדאי לקדם את האבולוציה החינוכית במקום לחפש את המהפכה הבאה.

עיקרי הדברים

בדקו את היעילות של סוגי מדיה שונים בהעברת חומרי לימוד. מסתבר שכל עוד שהתוכן זהה, אין הבדל משמעותי בין אמצעי ההוראה השונים. זאת משום שלכל כלי כזה יש את המאפיינים היחודיים שלו על יתרונותיו וחסרונותיו. כל אחד מהם יכול להציג את המידע בצורה שונה ולעורר רמה שונה של מעורבת מסוגים שונים.

המסקנה הכללית היא שבזמן הלמידה, זה פחות משנה מה קורה סביב הלומד ויותר חשוב מה קורה בתוך המוח שלו. זאת משום ששם מתרחש החלק העיקרי של הלמידה. בהקשר הזה אין טכנולוגיה מסוג מסיים שעדיפה על כלים טכנולוגיים אחרים. לכן השאלה החשובה היא לא באילו כלים טכנולוגיים עדיף להשתמש, אלא כיצד ניתן לעשות שימוש בכלים הזמינים לנו כדי לעורר תהליכי למידה וחשיבה משמעותיים במוחו של הלומד. כמו גם, מהו השילוב הנכון ביניהם – כלומר, באילו כלים כדי להשתמש במקביל ובאילו בנפרד.

עוד נושא הוא תפקידו של המורה. חשוב לזכור שתפקיד המורה הוא לא מסירה של מידע לתלמידים, אלא הנחיה של תהליך הלמידה החברתי המשותף שלהם. המורה צריך לתת השראה, להציב אתגר, להלהיב את התלמידים ולפתח את יכולת הלמידה שלהם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון This Will Revolutionize Education ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את כל הפוסטים שלנו בנושא טכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

והסרטון על משחקי מחשב והפרעת קשב – בקישור הזה

סקר קשב: גיבורי על!

לכבוד פורים וכדי שכולנו נרגיש גיבורים – ברוכים הבאים לסקר קהילת הפרעת קשב בנושא גיבורי על!

מי הגיבורים הכי מוצלחים לדעתכם? את מי אתם הכי אוהבים?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אתם מוזמנים גם לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, טיפים להתמודדות וכל מה שבא לכם 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

בואו להעלות רעיונות נוספים לסקרים – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסבר על איך לעורר השראה? – בקישור הזה

ציור בשיעור – טכניקת האמבה / חן ספקטור

ברוכים הבאים לסדרת הסרטונים “ציור בשיעור”!

בסרטון הראשון הסברתי לכם כיצד ציור בשיעור יכול לעזור ללומדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. תוכלו למצוא את ההסבר המלא – בקישור הזה.
כמו שהבטחתי, בסרטונים הבאים אציג טכניקות ציור מגוונות, המתאימות לציוד בית ספר.

איך זה עובד?

  1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
  2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
    אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
  3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
  4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
    אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת האמבה במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – האמבה” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה

ואת הסרטון על הקסופלקסגון – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

היכשלו מוקדם, היכשלו הרבה והיכשלו קדימה / Will Smith

כן כן, האחד והיחיד – וויל סמית, התחיל לעשות סרטונים ביוטיוב ויש לנו הרבה מה ללמוד ממנו!

הפעם הוא מסביר לנו למה כדאי להיכשל מוקדם והרבה.

הוא מספר שהוא מאוד מתוסכל מאנשים שיש להם יחסים שליליים עם כישלון. הוא טוען שהכישלון הוא חלק מרכזי מהיכולת שלנו להצליח. לדעתו, לא רק שצריך ללמוד איך להרגיש בנוח עם כישלון אלא שצריך ממש ללכת לחפש אותו. זאת משום שהכישלון הוא המקום שממנו אפשר ללמוד, לגדול ולצמוח.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fail Early, Fail Often, Fail Forward ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על למה כדאי להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם ביקורת – בקישור הזה

בצד השני של הטיפול הרגשי – מה המטפל שלך חושב עליך? / Kati Morton

האם תהיתם אי פעם מה קורה בצד השני של הטיפול הרגשי?

קתי מסבירה לנו מה המטפל חושב עלינו בזמן הטיפול.

עיקרי הדברים

  • מטפלים הם בני אדם
  • אין הלך מחשבה קבוע בדברים האלו, כי לכל מטפל יש את הגישה והסגנון שלו.
  • דברים שרואים משם – בגלל שהמטפלים הם אנשים חיצוניים ניטרליים שלא מעורבים רגשית בחיים שלכם, יש להם את היכול לראות דברים הרבה לפניכם. אבל… אסור למטפל להיכנס לתסכול או לנסות לחשוף אתכם לתובנות שאתם עדיין לא מוכנים להגיע אליהן. המטפל צריך לכוון אתכם בעדינות.
  • מטפלים שמים לב להכל – האם אתם יוצרים קשר אין ומאיזה סוג, האם אתם מפגינים אי-שקט מוטורי במהלך הפגישה, האם אתם אוהבים לשבת על קצה הכיסא או להישען אחורה באופן מלא? זה חשוב כדי לוודא שהאבחנה שניתנה אכן נכונה, כדי לשים לב אם משהו לא טוב עובר עליכם וכדי לוודא שהטיפול אכן מתאים לכם ועובד בצורה יעילה.

בנוסף, קתי גם חושפת את כל הדברים שמאחורי הקלעים – כמו, מה עושה המטפל שלכם בין המפגשים, מה הוא כותב כל הזמן וכו

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What a therapist really thinks ABOUT YOU!, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו מהחוויות האישיות שלכם בטיפול (רק אם אתם רוצים).

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על מתי צריך ללכת לטיפול – בקישור הזה

ועל מה שצפוי לכם בפגישה הראשונה עם המטפל – בקישור הזה

סקר קשב: דברים שכדאי להגיד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD

הסקר הזה עוסק בדברים שמומלץ ורצוי להגיד לאנשים עם בעיות קשב וריכוז ADHD.

יש הרבה דברים שאנחנו לא אוהבים לשמוע, תוכלו למצוא דוגמאות – בקישור הזה
אבל, יש גם הרבה דברים שאין בעיה להגיד ושאפילו נשמח שיגידו לנו.

אז… זאת ההזדמנות שלכם לעזור לכל מי שרוצה לעזור לנו ולספר מה הייתם רוצים לשמוע יותר מהאנשים מסביבכם?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על דברים שכדאי להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסקר הקודם על דברים שאסור להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ציור בשיעור – טכניקת הקשקוש / חן ספקטור

אחרי שהסברתי לכם כיצד ציור בשיעור יכול לעזור ללומדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD (בקישור הזה),
כמו שהבטחתי, 
בסרטון הזה ובבאים אחריו, אציג טכניקות ציור מגוונות, המתאימות לציוד בית ספר.

איך זה עובד?

  1. מתחילים מהתחלה – כל טכניקה עומדת בפני עצמה ולא מצריכה ידע קודם.
  2. על טעם וריח אין להתווכח – כדי לסייע לכם לאתר את הסגנונות שחביבים עליכם, לכל אחת מהטכניקות יוקדש סרטון נפרד.
    אם לא התחברתם למשהו, החלוקה הזו מאפשרת לכם לעבור הלאה בקלות עד שתמצאו את הטכניקות שמתאימות לכם.
  3. התאמה אישית – עבור כל טכניקה יוצגו מספר גרסאות, בהתאם לרמת הקושי והעניין הדרושים לכם ובהתאם לציוד שעומד לרשותכם באותו הרגע.
  4. חופש יצירתי – מי שרוצה יכול לעקוב אחרי ההנחיות באופן מדויק צעד אחר צעד, אבל!
    אתם גם יכולים להתייחס אליהן כהצעות עבודה, או כנקודת פתיחה שממנה תמשיכו לפתח את הסגנון האישי שלכם.

והפעם – אציג בפניכם את טכניקת הקשקוש במלוא הדרה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “טכניקות לציור בשיעור – הקשקוש” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

מאוד אשמח לראות דוגמאות מהציורים שלכם,
תוכלו לשלוח לי אותם דרך דף “צרו קשר” – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפרק הקודם בסדרה – בקישור הזה

ואת הסרטון על צרות של משרבטים – בקישור הזה

 

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

שלום לך אושר – על סערת הרגשות שמגיעה דווקא כשלרגע הכל נראה בסדר / dodie feat. Thomas Sanders

אני שמחה להציג בפניכם שיר מקסים של דודי ותומס, על רגעי האושר השבריריים וסבך הרגשות שעלולים להתלוות עליהם כשאנחנו חווים אותם כמצבים שבריריים וחולפים בלבד.

נושא השיר לא מתואר במפורש. סביר להניח שדודי לא מדברת כאן על הפרעת קשב, אלא יותר על קשיים רגשיים כמו הדיכאון (שעל ההתמודדות איתו היא מדברת באופן גלוי). עם זאת, משום שהפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא עם מצבים רגשיים לא פשוטים (או ליצור אותם), הרבה מהשירים שלה יכולים מאוד להתאים גם לנו. הנטייה שלה לא להתייחס באופן מפורש (אם בכלל) למקור הקשיים, אלא להתמקד בחוויה עצמה ובהתמודדות עם הקושי באשר הוא מאפשרת הזדהות מאוד רחבה.

בין היתר, תוכלו כבר למצוא באתר את השירים שלה על:

הפעם היא מתארת את הרגע שבו האושר קופץ לביקור שבו לפתע חוזרת תחושת השמחה. אבל? האם זה יישאר? האם בריא לקוות לזה? פתאום עולות להן כל המחשבות, דווקא ברגע המיוחל שבו הכל מתחיל סוף סוף להשתפר.

בדואט המקסים הזה דודי מייצגת את עצמה מול תומס שמייצג את האושר החולף, כששניהם מודעים עד כאב לשבריריות המפגש ולפרידה הצפוייה.
מול סבך הרגשות המעורבים שדודי מביעה תומס עונה לה: “אל תנסי להילחם בזה, אני כאן ללילה ואחכה לך על שניפגש שוב” ומשם הדיאלוג ממשיך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Dear Happy ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך להתמודד עם תחושת כישלון – בקישור הזה

ואת השיר של ציפיטפוט “וכשבא לי” – בקישור הזה

האם אתם מקבלים החלטות של צמיחה או בריחה? / Anna Akana

יצא לכם לחשוב פעם האם אתם מקבלים החלטות ממקום של צמיחה או בריחה?

אנה אקנה מבקשת מאיתנו לעצור ולחשוב על זה רגע. הרי לפעמים אותה החלטה ממש יכולה להתקבל מסיבות שונות והן מאוד משפיעות על ההתנהלות שלנו ועל התפיסה שלנו את המצב. היא טוענת שהחלטת מבוססות פחדת נוטות לקחת בחשבון את הדברים שאנחנו לא רוצים. הן נוטות לנבוע מהרצון להרגיש בטוחים ולהישאר בסביבה מוכרת. לעומתן החלטות שמתקבלות ממקום של צמיחה נוטות להיות הרבה יותר מפחידות. זאת משום שהן מגיעות עם חוסר וודאות ושינוי לא ידוע.

עיקרי הדברים:

  • הכינו רשימה של ההחלטות הגדולות שקיבלתם במהלך החיים
  • עבור כל אחת מהן תשאלו את עצמכם בכנות האם היא התקבלה מתוך פחד או מתוך רצון להתפתח ולגדול?
    • שימו לב שלמרות שהחלטות צמיחה מפחידות מאוד, הן לא מונעות על ידי פחד.
  • עבור כל ההחלטות שקיבלתם ממקום של פחד, שאלו את עצמכם – מה הפחיד אותכם בקשר לאותה החלטה.
  • אחרי שגיליתם מה המקור של הפחדים שלכם, תשאלו את עצמכם איך היו נראים החיים שלכם אם הייתם מקבלים את אותה החלטה ממקום של צמיחה.

אמנם שום דבר לא ישתנה ביום אחד, אבל ככל שתתרגלו את הטכניקה הזו של התבוננות עצמית, תוכלו לשנות בהדרגה את צורת החשיבה וההתנהלות של עצמכם – בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Do you make fear decisions or growth decisions? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

ולשמוע את ההסבר על למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

שיחה על סקס – איך עובד כל הסיפור הזה? / TomSka

חינוך מיני הוא דבר חשוב מאוד באופן כללי. בנוסף, הנושא הזה חשוב במיוחד לילדים, נערים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. זאת משום שלחבר’ה שלנו יש סיכון מוגבר למצוא את עצמם בשני הצדדים של התנהלות מינית לא בריאה – בצד התוקף/מנצל, בצד הקורבן/מנוצל, או… אפילו בשניהם.

אבל – זה לא חייב להיות ככה!

אפשר ורצוי למנוע מצבים מסוג זה על ידי הסברה – מה מותר, מה אסור, מה אמור להיות, מה לא אמור להיות, איך יודעים כשמשהו לא בסדר? מה עושים כשמשהו לא בסדר? איך להביע את הרצונות והרגשות שלנו בצורה בריאה לצד השני וכו. אז בואו נראה איך אפשר לנהל שיחה על סקס – וללמוד איך בכלל עובד כל הסיפור הזה?

עיקרי הדברים:

  • סקס זה דבר מגניב
  • אתם כנראה תחוו את זה אם לא חוויתם כבר, ההורים שלכם בטוח חוו את זה, הסבים שלכם…. אה… (הבנתם את הרעיון)
  • למרות שזה אחד הדברים הטבעיים והמלהיבים בחיים האנושיים, זה יכול להיות מפחיד ומבלבל אם אתם לא יודעים איך זה עובד
  • הכירו את האיברים שלכם, דעו שהם יכולים לבוא בכל מיני צורות וגדלים וכולם סבבה.
  • לאנשים שונים יש מגוון רחב של העדפות מיניות,
    הכל בסדר כל עוד שאתם אנשים בוגרים שפועלים במסגרת החוק ומתוך הסכמה הדדית מלאה.
  • אם מה שאתם רוצים אינו חוקי – אל תעשו את זה.
    כמו כן, אל תעשו שום דבר עם כל מי שהוא לא בוגר/ת על פי חוק או אם לא ניתנה לכם הסכמה מפורשת מהצד השני.
  • הפעם הראשונה שלכם צריכה להיות רק אחרי שאתם מרגישים שאתם מוכנים ורק אם זה משהו שאתם באמת רוצים.
    לאף אחד אחר אין את הזכות לקבל את ההחלטה הזו במקומכם או להפעיל עליכם לחץ מכל סוג. הבחירה היא שלכם בלבד.
  • הפעם הראשונה לא צריכה לכלול כאב או דימום.
    אפשר להכין את המקום בהדרגה ולהשתמש בחומרי סיכה. תחושת כאב מעידה שמשהו לא בסדר – להתייחס בהתאם.
  • סקס יכול להוביל להריון ויצירה של תינוקות!
    • אם אתם רוצים את זה סבבה, אם לא – תשתמשו באמצעי מניעה.
      • שימו לב שלא כל אמצעי המניעה גם מגנים מפני העברת מחלות (למשל: גלולות)
      • אז תקפידו להשתמש באמצעי בטיחות שישמרו גם על הבריאות שלכם (למשל: קונדום)
      • לכו לבדיקות תקופתיות והיו גלויים עם בן/בת הזוג שלכם בקשר למצב הרפואי שלכם.
  • אתם לא צריכים לעשות שום דבר שאתם לא רוצים! אתם לא צריכים לשכב אם אף אחד/ת, גם אם מדובר בבן או בת הזוג שלכם.
  • כל פעילות מינית עם אדם שלא נתן את הסכמתו (או אדם שביטל את ההסכמה שהובעה בשלב מוקדם יותר), היא הטרדה מינית או אונס.
    • הסכמה היא הבעה רצונית, פיכחת, ברורה ומתמשכת של “כן!”
    • אם מישהו עשה לכם משהו בניגוד לרצונכם, אל תפחדו לפנות לעזרה – זו לא אשמתכם!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון THE SEX TALK, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם וספרו איך אתם למדתם את כל הדברים האלו בבוא העת?

אזהרה: אל תצפו בסרטון הזה אם אתם צעירים מידי או אם אתם לא רוצים עדיין לדעת על סקס. הסרטון כולל הדגמות והסברים באמצעות אנימציה.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על איך לעשות את ה”שיחה” לילדים שלכם – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה

סקר קשב: דברים שאסור להגיד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD

חלק ניכר מההתמודדות של אנשים עם הפרעת קשב היא התגובות של הסביבה לתסמינים שלנו. לפעמים זה מכוונות טובות, לפעמים זה מתסכול, לפעמים זה כדי “לחנך” אותנו או “להסביר” לנו, לפעמים זה כדי להתחכם או לשעשע, אבל ברוב המקרים זה נובע מחוסר-הבנה וזה מעוד מעוד מעיק.

אז… אם יש דברים שכבר נמאס לכם לשמוע, הגעתם למקום הנכון!

בואו נדבר על דברים שאסור להגיד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, כי גם לנו מגיע קצת PC לא?

יאללה – סעו!

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסקר הקודם על למה כולם חושבים שלכולם יש הפרעת קשב – בקישור הזה

נפלאות הטכנולוגיה – טיפים וקישורים שימושיים להתמודדות עם הסחות דעת / רקפת כהן

רציתי לחלוק אתכם כמה טיפים לעקיפת המכשול של הסחות הדעת, שיכולות להיות אתגר משמעותי לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
מכיוון שאני גם מאמינה מאוד בכוחה של הטכנולוגיה, גם אמליץ לכם על קישורים שימושיים!

אז איך מתמודדים?

ובכן, זה תלוי בסוג או בתוכן של הסחות הדעת:

  • פייסבוק/יוטיוב/אתרים ספציפיים אחרים/אינטרנט בכלל?
    • אתם יכולים להשתמש ב StayFocusd שתוכלו למצוא – בקישור הזה
    • אני אוהבת את הגרסה העדינה ושלא מונעת מכם באמת להיכנס לאתרים, רק מתגמלת אתכם על כך שאתם לא נכנסים.
      זה שדרוג של שעון פומודורו שנקרא Forest. תוכלו למצוא אותו  – בקישור הזה
  • משימות שאתם מזכירים לעצמכם לעשות?
    כמובן שכשאתם באמצע משהו אחד, פתאום תזכרו בדבר ההוא שרציתם לעשות קודם. כדי שמצד אחד תוכלו לעבוד ומצד שני לא תפחדו לשכוח, צריכה שתהיה לכם אפשרות נוחה וזמינה לרישום או תיעוד של הדברים. ככה תוכלו לעדכן שם את כל מה שקופץ לכם לראש ולהמשיך לעבוד ללא חשש.
    אני משתמשת ב Wunderlist שתוכלו למצוא – בקישור הזה
  • תוכן רגשי/חברתי?
    בודקים מה הטריגר לתוכן הרגשי ומנסים להימנע ממנו (הימנעות היא לאו דווקא פתרון קבוע).
    אני גיליתי שקבלת לייקים מאוד מסיחה את דעתי רגשית, אז התקנתי את Hide Like Notifications, שתוכלו למצוא – בקישור הזה
    (הערה – אם אתם מוסחים או מוטרדים רבות מתכנים בעלי אופי רגשי, לא להסס לפנות לאיש מקצוע)

והשורה התחתונה היא:

תזכרו תמיד שאם יש לכם בעיה, מישהו כנראה כבר פיתח לה פתרון טכנולוגי שרק צריך לחפש בגוגל.

בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם דחיינות – בקישור הזה

ואת ההסבר על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה

מדוע חשוב לאבחן ולטפל בילדים עם הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך? / יעל ויסוצקי

שלום לכם, אני יעל ויסוצקי, מרפאה בעיסוק לילדים ונוער BOT,MSc.

חשוב לי לדבר אתכם על החשיבות של אבחון וטיפול בילדים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD בגיל הרך.

מדוע?

אני בטוחה שכבר שמעתם לא מעט משפטים מהסוג הזה:

  • “הוא יגדל וזה יעבור”….
  • “תנו לו להיות ילד, הוא עוד קטן”…..
  • “למה לשים עליו סטיגמה?”…
  • “לא מאבחנים לפני גיל 6….”

מה שמשותף לכל המשפטים האלו הוא – שהם פשוט לא נכונים.

למעשה כבר מ-2011 ההנחיה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים היא לאבחן ילדים עם תסמינים של הפרעת קשב וריכוז, שיש להם גם קשיי התנהגות ו/או קשיי למידה החל מגיל 4. בארץ התיישרו עם ההנחיה הזו ולא מחכים יותר לגיל 6 או לכניסה לביה”ס.

  • תוכלו לקרוא את ההסבר המלא במאמר של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים – בקישור הזה

אז למה חשוב כל כך לאבחן ילדים בגיל צעיר?

היום כבר מבינים את החשיבות של האבחון המוקדם של הפרעת קשב וריכוז ADHD ולא מחכים לגיל שש כדי להפנות לאבחון. זאת משום שילדים עם הפרעת קשב וריכוז סובלים מקשיים משמעותיים בהשתתפות הרבה לפני גיל שש. אותם קשיים בתפקוד החברתי, הרגשי, הלימודי והיומיומי עלולים להוביל לרמת תפקוד נמוכה ביחס לגילם, לתחושת מסוגלות עצמית נמוכה ולפגיעה ביחסים שלהם עם הסביבה.

לעומת זאת, אבחון וטיפול מתאים בגיל הרך יכול לצמצם ואף למנוע קשיים נוספים בעתיד.  כמו כן, אבחון וטיפול מוקדם יכולים לעזור להורים להבין את הקושי של הילד ולסייע לו ובכך לתרום לקשר חיובי בין הילד להוריו, לתחושת המסוגלות של הילד ולא פחות חשוב- לתחושת המסוגלות של ההורים. זאת משום שאם יהיו לכם הידע והכלים המתאימים בגיל הרך ישנה אפשרות לעזור לילד שלכם בכל תחומי החיים.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא עוד על הסיבות לאבחון מוקדם של הפרעת קשב וריכוז בבלוג של החדר של יעל – בקישור הזה

“כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו” (הרב שלמה קרליבך)
בואו נאמין בהם וניתן להם סיכוי טוב להצליח בכל אשר יהיו ובכל אשר יעשו.
שלכם,
יעל

אהבתם?

כדאי לכם גם לקרוא את ההסבר של יעל על ויסות חושי – בקישור הזה

ואת ההסבר של חן על סוגיית האבחון בגיל הרך – בקישור הזה

איך אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אורזים מזוודה? / BBC The Social

קבלו את מדריך ההישרדות ההיתולי של Asten להפרעת קשב וריכוז ADHD על אריזת תיק או מזוודה!
אם יש לכם חופשה או נסיעת עסקים בקרוב, יהיה מאוד שימושי לדעת איך אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD אורזים מזוודה?

עיקרי הדברים:

  • התחילו ברגע האחרון
  • נסו להתעלם מכל הדברים שמסיחים את דעתכם בדרך לתיק או למזודה
  • קודם כל תארזו את כל החפצים הבלתי חיוניים
  • גם אם בחיים שלכם לא ארזתם ספר – קחו אתכם את כל הספרים שבעולם
  • חפשו את כל הבגדים שלכם בסל הכביסה, או במכונה עצמה (סביר להניח שהם שם)
  • תגלו שאין לכם מספיק תרופות למהלך הטיול ושזה מאוחר מידי לחדש את המרשם

ולסיום – בתום כל ההכנות המפרכות, צאו מהבית כשאתם מצוידים בכפכפים בלבד…. בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Asten’s ADHD Survival Guide – How an ADHDer packs a bag, רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו מחוויות האריזה שלכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך אפשר לדעת שיש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

ולקרוא את סיפורו של קפה – בקישור הזה

כתבתי ספר!!!!! איך זה קרה???? – על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר / האנק גרין

האנק גרין הוא אדם משובח ביותר, שדיבר בעבר על חשד להפרעת קשב וריכוז ADHD אך למיטב ידיעתי טרם אובחן רשמית.
בכל מקרה, הוא איש רב פעלים שאפשר ללמוד ממנו על תהליך היצירה של אנשים שמתפזרים לכל עבר. ממש לאחרונה הוא אפילו הוציא לאור את ספרו הראשון – מזל טוב!

בסרטון הזה האנק משתף את התובנות שהיו לו מתוך תהליך הכתיבה והיצירה של הספר.
הוא מתחיל לספר שתמיד רצה לכתוב ספר, אבל מיד מתקן את עצמו ואומר שבעצם הוא תמיד רצה שאנשים יקראו ספר שהוא כתב – מוכר?
יותר מזה, הוא מתאר יפה יפה את ההבדל בין הרצון השאפתני והיומרני שיהיה משהו מופלא שהוגשם על ידינו, לבין הרצון לעסוק בכל הדברים שכרוכים בתהליך היצירה שלו.
אתם בטח כבר יודעים לאן אני הולכת עם זה 😉

הוא מספר שהוא כתב הרבה מאוד…. דברים אחרים – אבל הרבה מאוד דברים אחרים.

הוא מתאר איך מתוך העשייה המגוונת שלו, אותו ספר התחיל לרקום עור וגידים. איך דמות אחת פתאום תפסה את ליבו ועוררה בו את הצורך לתאר אותה ואיך זה המשיך משם להזדמנות להביע רעיונות שאי אפשר להעביר בשאר המדיומים שבהם יצר עד כה ויש הרבה כאלו (בין היתר הבחור עושה ולוגים, סרטונים חינוכיים, מוסיקה, כנסים מקצועיים ועוד).

המסר הכללי שלי מתוך כל זה – תתחילו לעשות, אל תפחדו לסתות מהדרך, כל מה שתאספו שם יכול להצטבר 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Wrote a Book. I WROTE A BOOK. How did I do that? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלו על שלמות מול פרודוקטיביות – בקישור הזה

ואת ההסבר על דחיינות ויצירתיות – בקישור הזה

ציפיטפוט – המפוזרת מכנרת: על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב / חינוכית ראשונים בעולם

אז אתם זוכרים את זה שאמרנו שהפרעת קשב היא לא לקות למידה?
למעשה, הבעיה העיקרית בהפרעת קשב היא פגיעה בתפקודים הניהוליים שעליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

איך נראה הקושי של תפקודים ניהוליים והפרעת קשב ADHD?

אחת ההשלכות של הנמכה בתפקודים הניהוליים היא פגיעה ביכולת ההתארגנות. זה קורה לא רק סביב מטלות בית הספר, אלא כפי שתראו גם בחופשים, באירועים חברתיים וכו. אבל… זה מסוג הדברים שמאוד קשה להסביר למי שלא מכיר היטב את הנושא. לכן, קשיים אלו עלולים להתפרש באופן שגוי כחוסר רצון או פגם באופי של האדם. כדי למנוע מצבים שבהם אנשים מואשמים שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתם, חשוב להבהיר את הקשר שבין תפקודים ניהוליים והפרעת קשב ADHD.

בסרטון הזה ציפי שביט האחת והיחידה מדגימה מאוד יפה איך קשיי ההתארגנות של הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולים לפגוע בכל תחומי החיים.
אמנם הסרטון הזה לא נועד להסביר על הפרעת קשב, אבל כל התהליך שבו ציפי מנסה להתכונן ליום ההולדת, נותן תחושה מאוד יפה של איך זה נראה ומרגיש. רואים את זה כבר מהרגע הראשון שבו היא לא זוכרת למי שיש יומולדת בכלל, מה גם שמיד אחריו היא מנסה לתאר את הלוז בצורה משעשעת ביותר ומשם זה רק הולך ומתפתח 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציפיטפוט- המפוזרת מכנרת” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם תרצו לעבור ישירות לקטע המדובר, תוכלו להתחיל מדקה 1:20

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על שיר הפתיחה – בקישור הזה

ואת ההסבר של שלומית על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה

מערכת שעות אקדמית – טיפים לסטודנט המתחיל / GingerPale

בבית הספר התיכון אין ללמוד הרבה שליטה על מערכת השעות ותכנית הלימוד.

החדשות הטובות הן שכשאתם מגיעים למערכת ההשכלה הגבוה (מכללה או אוניברסיטה), יש לכם כבר הרבה יותר אפשרויות בחירה. הסרטון הזה נותן לכם כמה טיפים מניסיון אישי על איך כדאי לבנות מערכת שעות אקדמית. כמובן שלכל מוסד לימוד יש רמת גמישות שונה, אבל בהינתן האפשרות יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון כשאתם בונים מערכת.

זה חשוב במיוחד לסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, עקב הקשיים שלנו בהתארגנות וניהול זמן שעליהם תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

עיקרי הדברים:

  • אם אתם ציפורי לילה תוכלו לקחת קורסים שמתחילים בשעות מאוחרות יותר.
  • לא לעשות הרבה הפסקות של שעה אחת. זה נראה מגניב אבל זה מורח את היום ולא באמת יעיל…
  • תשתדלו להירשם לפחות לשני קורסים ביום. במהלך הסמסטר תגלו שמאוד קשה להוציא את עצמכם מהבית רק בשביל קורס אחד 😉
  • אם אפשר תרשמו לקורסים עם חברים שלכם, אם לא תנסו להתיידד עם סטודנטים אחרים באותו הקורס – זה יכול להיות שימושי בהמשך.
  • תנסו לא להבריז משיעורים ולהכיר את המרצים שלכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון University (ft. Nevercake), רשמו לנו בתגובות מה דעתכם ושתפו אותנו בחוויות שלכם מתהליך הבנייה של מערכת שעות אקדמית.

אהבתם?

כדאי לכם גם להאזין לתכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על ציור בשיעור – בקישור הזה


תמונה: By txd CC BY 2.0

סודות לשעת מצוקה – זה הולך להשתפר / doddleoddle

כשמישהו קרוב לנו נמצא במצוקה, לא תמיד נוכל להבין מה עובר עליו או לפתור עבורו את הבעיה, גם אם מאוד היינו רוצים.
אבל, זה לא בהכרח מה שצריך כדי לעזור.

השיר הזה מאוד התחבר לי עם ההסבר על האמפתיה שתוכלו לראות – בקישור הזה
כי לפעמים מספיק בעיקר שנהיה שם. שנודה בחוסר ההבנה שלנו, שנודה בכך שהצד השני גם לא יכול להבין אותנו עכשיו ונלחש לו בסוד  – שזה נכון שכואב עכשיו ושאנחנו רואים את הכאב, אבל עוד יבוא היום שבו כל זה ישתפר.

אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולים לחוות ימים מאוד קשים, לצד ימים טובים מאוד. על רכבת ההרים הזו תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כשאתם במצב רע ומישהו סתם אומר “יהיה בסדר” זה בעיקר יעצבן. אבל כשאתם מרגישים שרואים אתכם ושמרגישים את הכאב שלכם גם אם הוא לא ברור, גם כשלא תאמינו לצד השני שהכל עוד יסתדר, האמונה שלו שמובעת בצורה כנה ואמפתית, יכולה לעורר בכם את הניצוץ הראשוני של התקווה ולפחות קצת לעודד. לפעמים המעט הזה הוא המון.

או במילים של דודי:

“אני יודעת שאני לא מבינה…
אבל יבוא היום שתוכל להיגד בכנות שאתה בסדר
אני מבטיחה לך שהכל יחזור להיות הגיוני…
יש מאה אנשים שישמעו אותך בוכה
ואני מבינה שהם לא מבינים
אבל הם אוהבים אותך כל כך שלא תתחרט על זה”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון secret for the mad || dodie  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אם תרצו תוכלו לראות גם את הקליפ הרשמי – בקישור הזה, אבל לדעתי הסרטון הזה יותר יפה ויותר משקף את המצב.

אהבתי מאוד את המיקום של הזמרת דווקא מחוץ לדלת, במסדרון. בהתחלה זה מרגיש תמוהה לאור האווירה האינטימית והקרובה של השיר מנסה ליצור (הרי מדברים על סודות, לא?). אבל, במצבים כאלו כולם מרגישים רחוקים ודווקא ההכרה והקבלה האותנטית במצב – שאותו אדם שקרוב לליביינו כרגע כואב ומרוחק מאיתנו, הן אלו שיכולות לעזור למילים לחדור ובכל זאת להגיע, הן אלו שבונות את הבסיס שיאפשר בהמשך ליצור מחדש את תחושת הקירבה.

ו… אם אתם מרגישים צורך בתמיכה קהילתית יותר, ממליצה בחום לבדוק גם את גרסת המקהלה המרגשת – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע ההסבר על מדוע זה בסדר להיות לא בסדר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך להתמודד עם אותם ימים קשים – בקישור הזה


תמונה: By Mayaoren CC BY-SA 3.0

סקר קשב: האם לכל העולם יש הפרעת קשב? / חן ספקטור

כמה פעמים סיפרתם למישהו שיש לכם או למישהו שאתם מכירים הפרעת קשב ונפנפו אתכם בטענה שבעצם לכל העולם יש הפרעת קשב וריכוז ADHD?

אם אין לכם מספיק אצבעות כדי לספור את זה, אתם ממש לא היחידים.
למעשה זו תופעה מאוד מטרידה  ומזיקה שחשוב לטפל בה.

אז יש לי שני דברים להגיד על זה:

  1. לא, כי אנשים עם הפרעת קשב הם רק כ- 10% מהאוכלוסייה
  2. אבל… לפעמים זה מרגיש ככה, במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב

למה זה קורה?

יש כמה סיבות לכך שהרבה אנשים חושבים בטעות שלכולם יש הפרעת קשב:

  • אנחנו נוטים לעשות הרבה “רעש” ועושים עלינו ספינים – אני לא מדברת רק על המאפיינים הבולטים יחסית של הפרעת קשב כמו פעלתנות-יתר או בעיות התנהגות שעלולות להתפתח בעקבותיה. אני מדברת יותר על הכיסוי התקשורתי של הנושא. זאת משום שלמרבה הצער, פעמים רבות התקשורת מחזקת את הסטיגמה ומפיצה מידע מטעה.
    בנוסף ליצירת רושם מטעה בנוגע לממדי התופעה, נוצר גם דימוי שגוי בציבור אודות הפרעת קשב. הדימוי הציבורי המוטעה גורם לאנשים לשייך התנהגויות וקשיים מסוימים באופן אוטומטי להפרעת קשב, בלי לבדוק מה הגורם האמתי לדברים אלו בכל מקרה לגופו. למשל, הפרעת קשב היא לא לקות למידה ולא בעיית התנהגות. היא אמנם עלולה לגרום לקשיי למידה ולבעיות התנהגות, אבל לא בהכרח וגם קשיי למידה ובעיות התנהגות עלולים להיגרם גם ממקורות אחרים שאינם הפרעת קשב (למשל: לקות למידה, בעיות רגשיות, בעיות חושיות ועוד). כשאנשים חושבים שכל מי שמתקשה בלמידה הוא עם הפרעת קשב, מן הסתם הם יגיעו לאחוזים גדולים בהרבה ממה שבאמת נמצא בשטח. לכן חשוב מאוד להקפיד על הפצה של מידע אמין ולהימנע ממידע מטעה.
    למידע נוסף אני ממליצה לבדוק את הפוסטים הבאים:

    • הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה
    • הסבר על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה
    • הסבר על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע על הפרעת קשב – בקישור הזה
    • הסבר על ההשפעה של הכיסוי התקשורתי של פרסומים ומחקרים מדעיים – בקישור הזה
    • הצהרת קונצנזוס אודות הפרעת קשב – בקישור הזה
    • הוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – בקישור הזה
  •  זה רץ במשפחה – בעקבות ההיבט התורשתי של הפרעת קשב וריכוז ADHD, רוב הסיכויים שאנשים עם הפרעת קשב גדלו בבית שבו לפחות לאחד ההורים וכנראה גם לחלק ניכר מבני המשפחה האחרים יש הפרעת קשב. בנוסף, צריך לקחת בחשבון שבעקבות חוסר המודעות יש תת-אבחון בדור ההורים ונדיר מאוד שמישהו מדור הסבים יהיה מאובחן. כשאנו גדלים בסביבה שבה אנו חשופים להרבה התנהגויות המאפיינות הפרעת קשב ואנחנו לא יודעים שלאותם אנשים יש הפרעת קשב, אנחנו יכולים לחשוב שאלו פשוט התנהגויות של אנשים ושאין בכך משהו חריג. לא סתם הרבה מהתגובות של אנשים עם הפרעת קשב לתיאור התסמינים של הפרעת קשב הן משהו בסגנון “מה? זה לא כולם ככה?”.
  • אנשים מתחברים למי שדומה להם – באופן כללי אנשים נוטים להתחבר יותר בקלות לאנשים שחושבים ומתנהגים כמוהם. לכן, זה לא מפתיע שאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD נוטים להסתדר עם אנשים אחרים שיש להם הפרעת קשב. התופעה הזו יכולה להתרחש גם כשאין לאף אחד מהצדדים ידע על הפרעת הקשב של עצמו או של הזולת.  הנטייה של אנשים עם הפרעת קשב להתחבר לאנשים אחרים עם הפרעת קשב משפיעה על הרכב של המעגל החברתי שלהם. כך שגם בבית לאנשים עם הפרעת קשב יש סבירות גבוהה להיות בסביבת אנשים עם הפרעת קשב וגם בשעות הפנאי.
  • נטייה להימשך למקצועות ותחומי לימוד ידידותיים להפרעת קשב – אנשים שונים נוטים להיות טובים בדברים שונים וזה נכון גם עבור אנשים עם הפרעת קשב. אבל… ההשפעה של הפרעת קשב על תהליך הלמידה יחד עם הרגישות שלנו לתנאי עבודה מסוימים, יוצרת מצב שבו בתחומי לימוד ובמקצועות ידידותיים לקשב יש אחוז גבוהה מאוד של אנשים עם הפרעת קשב. מכאן שלאותם אנשים יש סיכוי גבוהה יותר להיות בחברת אנשים עם הפרעת קשב לא רק בבית ובשעות הפנאי, אלא גם בלימודים המקצועיים ובעולם העבדה.
    • תוכלו למצוא הסבר מעמיק יותר על הנטייה הזו – בקישור הזה

אמ;לק

לפחות לפי התאוריה שלי:

  • רוב הציבור חושב שלכולם יש הפרעת קשב, בעיקר בגלל שילוב של הסטיגמה על הפרעת קשב והכיסוי התקשורתי המוטה סביב הפרעת קשב וריכוז ADHD.
  • אנשים עם הפרעת קשב חשופים לאותו כיסוי תקשורתי, אך בנוסף הם נוטים גם לשהות בחברתם של אנשים אחרים עם הפרעת קשב כמעט בכל תחום אפשרי (משפחה, חברים, לימודים ועבודה). לכן להם יש סיכוי יותר גבוה לחשוב בטעות שהפרעת קשב היא משהו שיש לכולם.

רוצים לבדוק את זה?

אם יש לכם הפרעת קשב, חישבו על האנשים שמסביבכם ותענו על הסקר הבא.
אם אין לכם הפרעת קשב, תעבירו לאנשים שיש להם כדי שנראה מה הם יגידו 🙂

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על נהיגה – בקישור הזה

ואת הסרטון על מיתוסים על הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

הפרעת קשב ריכוז בהייטק – איך להפוך אתגר ליתרון? / מיה הובר

ביום חמישי ה- 11.1.2018 התקיים המפגש החמישי של קהילת הפרעת קשב בגוגל קמפוס שבתל אביב.
המפגש עסק בהפרעת קשב וריכוז ADHD ביזמות ובהייטק. תוכלו להתרשם מדף המפגש – בקישור הזה

מיה הובר מרבדים הרצתה על השתלבות של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD בעולם העבודה, תוך התמקדות בתחום ההייטק על מאפייניו הייחודיים.

היא התייחסה לאתגרים ולהתלבטויות משלב חיפוש העבודה, עד תהליכי הקבלה וההשתלבות בתפקיד חדש. האם לספר למעסיק שיש לכם הפרעת קשב? איך? מתי? כיצד לאתר את “כוחות העל” שלכם ולנצל אותם באופן יעיל?, ממה כדאי להיזהר? ועוד

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב וריכוז בהייטק – מיה הובר מסבירה איך להפוך אתגר ליתרון” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

רגע – יש המשך!

אל תשכחו לשמוע את המשך ההרצאה בחלק השני

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של מיה על קבלת החלטות בקריירה – בקישור הזה

ואת הסרטון של ראובן על הפרעת קשב ביזמות – בקישור הזה

האיות האיום שלי – סיפורו של דיסלקט על חיים עם שגיאות כתיב בבית הספר / TheOdd1sOut + תובנות של חן ספקטור

בסרטון הזה גיימס מספר על החוויה שלו כתלמיד בית ספר עם קושי באיות והרבה שגיאות כתיב.
לטענתו הוא אף פעם לא אובחן כמו שצריך אז קשה לדעת מה בדיוק יש לו, אבל זה בהחלט עושה פרצוף של לקות למידה יחד עם עוד כל מיני שהצטרפו בדרך.

לטענתו יש שני סוגים של אנשים

  • אלו שטובים בחשבון וגרועים בקריאה
  • ו… אנשים מוזרים

אני חייבת להודות שכתלמידה אני די מזדהה עם החלוקה הזאת 😉
רק שמשום מה רוב המוזרים חשבו שדווקא אני המוזרה, לכו תבינו…

הסרטון מתחיל במורה שאומרת לו “פשוט” לרשום את המילה כמו שהוא שומע, רק שמסתבר שזה לא באמת עובד ככה.
אני זוכרת שגם לי היה בדיוק את אותו פרצוף של “נו-באמת” במקרים כאלו.

הוא דיבר על הנטייה להפוך ל”ליצן הכיתה” כדי לפצות על חוסר הביטחון שלו ולהסתיר את הדברים שהוא לא טוב בהם.
זו תופעה נפוצה שבה ילדים מעדיפים שיצחקו איתם ולא עליהם.

הוא מדבר על החוויה האבסורדית של להיות בכיתה מתקדמת, אבל בהכתבות לקבל מילים ברמה הרבה יותר נמוכה מהשאר.
כולל כל החוויה של ללכת לצאת או לכיתה נפרדת לתגבור.
על כל נושא המחוננות עם לקויות למידה והפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה

ו…. בסופו של דבר הוא גם מספר על הרגעים שבהם הוא התחיל לקרוא ואשכרה להפיק משמעות מטקסטים, יחד עם תחושת הפליאה הנהדרת שליוותה את החוויה הזו.

כל זאת ועוד הוא פורס בפנינו בסרטון אנימציה מקסים, מלא הומור ותובנות דיסלקטיות 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My Horibal Speling ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסיפור של יחיאל – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

מתמטיקה, דיסקלקוליה והפרעת קשב ADHD / חן ספקטור

לפני שמתחילים, בואו נעשה קצת סדר:

דיסקלקוליה היא אחת מתוך שלושת לקויות הלמידה. השתיים האחרות הן דיסלקסיה (קושי בקריאה) ודיסגראפיה (קושי בכתיבה). כל אחת מהן יכולה לבוא לבד, או ביחד עם אחת או יותר מלקויות הלמידה האחרות. לקויות למידה מאבחנים באמצעות אבחון דידקטי שעליו תוכלו לקרוא – בקישור הזה

דבר נוסף שכדאי לדעת בהקשר הזה, הוא שבאופן כללי לקויות למידה נוטות לבוא ביחד עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. למעשה, ברוב המקרים הן באות ביחד ויותר נדיר שלא. עם זאת, הן בהחלט יכולות גם לבוא בנפרד. כלומר, יתכנו מצבים שבהם תהיה לקות למידה אחת או יותר ללא הפרעת קשב. כמו כן, יתכנו גם מצבים שבהם תהיה הפרעת קשב ללא לקות למידה.

כדי לסבך את הדברים קצת יותר, לקויות למידה גם יכולות להראות מאוד דומה להפרעת קשב. כך שיכול להיות קשה להבדיל ביניהן ללא אבחון מסודר של איש מקצוע מוסמך. לכן, כדי לדעת בדיוק מהם המקורות לקשיים במקרה מסוים, צריך לעשות אבחון ותמיד כדאי לבדוק כל חשד למקור הקשיים מול אנשי המקצוע המתאימים.

  • את ההנחיות של משרד הבריאות על אבחון הפרעת קשב וריכוז ADHD, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
  • ותוכלו ללמוד עוד על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

מה ההבדל בין דיסקלקוליה ללקויות למידה אחרות?

דיסקלקוליה היא מקרה מיוחד משתי בחינות:

  • יש הרבה בלבול בין קשיים בחשבון שנובעים מדיסקלקוליה לבין אלו שנובעים מהפרעת קשב (לפעמים גם בקרב מאבחנים מקצועיים לצערי).
  • דיסקלקוליה הרבה יותר נדירה מדיסלקסיה ודיסגראפיה, שלרוב כבר מוכרות לציבור.

הפוסט הזה נועד קצת לחדד את הדברים.

כמו כן הפוסט נועד לאפשר לכל הדיסקלקולים כאן ליצור קבוצת תמיכה – כי זה דבר מאוד חשוב וקשה למצוא עוד אנשים שחווים את הקשיים האלו ויכולים לדבר עליהם מניסיון אישי.

מה ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב?

דיסקלקוליה פוגעת בתפיסה הבסיסית של המספר והכמות. כלומר, מה זה 5 ומה ההבדל בין 5 ל- 50 או 500.
למשל, האם זה סביר לקבל עודף של שנקל משטר של מאתיים אם קניתי קרמבו?

זה גם בדרך כלל בא עם הרבה בעיות שקשורות לתפיסה החזותית-מרחבית.
כתוצאה מכך, אנשים עם דיסקלקוליה בדרך כלל יתקשו להתמצא במקומות חדשים ולנווט לפי מפה (ברוך ממציא ה- GPS כבר אמרנו?).

עם זאת, אדם שיש לו דיסקלקוליה ללא בעיות נוספות, לא יתקשה לבצע פעולות חשבוניות ברמה הטכנית. כלומר, סביר מאוד שהוא יצליח לשנן ולזכור את שלבי הפעולה של פתרון בעיות או תרגילים מתמטיים ולהשתמש במחשבון בצורה נכונה. אבל… הוא לא ידע את המשמעות הכמותית של הסימנים שהוא מעתיק מהצג לנייר ולא תהיה לו תחושת אומדן.

לעומת זאת, הפגיעה של הפרעת קשב בתפקוד המתמטי נובעת מהמאפיינים הייחודיים של המקצוע הזה בהשוואה למקצועות אחרים.
בהמשך נציג את העיקריים שביניהם.

מתמטיקה מצריכה תשומת לב גבוהה מאוד לפרטים

אחד הדברים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא היכולת לשים לב לפרטים. להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה רגישה לזה במיוחד. למשל, אם במבחן בהיסטוריה תלמיד כותב אות או אפילו מילה שלמה לא נכון זה לא כל כך נורא. רוב הסיכויים שהמורה יצליח להבין את המשפט ואם לא אז את הפסקה. אולי ירדו על זה כמה נקודות מידי פעם, אבל זה לא מה שיחבל בסיכויי ההצלחה. לעומת זאת, החלפה/השמטה/הוספה של ספרה אחת יכולה לפסול תשובה שלמה בחשבון. זה משמעותי במיוחד בכיתות הגבוהות ששם התשובה יכולה להתפרס על מספר עמודים וטעות נגררת יכולה להיות ההבדל בין ציון עובר לנכשל.

כל הטעויות שנגרמות עקב חוסר תשומת לב לפרטים לא קשורות להבנה החשבונית או לרמת הבקיאות בחומר. לכן זה גם מאוד מאוד מאוד מאוד מתסכל.

אגב, נושא נוסף שעלול להשפיע על תשומת הלב לפרטים הוא מיקוד הראיה.
הסבר על כך תוכלו למצוא – בקישור הזה.

רכישת עובדות היסוד היא תהליך משעמם ומייגע

יש גם את הנושא של שינון עובדות היסוד שפשוט משעמם וטרחני מידי עבור אנשים עם הפרעת קשב וריכוז, שרמת העניין עבורם היא קריטית לתפקוד. זאת לא בעיה בהבנת פעולות החשבון ולא מונע פיתוח של יכולת אומדן טובה.

כאן יכולה גם להיות בעיה בשימוש במחשבון, שכן הוא מצריך לקרוא את המספרים במדויק, להקליד אותם במדויק ולהעתיק במדויק את התוצאה – כל אחד מהשלבים האלו הוא פוטנציאל לטעויות של תשומת לב לפרטים. זה סוג של מלכוד 22 כי למידת לוח הכפל בעל פה יכולה למנוע את הצורך במחשבון, אבל בשביל זה צריך ללמוד את לוח הכפל בעל פה.

זיכרון עבודה ופיצול קשב

לא דיברתי עוד על הפגיעה של הפרעת קשב בזיכרון העבודה שיכולה להקשות על פתרון רב שלבי בראש. על ההשפעה של זיכרון העבודה על תהליך הלמידה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

לכאורה אפשר לעקוף את הקושי הזה עם כתיבה של כל שלב, אבל אז יש בעיה בפיצול קשב בין הכתיבה לחשיבה על הפתרון ולשמירה של השלבים הבאים בראש… עוד מלכוד.

אני מקווה שאתם מתחילים להבין את הבעיה

וכשהרגש נכנס לכל הסיפור

למרבה הצער, חרדת מתמטיקה היא תופעה נפוצה בקרב תלמידים באופן כללי. כלומר, היא לא נמצאת רק בקרב לומדים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז ADHD.
בגדול זה נובע מתפיסה של המתמטיקה כמקצוע מאיים לצד חשש של הלומד/ת למידת יכולתו/ה לעמוד בדרישות.

בהתאם לכך, חרדת מתמטיקה יכולה להתפתח משילוב של אחד או יותר מהגורמים הבאים:

  • נטייה כללית לחרדתיות, או לחרדת בחינות
  • קשיים בלמידה או בהבעת החומר הנלמד במסגרת בחינה (מכל גורם שהוא)
  • ציונים נמוכים באופן אובייקטיבי, או באופן סובייקטיבי – כלומר, מתחת לאלו שהלומד רוצה או מרגיש צורך להשיג (למשל, דרישות הקבלה ל- 5 יחידות).
  • חוויות כישלון קודמות סביב הנושא או חשש מכישלון עתידי, ללא קשר ליכולת המתמטית או לציונים בפועל (הפעם הצלחתי אבל….)
  • דרכי הוראה לא מיטביות (במילים עדינות)
  • ציפיות לא ראליות סביב תהליך הלמידה – מתמטיקה דורשת גם הבנה וגם תרגול. קושי נוכחי בשלבי הלמידה הראשוניים לא מחייב ביצועים נמוכים בהמשך הדרך, אבל אם הלומד ירים ידיים בשלב זה, תיווצר נבואה שמגשימה את עצמה.
  • דרישות הקבלה של המוסדות להשכלה גבוהה (כולל הבחינה הפסיכומטרית)
  • ערכים תרבותיים בנוגע ליכולת מתמטית, כולל ההשלכות האפשריות על המעמד החברתי והאפשרויות התעסוקתיות של האדם.

כמו שאתם רואים, יש מספיק סיבות להילחץ מהנושא.
מה גם שכל אחת מהן יכולה לגרום לחרדת מתמטיקה מרשימה כשלעצמה.
לכן כשיש שילוב של יותר מגורם אחד, מן הסתם המצב יהיה יותר חמור, מסובך ומורכב.

השילוב של חרדה והפרעת קשב

כל מה שאמרנו עד כה על חרדת מתמטיקה נכון באופן כללי וזה מסתבך עוד יותר אם הפרעת קשב נכנסת לתמונה.
זאת משום שקיים קשר בין רגשות לבין התפקוד הקוגניטיבי. תוכלו לקרוא על כך עוד – בקישור הזה

אבל…. משום שהקשב מושפע מהרגש, למי שיש בעיה ראשונית בקשב החרדה יכולה להשפיע עוד יותר על הביצוע ולהגדיל את סוג הטעויות שתיארתי קודם.
כלומר, כאן הפרעת הקשב יוצרת רגישות יתר לבעיה כללית (קוראים לזה אינטראקציה או קומורבידיות).

על הטלטלות הרגשיות של הפרעת קשב, תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה

נדבך על גבי נדבך

בנוסף לכל אלו, מתמטיקה היא מקצוע שנבנה על ידע קודם.

לשם השוואה:

  • אם בהיסטוריה תלמיד מסוים התקשה ללמוד על היוונים ובינתיים הוא טופל כך שיכולת הלמידה שלו השתפרה, זה לא יפריע לו ללמוד על מלחמת העולם השנייה.
  • אבל… אם הוא פספס את לוח הכפל, תהיה לו בעיה עם שברים גם אחרי שתפקודי הלמידה השתפרו.

כלומר, כשמדברים על מתמטיקה המענה הטיפולי/חינוכי יותר מאתגר. זאת משום ששיפור תפקודי הלמידה כשלעצמו אינו מספיק. במקרה הזה יש גם צורך קריטי לתת מענה לחסך הלימודי שנוצר ולפערים שנפתחו מול קצב הלימוד בכיתה. הכוונה היא גם לפערים הראשוניים שעמם הלומד התחיל את הטיפול וגם לפערי שנצברו במהלך הדרך. הרי מדובר בתהליך, זה לא קורה ביום אחד ובינתיים הכיתה ממשיכה להתקדם. כאמור, בעוד שיש גם מקצועות אחרים שבהם חשוב לצמצם פערי ידע, במתמטיקה זה בולט במיוחד ומקשה במיוחד על המשך הרכישה של חומרי הלימוד העתידיים.

הבדל נוסף קשור לשילוב של כל אלו עם ההיבטים הרגשיים והתרבותיים סביב הנושא. כאמור, להבדיל ממקצועות אחרים, מתמטיקה היא תחום דעת שרגיש במיוחד לחרדות. במקרים של קושי, בהתחשב בכך שתהליך הטיפול והשלמת הפערים מורכב יותר ממקצועות אחרים, תקופת הביניים שבה הלומד מקבל מענה טיפולי/חינוך אך עדיין לא הדביק את קצב הלימוד בכיתה מסוכנת במיוחד מבחינת התפקוד הרגשי והשלכותיו על התפקוד האקדמי.

מכאן עולה החשיבות של איתור מוקדם, שיכול למנוע או לפחות לצמצם בצורה משמעותית צבירה של פערים בחומרי הלימוד.

  • על סוגיות האבחון בגיל הרך תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה.
  • על הנחיות להורים בנוגע לאבחון לפני כיתה ב’, תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה

התייחסות במערכת החינוך

לומדים עם דיסקלקוליה מאובחנת בדרך כלל מקבלים אפשרות להחליף את הבגרות במתמטיקה בביולוגיה, כדי שיוכלו להיות זכאים לתעודת בגרות.

עם זאת, הנהלים של משרד החינוך נוטים להשתנות. לכן חשוב תמיד לברר מה ההנחיות העדכניות.
לצורך העניין תוכלו לפנות ליועצת בית הספר ולהשתמש בקישורים הבאים:

  • הסברים על התאמות (נכון ליום כתיבת הפוסט) – בקישור הזה
  • הפרטים של פניות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה

בנוסף, אם אתם מתכננים לימודי המשך בהשכלה הגבוהה – כדאי גם ליצור קשר עם מוסד הלימודים המבוקש ולברר את דרישות הקבלה למסלול הלימוד שבו אתם מעוניינים. זאת משום שבעוד שבמקרים רבים החלפת נושא הבגרות ממתמטיקה לביולוגיה לא תהווה מכשול בהמשך דרככם האקדמית, בהחלט יתכן שבחלק ממוסדות הלימוד או מסלולי לימוד ספציפיים זה יהיה בעייתי.

לכן מומלץ לברר את הדברים מראש כחלק מתהליך קבלת ההחלטות בנושא.
האם זה תנאי לקבלה? האם אפשר לעשות קורס אחר שמשלים? באיזו מידה התואר או התעודה מצריכים יכולת חשבונית גם אם אין קורס רשמי/ייעודי לנושא? וכו

לסיכום

אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכם קצת כיוון ואולי הצליח להסביר כמה דברים על ההבדל בין דיסקלקוליה להפרעת קשב בנוגע להשפעה שלהן על היכולת החשבונית והתפקוד המתמטי. כאמור, דיסקלקוליה אמיתית זה מצב מאוד נדיר והרבה פעמים לאחר בדיקה קצת יותר מעמיקה מגלים שמדובר בהשפעה של הפרעת קשב על חשבון, או בכלל במצב לגמרי אחר. אז שווה לבדוק ולו רק כדי לשלול את החשד ולהיות בטוחים שהאבחנה שקיבלתם מדויקת ונכונה.

ועכשיו תור כל הדיסקלקולים – מה אתם אומרים על כל העסק? הרימו את קולכם ותנו בראש!

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על לקויות למידה – בקישור הזה

ולהתרשם ממגוון פוסטים בנושא חשבון ומספרים – בקישור הזה


ו… בונוס:

תוכלו להוריד בחינם את התמונה המגניבה של לוח הכפל – בקישור הזה

הקשר בין יזמים לבין הפרעת קשב וריכוז ADHD / ראובן סדן

ביום חמישי ה- 11.1.2018 התקיים המפגש החמישי של קהילת הפרעת קשב בגוגל קמפוס שבתל אביב.
המפגש עסק בהפרעת קשב וריכוז ADHD ביזמות ובהייטק. תוכלו להתרשם מדף המפגש – בקישור הזה

ראובן סדן הוא בעל מ”א בייעוץ חינוכי, מאמן מתבגרים מבוגרים ויזמים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
הוא הרצה על יזמים מלידה. בהרצאה הוא סיפר איך התחיל לחקור את הקשר בין יזמים לבין ADHD והסביר לנו מה מביא אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD ליזמות ומהי נוסחת ההצלחה שלהם ביזמות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ראובן סדן – הקשר בין יזמים לבין הפרעת קשב וריכוז” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפתיח של חן ספקטור למפגש – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך אפשר לחיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

סקר קשב: נהיגה – לוקחים את ההגה בידיים! (או שלא?)

כן, נו… נהיגה מצריכה ריכוז ו….
הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה להפוך את כל הסיפור הזה למאתגר.
עם זאת, יש גם אנשים עם הפרעת קשב שנוהגים מצוין,
גומעים מרחקים ללא שום קושי ורק חולמים על הכביש הפתוח!

אז, כשההגה בידיים שלכם – איך אתם עם זה?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על קיפול וסידור כביסה – בקישור הזה

ואת ההסבר על שיקום נהיגה – בקישור הזה

חוסר ערך, מי צריך ערך? / Roie Kenut

בסרטון הזה רועי מסביר לנו למה אין לו ערך ולמה זה דווקא דבר טוב שהוא מבסוט ממנו.

הוא אומר שהמטרה שלו בחיים היא לא להיות בעל ערך, אלא להיות הוא עצמו בצורה הטובה ביותר שבה הוא מסוגל. לתת את עצמו ואת המחשבה שלו.

שמתם לב פעם מתי אתם מרגישים חסרי ערך?

רועי אומר שהוא מרגיש חסר ערך כשהוא נח צהריים, כשהוא עובד פחות, כשהוא מתקשה במשהו ששאר האנשים סביבו מצליחים בו. כשהוא דוחה דברים ולא מצליח לעמוד בדברים.
נשמע לכם מוכר?

זאת משום שלמרות שהקטע הזה לא נכתב על הפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר באופן מאוד מדויק את התחושות שתוקפת אותנו לעתים קרובות מול הניסיון לעמוד ב”קצב החיים”.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “חוסר ערך, מי צריך ערך?” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את ההסבר של אופרה על למה כדאי לכם לשמור על עצמכם – בקישור הזה

ואת ההסבר על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

הפרעת קשב ADHD ביזמות ובהייטק – פתיח עם חן ספקטור

ביום חמישי ה- 11.1.2018 התקיים המפגש החמישי של קהילת הפרעת קשב בגוגל קמפוס שבתל אביב.
המפגש עסק בהפרעת קשב וריכוז ADHD ביזמות ובהייטק. תוכלו להתרשם מדף המפגש – בקישור הזה

בסרטון זה תוכלו לראות את הפתיח של חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב.
חן מסבירה מה הקשר בין דפוס הלמידה הייחודי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD, לנטייה לעסוק בתחום היזמות וההייטק.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “הפרעת קשב ביזמות ובהייטק – פתיח עם חן ספקטור” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם את הסרטון על איך אפשר למצוא עבודה ולשמור עליה – בקישור הזה

ואת הסרטון בכוח הרצון – בקישור הזה

מחשבות רעילות של הישגיות יתר / Faith Marie

השיר המקסים והחד הזה של Faith Marie עוסק במחשבות הרעילות של הישגיות יתר.

אמנם השיר לא מדבר על הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל מציג את העולם הפנימי של אמנים ויוצרים. הוא מדבר על החשש מהפרויקט הבא – האם אצליח?
תהליך היצירה מאוד מורכב וכולל הרבה עליות ומורדות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.
מה גם שבתום התהליך, הפרסום של התוצר המוגמר עומד בפני ביקורת שגם איתה צריך להתמודד, כמו שתראו – בקישור הזה.

אז מה אתם מרגישים כשאתם יושבים מול הדף החלק?
איך אתם מתמודדים עם החשש מהיצירה הבאה?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Faith Marie – Toxic Thoughts ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר שלה “ילדה קטנה” – בקישור הזה

ואת ההסבר על פרפקציוניזם – בקישור הזה

סקר קשב: קיפול וסידור כביסה

הצלחתם לכבס – הידד!

הכביסה גם יבשה? בכלל מגיע לכם כוכב זהב!!!!

אבל…..

כמה זמן לכם לוקח מרגע שמורידים את הכביסה מהחבל
(או מרגע שמוציאים אותה מהמייבש)
ועד שהיא מגיעה לארונות?

 

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על מניעת התייבשות – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע על סידור וניקיון החדר – בקישור הזה

הפרעת קשב וריכוז ADHD, עדות אישית מאחת שיודעת / חלי גולדנברג

בהרצאות של חלי גולדנברג “עדות אישית מאחת שיודעת” על הפרעות קשב והשפעתן בבגרות, היא מרחיבה מאד על איך מרגישים בילדות, בבית הספר, מול ילדים וכמה נזק מצליחה הפרעת הקשב לגרום לדימוי העצמי של ילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. ב”על המשמר” נתנו לה שלוש דקות והיא נאלצה להיות ממש ממש מדוייקת ומצומצמת, משימה כמעט בלתי אפשרית עבורה שהיא הצליחה למלא בכבוד!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את התכנית המלאה של על המשמר על הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת תכנית הרדיו של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה

מדינה בהפרעת קשב ADHD / על המשמר

על המשמר היא תכנית אקטואליה חברתית-כלכלית בהגשת לינוי בר גפן. הפעם הוקדשה התכנית לנושא הפרעת קשב וריכוז ADHD.

בין היתר הם מעלים נושאים כמו יכולת ההתמודדות של מערכת החינוך עם לומדים עם הפרעת קשב, הפער המגדרי באיתור תלמידים ותלמידות עם הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “על המשמר | מדינה בהפרעת קשב” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על איך לדעת אם יש לכם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות לומד עם קושי בלתי נראה – בקישור הזה

הכירו את סדרת הסרטונים – ציור בשיעור / חן ספקטור

שלום לכם,
אני חן ספקטור וברוכים הבאים לסדרת הסרטונים הראשונה שלי – “ציור בשיעור”!

על מה ולמה?

ציור בזמן השיעור הוא נושא חשוב, שלצערי לא תמיד מובן כראוי.
רוב האנשים סבורים שבזמן השיעור האזנה קשובה יכולה לכלול רק פעילות אחת, שהיא סיכום.
לכן כל פעילות אחרת עלולה להתפרש שלא בצדק כחוסר רצינות או זלזול.

אבל… זה לא תמיד המצב.

כדי שפעולת הסיכום תעזור ללמידה, האדם צריך להיות מסוגל להפעיל אותה ללא מאמץ מיוחד. לכן לאנשים שעבורם פעולה זו לא באה בקלות, הסיכום יצור הסחת דעת ויקשה על הבנת החומר. זה יכול לקרות אם שפת הלימוד היא שפה שנייה, אם יש לקות למידה, אם יש בעיות מוטוריות וכו. כך שבלא מעט מקרים, הניסיון ללמוד בדרך המקובלת עלול לפגוע במקום להועיל.

באופן דומה, ישנם אנשים שהעיסוק בפעולה נוספת שאינה סיכום, לא רק שלא תפגע בתהליך הלמידה שלהם, אלא אף תתרום לו בצורה משמעותית.
למעשה, צורת למידה זו יכולה לעזור מאוד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ציור בשיעור: על מה ולמה?”  ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על סיכום חזותי – בקישור הזה

ולשמוע את תכנית הרדיו על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

רוצים לעזור לי לעשות עוד סרטונים מגניבים?

מאוד אשמח אם תתמכו בי בפטריון (patreon) שנמצא – בקישור הזה
שם תוכלו לקבל גישה להצצות מקדימות, תכנים ייחודיים, פספוסים ועוד!!!!

אם אתם לא מכירים,
patreon היא פלטפורמה שמיועדת לתמיכה ביוצרים ואמנים

סקר קשב: מניעת התייבשות

טוב, תחזוקה עצמית זה מאתגר עם בעיות התארגנות של הפרעת קשב.
בימים חמים חשוב לשתות הרבה ובימים קרים מאוד קל לשכוח….
איך זה הכי עובד לכם?

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסקר על דברים ששמים בפה – בקישור הזה

ואת ההסבר של אופרה על למה חשוב לשמור על עצמכם – בקישור הזה

איך ליצור Bullet Journal – יומן “בולטים”? / How to ADHD

ג’סיקה המהוללת מסבירה איך ליצור ולתחזק Bullet Journal – יומן “בולטים”, ככלי להתארגנות וניהול עצמי של אנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.
היא עוד מגדילה לעשות ומדברת עם ממציא השיטה שהוא עם הפרעת קשב בעצמו 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Create a Bullet Journal Plus My Top 10 Tips ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

רוצים לשמוע עוד? בואו להכיר את ממציא השיטה!

צפו בסרטון Bujo Update + Tips From the Inventor of the Bullet Journal!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר שלה על איך לתקתק דברים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת ההסבר על עיוורן הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

סודיות בטיפול רגשי / Kati Morton

קתי מסבירה לנו על סודיות בטיפול הרגשי, אחרי שפנו אליה עם הרבה שאלות בנושא.

הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא עם קשיים רגשיים או ליצור אותם. לכן במקרים רבים הטיפול הרגשי הוא חלק חיוני מהמערך הטיפולי של אנשים עם הפרעת קשב.

שימו לב:

קתי מדברת בסרטון הזה על החוקים האמריקאים בנוגע לסודיות. אמנם הם די חופפים לחוקים בארץ, אבל הם לא בהכרח זהים.
כמו כן, החוקים שהיא מדברת עליהם נכונים לגבי פסיכולוגים. בהחלט ייתכן שמטפלים אחרים יהיו נהלים שונים.
לכן בכל מקרה, כדאי לברר את הסוגיה הזו לפני שמתחילים טיפול.

*תזכורת – האתר לא נועד להחליף יעוץ מקצועי, אם יש לכם שאלה משפטית פנו לעורך דין.

עקרי הדברים

מטפלים מייחסים חשיבות רבה לנושא הסודיות, כדי שתוכלו להרגיש נוח ובטוח לספר להם את כל מה שעובר עליכם.

אבל… ישנם מספר מצבים שבהם המטפל יכול או אף מחויב להפר את הסודיות:

  • אם חתמתם על טופס ויתור סודיות.
    זו אופציה חשובה במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב, משום שהמערך הטיפולי שלנו הוא רב תחומי ותקשורת בין אנשי המקצוע שעובדים איתנו יכולה לתרום רבות לקידום התהליך. ייתכן גם שנרצה לבקש מהמטפל לצור קשר עם אנשים קרובים לנו כמו בני משפחה, בני זוג וכו. בכל מקרה, שימו לב שבטופס שאתם חותמים עליו כתוב בדיוק עם מי מותר למטפל ליצור קשר ולצורך מה.
  • אם יש חשש שאתם או אנשים אחרים נמצאים בסכנה.
  • אם יש חשש להתעללות בקטינים או בבוגרים שאינם עצמאיים.
  • צו בית משפט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Your Confidentiality in Therapy? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפגישה הטיפולית הראשונה – בקישור הזה

ואת ההסבר על מתי בכלל צריך טיפול רגשי – בקישור הזה

ברוכים הבאים לסרטון הראשון שלי / חן ספקטור

שלום לכם,

למי שלא מכיר, אני חן ואני המנהלת של קהילת הפרעת קשב.

אם תרצו, תוכלו לקרוא עלי פרטים נוספים – בקישור הזה
אבל לא בשביל זה התכנסנו היום.
מה שרציתי להראות לכם הפעם זה את הסרטון הראשון שלי ביוטיוב!

עד כה, ערוץ היוטיוב שלי שמש לתיעוד מפגשי הקהילה,
מהם תוכלו להתרשם – בקישור הזה

זו הפעם הראשונה שאני מכינה סרטון במיוחד ליוטיוב
ואני מקווה שהוא יעשה לנו חשק לעוד 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון הראשון של חן ספקטור ביוטיוב ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את תכנית הרדיו של תגל זילברמן וחן ספקטור על סטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה

ולקרוא את המאמר של חן ספקטור על אימון מוחי – בקישור הזה

סקר קשב: דברים ששמים בפה

כדי להתרכז, כדי להוציא עצבים, כדי להתעורר או סתם בלי לשים לב –
כל מה שאתם “מנשנשים” למרות שהוא לא אוכל כהלכתו 

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סקר החורף – בקישור הזה

ואם יש לכם צורך ממש חזק לשים דברים בפה, כדאי לכם לקרוא את הפוסט על ויסות חושי – בקישור הזה

פרפקציוניזם, למה זה לא טוב לכם ואיך אפשר להתמודד? / Kati Morton

קתי חוזרת אלינו עם הסבר על פרפקציוניזם. היא מסבירה למה לא כדאי לנו לנסות להיות מושלמים.

מה זה בכלל פרפקציוניזם?

פרפקציוניזם היא הנטייה לחתוך באופן כפייתי ובלתי פוסק אל עבר מטרות בלתי ניתנות למימוש ומדידת ההערכה העצמית על פי פרודוקטיביות והישגיות.

מאפיינים עיקריים

  • חשיבה של שחור-לבן (הכל או כלום)
  • ביקורתיות רבה כלפי העצמי והזולת
  • סטנדרטים ומטרות לא מציאותיים
  • חבלה עצמית ודחיינות (כתוצאה מהלחץ להשיג שלמות).
  • הערכה עצמית נמוכה ודיכאון.

איך אפשר להתמודד עם זה?

  • מודעות – לשים לב כשזה קורה ולנסות לאתר טריגרים
  • לאפשר לעצמכם לא לעשות דברים עד הסוף
  • לענות לקולות השליליים בראש שלכם
  • ללמוד לקבל עזרה מאנשים אחרים – אתם לא צריכים לעשות את הכל לבד

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Trying to be perfect is bad for you! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על OCD – בקישור הזה

ולשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים כמו שאתם – בקישור הזה


תמונה: By Chestie Nut  CC BY-SA 4.0

50 דרכים לשבת / Kevin Parry

מי אמר שלשבת זה דבר פשוט?
יש לפחות איזה חמישים דרכים שונות לעשות את הפעולה הזו!

הסרטון הזה לא מכוון להפרעת קשב, אלא כרפרנס ליוצרים של סרטוני אנימציה. תהה מטרתו אשר תהה, דבר אחד ברור כאן – ישיבה זה דבר מורכב.

אז אל תגידו שלא הזהרתי אתכם 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 50 Ways to Sit (Animation Reference) ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

תרגישו חופשי להעביר את זה לכל מי שמבקש מכם “פשוט” לשבת 😉

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון של לילי סינג על אתגרי הישיבה – בקישור הזה

ולקרוא את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה

אתר של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק / ד”ר ג’רי האן-מרקוביץ

שלום לכולם,

מי שרוצה לדעת מה הקשר בין ריפוי בעיסוק להפרעת קשב ובכלל מה זה ריפוי בעיסוק,
מוזמן לבקר באתר של העמותה הישראלית לריפוי בעיסוק – בקישור הזה

מה יש שם?

באתר תוכלו למצוא שפע של מידע שפתוח לציבור, כמו למשל:

  • דף הסבר על מה זה ריפוי בעיסוק  – בקישור הזה
  • הסבר על ריפוי בעיסוק והפרעת קשב וריכוז ADHD – בקישור הזה
  • את כתב העת הישראלי לריפוי בעיסוק תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • נייר עמדה בנושא התערבות בריפוי בעיסוק לקידום השתתפות ואיכות החיים של ילדים, מתבגרים ומבוגרים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על הפרעת ויסות חושי – בקישור הזה

ועל אבחנה מבדלת להפרעת קשב – בקישור הזה


ד”ר ג’רי האן-מרקוביץ היא מרפאה בעיסוק מוסמכת טיפול Cog-Fun לילדים, מתבגרים ומבוגרים המתמודדים עם הפרעת קשב

סקר קשב: חורף, הגשם מטפטף על העורף…

לא יודעת מה אתכם אבל חוץ מזה שאני לא אוהבת קור, החורף לטעמי הרבה יותר מסורבל מהקיץ. אז…

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

בואו להעלות רעיונות נוספים לסקרים – בקישור הזה

ואם חילופי העונות מעיקים עליכם, באו לראות מה יקרה אם הזמן יעצור – בקישור הזה

התמודדות עם ימים רעים / DarkSquidge

קורה שבאים עלינו גם ימים לא טובים. TomSka, מכיר את המצב הזה מקרוב משום שהוא סובל מדיכאון קליני. תוכלו לשמוע את הסיפור שלו – בקישור הזה.
בסרטון הזה הוא נותן לנו כמה טיפים להתמודדות עם ימים רעים, שבאים לכולנו בתדירות כזו או אחרת, גם אם מסיבות שונות.
הוא גם מזכיר לנו שהוא מדבר רק מהניסיון של עצמו ושהוא לא מומחה לבריאות הנפש (נא להתייחס בהתאם).

עיקרי הדברים

  • זה בסדר לא להיות בסדר
  • אם אתם רוצים לשנות משהו בכם או בנסיבות שאליהן נקלעתם, תעשו את זה מתוך אהבה עצמית. מסתבר שתיעוב עצמי הוא לא מקור אמין למוטיבציה 😉
  • ספרו לאנשים הקרובים אליכם מה קורה אתכם
  • להקפיד (או לנסות להקפיד) על תחזוקה עצמית
  • אם אפשר, לקחת יום חופש
  • במקרה הצורך לא להסס לפנות לאנשי מקצוע

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Bad Days ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר על הימים הרעים – בקישור הזה

ומה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

איך לדבר עם ילדים על נושאים מורכבים? / WIRED

הרבה פעמים הורים, אנשי חינוך ומטפלים תוהים איך להסביר לילדים על הפרעת הקשב שלהם. כיצד לתאר את מהות הבעיה הנירולוגיות, את ההשפעה שלה על התפקוד ובמקרה הצורך גם על הטיפול התרופתי. מצד אחד חשוב שידעו מה עובר עליהם, כדי שלא יאשימו חלילה את עצמם על דברים שלא בשליטתם וכדי שיוכלו להתגייס באופן מלא וחיובי למערך הטיפולי שגובש עבורם. אבל… מצד שני, ישנם חששות רבים על עצם העלאת הנושא.

הסיבה היא שהרבה פעמים אנחנו חושבים שילדים לא יכולים להבין דברים מורכבים אבל זה לא בהכרח נכון. זה מאוד תלוי איך אנחנו מציגים את הדברים.

אז איך אפשר להסביר דברים מורכבים ברמות שונות?

כדי להוכיח את הטענה הזו בחרתי להציג לכם דווקא נושא שלא קשור להפרעת קשב ובא מעולם תוכן אחר (טכנולוגיה וכלכלה). זה יאפשר לנו להקשיב לדברים ללא כל המטענים הרגשיים שכולנו סוחבים סביב הנושא של הפרעת קשב. בסרטון הזה מומחית לטכנולוגיה של סחר חליפין מסבירה את המשמעות של המושג Blockchain בחמש רמות שונות:

  1. ילדים
  2. נוער
  3. סטודנטים לתואר ראשון
  4. סטודנטים לתואר שני
  5. מומחים

הבהרה: כדאי לדעת איך להסביר את הנושא של הפרעת קשב לילדים שלכם מומלץ קודם כל ללמוד את הנושא. אפשר להיעזר בסרטונים אודות הפרעת קשב – בקישור הזה. לאחר מכן כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע שמכירים את הילד, כמו הצוות החינוכי, יועצת בית הספר, הצוות הטיפולי אם קיים וכו.

נשמע מעניין?

אז עכשיו הגיע הזמן שלכם להתרשם וקצת ללמוד על סחר דיגיטלי על הדרך, כי בכל זאת אנחנו חיים בעידן המידע וכדאי לדעת מה קורה סביבנו 😉
צפו בסרטון Blockchain Expert Explains One Concept in 5 Levels of Difficulty | WIRED ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם ואיזו רמה של הסבר הכי התאימה לכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע איך להסביר על שונות וחריגות לילדים – בקישור הזה

ואיך להסביר לילדים כיצד תינוקות באים לעולם – בקישור הזה

טיפול רגשי – מתי המטפל שלך לא יוכל להמשיך לראות אותך יותר? / Kati Morton

קתי מתארת כמה סיטואציות שבהן המטפל שלך לא יוכל להמשך את הטיפול הרגשי.
חשוב שנבין אותן כדי שנדע להתייחס בהתאם.

עיקרי הדברים

  • אם אין הענות לטיפול
  • אם אין התקדמות
  • צריך טיפול דחוף יותר מסוג אחר (למשל, מצב רפואי אקוטי)
  • אם המטפל חושש לביטחונו האישי
  • אם לא ניתן תשלום עבור המפגשים
  • אם אותו המטפל נפגש אתכם גם במסגרת טיפול זוגי או משפחתי

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why I won’t see you anymore ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מתי להתחיל או לחזור לטיפול רגשי – בקישור הזה

ועל מה הולך להיות בפגישה הראשונה – בקישור הזה

ההרגלים המפתיעים של אנשים עם חשיבה מקורית – על דחיינות ויצירתיות / Adam Grant

דחיינות עלולה להיות מידה רעה כשזה מגיע ליעילות, אבל היא יכולה להיות מעלה עבור יצירתיות.

כך טוען Adam Grant בהרצאת ה- TED שלו ואחרי שהוא פספס הזדמנות עסקית מעולה, יש לו סיבה טובה לטעון את זה.

בעקבות המקרה הזה הוא התחיל לחקור אנשים עם חשיבה מקורית. לטענות אנשים “מקוריים” הם לא קונפורמיסטים, אלו אנשים שלא רק שיהיו להם רעיונות חדשים, אלא הם גם יפעלו כדי לתמוך בהם ולקדם אותם. אנשים “מקוריים” מניעים יצירתיות ושינוי בעולם, הם האנשים עליהם תרצו להמר. והם נראים לגמרי אחרת ממה שהוא ציפה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The surprising habits of original thinkers ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את ההסבר על קוף הסיפוקים המידיים – בקישור הזה

ואת ההסבר על תהליך היצירה – בקישור הזה

סקר קשב: על מה אתם רוצים לעשות סקר קהילתי? / חן ספקטור

יש לנו פיצ’ר חדש באתר לסקרים – הידד!

אומנם הקטע של הסקרים לא חדש, אבל עד עכשיו הוא היה בקבוצת הפייסבוק שלנו ושם קשה למצוא אותם בדיוק כשמחפשים…
מעכשיו, כל הסקרים הקהילתיים שלנו יהיו מרוכזים – בקישור הזה

סוף סוף נוכל להגיד לכל העולם בדיוק מה אנחנו חושבים על כל דבר שבא לנו לחשוב עליו.
זה יכול להיות משהו גדול, זה יכול להיות משהו קטן, העיקר שיש לנו מה להגיד בנושא!

אז אם יש לכם הפרעת קשב וריכוז ADHD ואתם רוצים להביע את עצמכם, או אם אין לכם הפרעת קשב אבל אתם רוצים לדעת מה דעתם של אנשים עם הפרעת קשב – זה המקום בשבילכם 🙂

נשמע מעניין?

אז יאללה, השמיע קולכם ואחרי שתסמנו תוכלו לראות גם את התגובות של כולם 🙂

בחרו באפשרות שהכי מתאימה לכם ולחצו “הצבע”.
אל תשכחו לשתף אותנו בתגובות בחוויות, תובנות, אסוציאציות ומה שבא ליד 🙂

שימו לב

  • אפשר לבחור יותר מאפשרות אחת
  • תוכלו לראות את התשובות של כולם רק אחרי שתצביעו בעצמכם
  • אם לא מצאתם את מה שאתם מחפשים, אפשר גם להוסיף אפשרויות חדשות (דרך החלונית “אחר” בשורה האחרונה)

אהבתם?

תוכלו לבדוק את כל הפוסטים של קהילת הפרעת קשב – בקישור הזה

ופוסטים משעשעים נוספים – בקישור הזה

 

5 סימנים שאתם צריכים טיפול רגשי / Kati Morton

לפעמים אנחנו לא יודעים אם אנחנו צריכים טיפול רגשי או לא. במיוחד אם כבר טופלנו בעבר ואנחנו מתלבטים אם לחזור לטיפול.

סימנים שכדאי ללכת לטיפול:

  • אם אתם בוכים או דומעים הרבה ללא סיבה מיוחדת
  • אם אתם חושבים הרבה מחשבות שליליות
  • אם אתם חוזרים להרגלים רעים מהעבר
  • אם הרגשות שלכם שולטים בכם
  • אם יש לכם מחשבות על מוות או התאבדות

כמו כן, תזכרו שטיפול רגשי יכול לעזור לכולם בכל זמן. גם אם אין לכם אחד מהסימנים האלו ואתם רוצים סתם לדבר, לסדר את הראש, לדבר עם מישהו או לשפר את החיים שלכם זה גם בסדר.

לא צריך להרגיש נורא כדי לפנות לטיפול, עדיף לפנות בשלב מוקדם שבו הטיפול יכול להיות יעיל יותר ולחפש בנחת את איש המקצוע שמתאים לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 5 Signs that You Need Therapy! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי – בקישור הזה

ועל הפרעת קשב וניהול כעסים – בקישור הזה

איך להסביר שונות וחריגות לילדים? / JoshSundquist

ג’וש הוא קטוע רגל בעקבות מחלת הסרטון שתקפה אותו בילדותו. חוץ מזה הוא ספורטאי, קומיקאי, יוטיוביסט ועוד הרבה דברים טובים.
את הסיפור שלו תוכלו לשמוע – בקישור הזה

בעוד שאנחנו כאנשים עם הפרעת קשב מנסים לשכנע את כל העולם בקיומו של קושי בלתי נראה. אנשים שהקושי שלהם נראה לעיין לא יכולים להסתיר אותו גם אם הם רוצים.
בסרטון הזה ג’וש מספר על החוויה שלו ברחוב, כשילדים כל הזמן מסתכלים עליו ושואלים את ההורים שלהם “למה נפלה לו הרגל?”

איך מסבירים כזה דבר לילדים?

ג’וש מעלה את הדילמה של איך לספר לילדים על הרגל הקטועה שלו, בצורה שמצד אחד תהיה אמתית אבל בלי להבהיל או לסבך. הוא מתאר כל מיני דרכים שבהן ניסה להתמודד עם הסיטואציה, אבל ללא הצלחה מרובה. הוא הרגיש שהוא ממש גרוע בזה, עד ש… יום אחד קרה המקרה הבא:

ג’וש טייל לו לתומו ברחוב כשילדה אחת צעקה “אמא – לאיש הזה נפלה הרגל!”
רק שבמקום המבוכה הרגילה, האם פנתה לילדה ללא היסוס, בקול רגוע ואמרה לה “כן, זה קורה לפעמים”
והילדה אמרה “אה, אוקי”
ובכך נגמר הסיפור.

המקרה הזה מציג מאוד יפה את התפיסה שלנו לשונות ומראה שאפשר גם אחרת.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון My conversations with children ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע על התפיסה החברתית של OCD – בקישור הזה

ואם אתם במצב רוח טוב, אז תקשיבו לשיר של ציפיטפוט – בקישור הזה


תמונה: Gyrostat Wikimedia, CC-BY-SA 4.0

דברים שכדאי לדעת על הפרעת ויסות חושי / יעל ויסוצקי

יעל ויסוצקי, BOT,MSc. היא מרפאה בעיסוק לילדים ונוער.
היום היא תסביר לכם את כל מה שרציתם לדעת על הפרעת ויסות חושי ולא היה לכם את מי לשאול 🙂

אז מהי בכלל הפרעת ויסות חושי?

הפרעת ויסות חושי מכונה באנגלית SMD – Disorder Modulation Sensory. זהו מצב בריאותי המאופיין בקושי בתפקוד ובהשתתפות בעיסוקים, כתוצאה מפגיעה ביכולת לווסת ולהתאים את התגובה ההתנהגותית לגירוי חושי. זו יכולה להיות תגובה לגירוי טקטילי (מגע), פרופריוספטיבי (התחושה העמוקה), וסטיבולרי (תנועה ושינויי מנח), ראייה, שמיעה, טעם, ריח וכאב.

קושי זה מתבטא בתגובות מוגזמות או בתגובות שאינן בהלימה לדרישות הסביבה.

הסבר זה מפורט בנייר העמדה “ריפוי בעיסוק בקרב אוכלוסיה עם הפרעת ויסות חושי SMD לאורך החיים”, 2015. תוכלו לקרוא אותו – בקישור הזה

שכיחות באוכלוסיה

בין 5%-16% מהילדים בגילאי גן וביה”ס סובלים מהפרעת ויסות חושי. אך בקרב ילדים ומבוגרים עם הפרעות שונות (כגון אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז ADHD, מוגבלות שכלית התפתחותית, הפרעת קואורדינציה התפתחותית והפרעות רגשיות) השכיחות הרבה יותר גבוהה ונעה בין 40%-90%.

זוהי הפרעה שאנשים יכולים לסבול ממנה בכל גיל. זאת משום שמדובר על הפרעה שנמשכת לאורך החיים. בהתאם לכך, ישנם הורים רבים שמדווחים על קשיים דומים שהיו להם כילדים ועד היום, כמבוגרים.

הפרעת ויסות חושי אינה מופיעה ביום בהיר אחד

הפרעת ויסות חושי היא דפוס תגובה מולד. הורים יכולים לתאר על ילדם את המאפיינים של הפרעת ויסות חושי כבר מגילאי הינקות. למשל, הורים ידווחו שהילד היה תינוק לא רגוע, שכל רעש קטן היה מקפיץ אותו, שהוא היה תינוק שקט ואדיש לסביבה, שצרח כשהחלפתי לו בגדים, שלא ישן בכלל והיה מאד פעיל וכו’.

כך שאם בבוקר בהיר אחד פתאום הילדה שלכם לא מוכנה לגרוב את הגרביים, או הילד שלכם מתחיל לנשוך בגן, סביר להניח שזה לא קשור להפרעת ויסות חושי. כנראה שיש להם איזה מסר להעביר לכם וכדאי לבדוק את מקור הקושי במקומות אחרים.

“אדם בתוך עצמו הוא גר”: לכל אחד מאיתנו יש תגובות שונות לגירויים שונים בסביבתנו

לכל אחד מאיתנו יש רגישויות שונות וכל אחד מאיתנו חווה אחרת את העולם. התגובות שלנו מושפעות לא רק מתגובה עצבית לגירויים אלא יש לנו רגשות, חוויות, זכרונות, נעימים יותר או פחות, הקשורים להתנסויות שלנו בעבר, לבד או עם אחרים. למשל, אני מעדיפה בגדים מבד כותנה ובדים סינתטיים פחות נעימים לי, בעוד שהחברה שלי חייבת להיות בתנועה ומחפשת רכבות הרים ובנג’י.

ישנם אנשים הרגישים לריחות, לרעשים, לסיבובים ברכב, כל מנעד התגובות האנושיות הוא אפשרי. אולם לא כל רגישות היא הפרעה ולא כל ילד שמפריעה לו התווית של הבגד או שנושך את החבר שלו, או לועס את השרוול, סובל מהפרעת ויסות חושי. לכן, במקרה של חשד להפרעת ויסות חושי חשוב לשאול: עד כמה זה משפיע על התפקוד? ועד כמה ההתנהגויות הללו מפריעות להשתתפות התקינה של האדם במשימות, בפעילויות היומיומיות ובאתגרים של החיים?

איך מאבחנים?

תהליך ההערכה כולל בדיקה של הפרופיל העיסוקי של האדם. כלומר – מה הוא עושה בחיים? טוב לו? קשה לו? איפה מצליח יותר ואיפה יש קושי משמעותי?
אחר כך משתמשים בכלי אבחון פורמליים (כמו שאלונים) ובכלי אבחון נוספים (כמו ראיונות ותצפיות בסביבה הטבעית של הילד ובסביבה קלינית מובנית). המידע שנאסף, מאפשר למרפאה בעיסוק המאבחנת להכיר את הפרופיל העיסוקי והפרופיל החושי של האדם, להתרשם כיצד מושפעים התפקוד וההשתתפות וכיצד הסביבה מאפשרת או מעכבת.

בסיום תהליך ההערכה, שיכול לקחת מספר פגישות, המטרה היא לקבוע האם ניתן להסביר את הקשיים בתפקוד על ידי קיומה של הפרעת ויסות חושי. אם כאן זהו המקרה, בשלב הבא ניתן לבנות תכנית התערבות יחד עם המטופל (או משפחתו). אם הקושי התפקודי מוסבר על ידי קיומם של קשיים אחרים (התנהגותיים, רגשיים, קוגניטיביים) יומלץ על קבלת טיפול מתאים עבור קשיים אלו.

שימו לב, לא קיים שאלון אחד או אבחון אחד שמאבחן הפרעת ויסות חושי. לכן, יש להיזהר מ”מטפלים” שמציעים לכם לאבחן את עצמכם בשאלון קצר באינטרנט.

מי מטפל בזה?

מרפאות בעיסוק הן היחידות המוסמכות מטעם משרד הבריאות לאבחן ולטפל בהפרעת ויסות חושי

תכנית הטיפול “נתפרת” באופן אישי, היא דינמית ונתונה לשינויים, בהתאם לצרכים. מה שנכון לאחד לא נכון לאחר. הטיפול יכול לכלול התאמה של הסביבה, התאמה של הפעילות, אסטרטגיות ספציפיות ופעילויות שונות. הטיפול באנשים עם הפרעת ויסות חושי כולל שיטות שונות המותאמות אישית למטופל ולמשפחתו בהתאם לסיבות הפניה, לקושי התפקודי, למאפיינים האישיים, להעדפות האישיות, לגיל ועוד.

גם בתחום זה, כמו בתחומים רבים אחרים, יש המון “מטפלים”, יועצים ומאמנים המציגים את עצמם כ”מומחים לוויסות חושי” . לכן אם יש לכם חשד לקיומה של הפרעת ויסות חושי לכו לאבחון ולטיפול אצל מרפאה בעיסוק. כדי לוודא שלמטפל שלכם יש הכשרה מתאימה, תדרשו לראות תעודת הכרה ממשרד הבריאות.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא עוד על הנושא בבלוג של החדר של יעל – בקישור הזה.
שם תוכלו למצוא גם הפניות למקורות ספרותיים בשפה העברית

מאחלת לכם חיים טובים, מאושרים ונינוחים,
ושתמצאו את הדרך הנכונה עבורכם לחיות, להשתתף וליהנות מהחיים!
שלכם,
יעל

אהבתם?

כדאי לכם ללמוד גם על מיקוד ראייה – בקישור הזה

ועל אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב / תגל זילברמן מארחת את חן ספקטור

תגל זילברמן אירחה את חן ספקטור, מנהלת קהילת הפרעת קשב, בתכנית הרדיו “ברגעי קסם משפחתיים” כדי לדון בנושא נשירה מהאקדמיה וסטודנטים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD.

המעבר מהתיכון לאקדמיה מלווה בשינויים רבים: רמה אקדמאית גבוהה יותר, חומר לימודי פחות מובנה ונגיש וצפייה של ניהול עצמי ברמה לימודית ותעסוקתית. לכן, אין פלא שזו תקופה לחוצה. כאשר מדובר בסטודנטים עם הפרעות קשב וריכוז ADHD התמונה מורכבת ולחוצה יותר, לעתים הם נתקלים באתגרים שאינם מטופלים ועלולים להוביל לנשירה.

בתכנית זו נגענו בעיקרי הדברים ממבט אישי.

  • אם תרצו ללמוד את הנושא יותר לעומק, תוכלו למצוא סקירה מקיפה על האתגרים של סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה
  • כמו כן, תוכלו למצוא מידע על אבחון של הפרעת קשב – בקישור הזה

על חשיבות ההסברה

אמנם יש היום יותר מודעת לעצם קיומה של הפרעת קשב וריכוז ADHD, אבל עדיין קיים פער גדול בין התדמית הציבורית של הפרעת קשב לבין המהות האמתית שלה. יש המון מידע מטעה בתקשורת ובמרחב הציבורי והסטיגמה חוגגת.
על הבעיות של חוסר המודעות וההטעיה בציבור תוכלו לקרוא עוד – בקישור הזה
מידע אדות מיתוסים על הפרעת קשב, תוכלו למצוא – בקישור הזה

בין היתר, חוסר המודעות עלול למנוע גישה לאבחון, טיפול, תמיכה ממסדית והכרה חברתית.
חוסר המודעות החברתית עלול להוביל גם למצב שבו האדם מואשם שלא בצדק בדברים שאינם בשליטתו.
את דבריו של אחד העם בנוגע לסכנות שבמצב זה תוכלו לקרוא – בקישור הזה

את החלק הזה של התכנית סגר השיר “ילדה קטנה”. הוא אינו מופיע בסרטון היו-טיוב, אך תוכלו לשמוע אותו – בקישור הזה

מה עושים עם זה?

לכל הנושא של מודעות חברתית, התשובה היא הסברה. לצורך העניין יש לנו באתר הזה תגית שלמה שמוקדשת לנושא.
תוכלו להתרשם מכל חומרי ההסברה שלנו – בקישור הזה
למידע כללי אודות הפרעת קשב ולפוסטים במגוון נושאים הקשורים לתחום, תוכלו להיכנס למאגר המידע שלנו – בקישור הזה

את כל הפוסטים באתר ניתן ורצוי להפיץ ברבים!!!

קישורים לדברים נוספים שאוזכרו בתכנית:

  • הסבר על קבוצת הפייסבוק שלנו, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על חן ספקטור ואיך היא הגיעה לנהל את הקבוצה תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • פוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על גוגל קיפ, תוכלו למצוא – בקישור הזה
  • הסבר על אימון מוחי ושימוש במשחקי מחשב לפיתוח קוגניטיבי, תוכלו למצוא – בקישור הזה

משהו לקחת אתכם

אם תוכלו לקחת משהו אחד מהתכנית, אני מקווה שזה יהיה זה:

“תכירו את עצמכם, אל תברחו מעצמכם
תנו לעצמכם יד, תלמדו את הדרך ואל תפסיקו להסתכל קדימה!”

את השיר הסוגר של התכנית ברוח דברים אלו,
תוכלו למצוא – בקישור הזה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “נשירה מהאקדמיה 10 12 17” ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.
אם אתם רוצים לדלג על הפתיח, תתחילו מדקה 1:09.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה

איך לתקתק דברים – טיפים שימושיים למתפזר המצוי / Anna Akana

אנה חוזרת אלינו בגדול והפעם עם טיפים מאוד שימושיים על איך לתקתק דברים.

עיקרי הדברים

  • תתרכזו במשימה אחת ותנסו להימנע מלעשות מספר דברים במקביל.
  • נסו לבנות סדר עדיפויות ולהתמקד רק בדברים החשובים ביותר עבור אותו היום.
  • תהיו מציאותיים כשאתם מציבים לעצמכם מטרות.
  • אל תשכחו להקדיש זמן לתחזוקה עצמית.

הבהרה קטנה של חן: אמנם אלו יכולים להיות בדיוק הדברים שלאנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD קשה לעשות. אבל קודם כל כדאי שנדע מהם בכלל וטוב שהסרטון הזה יכול לשמש לנו כתזכורת קצרה ומשעשעת כשאנחנו לא מבינים למה עוד פעם דברים התחרבשו 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to get stuff done ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על איך לסיים פרויקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע על רשימות – בקישור הזה


תמונה: By Vectortoons CC BY-SA 4.0

חינוך מיני – איך לעשות את ה”שיחה” עם הילדים שלנו? / lacigreen

ביום בהיר אחד מגיע הרגע שבו הילדים הקטנים והתמימים שלכם מתחילים לשאול כל מיני שאלות על עובדות החיים.
פתאום אתם עלולים למצוא את עצמכם ברמה כזו או אחרת של גמגום ומבוכה.

לייסי גרין מזכירה לנו שאם אנחנו כהורים לא נדאג לתת הסבר איכותי בנושא, הילדים שלנו עלולים לקבל את המידע ממקורות מפוקפקים יותר.
זה חשוב במיוחד עבור ילדים עם הפרעת קשב, משום שהם נמצאים בסיכון מוגבר בנושא זה כחלק מהקשיים האפשריים בתחום החברתי ובניהול העצמי.

לא על קצה המזלג

אז אמנם bill wurtz הצליח לסכם את הפואנטה הכללית בסרטון הזה:

אבל… אי אפשר להגיד שזה באמת הסבר מספק.

אז מה עושים?

לייסי גרין Laci Green ציידה אותנו במספר טיפים שימושיים וביניהם:

  • אל תסתפקו בשיחה אחת – תפרסו את המידע על גבי מספר שיחות בהתאם לשלב ההתפתחותי ולמוכנות של הילדה או הילד.
  • תשתדלו לענות בכנות על שאלות של ילדים – אם הם גדולים מספיק לשאול, אז הם גדולים מספיק כדי לדעת את התשובות.
  • תשמרו על פורמט של “שיחה” – לא הרצאה או חקירה. תשתדלו להקשיב יותר ממה שאתם מדברים.
  • אם אתם משתמשים בשאלות לפתיחת השיחה, תשתדלו להשתמש בשאלות כלליות ופתוחות ככל הניתן. שאלות אישיות וממוקדות עלולות להרגיש כחדירה לפרטיות ולכן הן עלולות להכניס את הצד השני למגננה במקום ליצור אווירה פתוחה וחופשית.
  • תשמרו על הדברים ביניכם – אל תשתפו את הדברים שהילדים אומרים לכם עם המשפחה המורחבת, האחים או השכנה מהצד השני של הרחוב.
  • נאה דורש נאה מכבד – אם אתם רוצים יחס מכבד, תתייחסו אל הילדים בצורה מכבדת גם סביב הנושא הזה.
  • תגידו להם שזה נורמלי!
  • לא להסתפק רק באיך תינוקות באים לעולם, אלא לדבר גם על כל מה שצריך לדעת מסביב.
  • ספרו להם מה הזכויות שלהם ומה מגיע להם – להיות שמחים, להרגיש בטוחים, להרגיש טוב עם הגוף שלהם, לקבל יחס מכבד וכו
  • תפנו אותם למקורות מידע איכותיים להמשך למידה עצמית – ספרים, אתרים, סרטים וכו
  • תבהירו להם שאתם תהיו שם בשבילם עבור כל בעיה וכל שאלה. הם חייבים להרגיש בטוחים לבוא אליכם, אחרת הם יצטרכו להתמודד עם זה לבד. תגידו להם במפורש שלא משנה כמה הם פישלו ולא משנה כמה זה מביך, הם תמיד יכולים לפנות אליכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון THE SEX TALK: 10 TIPS! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על זוגיות בריאה – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה


תמונה: By Carlos Adampol Galindo CC BY-SA 2.0

זיכרון ומעבר בין חדרים – אז מה רציתם לעשות? / SciShow Psych

קורה לכם שאתם נכנסים לחדר בנחישות מעשית ו…. שוכחים מה רציתם?

טוב, אז בהחלט יתכן שלהפרעת קשב וריכוז ADHD יש יד בזה. עם כל הקטע של מוסחות, בעיות בזיכרון עבודה וכו. אבל, ייתכן שזו לא רק אשמתה.
זאת כנראה אשמתה של הדלת, או יותר נכון – המעבר דרכה.

עיקרי הדברים:

  • מתברר שעצם המעבר דרך מפתן הדלת עלול לגרום לכם לשכוח דברים.
  • זה קורה גם במעבר בדלתות וירטואליות וגם כשרק מדמיינים מעבר בדלת.
  • זה קורה בכל הגילאים ולכן זה לא סימן לדמנציה או בעיה בזיכרון.
  • חזרה לחדר המקורי לא מבטלת את האפקט הזה, כי הוא לא נוצר מעצם השהייה בחדר שונה אלא מפעולת המעבר בדלת.
  • על פי התאוריה הנוכחית למוח שלנו יש מערכת ציפיות מכל סיטואציה שנבנית על פי ניסיון החיים שלו. מעבר בדלת מסמן עבורנו מעבר לסיטואציה חדשה והמוח מנטרל את סט הציפיות של הסיטואציה הקודמת כהכנה לסיטואציה החדשה.
  • מסתבר שזה לא תמיד מפריע לזיכרון שלנו – אמנם כשמנסים לזכור בחדר אחד משהו שקרה בחדר אחר זה יכול לאתגר, אבל אם מנסים לשנן רשימת מילים ומפצלים אותה בין החדרים, אותה החלוקה לסטים נפרדים דווקא עוזרת לעיבוד המידע ותורמת לזיכרון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Do Doorways Actually Make Us Forget Things? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על שליפה של זיכרונות – בקישור הזה

ואת ההסבר על זיכרון עבודה – בקישור הזה


תמונה: By Sonja Pieper from Karlsruhe CC BY-SA 2.0

מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי? / Kati Morton

המענה המלא להפרעת קשב וריכוז ADHD הוא רב תחומי ומותאם אישית. קשיים רגשיים יכולים לבוא עם הפרעת קשב או להתפתח בעקבותיה, לכן במקרים רבים יש גם צורך במענה רגשי.

משום שרגשות זה נושא רגיש וחוסר ידיעה זה דבר מפחיד, קתי הכינה לנו סרטון כדי להסביר מה קורה בפגישה הראשונה של טיפול רגשי.
אבל… כמו שכדי לקבל תרופות לקשיי ההתארגנות שלנו אנחנו צריכים להתמודד עם המון בירוקרטייה, כך גם כדי להגיע לטיפול הרגשי צריך להתמודד עם  לא מעט רגשות….

משום שגם ככה יש לנו נטייה לדחיינות, החששות העולים סביב התחלת הטיפול מקשים על המצב עוד יותר.

הסרטון הזה נועד להקל על התהליך של פנייה לטיפול רגשי, על ידי כך שנוכל לדעת לקראת מה אנחנו הולכים. בתקווה שזה יעזור למי שזקוק לטיפול רגשי להרים את הטלפון הראשון. חלק מהדברים כאן נכונים רק עבור טיפול פסיכולוגי, אבל חלק מהם נכונים גם עבור טיפולים אחרים כמו אימון אישי וכו. כמו כן, חשוב לזכור שיש הבדלים בין אישיים בין המטפלים השונים הנובעים מאופי, סגנון עבודה, סוג הטיפול ועוד.

עיקרי הדברים:

  • מטפלים עסוקים בטיפול ובשעת הטיפול לא נהוג לענות לטלפונים, לכן סביר להניח שלא יענו לכם בפעם הראשונה שתתקשרו.
    מה לעשות? פשוט תשאירו הודעה כדי שיוכלו לחזור אליכם.
  • בדרך כלל יגידו לכם לבוא כמה דקות קודם לפגישה הראשונה כדי לסגור כמה פינות בירוקרטיות, כמו מילוי שאלון של פרטים אישיים, הסדרת דרכי התשלום וכו.
  • “שעת טיפול” היא בעצם פגישה בת 50 דקות (ולא 60), זאת בכדי לאפשר למטפלים אפשרות להתארגן בין הפגישות.
  • בפגישה הראשונה המטפל ינסה להכיר אותך.
    לכן סביר ישאלו אותך שאלות כמו: מה הביא אותך לטיפול? מה הקשיים שלך? האם היית בטיפול בעבר? המטפל ירצה לשמוע גם איך הולך לך בעבודה/לימודים/משפחה וכו.
  • יש מטפלים שרושמים לעצמם דברים תוך כדי טיפול וכאלו שלו. זה עניין של סגנון אישי.
    אם אתם רוצים לדעת מה כתבו אליכם, אתם בהחלט יכולים לשאול.
  • בסוף הפגישה ישאלו אותך אם תרצי/ה לקבוע פגישה נוספת לשבוע הבא, כי בדרך כלל עובדים בפורמט של מפגשים שבועיים.
    אם אתם רוצים תקבעו, אם אתם לא רוצים אתם לא חייבים לקבוע.
    אין לכם מחויבות להמשיך אצל אותו המטפל שהתחלתם איתו, זה נתון לבחירתכם.
    למעשה, בזמן שהם מתשאלים אתכם אתם יכולים גם לתשאל אותם 😉
  • צריך לשלם כשאתם שם.
    זה יכול להראות מוזר, אבל זה ממש כמו שאתם הולכים לבית קפה או מספרה.
    אפשר ורצוי לברר מראש את אפשרויות התשלום ולוודא שזה מתאים לכם.

ולסיום – זה אף פעם לא מפחיד כמו שאתם חושבים 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What happens during a first therapy appointment? ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את פאנל בריאות הנפש שהיא הנחתה – בקישור הזה

ואת המאמר על טיפול פסיכולוגי להפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By aussiegall CC BY 2.0

דחיינות – איך זה מתחיל ולאן זה מגיע? סיפור אישי בהנפשה / Domics

מה לא נאמר כבר על דחיינות והפרעת קשב?
למעשה, יש לנו כבר תגית שלמה על הנושא שתוכלו לבדוק – בקישור הזה.

אז הפוסט הזה אמנם לא מתייחס במפורש להפרעת קשב, אבל בהחלט מראה דוגמה מאוד יפה להתפתחות של דחיינות מרגע שהפיתוי הראשון התאפשר 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Procrastination ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם להכיר את קוף הסיפוקים המיידיים – בקישור הזה

ואת הסרטון על קשיים של בוקר – בקישור הזה


תמונה: By Vic CC BY 2.0

הנחיות בטיחות לאסטרונאוטים / SciShow Space

לא כל האנשים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD הם היפר-אקטיביים. חלקינו גם סתם לא קשובים, מצב המוכר בספרות המקצועית כ- Predominantly inattentive presentation.

מאוד קל לפספס אותנו כי הרבה פעמים אנחנו יושבים בשקט ולא מפריעים, אבל!!! גם לנו יש הפרעת קשב 🙂

הפוסט הזה מוקדש בחום לכל המעופפים והאסטרונאוטים בקהל – אם אתם כבר מרחפים לכם, כדאי שתכירו כמה הנחיות בטיחות ודעו מה לא כדאי לעשות ולמה 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 4 Things You’re Not Allowed to Do in Space ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על המאפיינים הפחות מוכרים של הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על מיתוסים על הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Flavio Maracchia CC BY-SA 4.0

זה בסדר לא להיות בסדר / Anna Akana + תובנות של חן ספקטור

אתם יודעים, החיים הם לא תמיד דבש ופרפרים… יש ימים ותקופות שקל יותר לחיות ויש כאלו שבהם יותר קשה. הפרעת קשב וריכוז ADHD מן הסתם לא ממש עוזרת לשמוח ולצהול כל הזמן, בעיקר בגלל הקטע שהיא פוגעת לנו לפחות בשני תחומי חיים באופן משמעותי ומתמשך, אתם יודעים – זה יכול להיות מעיק. אם אתם רוצים לשמוע מתי קושי הופך להפרעה – לחצו כאן ואם אתם רוצים לשמוע למה הפרעת קשב היא לא “מתנה” לחצו כאן. בנוסף, אחד מהמאפיינים של הפרעת קשב זה תנודתיות בתפקוד. כלומר, הקטע של “יום עסל יום בסל” עובד אצלינו יפה. תוכלו ללמוד על רכבת ההרים הרגשית של הפרעת קשב – בקישור הזה. ככה שאיך שלא תסתכלו על זה יש לנו סיבה ממש טובה גם להרגיש נחס ולא להיות בסדר ו…. זה בסדר לא להיות בסדר.

אבל בכל זאת….

הרבה פעמים לא נרגיש נוח להודות לעצמינו שמצבינו לא טוב, להגיד לאחרים זה יכול להיות קשה עוד יותר ו… כשהם מנסים לשכנע אותנו עם המון כוונות טובות שבכל זאת הכל בסדר, או שאנחנו כן צריכים להרגיש טוב עכשיו – זה יכול לגרום לנו להרגיש עוד יותר רע, או לחילופין לנסות להתכחש למה שמציק לנו באותו הרגע ולתת לו להמשיך להתבשל לנו בבטן (ואתם יודעים שהוא לא ישב שם בשקט).

אז אנה מדברת בדיוק על הקטע הזה בסרטון שלה. היא לא מתמקדת בהפרעת קשב, אלא מדברת על הסיטואציה הכללית.

עיקרי הדברים:

קודם כל אנה מזכירה לנו שהחיים לא תמיד מסתדרים איך שקווינו. לאחרונה היו לה יותר ויותר ימים שבהם היא הרגישה לא בסדר, אבל כשהיא ניסתה לדבר על זה היא מקבלת תגובות שלא ממש עוזרות לה. בעיקר מנסים להסביר לה שחשוב להרגיש חיובי ומנסים להגיד לה איך להרגיש חיובי. כלומר, מתייחסים לעצם זה שהיא מרגישה רע כבעיה ומנסים לשנות את זה. אמנם ברור שיש כאן המון כוונות טובות, אבל בכך הם למעשה מתעלמים מהסיבה האמתית לתחושה הרעה ומשדרים חוסר לגיטימציה לרגשות שליליים, גם כשהם משקפים קשיים ומצוקות אמתיים.

אנה חושבת שזה נובע מחוסר נוחות לחוות רגשות שליליות. למרות שזה בהחלט מובן שאנחנו לא רוצים להרגיש רע, זה מונע את תהליך העיבוד הרגשי שיכול להוביל להחלמה. מה גם שהניסיון להסתיר כל הזמן את הרגשות השליליים יכול להיות מתיש ומייגע.

אז היא דיברה על זה עם הפסיכולוגית שלה ומסתבר שאפשר גם אחרת. מסתבר שזה בסדר להיות גם לא בסדר. לא רק זאת, אלא שזה הרבה יותר טוב להיות בסדר עם זה שאתם לא בסדר, מאשר לנסות להעמיד פנים שהכל בסדר כשזה לא מה שבאמת קורה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון It’s OK to not be OK ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על מה לעשות כשאתם לא בסדר – בקישור הזה

ולשמוע את השיר על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

ו…. אם כבר זכיתם ליום טוב, תהיו מאושרים ותחגגו אותו כראוי כי זה לא ברור מאליו. אם עושים לכם פרצופים על זה תראו להם את ההסבר – בקישור הזה

4 טיפים לשינה טובה יותר ולהתמודדות עם נדודי שינה / Kati Morton

בעיות בשינה עלולות לפגוע בתפקודי הקשב שלנו. הפרעת קשב וריכוז ADHD נוטה לבוא עם קשיי שינה. בנוסף, קשיי ההתארגנות המאפיינים את הפרעת הקשב עלולים להקשות על בניית שגרת שינה והקפדה על שעות השינה כחלק מסדר היום. אז מה עושים?

קתי משתפת איתנו 4 טיפים לשינה טובה יותר וזה מאוד נחמד מצידה.

עיקרי הדברים:

  • הוציאו כל דבר שיכול להוות הסחת דעת מחדר השינה – מסכים, ספרים, חיות מחמד וכו
  • תנסו להימנע מלקשר מחשבות שליליות לחוויית השינה – אם אתם מתחילים להילחץ מזה שאתם לא נרדמים (כי צריך לקום מוקדם מחר וכו) קומו מהמיטה, לכו לעשות משהו מרגיע (שלא כולל מסכים) ותחזרו. אם תישארו במיטה עם המחשבות האלו, המוח שלכם יקשר את המיטה עם מתח ולחץ וזה רק יחמיר את המצב.
  • דרך נוספת לשבור את הקישור בין הניסיון להירדם לבין חוות התסכול הוא ללכת לישון בשעה שבה אתם באמת נרדמים. כלומר, במקום להתהפך במיטה מעשר בלילה עד אחת, ללכת לישון באחת כשאתם כבר עייפים מספיק כדי להירדם מיד. המטרה היא להשיג שינה איכותית יותר, גם אם למשך פחות שעות. אחרי זה אפשר לאט לאט לנסות להקדים את שעת השינה ברבע שעה בכל פעם.
  • לכו לרופא מומחה לשינה ולמעבדת שינה – יכול להיות שיש טיפול למה שמפריע לכם לישון 🙂

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 4 Tips for Better Sleep! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על שינה וחלומות – בקישור הזה

ואם שום דבר אחר לא עובד, נסו את מכונת ההשקמה – בקישור הזה

 

האם אתם מדברים לעצמכם? מהו דיבור עצמי ולמה זה טוב / Daniel Howell + SciShow Psych + חן ספקטור

הידעתם?

השפה האנושית נועדה לעזור לנו לתקשר עם אנשים אחרים ו…. גם עם עצמינו.

יש כאלו שמדברים לעצמם הרבה, יש כאלו שמדברים לעצמם מעט.
יש כאלו שמדברים לעצמם בשקט, יש כאלו שמדברים לעצמם בקול.

ו… יש כאלו שמדברים לעצמם בקול והרבה!

איך זה נראה?

בסרטון I Talk To Myself דניאל Daniel Howell מסביר ומדגים בדרכו המשעשעת איך הוא מדבר לעצמו.

דיבור עצמי כתהליך של חשיבה מילולית

פיאג’ה (1969) תיאר תופעה שבה ילדים קטנים לא מדברים רק באוזני הזולת, אלא גם אל עצמם. הם עושים זאת בצורת מונולוגים מגוונים המלווים את פעילותם ומשחקיהם, אשר נאמרים בקול רם ומשמשים אמצעי-עזר לפעולה המידית. זהו הדיבור האגוצנטרי. הדיבור האגוצנטרי הוא דיבור חיצוני המשתמש בשפה הדבורה ובא לידי ביטוי באופן קולי. עם זאת, להבדיל מדיבור רגיל הוא לא מכוון להעביר מסרים לזולת, אלא לסייע לדרכי החשיבה ולניהול העצמי.

הדיבור האגוצנטרי החיצוני מופנם בהדרגה לדיבור פנימי המכוון אל העצמי ללא שימוש בקול. הדיבור הפנימי מקושר ליכולת החשיבה המילולית ותוכלו לקרוא עליו עוד – בקישור הזה. כלומר, עם הזמן הילדים ממירים את השימוש החיצוני בשפה ככלי עזר לתהליכים קוגניטיביים לשימוש פנימי. עם זאת, גם בגילאי הבגרות הדיבור החיצוני עדיין יכול לשמש ככלי עזר לתהליכי חשיבה.

נשמע מעניין?

למידע נוסף על דיבור עצמי והתרומה שלו לתפקוד שלנו צפו בסרטון Why Do We Talk to Ourselves? של SciShow Psych וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם.

מה הקשר להפרעת קשב?

כאמור, בגילאי הילדות הדיבור האגוצנטרי נועד לסייע לתהליכי חשיבה, כשלב מעבר בין דיבור עצמי חיצוני לבין דיבור עצמי פנימי. בגילאי הבגרות החשיבה המילולית שלנו אמורה להתבסס בעיקרה על דיבור פנימי, כשמידי פעם נעשה שימוש גם בדיבור חיצוני, במיוחד עבור משימות ופעולות מאתגרות.

לעומת זאת, כמו שראיתם בסרטון של דניאל, יש אנשים שגם בגילאי הבגרות עושים שימוש נרחב בדיבור החיצוני. למרות שהסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב וריכוז ADHD, הוא מתאר תופעה שמאפיינת רבים מאיתנו. אם אתם חושבים על זה רגע, אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב הוא… נו… תפקודי הקשב. מה גם שיש להם תפקיד די מרכזי ביכולת החשיבה והניהול העצמי שלנו.

אז… מה קורה כשקשיי הקשב מפריעים לנו להזיז את המוח?

עוזרים לו.

אבל כמו מכונית שנתקעה, אי אפשר לעשות את זה מבפנים. יוצאים החוצה ודוחפים 😉

אותו דבר עם מוח – כשהמילים בפנים לא מתניעות את עצמן, יוצאים החוצה ודוחפים אותן מהפה, אל האוזן ובחזרה פנימה.

אם זה מוריד לכם כמה אסימונים, קחו רגע ותראו שוב את הסרטון הראשון של דניאל. סביר להניח שעכשיו תוכלו לראות את הדברים באור שונה.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על התפתחות השפה – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על הקוגניציה והחשיבה – בקישור הזה


ביבליוגרפיה:
פיאז’ה, ז. (1969). שש מסות על ההתפתחות הנפשית. ת”א: ספריית-הפועלים.
 תמונה: Graham Crumb/Imagicity.com CC BY-SA 3.0

התאמות בדרכי היבחנות בשנת הלימודים תשע”ט / משרד החינוך

משרד החינוך פרסם מסמך בנוגע להתאמות בדרכי היבחנות לתלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב וריכוז ADHD, הנבחנים בשנת הלימודים תשע”ט. המסמך מתייחס גם למעקב והגשת תיקים לוועדה בתשע”ח. המסמך מציג עקרונות להתבוננות על נחיצותן של ההתאמות בדרכיה היבחנות עבור תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב. בין היתר המסמך מדגיש את חשיבותה של המעורבות של התלמידים והוריהם בתהליך קבלת ההחלטות של הצוות החינוכי.

על פי משרד החינוך התאמות בדרכי היבחנות נועדו לשקף כראוי את הידע והמיומנויות של התלמיד, שאיכותם ורמתם עלולים להתעמעם עקב לקות למידה המשפיעה על הבעת הידע. במסך זה מודגש שהתאמות בדרכי היבחנות לא נועדו לסייע לתלמיד לשפר את הישגיו כשלעצמם, אלא לפצות על קשיים ממקור נוירולוגי באופן הבעת הידע הקיים. על כן יש לוודא כי מקור הקושי אינו נובע מסיבה אחרת כמו תלמידאות לא הולמת, חוסר עניין, היעדרויות, היעדר פניות רגשית ועוד.

נקודות מרכזיות:

  • יש להקפיד ולהתבסס על אבחונים הנערכים על פי דרישות והנחיות אגף לקויות למידה.
  • ההחלטות נשענות בראש ובראשונה על חוות דעת מקצועית של מורי בית הספר ונתמכות על ידי אבחון, ולא להיפך.
  • הורים אשר יבקשו לעיין במסמכים המוגשים לוועדה הבית ספרית ו/או המחוזית יהיו רשאים לעשות כן.
  • להורים קיימת זכות ערר על ההחלטה של הוועדה הבית ספרית.
  • השימוש במילונית האלקטרונית באנגלית הותר לכלל התלמידים, לכן השימוש בה אינו מהווה התאמה בדרכי היבחנות.
  • בקשות להקראה או להכתבה מוגשות לדיון בוועדה המחוזית.
  • ההתאמה הקלדה על מחשב באמצעות ה- iTest תחליף את ההתאמות הכתבה לבוחן ניטרלי ושעתוק.
  • התאמה של הקראה תעשה על ידי אמצעים טכנולוגיים, כמו: iTest או מכשיר מסוג p.m
  • לא ניתן לפטור את התלמידים עם לקות הלמידה מתפקוד אורייני בבחינות בשפת האם, אלא במקרים חריגים ביותר בלבד

רוצים לדעת יותר?

תוכלו לקרוא את המסמך המלא – בקישור הזה

  • בעמוד 11 תוכלו למצוא טבלה מסכמת של התאמות בדרכי הבחנות ברמה 3-2-1
  • בעמוד 18 תוכלו למצוא מידע על וועדות ערר
  • בעמוד 21 תוכלו להתרשם מתרשים של התאמות בדרכי הבחנות.

קישורים שימושיים נוספים של משרד החינוך:

משעמום בשיעור לתורת הקוונטים: איך להכין הקסופלקסגון (Hexaflexagon) ו… למה? / Vi hart

וי הארט Vi hart המהוללת הכינה לנו הסבר על הקסופלקסגונים – הידד!

פלקסגונים הם אחד הדברים היותר מגניבים ביקום, כמעט מכל בחינה אפשרית. מהסיפור של איך הוא נוצר, לאן הוא הוביל, לעובדה שכל אחד יכול להכין לעצמו כזה ולמיליון הדברים שאפשר לעשות איתם. אבל… למה שאלאה אתכם במילים, כשיש אחלה סרטונים? אתן לכם לראות ולהתרשם בעצמכם.

אז נתחיל בהתחלה: איך בכלל הגיעו לדבר הזה?

לא תאמינו, זה התחיל מאחד שהשתעמם מאוד בשיעור…..

אתם מוזמנים להעביר את הסרטון הזה לכל מורה שאומר/ת לכם לא להתעסק בדברים אחרים 😉

בא לכם גם?

צפו בסרטון How To Make a Hexaflexagon: The Definitive Guide כדי לקבל הנחיות מסודרות וכל מה שאתם צריכים לדעת כדי להכין את הפלקסגון הראשון שלכם.

תוכלו גם להוריד דף הסבר עם תבנית לגזירה – בקישור הזה

עשה לכם חשק?

נהדר! רק הקפידו לשמור על כללי הזהירות שמוסברים בסרטון – Hexaflexagon Safety Guide

ואם אתם רוצים לדעת לאן זה התגלגל ואיך זה קשור לתורת השדות הקוונטים, תראו את הסרטון – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הסרטון שלה על פתרון חזותי של תרגילי כפל – בקישור הזה

ולשמוע הסבר נוסף על פיג’יטים – בקישור הזה

איך זה באמת מרגש לחיות עם הפרעת קשב? / How to ADHD

ג’סיקה שאלה אנשים עם הפרעת קשב שאלה אחת: מה אתם רוצים שהעולם ידע על הפרעת קשב וריכוז ADHD?

המון אנשים שלחו לה סרטונים וידאו עם התשובה ויחד עם בעלה הטרי הם ערכו עבוריינו את הסרטון המדהים הזה!

דוגמאות נבחרות:

  • רק בגלל שאתם לא רואים את זה, לא אומר שזה לא קיים.
  • הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים שלי, משינה, ללימודים, עבודה, יחסים בין אישיים ואני צריך לנהל את כל החיים שלי סביבה.
  • הפרעת קשב לא תמיד נראית אותו דבר.
  • החלק הכי גרוע הוא שלא מתייחסים לתסמינים שלי כתסמינים, אלא כהתנהגות שנעשו בכוונת תחילה כדי לפגוע במישהו או מתוך חוסר התחשבות וזה אף פעם לא המקרה.
  • כל פעם שאתם חושבים שהתכוונתי לפגוע בכם, לא התכוונתי. סביר להניח שפשוט פישלתי.
  • אני מתוסכל לפחות כמוך וסביר להניח שאפילו יותר ממך.
  • להיות עם הפרעת קשב זה כמו שיש לך מליון טרמפולינות בראש, שכל אחת מהן מייצגת מחשבה והמוח שלך קופץ על כולן.
  • זה לא תירוץ, זה הסבר.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון This is What It’s Really Like to Have ADHD ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את שיחת ה-  TED של ג’סיקה – בקישור הזה

ולקחת את ידה של ילדה עם הפרעת קשב וללכת קצת בנעליה – בקישור הזה

מה לא בסדר איתי? סיפור של הפרעת קשב וריכוז / Jenna Boyd

הידעתם?

הפרעת קשב וריכוז ADHD יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות ומגוונות. חלק מהן מוכרות לציבור, אך חלקן פחות. הסרטון הבא נועד להבהיר שתי סוגיות חשובות, שחוסר המודעות אליהן עלול להוביל לתת-אבחון של אוכלוסיות אלו. ללא אבחנה הסביבה עלולה להאשים את האדם בדברים שאינם בשליטתו, על הסכנה שבכך תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

הפרעת קשב זה לא רק בנים היפראקטיביים שמטפסים על עצים ומפריעים בשיעור

אין ספק שאחד המאפיינים הבולטים ביותר של הפרעת קשב הוא התנהגות היפראקטיבית. אבל, מה שהרבה לא יודעים הוא שהיפראקטיביות יכולה להראות אחרת בין נשים לגברים ובין ילדות לילדים. כמו כן, לא כל ההיפראקטיביים מפריעים בשיעור ולא כל בעיית התנהגות נובעת מהפרעת קשב. תוכלו ללמוד עוד על הנושא של אבחנה מבדלת – בקישור הזה.

בנוסף, הפרעת קשב לא בהכרח כוללת היפראקטיביות מכל סוג שהוא.
למעשה, יש שלושה סוגים של הפרעת קשב:

  1. הסוג המאופיין בעיקר בקשיי קשב Predominantly inattentive presentation
  2. הסוג המאופיין בהיפראקטיביות ואימפולסיביות Predominantly hyperactive/impulsive presentation
  3. סוג המשולב Combined presentation => כולל את המאפיינים של שני הסוגים הקודמים.

מטבע הדברים הסוג המאופיין בקשיי קשב ללא היפראקטיביות פחות בולט לעין מבחינה התנהגותית. אלו ילדים ואנשים מבוגרים שאין להם שום בעיה לשבת בשקט. חלקם גם יהנהנו במקומות המתאימים, אבל… הם לא תמיד ידעו מה קורה מסביבם, או שיהיה עליהם להפעיל מאמצים רבים כדי לקלוט ולעבד את כל הגירויים החשובים מהסביבה. משום שהם יכולים להראות קשובים כלפי חוץ ומשום שבדרך כלל הם לא מפריעים, פחות נוטים לשים לב אליהם והם פחות מופנים לאבחון.

הפרעת קשב היא לא לקות למידה

שני דברים שחשוב לדעת:

  • אמנם ברוב המקרים הפרעת קשב מגיעה עם לקות למידה, אך לא בהכרח. כלומר, ישנם גם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם לקות למידה.
  • אמנם הפרעת קשב יכולה לפגוע בתפקודי למידה ובהשתלבות במסגרות חינוכיות, אך לא בהכרח. ישנם אנשים עם הפרעת קשב שאין להם שום בעיה בבית הספר ובהשכלה הגבוהה.

הפרעת קשב יכולה להשפיע על כל תחומי החיים. בהתאם לכך, כדי לקבל את האבחנה צריך להראות פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. לכן, כדי לקבל אבחנה של הפרעת קשב לא חייבת להיות פגיעה בלימודים וגם אם יש פגיעה בלימודים חייבת להיות פגיעה משמעותית לפחות בעוד תחום חיים אחד או יותר. תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.

משום שישנו בלבול בציבור בין הפרעת קשב לבין לקות למידה, תלמידים עם הפרעת קשב וציונים טובים לא תמיד יופנו לאבחון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What is Wrong With Me? An ADHD Story ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על הפרעת קשב אצל נשים, נערות ובנות – בקישור הזה

ואת ההסבר על מיתוסים של הפרעת קשב – בקישור הזה

איך אני מנקה את החדר שלי / IISuperwomanII

לילי סינג הכינה סרטון על איך היא מנקה את החדר שלה. זה נושא מאתגר במיוחד בשבילה, למעשה היא גם כתבה על זה שיר משובח במיוחד שתוכלו לשמוע – בקישור הזה.

אמנם הסרטון הזה לא מיועד להפרעת קשב, אבל יש לי הרגשה שתוכלו להזדהות עם הרבה מהדברים שם. הוא מתחיל מזה שאמא שלה דורשת ממנה לנקות את החדר ומהר! אחר כך רואים את כל ההתמודדות שלה עם המטלה המאתגרת ובעיקר עם כל הסחות הדעת…. אה, ויש שם קטע עם כפכף 😉

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How I Clean My Room ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק סרטון הדרכה קצת יותר יעיל על סידור החדר – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך לגרום לבני זוג להיות מסודרים יותר – בקישור הזה


תמונה: By FlipFlopFanatic CC BY-SA 3.0

האם סוכר גורם לילדים להיות היפראקטיביים? / How to ADHD

ג’סיקה הכינה סרטון מיוחד לרגל ליל כל הקדושים (הלווין) בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות, או יותר נכון על חוסר הקשר ביניהם.

מסתבר שסוכר לא גורם להיפראקטיביות או בעיות התנהגות בקרב ילדים ומבוגרים.

 מה???? באמת???

אם זה נשמע לכם הזוי או מוטעה, אתם לא היחידים.
על פי הסברה הרווחת בציבור יש קשר בין השניים וישנם לא מעט גורמים אינטרסנטים שמעודדים תפיסה שגויה זו. למעשה, המחקר מראה שאין שום קשר בין השניים, כפי שתוכלו לראות במקורות שמצורפים לסרטון ושנמצאים גם בהמשך הפוסט הזה. ג’סיקה מסבירה מה גורם לרוב הציבור לחשוב אחרת. עם זאת, חשוב להדגיש שבכל מקרה צריכה של כמויות גדולות של סוכר אינה בריאה ואינה מומלצת. אך ההמלצה למתן את צריכת הסוכר לא נובעת מכך שהוא גורם להיפראקטיביות, אלא משלל צרות רפואיות אחרות שהוא עלול לגרום.

שימו לב:

  • כדי לקבל יעוץ בקשר לתזונה נכונה מומלץ לפנות לתזונאית קלינית. תזונה נכונה היא חלק מאורך חיים בריא שחשוב לכל האנשים עם או בלי הפרעת קשב.
  • אם יש חשד לרגישות פיזיולוגית לסוכר (בלי שום קשר לקיומה או אי קיומה של הפרעת קשב), מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולמומחים המתאימים, כדי לקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ.

מדוע כל כך חשוב להיצמד לעובדות?

ג’סיקה מסבירה גם מדוע התפיסה השגויה בנוגע לקשר בין סוכר והיפראקטיביות בעייתית עבור אנשים עם הפרעת קשב.
בין היתר היא מציגה את הסיבות הבאות:

  • הורים לילדים היפראקטיביים או לילדים עם התנהגות בעלת מאפיינים היפראקטיביים, מואשמים באופן שגוי על ידי הסביבה בכך שגרמו להתנהגויות אלו של ילדיהם משום שאפשרו להם לאכול דברי מתיקה המכילים סוכר.
  • האמונה השגויה שניתן “לרפא” הפרעת קשב על ידי הפחתת סוכר, עלולה לגרום להורים להימנע מלפנות לטיפולים נחוצים אחרים.
  • הניסיונות למנוע דברי מתיקה מילדים עלולים להוביל לחיכוכים רבים ומיותרים בדינאמיקה המשפחתית. כמו כן, הימנעות בילתי נחוצה מסוכר עלולה ליצור תחושת חסך אצל הילד, שעלולה בתורה להניע אותו לצריכת יתר במצבים שבהם יש גישה לסוכר ללא פיקוח הורי. הרי קשיי ויסות ואימפולסיביות הם חלק מהמאפיינים העיקריים שלנו…

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Does Sugar Make Kids Hyperactive? (Special Halloween Episode!) ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

המקורות המוזכרים בסרטון:

Flora, S.R., & Polenick, C.A. (2013) Effects of sugar consumption on human behavior and performance. The Psychological Record, 63, 513-524. doi:10.11133/j.tpr.2013.63.3.008

Wolraich, M. L., Wilson, D. B., & White, J. W. (1995). The effect of sugar on behavior or cognition in children: A meta-analysis. The Journal of the American Medical Association, 274, 1617-1621. doi:10.1001/jama.1995.03530200053037

Sciutto, M.J. (2015) ADHD Knowledge, Misconceptions, and Treatment Acceptability. Journal of Attention Disorders, 19(2), 91-98. doi: 10.1177/1087054713493316

Hoover, D. W., & Milich, R. (1994). Effects of sugar ingestion expectancies on mother-child interactions. Journal of Abnormal Child Psychology, 22, 501-515. doi:10.1007/BF02168088

מה הקשר בין מדע, סוכר והיפראקטיביות?

ג’סיקה היא לא היחידה שמדברת על הנושא כדי לנסות לתקן את התפיסה השגויה של הציבור בנוגע לקשר בין סוכר להיפראקטיביות אצל ילדים. היא כמובן מציגה את הדברים מנקודת המבט של הפרעת קשב, אך ניתן לבחון אותו גם מזוויות אחרות. הרי האמת נמצאת בכל מקום 🙂
אם תרצו לשמוע הסבר נוסף, שמתמקד יותר בהסברים על השיטה המדעית, תוכלו למצוא אותו  – בקישור הזה

אהבתם?

תכלו לשמוע הסברים על מיתוסים נוספים אודות הפרעת קשב – בקישור הזה

וללמוד איך אפשר להאכיל את עצמינו יותר טוב – בקישור הזה

מיקוד ראיה – אורטופטיקה / אתי פרץ, אופטומטריסטית, B.Sc

שימו לב:

פוסט זה נכתב כהמשך לפוסט של אתי בנושא לקויות ראיה, אם עוד לא קראתם אותו – לחצו כאן

אז מה זה מיקוד ראיה?

נהוג להשתמש במונח מיקוד ראיה כדי לתאר מצב בו שתי העיניים מכוונות לאותה נקודה במרחב והיכולת לשמור על אותו מצב.
חשוב להדגיש שהמושג לא מתייחס לראיה ברורה או מטושטשת אלא לתיאום בין העיניים.

כאשר הראיה בשתי העיניים טובה וזהה (עם או בלי משקפיים) ושללנו אפשרות של עין עצלה או פזילה קבועה, חשוב לבדוק האם שתי העיניים עובדות בשיתוף פעולה לאורך זמן.
זאת משום שהיכולת של העיניים להיות מכוונות לאותה הנקודה במרחב, לוקחת תפקיד חשוב בעת קריאה ממושכת, העתקה מהלוח ועוד.

מה קורה אם שתי העיניים לא משתפות פעולה ביניהן?

כאשר מיקוד הראיה לקוי, נוצר מצב בו עין אחת מסתכלת על האובייקט הרצוי והעין השנייה, אשר מתקשה להתכוונן, רואה אובייקט אחר.
במקרה זה המוח יקבל מהעיניים שני מסרים לא תואמים אשר לא מתלכדים לתמונה אחת – דבר המוביל לכפילות ראיה או טשטוש. בעקבות כך נוצר פידבק פנימי שגורם לשריר להזיז את העין למקום הנכון וחוזר חלילה.

ההפרעה המתוארת לעיל מעמיסה קשיים על מערכת הראיה ויכולה להתבטא בעייפות, כאבי ראש, הימנעות מקריאה וכתיבה וכדומה.

הפרעות נפוצות של מיקוד ראייה

בעיות מיקוד ראייה יכולים להתבטא במספר דרכים:

  1. קושי בראייה לקרוב – קושי בהתכנסות העיניים לנקודה קרובה שיכול להתבטא בכפילות ראיה,טישטוש או התמזגות האותיות.
  2. טשטוש ראייה בעקבות מבט ממושך- לרחוק או לקרוב (או שניהם יחד)
  3. פזילה זמנית – אחת העיניים סוטה לכיוון מסוים בעקבות מבט ממושך או כאשר עייפים.
  4. קושי במעברי ראייה – ילד המתקשה להעתיק מהלוח (פעולה שדורשת מעברים רבים ממיקוד בלוח לצורך הקריאה, למיקוד במחברת לצורך הכתיבה).
  5. כאבי ראש – בעיקר באיזור המצח התחתון (מעל העיניים)
  6. כפילות ראייה – הילד מדווח על כך שהוא רואה דברים פעמיים
  7. עייפות
  8. חוסר ריכוז

איך זה בא לידי ביטוי אצל ילדים?

בגיל הרך יש קושי לבטא את הקשיים הללו, לכן כדאי לשים לב לדברים הבאים:

  1. תלמיד שלא מספיק להעתיק מהלוח.
  2. תלמיד שקורא בקצב איטי לעומת שכבת גילו.
  3. מדלג על שורות בעת קריאה או העתקת טקסט.
  4. מזיז את הראש יותר מדי בזמן קריאה.
  5. ממצמץ הרבה.
  6. סוגר עין אחת או מטה את הראש.

מה עושים אם יש חשד לקושי במיקוד ראיה?

אבחון הפרעה במיקוד הראיה נערך ע”י אופטומטריסט מוסמך או אורטופטיסט .
ניתן לטיפול ע”י תרגילי עיניים ו/או משקפיים.

אהבתם?

כדאי לכם ללמוד גם איך החושים שלנו עובדים באופן כללי – בקישור הזה

ולקרוא על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By ROTFLOLEB CC BY-SA 3.0

הקשר בין הפרעת קשב לסקס / חלי גולדנברג

חלי גולדנברג מדברת עם דלית וינטראוב, מטפלת זוגית ומינית, על ההשפעות שיש להפרעת קשב וריכוז במהלך קיום יחסי מין – “אם עושים סקס לא בשעות הלילה, אפשר לקחת ריטלין”

חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה והיא יכולה כלל לא לבוא לידי ביטוי במסגרת בית הספר. מה שכן, היא חייבת לפגוע באופן משמעותי ומתמשך בשני תחומי חיים לפחות. אחד מהתחומים עלולים להיפגע בהפרעת קשב הוא הפן הזוגי והרומנטי. מה אתם חושבים? לדברים האלו לא צריך ריכוז? אימפולסיביות לא יכולה להפריע?

“איבר המין החשוב ביותר שלנו הוא המוח” – לכן כשיש הפרעת קשב היא בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד המיני ובקשרים רומנטיים. אבל!!! אל חשש, בהחלט יש מה לעשות כדי לשפר את המצב לשמחתם של כל הצדדים המעורבים 🙂

גם בתחום הזה, כמו בכל דבר אחר שקשור בהפרעת קשב, ישנה שונות בין אישית רבה.
לכן חשוב מאוד לעשות התאמה אישית, על פי המאפיינים הייחודיים של כל אחת ואחד מאיתנו.

נשמע מעניין?

כדי להקשיב לאייטם ולשמוע על הקשר בין הפרעת קשב לסקסלחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על נשים והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על הפרעת קשב וזוגיות – בקישור הזה


צילום: נמרוד פלד

איך זה מרגיש להיות אמא עם הפרעת קשב לשלושה ילדים עם הפרעת קשב? / ליאת אברמוביץ

ליאת אברמוביץ היא מנהלת רווחה חינוכית ותחום ההורים במנהל החינוך של עיריית חולון. היא פתחה את המפגש הרביעי של קהילת הפרעת קשב בחולון – ערב שכולו קשב ושיתפה אותנו בחוויה האישית שלה כאישה עם הפרעת קשב וכאמא גאה לשלושה ילדים עם הפרעת קשב. היא מספרת על כל תלאות הדרך שהתחילו עוד לפני הלידה והמשיכו מאז…

“שום דבר לא היה צפוי, לא השינה, לא האוכל…. הביקורות מהסביבה כמובן לא מאחרות לבוא, תחושת הכישלון כאמא מנקרת בלי סוף”

נשמע מעניין?

צפו בסרטון “ערב שכולו קשב – ליאת אברמוביץ” וכתבו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסיפור האישי של ראש העיר – בקישור הזה

ולראות איך בכלל מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

מתן טיפול תרופתי במוסד החינוך / משרד החינוך

בסעיף 2.2-74 של חוזר מנכ”ל, משרד החינוך מתאר את הנחיות למתן טיפול תרופתי במוסד החינוך. מטרת הסעיף היא להסדיר את הנוהל למתן טיפול וטיפול תרופתי במוסד החינוך כאשר לא ניתן לתת את הטיפול בבית ובאחריות ההורים.

בריאותם הגופנית והנפשית של התלמידים משפיעה על היכולת שלהם לתפקד מבחינה לימודית, התנהגותית וחברתית בבית הספר. הנחיות אלו מאפשרות מתן טיפול תרופתי במוסד החינוך כרצף טיפולי רק במקרה הצורך, והשאיפה היא שהטיפול יינתן לתלמיד ככל האפשר בשעות שבהן הוא שוהה בביתו, באחריות הוריו.

תוכלו לקרוא את המסמך המלא – בקישור הזה

סעיפים שכדאי לשים לב עליהם:

  • 2.1  על מתן תרופה לתלמיד במסגרת חינוכית, מכל סיבה שהיא, יחליט רק רופא, מתוך שיקולים מקצועיים של הנחיצות לתת את התרופה במהלך הלימודים, ויגבה זאת במסמך רשמי.
  • 2.4 חל איסור לדרוש או להמליץ לתת תרופה לתלמיד ו/או להתנות את המשך לימודיו ו/או את השתתפותו בפעולות המוסד החינוכי או מטעמו בקבלת טיפול תרופתי כלשהו.

כלומר – לצוות החינוכי אסור להתערב בהחלטות הרפואיות. כמו כן לצוות החינוכי אסור להפעיל לחץ מכל סוג עבור שימוש/הפסקה/שינוי של הטיפול התרופתי.

עם זאת, חשוב לי לציין שלצוות החינוכי יש תפקיד מרכזי באיתור הקושי בשלב מוקדם, דיווח להורים והפניה לאבחון והמשך הטיפול אצל אנשי המקצוע המתאימים. כמו כן, במהלך הטיפול יש להם תפקיד משמעותי ביותר בתיאור ההתנהגות בכיתה ומעקב אחרי ההתקדמות. כמו כן, חשוב שיפנו את תשומת ליבם של ההורים לכל שינוי שעלול להיות רלוונטי לקבלת ההחלטות הרפואית.

תוכלו לקבל מידע נוסף על יצירת שיתוף פעולה מול צוות בית הספר – בקישור הזה.

קישורים שימושיים נוספים:

 

איך להתמודד עם בריונות? / Learning information

הסרטון הזה מסביר בצורה נהדרת איך אפשר להתמודד עם בריונות, או מה שכונה בספרות “התנהגות דומיננטית”. בחלק הראשון יש הדגמה של אינטראקציה “קלאסית” שבה הוא מנסה להתמודד כמו שרובינו היינו מגיבים. בחלק השני הוא מראה גישה שונה לגמרי ובסוף הוא מסביר למה זה עובד.

הוא מסביר שבריונות היא התנהגות שבה הבריון מנסה להשיג עמדת כוח על הקורבן. הבריון רוצה לנצח ולראות את הקורבן מפסיד. במצב הזה כל הבעה של רגש שלילי מצד הקורבן מעודדת את הבריון להמשיך. לכן אם תגידו או תראו שאתם כועסים, פגועים, עצובים וכו, לא סביר שזה יעזור ולהפך – זה עלול להחמיר את המצב.

מה יקרה אם נפגין חסינות רגשית?

חוסן היא תכונה מאוד חשובה, שתוכלו ללמוד עוד עליה – בקישור הזה.

אם באמת לא יהיה אכפת לכם מה אומר לכם הבריון, תוכלו להגיב באדישות שלא תעודד את המשך ההצקה. אם תהיו ממש טובים בזה תוכלו אפילו להגיב בנימה חיובית וידידותית שמאוד תקשה על הבריון להתמיד בתוקפנות שלו.

למעשה הוא מציע לראות את האינטראקציה הזו כמשחק שבו יש מנצח ומפסיד. אם הבריון הצליח לפגוע ברגשות שלנו הוא ניצח. אבל!!! אם תפגינו אדישות או ידידות, סביר להניח שהבריון ישתעמם ויניח לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Stop Bullying Best Tips  וספרו לנו בתגובות מה דעתכם?

שימו לב

הטיפים שמוזכרים בסרטון מתייחסים רק למצבים של תקיפה מילולית אשר נועדה לפגוע ברגשות.
הוא מדגיש שתקיפה פיזית אינה בריונות אלא אלימות, שהיא פשע שעליו יש להיענש.
לכן אם מישהו מכה אותך, מן הראוי לכעוס ובמקרה הצורך לא לחשוש גם לפנות לעזרה.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הפוסט על קורבנות אלימים – בקישור הזה

ואת המסמך של משרד החינוך בנוגע לאלימות – בקישור הזה


תמונה: By Nickolas Titkov CC BY-SA 2.0

כתות חינוך מיוחד בתוך בתי הספר הרגילים / אורנה אביאור

הורים רבים בטוחים שכתה “קטנה” בתוך בית ספר רגיל הוא פתרון אופטימלי עבור ילדיהם.
מנסיוני, יש ילדים שבהחלט כן, אך יש ילדים שממש לא.

בקטע הבא ניסיתי להביא על קצה המזלג מידע מה שכדאי לדעת בנושא כתות חינוך מיוחד בתוך בתי הספר הרגילים.

אז מה צריך לדעת?

  • שמות שונים:
    לכתות החינוך המיוחד יש שמות שונים כגון: כתה קטנה, כתה מקדמת, כתה טיפולית, כתה שפתית, במהות, כולן כתות חינוך מיוחד.
  • מה המטרה?
    מטרת כתת החינוך המיוחד לאפשר לתלמידים להשתלב בקרב תלמידי בית הספר מבחינה לימודית וחברתית. בהצהרה, כתת החינוך המיוחד הינה חלק אנטגרלי ממערך בית הספר ותלמידיה שותפים בכל פעילויות השכבה בפרט ובית הספר בכלל. מטרת כתות אלו היא לאפשר לתלמידיהן להשתלב מבחינה לימודית בכתות המקבילות ה”רגילות”. המשמעות היא, שבבית הספר הרגיל (כמו בכל בית ספר “רגיל”), יום הלימודים בנוי משעורים שלמים והפסקות. תלמידי הכתה המיוחדת צריכים להיות מסוגלים ללמוד במסגרת במתכונת כזאת. נדרשת רמת “תלמידאות” גבוהה.
  • מי יכול ללמוד בכתת חינוך מיוחד מבחינת החוק?
    מי שעבר ועדת השמה וקיבל זכאות ללמוד בכתת חינוך מיוחד. לכל סוג של כתה, נדרשים מסמכים שונים. תוכלו למצוא מידע נוסף על ועדות השמה – בקישור הזה
  • סוגים של כתות חינוך מיוחד.
    סוגי הכתות נקבעים בד”כ בזכות רוב התלמידים הלומדים בהן למעט כתות התקשורת בהן לומדים תלמידים הנמצאים על הרצף האוטיסטי בלבד.
    אלו סוגי כתות יש? כתת תקשורת, כתת לקויי למידה, כתה רגשית התנהגותית, כתה לתלמידים עם אבחנות נפשיות, כתה ללקויי שמיעה וחרשים, כתה ללקויי ראיה ועיוורים, כתת נכויות פיזיות כתת מוגבלות שכלית.
  • מה מבדיל בין סוגי הכתות?
    א. אוכלוסיית התלמידים
    ב. מס’ התלמידים המיירבי שמותר לשבץ בכל כתה
    ג. סל המשאבים הניתנים
    ד. דרגת כתה (גיל א’ או ב’ וכד’)
  • מה היה הרציונל בבניית השוני בין הכתות?
    ככל שצרכי התלמידים מורכבים יותר אזי בכתות בהן הם ילמדו, מס’ התלמידים יהיה נמוך יותר והמשאבים, רבים יותר.
  • למה הכוונה משאבים?
    1. תקן שעות הלימוד (אורך יום הלימודים. לדוגמא כתות תקשורת לומדות עד 17.00 וכתות לקויי למידה עד 12.45)
    2. מספר שעות הטיפול בכל כתה  (בכתות ליקויי למידה א’-ג’ יש שעת טיפול שבועית לתלמיד  בכתות לקויי למידה ד’-ט’ חצי שעה שבועית)
    3. תקן לסייעת (בכתות מסוימות לדוגמא בכתות לקויי למידה בחטיבות, אין תקן לסייעת)
  • מי קובע היכן תפתח כתת חינוך מיוחד?
    חשיבה משותפת בין הרשות המקומית לפיקוח על החינוך הרגיל והמיוחד.
  • מיקום
    המיקום של כתות החינוך המיוחד (בבית ספר כזה או אחר) אינו קבוע, הוא משתנה בהתאם לצרכים. בכל שנה מחדש, לאחר ועדות ההשמה, ממפים את הצרכים ומשבצים את התלמידים הזכאים בכתות קיימות. אם יש צורך, פותחים כתות נוספות. אם אין צורך, סוגרים כתות. גם ההגדרות של הכתות נקבעות בהתאם לצרכי התלמידים.
  • הגדרות שונות=משאבים שונים
  • כיצד נבנה צוות כתות החינוך המיוחד?
    מחנכי כתות החינוך המיוחד הינם מורים בעלי תואר (אחד לפחות) והתמחות בחינוך המיוחד. המורים המקצועיים, הינם מורים רגילים ששייכים בד”כ לבית הספר. בכתות מסויימות (על פי החלטת הפיקוח ומנהל/ת ביה”ס ומורכבות הכתה), מחנכ/ת הכתה מלמד/ת את רוב שעות הלימוד. הצוות הטיפולי, הינו צוות מטפלים השייכים למת”יא/מת”י לו ביה”ס מסופח.

איך מחליטים?

עכשיו, אחרי שאתן ואתם יודעים מעט יותר על המשמעות של כתת חינוך מיוחד, חשבו על הילד/ה הספציפי/ת שלכם ושאלו את עצמכם:

  • מה בדיוק הוא/היא צריכים?
  • באיזו מסגרת הוא/היא מתפקדים בצורה הטובה ביותר? כלומר, במסגרת קבוצה קטנה או רק באופן יחידני?- שימו לב שכתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל לא יכולה לתת מענה לילד/ה שזקוק לתמיכה אישית אינטנסיבית.
  • מה התחומים שהכי משמעותיים לה/לו ; האם התחום הלימודי? החברתי? או תחומים אחרים כגון אמנות, ספורט, עבודת כפיים? (מה שנקרא בית ספר “מקצועי”?) צריך להבין שבתי הספר הרגילים מוגבלים בתחומים בהם ניתן לתלמידים להתנסות (שעורי נגרות, חדר מוסיקה, גינה טיפולית, פינת בעלי חיים וכד’) הכוונה היא, שמרחב התמרון הוא מאד מצומצם.

מבולבלים?
מבינה.
זה לא פשוט.

 

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את החוברת של משרד החינוך להורי תלמידים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדות עם בעיות התנהגות של תלמידים עם לקויות למידה והפרעת קשב – בקישור הזה


הכותבת בעלת ותק וניסיון של מעל-30 שנים במערכת החינוך מתוכן ניהלה בית ספר (בכפר סבא) ומתי”א (ברעננה).
הקימה את ל” הורים במיוחד” במטרה ללוות ולכוון הורים במסעם עם ילדיהם במערכת החינוך.
תמונה: By Громыко Григорий Олегович CC BY-SA 3.0

מהי זוגיות בריאה ואיך אפשר למצוא אותה? / Kati Morton

קתי Kati Morton חוזרת אלינו עם טיפים והסברים על מערכת יחסים זוגית בריאה.

עיקרי הדברים

  • עצם זה שאתם רוצים לדעת מהיא מערכת יחסים בריאה זה כבר צעד ראשון מצוין – כל הכבוד לכם!
  • תתחילו באינטראקציות חברתיות יום יומיות. סתם להגיד לאנשים בסביבתיינו “שלום” ו”מה נשמע?”, או לנסות להתאמן בשיחות חולין קצרות.
  • תמשיכו ברכישת חברים חדשים ובנייה של מעגל חברתי. תוכלו למצוא סרטון הסבר על זה – בקישור הזה
  • תלמדו מה טוב וחשוב לכם בקשרים בין אישיים באופן כללי. תוסיפו לזה את הדברים שאתם רוצים בזוגיות.
  • תתחילו לחפש בן/בת זוג. תוכלו לשמוע הסבר על איך לפלרטט בלי להטריד – בקישור הזה.
  • פגישות ראשונות יכולות להיות מביכות ומעייפות זה בסדר, רק תדאגו לא להתיש את עצמכם ולהקפיד למלא מצברים לפני הניסיון הבא 😉
  • תשמרו על עצמכם – תמיד להיפגש במקום ציבורי ולשמור לעצמכם את האפשרות לקום וללכת אם אתם מרגישים לא בנוח.
  • תגדירו לעצמכם מהם הקווים האדומים, אל תישארו בקשר שלא טוב לכם ותמשיכו לנסות – בהצלחה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What’s a Healthy Romantic Relationship?!? ורשמו לנו בתגובות מה דעתם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על זוגיות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואם אתם במערכת יחסים לא בריאה כדאי לכם לבדוק את ההסבר על התמודדות עם מקרים כאלו – בקישור הזה


תמונה: By のぽちん CC BY 2.1 jp

כישורים חברתיים ו”פגישות משחק” / ריצ’רד לבוי

הכישורים החברתיים הם אחד התחומים העלולים להיפגע בילדים עם לקויות למידה והפרעת קשב.

בסרטון זה ריצ’רד לבוי מסביר איך זה בא לידי ביטוי ב”פגישות משחק” עם חברים.
לא רק זאת אלא שהוא גם נותן טיפים שימושיים ויישומיים שכדאי לכם לבדוק.

צעד ראשון – להשיג חבר/ה למשחק

אם כבר אתם פה ואתם מחפשים חברים למשחק עבור ילדכם, אתם מוזמנים להכיר את לוח הדרושים שלנו עבור חברים למשחק – בקישור הזה
לא לשכוח לציין אזור מגורים ופרטים ליצירת קשר, כדי שיוכלו לפנות אליכם.

עיקרי הדברים

  • הבית הוא המקום הבטוח של הילד ולעתים זה המקום היחיד שבו הוא יכול להרגיש בשליטה. כשאורח נכנס ל”טריטוריה” הזו הילד עלול להניח שהוא האחראי עכשיו ושהוא יכול לקבוע את אופי המשחק על פי רצונו. זאת למרות שכמארח עליו לדאוג להנעים את זמנו של החבר ולא לחשוב רק על עצמו. לכן כדאי לעשות את המפגשים הראשונים במקום אחר ולא בבית, אפשר לצאת לגן השעשועים או כל מקום אחר שחביב על הילדים ונעים לשהות בו.
  • חשוב להזמין רק ילד אחד בכל פעם.
  • לא לצרף אחים או אחיות למפגש.
  • להגדיר מראש את החוקים לשעת המפגש.
  • להזמין ילדים בגילאים שונים. אין צורך להגביל את האינטראקציה לבני הגיל בלבד.
  • אם יש צעצועים או חפצים היקרים לליבו של הילד, שימו אותם במקום בטוח לפני המפגש. כך הילד לא יחשוש לשלומם ולא יצטרך להתמודד עם חוויה שלילית של פגיעה או הרס שלהם במהלך המשחק עם החבר.
  • אפשר לקנות צעצועים או משחקים כפולים, כדי למנוע חיכוכים על “תורות”.
  • הילד הוא המארח – הוא צריך לקבל את פניו של החבר בדלת, להציג לו את הבית ואת בני המשפחה.
  • הכינו פעילות מובנת לדקות הראשונות.
  • הכינו כיבוד שהילד יוכל לחלוק עם החבר במהלך המפגש. זה מאפשר לו להיות בעמדת הנתינה.
  • תשתדלו שרבע השעה האחרונה תהיה מהנה, בדרך כלל זה החלק שהילדים נוטים לזכור. אפשר לשמור את הכיבוד לחלק הזה או לשים סרטון קצר ששניהם אוהבים.
  • אחרי המפגש לעבד את החוויה עם הילד. מה היה טוב, מה פחות. לנסות לחשוב ביחד על דרכי התמודדות יעילות יותר לפעמים הבאות. תוספת של חן – שימו לב למצב של הילד בתום המפגש, אם הוא עייף או מוצף כדאי לעשות את השיחה הזאת לאחר שהייתה לו הזדמנות לנוח או ביום למחרת.
  • לפני ששולחים את הילד להתארח אצל חברים אחרים, רצוי להשלים כמה מפגשים מוצלחים “במגרש הביתי”.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Rick Lavoie: Social Skills & LD ושתפו אותו מהחוויות שלכם בתגובות.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את שאר הסרטונים שלו – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך ליצור חברויות חדשות – בקישור הזה


תמונה: By Philippe Put CC BY 2.0

שלמות מול פרודוקטיביות: החיים ב- 80% / האנק גרין

האנק גרין הוא איש רב פעלים באופן מרשים ביותר. בסרטון הזה הוא משתף אותנו בסוד שמאוחרי הפרודוקטיביות שלו, שזה מאוד נחמד מצידו. מסתבר שאחד הדברים החיוניים, הוא דווקא הימנעות מהפרפקציוניזם ומהשאיפה ל- 100%.

הוא אומר שהוא עוצר כל דבר שהוא יוצר ברגע שהוא מגיע ל- 80%. הסיבה העיקרית היא שההגדרה של מושלם היא סובייקטיבית ודינמית, כך שהיא לא באמת ניתנת למימוש. לכן אם תבזבזו יותר מידי זמן ואנרגיה על הניסיון לקלוע בול, רוב הסיכויים שלא תצליחו לזרוק בכלל או שכמעט ולא יישארו לכם משאבים לעשות את זה.

כנחמה הוא אומר לנו שרוב הסיכויים הם שאנשים אחרים לא יהיו רגישים לפגמים שביצירה שלנו כמונו. כשאנחנו יוצרים דברים אנחנו מודעים לכל הפרטים הכי קטנים שאנשים אחרים לא בהכרח ישימו לב עליהם. ממש כמו שאנחנו לא שמים לב כל הזמן לכל הפגמים הקטנים בכל הדברים שכל האנשים האחרים עושים.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון The Embarrassing Secret to my Productivity וכתוב לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה – בקישור הזה

ואת ההסבר של האנק על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה

 

ליקויי ראיה על קצה המזלג: מושגים בסיסיים בנושא ליקויי ראיה נפוצים / אתי פרץ – אופטומטריסטית .B.Sc

חלק מהקריטריונים לאבחון הפרעת קשב ADHD כגון חוסר תשומת לב לפרטים או איבוד חפצים הדרושים למשימה, יכולים לנבוע גם מליקוי בראיה, לכן מומלץ מאוד לעבור בדיקת ראייה לפני בדיקות לאבחון ADHD. בהמשך תוכלו לקרוא על מושגים בסיסיים בנושא ליקויי ראיה נפוצים, אבל קודם נסביר איך בודקים חשד ללקוי ראיה.

בדיקת ראיה

בדיקה ראשונית לילדים עם חשד לליקוי ראיה מתבצעת על ידי רופא עיניים. חשוב לדעת שאצל ילדים פעולת השריר לא מאוזנת והדבר יכול להטות את תוצאות הבדיקה. לכן בדיקת רופא העיניים כוללת מתן טיפות להרחבת אישונים. טיפות אלו עוזרות לקבל ממצא אובייקטיבי בבדיקת ראיה, על ידי שיתוק זמני של השריר שאחראי על תזוזת העדשה התוך עינית. אל חשש – הטיפות ניתנות תחת פיקוחו של רופא העיניים, השפעתן פגה לאחר כשעתיים ואז תפקוד השריר חוזר במלואו.

לאחר הבדיקה אצל רופא העיניים ניתן להמשיך את התהליך אצל אופטומטריסט. אופטומטריסט הוא בעל הכשרה לקבוע את המרשם המדויק למשקפיים תוך התחשבות בכל הגורמים, ומסתמך על תוצאות בדיקת הרופא.

קוצר ראיה (מיופיה)

מצב בו הראיה לרחוק מטושטשת והראיה לקרוב (סביב 40 ס”מ) ברורה.
משקפיים לתיקון הראיה יקבלו את הסימן -.

רוחק ראיה (היפראופיה)

מצב בו הראיה לקרוב מטושטשת והראיה לרחוק ברורה.
מאידך במקרה של רוחק ראיה חמור יתכן טשטוש גם לרחוק.
משקפיים לתיקון הראיה יקבלו את הסימן +.

אסטיגמציה (צילינדר)

מצב בו אין סימטריה בכוח האופטי בין המישור האופקי לאנכי ,דבר שמצריך תיקון שונה בכל מישור. בדרך כלל מתבטא בטשטוש ראיה לרחוק ולקרוב .יכול להתקיים בנוסף לרוחק וקוצר ראיה.
במשקפיים לתיקון הראיה נראה מספר עם סימן – וזוית.

פרסביופיה

אחרי גיל 40 מתחיל תהליך ביולוגי בו העדשה התוך עינית מתקשה בהדרגתיות ומשמעות הדבר היא שאנו מקבלים פחות תוספת של כוח אופטי בעת ראיה מקרוב.
מתרחש בנוסף לליקויי ראיה קיימים.
במשקפיים לתיקון הראיה לקרוב בדרך כלל נראה סימן +, אלא אם כן הנבדק כבר מרכיב משקפיים בסימן – .

עין עצלה

מצב בו עין אחת רואה מטושטש מסיבות שונות כגון פזילה,ליקוי ראיה גבוה חד עיני, קטרקט מולד.
כאשר הליקוי מתרחש בשנות החיים הראשונות נוצר פער התפתחותי בין העיניים ולכן גם כאשר נתקן את ההפרעה, העין העצלה תתקשה להגיע לראיה חדה.
מטפלים בליקוי הראיה בהתאם לגורם להפרעה ואז ניתן לשפר את כושר הראיה באותה עין. זיהוי מוקדם הוא קריטי לטיפול.

מיקוד ראיה

זה כבר נושא מורכב יותר. לכן הקדשנו לו פוסט מיוחד משל עצמו, שתוכלו לקרוא – בקישור הזה

למה כדאי לשים לב?

ברוב המקרים ילדים לא יתלוננו על הפרעה בראיה אבל ישנם סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

  • כיווץ העפעפיים בניסיון לראות (רחוק או קרוב)
  • הטיית ראש כלפי האובייקט  או סגירת עין אחת
  • הילד מתקרב לדברים בצורה קיצונית (נצמד לטלוויזיה, מקרב צעצוע או מזון לעיניים)
  • הילד נתקל בחפצים

 

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את ההסבר על אבחנה מבדלת להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הפרעת קשב אצל בנות – בקישור הזה


תמונה:  Böhringer Friedrich CC BY-SA 3.0

וכשבא לי: ציפיטפוט, מוטיבציה והפרעת קשב / חן ספקטור

ציפי שביט, היא אחת מגיבורות הילדות שלי ושל עוד רבים וטובים בארצינו הקטנה. היא מככבת בשיר הפתיחה של התכנית הנוסטלגית ציפיטפוט (מילים: יורם טהרלב, לחן: רוני וייס), אשר מוגש כאן לפניכם. השיר הזה לא נכתב על הפרעת קשב והוא עלה לשידור בתקופה שעדיין לא הייתה מודעות לנושא בקרב הציבור הרחב. עם זאת, הוא מצליח להעביר בצורה מדויקת וחיננית להפליא את אחד ההיבטים המורכבים יותר של הפרעת קשב – ההשפעה הקיצונית של המוטיבציה (ההנעה) על התפקוד.

את מילות השיר תוכלו למצוא – בקישור הזה

באופן כללי הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה ה”נורמלית” שמוכרת לרוב האנושות מחיי היום יום. ההבדל העיקרי הוא בעוצמה, בתדירות ובהשלכות. חשוב לזכור שקושי הופך להפרעה רק כאשר הוא פוגע בצורה משמעותית ומתמשכת בתפקוד ואיכות החיים של האדם. הסבר נוסף על כך תוכלו לשמוע – בקישור הזה. לכל האנשים קל יותר לעשות פעולות כשהם חשים מוטיבציה לעשות אותן וקשה יותר בהיעדר המוטיבציה. אצל קשב זה יכול להיות ההבדל בין ביצוע מצויין לבין חוסר יכולת לתפקד. כלומר, כולם מושפעים ממוטיבציה, אבל אנשים עם הפרעת קשב מושפעים ממנה באופן מוקצן.

שני צדדיו של המטבע

זה יכול להיות נחמד כשנמצאים בצד המוצלח של התופעה הזו. אבל, זה הרבה יותר בעייתי כשנמצאים בצד השני.

כשצריך לעשות משהו משעמם

הבעיה הראשונה והישירה יותר היא הקושי לתפקד ללא רמות עניין ומוטיבציה גבוהות. כלומר התלות של אנשים עם הפרעת קשב ברמת העניין והמוטיבציה לצורך התפקוד. זהו אחד הגורמים המרכזיים לקושי של אנשים עם הפרעת קשב לתפקד במצבים שאינם אטרקטיביים במיוחד ולבצע משימות שגרתיות שחיוניות לתפקוד היום יומי. קושי זה משתלב גם עם הקושי בתפקודים ניהוליים שעליו תוכלו לשמוע יותר – בקישור הזה. כשאתם חושבים על מטלות שקשורות לתחזוקת הבית – דרושה גם יכולת ארגון וגם יכולת לתפקד בתנאי של חוסר עניין. פעמים רבות, הקושי הכפול הזה גורם להנמכה משמעותית בתפקוד.

וכשיודעים שאתה עושה יופי את מה שכיף ומעניין

הבעיה השנייה יותר מורכבת ונובעת מחוסר הבנה של הסביבה. משום שהאנשים הקרובים לאדם רואים את יכולותיו הגבוהות במשימות שמעניינות אותו, הם לא מבינים את חוסר היכול או הקושי לתפקד במצבים שבהם רמת העניין נמוכה. זה נכון במיוחד אם אותם מצבים מערבים פעולות שנחשבות לפשוטות יחסית. מכיוון שהם לא מבינים את הקשר של הפרעת קשב לתופעה זו, במקרים רבים האדם יואשם בדברים שאינם בשליטתו, כמו עצלנות או חוסר אחריות. על הנזק שבהאשמות מסוג זה תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם – בקישור הזה.

ככה שלא רק שזה קשה יותר, אלא שזה גם פחות לגיטימי

ועכשיו לכו תבקשו סיוע והבנה…..

על ההתמודדות מול תגובות הסביבה על קשיים בלתי נראים תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

אבל על המחשב הוא יושב שעות!

אחת התלונות הנפוצות של הורים לילדים עם הפרעת קשב היא על הפער בין היכולת לשבת שעות על משחקי מחשב, לבין יכולת ההתמדה במטלות בית הספר. השוואה זו ללא ההבנה של המעורבות של הפרעת קשב מובילה כאמור למסקנות שגויות. כתוצאה מכך, אותו ילד עלול לסבול מהאשמות שווא ולעתים הדבר גם יוביל למניעת אבחון וטיפול. זאת משום שאנשים עלולים להסיק בטעות שעצם היכולת להתרכז שעות על גבי שעות במשחקי מחשב שוללת את האפשרות להפרעת קשב. זאת למרות שאותו הפער, אמור להיות דווקא מקור לחשד מרכזי.

כדי להבין מדוע דווקא משחקי מחשב יכולים לתפוס את הקשב שלנו כל כך טוב, תוכלו לשמוע את ההסבר של ג’סיקה – בקישור הזה. היא מסבירה שם גם איך אפשר להשתמש בעקרונות האלו בהקשרים אחרים של חיים האמתיים. כמו כן, היא מראה איך אפשר להפוך את חווית הלמידה בבית למהנה יותר – בקישור הזה. כלומר, חשוב לזכור שהיכולת לשבת שעות על משחקי מחשב אינה שוללת הפרעת קשב ושאפשר לנצל את הידע הזה לטובתנו.

אז לפחות נחגוג כמו שצריך כשזה כן עובד

עכשיו סגרנו מעגל ואנחנו חוזרים לשיר. זה אומנם נחמד לדעת שזו לא אשמתנו שאנחנו מתקשים במצבי שעמום. זה גם מועיל מאוד שאנו יכולים להסביר את הפער הזה לסביבה ושאנחנו יכולים לנסות להשתמש במודעות הזו כדי לגבש לנו אסטרטגיות התמודדות. אבל…. כל זה לא אומר שזה כל כך פשוט לעורר לנו את העניין והחשק. תחשבו מתי הייתה הפעם האחרונה שממש התלהבתם ממשהו שהסעיר את כל מהותכם? כמה פעמים זה קרה בתקופה האחרונה? בשנים האחרונות?

“ואז לפתע….”

כשמשהו כן מסתדר פתאום וכן בא לנו והכל פתאום קורה כאילו מאליו – למה שלא נחגוג?

ואם כבר חוגגים, למה לא לתת לציפי שביט המלכה לתת את הקצב?

ועכשיו, כשאתם רואים אותנו ממש מתלהבים ממשהו, תוכלו לדעת שהשמחה כפולה. גם על מציאת הדבר המלהיב וגם על כל היכולות המנטליות שפתאום נפתחות לפנינו – הרי אנחנו לא רגילים לגישה כל כל חופשית אליהם בשגרה האפורה. אז תשמחו בשמחתנו ובבקשה…. בבקשה בבקשה, אל תשתמשו בזה לרעתנו אחר כך. זה לא תמיד קורה הרבה ולא תמיד אפשר לדעת מתי תהיה הפעם הבאה. תנו לנו לזהור, תיהנו מהאור ותעזרו לנו לנחות בחזרה במציאות כשההתלהבות דועכת (או כשדרישות החיים לא מאפשרות לנו להמשיך). אנחנו נעריך את זה מאוד – תודה!

מוכנים?

הפעילו את הסרטון, הקשיבו לשיר הפתיחה של ציפיטפוט ושימו לב במיוחד למילים של הפזמון.
אחרי זה, תכתבו בתגובות אם אתם מזדהים ואם עלה לכם המצב רוח 🙂

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר שיזכיר לכם שאתם מושלמים בדיוק איך שאתם – בקישור הזה

ואת הרצאת ה- TED של ג’סיקה שמסבירה יותר לעומק את הביטוי של הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Ирина Лепнёва CC BY-SA 3.0

הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב / How to ADHD

ג’סיקה חוזרת אלינו והפעם בנושא חשוב מאוד – הנחיות בטיחות לאנשים עם הפרעת קשב ודרכים למניעת תאונות.

למה זה חשוב מאוד?

כי אנשים עם הפרעת קשב מועדים לפורענות בתחום הזה ולרבים מאיתנו יש נטייה מוגברת להיפצע. למעשה, הסרטון הזה הועלה בעקבות חבלה עצמית מרשימה של ג’סיקה.

יש לי הרגשה שתסכימו איתו שיותר עדיף למנוע מצבים כאלו מאשר להחלים מהם,
אז… בואו נלמד איך לשמור יותר טוב על עצמינו ועל סביבתינו 🙂

עיקרי הדברים

ישנם שני גורמים מרכזיים לתאונות:

  1. תנאים מסוכנים
  2. פעולות מסוכנות

ג’סיקה מספרת לנו איך אפשר להימנע מכל אחד מהם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to Accident-Proof Your ADHD, בתגובות ספרו לנו אם אתם מזדהים ושתפו אותנו בטיפים משל עצמכם.

אהבתם?

כדי להבין יותר טוב את הפוטנציאל לתאונות, קראו את הסיפור – בקישור הזה

ולכל נושא הנהיגה ובטיחות בדרכים כדאי לכם לבדוק את ההסבר – בקישור הזה


תמונה:  Atlantic Training http://www.atlantictraining.com  CC BY-SA 3.0

על מוטיבציה ועל הסכנה האיומה שבבושה / ריצ’רד לבוי + הסברים ותובנות של חן ספקטור

ההתמודדות של אנשים עם קשיים בלתי נראים מתחלקת לשתיים:

  1. התמודדות מול התסמינים שיוצר מקור הקושי וההשלכות שלהם על התפקוד היום יומי
  2. התמודדות מול הסביבה החברתית שמתקשה להבין ולקבל את הקשיים

על הסכנה של האשמת האדם בדברים שאין בו, תוכלו לקרוא – בקישור הזה
ואת ההסבר של ריצ’רד על גודל הקושי של התמודדות עם קשיי למידה, תוכלו לראות – בקישור הזה

מול כל הכיתה

ריצ’רד לבוי משתף אותנו בסיפור על ילד שהתמודד עם מספר קשיים:

  1. קושי טכני בקריאה בעקבות לקות למידה
  2. חשש מחשיפת הקושי באופן פומבי מול חבריו ללימודים
  3. אלימות ביתית

לכאורה הייתם חושבים שהאלימות שממנה סבל בבית היא הצרה הגדולה ביותר שלו. זה מה שאני חשבת בתחילת הסיפור, במיוחד לאור התיאור הקשה בהתחלה (אזהרה, לא ללב חלש). הקושי בקריאה מתייחס להישגים ללימודים ואני כבר מרגישה את אלו שיגידו שציונים זה לא הדבר הכי חשוב ובכך יסגרו את הנושא ויצפו מכולם להמשיך בסדר היום. גם אם אתם לא מהאנשים שסבורים כך, אני בטוחה שכבר נחשפתם בעבר לאמרות מסוג זה. בלי להיכנס לבעייתיות של טענה זו, אציין רק שהיא מובילה לכך שאנשים רבים ימעיטו בגודל הבעיה ובכמות המשאבים שראוי לדעתם להשקיע בהתמודדות מולה. כתוצאה מכך, כמות המשאבים העומדת לרשות אותו אתם בכדי להתמודד עם הקושי שלו עלולה להצטמצם. אם מדובר בהבנה ותמיכה של המבוגרים ואנשי החינוך מסביבו, אם במניעת אבחון או בצימצום הגישה לטיפול מקצועי.

ומי פה התרגש מפוטנציאל הפדיחות מול החבר’ה?

באמת, עם יד על הלב. מתוך כל הסיפור הזה כמה מכם חשבו שזו בכלל סוגיה שיש לה משקל משמעותי בהתחשב בקיומן של השתיים האחרות?

התשובה היא – אותו הילד. הוא חשב זה הכי נורא.

מה קרה שם?

לאותו ילד עם קשיי קריאה ואב אלים הייתה מורה. במסגרת השיעורים המורה נהגה לבקש מהתלמידים לעמוד מול הכיתה ולהקריא. מתוך הסיפור ניכר שהיא לא הייתה מודעת לקשיים המשפחתיים והאקדמיים של הילד, או שלא ייחסה להם חשיבות. כך או כך היא התייחסה אליו כמו כל ילד אחר וציפתה שיעמוד ויקריא מול כולם.

הילד לא היה יכול לסבול את המחשבה של ההשפלה הפומבית מול חבריו לכיתה. הבושה דחפה אותו לדרכים נואשות שבהן יוכל להתחמק מהסיטואציה.

רוצים לדעת איך הוא התמודד?

לסיפור המלא צפו בסרטון Rick Lavoie Story: Taking A Beating to Avoid Reading.
כדי לא לעשות לכם ספוילרים, אמשיך את הדיון לאחר הסרטון.

בעיה של מוטיבציה, אבל מסוג שונה

בתיק האישי של אותו הילד נמצאה הערה מהמורה לפיה אין לו מוטיבציה. האמנם?

לטענתו של ריצ’רד הייתה לו המון מוטיבציה, אבל היא הופנתה למקום אחר. המוטיבציה שלו הייתה להימנע מהבושה שבחשיפת הקושי שלו בקריאה מול כל החברים. הוא היה מוכן אף להיחשף לאלימות קשה על בסיס שבועי כדי להימנע ממנה. איך אפשר להגיד שלילד כזה אין מוטיבציה?

מה אפשר לעשות?

החלק העצוב ביותר בסיפור הזה הוא שהיה ניתן למנוע אותו, או לפחות את החלק שבו הילד הרגיש צורך לחשוף את עצמו לאלימות נוספת באופן מודע ויזום. מצבים מסוג זה הם מה שמתכוונים אליהם כשמדברים על בעיות משניות בעלות אופי חברתי-רגשי. אי אפשר ל”רפא” או “למנוע” לקות למידה משום שהיא מולדת. אבל איתור של מקור הקושי וטיפול בו בשלב מוקדם היה יכול לשפר את יכולת הקריאה באופן שהיה פחות משפיל ומביש עבור הילד בסיטואציות מסוג זה. הקנייה של יכולת סנגור עצמי ואסרטיביות היו יכולות לעזור לו להתמודד בצורה יעילה וחיובית יותר מול המורה וחבריו לכיתה. תמיכה רגשית הייתה יכולה לחזק את הביטחון העצמי שלו ולצמצם פגיעה של חוויות שליליות מסוג זה על תפיסת המסוגלות העצמית.

במילים אחרות, היה אפשר לצמצם את הקושי הטכני שלו בקריאה. היה אפשר לצמצם את המצוקה הרגשית מול הסיטואציה והיה אפשר לתת לו כלים לשפר את הסיטואציה עצמה. כל זה עוד לפני שדיברנו על המורה עצמה שגם אליה נגיע. מה שחשוב לי להדגיש בשלב זה הוא שרק על ידי איתור וטיפול מוקדם היה אפשר למנוע את המצב שבו הילד מרגיש שהדרך היחידה שבה הוא יכול להשתחרר מהמצוקה שלו היא על ידי סיכון עצמי וחשיפה חוזרת ונשנית לאלימות קשה בבית.

הדרכת מורים

אני מאמינה שלאותה המורה היו כוונות טובות ושהיא עשתה ככל יכולתה לקידום התלמיד במסגרת הידע והכישורים שהיו לה. אני מאמינה שאם היא הייתה מודעת לגודל המצוקה שהיא עוררה בתלמיד ובהשלכות של מצוקה זו היא הייתה נמנעת מכך. הבעיה הייתה חוסר מודעות. משום שלאותה מורה לא היו הכלים וההכשרה הדרושים לאיתור מקור הקושי האמתי היא ייחסה את התנהגות התלמיד לחוסר מוטיבציה.

כל המאמצים שלה לא הועילו ואף החמירו את המצב משום שלא טיפלה בגורם הנכון.

חשיבותו האבחון והאיתור המוקדם

כיום נוהגים לקשר בתקשורת בין אבחון לבין התאמות וציונים. ההטעיה הזו מסוכנת מאוד בדיוק מהסיבות האלו. יכולות להיות הרבה מאוד סיבות לכל מיני קשיים. הדרך היחידה לדעת מהו הגורם או שילוב הגורמים האמתי הוא דרך בדיקה של כל חשד למקור הקושי על ידי אנשי המקצוע הרלוונטיים. רק לאחר בירור מעמיק של הסיבה להיווצרות הקשיים ניתן לבנות מערך טיפולי הולם, אשר ייתן את המענה הנדרש למען שיפור התפקוד ואיכות חייו של האדם כמו גם מניעה של בעיות משניות וצבירה של פערים.

לכל גורם אפשרי למקור הקושי יש טיפול שונה. כבר ראינו איך חוסר איתור גורם להזנחה של מקור הקושי והתפתחות קשיים משניים. איתור שגוי עלול לגרום גם להזנחה, גם לבזבוז של זמן ומשאבים יקרים שיכולים היו להיות מוקדשים לטיפול בגורם האמיתי וגם כפי שראינו עלולים להחמיר את המצב. זה נכון גם עבור המענה החינוכי שראינו בסיפור הזה אבל גם עבור כל מענה מתחום אחר.

משום שפירוש שגוי עלו להוביל להזנחה, בזבוז משאבים ואף החמרה במצב חשוב מאוד ללכת לאבחון מקצועי עבור כל חשד לגורם הקושי. אם יש ספק בקשר לתוצאות האבחון או חוות הדעת של אנשי המקצוע יש לפנות לחוות דעת שנייה ואף שלישית ורביעית במקרה הצורך. האבחון לא נועד להקל על המערכת או על המבוגרים האחראיים בסביבתו של הילד. הוא לא נועד להפוך את הילד לרובוט או מכונת ציונים צייטנית. הוא נועד להציל חיים. במקרים קיצוניים כמו זה ממש מדובר בסכנה פיזית מידית. בהקשר של הפרעת קשב מדובר בין היתר גם בהקטנת הסיכון לפגיעה פיזית בעקבות הקשיים בתפקודים ניהוליים, שבין היתר עלולים ליצור גם נטייה מוגברת להיכנס למצבים מסוכנים ולהיפצע (תוכלו ללמוד עוד על נושא הבטיחות בהקשר של הפרעת קשב – בקישור הזה). במקרים אחרים מדובר ביכולת להשתלב בחברה כאדם בוגר בעל יכולת להגשמה עצמית חיובית ובונה, במקום “להסדר איכשהו” ולשרוד בקושי, או לחילופין להזדקק לתמיכה ממסדית.

זה אינטרס של כולם

האבחון והמערך הטיפולי שבעקבותיו חיוניים למימוש שיוויון ההזדמנויות של האדם. הם מאפשרים לו להפוך מנטל לנכס עבור החברה שבה הוא חי. אין זה עניינם של אנשים עם קשיים או בני משפחותיהם בלבד, אלא של החברה כולה. זאת משום שההתמודדות עם אנשים שלא זכו למענה הולם בילדות, נופל על הקופה הציבורית והמרחב הציבורי בבגרותם. לאומת זאת, התרומה של אנשים שזכו לתמיכה הולמת מגילאי הילדות, באה לידי ביטוי הן בהרחבת קופה הציבורית והן בשיפור ופיתוח של המרחב הציבורי – אם בתרבות, בכלכלה, בטכנולוגיה, בחברה או בכל תחום אחר.

משום שהחברה היא זו שמשלמת על הכישלון שלה במתן שוויון הזדמנויות והיא זו שקוצרת את הפירות של הצלחתו,
הרי זה אינטרס של כל האזרחים באשר הם וכך יש להתייחס לנושא זה.

אז פעם הבאה שאתם נתקלים במישהו שמזלזל בחשיבותו של האבחון והמערך הטיפולי,
בבקשה האירו את עיניו והפיצו את המידע ברבים – דור העתיד שלנו יודע לכם מאוד.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על התמודדות של לומדים עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה

ואת ההשוואה של ההתמודדות החברתית בין אנשים עם הפרעת קשב לאנשים עם OCD – בקישור הזה


תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0

SCT, Sluggish Cognitive Tempo / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר על SCT – Sluggish cognitive tempo (דפוס קוגניטיבי איטי/עצל/מזדחל) ועל ההבדל בין אבחנה זו לבין הפרעת קשב. הוא מספר שיש וויכוח בתחום האם SCT הוא סוג של הפרעת קשב, או שמדובר בהפרעה נפרדת ששונה מהפרעת קשב באופן איכותני. לטענתו מדובר בהפרעה נפרדת והוא מסביר מדוע. בגדול הוא מתאר את SCT כבעיה בדיוק ואת הפרעת קשב כבעיה בפרודוקטיביות.

עיקרי הדברים:

  • ברקלי טוען שהתסמינים של SCT הפוכים מאלו של של ADHD, אך נוטים לקטלג אותן יחד משום שגם שם יש פגיעה בתפקודי הקשב ואין קטגוריה נוספת לבעיות קשב פרט ל- ADHD.
  • לאנשים עם SCT יש בעיה בעיבוד מידע, להבדיל מאנשים עם ADHD שלהם אין בעיה כזו.
  • לאנשים עם SCT יש בעיה באיתור ובחירה של המידע החשוב שבו כדאי להתרכז. זאת להבדיל מאנשים עם ADHD, שלהם אין בעיה עם הבחנה בין עיקר לתפל אלא בהתמדה.
  • לאנשים עם SCT יש נטייה להיות מופנמים חברתית ונטייה לחרדה חברתית. הפרעת קשב לא בהכרח פוגעת בתפקוד החברתי ואם כן זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בדרכים אחרות.
  • לאנשים עם SCT אין בעיה בעכבה או בוויסות. זאת בעוד שאלו הם מאפיינים מרכזיים של הפרעת קשב, בעקבות הפגיעה שלה בתפקודים הניהוליים. תוכלו לשמוע הסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה
  • יש הבדלים בדפוסים של התחלואה הנלוות (צרות אחות שנוטות לבוא ביחד).
  • הורים של ילדים עם SCT בדרך כלל מביאים דאגה רק סביב התפקוד הלימודי בבית הספר. אין להם בעיות התנהגות ולמרות הפעילות החברתית הצנועה שלהם על פי רוב יהיה להם מעגל חברתי קטן. לעומת זאת, הורים לילדים עם הפרעת קשב מביאים דאגה בקשר להכל ובצדק.
  • תלמידים עם SCT ישלימו את שיעורי הבית אך יתקשו להגיע לתשובות הנכונות. לתלמידים עם הפרעת קשב יהיה קושי בעצם ביצוע שיעורי הבית, ללא קשר לרמת השליטה בחומר הלימוד.
  • תרופות להפרעת קשב אמנם לא פוגעות באנשים עם SCT, אבל גם לא ממש עוזרות להם. זאת בעוד שלטיפול התרופתי של הפרעת קשב יש אחוז הצלחה של 92% בקרב אנשים עם הפרעת קשב (ולכן הוא משמש לטיפול ב- ADHD).
  • אנשים עם SCT מפיקים רבות מהתערבות חברתית ללמידה של כישורים חברתיים. לעומתם אנשים עם הפרעת קשב לא בהכרח יתרמו מקבוצות חברתיות שלא כוללות את האנשים שאיתם יש להם אינטראקציה בחיי היום יום, מה גם שהתערבות כזו עלולה להחמיר את המצב (הם לומדים אחד מהשני לא רק את הדברים הטובים…)

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 3C SCT, Sluggish Cognitive Tempo וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את ההסבר על אבחנה מבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

ולראות את ההסבר על OCD – בקישור הזה


תמונה: By Halved sandwich CC BY 3.0

חוק זכויות התלמיד / משרד החינוך

מטרתו של חוק זכויות התלמיד היא לקבוע עקרונות לזכויות התלמיד ברוח כבוד האדם ועקרונות אמנת האו”ם בדבר זכויות הילד, תוך שמירה על כבוד התלמיד, עובד ההוראה וצוות המוסד החינוכי ולעודד יצירת אקלים של כבוד הדדי בקהילת מוסד החינוך.

תוכלו לקרוא את הנוסח המלא של החוק – בקישור הזה

דברים שכדאי לדעת

  • קיימת התייחסות לאמצעי משמעת בסעיף 10. המשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם ובהתאם לכך אין להשתמש באמצעי משמעת גופניים או משפילים.
  • שימו לב לחובת הסודיות אשר מוזכרת בסעיף 14. לפי סעיף זה אנשי חינוך צרכים לשמור בסוד מידע אודות תלמידים שהגיע אליהם במסגרת תפקידים והם אינם רשאים לגלותו אלא לצורך ביצוע תפקידם.

גרסאות נוספות

חוברות ומסמכים נוספים של משרד החינוך:

 


תמונה: By Victor93ok CC BY-SA 4.0

דיכאון, הקשר וקווי הדמיון שלו להפרעת קשב / Daniel Howell + מחשבות של חן ספקטור

דניאל הוא יוטיוביסט מצליח, שכמה סרטונים שלו כבר נמצאים באתר שלנו. בדרך כלל הוא משעשע מאוד ומרבה להשתמש בהומור עצמי. אם תרצו, תוכלו להתרשם מאחד הסרטונים שלו – בקישור הזה. לכבוד יום בריאות הנפש הבין לאומי, הוא בחר ליצור סרטון מיוחד כדי לשתף אותנו בהתמודדות שלו עם דיכאון. בחרתי להביא בפניכם את הסרטון הזה, משום שלדעתי הוא משקף בצורה מאוד ברורה ומאוזנת את הנושא.

איך זה קשור אלינו?

דיכאון הוא אחד המצבים שיכול להראות כמו הפרעת קשב, להגיע עם הפרעת קשב או להתפתח בעקבותיה. לפני שנתחיל, חשוב לציין שבכל אחת מהאפשרויות הללו הטיפול שונה ולכן חייבים לעשות קודם כל אבחנה מבדלת אצל פסיכיאטר. תוכלו לקרוא על הקריטריונים לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה.

התמודדות חברתית מול קושי בלתי נראה

אחד הדברים המשותפים לדיכאון והפרעת קשב הוא היותם קשיים בלתי נראים. כלומר, שניהם מצבים שלא ניכרים על האדם מבחינה המראה החיצוני הפיזי. אנשים שמתמודדים עם קשיים מהסוג הזה חווים אתגרים דומים באינטראקציה מול הסביבה החברתית. למשל, על הקשיים של OCD כקושי בלתי נראה תוכלו ללמוד – בקישור הזה. כמו כן, על ההתמודדות עם קשיים בלתי נראים במסגרת הלימודים תוכלו ללמוד – בקישור הזה.

השוואה לחוויה ה”נורמלית”

בהקשר הזה יש הבדל משמעותי בין הפרעת קשב ודיכאון. כשאנחנו מדברים על הפרעת קשב אנחנו מתייחסים להקצנה של הנורמה. כלומר, כולם מידי פעם פחות מרוכזים ולפעמים שוכחים דברים, אבל!!! אצל אנשים עם הפרעת קשב זה קורה בתדירות ובעוצמה שפוגעות באופן משמעותי ומתמשך בשני תחומי חיים לפחות. תוכלו לשמוע הסבר על ההבדל בין קושי שכיחי להפרעה – בקישור הזה.

כאמור, דיכאון מתנהג אחרת. יש מובנים שבהם הוא דומה לתחושת העצב שכולנו מכירים, אבל הוא יכול גם להרגיש שונה לגמרי. אחד הדברים שדניאל מתאר זה חוסר הקשר בין התגובה הרגשית לאירועים במציאות. בעוד שעל פי רוב ניתן להתחקות אחרי המקורות לתחושת עצב, דיכאון יכול להתפרץ סתם כך בלי שקרה משהו מיוחד שעורר אותו.

כי ככה

הפתאומיות שבה דיכאון יכול להופיע, מזכירה לי בהשוואה גסה את הפן התנודתי של הפרעת קשב. התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב יכול להיות מושפע מגורמים חיצוניים כמו רמת התחזוקה העצמית (אוכל, שתיה, ספורט ושינה), מצב הרוח, התנאים הסביבתיים (כמות המסיחים) וכו. במצבים אלו האדם יכול לאתר את הגורם לפגיעה בקשב ולנסות להתמודד איתו כדי לשפר את המצב. אבל, לפעמים פשוט אין קשב כי ככה. למרות שאכלנו, למרות שישנו, למרות שאנחנו רגועים ושהסביבה נחמדה.

אנחנו רגילים לחפש סיבות וגורמים לקשיים שלנו. לכן, השילוב של חוסר הנראות ושל ה”גלים” הרנדומליים שבהם יכולים להופיע התסמינים יכול להיות מאתגר במיוחד לאדם ולסביבה. לפעמים אין סיבה. עכשיו המצב כזה כי ככה המוח החליט וזהו.

החשיבות של תחזוקה עצמית והקושי להתמיד בה

אחד הדברים שדניאל מתאר הוא כמות האנרגיה שהוא משקיע בתחזוקה עצמית. הוא מתאר כמה חשובה ההקפדה על אורך חיים בריא ליכולת להתמודד עם הקשיים. גם בהפרעת קשב התחזוקה העצמית חשובה מאוד ובשני המקרים היא מאתגר. הדיכאון מקשה על התחזוקה העצמית משום שהוא מרוקן את האדם מהאנרגיות הנחוצות לפעולה ומהרצון לפעול. הפרעת קשב מקשה על התחזוקה העצמית בכלל הפגיעה בתפקודים ניהוליים שעליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

למרות הקושי ולא בזכותו

אחרי שדניאל מתאר את כל המאמצים שהוא עושה בשגרת היום יום, הוא מדגיש שזה מה שצריך רק כדי להגיע למצב מתפקד. כלומר, זה לא שכל המאמץ של השחייה נגד זרם התסמינים מוביל לאיזו תוצאה מרשימה. זה רק שומר על נקודת הפתיחה. משם עוד צריך להתחיל להתקדם כדי להגיע לאן שרוצים.

אחד הדברים שדן מביא הוא התסכול של כל הדברים שהיה יכול לעשות ולהגשים, אם לא היה צריך להתמודד עם הדיכאון שלו. כל ההצלחות שלו היו למרות הדיכאון ולא בזכותו. מסיבות דומות אין לראות את הפרעת קשב כמתנה. הסבר על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.

דניאל מדגיש שדיכאון זה לא משהו מגניב או מסתורי. זו מחלה שלא נמצאת בשליטתו של האדם וזה מצב מבאס מאוד.
לכן אם אין לכם דיכאון, אתם צריכים לשמוח וללמוד איך אתם יוכלים לעזור לאלו שכן.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Daniel and Depression

אהבתם?

למידע נוסף על דיכאון ודרכי התמודדות – לחצו כאן

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על מה אפשר לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה


הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.

להיכשל בנורמליות: סיפור הצלחה של הפרעת קשב / Jessica McCabe How to ADHD + תוספות של חן ספקטור

בשעה טובה, הרצאת ה- TED של גיסיקה פורסמה לציבור והרי היא כאן לפניכם.
למי שלא מכיר אתם יכולים לבדוק את שלל הסרטונים המשובחים שלה שכבר עלו לאתר שלנו – בקישור הזה.

עיקרי הדברים (עם תוספות של חן)

בהרצאה ג’סיקה מתארת את הסיפור האישי שלה כילדה עם הפרעת קשב. כולם ראו שהיא חכמה ושיש לה פוטנציאל, אבל… היו כל מיני דברים שהיא נאבקה איתם ללא הרף. בין היתר היא מדברת על קשיים חברתיים, על קושי להתרכז בדברים שלא מאוד מעניינים, חפצים רבים שהולכים לאיבוד וכו. היא בעצם נפלה פה על שתי קטגוריות שמקשות את האבחון של הפרעת קשב לאור חוסר מודעות של החברה – מחוננות ומגדר.

  • על הפרעת קשב ומחוננות תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבעיה במקרים אלו נובעת משני גורמים. הראשון הוא נטייה בלתי מודעת של אנשים עם אינטיליגציה גבוהה לפצות על הקשיים, באופן שמסתיר הן את הגורמים לקושי והן את רמת המשכל. השני הוא הבלבול בציבור בין לקויות למידה להפרעת קשב, שכן להבדיל מלקות למידה, הפרעת קשב לא בהכרח מובילה לפגיעה בתפקוד האקדמי.
  • על הפרעת קשב אצל בנות ונשים תוכלו לקרוא – בקישור הזה. הבדלי המגדר של הפרעת קשב גם הם תוצר משולב של שני גורמים שונים. הגורם הראשון הוא ההבדל הביולוגי שמוביל לשוני בצורת הביטוי של התסמינים. משום שרוב הציבור מודע לתסמינים הזכריים, רוב האנשים לא ישייכו את התסמינים הנקביים להפרעת קשב. בעיה דומה קיימת גם עבור קשיים בלתי נראים אחרים. למשל, תוכלו לשמוע הסבר על הבדלי מגדר באוטיזים  – בקישור הזה. הבדל נוסף הוא תהליך החברות ותפקידי המגדר השונים המיועדים לבנים ולבנות. בעוד שלבנים החברה מראה סלחנות רבה עבור התנהגות “שובבה” מבנות יש ציפייה חברתית להתנהגות רגועה ומנומסת יותר. על כן סביר להניח שמגיל צעיר הקפידו איתן יותר על הנושא הזה. הצד החיובי הוא שאותה הקפדה יכולה לסייע בבניית מיומנויות חברתיות, הצד השלילי הוא שבנות עלולות לסבול מחוויות שליליות תדירות ועוצמתיות יותר מבנים המתנהגים בצורה דומה. מומלץ בחום לשמוע את השיר “ילדה קטנה” שמבטא את התחושות הללו בצורה חדה וקורעת לב – בקישור הזה.

ג’סיקה ממשיכה ומספרת על תהליך האבחון. תוכלו לראות את הסרטון המרגש שבו היא מודה לאמא שלה על המאמצים שעשתה עבורה – בקישור הזה. היא מספרת על ההשפעה הדרמטית של הטיפול התרופתי על התפקוד בבית הספר, על היכולת החברתית ועל יכולת היצירה האמנותית שלה.

היא ממשיכה ומספרת על הקושי להסתדר עם החיים הבוגרים – בהשכלה הגבוהה, בזוגיות, בעבודה וכו. אבל יש לה פוסטנציאל. היא עובדת קשה, למה היא לא מצליחה לממש אותו? היא מספרת על תגובות המשפחה ועל היאוש האישי שלה ממה שנראה כמו מאמץ מייגע, מתמשך וחסר תועלת. בשלב זה היא הבינה שהטיפול התרופתי אינו מספיק. היא התחילה לחקור את הנושא ומצאה מידע רב.

היא פתחה ערוץ יוטיוב, בלי לדעת איך זה עובד בכלל והתחילה להפיץ ברבים את מה שלמדה.

המסרים העיקריים שלה בהרצאה זו הם:

  • הפרעת קשב היא דבר אמיתי והיא אינה נובעת מבעיות בהורות או מחוסר משמעת. היא גם לא נגרמת מצריכה של סוכר או טכנולוגיה. סרטון הסבר בנושא תוכלו לראות – בקישור הזה.
  • הפרעת קשב היא הקצנה של חוויות אנושיות רגילות. כלומר, כולנו חווים מידי פעם קושי בריכוז אבל בהפרעת קשב העצמה והתדירות של התסמינים מובילים לפגיעה חמורה בתפקוד ובאיכות החיים. מידע נוסף על כך תוכלו לראות – בקישור הזה.
  • להפרעת קשב יש טיפול יעיל. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית.
  • והכי חשוב – אתם לא לבד!

נשמע מעניין?

צפו בהרצאה Failing at Normal: An ADHD Success Story | Jessica McCabe | TEDxBratislava וספרו לנו בתגובות את החוויה האישית שלכם ואילו תובנות ההרצאה העלתה בכם.

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הפאנל בנושא בריאות הנפש שהיא השתתפה בו – בקישור הזה

ולהכיר את ריק גרין שאובחן בגיל מאוחר, מופיע באחת השקופיות בהרצאה הזו ובדומה לג’סיקה גם כן החליט לעסוק בהסברה בנושא.
תוכלו לשמוע את הסיפור האישי שלו – בקישור הזה.

 

טיפים להתמודדות עם קושי בבליעת כדורים / חן ספקטור

ישנם לא מעט ילדים, ולעתים אף מבוגרים אשר מתקשים בפעולה המוטורית של בליעת כדורים. פוסט זה נועד לסייע לכם להתמודד עם בעיה זו.
שימו לב – אני לא רופאה. פוסט זה לא נועד לייעץ בנוגע לטיפול תרופתי, אלא רק להקל על השימוש בו לאחר שניתן על ידי רופא מוסמך.

כמו כן, אם יש לכם רעיונות, טיפים או דברים נוספים שכדאי לדעת בהקשר הזה – שתפו אותנו בתגובות.

למה חשוב לדעת כיצד לבלוע כדורים?

התשובה המתבקשת היא עבור טיפול תרופתי. בהקשר של הפרעת קשב כמובן שמדובר על התרופות להפרעת קשב. חשוב להדגיש שתרופות אלו ניתנות רק לאחר שנמצא שאכן קיימת הפרעת קשב (על פי הנחיות משרד הבריאות – בקישור הזה) והן לא מיועדות לטיפול במצבים אחרים. כמו כן, בכל מקרה הטיפול התרופתי הוא רק חלק המענה המלא להפרעת קשב, שהוא רב תחומי ומותאם אישית.

ישנן מגוון של אפשרויות תרופתיות שמהן אפשר להתרשם – בקישור הזה. משום שכל אחד מגיב אחרת, נדרש תהליך התאמה אישי מול רופא. בין התרופות להפרעת קשב יש כדורים שניתן לחתוך/לפרק/לרסק כדי להקל על הבליעה ויש כאלו שאסור. לכן לפני שאתם פוגעים בשלמותו של הכדור חשוב מאוד לקרוא את העלון לצרכן ולשאול את הרופא אם זה בסדר.

אם אין בעיה טכנית בבליעה אז הרופא יכול לבחור את המענה המיטבי מתוך המבחר הקיים. לעומת זאת, אם יש קושי בבליעה הרי שמגוון האפשרויות התרופתיות מצטמצם וייתכן שלא ימצא מענה מתאים או שיהיה צורך להתפשר על רמת ההשפעה ותופעות הלוואי. שלא לדבר על כך שקושי מסוג זה עלול ליצור מתחים בין ההורים לילדים סביב התארגנות הבוקר שגם כך מאתגרת דיו. על כן, למידה של פעולת הבליעה יכולה למנוע חיכוכים בשגרת הבוקר ולשפר את האיכות של המענה התרופתי.

בנוסף, חשוב לציין שלמיומנות של בליעת כדורים יש חשיבות גם מעבר לטיפול התרופתי בהפרעת קשב. כידוע ישנם שימושים רבים הן לתרופות והן לתוספי תזונה אשר מגיעים בצורה של כדור או קפסולה לבליעה. במקרה הצורך בעיה בבליעה תקשה או אף לא תאפשר את השימוש בהם. לכן באופן כללי מבחינה רפואית טוב לרכוש מיומנות זו.

במקרה של התנגדות – לברר את הסיבה

חלק זה רלוונטי בעיקר להורים שנתקלים בהתנגדות מצד הילדים לנטילת התרופה. חשוב לזכור שייתכן שהבעיה היא לא במיומנות הטכנית, או לא רק בה. ייתכן שמעורבים גם גורמים אחרים שלכל אחד מהם מענה משל עצמו. חשוב מאוד לשאול את הילד בדרכי נועם מדוע הוא מתנגד ומה מפריע לו. כך תוכלו להבין יותר טוב כיצד ניתן לבוא לקראתו ולהקל על התהליך.

חשוב לזכור גם ששום גורם לקושי לא סותר את קיומם של גורמים אחרים. לכן חשוב לברר את כל החשדות מול הילד ומול אנשי המקצוע הרלוונטיים, כדי להתאים את המענה עבור כל מקרה לגופו.

רגישות לטעם או למרקם של הכדור

אם הילד מתלונן שהכדור לא טעים לו או לא נעים בפה, כדאי ללכת לריפוי בעיסוק כדי לבדוק את הנושא של ויסות חושי. רגישות יתר עלולה לגרום לכך שהוא יחווה גירויים פיזיים בעצמה גבוהה מידי. לכן דברים שלכל אחד אחר יהיו קצת לא נעימים, עלולים להיות עבורו בלתי  נסבלים. ריפוי בעיסוק יוכלו גם לאבחן וגם לטפל במידה ויתגלה שזה אכן המקרה.

במקביל כדאי ללכת לבית מרקחת פרטי ולהתייעץ עם הרוקח. יתכן שפשר לעטוף את הכדור בקפסולה חיצונית עם טעם ניטרלי ומרקם חלק.

משחק כוחות מול ההורים

במידה וכבר קיימים מתחים קודמים סביב הדינאמיקה המשפחתית, ייתכן שהילד מנסה למנף את הסיטואציה כהזדמנות להשיג דברים שהוא רוצה או צריך ולא הצליח בדרכים אחרות. זה המקום להדרכת הורים ולהקניית אסטרטגיות התמודדות יעילות יותר לילד. חשוב לעשות כאן ניתוח מעמיק של המצב מול אנשי מקצוע כדי לדעת איך אפשר לקדם את המצב בצורה בונה וחיובית עבור כולם.

חשיפה לסטיגמה בתקשורת ובציבור

יתכן והילד נחשף למידע שגוי בנוגע להפרעת קשב והטיפול התרופתי. אם הוא נחשף לתכנים מטעים בעלי אופי שלילי במיוחד, זה הגיוני מאוד שהוא לא ירצה להזדהות איתם או לקשר את עצמו לנושא הזה. על הסכנות שבהפצת מידע מסוג זה ניתן לקרוא עוד – בקישור הזה. ועל האחריות של אנשי ציבור בהקשר זה תוכלו לשמוע – בקישור הזה. במקרה זה המענה הוא הסברה. מומלץ להסתייע באנשי מקצוע שמכירים את הילד כדי לחשוב ביחד איך להתאים את ההסבר לאופי ולשלב ההתפתחותי שלו. כמו כן לרשותכם מידע רב במאגר המידע שלנו – בקישור הזה. מומלץ להתרשם קודם כל בעצמכם ואז להעביר את הדברים במילים שלכם או לברור את הפוסטים המתאימים לסיטואציה על פי היכרותכם עם הילד. כמו כן, חשוב לברר מאיפה הילד נחשף למידע הזה. אם מדובר במבוגרים בסביבה הקרובה רצוי ליצור איתם שיח בנושא, להסביר את ההשלכות ולבקש את שיתוף הפעולה שלהם. בנוסף, מומלץ להקנות לילד מיומנות של סינגור עצמי כי שיכול להגן על עצמו בסיטואציות חברתיות שבהן הוא נתקל בחוסר הבנה או שמופנת כלפיו ביקורת שלילית.

תחושה שהטיפול התרופתי הוא עדות לכישלון אישי או עונש

נושא זה מאוד רגיש לביטחון העצמי של הילד ולאופן שבו מוצג בפניו הטיפול התרופתי. זוהי אחת הסיבות המרכזיות שאין להתייחס לטיפול התרופתי כמוצא אחרון או להימנעות ממנו כסוג של הצלחה, הסבר נרחב על כך תוכלו לקרוא – בקישור הזה. במקרה זה חשוב להתייעץ מול הרופא ומול אנשי המקצוע שמכירים את הילד, כיצד ניתן לשנות את התפיסה שלו בנוגע לשימוש בתרופות, לסיבות לנטילתן ולמטרות שלהן.

חוסר התאמה של הטיפול התרופתי

כל אחד מגיב אחרת לתרופות. במידה שהכדור אינו מתאים ייתכן שהילד ירגיש הרבה תופעות לוואי ומעט ריכוז. במקרה הזה הוא יתנגד בצדק לנטילת התרופה, שכן המטרה היא להקל ולא להכביד. אם יש חשד שזה המקרה, צריך פשוט לחזור לרופא להתאמה. בנוסף, חשוב לזכור שילדים גדלים והשינויים הפיזולוגיים עלולים להשפיע על התגובה לתרופה. לכן יש להקפיד על מעקב תקופתי כדי לוודא באופן שוטף שהטיפול נותן את המענה האידיאלי בכל שלב ותקופה בחיים.

אז איך לומדים לבלוע?

למידה הדרגתית דרך תרגול בבית

לפעמים הלחץ סביב התרופות יכול להקשות על הלמידה. במיוחד אם מדובר על תרופות יקרות, שהלב והכיס כואבים על כל כדור ש”בוזבז”. זה גם גורם לכך שלילד ניתנות רק הזדמנויות מעטות לתרגול ובפערי זמן גדולים. כדי להתמודד עם הקשיים האלו, אפשר לתרגל ללא חשש באמצעות סוכריות תיק-תק שהן קטנות ונוחות לבליעה, חצי ענב, חתיכה קטנה של סוכריית גומי וכו. ניתן לרצוי להתאים את מושא התרגול לטעם האישי של הילד. אם הוא מחובבי החידושים ניתן לגוון ולהתנסות כל פעם בדברים אחרים. אם הוא חושש משינויים למצוא משהו שעובד ולהתמיד בו. כך אפשר גם לעשות כמה ניסיונות ברצף, להבדיל מהטיפול התרופתי שבו כאמור אסור לעבור את המינון שרשם הרופא. כמו כן, דברים כמו סוכריות גומי וענבים אפשר לחתוך לגדלים שונים. כך ניתן לעשות תרגול הדרגתי. מחתיכה קטנה מאוד מאוד שלאט לאט גודלת ועד חתיכה בגודל הכדור. לא לשכוח להפגין התלהבות ולתגמל כראוי על כל עלייה ב”רמת הקושי”.

לאחר שהמיומנות נרכשה דרך דברי מאכל אחרים, אפשר בהדרגה לנסות להכליל על התרופות. חשוב לוודא שהילד בשל קודם, לתגמל על הניסיון עצמו ולא לשים דגש על הצלחה. הרבה פעמים המתח או החשש מכישלון עלולים ליצור נבואה שמגשימה את עצמה ומעגל שלילי שעדיף להימנע ממנו. לכן אם הילד חווה הצלחה רק מעצם הניסיון זה מגדיל את סיכויי ההצלחה ואת הנכונות להמשיך לשתף פעולה.

קלינאית תקשורת!!!!

הידעתם שאפשר לרכוש את מיומנות בליעת הכדורים אצל קלינאית תקשורת?

אם התרגול בבית לא עולה יפה או אם הוא מעורר חיכוכים משפחתיים, לא צריך לשבור את הראש. אפשר ללכת למספר מפגשים אצל קלינאית תקשורת דרך קופת החולים או באופן פרטי ולצ’פר את הילד בהדרכה מקצועית.

שימו לב – חשוב לוודא שקלינאית יש התמחות ייעודית בנושא.

מה אפשר לעשות בינתיים?

כמו כל מיומנות יתכן שייקח זמן לרכוש ולשכלל אותה. כדי הטיפול התרופתי לא יצטרך לחכות, יש כמה אפשרויות שכדאי לבדוק:

  • כוס מיוחדת לבליעת כדורים – ניתן להשיג בכל בתי המרקחת. יש הרבה מקרים שבהם זה סוגר פינה יפה ואחרים שבהם זה עדיין לא מספיק. משום שהעלות עומדת רק על כמה עשרות שקלים, לא מדובר בהוצאה גבוהה ושווה לנסות.
  • להתייעץ עם הרופא – ליידע אותו על הקושי בבליעה ולשאול בקשר לאפשרויות תרופתיות שלא מצריכות בליעה, או על כדורים שאפשר לפרק בדרכים שונות. עבור כדורים גדולים שניתנים לפירוק ניתן גם להתייעץ עם רוקח בבית מרקחת פרטי על אפשרות לחלוקת המינון בין מספר קפסולות קטנות יותר. אם אתם מפרקים או מפזרים את התכולה של הכדור חשוב לוודא שאתם נותנים את כל המנה. מומלץ להשתמש בכפית עם דבר מאכל דביק שחביב על הילד. כמו למשל, דבש, יוגורט, מעדן, קוטג’ וכו. לשים שיכבה אחת, לשים את התרופה ובמקרה הצורך שכבה שנייה שתחזיק את הכל במקום ותסתיר את הטעם. שימו לב שלא כל כדור ניתן לפרק והקפידו לקרוא את העלון לצרכן ולשאול את הרופא לפני שאתם פוגעים בשלמות הכדור.

וכמובן, תרגישו חופשי לשאול שאלות, לשתף חוויות ולמסור מידע שימושי בתגובות 🙂

 

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון תודה שטיפלת בי – בקישור הזה

ולקרוא סיפור קצר שיזכיר לכם על חשיבות התחזוקה העצמית לצד הטיפול התרופתי – בקישור הזה 


הבהרה: המידע באתר אינו מהווה תחליף לאבחון, ייעוץ רפואי או טיפול מקצועי אחר.
תמונה: Emoji One CC BY-SA 4.0

איך לסרב בחינניות / How to Adult

ג’ון גרין מסביר לנו שבדרך כלל יש שתי סיבות שבגינן אנחנו מתקשים להגיד “לא”. הראשונה היא החשש מפספוס הזדמנויות והשנייה היא חשש מעימות חברתי. הוא מפנה את תשומת ליבנו לכך שגם אם נגיד “כן” אנחנו עלולים לפספס דברים, משום שמה שלא נבחר באותו הרגע, כדי לעשות אותו לא נעשה את כל השאר.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to (Gracefully) Say No וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלהם על תחזוקה עצמית – בקישור הזה

ואת ההסבר של קתי על התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה

מה לא לעשות באוניברסיטה / Daniel Howell

דניאל (Daniel Howell), שבעבר היה ידוע גם כ- danisnotonfire משתף אותנו במסקנות שלו מהחוויה האקדמית שעבר. הוא אמנם פרש אחרי שנה, אבל בינתיים צבר מספיק ניסיון כדי לדעת מה לא כדאי לעשות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What NOT to do at University וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שלו על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

ולקרוא את המאמר על סטודנטים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

 

איך להתמודד עם התחושה שנשארתי מאחור / Marie Forleo

מרי מלמדת אותנו איך להתמודד עם התחושה שנשארנו מאחור. הסרטון הזה אומנם לא מיועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל אני חושבת שהוא יהיה לנו שימושי במיוחד. אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב זה התפקודים הניהוליים, עליהם תוכלו לשמוע עוד – בקישור הזה. כתוצאה מכך קשה לנו בכל מה שקשור בהתארגנות ועמידה בלוח זמנים. ברוב המקרים נמצא את הדרך להגיע לאן שאנחנו רוצים אבל אין לדעת מתי בדיוק זה יצא לפועל 😉 זו הסיבה לכך שאנחנו עלולים לקנא באנשים בסביבתנו ולהרגיש רע עם עצמינו, במקום לשמוח עבורם ולפרגן להם.

איך יוצאים מזה?

יש בסה”כ שני דברים שצריך לעשות, אבל הם לא פעולות חד פעמיות אלה תהליכים מתמשכים:

  1. ללמוד להעריך כראוי את עיקופי הדרך שלכם – גם אם התחרבשתם מסביב, סביר להניח שלקחתם משם משהו שממשיך איתכם הלאה.
  2. להיגמל מהנטייה להשוות את עצמכם לאנשים אחרים – כי זה למעשה מה שמעורר את כל הרגשות השליליים על המקום שבו אתם נמצאים בחיים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Feeling Behind In Your Life? Watch This וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון האם אני כישלון – בקישור הזה

ואת השיר על כל הדברים היפים שמתגלים בזמנם האיטי והבלתי מתחשב – בקישור הזה

 

איך להתמודד עם מעגל הקסמים של דחיינות וחרדה? / How to ADHD

לדברי ג’סיקה זה לא שלאנשים עם הפרעת קשב קשה לעשות דברים או לסיים אותם. הקושי הוא לעשות דברים מסויימים בזמן מסויים. אחת הסיבות לכך שאנשים עם הפרעת קשב נוטים לדחות דברים היא החשש מההתמודדות עם המטלה. אבל… הדחייה רק מגבירה את החשש שמקשה עוד יותר על השלמת המשימה. בסרטון הזה תוכלו לשמוע כמה טיפים ודרכי התמודדות שיכולים לעזור לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Fight Your Procrastination Anxiety (and Win!) וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את המחזמר על דחיינות – בקישור הזה

ואת ההסבר של ג’סיקה על איך לסיים פרוייקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

 

מהו דיכאון, איך אפשר לדעת אם יש לי ומה ניתן לעשות? / DarkSquidge + Kati Morton

דיכאון הוא אחד מאותם מצבים שיכולים להראות כמו הפרעת קשב, לבוא יחד איתה או להתפתח בעקבותיה. אם עולה חשד יש לפנות לפסיכיאטר כדי לעשות אבחנה מבדלת ואיזון תרופתי במקרה הצורך. הנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה.

בסרטון הזה TomSka מדבר עם Kati Morton על ההתמודדות האישית שלו ועל דיכאון באופן כללי. שניהם הופיעו בפאנל מאוד מעניין בנושא בריאות הנפש בווידקון שתוכלו לראות – בקישור הזה.

עיקרי הדברים

  • מבחינה פיזיולוגית, סרטונין ודופמין הם המולכים העצביים שמעורבים בדיכאון.
  • ההבדל בין עצב לבין דיכאון הוא רמת הפגיעה בתפקוד או באיכות החיים של האדם. המאפיינים העיקריים של דיכאון הם אנהדוניה (שלא נהנים לעשות מדברים שבדרך כלל אוהבים מאוד), חוסר איזון באכילה ושינה (פחות מידי או יותר מידי) וקשיים בריכוז.  אבל אל תאבחנו את עצמכם ואם יש חשד תלכו לאיש מקצוע.
  • הצעד הראשון הוא לפנות לעזרה ולספר לאנשים שאתם מרגישים נוח איתם. אם הדיבור פנים מול פנים קשה לכם, אפשר להשתמש בתכתובת.
  • לקחת בחשבון שלפעמים תצטרכו לנסות כמה פעמים עד שתמצאו אוזן קשבת.
  • בדרך כלל המענה הוא דרך טיפול רגשי עם שילוב של תרופות במקרה הצורך. בנוסף (ולא במקום!) יש כמה דברים שאפשר לעשות בחיי היום יום כדי להרגיש יותר טוב, כמו למשל: הקפדה על תחזוקה עצמית (אוכל, שינה, ספורט וכו) ועל מפגשים חברתיים פנים מול פנים.

בין היתר הם מדברים שם על איך ליצור סביבה חברתית תומכת ואיך להסביר לאנשים שחשובים לנו מתי ואיזה סוג של עזרה אנחנו צריכים. כמו כן, הם מתייחסים להבדל בין מחשבות כלליות על נושא המוות לבין מחשבות אבדניות ומה לעשות כשהן עולות.

הכי חשוב – לזכור שלמרות שזה יכול להרגיש כאילו אין תקווה ואין מוצא, תמיד יש דרך, המצב יכול להשתפר, מגיע לכם להרגיש טוב יותר ואתם לא לבד.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון All About Depression

ואם זה ארוך לכם מידי, אז TomSka הכין גם סרטון קצר יותר בנושא. סה”כ הבחור קומיקאי, אז זה לא ממש מפתיע שהוא ינסה לעשות סרטון לא דיכאוני על דיכאון. לדעתי זה יצא אינפורמטיבי ומשעשע לצפייה, בלי להסתיר את הכאב והסבל שהמצב הזה עלול לגרום. אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Non-Depressing Depression Video ותתרשמו בעצמכם.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון של קתי על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה


תמונה: By Alfredo Borba CC BY-SA 4.0

שעה טיפוסית ביום בלי כדור / מיה ארזי

ערב סופש. החלטתי לסיים את היום באמבטיה מפנקת עם מלח לוונדר…  מגיע לי😊

פותחת את המים שבינתיים יצאו הקרים והולכת למטבח ללחוץ על הקומקום החשמלי, כי אין כמו אמבטיה מפנקת עם תה וסיגריה…

מוציאה מהמדיח כוס וכפית ועל הדרך מפנה כבר את כל מה שיש במדיח.

אופס. המים זורמים במקלחת… רצה מהר לסגור את הברז, מתפשטת ואת הבגדים שמה מעל מכונת הכביסה, בזווית העין אני קולטת קערה עם שעווה להסרת שיער ופתאום בא לי להוריד שפם.

לוקחת את הקערה מכניסה למיקרו וחוזרת לאמבטיה למלא מים.

הולכת לסלון להוציא סיגריות מהתיק והתיק עמוס בניירת וכל מיני דברים…  שופכת את תכולת התיק ומתחילה למיין… פתאום מריחה שרוף… שיט, השעווה במיקרו…

עוזבת את התיק לוקחת מגבת ומוציאה את הצלחת הסדוקה עם שארית השעווה.  אנקה את המיקרו אחרי האמבטיה…

שיט המים זורמים…  מניחה את הצלחת וחוזרת מהר למקלחת… איזה מזל!  עוד חצי שניה והמים היו זורמים לרצפה…

טוב, האמבטיה מפוצצת.  אם אני נכנסת למים חצי אמבטיה נשפכת החוצה… מכניסה את היד לשחרר את הפקק שירדו קצת מים, שומעת את הטלפון רוטט, איפה שמתי אותו?

הולכת לחפש את הטלפון במטבח, רואה את צלחת השעווה הסדוקה… שיט היא מתקררת… לוקחת את השעווה למקלחת ומגלה שכמעט כל המים ירדו. סוגרת את הפקק ושוב ממלא מים…

מורחת שעווה על השפם ונזכרת בתה שרציתי להכין… הולכת למטבח ושוב לוחצת על הקומקום…

חוזרת למקלחת שוב ממלאה מים, מורידה שעווה מהשפם, מסתכלת על מה שנדבק לשעווה ומרגישה סיפוק. כן, היה שפם…  טוב שראיתי את השעווה.

בינתיים שהמים מתמלאים אני חושבת להכניס כביסה למכונה. שיט המגבות שם מאתמול. מוציאה את המגבות והולכת לתלות…

תולה בשקט ופתאום… שיט המים באמבטיה…  רצה למקלחת… זין המים גלשו החוצה. צריך משהו לספוג…  כל המגבות על החבל, הולכת להביא ערימת מגבות ומתחילה לרפד את הרצפה…

משחררת את הפקק שוב פעם ונזכרת בקומקום שרתח לפני רבע שעה…

אוף לא טוב להרתיח מים כל כך הרבה פעמים, פעם קראתי שזה עושה אבנים בכליות…  אולי עדיף לשתות יין קר…  מוציאה בקבוק מחפשת את הפותחן במגירה, על השולחן, מוצאת אותו על המדף של הספרים (איך הגיע לשם?)

מוזגת יין… לוקחת את הכוס עם היין, סיגריות ומאפרה וחוזרת לאמבטיה שבינתיים התרוקנה. די אין לי כוח. עשיתי מקלחת זריזה ואת כוס היין לקחתי למיטה. מזל שלא לקחתי כדור היום 😄 מחר אנקה את המיקרו.

 

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ועל מעלליהן של הסופות שחוזרות הביתה בצהרי היום – בקישור הזה


תמונה: By http://www.flickr.com/photos/38033723@N00/ CC BY 2.0

הסיפור שלי / איתי פרלמן

מכיתה א’ ועד היום חינכו אותי ללמידה מבית ספר, לחטיבה ועד התיכון. היום כשאני בכיתה יב’, אני מסתכל אחורה ושואל את עצמי האם המבחן שהיה לי בכיתה ב’ במדעים או ג’ או ו’… שינה את המציאות שלי כיום? המורים שלי לימדו אותי שכל שנה קובעת ותמיד הסתכלתי עליהם וחשבתי שהם אומרים את זה לכולם ושהם מנסים רק להפחיד אותי, אבל היום כשאני מסתכל אחורה אני חושב שהם צדקו וכן המבחנים של כיתה ב’ במדעים השפיעו עלי. הרבה אנשים לא יסכימו עם הדעה שלי ויגידו “מה אתה מדבר שטויות הציונים של הבגרות משנים” ולא מה שהיה לפני.

אני, שמהגן, לא ידעתי לכתוב טוב והציונים שלי היו על הפנים לעומת שאר הכיתה תמיד הרגשתי “הילד הדפוק שלא מצליח”, וזה לא בגלל שלא התאמצתי, אלא זה בגלל הרעשים מסביב והמחשבות האין סופיות שהיו לי בראש שהפריעו לי להתרכז.
בכיתה ב’ יכול להיות שלא הצלחתי לעומת שאר הכיתה וקיבלתי 40 במבחן ונכון שהציון הזה לא השפיע על מי שאני היום אבל הציון הזה השפיע על הכוח הרצון שלי לשאוף לציון יותר טוב וניסיתי לשאוף גבוה יותר. כשהגעתי לכיתה י’ הציונים שלי לא היו נמוכים והכל בזכות זה שלא נשברתי והמשכתי להתמיד. נכון, אני עדין עם שגיאות כתיב ונכון שאין לי ציונים של 100 אבל המשפט שהולך איתי כבר מגיל צעיר הוא “שגם אם אתה נופל למטה למקום חשוך שאתה לא מוצא איך לצאת ממנו, תמיד תחפש את הניצוץ שבך שימצא לך את הדרך לעלות למעלה ובסוף להגיע למקום טוב יותר”.

הקשיים האלו כנראה השפיעו על הציונים שלי בעבר אבל גם השפיעו על כוח הרצון שלי להצליח בכל מיני תחומים. כיום אני מנסה להקים סטארט אפ לאופניים והכל מהכוח רצון שלי להצליח ולהשתפר. אני מקווה שכל ילד, נער מתבגר במצב שלי שמרגיש מדוכא על זה שהוא “קצת שונה מאחרים” מבחינת ציונים מבחינת יכולת הכתיבה שלו… שידע שהוא קיבל מתנה מהציונים הנמוכים, הוא תמיד יכול לשאוף גבוה יותר ובסוף עוד הוא יעקוף את כולם בסיבוב.

שמי איתי פרלמן, תלמיד כיתה י”ב.
פוסט זה כמו הרבה אחרים שאני מעלה אפשר למצוא בדף הפייסבוק שלי.
תודה לכם על ההקשבה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון “בכוח הרצון” על יחיאל ספקטור – בקישור הזה

ואת הפוסט המיתולוגי של חלי גולדנברג – בקישור הזה

אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון / משרד החינוך

משרד החינוך פרסם חוזר שעוסק בנושא אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון. הנחת היסוד היא שאלימות היא פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו הבסיסיות. בהתאם לכך, החוזר מגדיר את המחויבות של מנהל בית הספר והצוות החינוכי להוביל תהליך של בניית אקלים בטוח. זאת על מנת לשמור על שלומם וביטחונם של באי המוסד החינוכי, הלומדים ואנשי הצוות כאחד. טיפוח כבוד הדדי בין הלומדים לבין הצוות, לצד הגדרת גבולות, מייצרים אווירה תומכת ואף מצמצמים התנהגויות אלימות על פני הרצף החינוכי כולו.  על כן הטיפול
באלימות ייעשה באופן המכבד את כל המעורבים ושומר על כבודם ועל זכויותיהם.

לקריאת החוזר המלא – לחצו כאן

התמודדות עם אירועי אלימות

פרק ג’ בעמוד 46 עוסק בהתמודדות עם אירועי אלימות. על פי החוזר, לעתים קרובות אלימות ובעיות התנהגות בקרב תלמידים הן ביטוי לקושי ולמצוקה. לכן יש להעניק בסיס רגשי בטוח ומכיל
לתלמיד על ידי הצוות החינוכי, אשר ישמש כתובת שאליו יוכל התלמיד לפנות לצורך סיוע, הגנה והרגעה. עוד נכתב שם שיש לטפל באירועי אלימות תוך הקפדה על מתן משוב חיובי על שיפור בהתנהגות, על יחס עקבי והוגן ועל תקשורת ישירה עם התלמיד והוריו. הוא מכיל טבלאות שמפרטות את טווח התגובה וסמכות הטיפול של בעלי התפקידים בבית הספר עבור מקרי אלימות שונים.

חוברות ומסמכים נוספים של משרד החינוך:

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הפוסט על בריונים שהם גם קורבנות – בקישור הזה

ואת ההסבר על התמודדויות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב  – בקישור הזה


תמונה: By Alejandrasotomange CC BY-SA 3.0

רגשות, מתח ובריאות / CrashCourse

הרגשות הן לא רק חוויות נפשיות, יש להן גם השפעה פיזיולוגית על הגוף שלנו. זה נכון גם עבור רגשות חיוביים וגם עבור רגשות  שליליים. מדקה 4:30 האנק מתחיל לדבר על ההשפעות של רגשות שליליים על הגוף שלנו. כמו שאתם בטח משארים, אם חווים אותם בתדירות גבוהה לאורך זמן זה לא עושה טוב לגוף שלנו. מדקה 5:11 הוא מתחיל לדבר באופן ספציפי על מתח – Stress.

מה הקשר להפרעת קשב?

המ… אה… טוב, נו – תכלס: יש לנו נטייה לדחות דברים לרגע האחרון (או קצת אחריו אפילו).

למעשה, הדחיינות היא מאפיין כל כך נפוץ של הפרעת קשב, שהקדשנו לה תגית שלמה במאגר המידע שלנו.
תוכלו להתרשם מכל הפוסטים בנושא – בקישור הזה.

האיום המתמיד של הדד-ליין בהחלט יכול להעלות את רמת המתח שלנו. לכן מאוד חשוב שנקפיד על איזון רגשי ונלמד דרכים שבהם טוב לנו להירגע. אבל… זה לא כל כך פשוט. שכן בטווח המידי המתח מעלה אדרנלין שמעלה את הריכוז. כלומר, ישנם מקרים שבהם רמות מסוימות של מתח, יכולות להעלות את התפקוד של אנשים עם הפרעת קשב. זה בא לידי ביטוי בכך שפתאום מסיימים בלילה אחד מטלות שנדחו במשך חודשים. נשמע מוכר?

למעשה, לא מעט אנשים עם הפרעת קשב משתמשים בתופעה זו כאסטרטגיית התמודדות. לעתים זה נעשה באופן מודע ולעתים באופן אינטואיטיבי יותר. חשוב שתדעו שאמנם האדרנלין של הרגע האחרון אכן יכול לעזור לגיוס קשב ולסיום מטלות, אבל יש לזה מחיר בריאותי לטווח הארוך (כפי שתראו בסרטון).

כיצד ניתן לרכוש דרכי התמודדות ידידותיות יותר לפיזיולוגיה שלכם? זה בדיוק התפקיד של המערך הטיפולי הרב תחומי והמותאם אישית להפרעת קשב. עם זאת “עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב, עלול להקשות על הימנעות מדפוסי התנהגות יעילים בטווח הקצר שעלולים להיות פוגעניים בטווח הארוך. תוכלו לשמוע הסבר של ברקלי על הנושא – בקישור הזה.

הפוסט הזה נועד לסייע להמחיש את הסכנות והמחיר של שימוש במתח כאסטרטגית התמודדות בחיי היום יום.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Emotion, Stress and Health וספרו לנו בתגובות מה אתם חושבים על הנושא.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ואת ההסבר על ניהול כעסים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Flickr CC BY 2.0

הכלה / הדר פרבר

שָׁמַעְתִּי מִלָּה שֶׁאַתֶּם הַמְּבֻגָּרִים
מַכְנִיסִים הָמוֹן לְכָל מָה שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים:
הכלה. אני אפילו מכיר אֶת כָּל הצורות:
להכיל, הכלה, מכילים, מכילות.

כֻּלָּם מְנַסִּים להכיל אוֹתִי, אֲבָל
מָה שֶׁאַף אֶחָד לֹא מֵבִין בִּכְלָל
זֶה שֶׁאֲנִי הוּא זֶה שֶׁמְּנַסֶּה מוּל כֻּלָּם
לְהָכִיל אֶת הָרַעַשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָם

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה

ואת השיר “בדיוק בדיוק כמו שאני” – בקישור הזה


תמונה: הדר פרבר

תקנות הסמים המסוכנים ונהלים בנוגע לניפוק מרשם / משרד הבריאות

למה זה קשור אלינו?

כי מתילפנידאט (Methylphenidate) מסווג תחת סימן ב׳ בפקודת הסמים המסוכנים (סעיף 4), והוא החומר הפעיל בתרופות להפרעת קשב ממשפחת הריטלין.

כדי להבין איך ולמה המתילפנידאט הוכנס לרשימה הזו, קראו את ההסבר – בקישור הזה
בין היתר יש שם הסבר על הבלבול הלשוני שנוצר בין המשמעויות השונות של המילה drug. חשוב לשים לב לכך שבאנגלית מילה זו משמשת גם לתיאור סמי מרפא (=>תרופות) וגם לתיאור סמים משכרים, בעוד שבעברית לכל משמעות יש כינוי נפרד. משום שבימינו כבר כמעט שלא נעשה שימוש במונח “סמי מרפא”, בלשון הדיבור המילה סמים מתייחסת בדרך כלל רק לסמים משכרים. זאת הסיבה לכך שהשימוש במילה סמים עלול ליצור רושם מטעה כאשר מדובר בתרופות.
בהתאם לכך, בעוד שהחוק העברי מכונה “פקודת הסמים המסוכנים”, באנגלית קוראים לתרופות האלו Schedule drug (=> בתרגום חופשי: תרופות בפיקוח). בשנת 1948 כשתרגמו את החוקים הבריטיים לעברית, המילה drug תורגמה למילה “סם” וכך התייחסו לכל התרופות (כולל אקמול).

לכן חשוב להדגיש שהסיבה שהחומר Methylphenidate והתרופות המכילות אותו נמצאים בפיקוח כדי למנוע שימוש לרעה. שימוש לרעה (Abuse) מתייחס למקרים שבהם הצריכה של החומר נעשית ללא אישור רופא ובניגוד לחוק. מקרים שבהם התרופה נרשמת על ידי רופא מוסמך עבור אנשים שאובחנו עם הפרעת קשב על פי הנהלים של משרד הבריאות, אין מדובר בשימוש לרעה אלא בטיפול רפואי לכל דבר. את הנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב תוכלו לקרוא – בקישור הזה. כמו כן, חשוב להדגיש שהתרופות להפרעת קשב אינן ממכרות.

אחרי שהבהרנו את כל זה, בואו נכיר את לשון החוק ואת ההנחיות של משרד הבריאות שנגזרות ממנו:

נוסח פקודת הסמים המסוכנים

את תקנות הסמים המסוכנים תוכלו לקרוא – בקישור הזה

לקריאה נוחה יותר אתם יכולים לבדוק גם את הנוסח בוויקיטקסט – בקישור הזה

ולבחון את היסטוריית החקיקה של פקודת הסמים המסוכנים באתר הכנסת – בקישור הזה

הבהרות לנוהל ניפוק מרשם

את ההבהרות בנוגע לנוהל ניפוק מרשם לסמים מסוכנים (נוהל 155), תוכלו לקרוא – בקישור הזה

  • כדאי לשים לב לסעיף 3.2.5, שמתייחס למקרים שבהם מותר לספק את התרופה גם עם טרם חלפו 31 ימים, אך לא לפני שני ימי עבודה מהמועד. זה שימושי למקרים שבהם מועד אספקת התרופה יוצא על יום שבת או חג.
  • כמו כן סעיף 3.2.8 מתייחס לנוהל של ניפוק מרשם בכמות מוגדלת לצורך נסיעה לחו”ל. שימו לב שמעבר לפרוצדורה בארץ, חשוב גם לבדוק את הנוהל במדינות היעד. לצורך כך ניתן להסתייע בשגרירויות של המדינות הרלוונטיות לכל נסיעה.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הסכנה שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה


הבהרה – המידע באתר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, לאבחון, לייעוץ רפואי או כל טיפול מקצועי אחר.
כמו כן, התקנות והחוקים יכולים להשתנות עם הזמן ועל כן יש להתייחס רק לנוסח המעודכן ביותר.
תמונה: By Blogtrepreneur CC BY 2.0

עוגת אופסי – מה לעשות כשעשיתם טעות מביכה בלי כוונה? / MyHarto

ברוכים הבאים לעוד סרטון של האנה הארט. תוכלו לראות את הסרטון הקודם שלה על פרודוקטיביות – בקישור הזה ואת שיתוף הפעולה שעשתה עם ג’סיקה על התארגנות במטבח – בקישור הזה. הסרטון הנוכחי הוא חלק מהסדרה “המטבח השיכור שלי” שאתם כבר יכולים לתאר לעצמכם מה קורה שם 😉

הפעם היא מדברת על המצבים האלו שבהם אתם כל כך מנסים לעשות משהו נכון עד שלבסוף הוא מתחרבש לגמרי. או במילים אחרות – מה לעשות כשגיליתם שעשיתם פדיחה בלי להתכוון. משום שזו סדרת בישול היא החליטה ללמד אותנו איך להוציא מתוק מעז, על ידי הפיכת עוגת “אופסי” לעוגת “וופי!”. סרטון נוסף על התמודדות עם טעויות תוכלו לראות – בקישור הזה.

בקיצור, על כך נאמר “לא מפחידים קשב בפשלות

אז איך ממשיכים הלאה?

שוקולד עוזר. אז מתחילים בזה וכבר המצב מתחיל להשתפר!

באופן כללי מהשם של הסדרה אתם יכולים להבין שלא מתיימרים שם לעקוב אחרי הוראות המתכון באופן מושלם. הפעם האנה מנצלת כל הזדמנות כדי ללמד אותנו איך להמשיך ללכת, למרות המחשבות השליליות שכל פדיחה כזו עלולה לעורר. אז אם בא לכם לראות איך עושים את זה בזמן אמיתי, ואיך קצת הומור עצמי יכול לעזור – אתם במקום הנכון.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון MY DRUNK KITCHEN: Whoopie Pie ותלמדו איך להימנע מהלקאה עצמית

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את פאנל בריאות הנפש שהאנה השתתפה בו – בקישור הזה

ואת הסרטון על איימת הפדיחה והחיים שאחרי – בקישור הזה


תמונה: By Divya Kudua CC BY 2.0

איך לעורר השראה? / Charisma on Command

לבקשת הקהל הרי לכם סרטון נוסף של Charisma on Command הפעם הוא מנתח את הדמות של Wonder Woman בכיכובה של גל גדות. הוא מנתח בצורה מאוד יפה וברורה מה גורם לה להיות דמות מעוררת השראה. כדי לחדד את הדברים הוא משווה אותה לבלה – הגיבורה של דמדומים, שכמו שתראו…. פחות חזקה בתחום הזה….

עיקרי הדברים

וונדר וומן אינה מושלמת, אבל היא עושה הרבה דברים נכון. הנה כמה דברים שאפשר ללמוד ממנה:

  • שמחת חיים והתלהבות
  • אידאולוגיה, דרישות גבוהות ודוגמה אישית
  • להכיר בערכם של אנשים אחרים ולעבוד כחלק מצוות
  • התייחסות ביקורתית ומושכלת לסמכות
  • אסרטיביות, לקיחת יוזמה ואחריות אישית

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Why Wonder Woman Is So Insanely Inspiring וספרו לנו מה דעתכם בתגובות.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על דרכים להתחיל שיחה – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על איך להיות פופולריים – בקישור הזה


תמונה: By David Revoy CC BY-SA 3.0

כמה פעמים אתם צריכים לחזור על עצמכם? / דובי ברגשטיין

יש לי תובנה שהייתי רוצם לחלוק איתכם.
היא מיועדת לכל הורה ומורה המתנהל/ת מול/עם ילד/ה עם הפרעת קשב:

אם רמת היעילות ושיתוף הפעולה היא זהה (כלומר די אפסית) בין אם מבקשים 5 פעמים ברוגע מסוים ובין אם מבקשים/דורשים 100 פעמים, במיוחד עם עושים את זה בעצבים החל מהפעם העשירית – לא עדיף מראש להסתפק בלבקש 5 פעמים?

האם לא עדיף לחזור על עצמכם פחות פעמים בלי להתעצבן ואז לעשות איתם/במקומם, לוותר, להתייאש, לגייס או למצוא פיתרון יצירתי אחר – מראש או בדיעבד?

 

אהבתם?

כדאי לכם גם ללמוד איך להשתמש בדוח האבחון כי לשפר את האינטראקציה מול הילדים שלכם – בקישור הזה

ואת הסרטון “קח את ידי ולך איתי” שיכניס אתכם לנעליהם של ילדים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

סוג חדש דנדש של עצמי / Alicia Keys + חן ספקטור

אנשים גדלים אנשים מתפתחים וטוב שכך.
אבל…לפעמים לסביבה קשה לאכול את זה, במיוחד עם השינוי מהיר או קיצוני.
זו הסיבה לכך ששינויים לטובה לא תמיד מתקבלים בברכה.
לפעמים זה קורה דווקא עם האנשים שהכי קרובים לנו וזה יכול להיות כואב.

למה זה חשוב במיוחד לאנשים עם הפרעת קשב?

כשמדברים על הפרעת קשב, כבר בתחילת הדרך תהליך האבחון כשלעצמו יכול לחולל שינוי גדול.
זה נכון במיוחד אם האבחנה ניתנת לראשונה רק בגילאי הבגרות, כמו שתוכלו לראות – בקישור הזה.

אחת הסיבות לכך, היא שפעמים רבות הפרעת קשב אינה מובנת כראוי על ידי הציבור הרחב. בעקבות זאת הסביבה החברתית של האדם עלולה לפרש את התסמינים בצורה שגויה, להאשים אותו בדברים שאינם במסגרת שליטתו, להניח שיכולותיו נמוכות מכפי שהן או להטיל את האשמה בפגמים באופיו. תופעה זו עלולה ליצר נזק רב. אם אתם רוצים לדעת על זה יותר תוכלו לקרוא את דבריו של אחד העם על הסיכון שבהאשמה של אדם בדברים שאין בו – בקישור הזה.

בהתחשב בכל אלו, האבחון של הפרעת קשב יכול לשפוך אור על התמונה המלאה ולספק מידע חדש שיסייע להבנת המצב. על ידי כך האבחון יכול לשנות את תפיסת העצמי של האדם ואת האופן שבו הוא מפרש את החוויות האישיות שלו. ייתכן שיגלה שהיו דברים שהוא הואשם בהם או הרגיש אשם לגביהם, אשר כלל לא היו באשמתו. התובנות החדשות עלולות לערער את היסודות והנחות היסוד שעליהם התבססו מערכות היחסים של האדם עם הסביבה שלו עד אותו היום. פתאום עכשיו כולם צריכים לבחון את הדברים האלו מחדש וזה לא פשוט.

אבל זה לא נגמר כאן

הרי לא עושים אבחון רק בשביל לקבל אבחנה. אחת ממטרות האבחון היא גם לאתר את המקורות לקשיים ולספק מידע אודות היכולות והמאפיינים האישיים של האדם, שישמש כבסיס לבניית מערך טיפולי מותאם אישית. גם לטיפול יש מטרה. הוא נועד לשפר את רמת התפקוד ואיכות החיים של האדם. כלומר, הוא נועד ליצור שינוי. כך שאם הכל מתנהל כראוי, בהחלט הגיוני לצפות שזה ישפיע בצורה משמעותית על ההתנהלות של האדם עם עצמו ומול הסביבה.

במילים אחרות – סביר להניח שתהליך האבחון והטיפול בהפרעת קשב ישנה לא רק את ההבנה והפירוש של ההתנהגות, אלא גם את ההתנהגות עצמה.

יהיו דברים שיורגשו באופן מיידי ויהיו דברים שיבנו לאורך זמן. כמו כן, יתכן שיהיו דברים שיתנדנדו לפה ולשם, עד שימצא האיזון הנכון מול אנשי המקצוע. בכל מקרה, מדובר בתהליך שעלול לערער את הסטטוס-קוו של מערכות היחסים הקרובות של האדם. בין אם השינוי נוצר מצמיחה אישית, בין אם מאבחון, מטיפול או מכל סיבה אחרת – האנשים שמסביבנו יגיבו בדרכם.

יהיו כאלו שישמחו עבורכם ויתמכו בכם מהרגע הראשון, יהיו כאלו שיצטרכו לעבור את התהליך שלהם כדי להבין ולקבל את התהליך שאתם עוברים. יהיו גם כאלו שיצטרכו לראות במו עיניהם את השיפור כדי להאמין בו ו…. יהיו כאלו שהשינוי לא ימצא חן בעיניהם ויהיו כאלו שיתנגדו לעצם השינוי מהיותו שינוי, ללא קשר לטיבו.

ואם הסביבה לא מקבלת?

חשוב לציין שלא כל מי שמביע ביקורת או חשש בהכרח יוצא נגדיכם. טוב לשמוע את הדברים, כי יתכן שבסופו של דבר הם יאירו את עינכם ויתרמו לתהליך. זה נכון גם אם באותו הרגע לא יהיה לכם נעים לשמוע את הדברים. אבל… כמו שאתם רוצים שיבינו אתכם, כך גם אתם צריכים להראות הבנה לצד השני. כי נאה דורש נאה מקיים. הדרך הכי טובה לעשות זאת, היא ליצור דו שיח ברוח טובה. זה המקום לסינגור עצמי, אסרטיביות ופיתוח של מיומנויות חברתיות. כל אלו יכולים להיות חלק מהמטרות הטיפוליות. אתם יכולים גם להיעזר באנשי המקצוע שעובדים איתכם, כדי להתייעץ בנוגע ליחסים מול הסביבה ולחשוב מה הדרך הכי טובה לגייס את שיתוף הפעולה והתמיכה שלהם.

כאמור, אחד המכשולים הגדולים הוא חוסר ההבנה של הציבור בנושא הפרעת קשב. לצורך העניין יצרנו עבורכם קטגוריה שלמה של חומרי הסברה שתוכלו למצוא – בקישור הזה. תעברו עליהם בעצמכם קודם. אחר כך תבחרו את הפוסטים שאיתם אתם מזדהים יותר ושיתאימו לאנשים שאתם רוצים להעביר להם את המידע. גם כאן אפשר להיעזר באנשי המקצוע שעובדים איתכם, או במכרים משותפים שיעזרו לתווך בין הצדדים.

ואם זה עדיין לא עוזר?

ייתכן יהיו אנשים, שלמרות כל המאמצים שלכם, יתנגדו לשינוי החיובי שאתם מנסים לעשות. זה יכול להיות מתוך חוסר ביטחון שלהם, מתוך חשש משינוי, מתוך אינטרסים שלהם לשימור המצב הקיים, מתוך חוסר הבנה, חוסר מודעות או כל סיבה אחרת. אנשים כאלו עלולים לחבל בתהליך שלכם ולפגוע בסיכויי ההצלחה שלכם. זה יכול להיות קשה במיוחד כאשר מדובר באנשים שקרובים לליבכם. כדי לדעת איך להתמודד עם אנשים רעילים בחיים שלכם, צפו בסרטון ההסבר – בקישור הזה. בנוסף, אם אתם צריכים להרחיב את מעגל התמיכה החברתי שלכם, תוכלו ללמוד איך ליצור חברים חדשים – בקישור הזה. בכל מקרה, תדאגו לעצמכם ואל תשכחו להיות מדהימים!

השיר Brand New Me של Alicia Keys אמנם לא נכתב על הפרעת קשב, אבל הוא מדבר בדיוק על מצבים מהסוג הזה. כלומר, מצבים שבהם אתם סוף סוף עולים על המסלול הנכון, אבל דווקא האנשים שמהם ציפיתם לקבל את מרב העידוד והתמיכה, הם אלו שמושכים אתכם אחורה. זהו שיר יפה, מרגש ומקסים. לי אישית הוא מעלה דמעות בעיניים בכל פעם מחדש ועזר לי בלא מעט רגעים קשים.

רוצים לשמוע כבר?

הנה, קבלו את הקליפ הרשמי:

אם התרשמתם כמוני, תעבירו את זה לכל מי שצריך לעצור רגע ולאסוף כוחות כדי שיוכל להמשיך בדרך.

אהבתם?

האזינו גם לשיר על האור הקטן שלי – בקישור הזה

ולשיר “ילדה קטנה” – בקישור הזה


תמונה: By Afnanrauf CC BY-SA 4.0

בהשראת הסופות באמריקה… / הדר אברמוביץ

השעה 14:00 מתקרבת ואיתה החשש לסופה רצינית מכיוון השביל המוביל לבית הספר.

סופה אחת פותחת את הדלת בטריקה ומעיפה תיק לכל עבר.
היא מתקדמת במהירות לכיוון המקרר, הופכת את המטבח, ושופכת בקבוק מים בדרך למיץ.

לפי הדיווחים והקולות שתי סופות נוספות קרובות מאד והרביעית מתגבשת לה בדרך מהגן.

סופה שתיים ושלוש מגיעות בשאגה וזריקת תיקים.
סערה אחת נרגעת כשהאוכל מוגש אבל סערות שתיים, שלוש וארבע, נעות לסירוגין ברחבי הבית תוך התנגשות בנתיבים שלהם ופיזור שאריות מארוחת הצהריים בנתיב הסופה.

סופה ארבע נחלשת עד אפיסת כוחות כשהמזגן נדלק בעוד סופה שתיים ושלוש מתחזקות לרמה 4-5 תוך צהלות, גלגלונים, עמידות ראש ושאגות של חיות טרף מג’ונגל ממוצע.

סופה שתיים מפזרת מגזרות נייר וכלי כתיבה לכל עבר בזמן שסופה אחת מתקדמת לעברה בצרחות מחרישות אוזניים על זה שהיא נכנסה לנתיב השקט שהיא סללה לה לתוך ספר מזדמן תוך התעלמות מוחלטת מחוברת לשון ודף בחשבון. לפי השמועות מחר בשעה 7:40 הסופה תתחזק לעוצמות קטלניות לאור השפעות גאולוגיות שדפים וחוברות אלו מיצרים כששוכחים מהם…

סופה שלוש מדלגת בין המדרגות למיטה, לספה, נחלשת ומתחזקת חליפות. לפי העדכונים מי שבנתיב שלה צריך להצטייד בשפע סבלנות וחוש הומור.

שקט מגיע לאיזור עם השעה 3 וחצי ושתי סופות ברמה בינונית שהביאו איתן אופניים.

סופה ארבע מחסלת בינתיים את מלאי הפירות והירקות מהמקרר, מנצלת את התוואי הפנוי ומטפסת לכיוון הארון מעל הכיור כדי לחסל את מלאי הבסקוויטים לשעת חירום. צוות חירום שמוזעק למקום מוצא עטיפות קרועות של חפיסת שוקולד והעדויות מספרות בדממה אילמת שסופה מספר ארבע עברה גם בפריזר.

קיצר, katia, irma, jose והחברים שלהם- קטן עלינו.
אחר צהריים ממוצע אצלנו (ובוקר. וערב) משאיר בית כמו אחרי הוריקן ואבא ואמא כמו צוות רודפי סופות הרפתקניים במיוחד…

#רק_כאן_יבינו_באמת
#חוש_הומור_זה_נשק_קטלני

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה – בקישור הזה

ואת הסיפור על הפעם השלישית שלקחתי קונצרטה – בקישור הזה

פיג’יטים, רכילות ושיתופי פעולה / MyHarto + HOW TO ADHD

מה שקורה כששתי יוטיוביסטיות עם הפרעת קשב משתפות פעולה?

יוטיוביסטים הם אנשים שמפרסמים סרטונים ביוטיוב. הרבה פעמים הם נוהגים ליצור סרטונים בצוותא, כך שבכל ערוץ יהיה סרטון משותף. גם האנה (חנה?) וגם ג’סיקה הופיעו בפאנל של בריאות הנפש בווידקון, שהוא כנס גדול מאוד של יוטיוביסטים. תוכלו לראות מה הן אמרו שם – בקישור הזה. אחת המטרות של הכנס הזה הוא יצירה של שיתופי פעולה ובעקבותיו זכינו לשני סרטונים מגניבים. את הסרטון הקודם שלהן על התנהלות במטבח תוכלו לבדוק – בקישור הזה והפעם הן בודקות פיג’יטים.

קצת רכילות

בתחילת הסרטון ג’סיקה אומרת שהפיג’יט האהוב ביותר שלה לא איתה, כי היא נתנה אותו להאנק גרין. היא גם מתארת את האופן המשעשע שבו זה קרה.

למי שלא מכיר – האנק הוא האח של ג’ון גרין שהוא המחבר של הספר אשמת הכוכבים. שניהם ביחד הקימו את וידקון שבו האנה וג’סיקה נפגשו. הם גם עושים הרבה סרטונים מגניבים ומככבים באתר שלנו. תוכלו לראות את הסרטונים של האנק – בקישור הזה ואת הסרטונים של ג’ון – בקישור הזה.

לפני הכנס יוטיוביסטים האחרון, האנק העלה סרטון שבו הוא חושד שאולי יש לו הפרעת קשב. תוכלו לראות אותו – בקישור הזה. עכשיו תנסו לנחש איך הוא הגיע למסכנה הזו? אה? איך? הוא ראה את הסרטון של ג’סיקה שמסביר איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב – בקישור הזה. מתחילים לראות איך העסק מתחבר?

אחרי האנקדוטה הזו, הן נותנות סריקה מאוד שימושית של מגוון פיג’טים.
כל אחת מספרת על החוויה שלה והן מתארות את כל הדברים הקטנים שכדאי לקחת בחשבון בבחירת פיג’יט.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון I Tested Out 9 Fidget Toys For ADHD, וספרו לנו בתגובות על הצעצוע החביב עליכם 🙂

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון שמסביר מה ההבדל בין פיג’יט לצעצוע – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע והשימושי של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

מחולל תשבצים ותפזורות / חן ספקטור

מה זה?

מחולל התשבצים מאפשר לכם ליצור תשבצי שלד ותפזורות בהתאמה אישית. לא רק זאת אלא שהוא לגמרי בעברית ומאוד נוח לשימוש.

למה זה טוב?

האתר הזה יכול להיות שימושי למגוון הקשרים:

  • פעילות פנאי לחובבי התשבצים
  • הוואי משפחתי או חברתי
  • כלי חינוכי להוראה בתחומי התוכן השונים, במקצועות הלשון העברית ובלימודי שפה שנייה
  • כלי טיפולי להוראה מתקנת, העשרה שפתית, אוריינות וכו
  • כלי עזר ללמידת מושגים ושמות למבחן
  • ו…. כל דבר אחר, כיד הדמיון הטובה עליכם – נשמח לשמוע רעיונות והצעות בתגובות

טיפים

יש כמה דברים שכדאי לכם לדעת כדי ליהנות מהחוויה המלאה:

  • אפשר ורצוי להתאים את התכנים לסוג ומטרת הפעילות. למשל:
    • אם עושים פעילות של סיכום נושא בכיתה אפשר לקחת מושגים מחומר הלימוד.
    • אם עושים פעילות חברתית אפשר לקחת נושאים מחיי היום יום של המשתתפים.
  • את רשימת המושגים וההגדרות אפשרגם להכין ביחד. למשל:
    • במסגרת הוראה מתקנת, יכול להיות נחמד לאתר ביחד מילים קשות בטקסט ולחפש את ההגדרות במילון. אפשר להשאיר את ההגדרות כמו שהן או לאפשר לתלמיד לנסח במילים שלו. כדאי לו להשקיע בניסוח ברור אם הוא יהיה צריך לפתור את התשבץ בתום לימוד הטקסט או הנושא הרלוונטי. העתקה טכנית מהמילון לא מאפשרת עיבוד ופרסונליזציה של החומר. אם הוא יודע שיצטרך לפתור את זה אחר כך, סביר שישקיע יותר מאמץ בניסוח ההגדרות. מאמץ זה מעלה את הסיכוי להפנמת התכנים. לאחר שנרכשו כל המילים באופן מלא אפשר לתת את התשבץ לבני המשפחה או לחברים של התלמיד. משום שהוא יודע את הפתרונות, הוא יוכל לעזור להם במקרה הצורך. זו חוויה מאוד מעצימה. בנוסף, זה ידרבן אותו לא לעשות את הגדרות קלות מידי בחלק הראשון, כי אז כולם יפתרו אותו מהר וזה יהיה פחות מהנה. אפשר להסביר את כל השיקולים מראש או לאפשר לתלמיד לרכוש אותם מתוך הניסיון האישי שלו. אם מערבים אנשים נוספים, חשוב לוודא שהפעילות אכן חביבה על המשתתפים ולא להכריח אף אחד.
    • במסגרת פעילות חברתית אפשר להתחלק לקבוצות כשכל קבוצה מכינה את התשבץ לקבוצה השנייה. אפשר להשאיר את הנושא פתוח, לאתגר בנושאים שנבחרו מראש או לתת לכל קבוצה לקבוע את הנושא של הקבוצה המתחרה.
  • לאחר שיצרתם לעצמכם רשימה, אפשר לשמור אותה בקובץ וורד או לשלוח לעצמכם במייל. כך תהיה לכם אפשרות לשימוש חוזר במקרה הצורך.
  • שימו לב לאפשרויות המראה (עיצוב) בצעד השלישי – הדרך הטובה ביותר להתרשם מהן היא ליצור את אותה הרשימה מספר פעמים, כאשר בכל פעם משנים הגדרה אחת.
  • שימו לב לאפשרויות הכיתוב – אפשר להוסיף ולשנות את המלל של הכותרות כרצונכם

גרסאות

  • כשאתם לוחצים על “בנה את התשבץ” אתם מקבלים את ההצעה הראשונה עם הפתרון. אם אתם לוחצים על “הצג גרסה להדפסה/פרסום” תקבלו גרסה ללא התשובות. אתם יכולים להשתמש רק בגרסה להדפסה או להכין לכם גם דף פתרונות.
  • את הגרסה להדפסה/פרסום אפשר להדפיס כמו שהיא, או להעביר לקובץ וורד או פוור-פויינט כדי לערוך כרצונכם. כך אפשר לשלב את התשבצים והתפזורות בדפי עבודה.
  • אפשר גם להקרין את התשבץ על לוח הכיתה ולפתור ביחד עם טוש מחיק.
  • מעבר לגרסת ההדפסה, שימו לב שיש לכם אפשרות ליצור גרסאות נוספות של אותו התשבץ עם אותן ההגדרות.
    • אפשרות זו שימושית כאשר בהוראה מתקנת או בשעת למידה למבחן רוצים לעבור על החומר מספר פעמים. ככה מצד אחד החומר מוכר אבל זה פחות משעמם. זה גם מקשה על השימוש בזיכרון חזותי ולכן מצריך יותר חשיבה מחדש על המושגים בכל פעם. באופן זה יש סיכוי טוב יותר להפנמה של החומר.
    • הכנה של מספר גרסאות לאותו התשבץ היא אפשרות שימושית גם לעבודה בפורמט קבוצתי. משום שהיא עוזרת למניעה או צמצום של העתקות בין חברי הקבוצה. במקרה הזה אפשר לתת כדף פתרונות את הרשימה של המושגים, במקום להדפיס פתרון נפרד לכל גרסה.

כמה דברים שמיוחדים לאפשרות התפזורת:

  • התפזורת מתאימה לפעילות הטרמה של נושאי לימוד חדשים. אפשר לכתוב רק את המושגים בלי ההגדרות, כך שהפעילות תתאים גם ללומדים ללא ידע מקדים.
  • התפזורת מתאימה גם לשלבים של רכישת הקריאה והכתיבה, כמו גם לתרגול של סריקה חזותית ותשומת לב לפרטים. זאת משום שהפוטר צריך לשים לב לכל אחת מהאותיות במילה ולסדר שבן הן מופיעות כדי לפתור את התפזורת כראוי.
  • שימו לב לאפשרות “אפשר למלים לשכב זו לצד זו” – זה משפיע על הפריסה של המילים בתפזורת. האם אתם רוצים שהן יהיו צמודות או מרווחות יותר?

רוצים לנסות?

אתם יכולים ליצור את התשבץ או התפזורת הראשונים שלכם כבר עכשיו – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את כל שאר הדברים שיש לנו בטכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על יצירה של זיכרונות – בקישור הזה


תמונה: By ASU Department of English CC BY 2.0

איך להאכיל את עצמינו? / How to ADHD

מה אתם יודעים? ג’סיקה נפגשה עם האנה (או חנה?) הארט, כדי ללמוד קצת על בישול עם הפרעת קשב. האנה התחילה את הקריירה שלה מסדרת הסרטונים “המטבח השיכור שלי” שתוכלו לראות – בקישור הזה. כך שסביר להניח שאם מישהו יכול ללמד איך להרגיש נוח במטבח זו היא.

עיקרי הדברים:

  • להפריד בין פעולת הבישול לפעולת ההאכלה העצמית
  • הבישול יכול להיות אירוע שלם שלוקח יום שלם וקשה להשלים אותו כשרעבים
  • אז קודם כל לדאוג שיהיה לכם אוכל זמין שאתם אוהבים

וקצת מסביב:

בנוסף לענייני הבישול, מעניין לראות כאן גם את השונות הרבה בין אנשים עם הפרעת קשב. לשתיהן יש אבחנה של ADHD. אבל, כפי שתוכלו לראות, אצל כל אחת מהן זה נראה אחרת לגמרי. אמנם יש ביניהן קווים משותפים, אבל לכל אחת מהן יש גם את נקודות החוזק והחולשה שלה. השונות הזו מאוד מקשה על ההבנה של הציבור בנושא של הפרעת קשב, כי חלק מאיתנו יכולים להיות מצוינים בדברים מסוימים שהחלק השני ממש גרוע בהם ולכולנו יש הפרעת קשב. היתרון שלנו כקהילה הוא שאנחנו צוברים ידע ומיומנויות בשלל תחומים, כך שאנחנו יכולים ללמד ולהשלים זה את זה.

הן עשו סרטון נוסף בערוץ של האנה, שאעלה בהמשך ואקשר לפה ואם לא תזכירו לי. כי בשביל מה יש חברים?

נשמע מעניין?

להסבר המלא יחד עם כל הצחוקים שיוצרות שתי נשים עם הפרעת קשב באותו החדר, צפו בסרטון How to Get Comfortable in the Kitchen ft Hannah Hart!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את הסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת הפנאל בנושא בריאות הנפש שבו השתתפו שתיהן – בקישור הזה


תמונה: By Ernst Vikne CC BY-SA 2.0

לא אכפת לי שכל העולם ידע מה הסודות שלי! / Mary Lambert

אני שמחה לשתף אתכם בשיר מדהים, מרגש ומשמח של Mary Lambert!

על מה ולמה?

בהתחלה היא מספרת על כל הצרות שלה. אחר כך היא אומרת שמגיל צעיר מלמדים אותנו להסתיר את הדברים שאנחנו לא אוהבים בעצמינו בתוכינו. היא בזבזה כל כך הרבה זמן בהעמדת פנים שהיא משהיא אחרת ונמאס לה להעמיד פנים. עכשיו כבר לא אכפת לה שכל העולם ידע את כל הסודות שלה – לדעתי זה מאוד משחרר 🙂

התחברתם?

אז למה אתם מחכים? צפו בסרטון, הקשיבו לשיר המדהים Secrets וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם על החיים!

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את השיר “ילדה קטנה” – בקישור הזה

ותנו לאור הקטן שלכם לזהור יחד עם השיר המקסים – בקישור הזה

מחולל מבוכים / חן ספקטור

מחולל המבוכים הוא אתר חינמי ליצירת מבוכים בהתאמה אישית. אפשר לשלוט על גודל המבוך, הצורה שלו, גודל המסדרון, נטיב המסדרונות ועוד
את המבוך שיצרתם אפשר להדפיס ישירות מהדפדפן, לשמור כתמונה או להעתיק למסמך וורד או מצגת PP.

למה זה טוב?

אפשר להשתמש במבוכים לצרכים מגוונים לפי הצורך, הטעם ומצב הרוח:

  • לכיף ולפנאי
  • שדרוג של דפי עבודה ומערכי שיעור עם צ’ופרים
  • פעולה משנית לשמירת הקשב בשיעור או הרצאה
  • עבודה על מוטוריקה עדינה ותיאום עין יד
  • עבודה על תפיסה חזותית והתמצאות במרחב
  • עבודה על תכנון תנועה, סדר פעולות, זיכרון עבודה, בקרה ואימפולסיביות

כמה טיפים

  • אחרי שהגדרתם לעצמכם פעם אחת את המאפיינים הרצויים לכם, אתם יכולים ליצור אין סוף מבוכים שונים עם אותן ההגדרות. זה מאוד נחמד לתרגול באותה רמת קושי, תוך שמירה על הגיוון. זה שימושי גם למניעת העתקות בעבודה קבוצתית 😉
  • אם בא לכם להשתמש באותו מבוך כמה פעמים, זה גם בסדר. אחרי ההדפסה אפשר לניילן (למינציה). לפתוח את המבוך עם טוש מחיק של לוח ולנקות עם נייר טואלט (טישו). אם מתלכלך מאוד אפשר לעשות ניקוי יסודי עם צמר גפן שטבול במעט אצטון. לעמידות גדולה יותר אפשר להדפיס על בריסטול – אפשר להשיג במגוון צבעים בגודל A4 בחנויות לציוד משרדי וכלי כתיבה.
  • אם יש לכם מכשיר עם מסך מגע אפשר לנסות לפתור על המסך בלי להדפיס כלל, אבל לא תראו את המסלול. כדאי לראות את המסלול אפשר לפתוח את הקובץ בתוכנה לעריכה גרפית. לא צריך משהו מורכב, אפשר גם את הצייר של חלונות שנמצא כמעט בכל מחשב. לבחור צבע ולצייר את המסלול על המבוך. אם שומרים בהתחלה בקובץ נפרד אפשר תמיד להתחיל מחדש כשמגיעים למבוי סתום.
  • למורים בבית ספר, אפשר גם להקרין את המבוך על הלוח של הכיתה. אם רוצים תחרות אפשר להקרין כמה מבוכים במקביל 😉
  • לפעמים קשה לראות את הכניסה והיציאה מהמבוך. אפשר להשתמש בזה כתרגול לסריקה ואיתור פרטים. כלומר, לנסות לחפש אותן כחלק מהחוויה של פתרון המבוך. אפשר גם להוסיף חצים ומלל בכתב יד על הגרסה המודפסת. לגרסאות אלקטרוניות אפשר להיעזר בתכנות אופיס כדי להוסיף את המידע הנחוץ.
  • אפשר גם להוסיף למבוך תמונות וכיתוב. זה יכול להפוך אותו ליותר מעניין ונעים לעין. אפשר ואפילו רצוי להתאים את התמונות והמלל לעולם הפנימי של מי שמיועד לפתור אותו. כלומר, על פי תחומי עניין ותחביבים. במסגרת הכיתה אפשר להתאים את התכנים לחומר הלימוד. למשל, לקראת החגים – “עזרו לתפוח להגיע לדבש”.

בקיצור, לכו על זה!

אתם יכולים כבר עכשיו ליצור את המבוכים הראשונים שלכם – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק את כל שאר הדברים שיש לנו בטכנולוגיה מסייעת – בקישור הזה

ואת הסרטון על שרבוט של קווים מתפתלים בשיעור חשבון – בקישור הזה

שיקולים בנוגע לטיפול התרופתי בהריון והנקה / חן ספקטור

שימו לב: אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉

אמ;לק – לא עושים ניסויים רנדומליים על עוברים, אז אי אפשר לדעת ב- 100% וכל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.

למה המצב הזה כל כך בעייתי?

התרופות להפרעת קשב נחקרו רבות על ילדים ומבוגרים. מבחינה זו הממצאים המדעיים מאוד ברורים ועקביים. אפילו תוכלו לקרוא את הצהרת הקונצנזוס העולמית בנוגע להפרעת קשב – בקישור הזה.

עד כאן הכל טוב.

אבל… מה הבעיה?

השיטה המדעית מתבססת על מבנה ניסוי ששומר על התוקף והמהימנות של התוצאות. בין היתר ישנה דרישה לקבוצת ביקורת, חלוקה אקראית של הנבדקים ו… שאף אחד לא ידע מי נמצא באיזו קבוצה. בין האנשים ש”נמצאים בערפל” צריכים להיות גם הנסיינים. זה חשוב כדי שהם לא יטו את התוצאות על פי ההנחות המוקדמות שלהם.
תוכלו לשמוע הסבר מעמיק יותר על השיטה המדעית – בקישור הזה.

עד כאן טוב ויפה, אבל… כשמדברים על עוברים ותינוקות, זה לא אתי לעשות חלוקה אקראית. לכן, הממצאים בנושא נאספים מתוך אוכלוסייה של נשים, אשר בחרו לקחת את התרופות מרצונן באישור הרופא (ולא לבקשתו של הנסיין). כתוצאה מכך, כל הנוגעים בדבר יודעים שכל הנבדקות לוקחות את התרופה האמתית (ולא פלצבו). עם זאת, במהלך השנים האחרונות נאספה כמות גדולה מאוד של מידע בנושא. ניתן ורצוי להיעזר בגוף הידע ההולך ונבנה בנושא, לצורך קבלת החלטות מושכלת עבור כל מקרה לגופו מול הרופא.

ניהול סיכונים

באופן כללי עדיף לא לקחת תרופות לא חיוניות, אשר יכולות לעבור את השלייה ולהגיע לעובר בזמן ההריון.

כאן חשוב להזכיר שהעובר הוא לא הדבר היחיד שהגוף שלנו משקיע מאמצים כדי להגן עליו. למעשה מנגנון דומה קיים גם עבור המוח האנושי. תוכלו ללמוד עוד על מחסום הדם מוח BBB – בקישור הזה. כל התרופות שנועדו להגיע למוח מתוכננות לעקוף את מנגנון ההגנה הזה. משום שמנגנון ההגנה של העובר ברחם מאוד דומה מבחינה פיזיולוגית לזה של המוח, התרופות שמתוכננות להגיע אליו יכולות גם לעבור את השלייה ולהגיע אל העובר.

משום שכל התרופות להפרעת קשב נועדו להשפיע על המנגנונים הנירולוגיים שמעורבים בה, הן צריכות להגיע למוח. כתוצאה מכך הן יכולות גם לעבור את השלייה. מכאן עולה הצורך לבחון את הסיכון. מצד אחד, יש את חוסר הוודאות שיוצרות מגבלות האתיקה במחקר. לכן אפילו אם נגיע לאחוז וודאות גבוהה מאוד על ידי איסוף מידע מהשטח, אף פעם לא נוכל לדעת ב- 100% שהתרופות נטולות סיכון לחלוטין. אבל…. מצד שני, הרי יש סיבה שאותה אישה קיבלה את הטיפול התרופתי מלכתחילה.

שאלת מליון הדולר – האם התרופות להפרעת קשב חיוניות או לא?

בהקשר זה, צריך לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה ושלא נותנים תרופות כדי “שהילד ישב בשקט”. למעשה הפרעת קשב משפיעה על כל תחומי החיים וישנם מקרים שבהם התסמינים עלולים לסכן את האדם. למשל, תוכלו לקרוא על נושא הנהיגה – בקישור הזה. היבט נוסף הוא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו לשמוע בהרחבה – בקישור הזה. הריון, על שלל הבדיקות, הטיפולים והתורים עלול להיות מעמסה גדולה על קשיי ההתארגנות של אנשים עם הפרעת קשב. תוסיפו לזה את כל ההשפעה של ההורמונים והשינויים הפיזיולוגיים ובכלל שמח.

כאן המקום לשיקול אישי, כדי לבדוק האם ואיזה סיכון יש בהפסקת התרופות.

למשל, הסיכון יכול להיות זניח אם אין פגיעה משמעותית בתפקודים החיוניים לאותה אישה בתקופת ההריון וההנקה. זה יכול להיות זניח גם אם יש לאותה אישה מערכת תמיכה אמינה שמפצה על הקשיים. למשל, מישהו שמזכיר מתי יש תור לביקורת, או שצריך לקחת עכשיו את החומצה הפולית ושכדאי ללכת לבית המרקחת כי הולך להיגמר. אבל… אם יש פגיעה משמעותית ואין מערכת תמיכה שמצליחה לפצות כראוי על הקשיים, פה כבר עלול להיגרם סיכון רפואי. כמו כן, אם זה לא הילד הראשון ויש ילד נוסף בבית שצריך את תשומת הלב של האם, חשוב לוודא שהטיפול בו לא יפגע מהפסקת התרופות. שיקוים נוספים יכולים להיות קשורים לאורך החיים, למקצוע ולכל דבר שעלול להיפגע מהתסמינים שיחזרו עם הפסקת התרופות. לא לשכוח גם את ההיבט הרגשי שמושפע מהתסמינים. למשל, אם הפסקת התרופות מובילה לירידה בהספק עלול להיווצר לחץ רב שלא בריא לעובר. אם כדי לפצות על הירידה בהספק יש צורך לוותר על דברים שחשובים לאותה האישה, כמו למשל סיום לימודים אקדמיים, קידום מקצועי, תחביבים או חיי חברה עלול להיווצר דיכאון. אני מדגישה במיוחד את הנושא של תחביבים וחיי חברה משום שאנחנו נוטים לוותר עליהם בתקופות עמוסות והם חיוניים לבריאות הנפשית שלנו. זה לא מותרות.

משום שכל הדברים האלו מאוד אישיים ותלויי נסיבות, אין תשובה אחת שנכונה לכולן.
זאת הסיבה שכל אחת צריכה לבחון את המצב שלה מול הרופא. יהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להפסיק ויהיו מקרים שבהם תהיה העדפה להמשיך.

הריון מול הנקה

היבט נוסף הוא ההבדל בין ההריון להנקה. בעוד שברחם העובר מקבל את החומר הפעיל של התרופה ישירות ממחזור הדם, בהנקה הכמות שמגיעה לחלב מזערית. מה גם שאפשר לצמצם אותה עוד יותר, על ידי תזמון נטילת התרופה לאחר ההנקה. כמו כן, יתכנו שינויים בנסיבות החיים בין תקופת ההריון לחופשת הלידה ולחזרה לשגרה שלאחריה. כלומר, ייתכן שהסימפטומים יבואו לידי ביטוי יותר בתקופה אחת בהשוואה לאחרת, בהתאם לנסיבות ולצרכים המשתנים בכל שלב.

כתוצאה מכך, בהחלט ייתכן שעבור תקופת ההריון יהיה נכון לפעול בצורה אחת ובהנקה בדרך אחרת. שוב, כל מקרה לגופו מול רופא.

יעוץ טרטולוגי

המרכז הארצי לייעוץ טרטולוגי של משרד הבריאות מציע את שרותיו לנשים הרות, מתכננות הריון או מניקות, לצוותים רפואיים, לעובדים סוציאליים, לרוקחים ולציבור הרחב. מרכז המידע בנושא חשיפות סביבתיות בהריון מספק מידע והדרכה לגבי בטיחות וסיכון לעובר כתוצאה מגורמים שונים על סמך נתונים עולמיים וישראליים. בין היתר כלול בשירות זה גם מידע, ייעוץ והדרכה בנוגע לחשיפה לתרופות.

מידע זה יכול להיות רלוונטי לנשים עם הפרעת קשב שנוטלות טיפול תרופתי ומעוניינות להקים או להרחיב משפחה. מה גם שיש להם שרות טלפוני שניתן על-ידי צוות מקצועי ללא תשלום. אז אם אתם מתלבטים בנושא כדאי להרים אליהם טלפון.

לשאלות ופרטים נוספים, תוכלו למצוא את פרטי הקשר שלהם – בקישור הזה

קצת מקורות אקדמיים

את מעט החומר האקדמי שמצאתי בנושא הכנסתי לערך “הפרעת קשב במבוגרים” בוויקיפדיה.
תוכלו לקרוא את עיקרי הדברים בפרק “דילמות בנושא הטיפול התרופתי בתקופת ההריון וההנקה” – בקישור הזה

שימו לב: המספרים בסופי המשפטים הם קישורים למראה המקור שבהערות השוליים, כך שמשם תוכלו גם לראות מאיפה מגיע המידע.
אם אתם מכירים מקורות אמינים נוספים בנושא, תעבירו לי ואשתדל להכניס גם אותם. אפשר לכתוב בתגובות לפוטס הזה או לשלוח דרך הדף “צור קשר” באתר – בקישור הזה.

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את המאמר על מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

ועל אתגרים מיוחדים לנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Philippe Put CC BY 2.0

חוקי גרביטציה – כוח הכבידה בחיי היום יום / חן ספקטור

חוקי הגרביטציה:

  1. דברים נוטים ליפול כברירת מחדל לכן יש לצפות לכך – כדור הארץ מושך את כל מה שנמצא עליו ובסביבתו (גם כל הדברים האלו מושכים את כדור הארץ, אבל אם הם לא בגודל של השמש זה לא כל כך מזיז לו).
  2. בשעת עייפות דברים נופלים יותר
  3. בהינפל 2 דברים או יותר – לכו על היקר/חשוב יותר
  4. לא לנסות לתפוס דברים שיכולים להחזיר (חם, חד או חתול)
  5. לא לנסות לתפוס דברים בשעת ספונג’ה – מחליק
  6. להרבות בדברי פלסטיק ולהמעיט בזכוכית
  7. כל מגן אפשרי לטלפון!
  8. להזהיר אנשים שמבקשים מכם בתום לב ל”החזיק רגע” דברים שבירים
  9. בשעת החזקת דבר שביר אחד, יש להימנע ככל הניתן מכל פעולה אחרת ואם אפשר גם מנדידת המחשבה (בהצלחה עם זה…)
  10. לקחת בחשבון תקציב תחלופה בתחשיב החודשי
  11. קודם מטאטא, אחר כך שואב, אחר כך מים וללכת עם נעליים לשבוע

אני יכולה עוד להמשיך, אבל בא לי לשמוע מה לכם יש להוסיף
סעו – יש לכם עוד!

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את “מונולוגים של ניירת” – בקישור הזה

ואת סרטון ההסבר על אין מארגנים קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה


תמונה: By Big Ben in Japan CC BY-SA 2.0

מה יקרה אם הזמן יעצור? / Philosophy Tube

בתור אנשים עם הפרעת קשב, יש לנו נטייה מוגברת לפנטז על האפשרות של לעצור את הזמן. זה יכול להיות שימושי!

אבל….

מסתבר שזה יכול גם לסבך דברים, מאוד.

הרי אם אין זמן אין שינוי, כלומר אין תנועה במרחב. אז יהיה לכם קשה לראות כי האור לא יצליח לזוז מהדברים שבסביבה לעין שלכם. אם זה לא מטריד אתכם אז תחשבו על כך שחום הוא בעצם אנרגיה קינטית של חלקיקים => תנועה. אם אין זמן ודבר לא זז אז הכול אשכרה קופא במקום. אבל ממש, כאילו ברמת האפס המוחלט וכאלה. לא נעים. קיצר יש כמה דברים שכדאי לדעת לפני שמנסים לעצור את הזמן. כמו למשל שאולי אי אפשר לעצור אותו כי הוא בכלל לא זז?

נשמע מעניין?

כדי לדעת מה קורה כשהזמן עוצר, צפו בסרטון What If Time Stopped?

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את ההסבר על תפיסת הזמן של אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון על דרכים להתגבר על דחינות – בקישור הזה

מבט של יועצת על קשב, ריכוז ובעיות חברתיות / אביטל בריסק

היום רציתי לדבר אתכם קצת על קשיים חברתיים שחווים ילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

כמובן, הפרעת קשב לא תמיד פוגעת בתפקוד החברתי ויש ילדים עם הפרעת קשב שמשתלבים חברתית נהדר. עם זאת, חלק ניכר מילדי הקש”ר (=> קשב וריכוז) כן יסבלו מקשיים חברתיים כאלה ואחרים. לכן חשוב להיות מודעים לנושא. בוודאי שמה שאני כותבת כאן הוא הכללה, ולא הכל רלוונטי לכל ילד. אבל יכול להיות שלפחות חלק הוא אכן מתאים לילד שלכם.

מהן הסיבות לקשיים חברתיים?

  1. חוסר קשב ילד עם הפרעת קשב לפעמים אינו קשוב מספיק לנעשה סביבו. הוא מפספס הבעות פנים, מילים, התרחשויות. ככל שיש יותר ילדים סביבו, כך הוא יתקשה לעקוב אחרי האינטראקציות, יעשה או יגיד דברים לא מתאימים, או יחווה הרגשה של חוסר שייכות.
  2. אימפולסיביות וחוסר בקרה על התנהגות ילדים כאלה יגיבו ויפעלו מתוך דחף ראשוני ללא מחשבה מקדימה. הם עלולים להיתפס בעיני הזולת כילדים מעצבנים או אלימים. כתוצאה מכך ילדים פגיעים יתרחקו מהם כדי לא להיפגע, וזה יגביר את תחושת הבדידות שלהם.
    ילדים אימפולסיביים לא מודעים מספיק למעשיהם לפעמים, וחווים שכולם כועסים עליהם ולא ברור להם על מה ולמה. במקרים אחרים הם יהיו מודעים להשלכות של המעשים, אבל יחשבו על זה רק רגע אחרי שהדבר כבר נעשה. כלומר, אחרי שכבר מאוחר מידי.
  3. חוסר ויסות רגשי – ילדי קש”ר רבים מתקשים לווסת הן את הרגשות והן את התגובות. הם חווים כל דבר בעוצמה אחרת: שמחה, התרגשות, פחד, כעס, עצב. הם ייפגעו בקלות, יכנסו לחרדה בקלות, יכעסו בקלות. הסביבה תעביר להם מסר של “הלו, מה יש? תרגע!” והם חווים את עצמם לא מובנים, לא מקבלים לגיטימציה לעוצמת הרגשות שלהם, לא לומדים לווסת אותם באופן נכון ורבים מהם יחוו התקפי זעם כתגובה לעוצמת הרגש המציפה אותם.
    חברים לא בקלות מכילים את העוצמות הרגשיות האלו, במיוחד בגיל הילדות. לכן הם נוטים שלא ליצור קשרים מעמיקים עם ילד לא מווסת רגשית מחשש להיפגע.
  4. תחושת ערך עצמי ירוד בלמידה – הילד נמצא במסגרת לימודית שבה יש דגש על הישגים לימודיים. כדי להיות בעל ערך עצמי, כל ילד רוצה להרגיש מסוגל להתמודד עם דרישות המסגרת. במידה ולא מצליח, הוא חווה את עצמו כשווה פחות, מתוסכל, וממילא לא יצליח להיות בעמדה חברתית מובילה. במצב כזה הוא עלול לבחור את תפקיד המפריע, הבריון, המציק. זאת משום שבתפקיד הזה הוא מרגיש שיצליח ובגדול.
  5. קושי להתמיד בפעילות או משחק – כדי ליצור קשר חברתי משמעותי, על הילד לשתף פעולה עם ילדים במשחקים מתמשכים. משחק דמיון, קלפים, אפילו כדורגל. ילדי קש”ר מאבדים ריכוז ועניין מהר. כתוצאה מכך ילדים אחרים עלולים להימנע מלהזמין אותם להצטרף למשחק. האי אם הם ממילא יעזבו באמצע, אז עדיף שלא יצטרפו מלכתחילה.
  6. קושי להפסיד בכבוד – רבים מילדי קש”ר חווים הפסד במשחק ככישלון ולכן מגיבים כלפיו בעוצמה רבה. חלק יבכו, יכעסו או יאשימו אחרים ברמאות. אם זהו דפוס קבוע, לא יזמינו אותם לשחק כדי להימנע מדרמות בסוף המשחק.

איתור המקור לקשיים – מאיפה זה בא?

נסו להבין מהו המקור העיקרי לקושי של הילד שלכם. האם הוא רוצה תמיד להוביל ולנצח? האם הוא מתעצבן או נעלב בקלות? האם הוא מציק מתוך ניסיון ליצור קשר? האם מתפרץ ברגעי תסכול? האם נדחף לתוך מערך עובד של קבוצה או שיח? האם מתבודד ומוותר על ניסיונות ליצור קשר? האם מצפה שכולם יזהו מה הוא מרגיש בלי שיגיד?

ניתן להיעזר במורה, לערוך תצפיות בגן שעשועים, חוג או מפגש חברתי. במקרה הצורך אל תהססו להתייעץ עם אנשי מקצוע נוספים. אבחון או הערכה רגשית יכולים לתת לכם הרבה מידע. אם תזהו את מקומות הקושי, זה ייתן לכם הרבה יותר בטחון מאשר סתם “יש לו בעיה חברתית”.

שיקוף

כלי ראשון שרוב ילדי הקש”ר זקוקים לו הוא שיקוף.
שיקוף שונה מביקורת. שיקוף הוא הפניית תשומת ליבו של הילד למה שמתרחש סביבו ולפי אילו סימנים היה יכול לזהות את זה בעצמו.

דוגמא:

ילד א’ משחק עם מי שיושב לידו (ילד ב’) משחק קצת אגרסיבי. ילד א’ צוחק, נראה שהוא נהנה מהמשחק. ילד ב’ מחמיץ פנים. הוא מנסה להדוף את הידיים של ילד א’, פניו מאדימות, נראה שעוד שנייה הוא יבכה.

התסריט הרגיל:

לרוב המורה הייתה פונה לילד א’ ואומרת לו: מספיק! והוא היה עונה בתמימות שהם משחקים.
אולי ילד ב’ היה מתלונן עליו והמורה הייתה כועסת על ילד א’, והוא היה מרגיש ששוב סתם כועסים עליו.

איך אפשר לשקף את זה?

פניתי לשניהם במשפט: תראו, אחד צוחק ואחד כועס.
ילד א’ הסתכל בהפתעה גמורה על ילד ב’ וזיהה שזה ממש לא מרוצה מהמשחק.
הוא נהיה נבוך וביקש סליחה מילד ב’.
באופן זה הפניתי את תשומת ליבו של ילד א’ להבעת פניו של מי שמשחק איתו, כדי שידע להסתכל עליו להבא.

שיקוף עוזר מאוד גם לילדים המתקשים להפסיד בכבוד.
“אתה מתעצבן שנטע ניצחה אותה, אבל תראה, עכשיו היא עצובה. לא נעים לה, ולא נראה לי שתרצה לשחק איתך שוב”.

המללה

כלי שני הוא המללה (מהמילה “מלל” => היכולת להסביר את הדברים במילים).

ילדים אלו זקוקים להמון תרגום מילולי מצדנו. למשל:
“רצת מהר כי התרגשת, ולא שמת לב שדחפת את התיק. רבקה נעלבה כי היא חושבת שדחפת אותו בכוונה. מה כדאי (ולא צריך) לעשות?”

תנו שמות לרגשות. תהיו אמפתיים לרגש, לא למעשה. “עבדת על זה שעות ואח שלך שבר את זה. זה נורא מתסכל ומכעיס!”

אני נוהגת לתרגם קללות לרגשות.
“שונאת אותה!” => “אתה נורא כועס עליה!”
“מורה מטומטמת!” => “זה מתסכל שהיא הוציאה אותך מהכיתה למרות שהשתדלת לא להפריע”

מיתון

כלי שלישי להתמודדות עם קשיים חברתיים הוא מיתון.

דיברנו על עוצמה רגשית גבוהה, ושניסיון להגיד לילדים “זה לא כזה נורא”, משאיר רושם של זלזול ברגשותיהם ואי לגיטימציה.
במקום זאת, אפשר לתת מקום לרגש תוך כדי הפחת העצמה שלו.

דוגמאות:

“הוא בגד בי. תקע לי סכין בגב!” => “ואי, נשמע שאתה פגוע מאוד ונעלב”
“כולם שונאים אותי. איזה זבלות הילדים בכיתה!” => “נראה לך שילדים בכיתה לא מחבבים אותך. זה כמובן הרגשה מאוד לא נעימה”.
“אני מטומטמת ברמות! פשוט ילדה מפגרת!” => “זה בהחלט מבאס לשכוח בבית עבודה, הגיוני שאת כועסת על עצמך”.

ילדים מתארים אירועים בית ספריים לעתים בדרמתיות רבה. אם מורידים את טון השיחה ועוצמת החוויה, לפעמים ניתן לשמוע אופטימיות ותקווה בסיפור. כך הילד לא חוזר יום למחרת בחוויה של דיכאון וייאוש, אלא עצב וגיוס לעבודה.

מפגשים מובנים

כלי רביעי הוא יצירת מפגשים יזומים ומובנים עם חברים.
שכן ילדי קש”ר מתרגשים מבואו של חבר, אך לא תמיד יודעים לבנות את המשחק המשותף.

תבנו תכנית מראש.
גם לראות ביחד סרט ופיצה זה מעולה. גם לשחק בווי.
לשחק חצי שעה ולאכול ארוחת ערב עדיף משעתיים משחק שלפעמים נגמרים במריבה.

ילדים אנרגטיים גדולים יותר אני מכוונת החוצה.
לפארק, לשחק כדורגל, לאכול גלידה בקניון, לשחק באולינג, לנסוע באופניים.

גם להביא מידי פעם משחק לכיתה הוא סוג של מפגש חברתי יזום.
טיפ – אל תביאו משהו יקר או יקר לליבו של הילד.
קחו בחשבון שהמשחק או החלקים שלו עלולים לספוג נזק במהלך הפעילות. אפשר גם להכין את הילד מראש לאפשרות הזו ואז לבחור ביחד מה כדאי להביא לכיתה.

טיפול תרופתי

ראינו שטיפול תרופתי מסייע לא פעם לילד לקבל מקום חברתי טוב יותר ולמצוא את עצמו בחברה. עם זאת חשוב לזכור שטיפול תרופתי הוא רק חלק ממענה רב תחומי ומותאם אישית. לכן אין לצפות שיפתור כשלעצמו את כל הקשיים ועדיין יש צורך לעבוד על מיומנויות חברתיות ומיומנויות וויסות וריסון עצמי.

 

 

אהבתם?

קחו את ידה של ילדה עם הפרעת קשב ותנו לה להראות לכם את ה- ADHD שלה – בקישור הזה

וצפו בסרטון ההסבר על יצירת קשרים חברתיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

איך לנהל זמן כהורה? / How to DAD

הנושא של ארגון זמן יכול מאוד לאתגר אנשים עם הפרעת קשב. אתם יכולים לשמוע את ההסבר של ברקלי על הקשיים של אנשים עם הפרעת קשב בתפיסת הזמן – בקישור הזה.
כשאתם הופכים להורים אתם צריכים כבר לארגן לא רק את הזמן שלכם אלא את הלו”ז המשפחתי. אם אתם הורים עם הפרעת קשב, אז בכלל שמח לכם.

הסרטון הבא אמנם לא מיועד לאנשים עם הפרעת קשב, אבל יש בו אמרה מאוד חזקה והוא מאוד משעשע.

סקרנים?

צפו בסרטון HOW TO MANAGE TIME AS A PARENT ותכתבו לנו בתגובות אם היזדהתם ומה דעתכם.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את סרטון ההסבר המשעשע על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה

ואת ההסבר על איך אפשר לארגן קהילה שלמה של אנשים עם בעיות התארגנות – בקישור הזה

 

התבריינות לבריונים – מי הקורבן?/ אביטל בריסק

מי שלא הוזמן לבית הספר בעקבות אלימות של הילד שלו ולא שמע ממנו ‘הם מציקים לי!’, לא יבין כנראה על מה אנחנו מדברים.

ישנם ילדים שהפתיל שלהם מאוד קצר. או שיש להם הפרעת קשב, או שהם חמי מזג מטבעם, או שהם עוברים תקופה קשה בבית ורגישותם לעולם עולה, וסיבולת שלהם לאחרים יורדת.
תהה הסיבה אשא תהה, ילדים אלו מאבדים את עצמם בקלות ונענשים הרבה.

ההתמודדות עם בעיות התנהגות ואלימות בבית הספר היא מורכבת ומאתגרת כשלעצמה. מה שעלול להחמיר את המצב עוד יותר, הוא ילדים אחרים שנמצאים בסביבתו של אותו הילד ומאוד נהנים לראות אותו “מתפוצץ”. על זה נדבר היום.

מקרה שהיה כך היה

לפני שנתיים צפיתי במחזה מדהים. ילד, נקרא לו אבי, חזר מהפסקה עצבני, עם אגרופים קמוצים, מתנשף וכועס. הוא עבר ליד ילדה בשם, נניח, דנה. דנה הביטה בו ולפתע הוציאה לו לשון. סתם רגע של ליצנות. אבי קפץ אליה עם אגרוף מורם באוויר, ואני עצרתי אותו רגע לפני מכה.

“המורה, לא עשיתי לו כלום!”, – אמרה דנה עם דמעות בעיניים, וחברות שעמדו סביבה הנהנו.

“שקרנית!!” – צעק אבי, מתחיל לבכות מרוב תסכול ששוב יאשימו אותו. הוא מבין שהסתבך, מבין שהכל אבוד לו והוא, הילד “הבעייתי”, יקבל עונש.
הוא יודע שאין מהמעגל הזה יציאה. או לפחות, כך לימד אותו הניסיון המר שחווה עד עכשיו.

מה בעצם קרה שם?

דנה אפילו לא שקרה. היא בסך הכל הוציאה לשון. זה לא מעשה חמור, נכון?
בטח שלא מגיע לה מכות על זה!
(אגיד בסוגריים ששום מעשה כמובן לא מצדיק מכות, אבל באמת במקרה כזה כביכול התגובה לא הייתה פרופורציונלית).

שאלתי את אבי על מה הוא כעס, והוא סיפר שדנה הוציאה לשון.
שאלתי את דנה למה היא הוציאה לשון דווקא לאבי.
נהיתה דממה.

ידעתי את התשובה

התשובה פרדוקסלית – היא הוציאה לשון לאבי כי זיהתה שהוא הילד שהכי יתעצבן מזה.

איזו מתיקות של שליטה וכח! כמה קל להפעיל ילד מתעצבן!
כמה כיף בהינף יד לגרום למישהו לאבד עשתונות ולנוח על זרי הדפנה של קורבן ומסכן!

אבי הסתכל עלי בפליאה.
הוא לא ציפה להבנה מצד מבוגרים, הוא לא חשב שמישהו יגן עליו, על הילד הפוגע בילדה טובה ועדינה שלא עשתה לך כלום.

ילדים כאלה, שנחשבים לילדים בעיתים, גם במערכת וגם בבית, הם בעצם קורבנות להצקות קטנות מצד הסביבה.
כיף להצית אותם. כיף להישאר הטובים והתמימים. כיף אפילו במחיר מכות שהמציקים לפעמים חוטפים מהם.

איך זה נראה בצד השני?

אביא כאן שיחה עם הילד בכיתה ו’:
“המורים אומרים לי לא להרביץ אלא לבוא אליהם ולבקש עזרה. אני בא ואומר להם שקובי מוציא לי לשון. המורה מתעצבנת ואומרת שאני לא תינוק. אני חוזר למקום עצבני, כבר לא סומך על המורה. אני יודע שהם עושים את זה בכוונה. בפעם ה30 אני מאבד את זה ומעיף לקובי כאפה. אין לי בעיה עם זה שאני נענש, לא הייתי בסדר. אבל תסבירי לי, למה רק אני נענש?”

מוסר ההשכל

אם זה המצב שהילד שלכם מתמודד איתו, לעולם אל תתנו לגיטימציה לתגובות לא מתאימות, אך תנו הבנה מלאה למה שהוא מרגיש ותערבו את המסגרת בבקשה לטפל באופן חמור במציקים.

 

 

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל התמודדות עם אנשים רעילים – בקישור הזה


הבהרה: הפוסט מבוסס על מקרה אמתי, אך לצורך שמירת הפרטיות של הילדים שונו פרטים מזהים וכל השמות בדויים.

איך זה מרגיש לחיות עם OCD? ו… כמה קווים משותפים להפרעת קשב / סרטונים של ג’ון גרין + מחשבות של חן ספקטור

אם לא שמתם לב הפרעת קשב היא הפרעה מאוד ידידותית. כתוצאה מכך היא בדרך כלל לא באה להתארח בין הנירונים שלנו לבדה, אלא נוטה להזמין כל מיני “חברים” על דעת עצמה.

חלק מהשונות בין אנשים עם הפרעת קשב נובעות בין היתר גם מסוג וכמות ה”חברים” שהיא מביאה איתה בכל מקרה. למצב כזה שבו לאדם מסוים יש יותר ממקור אחד לקשיים קוראים “תחלואה נלוות” או “קומורבידיות”. כדי לסבך את העניינים קצת יותר, חלק מהמצבים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב יכולים להופיע גם בלעדיה ולהראות דומה מאוד. מכאן החשיבות הרבה של האבחנה המבדלת. כלומר, איתור המקור או המקורות המדויקים של הקשיים עבור כל מקרה לגופו. אם אתם רוצים ללמוד איך מבדילים בין הפרעת קשב למצבים אחרים שנראים כמוה, קראו את ההסבר של אביטל – בקישור הזה.

אחד המצבים שנוטים לבוא עם הפרעת קשב ו/או להידמות לה הוא OCD, המכונה בעברית הפרעה טורדנית-כפייתית.

אז בואו נכיר אותה!

קודם כל חשוב להבדיל בין הפרעה טורדנית-כפייתית שהיא OCD, לבין ODD שהיא הפרעת התנגדות. אמנם יש רק הבדל של אות אחת בשם, אבל מדובר על שני מצבים שונים לגמרי. הפוסט הזה עוסק כאמור ב- OCD ואם מעניין אתכם ללמוד על ODD אתם מוזמנים לשמוע את ההסבר על הפרעת התנגדות – בקישור הזה.

דבר נוסף שכדאי לשים לב אליו הוא שלפעמים אנשים עם הפרעת קשב יכולים לפתח התנהגות דומות ל- OCD כמנגנון פיצוי. עם זאת, למרות הדמיון החיצוני מדובר במנגנון שונה לגמרי. הטקסים של הפרעה טורדנית-כפייתית נועדו להרגיע מחשבות טורדניות שהאדם לא מצליח להשתחרר מהן. אותן מחשבות לא בהכרח מעוגנות במציאות והן יכולות להמשיך להטריד את האדם גם כשהוא מודע לכך לגמרי וחרף רצונו או מאמציו לחדול מכך. להבדיל, הצורך של אנשים עם הפרעת קשב לחזור ולבדוק נובע ממודעות לקשיים בתפקודים ניהוליים. במילים אחרות, אדם עם הפרעת קשב שנוטה לפשל, יכול לנסות לפצות על קשיי הארגון הממשיים שלו עם בקרה מוגברת (בהצלחה כזו או אחרת).

עבור אנשים עם הפרעת קשב הבקרה יכולה גם להתבצע על ידי אדם אחר שיש להם אמון בו. למעשה, במקרים רבים הם יעדיפו זאת. זאת משום שסביר שאנשים עם הפרעת קשב יסמכו יותר על אדם שאין לו את אותם התסמינים שיש להם, כמו למשל חוסר תשומת לב לפרטים, אשר מובילים לצורך בבקרה מלכתחילה. להבדיל, את הטקסים של OCD האדם חייב לבצע בעצמו. זאת משום שהמטרה שלהם אינה בדיקה של המציאות החיצונית או פיצוי על קשיי התארגנות, אלא הרגעה של המחשבות הפנימיות. כאמור, שני המצבים הללו יכולים לבוא בנפרד או בצוותא. לכן לפני שמתחילים טיפול, חשוב מאוד לעשות אבחנה מבדלת אצל המומחים המתאימים.

הבהרה – אני לא רופאה ולא פסיכיאטרית. כמו כן איני מתמחה ב- OCD או ODD.
אז תתייחסו לדברים בהתאם ואם אתם מוצאים אי דיוקים בתיאורים, אשמח שתתקנו אותי ואעדכן את הפוסט 🙂

סלבים עם קשיים בלתי נראים

כמו בהפרעת קשב וריכוז, גם הפרעה טורדנית-כפייתית יכולה להופיע אצל אנשים מצליחים מאוד. אחד מהם הוא ג’ון גרין, הסופר של “אשמת הכוכבים“. בסרטון הזה הוא מספר על החוויה האישית שלו.

ג’ון מעלה את הקושי לדבר על כאב נפשי. לטענתו זה נובע בין היתר מכך שהדברים שקורים בתוכינו לא נגישים לחושים – לא ניתן לראות אותם, לגעת בהם או לשמוע אותם. הוא מדבר על כך שהמאפיינים המוכרים בציבור של OCD הם בעיקר אלו שניתן לראות כלפי חוץ. זאת למרות שהם לא בהכרח המאפיינים הדומיננטיים או המשמעותיים יותר של הפרעה טורדנית כפייתית. כשחושבים על זה, התופעה הזו משותפת גם להרבה עמדות בנוגע להפרעת קשב בציבור. בהקשר זה, אתם יכולים לצפות בהסבר נרחב יותר אודות מיתוסים של הפרעת קשב  – בקישור הזה.

כדי לנסות להבהיר את הדברים, ג’ון גרין מתאר איך הוא מרגיש את ההשפעות של OCD על החיים שלו. הוא מסביר איך המחשבות האובססיביות פוגעות בתפקוד שלו, אבל הוא לא עוצר שם. החוויות האלו מעלות אצלו גם כמה שאלות פילוסופיות קיומיות יותר. הוא מדבר גם על הסטיגמה של בעיות רגשיות לצד הרומנטיזציה שלהן. גם כאן יש דמיון להפרעת קשב, כמו שתוכלו לראות בהסבר של ברקלי על כך שהפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה.

ג’ון מדגיש שהוא לא חווה את כל אותם יתרונות שפעמים רבות מיוחסים ל- OCD בסדרות וסרטים של התרבות הפופולרית. במקום זאת הוא מספר מה הוא כן חווה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What OCD Is Like (for Me) של ג’ון גרין, תתרשמו מהחוויה שלו ותרשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אבל לא רואים עליו?

נו, אז במיוחד בשבילכם הוא הכין גם את הסרטון Framing, אחרי שנפגש עם יוטיוביסט אחר, שגם לו יש OCD. למעשה כרונולוגית זה היה לפני הסרטון הראשון, אבל לא נהיה קטנוניים 😉
אותו יוטיוביסט שאל את ג’ון את השאלה שג’ון רצה גם לשאול אותו – “איך אתה מצליח להראות כל כך מאופס בסרטונים שלך?” התשובה גם היא הייתה זהה לשניהם – “עריכה”.

מכיוון שג’ון גרין הוא כזה מלך, הוא אפשר לנו הצצה לחלק של הסרטון הגולמי לפני העריכה. מדובר בכמה שניות שבהן הוא חוזר על הקטע של הפתיחה שוב ושוב ושוב, כשבעיניו רואים את התסכול ההולך וגובר. לי אישית כאב להסתכל על זה, התחלתי לחשוב על כמה נורא זה לחיות ככה ואז הוא אומר שזה רק חלק מקטע של כמה דקות…. זה גרם לי להעריך את הסרטונים שלו עוד יותר, למרות שלא חשבתי שדבר כזה אפשרי כי הוא כבר אחד האנשים המופלאים בעיני.

גם כאן הוא מעלה שאלות גדולות יותר בנוגע לאותנטיות ולאמת האישית של כל אחד כפי שהוא בוחר להציג אותה כלפי חוץ. זאת משום שהעריכה שמה מסגרת סביב ההיבטים שהעורך רוצה להציג ומשאירה בחוץ את כל השאר. הוא מדבר גם על ההבדל בין התמונה או הייצוג של משהו לבין הדבר עצמו. הוא מנסה להזכיר לעצמו שה- OCD הוא אמנם חלק מהחיים שלו, אבל זה לא כל החיים שלו. אני חושבת שגם זה מאוד דומה לשאלות הזהות העצמית שעולות לנו בקשר להפרעת קשב – איפה היא נגמרת ואנחנו מתחילים?

אתם כבר מספיק סקרנים?

אז בואו תראו גם את הסרטון השני שלו. אחר כך תכתבו לנו בתגובות מה אתם לוקחים מכל העסק הזה 😉

עוד לא סיימנו

למעשה, כדי לתאר יותר טוב את החוויה של OCD, הוא בחר לכתוב את הספר החדש שלו “צבים כל הדרך למטה” עם דמות ראשית שיש לה הפרעה טורדנית-כפייתית. את הפרק הראשון של הספר אפשר לשמוע מפיו של ג’ון גרין בכבודו ובעצמו – בקישור הזה. מומלץ בחום.

אהבתם?

צפו גם בעדות האישית של ריק גרין על הפרעת הקשב שלו – בקישור הזה

ובפאנל מרתק של יוטיוביסטים (כוכבי יו-טיוב) בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה


תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

עושה מבחן ועוד מבחן / acapellascience2

השיר Take Exams הוא פרודיה המבוססת על הלהיט Shake It Off של Taylor Swift (שאם אתם לא מכירים רוצו מהר לראות – בקישור הזה). הוא עוסק בתקופת המבחנים הידועה לשמצה שבה כל סטודנט משליך את חייו כנגד ממוצע הציונים, בתקווה לפקטור ולהימנעות ממועד ב’.

אז אם אתם לקראת תקופת מבחנים, במהלכה או אחריה – תגבירו את הרמקולים, תפעילו את הסרטון ותנו בראש!

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך לשרוד מבחנים – בקישור הזה

ועל טיפים לדרכי למידה והכנת שיעורים – בקישור הזה


תמונה: By Ryan McGilchrist CC BY-SA 2.0

איך לחץ משפיע על הגוף שלכם? / Sharon Horesh Bergquist

אחד המאפיינים המרכזיים של הפרעת קשב הוא פגיעה בתפקודים הניהוליים. כלומר, ביכולת שלנו לתכנן, לנהל ולבקר את הפעילות שלנו בהקשרים שונים חיי היום יום. כדי לדעת איך בדיוק זה בא לידי ביטוי, צפו בסרטון ההסבר של ברקלי – בקישור הזה.

אחת ההשלכות של הקושי שלנו לארגן ולווסת את עצמינו היא עלייה ברמות הלחץ והמתח. זאת משום שדברים נוטים להידחות לרגע האחרון, או להישכח כליל מזיכרוננו. אנחנו לא תמיד שמים לב לדברים חשובים. אנחנו גם מאבדים הרבה חפצים. כל זה יכול ליצור הרבה בלגן. אין פלא שזה מלחיץ.

אז לחץ זה טוב או רע לקשב?

מצד אחד זה מאוד לא נעים, מצד שני חלקינו מוצאים את הלחץ שימושי. האדרנלין שעולה עם בוא הדד-ליין מעלה גם את הריכוז. כך פתאום נצליח לעשות בלילה אחד את מה שנגרר כבר שבועות או אף חודשים שלמים. עם זאת, לתרומה של מערכת ה”הילחם או ברח” יש גם מחיר. אמנם הנטייה “ללכת על הקצה” יכולה להיות מאוד פרודוקטיבית באופן נקודתי, אך לטווח הארוך אנחנו עלולים לשלם על כך בבריאות שלנו.

רוצים לדעת עוד?

להסבר המלא על מה שהלחץ עושה בגוף שלנו, צפו בסרטון How stress affects your body

אהבתם?

ראו גם את ההסבר על יחסי הגומלין בין רגש לקוגניציה – בקישור הזה

ולהסבר של אופרה על למה חשוב שתשמרו על עצמכם – בקישור הזה

מאיפה אתה יודע מה שאתה יודע על ריטלין? / אבי גרייניק

אבי גרייניק הגיב לטור שכתב ליאור דיין בגנות השימוש בריטלין. אבי מספר שכשסיים לקרוא את הטור של ליאור החל בתוכו מאבק, שהוביל החלטה לצאת נגד הדברים שנכתבו באותו הטור. הוא טוען שהוא מאלה שחושבים, מאמינים ויודעים שהתרופה ריטלין היא חסד שהעניק לנו המדע – כמובן, רק לאלה שבאמת זקוקים לחסד הזה ובליווי של רופא טוב.

נשמע מעניין?

לכתבה המלאה של אבי גרייניק – לחצו כאן

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר של חלי על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע על ריטלין והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הסכנות בהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה


תמונה: By Nadav Haxelman CC BY-SA 3.0

הופתעתי לגלות / גלי שני

אני חוזרת מפגישה עסקית עם מטפלת באמנות ומאמנת- שתיהן עוסקות מן הסתם בהפרעת קשב.
תוך כדי השיחה אנחנו מקשקשות, ומתברר לי שאחת מהן נוטלת טיפול תורפתי והיא מפחדת שהלקוחות שלה ידעו שהיא לוקחת כדור ובעקבות זה לא יגיעו אליה לטיפול.
מה?
אני חושבת שלא שמעתי טוב. מבקשת שתחזור שוב.
את מה? מתייבשת ?? וביקשתי שתחזור פעם שלישית!.

“כן בחריצות היא עונה “לקוחות לא יגיעו”.
חוץ מזה עסקית זה לא משתלם וזה פוגע עם הלקוחות, הם לא יודעים גם לא את דעתי, זה משאיר ופותח לי את הקהל שמתנגד לטיפול תרופתי.

אני לא מבינה. רק מרגישה התנגדות וכעס גדול שמתפשט לי בכל הגוף. אני משתפת אותה בתחושותי…

אם את מתביישת בזה?
מה זה אומר עלייך מה זה אומר עלי? ועל מטפלים אחרים?? מה זה אומר עלינו כחברה כתפיסה חברתית????

איך את מטפלת לקבלה אמיתית של הלקוח שלך שכן נוטל, מה הוא צריך לחשוב על עצמו אם את בעצמך מתביישת בזה….

היא שתקה.

אני ממש לא.

שלא מספיק התביישנו וסבלנו, לפחות אני- הרגשתי דפוקה כל הילדות, היום שיש סוף כל סוף מודעות וקבלה אני צריכה להתבייש בזה? ולהסתיר?
אנשים צריכים לדעת שטיפול תרופתי לא הופך אותך למקולקל או לא טוב. איףףףףף

גילוי נאות.
אני גלי שני מאמנת מבוגרים וילדים בעלי הפרעת קשב.
אני מאמנת מעולה! אני מעבירה תהלכים משמעותיים, יש לי קבלות ממתאמנים מדהימים שעברו תהליך אצלי. מתאמנים שלוקחים כדור, ומתאמנים שלא לוקחים כדור.
זה בכלל לא האישו!

וכן אני עצמי ואנכי נוטלת כדור כשאני צריכה.
זה הופך אותי למאמנת לא טובה? לא מקצועית או לא קשובה?
חד משמעית
לא.

אדם כל אדם שנוטל טיפול תרופתי אינו צריך להתייבש בזה.
זה יכול להיות איש לגמריי זה לגמריי מובן
אבל זו בטח לא בושה והסתרה
ומי שחושב אחרת
אז חבל.
חבל מאוד.

נ.ב.
קולגה יקרה ביקשתי ממך אישור לעלות פוסט כנה בעיקבות המפגש הראשוני בנינו בכדיי שתוכלי ונוכל ביחד לראות את התגובות.
שום כוונה לא לפגוע! רק לשקף מציאות.
שלך

 

אהבתם?

תוכלו למצוא פוסטים נוספים של גלי שני – בקישור הזה

ולשמוע הסברים בנוגע למיתוסים על הפרעת קשב – בקישור הזה

3 דרכים להתחיל שיחה / Charisma on Command

לבקשת הקהל – הרי לכם סרטון נוסף של Charisma on Command, שעושים אחלה הסברים על כישורים ומיומנויות חברתיות. הפעם הוא מסביר איך להתחיל שיחה במצבים חברתיים שונים.

עיקרי הדברים?

  • לשאול שאלות – למשל: מתי מתחילים? או האם ראית את הפרק האחרון של משחקי הכס?
  • לנסות לכוון את השיחה לכיוון של רגשות – אהבת את המרצה? גם אותך מעצבן שהמיזוג לא עובד?
  • בהקשרים חברתיים סגורים, כמו מסיבה של חבר’ה או כנס מקצועי – פשוט לגשת ולהגיד – “שלום, אני עדיין לא מיכר/ה אותך, אני ???” + לחיצת יד.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 3 Easy Ways to Start A Conversation With Anyone

אהבתם?

אז כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלו על איך למצוא נושאים לשיחה אחרי שכבר החלה – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך אפשר להכיר חברים חדשים – בקישור הזה


תמונה: By Steve Evans CC BY 2.0

מדוע חשוב לנצל את הזמן שלכם בצורה יעילה? / Bishop T.D. Jakes

לפי Bishop T.D. Jakes אנחנו הדור הכי עסוק בשלוש מאות השנים האחרונות, אבל אנחנו לא אפקטיביים. הוא קורא לנו לבדוק האם אנחנו באמת יעילים, או רק עסוקים?
הוא מסביר למה כדאי לנו ללמוד איך לנצל את הזמן שלנו בצורה יעילה.

לאנשים עם הפרעת קשב כל הנושא הזה יכול להיות מאתגר. היכולת שלנו לנהל את הזמן בצורה יעילה עלולה להיפגע בעקבות הקשיים שלנו בתפקודים ניהוליים, שעליהם מסביר ברקלי – בקישור הזה, יחד עם “עיוורון הזמן” שלנו, שעליו תוכלו לשמוע – בקישור הזה.

מה חשוב לנו באמת?

אנחנו לא משתמשים בחיים שלנו, בזמן שלנו לדברים החשובים ביותר. האם יש משהו בכם שמרגיש שאתם מפספסים את החיים שלכם? את המטרה שלכם? את ההתלהבות שלכם? זה כנראה אומר שאתם לא מקדישים את הזמן שלכם לדברים שחשובים לכם באמת.

צפו בסרטון How to Use Your Time Effectively ורשמו בתגובות מהם הדברים שחשובים לכם ולמה אתם הייתם רוצים לפנות זמן?

אהבתם?

כדאי לכם גם לשמוע את ההסבר על המשחק שיכול לתת לכם עוד 10 שנות חיים  – בקישור הזה

ובסרטון ההסבר על איך ניתן לסיים פרויקטים בלי לקרוס – בקישור הזה

 

איך לפתח את החוסן שלכם? / How to ADHD

הקדמה

לסרטון הזה קדם סרטון אחר שבו ג’סיקה שיתפה אותנו בחווית הכישלון שלה, כשלא הצליח לעמוד בזמנים של ערוץ היוטיוב שלה. היא ממש ניסתה אבל שום דבר לא היה מוכן גם כשהדד-ליין כבר היה מאחוריה. כמו שאתם מתארים לעצמכם, זה מצב שיכול לעורר יאוש וספקות עצמיים. אם לא ראיתם את זה עדיין, כדאי רגע לקחת את הזמן ולצפות – בקישור הזה.

תזכורת

הדרך היחידה שבה כישלון יכול לפגוע בנו היא רק אם אנחנו נותנים לו לעצור אותנו. למרבה הצער, פעמים רבות זה בדיוק מה שאנחנו עושים. אנחנו מרימים ידיים, מתייאשים מהמטרות שלנו ולעתים גם מעבדים אמון בעצמינו.

למה הדבר דומה?

זוכרים את מכונות המשחקים של פעם? אז שם יש לכם חיים בכל מכונה ואם אתם נפסלים אתם יכולים לנסות שוב. כך אנחנו יכולים לקבל משוב מידי על הביצוע, להסיק מסכנות ולהפיק לקחים להמשך. אם מעניין אתכם הקשר בין הפרעת קשב למשחקי מחשב, צפו בסרטון ההסבר שג’סיקה הכינה על הנושא הזה – בקישור הזה. ואם מעניין אתכם לדעת עוד על הצורך של אנשים עם הפרעת קשב במשוב מיידי וברור, צפו בהסבר של ברקלי – בקישור זה.

כל זה טוב ויפה, כל עוד שיש לכם מטבע נוסף כדי להמשיך לשחק אחרי שנגמרו לכם כל הפסילות. כדי לדעת מה קורה כשכל האסימונים נגמרים, צפו בהרצאה של ריצ’רד לבוי – בקישור הזה.

אנשים עם הפרעת קשב נוטים להיכשל יותר ולקבל הרבה יותר משובים שליליים מהסביבה, בהשוואה לאנשים שאין להם הפרעת קשב. זה יכול להוביל לשחיקה רצינית. כלומר, אתם עלולים למצוא את עצמכם ללא מטבעתו או אסימונים לעתים קרובות מידי.

איך בונים חסינות?

כדי לבנות את החסינות שלכם אתם צריכים ללמוד כיצד להשיג לכם יותר אסימוני משחק. הרי זה לא משנה כמה אסימונים אתם צריכים כל עוד שהם לא נגמרים לכם.

להסבר איך אפשר למלא את מלאי המטבעות אחרי תקופה מייאשת, צפו בסרטון How to Build Resilience: Quarters of Encouragement – יש שם כמה טיפים ממש טובים:

אהבתם?

למקרים קשים במיוחד צפו בהסבר על מה לעשות כשהכל נורא ואתם ממש לא בסדר – בקישור הזה

ובהסבר על מה לעשות כשעשיתם טעות נוראה – בקישור הזה


תמונה: By Felipe Juan Artista CC BY-SA 4.0

תכנית פעולה לתחזוקה עצמית / How to Adult

טיפול עצמי או תחזוקה עצמית הן לא תגמול או פרס, אלא עמדה של לקיחת אחריות אישית על עצמינו. תחזוקה עצמית מונעת שחיקה, היא מפחיתה את ההשפעות השליליות של לחץ על הגוף והנפש שלכם. כמו כן, היא עוזרת לכם להתמקד במה שבאמת חשוב.

עיקרי הדברים:

  • הכירו בכך שזה בסדר לטפל בעצמכם
  • תלמדו מה עובד בשבילכם
  • תלמדו לזהות את סימני האזהרה שלכם

רוצים לשמוע עוד?

להסבר המלא על תחזוקה עצמית וטיפול עצמי, צפו בסרטון A Self-Care Action Plan וספרו לנו בתגובות מה אתם עושים בשביל עצמכם?

 

אהבתם?

צפו גם בסרטון על היגיינה דיגיטלית – בקישור הזה

ואת ההסבר על מה לעשות כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

 

התמודדות עם אנשים רעילים / Kati Morton

קתי מסבירה איך אתם יכולים להתמודד עם אנשים רעילים בחיים שלכם. מדובר באנשים שרעילים עבורכם מכל סיבה שהיא. כל אחד רגיש לדברים אחרים אז סוג האנשים מולם מתמודדים יכול להשתנות ממקרה למקרה, בכל מקרה חשוב שתשמרו על עצמכם והיא מתארת פה כמה דרכים שיכולות לעזור לכם במצבים האלו.

עיקרי הדברים:

  • להציב גבולות
  • להביע את הצרכים והרצונות שלנו בצורה אסרטיבית
  • להשתמש במעגלי התמיכה שלנו (חברים, משפחה או אנשי מקצוע)
  • ליצור דוגמה אישית לאופן שבו אנחנו רוצים שיתייחסו אלינו (נאה דורש נאה מקיים)
  • ו…. אם כל הדברים הקודמים לא עזרו – לנתק את הקשר

רוצים לדעת עוד?

להסבר המלא צפו בסרטון Tips for dealing with TOXIC PEOPLE

 

אהבתם?

צפו גם בהסבר על כיצד גבולות טובים יכולים לשחרר אתכם  – בקישור הזה

ואם אתם צריכים רענון של המעגל החברתי שלכם צפו בסרטון שמסביר איך אפשר ליצור חברים חדשים – בקישור הזה

האם אני כישלון? / How to ADHD

כולנו נכשלים מידי פעם, אבל לאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה להיכשל הרבה יותר. לעתים גם באופן יום יומי. זה יכול לחלחל למודעות העצמית שלכם.

ג’סיקה כל הזמן מספרת כמה קשה לה להתמיד בהעלאת הסרטונים שלה על הפרעת קשב לערוץ המשובח והחשוב שלה How to ADHD. אם אתם תוהים למה, אז זה בגלל שיש לה הפרעת קשב בעצמה והתמדה ולוחות זמנים זה לא מהצדדים החזקים שלנו. בשבוע שבו צולם הסרטון היא לא הצליחה להעלות, או אפילו לכתוב או לצלם סרטון גם אחרי שהדד-ליין היה מאחוריה. דברים כאלו ישר יכולים להכניס אותנו לסרטים יפים על כמה שבחיים לא נצליח שום דבר ובאותו הרגע זה נראה אמיתי מאוד.

מה חדש תחת השמש?

מה שחדש זו הגישה, התובנה, הצורה הנוספת שבה אפשר וכדאי להסתכל על החיים:

“כישלון הוא לא ההפך מהצלחה – הוא מה שקורה בדרך אליה”

לא יודעת מה איתכם, אבל לי המשפט הזה משנה את כל השקפת החיים. היא טוענת שהדרך היחידה שכישלון יכול למנוע מכם הצלחה היא רק אם תפסיקו לנסות בגללו. כל עוד שאתם ממשיכים לנסות, אתם יכולים להשתמש בו כמשוב לצורך הפקת לקחים והתקדמות יעילה יותר בהמשך הדרך. יכול להיות שיקח לנו הרבה יותר זמן ושניפול הרבה יותר בדרך, אבל כל מה שצריך זה להמשיך לנסות.

התחברתם?

צפו בסרטון Am I a Failure?, כתבו לנו בתגובות מה דעתכם והעבירו את זה למישהו שיכול להיעזר בקצת אמפתיה, הזדהות ותקווה בזמנים הקשים…

אז איך בונים חסינות?

תוכלו למצוא את סרטון ההמשך של ג’סיקה על בניית חסינות – בקישור הזה

אהבתם?

ראו גם את הסרטון שמסביר למה כדאי לכם להיכשל מהר יותר – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה

עצות סבתא – איך אפשר לגרום לבן או בת הזוג להיות יותר נקיים ומסודרים בבית? / Granny PottyMouth

הסבתא החביבה הזו נותנת טיפים להתמודדות עם בן או בת זוג שלא מקפידים לנקות ולסדר אחריהם.
אמנם הסרטון לא נוצר עבור בני זוג של אנשים עם הפרעת קשב, אבל… תכלס – יכול מאוד לעזור להם להתמודד עם הבלאגן שלנו 😉

עיקרי הדברים:

  • אתם לא יכולים לתקן אותו או אותה – אבל אתם יכולים להפיק את המיטב מהקשר שלכם, אם אתם ממש אוהבים את כל השאר. אז במקום לתקן תתחילו לעשות רשימה של כל הדברים שמוצאים חן בעיניכם בבן או בת הזוג שלכם.
  • תזכרו שמי שצריך לדאוג לכם זה אתם – חוששים לקבל מכה בראש מהדלתות הפתוחות בארונות המטבח? סיגרו אותן כשאתם נכנסים לחדר. למקרים קשים במיוחד, אתם יכולים גם לכבוד קסדה. התייחסו לדברים בהומור אוהב ותנסו לבוא לקראת הצד השני במה שאתם יכולים.
  • דברו על זה – לא בכאס ולא בציניות. יכול להיות שיש להם סיבה טובה, או שהם בכלל לא מודעים לכך שהדברים האלו מציקים לכם.
  • וטיפ בונוס: אל תצברו כעסים! – אם לא מתמודדים עם הדברים, הם נוטים להצטבר ולהתפוצץ…. לא נעים.

***אזהרה קטנה***

שימו לב – יש סיבה שקוראים לערוץ שלה “Granny PottyMouth”.
מצד אחד זה מאוד משעשע לראות סבתל’ה חביבה שכזו אומרת כל מיני מילים שלא ממש נחשבות לשפה מכובדת… מצד שני יתכן וחלק מכם ירגישו קצת לא בנוח בשימוש המגוון והמרשים שלה במילים בוטות. אם אתם רגישים לנושא, מתחת לסרטון מחכים לכם קישורים לפוסטים אחרים בנושא זוגיות, שמשתמשים בשפה נקייה יותר. לכו על מה שמרגיש לכם טוב ^_^

אז אם אתם מוכנים לחוויה ייחודית וקצת מילות חוכמה על החיים ובכלל, צפו בסרטון Granny’s Corner: Neat vs Not

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת – בקישור הזה

ואת המאמר של ירדן לוינסקי על איך לשמור על שפיות כשלשני בני הזוג יש הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Ryzhkov Sergey CC BY-SA 4.0

מכתב פתוח לתלמידי בית הספר לכבוד שנת הלימודים החדשה / ג’ון גרין

הפוסט הזה מוקדש לכל ההורים שהילדים שלהם שואלים אותם “בשביל מה צריך בית ספר?”
ג’ון גרין, הסופר של “אשמת הכוכבים” נתן את אחת התשובות היותר טובות ששמעתי לשאלה הזו.
זה מרשים במיוחד בהתחשב בכך שלאיש לא היו חיים קלים בבית הספר. אם אתם לא מאמינים לי, צפו בקישור שלו על אומללות בחטיבת הביניים – בקישור הזה.

אז למה זה חשוב?

בקיצור – זה כי אנחנו סומכים עליכם שתעשו עולם טוב יותר אם רק ניתן לכם את הכלים לזה
ואנחנו עד כדי כך מעריכים את היכולת שלכם לעשות את זה, שאנחנו מקדישים לחינוך שלכם חלק מאוד יפה מהתקציב הלאומי שלנו!

אז אל תשכחו להיות מדהימים
ושנת לימודים פוריה!

להסבר המלא צפו בסרטון An Open Letter to Students Returning to School

אהבתם?

צפו גם בסרטון שלו על איימת הפדיחה ו… החיים שאחרי – בקישור הזה

וקראו את ההסבר של אביטל על איך ליצור שיתוף פעולה מול בית הספר לקראת שנת הלימודים – בקישור הזה

גבולות טובים משחררים אותך – איך להקשיב למצפן הפנימי / Sarri Gilman

לכולנו יש מצפן פנימי שאומר לנו מה- “כן” ומה- “לא” שלנו.

במבט ראשון זה נשמע פשוט. אבל….

מה הבעיה?

הבעיה היא שלא תמיד בא לנו להקשיב לו ולפעמים אנחנו נותנים לסביבה להכתיב עבורינו את הדברים. זה המקום של גבולות. כלומר, לדעת מה נכון עבורכם ולמצוא את הדרך להבהיר את זה לסביבה בצורה אסרטיבית. זה חלק בלתי נפרד מהמודעות העצמית שלנו ומהכישורים החברתיים שלנו כאנשים בוגרים.

כולנו נמצאים במהלכו של סיפור חיים. סיפור החיים שלך מעוצב על פי הדברים שלהם בחרת להגיד “כן” והדברים שלהם בחרת להגיד “לא”. ה”כן”ים וה”לא”ים שלך הם אבני הבניין של הגבולות שלך.

מהם גבולות? איך בונים אותם?

על זה בדיוק מדברת שרי גילמן בהרצאה שלה. היא מסבירה גם איך להחלים אחרי שהגבולות שלכם נפרצו ואיך להציב גבולות חדשים.

להסבר המלא בהרצאה Good boundaries free you של Sarri Gilman ב- TED, צפו בסרטון:

אהבתם?

צפו גם בסרטון על איך להפוך מערכת יחסים טובה למצויינת – בקישור הזה

ואת ההרצאה על העוצמה שבפגיעות – בקישור הזה

אבל אני לא יכול – הידיים שלי מלאות! / JACK AND DEAN

אם אתם לא מכירים את ג’ק ודין, אז באמת הגיע הזמן ויש לי פה דוגמית משובחת בשבילכם. אתם מכירים את הדברים האלו שממש אבל ממש לא בא לכם לעשות, אתם יודעים שאתם צריכים, אין לכם שום סיבה הגיונית להימנע, אבל ממש לא בא לכם לעשות? טוב, אז שני החבר’ה האלו כתבו מערכון ממש אבל ממש מצחיק על זה!

אם יש לכם נטייה להימנעות או דחיינות, צפו בסרטון – Handful וכתבו לנו בתגובות כמה זה נראה לכם מוכר 😉

אהבתם?

קראו את ההסבר על דחיינות מובנת – בקישור הזה

וצפו בסרטון של ג’ון גרין, כדי לראות מה אפשר לגלות כשנמנעים מדברים – בקישור הזה


תמונה: By Purple Sherbet Photography from Worldwide! CC BY 2.0

הסיפור שלי – התבגרות עם הפרעת קשב / יעל

זהו סיפור של ילדת קש״ר (=>קשב וריכוז), שמאובחנת עם לקויות למידה מגיל 5.

אמא שלי עבדה בחינוך מיוחד ובחרה שלא יאבחנו אם יש לי קש״ר או לא, למרות שזיהתה, כי פחדה שהמורים ״ידחפו״ לי את הכדור כל הזמן.

הייתי ילדה שמחה רוב הזמן. רק שלא זכרתי מה עשיתי לפני שעה.
כל דבר הוציא אותי מריכוז.
כל הזמן היה צורך להקפיץ את הרגל או להקיש באצבעות על השולחן.
אמא חשבה שההקלות יעזרו.

בכיתה ה׳ הייתי מתוסכלת. אמא היתה מדברת איתי והייתי מסתכלת עליה ומשתפת איתה פעולה. היינו מנהלות שיחה שלמה. ואחרי שעה הייתי חוזרת ושואלת אם בכלל דיברנו קודם ועל מה היתה השיחה.

אני מבולגנת. תמיד ההורים אמרו לי לסדר את החדר והייתי עונה שאז אני לא אמצא כלום.

עליתי לחטיבה והפסקתי להכין שיעורי בית.
הציונים נשארו אותו דבר ואני ניסיתי לקחת את עצמי בידיים.
בתקופה זו אמא שלי שלחה אותי לקורסים שאמורים היו לעזור, בינהם היה קורס מיומנויות למידה של ניצן, וכמובן טיפול פסיכולוגי בכדי להתמודד עם הקשיים. בשלב מאוחר יותר ניסיתי לעשות סדנה לניהול זמן, לצרכי לימודים כמובן – זה לא עבד. היו עוד קורסים אבל אני לא זוכרת את כולם. היחיד שעזר היה של ניצן, וממנו לקחתי את הרעיון לסדר את כל החומר בטבלאות ולא כטקסט. זה הדבר היחיד, פשוט כי לא עבדו על הדבר הנכון. לא על הפרעת הקשב, אלא על לקויות הלמידה.

בתיכון ביקשתי מההורים לאבחן אותי אבחון קש״ר. אמא אמרה שהיא לא רוצה. שלא אתמכר לכדור.

הייתי מתוסכלת. בכיתי כמעט כל יום. המורים הוציאו אותי מהשיעור אם קישקשתי במחברת כי זה הפריע להם, ואם לא הצלחתי להתרכז גם. אבל על רוב המקרים לא סיפרתי להורים.
נכשלתי בהמון מבחנים בתיכון, כולל אחד עם מפה של ישראל שהייתי צריכה לכתוב את שמות המושבות הראשונות ולמקם אותן.
התקשרו להורים שלי כל שבוע.

סיימתי בגרות מלאה, כשאני יודעת שיכולתי להגיע לציונים יותר גבוהים.
התגייסתי והייתי מכונאית. סוף סוף יכולתי לספור את הברגים. סוף סוף היה לי רעש שניטרל את ההסחות.
אז לא פלא שחיכיתי 4 שנים לפני שהתחלתי תואר ראשון.
הלכתי לקופ״ח וביקשתי תור לנוירולוג.
התאבחנתי, אבל התוצאה לא הפתיעה אף אחד.
קיבלתי את הכדור.

בשום שלב לא לקחתי אותו כל יום. רק כשהיה לי משהו חשוב או כשלמדתי.
היום – 4 שנים אחרי, חצי שנה אחרי סיום תואר ראשון, אני יכולה להגיד, זה היה שווה את זה. חבל שלא קודם.

אני יודעת היום שיכולתי להגיע ליותר. בלי הכדור למדתי לשרוד את החיים, איתו למדתי לנהל אותם.

אמנם אני שמחה שהייתה לי הזמנות לנסות להתמודד בכוחות עצמי ולהכיר את עצמי גם בלי הכדור, אבל אני גם מצטערת שלא קיבלתי אותו קודם, כי חיי היו שונים.
היום אני יודעת להצביע באיזה שלב היו צריכים לתת לי אותו. במקרה שלי לפני התיכון.

היום אני יודעת שאם הילד שלי יהיה עם קש”ר בהחלט ארצה לתת לו גם את ההזדמנות להתנסות, אבל הייתי מקפידה לאבחן אותו לפני שהחיים נותנים לו מכה בפרצוף, ולפני שהוא מבין שהוא לא באמת כמו כולם, והמוח שלו עובד אחרת.

אהבתם?

קראו גם את ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה

וצפו בסרטון על איך לזהות בנות עם הפרעת קרב – בקישור הזה


תמונה: By Окс1ана CC BY-SA 3.0

איך בונים פינת ריפלקציה שקטה וידידותית בבית הספר? / Edutopia

האם קרה לכם פעם שפשוט התמודדתם עם יותר מידי דברים ביום אחד, שהייתם כל כך מוצפים ועצבניים שכל דבר קטן עלול להדליק אתכם?

אז לילדים זה קורה גם. להם עוד יותר קשה כי הם עדיין לא פיתוח את מנגנונים ההתמודדות שיש לנו כאנשים בוגרים. לחלקם גם מתמודדים עם קשיים שאין לבני הגיל שלהם ואם במקרה יש להם גם הפרעת קשב אז זה בא עם הרבה קשיי וויסות שמאוד מקשיים לכבות את האש.

מה עושים?

בתי ספר יכולים ליצור “פינות רפלקציה” או “פינות שקט” לילדים שצריכים רגע לנשום, להירגע ולסדר את המחשבות שלהם.

להסבר המלא צפו בסרטון Peace Corner: Creating Safe Space for Reflection

אהבתם?

צפו גם בסרטון על איך להתמודד עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

ועל ההסבר של ברקלי על האחריות של ילדים עם הפרעת קשב על ההתנהגות שלהם – בקישור הזה


תמונה: Eva Rinaldi CC BY-SA 2.0

איך לתקתק פרויקטים בלי לקרוס? / How to ADHD

ג’סיקה שלנו חוזרת עם פרוייקטים!

אנשים עם הפרעת קשב שכמנתנו נוטים להיכנס להרבה דברים חדשים ומגניבים ומעניינים כי זה כיף!
אבל זה כיף רק עד שאנחנו מגילים שנכנסנו ליותר מידי דברים, שהם כבר לא חדשים ואולי פחות מעניינים, שאין לנו כבר כוח או זמן להשלים אותם ו…. אופס. בעיה.

יש לנו שילוב של כמה מאפיינים שעלולים להפיל אותנו כל פעם מחדש בתכנון הלו”ז שלנו. על ההתלהבות מדברים חדשים כבר דיברנו, אבל היא לא הדבר היחיד שמקשה עלינו להימנע מיצירת עומס יתר. לצידה יש גם את הרצון להתחבב על הזולת ולהוכיח את עצמינו, קשה להגיד “לא” לאנשים שקרובים לליבנו ומבקשים את עזרתנו. בנוסף, יש לנו בעיה בהערכת זמנים, להסבר על ה”עיוורון זמן” של אנשים עם הפרעת קשב – לחצו כאן. כל אלו ביחד עושים לנו סמטוחה גדולה ואז אנחנו עלולים למצוא את עצמינו פותחים עוד דברים חדשים כדי להסיח את הדעת מהברוך של הקודמים ו…. אתם כבר מבינים שזה לא הולך למקום טוב ככה 😉

אז איך אפשר לשבור את מעגל הקסמים הזה?

טוב שאתם שואלים! ג’סיקה הכינה לנו שאלון בדיקה קצר, שיעזור להחליט האם כדאי לקחת על עצמינו את הפרוייקט הבא או לא.
נשמע שימושי? תוכלו להוריד את הקובץ המקורי באנגלית – בקישור הזה

להסבר המלא עם כל הטיפים, צפו בסרטון How to Get Projects Done, On Time, Without Your Life Falling Apart in the Process

אהבתם?

צפו בסרטון ההסבר על מה קורה כשאתם פורסים את עצמכם יותר מידי – בקישור הזה

ואם התפקשש לכם ובכל זאת התחלתם לקרוס, צפו במדריך לשעת משבר – בקישור הזה


תמונה: By Marco Verch CC BY 2.0

מוזמנים להכיר: תפקיד חדש בבתי הספר – רכז השתלבות ואוכלוסיות מיוחדות (רכז פרט) / אודליה איקן

הורים יקרים,

בשנים האחרונות פועלת מערכת החינוך לקידום אחד מהיעדים החשובים והוא יעד ההכלה. משמעותו שיפור יכולת ההכלה של תלמידים מתקשים – בעלי לקויות למידה, הפרעת קשב וריכוז, קשיי התנהגות, קשיים בתקשורת במסגרות החינוך הרגיל. כחלק מיישום הפעילות לטובת קידום התלמידים, משנת הלימודים תשע”ח ימונה בכל בית ספר מורה בתפקיד שיקרא – רכז השתלבות ואוכלוסיות מיוחדות.

תפקיד הרכז יתמקד בהובלת תהליכים בית ספריים לקידום יכולת ההכלה של המורים והתמקצעותם במגוון דרכים המאפשרות מתן מענה מיטבי לתלמידים בעלי קשיים. הרכז ירכז למעשה את המידע והמיפוי לגבי התלמידים בבית הספר וינהל את התהליכים הבית ספריים אשר יסייעו לקדם את המסוגלות האישית של המורים בהוראת תלמידים אלו. חשוב, במערך כולל זה שהמורים יחוו הצלחות אישיות אשר יסייעו להם להעצים את ביטחונם האישי, להאמין בעצמם שהם אכן מסוגלות להצמיח תלמידים עם מגוון קשיים בכיתה הטרוגנית.

הרכז למעשה יהווה גורם מתכלל לכלל המידע בבית הספר לגבי התלמידים והוא למעשה יעבוד עם המורים, היועצת וגורמים חיצוניים לבית הספר לטובת קידום מסוגלות המורים. קידום המסוגלות האישית של המורים תסייע רבות בקידום אוכלוסיית התלמידים בכלל וזו החווה קשיים בפרט.

חשוב לי שההורים יהיו מודעים לקיומו של בעל תפקיד זה בבית הספר היות ורבים הם המקרים בהם ההורים חשים שהמורה או המחנכת של ילדם לא מכירה או מודעת במידה מספקת מהם הצרכים הייחודיים של הילד או יותר מכך, לא מודעת לקשיים של הילד. הרכז, בהנחה שהכשרתו וכישוריו בתחום מתאימים, יכול לסייע בליווי צוותי ההוראה במטרה לשפר את המענה המדויק שניתן על ידי הצוות בבית הספר לתלמידים השונים.

נשמע מעניין?

תוכלו לקרוא עוד על התפקיד של רכז השתלבות ואוכלוסיות מיוחדות על פי משרד החינוך – בקישור הזה

אהבתם?

קראו גם את ההסבר על איך ליצור שיתוף פעולה מול צוות בית הספר – בקישור הזה

ואת הדגשים בקשר לאבחון דידקטי – בקישור הזה


אודליה איקן, MS.c , M.A, MCI “להצליח עם הפרעת הקשב במערכת החינוך”,
מומחית לליווי ויעוץ להורים, מורים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז ADHD במערכת החינוך.
מרצה, מנחת סדנאות להורים ומורים. בעלת קליניקה פרטית ברעננה.

כוכב זהב בשבילי! / Dodie and Bethan Leadley

אם יש לכם הפרעת קשב, זה לא ברור מאליו שדברים מצליחים ומסתדרים להם כך סתם. על תחושת הכישלון שעלולה לנבוע מהפרעת קשב, תוכלו ללמוד יותר – בקישור הזה. תחושה זו מועצמת משום שדווקא הפעולות הפשוטות לכאורה יכולות להוות אתגר משמעותי. אבל למה שלא נחגוג את ההצלחות הקטנות שלנו כמו שצריך? הרי עבדנו קשה כדי להשיג אותן לא?

אז גם אם כל שאר העולם לא מתלהב, מן הראוי שלפחות אנחנו נעריך היטב את ההישגים שלנו.

השיר הזה נועד בדיוק למטרה הזו, אז אם אתם צריכים תזכורת קטנה על הערך העצמי שלכם  – זה יכול לעשות את העבודה 🙂

נשמע מעניין?

צפו בשיר המקסים Gold Star for Me וספרו לנו בתגובות על מה מגיע לכם כוכב זהב.

אהבתם?

צפו בהרצאה של ברנה בראון על העוצמה שבפגיעות  – בקישור הזה

ובשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

אל תפחדו מהפרעת קשב, תכירו אותה / בשורה

בתור ילדה הייתי מקרה קלאסי של ילדת קש”ר (=> קשב וריכוז). לא הקשבתי בכיתה, בקושי עשיתי שיעורי בית, שכחתי כריכים בתיק, הייתי שקטה וחולמנית והמחברות שלי היוו אילוסטרציה של המחשבות שלי: מבולגנות, מלוכלכות ומלאות ציורים, שירים וסיפורים.

הבעיה?

קיבלתי מאיות.

איך זו בעיה, אתם שואלים?

ובכן, מסיבה מאוד לא ברורה, בישראל מתייחסים להפרעות קשב וריכוז כאל לקות למידה במקום כאל הפרעה נוירולוגית. התוצאה היא שילדים מחוננים עם הפרעות קש”ר היו צריכים להיות מופרעים ממש כדי בכלל להישלח לאבחון.
כשהייתי בת 12 אבי אובחן עם הפרעות קש”ר ומיד אמר “גם לבתי יש”. בכל כוחו ניסה לקחת אותי לאבחון, אך ללא הועיל. בשביל לאבחן יש צורך במילוי שאלון ע”י המחנכת, ועד סוף כיתה ח’ המחנכות שלי סרבו באופן נחרץ למלא את השאלון.
זאת למרות שלא הייתי משתתפת בכיתה אלא אם המורה היתה עושה “שגיאה” לשונית או מתמטית (כי רק אני שמתי לב לזה), למרות שהוציאו אותי מהכיתה כשלא הייתי מוכנה “להקשיב” בלי לקשקש במחברת, ולמרות שישבתי וקראתי בכיתה ספרי פנטזיה במקום תנ”ך והסטוריה.

למה?

כי עדיין קיבלתי מאיות.

כמה זה יכול להימשך?

בסופו של דבר, בעקבות המעבר שלי לפנימיה בכיתה ט’, שכנענו את המחנכת בסוף כיתה ח’ למלא את השאלון. אמרתי לה “מקסימום יגידו שאת צודקת ואין לי כלום, מה אכפת לך? גם ככה אני כבר לא אהיה פה”.
הלכנו עם השאלון המלא למרפאת התפתחות הילד הקרובה לבית ולאחר ראיון של חצי שעה אובחנתי עם הפרעות קש”ר.
סיימתי תיכון בהצטיינות בזכות הקונסרטה. אפילו עזרתי לחברה לגשת לאבחון אחרי שהיא התקשתה ב5 יח”ל מתמטיקה “כי המזגן והפלורוסנט מפריעים לי לחשוב”.
במהלך התיכון גם נתקלתי בנערות עם לקויות למידה שקיבלו ריטלין בלי סיבה מלבד הלקויות שלהן. הן אובחנו באופן שגוי עם הפרעות קש”ר והתלוננו בלי סוף על כאבי הראש והעייפות שהריטלין עושה להןם “סתם”. הן קראו לזה סם, ואני קראתי לזה תרופה.

הסיפור שלי לא נגמר כאן.

5 שנים לאחר סיום התיכון, אחרי שעבדתי ללא קונסרטה, התחלתי ללמוד.
ניסיתי להתחיל בלי קונסרטה, אבל כשהגיעה תקופת המבחנים הראשונה ואיתה הנכשל הראשון, הבנתי שאני צריכה את זה כדי ללמוד. אז ניסיתי לחדש את המרשם.
הבעיה? האבחון “פג תוקף”. אני צריכה לשלם אלפי שקלים למכון, או למצוא רופא משפחה עם התמחות בהפרעת קש”ר (שהם קשים להשגה). נוירולוגים לא רצו לחדש לי את האבחון ללא אישור פסיכיאטר בגלל הפרעת חרדה שהופיעה בשנים האחרונות, והתור הקרוב לפסיכיאטר הוא בעוד חצי שנה.
לא וויתרתי. קיבלתי 20 כדורים של ריטלין לתקופת המבחנים ההיא (שבזכותם עברתי עם ממוצע מעולה), והתחלתי לנסות להשיג תור לאחת מ3 רופאות המשפחה שעוסקות בהפרעות קש”ר בסביבה שלי.
הראשונה שמה אותי ברשימת המתנה (ולא חזרה אלי עד היום), השניה מעולם לא ענתה, ולשלישית הצלחנו להשיג תור רחוק. בסופו של דבר, ממש בנס, השגנו תור ממש שלושה שבועות לפני סוף הסמסטר והנה סוף סוף הקונסרטה בידינו.

הפרעת קשב עלתה לכותרות

התקשרות היום מלאה בסיפורי זוועות על שימוש לרעה בתרופה, אבל הבעיה שלנו בארץ היא לא הריטלין עצמו. אין שום בעיה עם הטיפול התרופתי של הפרעת קשב ברגע שהוא ניתן לאחר אבחון מקצועי מלא ובפיקוח רפואי על פי חוק.
הבעיה שלנו היא חוסר הבנה של ההפרעה, ותפיסה שלה כ”לקות למידה” במקום ההפרעה הנוירולוגית שהיא הפרעת קשב וריכוז.

בקשה אישית!

אנא מכם, אל תשלחו רק ילדים שקשה להם ללמוד לאבחון. שימו לב האם הבעיה כאן היא באמת בקשב והריכוז, או שמא הבעיה בחוסר מוטיבציה או באמת בקשיי הבנה. בדקו האם יש בעיות בתחומים אחרים? היעזרו באנשי מקצוע ואספו מידע אמין.
הריטלין הוא לא הבעיה. הריטלין הוא גם לא הפתרון.
הבעיה היא אבחון יתר ומידע שגוי, והפתרון הוא תשומת לב ומחקר נכון.

זכרו:

הפרעת קשב היא לא לקות למידה וייתכן שכלל לא תפגע בציונים. לא צריך לדעת אם יש או אין הפרעת קשב כדי להפנות לאבחון, מפנים לאבחון כשיש חשד כדי לאמת או לשלול אותו.
ילד מחונן שלא מוכנים לאבחן אותו נופל בין הכיסאות.
אל תהיו אלה שמונעים תרופה ממי שצריך אותה.

 

 

אהבתם?

קראו את המאמר על מחוננות והפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על הנזק שבהתייחסות לטיפול התרופתי כמוצא אחרון – בקישור הזה

מה זה ODD? ומה הקשר להפרעת קשב? / Kati Morton

הפרעת קשב נוטה להיות “חברותית מאוד”, כך שלעיתים רחוקות היא באה לבד. כשהפרעת קשב מגיעה להתארח בחברת צרות נוספות נוצר מצב של תחלואה נלוות או קומורבידיות.

אחד המצבים שפעמים רבות מגיע לצד הפרעת קשב הוא ODD. בעברית קוראים לזה “הפרעת התנגדות” והשם המלא באנגלית הוא Oppositional Defiant Disorder. כשיש מספר גורמים לקשיים אז התמונה נהיית יותר מורכבת ולכל גורם יש לתת את המענה המתאים לו. כדי לסבך את הדברים קצת יותר, אז הפרעת קשב והפרעת התנגדות יכולות גם לבוא בנפרד, אבל להתחפש אחת לשנייה. כלומר, על פני השטח התסמינים יכולים להראות דומים ובעין לא מיומנת יהיה קשה להבחין.

כדי לדעת אם לאדם מסוים יש רק הפרעת קשב, רק הפרעת התנגדות או שילוב של שתיהן יש לעשות אבחון מקצועי מלא עבור כל חשד למקור הקשיים. את ההנחיות בנוגע לאבחון הפרעת קשב אתם יכולים לקרוא – בקישור הזה.

נשמע מעניין?

כדי שתוכלו להכיר קצת יותר את הפרעת ההתנגדות ולהבין את ההבדל בינה לבין הפרעת קשב, אתם מוזמנים לצפות בסרטון What is Oppositional Defiant Disorder

אהבתם?

קראו עוד על האבחנה המבדלת של הפרעת קשב – בקישור הזה

וצפו בסרטון על ניהול כעסים עם הפרעת קשב  – בקישור הזה


תמונה: By Emily Killian Molina CC BY-SA 2.0

קח את ידי ולך איתי, אני רוצה להראות לך את הפרעת הקשב שלי / My Little Villagers

אם רציתם פעם להיכנס לרגע לתוך נעליה של ילדה עם הפרעת קשב, יש לכם הזדמנות יקרה מפז.

קחו את ידה, לכו איתה. היא תוציא אתכם למסע קצר לאורך ההיבטים השונים של החיים שמושפעים מהפרעת הקשב. מההתארגנות בבוקר, התמודדות עם בית הספר, חברים למשחק ושעות הפנאי, הקשיים ו…. לא פחות חשוב מכך – האדם שמאחוריהם.

נשמע מעניין?

אז צפו בסרטון “Take My Hand” – A Child’s Perspective of ADHD ותראו את הילדה שמאחורי ההפרעה

אהבתם?

צפו גם בסרטון שמציג את ההבדל בין ילדה עם הפרעת קשב לילד בלי הפרעת קשב – בקישור הזה

ובשיר שיזכיר לכם לתת לאור הקטן שלכם לזהור – בקישור הזה

איך ליצור שיתוף פעולה מול בית הספר לקראת שנת הלימודים? / בריסק אביטל

עוד רגע מתחילה שנה ילדים רבים יפגשו מחנך חדש. השיח על שיתוף פעולה נשמע נדוש, אבל איך אפשר ליצור שיתוף פעולה באמת?
אשמח לשמוע מניסיונכם, ואשתף קצת בטיפים שאספתי בדרך משני צידי המתרס, כאימא וכחלק ממערכת חינוכית.

  1. תנו למורה קצת זמן להכיר את הילד. מורים רבים מבקשים לא לקבל מידע לפני שרואים את הילד. שבוע זה זמן מספיק, ואז כדאי לקבוע פגישה או שיחה טלפונית. במקרים מורכבים, כשצפויים התמודדויות כבר על ההתחלה, או כשיש מידע שעל המורה לקבל מיידית, כדאי ליזום מפגש עוד לפני תחילת השנה, או להכין מכתב ולמסור אותו למורה במפגש המקדים.
  2. העבירו את כל המידע הנחוץ. לא כדאי להסתיר דברים כדי ‘להתחיל דף חדש’. אם הדברים מפסיקים להיות רלוונטיים, המורים שוכחים מהר מידע לא שימושי.
  3. ספרו למורה מה נקודות הכח של הילד. במה הוא מצליח, גם אם זה לא קשור ללמידה. ספרו אילו שיטות עובדות איתו הכי טוב. חשבו ביחד איך ניתן להשתמש בנקודות הכח לצורך העצמה שלו.
  4. במה המורה יכולה לעזור לילד שלכם? לכם? תזכרו שלמורה יש כיתה שלמה. תמקדו את העזרה בדברים הקריטיים באמת, אחרת זה יירד לתמיון. אל תבקשו שתרשום לו ביומן, אבל כן תשאלו איך הוא יכול להשלים אם לא הספיק. במידה וגם אתם מתמודדים עם הפרעת קשב, שתפו את המורה שיש משימות שאתם תתקשו בהם, כמו מעקב אחרי הכנת מערכת או שיעורי בית.
  5. חלוקת תפקידים ברורה. סכמו תחומים אותם אתם לוקחים על אחריותכם. אם זה הכנת מערכת, בדיקת ציוד, השלמת פערים לימודיים, מעקב אחרי נטילת כדור, עבודה על מעמד חברתי. אילו תחומים הם באחריות הילד? מה יקרה אם לא יכין שיעורי בית או ישכח ציוד?
  6. מה חשוב לכם לדעת? סכמו עם המורה על “נוהל דיווח”. חישבו על אילו מצבים נשמע לכם דחוף וחשוב לקבל מידע מהמורה במהלך שנת הלימודים (אם הילד לא אוכל טוב, אם יש קשיים חברתיים, אם לא הכין שיעורים?).
  7. סכמו דרך תקשורת נוחה למורה ולכם. שעות, האם עדיף טלפון או הודעה. יש המשתמשים במייל, יש המעדיפים ווטסאפ, ויש המקפידים על טלפון בבית כדי ליצור גבולות לתקשורת.
  8. בררו מה המסגרת יכולה לתת לילד שלכם. האם זה בתחום העשרה או סיוע, קבוצה חברתית או תראפיה רגשית. אולי כדאי שיהיה במועצת תלמידים? אולי להשתלב במסגרת שיעורי עזר אחר הצהריים?
  9. עידוד תקשורת בין אנשי המקצוע. ספרו מה הילד מקבל אחר הצהריים (ריפוי בעיסוק, טיפול רגשי, מורה פרטית). הציעו להיות בקשר זה עם זה, מאוד חשוב.
  10. איך כדאי להתמודד עם בעיות התנהגות? במידה ויש קשיי התנהגות, תבררו מראש מה עמדת המורה ומה אומר התקנון. הציגו את עמדתכם וכיצד אתם מטפלים במידה ויש אירוע אלימות. חשוב מאוד לגבש דרכי תגובה משותפות לבית ולבית הספר אם צפויים קשיי התנהגות של הילד.
  11. האם יש טיפול תרופתי? אם כן – עדכנו את המורה על סוג הטיפול התרופתי במידה ומקבל ומאילו תופעות לוואי סובל. כמה שעות הוא פועל? האם צריך כדור נוסף בצהריים?

שתהיה לכולנו שנה טובה ומוצלחת!

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם על זכויות התלמיד – בקישור הזה

ואת החוברת של משרד החינוך בנושא הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Mummelgrummel CC BY-SA 3.0

איך לפלרטט בלי להטריד / Charisma on Command

הידד – מצאתם מישהי שמצאת חן בעיניכם!
אז…. איך תוכלו להתחיל איתה בלי ליצור אי נוחות?

זה קשה במיוחד במצבים האלו, משום שמטבע הדברים מדובר באנשים חדשים שאתם עדיין לא מכירים ולא יודעים מה מוצא חן בעיניהם ומה לא.
מה גם שבמקרים רבים פחות מידי או יותר מידי ממשהו לא יהיו נעימים לצד השני וצריך לשמור על המידה הנכונה.

מה עושים?

הנה כמה דברים שכדאי לשים לב אליהם:

  • קשר עין – לא לבהות מרחוק ולא להופיע בפתאומיות. אחרי 2-3 פעמים שבהן נוצר קשר עין, ללכת לדבר. איך לא נלחצים? מתרגלים יצירת קשר עין עם כל האנשים סביבך. לזרוק חיוך קטן על הדרך ומחווה גופנית קטנה כמו נפנוף לשלום. תנסו לגרום לכמה שיותר אנשים להגיב לאינטראקציות האלו בדרך חיובית. הדרך הכי טובה לעשות זאת היא ליהנות. אחרי שמרגישים נוח עם המיומנות יהיה קל יותר ליישם את זה בהקשר רומנטי.
  • מחמאות – להיזהר לא להגזים, כי זה עלול ליצור מתח ומבוכה בצד השני. אחת הדרכים להוריד את המתח, היא שימוש בהומור ובדיחות לאחר המחמאה.
  • לא לחסום את הדרך – להקפיד שהגב שלכם יהיה מופנה לקיר ושאינכם חוסמים את המעבר, כדי לא ליצור תחושה של מלכודת או סכנה פיזית.

הבהרה: הסרטון הזה אמנם מתמקד בגברים שרוצים להתחיל עם נשים, אבל הרבה מהדברים שם בהחלט ניתנים ליישום גם בסיטואציות אחרות 😉

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון How to Flirt Without Being Creepy וספרו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

ראו גם את סרטון ההסבר על שיפור מערכות יחסים – בקישור הזה

ואת מה שנשים לא יודעות על הפרעת הקשב שלהן – בקישור הזה

איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת? / How to ADHD

גיסיקה של How to ADHD מסבירה לנו איך להפוך מערכת יחסים טובה למצוינת.
היא מסכמת לנו את הדברים דרך חמישה כללים עיקריים:

  1. כנות – במיוחד כשדברים לא בסדר.
  2. לריב באופן הוגן – הרי המטרה היא לא לנצח או להוכיח שאתם צודקים, אלא להגיע להבנה הדדית.
  3. אל תהיו משעממים, תעשו דברים מגניבים, תגדלו ותאפשרו לצד השני לפעול באופן דומה.
  4. תנסו, אבל במידה הנכונה – לא להגזים ולא לשחוק את עצמכם.
  5. כבדו את הזכות של הצד השני לקבל החלטות עבור עצמו – גם אם אתם חשובים שאתם יודעים יותר טוב מה צריך לעשות. פרט, למקרים יוצאי הדופן שבהם עלולה להיות סכנה בטיחותית לאדם או לסביבה. אבל… אם הם סתם לא עושים את מה שאתם רוצים שיעשו, אתם צריכים לכבד את זה שהם אנשים נפרדים ממכם. זה קשה אבל חשוב. אם אתם לא הורים של אדם מסוים, אל תתנהגו אליו כאילו הוא הילד שלכם. במקום לשנות את הצד השני נסו לשנות דברים שנמצאים במסגרת השליטה שלכם.

הכללים האלו נבנו מתוך הניסיון הזוגי שלה, אבל טוב ליישם אותם בכל מערכת יחסים 🙂

נשמע מעניין?

צפו בחלק ראשון של How to Make a Good Relationship Great: Our Top 5 Rules ואל תשכחו להמשיך לשני 😉

 

חלק שני:

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על הפרעת קשב ומערכות יחסים – בקישור הזה

ואת התכנית של חלי על הפרעת קשב וסקס – בקישור הזה


תמונה: By Compagina CC BY-SA 4.0

סרגל וירטואלי למסך המחשב / חן ספקטור

שלום לכם,

קורה לכם שאתם מתחילים לקרוא וכל האותיות קופצות לכל עבר, שאתם מדלגים שורה או קוראים בטעות את אותה השורה פעמיים?
אחד הדברים שיכול לעזור לכם מאוד הוא סרגל. כן – הדבר הישר הזה משיעור הנדסה, מסתבר שהוא שימושי 😉

שמים את הסרגל מתחת לשורה שאותה קוראים, זה מחביא את כל השורות שמתחת ועוזר להתמקד במילה הנוכחית.
אם זה לא מספיק, אפשר לשים גם סרגל נוסף על השורה שמעל. שני סרגלים עלולים להיות מסורבלים לתפעול. במקרה הזה אפשר לגזור חלונית בגודל שורה מדף נייר ריק. אם הנייר לא מספיק אטום אפשר להכין את החלונית מבריסטול עבה יותר. לנוחיותכם יש בריסטולים בגודל A4 בכל חנויות הכתיבה והיצירה.

אבל… מה קורה אם הטקסט לא מופיע על דף אלא על מסך?

בעידן הדיגיטלי הקריאה ממסכים נפוצה יותר ויותר.
עם זאת, למרבה הצער למקרים אלו לא רק שסרגל פיזי אינו פרקטי, אלא שהוא עלול אף לפגוע במסך.

אל חשש!

יש לי כאן בשבילכם סרגל וירטואלי חינמי  למסך בשם JR Screen Ruler שאפשר להוריד ללא עלות – בקישור הזה
הוא אומנם לא נראה טוב במבט ראשון, אבל אפשר לשנות את הסקאלה של השנתות לסנטימטרים ואז הוא פחות מקושקש.

יש שם גם את JRuler Pro שנראה קצת אחרת ויש לו יותר אפשרויות להתאמה אישית.

אם אתם מכירים סרגלים יותר טובים, תרגישו חופשי לשים לנו קישור בתגובות 🙂

 

*****

שימו לב:

אם שימוש בסרגל עוזר לכם ועדיין לא עשיתם אבחון ללקות למידה או הפרעת קשב – זה הזמן. בהחלט יכול להיות שיש דברים נוספים שיכולים לעזור לכם ואיתור המקור לקשיים חיוני להתאמת הטיפול הנכון.

הסבר על אבחון של הפרעת קשב ניתן לקרוא  – בקישור הזה
הסבר על אבחון דידקטי אפשר לקרוא – בקישור הזה

הרבה פעמים התורים לאבחונים ארוכים אז כדאי לקבוע בהקדם האפשרי.

כמו כן, בזמן שאתם מחכים  לאבחון כדאי גם לעשות בדיקת ראייה ובדיקה של מיקוד ראייה אצל אורטופטיס.
גם אלו מצבים שיכולים להוביל לקשיים דומים בקריאה וגם בהם יתכן שניתן לטפל. תוכלו למצוא מידע נוסף על קשיי ראייה – בקישור הזה

 

איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב? / Jerry Arbs

ג’רי Jerry Arbs מנסה להסביר לנו איך זה מרגיש לחיות עם הפרעת קשב, ממש מנסה. לא ממש יוצא לו הסבר מסודר, אבל הרבה מחשבות על פופקורן ואסוציאציות שנלוות אליהו ו…בעצם – זה כל הקטע לא?

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jerry Arbs – How A.D.H.D. Feels
ותרשמו לנו בתגובות עם מה אתם מזדהים

אהבתם?

כדאי לכם לשמוע גם את הסיפור של גלי שני – בקישור הזה

ואת הסיפור של חלי גולדנברג – בקישור הזה


תמונה: By Clever Cupcakes CC BY 2.0

נכות בלתי נראית, איך אפשר לעזור? / Accept Difference

הסרטון הזה נועד להעלות את המודעות לנכות בלתי נראת, שלפעמים באה לידי ביטוי בהתנהגות ללא סימן חיצוני הנראה לעין. הסרטון הזה אמנם לא מדבר ספציפית על הפרעת קשב, אבל הוא מעביר היטב את הקושי להתמודד מול תגובות הסביבה במצבים כאלו.

יותר מכך, הגדילו לעשות כאן ולא הראו רק את הקושי ואת התגובות הלא רצויות. הם גם מדגימים מהיא התגובה הראויה למצבים כאלו ואיך אפשר לעזור.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Accept Difference והפיצו לכל עבר!

אהבתם?

צפו גם בסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים בלימודים – בקישור הזה

ובסרטון שמסביר מדוע הפרעת קשב היא דבר אמתי – בקישור הזה


תמונה: By Sander van der Wel CC BY-SA 2.0

איך למצוא נושאים לשיחה – כישורים חברתיים שימושיים / Charisma on Command

הפרעת קשב וריכוז ADHD עלולה לפגוע בתפקוד החברתי. במקביל, מיומנויות חברתיות יכולות לשמש כיכולות פיצוי יעילות על מגוון קשיים. לכן כדאי לכולנו לשפר את התחום הזה, בין אם אנחנו מתקשים בו ובין אם לאו 🙂

בערוץ של Charisma on Command יש שלל סרטונים שימושיים. הפעם אני מציגה לכם סרטון שמסביר איך לדאוג שתמיד יהיו לכם נושאים לשיחה. הוא שימושי ביותר לרגעים האלו שבהם אתם נמצאים עם אנשים שהייתם רוצים להכיר יותר, אבל דווקא עכשיו אתם לא מצליחים לחשוב מה להגיד ואיך לעורר את השיחה.

נשמע שימושי?

להסבר המלא צפו בסרטון How To Never Run Out Of Things To Say In Conversation

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על יצירת חברויות חדשות – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך להיות פופולריים – בקישור הזה

בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה / אפי זקן

בפעם השלישית שלקחתי קונצרטה הרגשתי סופרמן

לא רעב לא צמא מפוקס רגוע שקט

העמסתי :
יום עבודה, באמצע איסוף מסמכים מבנק יהב ברגל מי יכול למצוא חניה בגבעת שאול בירושלים חזרה למשרד, אירגון המסמכים וכו… מסירת המסמכים גם ברגל למקום אחר בגבעת שאול חזרה למשרד כדי לגלות שאני צריך להחליף גלגל באוטו
שמש חום איימים מזיע כמו סוס עובד כמו חמור החלפת גלגל לקחה לי המון זמן הברגים לא נפתחו ושחקתי את הראש של הצלב והמפתח של האוטו.
בגלגל ספייר היה חסר אויר ניסיתי לנפח אותו במדחס של העבודה שלא שמתי לב שנותק נשאר רק הצינור ומד הלחץ מנסה מנסה ולא מבין למה האויר בגלגל רק הולך ויורד.
עד שבא מישהו ששאל מה אני עושה והראה לי שאין מדחס חחחחח .
למזלי הוא היה טכנאי מזגנים שניפח לי את הגלגל עם גז מזגנים.
משם לתחנת דלק לרוקן את הגז מזגנים ולנפח את הגלגל בחזרה.
משם לעשות טסט לאוטו

סופרמן כבר אמרתי כל היום מתרוצץ בשמש בלי לאכול בלי לשתות

הטסט עבר בהצלחה השעה כבר 17:30 מתחיל כאב ראש.
אני בדרך הביתה גר בורד יריחו פקקים בירושלים.

בדרך הביתה עוצר בסופר לקנות כמה דברים הכאב ראש מתגבר ומתגבר מתחילה סחרחורת כמעט שנפלתי, התישבתי על ארגז באמצע הסופר וחיכיתי שהעולם יפסיק להסתובב מסביבי.
כבר לא סופרמן

אחרי כמה דקות קמתי רוקנתי בקבוק מים קניתי כמה עוגיות שמרים שוקולד.
סיימתי את הקניות הגעתי הביתה חצי כח.

בבית סיפרתי לגדול מה קרה חיים שלי הוא אמר “אבא בוא אני אתן לך כמה טיפים איך להיות עם הרטלין. זה שאתה לא מרגיש רעב או צמא זה לא אומר שהגוף שלך לא צריך את זה. אתה חייב להסתובב עם בקבוק מים ולשתות כל כמה דקות שלוק קטן. אתה חייב לאכול לפחות ארוחת בוקר לפני הכדור”

מפי עוללים

 


אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את סיפורו של קפה  – בקישור הזה

ואם כל זה גורם לכם לתהות איך אפשר לארגן קהילה של אנשים עם בעיות התארגנות? כנסו לסרטון – בקישור הזה


תמונה: By Helgi Halldórsson CC BY-SA 2.0

שיחה כנה על הפרעת קשב בגילאי הבגרות / Mark Suster & Kati Morton

קתי Kati Morton ומרק Mark Suster מדברים על החיים עם הפרעת קשב בגילאי הבגרות. מרק הוא יזם, שעבד בתחום התוכנה ועכשיו הוא משקיע בטכנולוגיה חדשה.

מרק גילה שיש לו הפרעת קשב בגיל 40. כשקתי מציגה אותו כאדם עם הפרעת קשב של גילאי הבגרות הוא אומר לה – הייתה לי גם הפרעת קשב של גילאי הילדות. אני חושבת שהמשפט הזה מסכם יפה מאוד את האופי הכרוני של הפרעת קשב, אשר מלווה את האדם לאורך החיים.

הם מדברים על הצלחה והפרעת קשב עם כל ההיבטים של השילוב הזה. כבר בהתחלה מרק מתאר איך ההצלחה בעצם מנעה את האבחון שלו בגיל צעיר יותר. זאת משום שהוא סבר בטעות שלא יכול להיות שיש לו הפרעת קשב אם הוא היה תלמיד טוב ואם הוא הצליח בעולם העבודה. זו נקודה חשובה מאוד משום שזוהי אחת הטעויות הנפוצות בציבור, אשר מובילה להעצמה של הסטיגמה ולמניעה של אבחון וטיפול בגיל מוקדם. חשוב לזכור שהפרעת קשב היא לא לקות למידה, היא עלולה לבוא עם לקות למידה והיא עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי, אבל זה לא מחייב. הפגיעה של הפרעת קשב יכולה להיות גם בתחומים אחרים בחיים ולא חייבת לבוא לידי ביטוי במסגרת מערכת החינוך או ההשכלה הגבוהה. בנוסף, כמו שמרק מדגים, אפשר בהחלט לנהל קריירה מרשימה עם הפרעת קשב.
כך שבעוד שהפרעת קשב בהחלט עלולה לפגוע בתפקוד האקדמי והתעסוקתי, הצלחה בתחומים אלו אינה סותרת את האפשרות לקיומה. הדרך היחידה לדעת אם יש לאדם מסוים הפרעת קשב או לא היא דרך אבחון מקצועי מלא על פי הקריטריונים של משרד הבריאות, כפי שניתן לקרוא – בקישור הזה.

כשקתי מתחילה לדבר על היתרונות של הפרעת קשב ועל ההיבטים שאפשר אולי לראות כ”מתנה” הוא עוצר אותה. הוא אומר שכשיש לך הפרעת קשב אתה מודע להיבטים שאתה לא מרגיש טוב איתם. הוא מדבר על הקושי הידוע להשלים משימות, אבל מעלה את התסכול במצבים שבהם כבר הושלמה 80% מהעבודה אבל פשוט אי אפשר לגמור אותה. הוא מדבר על זה שיש לו 15 כרטיסיות פתוחות שכל הזמן עוברים ביניהן בלי לזכור על מה צריך לעבוד בכלל. הוא מבהיר שלמרות שהיה תלמיד טוב הוא כן תוייג כילד בעייתי. הוא היה הסיוט הכי גרוע של כל מורה משום שהציונים שלו היו טובים, אבל ברגע שהוא הבין לא הייתה לו סבלנות לחכות לשאר הכיתה והוא התחיל להפריע לשיעור ולחבריו ללימודים. הוא מדבר על ביקורים תכופים במשרד המנהל בעקבות הדברים האלו.

לצד כל אלו הוא הסביר איך מצא דרכים להסתדר. איך עזר לכל הצוות המנהלתי עם המחשבים, מה שעזר לו להתחבב עליהם למרות כל הצרות שעשה. אבל זה עדיין לא גרם לו להרגיש טוב עם עצמו. לכן הוא הרגיש הקלה כל כך גדולה כשקיבל את האבחנה שסיפקה לו הסבר למקור הקשיים שחווה. לסרטון של ריק גרין שממחיש את החוויה של קבלת אבחנה בגיל מאוחר כנסו – לקישור הזה.

קתי מתארת מהצד המקצועי את הפער בין התיאור היבש של הפרעת קשב ב- DSM, לבין המציאות היום יומית של האנשים שחיים איתה. בתגובה הוא מספר לה מה ההשלכות של האפשרות להתרכז רק בדברים שמעוררים עניין ומעורבות אישית, איך זה משפיע על התנהלות במסגרות, בישיבות וביחסים אישיים.

הוא מדבר על הטיפול התרופתי ועל החשיבות של התאמה אישית. מעבר לכך שלאנשים שונים מתאימים דברים אחרים, לאותו אדם יכולים להיות צרכים שונים בנסיבות שונות. לכן הוא מוסיף גם את הצורך בהתאמה עבור סוג הפעילות וההקשר שלה, זאת בהתחשב בהשלכות של הפרעת הקשב של אותו אדם במצבים שונים.

חלק ראשון

צפו בחלק הראשון של הסרטון  Adult ADD an honest discussion w/ Mark Suster & Kati Morton ואל תשכחו להמשיך גם לחלק השני 😉

 

חלק שני

והם ממשיכים לדבר – האזינו גם להמשך השיחה 🙂

אהבתם?

צפו בהסבר של ברקלי על מדוע הפרעת קשב אינה מתנה – בקישור הזה

ובפאנל שקתי הנחתה בווידקון בנושא בריאות הנפש – בקישור הזה


תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

האם התסמינים שיש לי או לילדי נובעים מהפרעת קשב? או בקיצור, האבחנה המבדלת האפשרית / אביטל בריסק

הפרעת קשב יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות, כמו למשל:

  • קושי בהפניית קשב – היכולת לבחור את המשימה שבה אדם מעדיף להתמקד, מתוך שלל הגירויים המתחרים בסביבה.
  • קושי בהתמדה בקשב  – היכולת לגייס קשב לאורך זמן.
  • קושי בפיצול קשב – היכולת לעשות שני דברים או יותר בו זמנית.
  • אימפולסיביות – פעולה ללא הפעלת בקרה לפני הפעולה.
  • פעלתנות יתר – קושי להישאר במקום אחד ללא תזוזה, דברנות רבה וכו’
  • קושי בתפקודים ניהוליים – תהליכים מטה קוגניטיביים המאפשרים לאדם לפעול ביעילות ולווסת את ההתנהגות שלו.

אנשים עם הפרעת קשב יכולים לחוות את כל הקשיים הללו, אך ייתכן שיחוו רק חלק מהם. כמו כן, יש לקחת בחשבון שבעוד שקשיים בקשב יכולים בהחלט לנבוע מהפרעת קשב, יכולים להיות להם גם גורמים אחרים.

בהמשך נציג גורמים אפשריים לקשיי קשב שאינם הפרעת קשב. עם זאת, חשוב לזכור שהפרעת קשב אינה סותרת את קיומם של מצבים אחרים והם אינם סותרים את קיומה. לכן גם אם אתם או ילדכם מאובחנים עם הפרעת קשב, זכרו שהיא באה לא פעם עם דברים נוספים, כגון קושי בוויסות חושי, לקות למידה, קושי חברתי וכד’. היזהרו לא להזניח את החלקים האלה בגלל שלכאורה הילד מאובחן ואין כביכול צורך לחפש קשיים נוספים.

כדי לדעת אם יש הפרעת קשב, משהו אחר שנראה כמו הפרעת קשב, או שילוב של הפרעת קשב עם גורמים נוספים לקושי – צריך לעשות אבחנה מבדלת אצל אנשי המקצוע המתאימים. כדי לקרוא את ההנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן. בהמשך נציג את אנשי המקצוע הרלוונטיים לגורמים האפשריים האחרים לקשיי קשב.

בעיה תחושתית (סנסורית)

כאשר ילד מציג סימנים של אי שקט מוטורי או תנועתיות יתר, שווה תמיד לבדוק אם יש לו קושי בוויסות חושי. גם ילדי ADHD מאובחנים יכולים לסבול מקושי סנסורי וחשוב להיות מודעים לטכניקות עבודה איתם: הברשות, ישיבה על פיתת בלאנס או כדור פיזיו, התעסקות עם חפצים שיכולים לעשות גרייה חושית. אבל גם ילדים ללא הפרעת הקשב הסובלים מקושי בעיבוד סנסורי יתקשו להשאר במקום, ינועו על כיסא, דעתם תהיה מוסחת בגלל חוסר\יתר גרייה חושית.

האבחון והטיפול בוויסות חושי הוא דרך ריפוי בעיסוק.
אם הרגישות היא בעיקר שמיעתית, כדאי לבדוק האם מדובר במיסופוניה. לפרטים נוספים – לחצו כאן.

ירידה בשמיעה או עיכוב שפתי

ילד שנראה מרחף מאוד, לא קשוב, מפספס דברים והוראות, לא בעניינים בגן או בבית ספר, חשוב להתחיל בירור מבדיקת שמיעה, ואז לשקול גם ייעוץ של קלינאית תקשורת. בעיה בשמיעה או עיכוב שפתי יכולים ליצור תמונה של קשיי קשב. תדמיינו את עצמך יושבים בכיתה בה הלימודים מתקיימים בשפה זרה שהשליטה שלכם בה לא מצויינת. גם אתם תתקשו לשמור על קשב לאורך זמן גם אם מאוד תתאמצו.

אבחון וטיפול בלקות שמיעה וקשיים שפתיים הוא דרך קלינאית תקשורת. בנוסף, רופא אף אוזן גרון יכול לבדוק מצבים רפואיים שעלולים לפגוע בשמיעה.

קושי רגשי

אדם שמתקשה להתרכז יותר מאשר בעבר, ילד שמגלה חוסר פניות ללמידה, פיזור, בעיות זיכרון, תחושה של ירידה באנרגיה ויעילות, חוסר מוטיבציה, כל אחד מסימנים אלה יכול להצביע על קושי רגשי, כגון דיכאון או חרדה. גם פוסט טראומה עלולה לגרום לירידה נכרת ביכולת קשב. גם מצב לחץ מתמשך גורם לירידה מתמשכת ביכולת קשב (מתח בבית, הגירה, מחלה מתמשכת של אחד מבני הבית וכד’).
כמובן שילדים ואנשים רבים עלולים לפתח קשיים רגשיים בעקבות התמודדות עם הפרעת הקשב שלהם, כמו כן הם בקבוצת סיכון לפיתוח מצבים רגשיים קשים. בעיה רגשית דורשת מענה, אם זה ע”י טיפול פסיכולוגי ואם זה ע”י טיפול תרופתי.

במקרים אלו כדאי לעשות את האבחנה המבדלת אצל פסיכיאטר, שמתמחה גם בהפרעת קשב וגם בבעיות רגשיות. במקרה הצורך הפסיכיאטר ידע לעשות את האיזון התרופתי הנדרש עבור כל מקרה לגופו. בנוסף, לקשיים רגשיים יתכן שיהיה צורך גם בטיפול רגשי אצל פסיכולוג או דרך תרפיה כלשהי.

קשיי התנהגות

אם הילד לא מסתדר במסגרת, מרבה לריב או להתחצף, מסתובב בכיתה המון, גם בבית נמצא באי שקט מתמיד, זה לא בהכרח מצביע על הפרעת קשב. אמנם קשיי התנהגות מלווים לא מעט ילדים עם הפרעת קשב. אך קושי התנהגותי יכול לנבוע מסיבות רבות אחרות: טראומה שילד עבר, קושי בעיבוד וויסות רגשי, ביטוי של חרדה או תסכול, ביטוי ללקות למידה אם בעיית ההתנהגות מופיעה בעיקר סביב מסגרת לימודית או דרישה לימודית. ODD (תסמונת המרדנות-התנגדות ), לרוב מלווה ע”י ADHD, אך לא תמיד. קשיי התנהגות אופייניים לילדי הספקטרום האוטיסטי בכלל, ובפרט ילדים מבלבלים, בתפקוד גבוה, שלא מאובחנים בזמן ולא מטופלים בזמן.

כדי לבדוק את המקור לקשיי התנהגות על רקע רגשי יש לפנות לפסיכיאטר או פסיכולוג. אבחון דידקטי או פסיכודידקטי מיועד לבדיקת קשיי למידה, כפי שיתואר בהמשך.

קשיי למידה

לקויות למידה עלולה לגרום לילד לאבד מוטיבציה, לוותר מראש, לא להיות קשוב, להפריע במהלך השיעור, ולפעמים ילד כזה נראה חסר שקט ומאוד לא מרוכז. לקויי למידה מאובחנים ע”י מאבחן דידקטי או פסיכודידקטי. להסבר מפורט יותר על אבחון דידקטי – לחצו כאן.

מחלות או מצבים רפואיים אחרים

מחסור בברזל או אנמיה, גרד קבוע, פסוריאזיס, ועוד מחלות רבות אחרות עלולים לגרום לחוסר קשב, אי שקט, חוסר פניות ללמידה, תנועתיות, חוסר אנרגיה.

כמו כן ישנן תרופות הגורמות לאי שקט, תנועתיות, או לחילופין, ישנוניות וחוסר אנרגיה. אצל ילדים הטיפול באסטמה ובאלרגיות, למשל, יכול להביא לסימנים של בעיית קשב. לגבי ילדי ADHD, אם הם מקבלים טיפול בונטולין, סטרואידים, אנטי היסטמינים וכד’, הטיפול הזה יכול להחמיר סימפטומים של קשב. אצל מבוגרים, המגוון של תרופות הוא רחב הרבה יותר, תתייעצו עם רופא.

כדי לעשות בדיקה כללית של המצב הרפואי יש ללכת לרופא משפחה ואם עולה חשד לבעיה בתחום מסוים, יש לפנות לרופא המתמחה באותו התחום.

 


אהבתם?

קראו גם את ההסבר על אבחון נוירולוגי – בקישור הזה

ואת ההסבר של ברקלי על השאלה “מתי קושי הופך להפרעה?” – בקישור הזה

 


תמונה: By Alterego CC-BY-SA-3.0

אני צריך צבע / ג’ים קארי

בסרטון הזה ג’ים קארי Jim Carrey מספר על החוויה האמנותית שלו ועל ההתפתחות שלה לאורך החיים. אמנם אנחנו מכירים אותו בעיקר כשחקן, אבל מסתבר שהאדם המוכשר הזה גם כותב, מצייר ומפסל!

הוא מספר איך הציור והפיסול עוזרים לו להביע את עצמו ומסייעים לו בהתמודדות מול אתגרי החיים. הוא מתאר בשמחה גדולה גם את תחושת החופש שהוא מקבל מתהליך היצירה. לדעתו השורה התחתונה של כל צורות האומנות היא אהבה. אנחנו רוצים להראות את עצמנו ולהרגיש שמקבלים אותנו כפי שאנחנו. הוא אוהב לחיות האמנות שלו היא ראייה לכך.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Jim Carrey: I Needed Color וספרו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם גם לבדוק את הקליפ “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” – בקישור הזה

ואת הסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה


תמונה: By Roypack CC BY-SA 3.0

דואט נבוך / Jon Cozart || dodie

על הדברים שאנחנו יכולים לעשות,
אבל קצת מתרגשים ליד אנשים אחרים…

לנסות בכל זאת

and I
(can)
sing (I)
swear it’s true
I’m just a little nervous in front of you

“אני נשבע/ת שאני יכול/ה לשיר, אני רק קצת חושש/ת לידך…”

מזדהים?

תקשיבו לשיר המקסים והאמיץ הזה – An Awkward Duet
וכתבו לנו בתגובות אילו זיכרונות הוא העלה בכם

אהבתם?

הקשיבו גם לשיר של doddleoddle על הימים הפחות טובים – בקישור הזה

ועל הטיפים שלה לסידור החדר – בקישור הזה


תמונה: By Paul Reynolds CC BY 2.0

אבחון נוירולוגי / אביטל בריסק

אבחון נוירולוגי מאבחן הפרעות נוירולוגיות שונות אצל ילדים, כגון הפרעת קשב, טיקים, תסמונת טוראט, וכד’. אם נוירולוג ילדים מתמחה גם בהתפתחות הילד, הוא יכול לזהות עיכוב התפתחותי, ספקטרום אוטיסטי, להפנות להערכות פרא רפואיות וכד’.

נוירולוג לא יכול לקבוע אם יש לילד לקות למידה או בעיה רגשית, אבל הוא יכול לחשוד בקיומן ולהפנות לגורמים רלוונטיים. להסבר על אבחון דידקטי לאימות או שלילת החשד ללקויות למידה – לחצו כאן

אבחון נוירולוגי כולל בדיקת הילד (שלרוב היא תקינה), תצפית על התנהגותו בחדר, שיחה איתו ועם ההורים, כמו גם עיון בשאלונים שבית הספר מילא. כל זאת כדי לקבל תמונה מלאה ככל הניתן. עדיף להביא לפגישה איתו מכתב מבית הספר וסרטונים שמתעדים דברים שמפריעים לכם בבית.

לרוב נוירולוג יפנה את הילד לבדיקה ממוחשבת, אך אין חובה בכך. היום קיימות בשוק מבחני T.O.V.A, MOXO, BRC. הנוירולוג יפנה את הילד לבדיקה שמתאימה לקושי המתואר, אין בדיקה טובה יותר או טובה פחות. לפעמים הנוירולוג יהיה חייב לעשות את הבדיקה הממוחשבת בגלל דרישה של קופ”ח או איזשהו הליך ביורוקרטי. להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לבדיקות הממוחשבות – לחצו כאן

אם נוירולוג לא מתרשם מקושי בקשב, בעיקר בגילאים צעירים, זה לא אומר שההפרעה נשללה לחלוטין. תמיד אפשר לחזור לבדיקה חוזרת ולעשות חשיבה מחדש.
הורים רבים מתנגדים לאבחון נוירולוגי בטענה שהפתרון היחיד שיציעו להם זה טיפול תרופתי, והם לא מוכנים ולכן אין טעם באבחון. אבל זוהי הנחה מוטעית.
חשוב מאוד לדעת בשביל לבנות עבודה נכונה עם הילד אם הוא סובלת מהפרעת קשב או שמא בעיות קשב שלו נובעות ממקור אחר. מצד שני, לפעמים מערכת לוחצת על ההורים לבצע הערכה, הם מתנגדים, בסוף אחרי מאבקים רבים עושים והנה, לילד אין הפרעת קשב נוירולוגית! חשוב לזכור שגם לשלול משהו זה חשוב ועוזר מאוד גם למטפלים בילד וגם לכם.

אם נוירולוג מאבחן הפרעת קשב ומציע לילד טיפול תרופתי, חשוב מאוד להקפיד להיות במעקב שלו. צריך לעדכן מידי פעם את המינון, לעקוב אחרי השפעה, להתעדכן על תופעות לוואי. אם אתם מתרשמים אחרי כמה ניסיונות להתאים תרופה שזה לא הולך, שווה לעבור למעקב פסיכיאטרי, כי לפסיכיאטר יש מגוון רחב הרבה יותר של תרופות לאיזון קשב מאשר לנוירולוג.

 


אהבתם?

להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן

להסבר על אבחון בגיל הרך – לחצו כאן

קשיים של בוקר / IISuperwomanII

לילי סינג המהוללת חוזרת אלינו והפעם עם קשיים של בוקר ואשליות של ערב 😉

אם גם אתם חשבתם שתצליחו לקום מוקדם כדי לעשות מליון דברים לפני שתתחילו את היום, אבל…
בבוקר שום שעון שבעולם לא יכול להעיר אתכם – נראה לי שתאהבו את הסרטון

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Skipping School Tests וכיתבו לנו בתגובות מה דעתכם?

אהבתם?

צפו גם בסרטון שלה על מחשבות שעולות לראש בזמן התארגנות – בקישור הזה

ואם עוד קשה לכם להתחיל את הבוקר, קראו את סיפורו של קפה – בקישור הזה


תמונה: By Dwight Sipler CC BY 2.0

אבחון דידקטי / אביטל בריסק

דידקטיקה היא תורת ההוראה. אבחון דידקטי נועד לבדוק מה מפריע לילד להגיע להישגים לימודיים המצופים מבני גילו ולשלול או לאמת את החשד לקיומן של לקויות למידה. זהו אבחון שמיועד לרוב  לילדים מכיתה ב’ ומעלה, מכיוון שלפני כן לא הייתה התנסות דידקטית מספקת. יחד עם זאת, לאחרונה מפותחים יותר ויותר כלים לגיל הרך שמטרתם למפות קשיים העלולים להצביע על קיומה של לקות למידה. מבחינה רשמית לא נהוג לאבחן ילד כלקוי למידה לפני השלב הזה, אך ניתן בהחלט לעשות הערכה דידקטית כבר מגיל הגן, במיוחד במטרה לבנות תכנית עבודה יעילה יותר.

אז מה בודק אבחון דידקטי?

ראשית, את הידע שהילד אמור היה לרכוש עד שלב הזה של הלמידה. מודעות פונולוגית, יכולת אנליזה וסינטזה של הצלילים, הכרת עיצורים ותנועות, יכולת לקרוא הברות, מילים, משפטים, טקסטים. הכרת פעולות חשבון, תפיסה כמותית, תפיסה חשבונית. הבנת הנקרא. הבנת הוראות דבורות. הבנת הנשמע לעומת הנקרא. אבחנה חזותית ואבחנה שמיעתית. יכולת זיכרון, אסטרטגיות בקרה.

אבחון דידקטי בודק גם אם יש רמזים לקיומה של הפרעת קשב. למשל, אם תפקוד הילד מאוד לא אחיד, נצפית מוסחות, קריאה אימפולסיבית ללא בקרה, עלייה של קשיים ככל שהעומס עלה ועוד הרבה סימנים יכולים להביא את המאבחן לחשוש בקיומה של הפרעת קשב.
מאבחן דידיקטי לא יכול לאבחן קשב וריכוז!! זה לא בסמכותו. יותר מזה, לפעמים הם מתקשים לעשות אבחנה מבדלת בין לקות למידה לבין הפרעת קשב שמפריעה לתפקוד הלימודי ומציירת תמונה הדומה לזו של לקות למידה. לא פעם ראיתי המלצה לבצע בדיקת קשב ואז לחזור על חלק מהאבחון כדי להבין ממה נובע הקושי.

מה נותן האבחון הדידקטי?

אחרי איסוף הנתונים המאבחן מסכם מה הן נקודות החוזק של התלמיד ומה נקודות החולשה, על מה כדאי להישען בעבודתו ומה כדאי לעקוף.
למשל, ילד שמתקשה מאוד בזיכרון שמיעתי, אך זיכרון חזותי שלו טוב משמעותית, כדאי שיסגל לעצמו דפוס למידה המבוסס על סיכום החומר, טבלאות, תרשימי זרימה וכד’. ילד שרכש את אבני היסוד של הקריאה, אך נוטה לנחש את המילה על פי משמעותה, כדאי שיתרגל קריאה רק עם מילים חסרות משמעות כדי ללמד אותו לקרוא ולא לנחש.

אבחון דידקטי בלבד בבית ספר יסודי לא מקנה זכאות לשילוב, הוא דורש בנוסף הערכה פסיכולוגית, אחרת לא נחשב מסמך קביל. חלק מבתי הספר יכולים לעשות הערכה פסיכולוגית דרכם, בעזרת הפסיכולוגית של השפ”ח. בתיכון ולקראת הבגרות אבחון דידקטי מקנה זכאות להתאמות ברמה 1, 2 בלבד.

להנחיות של משרד החינוך בנוגע להתאמות בדרכי היבחנות – לחצו כאן

אז למה לעשות אבחון דידקטי ולא ישר פסיכודידקטי?

ראשית, עלות. אבחון דידקטי עולה כ800 שח, כאשר אבחון פסיכודידקטי סביב  2000-2500 ש”ח.
אבחון דידקטי הוא מצוין ככלי משלים. למשל, ילד הגיע עם אבחון פסיכולוגי מהגן ויש לו זכאות לשילוב, אבל בשביל לבחון את קשייו שמופיעים בשלבים מאוחרים יותר של בית הספר ולעזור לבנות תכנית עבודה מסודרת יותר, לפעמים כדאי לעשות אבחון דידקטי.
אם ההורים מרגישים שהיו רוצים לעזור לילד שלהם עם קשיי למידה מינוריים ולהבין איך הוא לומד בצורה מיטבית.
אם לקראת הבגרויות הילד זקוק להתאמה מסוימת שגם אבחון דידקטי מקנה אותה, חבל להשקיע באבחון פסיכודידקטי.

 


אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הדגשים להנחיית הורים בנוגע לאבחון דידקטי לפני כיתה ב’ – בקישור הזה

ולצפות בהרצאה של שלומית אלחנני על האבחון בשירות ההורה – בקישור הזה

 


תמונה: By dotmatchbox CC BY-SA 2.0

פאנל בריאות הנפש VidCon 2017 / How to ADHD

ג’סיקה המלכה שלנו הייתה ב- VidCon, שהוא כנס שנתי גדול מאוד של יוטיוביסטים (אנשים שמעלים סרטונים ליוטיוב). היא השתתפה במספר פאנלים של בריאות הנפש, כדי להסביר על הפרעת קשב ולספר את הסיפור האישי שלה. למרות שאובחנה בגיל צעיר יחסית, היא מצאה שגם בגיל 30 היא עדיין נאבקת עם הפרעת קשב. היא החליטה ללמוד כמה אסטרטגיות, לשים אותם במקום שבו הן לא ילכו לאיבוד ועל הדרך למה לא לפרסם אותם ברשות הציבור למקרה שהם יהיו שימושיים גם לאנשים אחרים. וכן, הם שימושיים מאוד! כדי להתרשם מהסרטונים שהיא מעלה – לחצו כאן. וכדי לשמוע את סיפור החיים שלה – לחצו כאן.

הכירו את כל המי ומי

היו שם עוד כמה אנשים מעניינים מאוד והשיח ביניהם מרתק. במיוחד אהבתי את הזוויות השונות של כל אחת ואחד מהם ואת הדרך שבה הם מתייחסים לנושא במסגרת הפעילות שלהם. אז הנה קצת יותר מידע כדי שיהיה לכם רקע:

האנה הארט Hannah Hart היא יוטיוביסטית נפלאה בפני עצמה, שהתפרסמה בזכות סדרת הסרטונים  My Drunk Kitchen. בסרטונים שלה היא חולקת חוויות אישיות מהחיים שלה ובאיזשהו שלב היא שמה לב שחלק גדול מהם עוסק בנושאים של בריאות הנפש. היא עוסקת מעט גם בהפרעת קשב לאחר שקיבלה אבחנה בגיל 26, אך זה אינו הנושא המרכזי שלה. עם זאת, היא וג’סיקה חופשי מריצות שם דחקות על התגובות של רופאים ובתי מרקחת בכל פעם שבאים לחדש ולממש מרשם לתרופות של הפרעת קשב 🙂

היוטיוביסטית הקומיקאית Hartbeat בחרה לשתף בסכיזופרניה שלה רק אחרי שהתבססה מבחינה מקצועית.

קונר Connor Manning התחיל לעשות סרטונים מצחיקים ובהדרגה החל לדבר גם על הרגשות וההתמודדות האישית שלו. הוא עוסק בנושאים כמו להט”ב, בריאות הנפש ועוד.

קתי Kati Morton היא המנחה של הפאנל ואשת המקצוע היחידה על הבמה 😉

תומסקה TomSka המלך שהוא קומיקאי ויוצר משובח במיוחד כבר וותיק גם ביוטיוב וגם בפאנלים מסוג זה. הוא מדבר על התהליך החברתי של נורמליזציה של השיח אודות בריאות הנפש, מתוך התבוננות בתהליכים דומים שעברו נושאים אחרים שבעבר לא היה נהוג לדבר עליהם באופן גלוי. הוא מעלה את הדילמה בין הרצון לשתף ולעורר מודעות לבין הסכנה ברומנטיזציה של בעיות רגשיות.

שימו לב:

יושבי הפאנל מדגישים שהם אנשים פרטיים שחולקים את החוויות האישיות שלהם. לכן מה שנכון עבורם לא בהכרח נכון לאנשים אחרים וכל אחד צריך למצוא מה עובד עבורו. הם מדברים על החשיבות של פנייה לאנשי מקצוע וקבלת טיפול.

נשמע מעניין?

אז… צפו בסרטון How to ADHD Talks Mental Health VidCon 2017 FULL VIDEO ושתפו אותנו בתגובות מה דעתכם על הפאנל הזה 🙂

אהבתם?

צפו בסרטון של האנה על איך להיות פרודוקטיביים – בקישור הזה.

ובסרטון המשותף של קתי ותומסקה על דיכאון – בקישור הזה


תמונה: By Gage Skidmore CC BY-SA 2.0

סיפורו של קפה / ורד בן גיאת

קמה בבוקר.
צריכה (!!!) קפה.
מגיעה למטבח. מבולגן.
פותחת את המקרר – אין חלב.
טוב, נשתה בלי.
פותחת את הקופסא של האספרסו – נגמר.
טוב, אין ברירה. צריך ללכת למכולת.
מוצאת מכנסיים וחולצה נקיים בערימת הבגדים שצריך לקפל ולהכניס לארון.
יוצאת מהבית.
שוכחת את הארנק.
חוזרת הביתה לקחת את הארנק.
מגיעה למכולת.
4 מעברים בסך הכל במכולת.עברתי 3 פעמים ליד הקפה ולא ראיתי אותו.
נמצאה האבדה. עכשיו חלב.
מזל, אחת העובדות שם. יש חלב!!!!
חוזרת הביתה.
מניחה את הדברים המטבח. מניחה את התיק במקומו (ישששש!!!!).
מתיישבת ללמוד.
נזכרת שרציתי קפה.
הולכת למטבח להכין קפה.
שוטפת את המוקה של האספרסו.
המממ. הכיור קצת סתום.
ממלאת את המוקה בקפה (הצלחתי לפתוח את הקופסא בלי שחצי מהקפה יתעופף לו במטבח!!!).
הממממ. הכיור סתום.
מניחה את הקפה.
לוקחת כפפות חד פעמיות (שונאת תחושה של מים בידים).
מנקה את הכיור.
ממלאת את המדיח.
הולכת ללמוד.
העיניים נעצמות.
נזכרת שרציתי קפה.
חוזרת למטבח.
שמה את הקפה על הכיריים.
מחכה ליד הקפה, שלא אשכח אותו על הכיריים (אין מגעיל יותר מאספרסו שרוף!).
מפעילה מדיח.
מתחילה לצאת מהמטבח ונזכרת בקפה (מתחיל להריח).
מחפשת את הכוס האהובה עלי.
במדיח.
לוקחת כוס אחרת.
הקפה מוכן.
מוזגת את הקפה ומוסיפה קצת חלב.
אופס, קצת יותר מדי.
מנסה ללכת בלי לשפוך את הקפה.
כמה טיפות בכל זאת צנחו.
מניחה את הקפה באמצע המסדרון והולכת לנקות את הרצפה.
חוזרת לחדר ומתיישבת ללמוד.
איפה הקפה?
חוזרת למסדרון ולוקחת את הקפה.
מניחה על השולחן, בלי לשים לב שמתחת יש עט.
רבע מהקפה נשפך על השולחן ועל הרצפה.
מוצאת מגבת (בערמת הכביסה שמחכה לקיפול), מנקה את השולחן (לפני שגם כל הסיכומים יהיו בטעם ובצבע קפה), הרצפה ואותי.
מניחה את הכוס.
מתיישבת.
לוגמת.
אההה.
סוף סוף.
השעה רק 10 בבוקר?!?!?!

 

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא גם את הסיפור של אפי זקן – בקישור הזה

ואת הסיפור של הדר אברמוביץ – בקישור הזה


תמונה: By Takeaway CC BY-SA 3.0

רשימת רופאים הפעילים בתחום הפרעות קשב / משרד הבריאות

משרד הבריאות פרסם רשימה של רופאי ילדים ומשפחה בוגרי קורס ADHD פעילים בתחום הפרעות קשב.

שימו לב – הרשימה מכילה רופאים שמוסמכים לאבחון ולטפל בהפרעת קשב, אך לא כולם בהכרח עוסקים בכך בפועל. עם זאת, הרשימה יכולה לסייע בבדיקה האם רופא מסוים שאתם מתכוונים ללכת אליו אכן מוסמך לכך או לא. לצד זאת חשוב לדעת שבהחלט ניתן לפנות לאבחון וטיפול בהפרעת קשב גם אל פסיכיאטרים ונירולוגים, למרות שאינם נמצאים ברשימה זו. זאת משום שההכשרה של רופאים אלו כבר כוללת התמחות בהפרעת קשב, לכן אין צורך בקורס ייעודי או ברשימה מיוחדת עבורם.

בכל מקרה כדאי לעשות בירור מקדים ולבקש המלצות על אנשי מקצוע טובים. חשוב להקפיד שהרופא שבחרתם מתמחה בפועל בהפרעת קשב בטווח הגילאים הרלוונטי לכם (ילדים או מבוגרים). כמו כן, אם יש ספק כלשהו בנוגע לרופא שבחרתם, תמיד אפשר ורצוי ללכת לחוות דעת שנייה.

לרשימה המלאה – לחצו כאן

קישורים שימושיים נוספים:

  • להנחיות של משרד הבריאות בנוגע לאבחון הפרעת קשב – לחצו כאן
  • לפניות הציבור של ההסתדרות הרפואית בישראל – לחצו כאן

אבל אני אחכה / רחוב סומסום

טוב, אמנם זה יכול להישמע כמו שיר על ההואי הפולני בקשיי תאורה…
אבל אל תדאגו, זה משהו הרבה הרבה יותר טוב!

מדובר בקליפ של רחוב סומסום האנגלי (Sesame Street) על דחיית סיפוקים ושליטה עצמית.
לא רק זאת אלא שהוא מכוכב על ידי עוגיפלצת Cookie Monster בכבודו ובעצמו!

משום שקשיים בוויסות עצמי ונטייה לאימפולסיביות הם מאפיינים מרכזיים של הפרעת קשב, השיר הזה יכול להיות דרך מאוד נחמדה לצ’פר את עצמכם כשאתם מצליחים להימנע או לדחות משהו שאתם לא אמורים לעשות עכשיו – כי גאווה עצמית לא פחות חשובה משליטה עצמית 🙂

נשמע מעניין?

קבלו במחיאות כפיים סוערות את השיר “אני רוצה את זה, אבל אחכה”  Me Want It But Me Wait

אהבתם?

לסרטון על קוף הסיפוקים המידיים – לחצו כאן

ולעצות משעשעות של האנה הארט על איך לעבוד על עצמכם כדי להיות פורדקטיביים – לחצו כאן

לגלות בגיל 29 שסבלת כל החיים מהפרעת קשב / גלי שני

גלי שני היא מאמנת להפרעת קשב, מורה לתיאטרון , בימאת ו.. כותבת תור שבועי, מנגישה את שפת הפרעת הקשב ויוצרת המופע “נזרקת לצדדים”.
בתוכנית רק בריאות עם ד”ר אסנת ולפיש גלי מספרת את הסיפור האישי שלה על ההתמודדות עם הפרעת קשב.

שימו לב שבאמצע הכתבה מופיע קטע מהמופע של גלי מתוך המפגש של הקהילה שלנו “ערב שכולו קשב” שהתקיים במדיטק שבחולון בשנת 2016.

אז יאללה, צפו בכתבה ותפרגנו בתגובות:

אהבתם?

לקטעים נוספים מתוך ההצגה של גלי שני – לחצו כאן

לסרטון הסבר על הפרעת קשב בגילאי הבגרות – לחצו כאן

מי זכאי לקצבת ילד נכה? / המוסד לביטוח לאומי

לידיעתכם הורה ל​ילד הסובל מבעיית התנהגות קשה ולומד במסגרת חינוכית מיוחדת, עשוי להיות זכאי לקצבת ילד נכה מטעם הביטוח הלאומי.

עם זאת, יש לציין שהפרעת קשב לא בהכרח באה עם בעיות התנהגות ושעל פי רוב תלמידים עם הפרעת קשב מתאימים לחינוך הרגיל. אפשרות זו רלוונטית עבור מקרים קיצוניים של הפרעת קשב חמורה במיוחד, או מקרים שבהם הפרעת הקשב מתקיימת לצד מצבים חמורים יותר.

כדי לדעת אם אתם עונים על התנאים לזכאות – לחצו כאן.

להסבר המלא באתר הביטוח הלאומי – לחצו כאן

לייעוץ והכנה של “יד מכוונת” לוועדות הרפואיות בחינם – לחצו כאן

 

שיעור בהתמודדות עם תסכולים / Draw with Jazza

ג’אזה הוא אמן משובח ומשעשע. יש לו ערוץ יוטיוב והוא אוהב לעשות סרטוני אתגר בתחום האמנות.

הפעם הוא לקח גרסה מיניאטורית של הלוח האפור ההוא שניסינו לצייר בו כילדים ו… בואו נגיד שזה לא הלך כל כך חלק…

הסרטון הזה אמנם לא נועד להסביר על הפרעת קשב אבל הוא מציג מאוד יפה את התסכול העולה בהתמודדות עם קשיים, את החוסן הפנימי הנחוץ כדי לשוב פעם אחר פעם לשולחן העבודה, את החשיבות של יכולת פתרון בעיות, את היכולת ללמוד מכישלונות ו… לדעת איך להפיק את המיטב גם ממה שהתחרבש 😉

עם הרבה נחישות, תעוזה והומור עצמי ג’אזה מצליח לבסוף להפיק יצירה לתפארת שאני בטוחה שתדעו להעריך כראוי.

סקרנים?

קחו אוויר, תחזיקו את הבטן חזק וצפו בסרטון WORLD’S SMALLEST ETCH A SKETCH: Art Challenge!

אהבתם?

צפו בסרטון על התמודדות עם כישלון – בקישור הזה

או בסרטון על תהליך היצירה – בקישור הזה


תמונה: By Unuaiga CC BY-SA 4.0

איך למצוא עבודה ולשמור עליה עם הפרעת קשב? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell

והפעם, ג’סיקה ונד מדברים על עולם העבודה – איך למצוא את המשרה שמתאימה לכם ואיך לשמור עליה 🙂

נד ממליץ לחשוב על שלושה דברים ולנסות לשלב ביניהם:

  1. דברים שאתם אוהבים לעשות
  2. דברים שאתם טובים בהם
  3. דברים שאנשים אחרים מעוניינים לשלם לכם כדי לעשות אותם

הוא מדבר גם על הצורך במפלט יצירתי, שאם לא ניתן להשיג אותו במסגרת העבודה חשוב מאוד שיהיה לו ביטוי משמעותי בשעות הפנאי.

וכמובן עולה השאלה אם ואיך לספר למעסיק על הפרעת הקשב של העובד.

רוצים לשמוע עוד?

כנסו לסרטון How to Grab the Best Job for an ADHD Brain! ורשמו לנו בתגובות מה דעתכם.

אהבתם?

לסרטון הקודם של הצמד המגניב הזה – לחצו כאן

ואם אתם מאלו שבא להם לעשות יותר מידי דברים, כדאי לכם לראות את הסרטון על מולטי-פוטנציאלים – בקישור הזה


תמונה: Owlchemy Labs CC BY-SA 3.0

מתי קושי הופך להפרעה? / ראסל ברקלי

ראסל ברקלי מדבר על האבחנה של הפרעת קשב ועל ההבדל בינה ובין החוויה האנושית הנורמטיבית.

הפרעת קשב פוגעת בתפקודים הניהוליים של האדם והיכולת שלו לכוון את התנהגותו לעבר מטרות עתידיות.

  • תוכלו למצוא הסבר על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה

יש לציין שלכל היצורים האנושיים יש תפקודים ניהולים וכמו כל תכונה אנושית אחרת, יש אנשים שטובים יותר או פחות בניהול עצמי ביחס לאחרים. עם זאת, הפרעת קשב אינה משקפת את טווח השונות הנורמאלי והשכיח באוכלוסייה, אלא את הצד הנמוך של ההתפלגות הנורמלית (עקומת הפעמון).

כלומר, הפרעת קשב לא שונה מבחינה איכותית מההתנהלות האנושית הרגילה, אלא מבחינה כמותית. למעשה, הפרעת קשב היא הקצנה של החוויה האנושית הכללית.

  • מכאן עולה השאלה – מתי קושי הופך להפרעה?
  • התשובה היא: כאשר האדם נפגע מכך באופן משמעותי ומתמשך.

בהמשך הסרטון ברקלי מדבר גם על ההבדל בין תסמינים לבין הפגיעה בתפקוד, בבריאות או באיכות החיים.

נשמע מעניין?

להסבר המלא, צפו בסרטון Russell Barkley: Is it ADHD or just a “sparkling personality”?:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הקריטריונים של משרד הבריאות לאבחון הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת ההסבר על מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה – בקישור הזה

פחות אבל כואב / יהודה פוליקר

הפרעת קשב היא מולדת וכרונית, כך שהיא מלווה את האדם מיום לידתו ועד יום מותו. בהחלט אפשר וחשוב מאוד לאתר ולטפל בגיל מוקדם ככל הניתן כדי להעלות את רמת התפקוד ואיכות החיים. עם זאת, הפרעת קשב לא ניתנת לריפוי מלא. לכן גם בהינתן מערך טיפולי אופטימלי, בהחלט אפשר לצפות שעדיין יהיו קשיים.

אמנם השיר הזה לא נכתב על הפרעת קשב,
אך הוא יכול לשקף את ההרגשה של התמודדות עם קושי כרוני לאורך החיים:

“לומדים לחיות עם זה ככה, פחות אבל עוד כואב”.

לקריאת המילים של השיר – לחצו כאן

ולשמיעת השיר הפעילו את הסרטון:

אהבתם?

צפו בסרטון על התמודדות עם קשיים בלתי נראים – בקישור הזה

ואם בא לכם לשמוע עוד שירים טובים, תוכלו למצוא אותם – בקישור הזה


תמונה: By Vicen23 CC BY-SA 3.0

מענה לפניות הציבור / ההסתדרות הרפואית בישראל

הציבור מוזמן לפנות אל ההסתדרות הרפואית בישראל – בקישור הזה

ניתן לעשות זאת באמצעות האתר ו/או האפליקציה.

אז אם הייתה לכם איזו בעיה או אם יש לכם שאלה או הצעה לשיפור – עכשיו אתם יודעים לאן אפשר לפנות 🙂

 

אם אתם צריכים את משרד החינוך,
תשמחו לשמוע שגם להם יש פניות ציבור – בקישור הזה


תמונה: By Marcello Casal CC BY 3.0

הפרעת קשב – איך אפשר לחיות עם זה? / How to ADHD + Dr. Ned Hallowell

ג’סיקה המהוללת מראיינת את נד הלוול Dr. Ned Hallowell ונותנת לכם הזדמנות להיות זבוב על הקיר בשיחה של שני אנשים עם הפרעת קשב, על הפרעת קשב.

נשמע מגניב?

הם מדברים על חוסר הביטחון והפחדים שמאפיינים אנשים עם הפרעת קשב, על הצורך למצוא את דרך הזהב שבין פזיזות לפחד משתק ועל תסמונת המתחזה. נד ממליץ לנו לא לפחד לבד, לעשות “בדיקת מציאות” ולשים לב גם לדברים הטובים שאנחנו מצליחים לעשות.

ג’סיקה העלתה את הרגישות של אנשים עם הפרעת קשב ואת שני הצדדים של המטבע הזה. נד אומר שצריך להכיר בתכונה הזו על מורכבותה. הוא ממליץ ליהנות מהיתרונות שלה ובמקביל למצוא דרכים לרפא את עצמינו מהפצעים שאנחנו אוספים לאורך הדרך, בעקביות הצדדים הפחות נעימים של אותה הרגישות. לטענתו הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא באמצעות קשרים חיוביים, חמים ותומכים מכל סוג – זה יכול להיות משפחה, בני זוג, חברים, חיות מחמד, טבע, חוויה רוחנית, אידאולוגיה ואם אפשר כולם ביחד. עם זאת הוא מבחין בין הכמויות הגדולות של קשרים שטחיים שמאפיינות את עידן המידע והרשתות החברתיות, לבין הכמות המצומצמת יותר של קשרים חזקים ועמוקים יותר.

נד אומר שהעצמאות (Independence) היא לא מטרה שכדאי לשאוף אליה משום שהיא בלתי אפשרית. במקום זאת הוא ממליץ על פיתוח יחסים חיוביים, שוויוניים ובונים של תלות הדדית (Interdependence) שבהם כל צד גם תורם וגם נתרם. זאת להבדיל ממערכת יחסים מסוג Codependency שבה אחד הצדדים מאפשר או תומך בהתנהגות לא בריאה של הצד השני. הוא מציין גם שלאנשים עם הפרעת קשב יש נטייה לסוג הפחות בריא של יחסים, אז תזהרו מזה…

כמובן שאי אפשר בלי לדבר על יצירתיות, יזמות וכל מיני דברים טובים כאלו.

נד מדמה הפרעת קשב למכונית פרארי עם בלמים של אופניים. אני מוסיפה לדימוי הזה גם אי סדירות של אספקת הדלק – עכשיו נסו לנסוע עם זה!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to ADHD with Special Guest Dr. Hallowell!!!! ותכתבו לנו בתגובות למה אתם התחברתם.

אהבתם?

צפו בסרטון של ItsRadishTime “זה האור הקטן שלי, אתן לו לזרוח” אם אתם צריכים בוסט קטן לתעוזה שלכם – בקישור הזה

ובסרטון של אותו הצמד על עולם העבודה – בקישור הזה

בכח הרצון – יחיאל ספקטור / shlomi biton + חן ספקטור

אני מאוד מתרגשת להציג לכם את הדוד היקר והמשובח שלי – יחיאל ספקטור, שכמוני וכמו רבים וטובים מהמשפחה שלי הגיע לעולם עם השילוב של לקות למידה והפרעת קשב. הוא איש צנוע בצורה שנדיר לראות בימינו ולכן הייתה חייבת להיות סיבה מאוד מאוד טובה כדי שהוא יסכים להתראיין ככה.

המסר שלו לדור הבא הוא פשוט וברור:

“המקומות שאתם חזקים – לתפוס בשתי ידיים”

אני הייתי מעורבת בשלבים הראשונים של הקמת מרכז הלמידה בשדרות, שהוא מטפח כמו שרק הוא יודע. לכן הייתי עדה ממקור ראשון לנחישות שלו מול כל אנשי החינוך שלא להסתפק רק בהוראה מתקנת, אלא לחשוף את הילדים לריבוי נושאים לא לימודיים, כדי “לתת להם אפשרות להגיע למשהו שהם כן אוהבים, שיצא להם טוב ושמרגישים בו בנוח”.

אחרי שתראו את הסרטון תבינו למה אין שום אפשרות לסרב לאדם הנפלא הזה, גם כשהוא מבקש ממני להגיע לשדרות מחיפה כדי לתת יעוץ.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו גם כדי לשבח כאן את יהודית דהן – המנהלת של המרכז, שלקחה על עצמה את הפרויקט הזה עם כל הקשיים והמורכבות שלו והרימה אותו מתוך שיתוף פעולה נהדר עם בתי הספר ואנשי החינוך בעיר, ברוח קהילתית ואידאולוגית עם אהבה עצומה לילדים.

אם מגיל קטן נקפיד ללמד את כל הילדים לחפש ללא הפסק את הדברים שהם טובים בהם ואת הדרכים שלהם “לעשות מעצמם משהו”, במיוחד מהמקום שבו קשה ולא מצליח נוכל לתת להם את הכוח, הרצון והחדווה לגלות ולהפתיע את העולם 🙂

שיהיה לנו בהצלחה!

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז של חלי גולדנברג – בקישור הזה

ואת הסיפור האישי של ראש העיר של חולון מוטי ששון – בקישור הזה

 

אחריות וילדים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי

ברקלי מדבר על ההתייחסות לבעיות התנהגות של ילדים עם הפרעת קשב ועל האחריות שלהם על ההתנהגות של עצמם.

הוא מסביר שהליקוי בהפרעת קשב הוא בתפיסת הזמן ולא בהבנת ההשלכות של המעשים. לכן, אם העונש או הגמול על פעולה מסוימת מגיעים יותר מידי זמן אחרי הפעולה, הם יאבדו את היעילות שלהם. כלומר, הבעיה היא לא ביכולת לקחת אחריות אלא בעיכוב של תוצאות/תגובות/השלכות הנובעות מפעילות מסוימת. בהתאם לכך, הוא קורא למתן תדיר ומיידי יותר של משובים לילדים עם הפרעת קשב.

ההבדל בין הקנייה לפיצוי

ברקלי מסביר שהמטרה של תכניות התערבות התנהגותית להפרעת קשב (כמו כלכלת אסימונים) היא לא ללמד, אלא לאפשר משובים דחופים ומהירים יותר. הוא מבדיל בין השימוש החינוכי שנעשה בתכניות מסוג זה עבור אוכלוסיות אחרות כמו ילדים על הספקטרום האוטיסטי. במקרים אלו תכניות ההתערבות נועדו לצורכי הוראה ומרגע שנרכשה המיומנות אפשר להפסיק אותן. להבדיל, השימוש בתכניות אלו עבור ילדים עם הפרעת קשב הוא לא לצורכי הקנייה אלא לצורכי הנעה (מוטיבציה) כפיצוי על הקשיים שהפרעת קשב יוצרת בתחום זה.

הוא מדגיש שתכניות התערבות התנהגותיות שמופעלות לצורכי מוטיבציה צריכות לפעול באופן רציף ללא הפסקה. משום שהתכנית לא מופעלת לצורכי הוראה אין להמתין עד שמיומנות כלשהי תירכש משום שהתכנית לא נועדה להקניה של מיומנויות. הוא משווה את השימוש בתכניות התערבות התנהגותיות להפרעת קשב לרמפות או לשיפועים שנועדו להנגיש מבנים עבור אנשים עם נכויות פיזיות. הרמפה נועדה לאפשר לאנשים עם נכויות פיזיות להיכנס לבניין בכיסא גלגלים. האם תצפו מאדם כזה שאחרי 30 יום של שימוש ברמפה הוא ילמד להיכנס בלעדיה? האם אותו אדם יפנים את הרמפה?

כמובן שלא, הרמפה לא נועדה לצורכי הקנייה או לימוד. הרמפה היא אמצעי לפיצוי, אשר מאפשר להפחית את הפגיעה בתפקוד. התכנית ההתנהגותית להפרעת קשב עובדת באופן דומה. היא נועדה לפצות על מנגנון לקוי והשימוש בה לא מוריד את הצורך העתידי בה. לכן צריך להשתמש בה באופן רציף.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5B ADHD is a disorder of self regulation:

אהבתם?

צפו גם בסרטון ההסבר אודות התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב – בקישור הזה

בסרטון המסביר איך ניתן ליישם את דפוסי המשוב של משחקי מחשב לחיים האמתיים – בקישור הזה 

ובסרטון של ברקלי על תפקודים ניהוליים והפרעת קשב – בקישור הזה

מבחנים ממוחשבים הם כלי עזר לאבחון, הם אינם כלי מאבחן / משרד הבריאות

משרד הבריאות הוציא מסמך הבהרה בנוגע לשימוש בכלי מאבחן (כדוגמת MOXO) ככלי אבחון בלעדי – בניגוד לנהלים.

חשוב להדגיש שהבדיקות הממוחשבות להפרעת קשב הן רק כלי אבחון אופציונליים. כלומר, הן לא עומדות בפני עצמן ואין צורך להשתמש בהן לצורך קבלת אבחנה. חלק מתפקידו של המאבחן הוא לדעת מהם הכלים המתאימים ביותר עבור כל מקרה לגופו. אם יעלה צורך במבדק ממוחשב, אז איש המקצוע ייתן את ההנחיות וההסברים הדרושים. חשוב לדעת גם שחל איסור מוחלט על טכנאים לפענח את תוצאות הבדיקה או למסור אבחנה – זהו תפקיד של מאבחן מוסמך בלבד.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

קישורים שימושיים נוספים:

לאמות מידה לאבחון הפרעת קשב של משרד הבריאות – לחצו כאן
לוועדה לבדיקת הטעיית הציבור – לחצו כאן


תמונה: By Markscheider CC BY 3.0

תפקודים ניהוליים והפרעת קשב / ראסל ברקלי Russell Barkley

ראסל ברקלי מסביר על הפגיעה בתפקודים ניהוליים המאפיינת אנשים עם הפרעת קשב.

הוא מדבר על קשיים בעכבה (אינהיביציה), על הפגיעה בזיכרון העבודה, בתפיסת הזמן, ביכולת הדיבור הפנימי, בוויסות הרגשי וביכולת התכנון.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון ADHD and Executive Function – Dr. Russell Barkley

אהבתם?

לסרטון של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – לחצו כאן

והרצאת TED של Peter Doolittle בנושא זיכרון עבודה – לחצו כאן

התמודדות עם קשיים בלתי נראים בזמן הלימודים ובכלל… / Chara Bui

אמנם הסרטון הזה לא מתייחס להפרעת קשב אלא לקשיים בלתי נראים אחרים כמו דיכאון וחרדה, אבל הוא מתאר בצורה רגישה ומדויקת את ההתמודדות של קושי שלא נראה כלפי חוץ. בהתחלה אנחנו רואים את הסטודנט מתפקד ככל סטודנט אחר ואז הוא נתקל בקושי. הוא פונה לחבריו לעזרה, אך לא רק שהוא מגלה מהר מאוד שלא משם תגיע הישועה, אלא שחוסר הלגיטימציה שהם מפגינים כלפיו גורם לו להאשים את עצמו ולהתכחש לקושי עד שהוא מצטבר לרמות שכבר לא ניתן לסבול עוד.

רואים איך הוא זוכה לקבל טיפול רק אחרי שהגיע למצב של חוסר תפקוד וכיצד המענה המשולב של אנשי המקצוע מקל על ההתמודדות. בעזרת הטיפול הוא מצליח להתמודד מול הקשיים, אך הם עדיין מלווים אותו. בינתיים נוצרת חומה בינו לבין חבריו שלא רוצים או מסוגלים להבין שהוא עדיין מתמודד ועדיין זקוק לעזרתם.

חוסר הלגיטימציה החברתית בעצם גרם לכך שהוא האשים את עצמו שלא בצדק, שהוא חווה סבל שהיה ניתן למנוע על ידי איתור מוקדם יותר ושלמעשה, גם לאחר קבלת הטיפול ההתמודדות היום יומית מלווה בבדידות רבה. כל זה יכול להיות אחרת. אפשר למנוע החמרה במצב והתפתחות של בעיות משניות, אפשר לחסוך את ההתמודדות מול הסטיגמה וההאשמות הלא מוצדקות של החברה ואפשר ורצוי להיות שם עבור האנשים שקרובים לליבינו ולתמוך בהם כשהם זקוקים לנו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון החשוב הזה A Student with Mental Illness, שממחיש כל כך יפה את הבעיה והעבירו הלאה את המסר:
ההתמודדות עם הסימפטומים קשה דייה גם בהינתן מערך טיפולי אופטימאלי, אין צורך להוסיף עליה גם התמודדות חברתית ובדידות.
בבקשה אל תתנכרו לחברים שלכם בעת צרה, גם אם אתם לא מבינים את הקשיים שלהם. הפנו אותם לאנשי מקצוע, תנו כתף תומכת ותשאלו איך אפשר לעזור.

תודה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של אחד העם על הסכנות שבהאשמת האדם בדברים שאין בו – בקישור הזה

ואת השידור של חלי גולדנברג אודות האחריות של אנשי תקשורת בנוגע להפצת מידע אודות הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Sharon & Nikki McCutcheon CC BY 2.0

טיפים להכנת שיעורי בית / How to ADHD

ג’סיקה המהוללת חוזרת אלינו עם שלל טיפים להכנת שיעורי בית והתמודדות עם מטלות בית הספר.

נקודות עיקריות:

  • צרו לעצמכם מרחב למידה – מקום שבו אנשים אחרים לא יפריעו לכם ושיהיה לכם כיף לעבוד בו.
  • צרו לעצמכם אתגר – כדאי שהמטרה תהיה קצרת טווח וראליסטית 😉
  • צרו מחויבות חיצונית – ספרו למישהו מה המטרות שלכם, בקשו תמיכה מחברים וסמנו לעצמכם הישגים בצורה בולטת (כמו טבלת מדבקות).
  • חלקו משימות גדולות לחלקים קטנים יותר
  • מדבקות, הרבה מדבקות!
  • לנסות לשלב תנועה
  • נסו למצוא חברים ללמידה
  • תגמלו את עצמכם על המאמץ, במקרה הצורך לנו למישהו אחר “לשמור” על התגמול 😉
  • לרשום לעצמכם מה צריך לעשות כדי שלא תצטרכו להחזיק את הכל בראש. כך גם יותר קל לארגן וגם אפשר למחוק דברים שסיימתם.
  • לא לפחד לגוון ולעבור בין נושאים או מטלות מסוגים שונים
  • תנוחו כמו שצריך ואל תרגישו רע עם זה, הקפידו על הפסקות.
  • תזכרו שלכל אחד מתאים משהו אחר, תבדקו מה עובד בשבילכם 🙂

והכי חשוב – כובע מגניב!!!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Homework: Top 10 Tips for ADHD Success וכתבו לנו בתגובות מה עוזר לכם להתמודד עם הדברים האלו?

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההסבר על תפקודים ניהוליים בהקשר של למידה – בקישור הזה

ולהרחיב את הדעת עם אמרות חכמים לסטודנט הלחוץ – בקישור הזה


תמונה: By Pink Sherbet Photography CC BY 2.0

אני לא יודעת איך לשבת / IISuperwomanII

קבלו את לילי סינג שמספרת על הקשיים שלה סביב פעולת הישיבה. אמנם זו פעולה שלכאורה אמורה להיות פשוטה, אבל לא מעט אנשים עם הפרעת קשב יוכלו להזדהות עם הקושי הזה 🙂

נשמע מעניין?

אז… צפו בסרטון I Don’t Know How To Sit וכתבו לנו בתגובות אם משהו משם נראה לכם מוכר 😉

אהבתם?

כדאי לכם לראות את הסרטון של לילי על מחשבות שצצות לה בראש בזמן ההתארגנות – בקישור הזה
ואת המנון הניקיון שלה – בקישור זה

פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב / דפנה מרים אלימלך

פעם הייתה ילדה שלא ראתה טוב.

היא לא ידעה שהיא לא רואה טוב, בהתחלה היא חשבה שככה כולם רואים.
גם ההורים שלה לא ידעו שהיא לא רואה טוב.
הם חשבו שאולי היא נתקעת בדברים כי היא לא תמיד מבינה לאן להסתכל כשהולכים.
לפעמים הם שאלו את עצמם איך ילדה כל כך חכמה לא מבינה שצריך להסתכל קדימה ולזוז אם יש מכשול בדרך.

הילדה הבינה בסופו של דבר שכנראה משהו אצלה לא כל כך בסדר.
היא מאוד התאמצה לראות מה כתוב על הלוח בכיתה וניסתה מאוד מאוד ללכת ולראות מה יש מולה.
כתוצאה מכך היא התחילה ללכת עם ראש למטה ועיניים מצומצמות.
כשנתקעה במשהו היא לא רצתה שיחשבו שהיא מטומטמת או משהו אז היא עשתה מזה קטע, ונפלה בצורה מצחיקה.
היא שמה לב כשצוחקים ממנה לא צוחקים עליה והיא לא מרגישה שהיא אכזבה אנשים.
בכיתה לא משנה כמה היא התאמצה היא לא הצליחה לקרוא מהלוח.
אז היא פשוט התחילה לקשקש במחברת ולשקוע במחשבות.

ההורים התייאשו.
מה נעשה עם הילדה הזאת?
למה היא לא מתאמצת ומנסה?
היא כל כך חכמה, אם רק תנסה מספיק היא בטוח תצליח.

יום אחד המורה דיברה עם ההורים והציעה בעדינות לעשות בדיקת ראיה.
אולי הילדה זקוקה למשקפיים?

ההורים הזדעזעו.
משקפיים הם קביים! קבע האב.
מה יגידו אנשים שיראו שהיא עם משקפיים? שאלה אמא.

ההורים התלבטו.
אם יתנו לילדה משקפיים מה זה אומר עליהם?
אולי הם נכשלו?
אולי הם מוותרים לילדה ונותנים לה פיתרון קל מידי?
אז כל פעם שיהיה לה קשה היא תרכיב משקפיים?
איזה מסר זה מעביר לה?
ויש הרבה מומחים שבעיית ראיה היא בכלל עניין פסיכולוגי. שזה רק אימון של המוח לרצות לראות.

אחרי התלבטות לא פשוטה ההורים החליטו לנסות.
הם עשו לה בדיקת ראיה והלכו יחד לבחור משקפיים.

כשהילדה קיבלה את המשקפיים בפעם הראשונה, היא כמעט בכתה.
סוף סוף היא הבינה שהיא פשוט לא ראתה טוב ושזו לא אשמתה שנתקלה בדברים.
היא גם ראתה מה כתוב בלוח ופתאום הצליחה לעקוב אחרי השיעור.

לפעמים המשקפיים לחצו לה איפה שהאוזניים וזה עשה לה כאב ראש, אז לפעמים היא הורידה את המשקפיים ונחה.
אבל סוף סוף הייתה לה אפשרות מידי פעם כשבחרה לראות כמו כולם.

 

אהבתם?

כדאי לכם גם לראות את הסרטון על מה קורה כשמפסיקים תרופות – בקישור הזה

ואת ההסבר ההתייחסות לטיפול התרופתי – בקישור הזה

הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב / רותם ברוכין

האם תהיתם אי פעם מה קורה לכל הדברים שהולכים לאיבוד?
האם הייתם רוצים לבקר באיבוד אם הייתה לכם האפשרות?

רותם ברוכין כתבה על זה סיפור שלם, מקסים ומרתק.
הוא פורסם לראשונה באנתולוגיית הסיפורים “היה יהיה” בשנת 2009, ונערך על ידי אהוד מימון. לא רק זאת, אלא שהיא גם הגדילה לעשות וכתבה סיפור המשך 🙂

אמנם הסיפור לא נכתב באופן מפורש על הפרעת קשב, אבל סביר להניח שרוב האנשים עם הפרעת קשב יזדהו עם לא מעט מהסיטואציות שמתוארות שם. הקושי בתפקודים ניהוליים, שעליו תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה, גורם בין היתר לכל הנושא של מיקום ואיתור חפצים במרחב להיות מאתגר. אנחנו יכולים לשכוח לרדת בתכנה הנכונה או לא לשים לב שעברה הפנייה שהיינו צריכים, בקיצור לנו ולחפצינו האיבוד יכול להיות מקום ידוע ומוכר.

נשמע מעניין?

לקריאת הסיפור “הלכתי לאיבוד, תיכף אשוב” – לחצו כאן.

לסיפור ההמשך “מציאות ואבדות” – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים” – בקישור הזה

ולשמוע את השיר על הפער בין הציפיות החברתיות לעולם הפנימי – בקישור הזה


תמונה: By José Sépi CC BY-SA 3.0

ילדה קטנה / Faith Marie

פיית’ מתארת בשיר החד והכואב שלה שלה Little Girl את החוויה האישית שלה לנוכח הדרישות המסורתיות מילדות קטנות בחברה שלנו. השיר הזה לא בהכרח נכתב על הפרעת קשב, אבל בהחלט יכול לשקף את הקושי לעמוד בציפיות של הסביבה.

מתוך השיר:

“החברים שלי אומרים שלי שאני נסחפת יותר מידי
לפעמים אני יורקת כשאני מדברת כי יש לי כל כל הרבה מה להגיד
לא נראה שהם שומעים אותי, אבל זה בסדר
זאת לא אשמתם הראש שלי עובד שעות נוספות ללא שכר”

נשמע מעניין?

צפו בשיר ובקליפ המדהימים, אם הזדהיתם תעבירו הלאה והפיצו ברבים

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר “אני לא ילדה של כיסא” – בקישור הזה.

ואת סרטון ההסבר על דברים שלא צריך להגיד לאנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

 

חיפושית עם הפרעת קשב / markraven78

בסרטון האנימציה המקסים ADHD 1 PIXAR מתוארות חוויותיה של חיפושית אחת עם הפרעת קשב, כשהיא יוצאת לטיול עם המשפחה ו……

רוצים לדעת מה קרה?

צפו בסרטון ADHD 1 PIXAR וספרו לנו בתגובות אם זה נראה לכם מוכר 😉

אהבתם?

צפו בקטעים מתוך ההצגה של גלי שני “נזרקת לצדדים”, שבה היא מתארת את החוויה האישית שלה עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

או בחוויה האישית של ריק גריון – בקישור הזה.


תמונה: By Photographer: Dominik Stodulski Graphic Processing: User:MathKnight CC BY-SA 3.0

על האחריות של אנשי תקשורת בנוגע למידע אודות הפרעת קשב / חלי גולדנברג

חלי מביעה את כעסה על שדרן ‘103FM’ שי גולדשטיין שהשווה בין ריטלין לסמים – “התועלת של התרופה והשקט שהיא מביאה שווה הכל”

מתוך השידור

“אם יש משהו שאני שמחה שקרה בחיים שלי זה שאובחנתי בגיל 45. אני מצרה על הילדות שלי צער גדול, איך אף אחד לא הבין איך הילדה המבריקה הזאת לא מצליחה לסתום את הפה, לא מצליחה להבין דף בהיסטוריה, איך היא מבריקה במקומות מסוימים, איך היא לא מבריקה במקומות אחרים.”

“אני כועסת על אנשי תקשורת שלא זוכרים שיש להם כוח והם לא זוכרים שמה שהם אומרים בכל רגע יכול להשפיע על הרבה מאוד אנשים.”

“הקלות הבלתי נסבלת של לדקלם ‘ריטלין זה סם, אתם מסממים את הילדים שלכם’ הורים לא נותנים לילדים שלהם ריטלין לפני שהבטן שלהם מתהפכת… כשאתה עושה את החשבון של המחיר שאתה משלם ושל התועלת שאתה מפיק – לגדל ילד שמצליח להשתמש ביכולות שלו ולהראות את הדברים הטובים שלו, להצליח באיפה שהוא יכול ולא ילד שמרגיש מטומטם לפעמים ואוויל לפעמים ומוזר…. שאומרים לו ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ ‘תפסיק’ וכל היום דופקים לו את הראש ‘די’ ‘די’ ‘די’ והוא עומד מול ספר ולא מצליח להבין לא כי הוא לא נורא חכם, אלא כי הוא חי עם הסמיכות פוך האלו שהפרעת קשב מציפה אותו בהן. העובדה שאנשים לא מבינים את זה ואנשים עם השפעה… זו בושה וחרפה.”

לשמיעת ההסבר המלא בתכנית הרדיו – לחצו כאן.

מקורות מידע נוספים

על החוויה האישית של חלי גולדנברג תוכלו לקרוא בבלוג שלה “הפרעת קשב, עדות אישית” – בקישור הזה
או לשמוע את ההרצאה שלה “שתים עשרה דקות על הפרעות קשב וריכוז” – בקישור הזה

לקריאת הצהרת הקונצנזוס הבין לאומית בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר של ריק גרין אודות האבחנה של הפרעת קשב – לחצו כאן
לסרטון הסבר על מיתוסים אודות הפרעת קשב – לחצו כאן

 


תמונה: By Shunichi kouroki CC BY 2.0

אֲנִי לֹא יַלְדָּה שֶׁל כִּסֵּא / שׁוּלַמִּית הַרְאֶבֶן

מה נעשה?
שואלת הילדה את אביה כשהיא מכריזה שהיא לא ילדה של כיסא.

משם היא ממשיכה להסביר למה כיסא לא מתאים לה
ולמה מגוון של מקומות ישיבה אחרים דווקא כן.

היא מגיעה בעצמה למסקנה שכיסא לא נחוץ לה
ובכל זאת חותמת את השיר השאלה – “אז מה נעשה?”…

למילות השיר – לחצו כאן

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את השיר של ציפיטפוט – בקישור הזה

ולזכור שאתם מושלמים איך שאתם – בקישור הזה


תמונה: By Marjolein CC BY 2.0

“עיוורון הזמן” של אנשים עם הפרעת קשב / ראסל ברקלי

ברקלי מתאר את הקשיים של אנשים עם הפרעת קשב בניהול זמן ועמידה בלוח זמנים. ניהול זמן מצריך התבוננות בעבר לשם תכנון העתיד. הפרעת קשב עלולה למנוע מאנשים להתייחס לרצף הזמן בשלמותו ולגרום להם לראות את ההווה בלבד. אמנם הקונספט של “לחיות את הרגע” יכול להישמע טוב בהקשרים מסוימים, אבל בהפרעת קשב הסיפור אחר לגמרי. זאת משום שכשזה לא מתבצע מבחירה מודעת ומושכלת של האדם, עלולות להיות לכך השלכות קשות על התפקוד ואיכות החיים שלו. כלומר, הדבר יכול למנוע מאדם להשלים את תכניותיו ולהגשים את מטרותיו.

קוצר הראייה כלפי העתיד לבוא מאפשר לאנשים עם הפרעת קשב להתמודד רק עם דברים שקרובים אליהם בזמן. ככל שהאירוע רחוק יותר בזמן, כך נפגעת יכולת ההתמודדות לקראתו. לכן אחד המאפיינים של אנשים עם הפרעת קשב הוא דחייה של דברים עד לרגע האחרון. הדבר מוביל לחיים במצב של “כיבוי שריפות” מתמיד, בעקבות מצבים שהיה ניתן למנוע באמצעות הכנה מראש. יש לציין שהקושי הוא לא בהכרח בעצם המטלות, אלא בחלוקה נכונה של הביצוע שלהן לאורך זמן. כלומר, מדובר בבעיה של תזמון. זוהי חלק מהפגיעה של הפרעת קשב בתפקודים הניהוליים של האדם.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון 30 Essential Ideas you should know about ADHD, 5A ADHD is Time Blindness:

רוצים עוד?

קבלו סרטון בונוס חדש ועדכני יותר של ברקלי באותו הנושא – ADHD & Time Blindness!

בין היתר ברקלי מדגיש בסרטון זה את ההבדל בין תפיסת זמן, שיכולה להיות יחסית סבירה אצל אנשים עם הפרעת קשב, לבין תזמון – שהוא היכולת להתאים פעולה מסויימת עבור פרק זמן מסויים. למשל, בניסוי שנועד לבדוק את הנושא, אנשים עם הפרעת קשב היו די טובים בלהעריך את משך הזמן שנורה מסויימת דלקה, כאשר היו צופים פסיביים. אבל… כשניתנה להם האפשרות לשלוט במתג באופן פעיל, הם לא הצליחו להדליק בעצמם את אותה הנורה למשך אותו פרק זמן. כלומר, הם לא כיבו אותה במועד הרצוי, או אפילו באיזור שלו….

הוא גם מדבר על ההשלכות של עיוורון זמן בנוגע ליכולת של האדם להתייחס לאירועים עתידיים, ולקחת אותם בחשבון לצורך ניהול ההתנהגות  של עצמו בהווה. אחד הביטויים לכך הוא הקושי לשנות את ההתנהגות בעקבות השלכות שלא צמודות למועד הפעולה.

  • תוכלו ללמוד עוד על הנושא ועל ההשלכות שלו בנושא חינוך ואחריות – בקישור הזה

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט על קוף הסיפוקים המיידיים – בקישור הזה.

ואת ההסבר של שלומית אלחנני על תפקודים ניהוליים – בקישור הזה.


תמונה: By gcardinal CC BY 2.0

פיג’יט או משחק? / Understood

הסערה הגדולה סביב טרנד הספינרים העלתה את נושא הפיג’יטים למודעות הציבורית ויצרה מחלוקות רבות סביב ההשפעה שלהם על תפקודי הקשב. למען הסר ספק, המענה המלא להפרעת קשב הוא רב תחומי ומותאם אישית. אין פתרון יחיד, משובח ככל שיהיה, שיש בכוחו לתת מענה מלא כשלעצמו. כמו כן, הפרעת קשב היא מולדת ומלווה את האדם לאורך כל החיים. הסביבה יכולה להשפיע על מהלך ההתפתחות של הפרעת קשב, אך אין בכוחה ליצור או לרפא אותה. על כן אין לצפות ל”פתרונות פלא” מכל סוג ומומלץ לקחת בעירבון מוגבל טענות העוסקות ביצירה או ריפוי של הפרעת קשב…

מה הקשר להפרעת קשב או לתפקודי קשב באופן כללי?

יש אנשים שהתעסקות עם דברים משפרת את תפקודי הקשב שלהם. זה אמנם נפוץ מאוד בקרב אנשים עם הפרעת קשב, אבל לא נכון לגבי כולם ויש גם אנשים ללא הפרעת קשב שנתרמים מפעילות מסוג זה. כמו כן, יש אנשים שהתעסקות מסוג זה דווקא פוגעת בתפקודי הקשב שלהם. לכן חשוב לבדוק את הנושא עבור כל מקרה לגופו. זאת משום שגם בקרב האנשים שהתעסקות עם חפצים מסייעת להם ישנה שונות רבה. השונות מתייחסת גם למידה שבה אותה ההתעסקות מסייעת לקשב וגם לסוג ההתעסקות שמסייע לכל אחת ואחד מהם. לכן שלאנשים שונים יהיה צורך בפעילות שונה עם חפצים שונים. לצורך העניין פיג’יטים כמו הספינר והפיג’יט קיוב יכולים מאוד להתאם לאנשים מסויימים שזקוקים להתעסקות מהסוג הזה, אבל אחרים אולי יעדיפו חפצים אחרים כמו צרור מפתחות, כדורי ספוג קטנים וכו.

התחשבות בסביבה

מטעמי “נאה דורש נאה מקיים” אין זה לגיטימי שאדם אחד יעסוק בפעילות שמגבירה את רמת הקשב שלו על חשבון הקשב של הזולת. כאשר האדם נמצא לבדו, השיקול הזה לא רלוונטי והוא יכול לפעול כרצונו.  אך כאשר האדם נמצא בחברתם של אנשים אחרים, מן הראוי להתחשב באופן ובמידה שפעילות מסוג זה משפיעה עליהם. הדבר יכול להשתנות בהתאם לסוג הפעילות ולרמת הרגישות של האנשים שנמצאים בסביבה באותו הרגע. לכן יכול להיות שבסביבות מסוימות לא תהייה בעיה ובאחרות כן. משום שהתעסקות זו אינה הדרך היחידה לשפר תפקודי קשב, כאשר היא מפריעה לסובבים יש לחפש דרכי התמודדות חלופיות. במקרה הצורך מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע ולפתח אסטרטגיות יעילות שלא פוגעות ביחסים עם הזולת.

אז זה טוב או רע?

התשובה לשאלה זו זהה לתשובה עבור כל כלי אחר שמיועד לשרת מטרה מסוימת: כשנעשה בו שימוש נכון המקדם את המטרה זה טוב. אבל… כשנעשה בו שימוש לא נכון, שפוגע במטרה זה רע.
בהחלט יכולים להיות מצבים שבהם כלי מסוים יהיה יעיל מאוד ולעומתם יכולים להיות גם מצבים אחרים שבהם אותו הכלי לא יסייע או אף יזיק. כדי לעשות שימוש מושכל וחיובי יש ללמוד את הכלי המדובר, על יתרונותיו וחסרונותיו ולהתאים את אופן השימוש בו עבור כל מקרה לגופו. לכן למעשה לא קיימת תשובה כללית וחד משמעית בנושא. השאלה החשובה יותר היא כיצד לעשות שימוש נכון בפיג’יטים למיניהם. זה האתגר העומד בפנינו היום. לצורך העניין הסרטון הזה מסביר את איך מבדילים בין צעצועים לכלים טיפוליים וכיצד ניתן לעשות בהם שימוש מושכל.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Fidget Spinners and More: Is a Fidget Good or Bad?, תיהנו ושתפו אותנו בתגובות בחוויות שלכם סביב הנושא.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון על הכנת בקבוק או צנצנת נצנצים להרגעה עצמית – בקישור הזה.

ואת הסרטון על סוגים שונים של פיגיטים של ג’סיקה והאנה – בקישור הזה

התאמות בדרכי הבחנות / משרד החינוך

אגף לקויות למידה והפרעות קשב של משרד החינוך פרסם מסמך רשמי בנוגע להתאמות בדרכי ההיבחנות.

המסמך מפרט את סוגי ההתאמות האפשריות למבחנים ברמות השונות. הרמה של כל התאמה נקבעת על פי מידת הפגיעה הפוטנציאלית שלה במהות הנמדדת בבחינה. עבור כל התאמה המסמך מפרט מיהו הגורם המאשר, על מה צריכה להתבסס ההחלטה בנוגע לאישורה ומידע נוסף על פי צורך.

רוצים לשמוע עוד?

לעיון במסמך המלא – לחצו כאן.
ולהנחיות בנוגע להערכה חינוכית ושימוש במבחנים – לחצו כאן.

במידה ואתם סבורים שדבר מה אינו קשורה, או אם יש לכם שאלות,
מומלץ ליצור קשר עם פניות הציבור של משרד החינוך. לפרטים – לחצו כאן.

שימו לב:

משום שנוהלי משרד החינוך בנושא נוטים להשתנות מפעם לפעם, תמיד מומלץ לבדוק מהו המצב העדכני.
לצורך העניין, ניתן ורצוי להיעזר ביועצת בית הספר.

היגיינה דיגיטלית / exurb1a

אחד האתגרים המשמעותיים של עידן המידע שבו אנו חיים הוא ההתמודדות מול היצף מידע. אחד הגורמים לכך הוא הנגישות הגבוהה לרשת האינטרנט והשימוש הרחב במסכים למיניהם. עם זאת, חשוב לציין שהיצף המידע אינו הפרעת קשב ואינו גורם להפרעת קשב. הפרעת קשב הייתה קיימת גם לפני התפשטות הטכנולוגיה. כלומר – הטכנולוגיה לא משנה את הקשב שלנו, אלא פותחת בפנינו אפשרויות חדשות לשימוש בו ומציבה בפנינו את הבחירה.

זו אחריות שלנו לעשות שימוש מושכל בכלים העומדים לרשותנו. עם זאת, לאנשים עם הפרעת קשב זה יכול להיות מאתגר במיוחד. זאת לאור הקשיים שהיא עלולה ליצור בתפקודים ניהוליים, וויסות עצמי, שליטה על אימפולסיביות, דחיית סיפוקים ועוד. הסרטון הבא מדבר על היגיינה דיגיטלית ועל החשיבות שלה. הוא מציג את הבעייתיות של שימוש באינטרנט לצורך בחירה משעמום או אספקה של חיזוקים מהירים. לצד זאת הוא מכיר גם בתרומה הגדולה של הטכנולוגיה לאיכות החיים וההתפתחות של האנושות. בהתחשב בשני צדדיו של המטבע הוא מציע גישה חדשה לדברים 🙂

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Digital Hygiene: How We Might’ve Fucked Our Attention Spans

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הפוסט של לילי סינג על יוטיוב – בקישור הזה.

ואם אתם רוצים לבדוק את הצד השימושי יותר של הטכנולוגיה, כדאי לכם לבדוק את הפוסטים בנושא טכנולוגיה מסייעת  – בקישור הזה


תמונה: By cloudzilla CC BY 2.0

הפרעת קשב היא לא מתנה / ראסל ברקלי

אמנם להפרעת קשב יכולים להיות יתרונות במצבים מסוימים, אך כדי לקבל את האבחנה על האדם להפגין פגיעה משמעותית ומתמשכת בשני תחומי חיים לפחות. כדי להבין את זה יותר לעומק, תוכלו לשמוע הסבר על מתי קושי הופך להפרעה – בקישור הזה.

ישנם מקרים שבהם אנשים נוטים להתייחס באופן מוטעה רק לפן החיובי של הפרעת קשב. לרוב הדבר נעשה מתוך כוונות טובות, אך יש לראות את שני צדדיו של המטבע. זאת משום שכאשר מתייחסים לפן אחד ומתעלמים מהשני, מקבלים תמונה חלקית בלבד שמקשה על ההבנה ועל ההתמודדות.

כדי להתמודד באופן מיטבי עם הפרעת קשב, עלינו להבין את כל המורכבות שבה – על הדבש ועל העוקץ!

בסרטון זה, ראסל ברקלי Russell Barkley מסביר מדוע הפרעת קשב היא לא מתנה ומדוע אין להתייחס אליה ככזו.
הוא מדגיש שבכל המחקרים בנושא לא נמצאה תרומה של הפרעת קשב להצלחה בחיים. אמנם יש לא מעט אנשים מצליחים עם הפרעת קשב, אבל הצלחתם לא נבעה מהפרעת קשב אלא מתכונות וכישורים אחרים שסייעו להם לפצות על הקשיים שהיא יוצרת. הוא מציין שסביר להניח שאותם אנשים מצליחים פחות בהשוואה לאנשים אחרים בעלי אותן יכולות שאין להם הפרעת קשב. כמו כן, הוא מתאר את הקשיים שיוצרת ההצגה של הפרעת קשב כמתנה עבור המאבק להשגת הכרה ותמיכה ממסדית.

נשמע מעניין?

להסבר המלא צפו בסרטון Dr Russell Barkley ADHD Is Not A Gift:

אהבתם?

אם אתם רוצים לשמוע עוד הסברים אודות מיתוסים סביב הפרעת קשב – לחצו כאן.

ולקריאת הצהרת הקונצנזוס בנוגע להפרעת קשב – לחצו כאן

שיקולים בנוגע להמשך טיפול תרופתי בחופשים / חן ספקטור

שימו לב – אני לא רופאה וכל שינוי תרופתי צריך להתבצע באישור רופא בלבד!!!!!
ומשהבהרנו את זה אפשר להתחיל 😉

אמ;לק – כל מקרה לגופו על פי שיקולים של עלות תועלת מול הרופא.

שאלות מנחות:

  1. מהן הפעילויות שבהן האדם צפוי להשתתף בזמן החופש?
    חופש הוא לאו דווקא היעדר פעילות. במקרים רבים הפעילות בזמן החופש שונות באופיין. לכן הן יכולות להציב אתגרים מגוונים לאנשים עם הפרעת קשב.
    כמו כן, לא תמיד החופשה היא מלאה – לפעמים יש עוד מטלות של לימודים או עבודה שיש להשלים בזמן החופש.
  2. האם ובאיזו מידה הפרעת קשב מפריעה לתפקוד בתחומים האלו?
    ישנה שונות רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב, כך שלכל אחד יהיו תחומים אחרים שבהם הקושי יבוא לידי ביטוי.
    חשוב לשים לב שהפגיעה בתפקוד יכולה להיות גם פנימית וסובייקטיבית. כלומר, גם אם אין הפרעה לסביבה או השלכות אובייקטיביות (כמו ציון נמוך), יכול להיות שהאדם עצמו מתאמץ בצורה לא פרופורציונית או שאינו מצליח להפיק את המיטב מהחוויה.
    למשל, אם הולכים לטיול יכול להיות שללא תרופות כל הדרך האדם יהיה מרוכז מאוד בעיקר בלא ללכת לאיבוד או לא לאבד ציוד חשוב. חוויה זו יכולה להתאפיין במתח רב. יכול להיות גם שכל המשאבים של אותו אדם יוקדשו לניסיון לזכור את ההנחיות של המדריך מתחילת היום, או למאמץ לעקוב אחרי שיחות שמתנהלות באופן שרירותי לאורך המסלול. יכול להיות שהוא יצליח בכל המשימות האלו, אבל… זה עלול לבוא על חשבון ההנאה מהטבע ומהחברה שלשמם הצטרף לטיול.
  3. מה יכולת ההסתגלות למצבים חדשים?
    יכולים להיות מקרים שבהם הפעילויות בזמן החופש לא יצרו אתגר משמעותי כשלעצמן, אך האדם יתקשה להתמודד עם עצם השינוי. כלומר, הבעיה לא תהיה ברמת הקושי הסובייקטיבית של הפעילות, אלא בעצם המעבר בין פעילויות מסוגים שונים. זאת משום שלאנשים עם בעיות התארגנות יכול להיות קושי להתמודד עם שינויים בשגרה ועם מצבים חדשים.
    אם מצרפים למצב הסביבתי החדש גם מצב פנימי חדש של הפסקת הטיפול וחזרת התסמינים, זה יכול להיות שמח 😉
    זאת משום שעם הפסקת התרופה ישנה חזרה של הסימפטומים שבהם היא נועדה לטפל. עבור אנשים עם קשיי התארגנות וקושי להתמודד עם מצבים חדשים זה יכול להיות אתגר כפול – גם להתמודד עם ההתארגנות מול מצב חדש וגם לעשות זאת בלי התמיכה של התרופה שמיועדת בין היתר לעזור להתמודד עם מצבים חדשים. זה לא אומר בהכרח שהדבר בלתי אפשרי, אבל בהחלט יכול להיות שיהיה צורך בתקופת הסתגלות ארוכה יותר וברכישה של אסטרטגיות התמודדות חדשות. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא בנוגע לתקופת ההסתגלות הנדרשת עבור כל שינוי מסוג זה ולשלב אנשי מקצוע נוספים על פי צורך.
    עם הזמן, ההתנסות ורכישת אסטרטגיות ההתמודדות, סביר שהמעברים האלו יהיו קלים יותר. עם זאת, יתכן שהקושי יהיה כל כך גדול שהוא כבר לא יצדיק את הפסקת הטיפול חרף יתרונות פוטנציאליים אחרים. לכן בכל סיטואציה חדשה יש לשקול היטב את המצב מול הרופא בראייה כוללת.
  4. האם יש תופעות לוואי לטיפול התרופתי?
    באופן כללי אם יש תופעות לוואי צריך לחזור לרופא להתאמה. אבל… לפעמים, גם אחרי ניסיונות רבים, נאלצים להתפשר על הרע במיעוטו מפאת חוסר ברירה.
    אם יש תופעות לוואי שלא ניתן למצוא להם מענה על ידי כדור או מינון אחר, יש לוודא שהסיוע שהתרופות מספקות עבור כל פעילות מצדיק את אי הנעימות שיוצרות תופעות הלוואי. שימו לב שיתכן שעבור פעילויות מסוימות התשובה תהיה “כן” ולאחרות “לא”, בהתאם לדרישות של כל סיטואציה.
  5. האם הטיפול התרופתי פוגע בתזונה או בשינה?
    כמו עם תופעות הלוואי האחרות, קודם כל לחזור לרופא להתאמה. אם בכך נפתר העניין מה טוב, אם לא ללכת להתייעץ עם תזונאית קלינית ומומחה לשינה. אם ניתן להגיע לאיזון דרכם מה טוב. אם לא, לבחון מול כל הרופאים מה רמת הפגיעה (עד כמה זה חמור?). לשאול אותם אם ובאיזו תדירות הם ממליצים לעשות הפסקות ומה האורך המומלץ של כל הפסקה לצורך שמירה על בריאות הגוף.
    אם כל ימי החופש דרושים למען איזון פיזיולוגי אז חשוב לתת לגוף את הזמן הנחוץ לו, כי לא משחקים עם הבריאות. לכן במקרים האלו, השאלה “האם לקחת או לא?” רלוונטית רק אם יש יותר ימי חופש מהימים הנחוצים להפסקה.
  6. האם יש בעיות התנהגות?
    הפרעת קשב לא תמיד גוררת אחריה בעיות התנהגות. אם אין בעיות התנהגות הסעיף הזה לא רלוונטי.
    אם יש בעיות התנהגות, השיקול העיקרי הוא טובת האדם ולא “נוחות” הסביבה. עם זאת, ישנם לא מעט מקרים שבהם חלק מטובת האדם היא הימנעות מהתגובות השליליות של הסביבה להתנהגויות פוגעניות או לא מקובלות מצדו (בצדק או שלא בצדק).
    עבור ילדים חשוב לזכור שבמקרים רבים מדריכי קייטנות זוכים לפחות הדרכה וניסיון ממורים, כך שיתכן שיהיה להם פחות כלים להתמודדות מול בעיות התנהגות בהשוואה לצוות החינוכי בבית הספר. כמו כן, במסגרת הביתית יש לקחת בחשבון את האווירה המשפחתית והאינטראקציה בין בני הבית. חופשה היא הזדמנות לחיזוק הקשרים המשפחתיים על ידי פעילויות פנאי ונופש משותפות. אם נוצרים יותר מידי חיכוכים ומריבות הדבר עלול ליצור מתחים רבים ולפגוע בקשרים עם בני המשפחה.
  7. האם הטיפול התרופתי ניתן בשגרה במהלך כל ימי השבוע או שיש הפסקות בספ”שים?
    אם במהלך השגרה יש הפסקות קצרות לסופי השבוע, הדבר יכול להקל על ההחלטה מכמה בחינות. קודם כל סביר שלאותו האדם אין בעיה משמעותית עם המעברים בין המצב של “עם” או “בלי” תרופה, אחרת סביר שלא היה עושה הפסקות קצרות באופן קבוע (אם יש בעיה, לחזור לרופא להתאמה). כמו כן, במקרים אלו אפשר לנצל את סופי השבוע ללא התרופה כדי לבדוק “בקטנה” את יכולת ההתמודדות עם פעילויות ומצבים שונים. כך ניתן לקבל החלטה מושכלת יותר בהמשך עבור הפסקות ממושכות יותר (רק לזכור שהתנסות מדגמית לא בהכרח משקפת את ההתנסות המלאה ותמיד להיות עם יד על הדופק).
    לעומת זאת, אדם שנוטל תרופות באופן קבוע על בסיס יומי ללא הפסקות, פחות מודע לזמן ואופי ההסתגלות שמצריכים המעברים האלו עבורו. כמו כן, סביר להניח שהוא פחות מודע ליכולת ההתמודדות שלו במצבים שונים ללא התרופה (לטוב ולרע). עבור שני היבטים אלו קיימת שונות בין אישית רבה בקרב אנשים עם הפרעת קשב. כלומר, יהיו אנשים שהמעברים לא יפריעו להם בכלל. לעומתם יהיו אנשים שיזדקקו לתקופת הסתגלות ממושכת יותר ויחוו קושי רב. לאחר ההסתגלות למעבר, השונות הרבה קיימת גם ביכולות הבסיס ללא התרופה ובאופן שהן באות לידי ביטוי במגוון הקשרים. כך שיכול להיות שלא יהיה שום קושי במעבר או בתפקוד במהלך החופש, אך באותה המידה יכול להיות גם שיהיה קושי באחד מהם או בשניהם גם יחד. כלומר, מה שבעיקר חסר כאן זה מידע. הדרך היחידה לגלות היא באמצעות ההתנסות האישית בפועל. משום שקשה לדעת מראש מה תהיה התגובה של כל אדם, ממש כמו בשינוי מינון או כדור, רצוי לעשות את ההתנסות הראשונית בבית. כך תוכלו לבדוק את הדברים בזמן שאתם נמצאים במקום בטוח (להתכונן לרע ולקוות לטוב). בכל קושי שעולה לחזור לרופא המטפל ובמקרה הצורך לשלב אנשי מקצוע נוספים.
  8. ו…. מה בא לך? (להקשיב לבטן)
    באופן כללי הטיפול התרופתי נועד לא רק לשפר את התפקוד אלא גם את איכותו החיים של האדם. חלק מזה הוא אפשרות הבחירה והיכולת להתנסות. אם אתם אנשים מבוגרים, תשאלו את עצמכם מעבר לשיקולי העלות תועלת הרציונליים, מה אתם רוצים? לא תמיד הראש והבטן מגיעים להסכמה והרבה פעמים יש לכך סיבות טובות. אולי יש לכם סיבות שאתם לא מצליחים לנסח כראוי, או שאתם מרגישים שהן לא אמורות להיות חשובות ובכל זאת הבטן גועשת. אלו בדיוק הדברים שצריך לפתוח מול הרופא, כדי שיעזור לכם לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורכם באותו הרגע.
    אם אתם מנסים לקבל החלטה עבור ילדים, רצוי לשתף אותם כמה שיותר בתהליך. כמו כן, מומלץ להתייעץ מול אנשי המקצוע מה הדרך הנכונה להעלות את הנושא מולם, על פי הרמה ההתפתחותית והמאפיינים האישיים של כל ילד.
  9. האם זו הייתה ההחלטה הנכונה גם בדיעבד?
    כולנו חכמים יותר בדיעבד, אם הלך טוב נהדר. אם לא, אין טעם לבכות על חלב שנשפך – כדאי לחזור לרופא כדי להפיק לקחים להמשך.

משהו קטן לפני סיום:

אחרי כל מה שנאמר, תכלס, הכי חשוב זה ליהנות מהחופש ולמלא את המצברים כמו שצריך!
אתם הרי יודעים שתצטרכו אותם 😉

אהבתם?

אם כבר אתם ממלאים מצברים, כדאי לכם לראות גם את ההסבר על איך לפתח חוסן – בקישור הזה

ואם יש בעיה בבליעה של כדורים, תוכלו למצוא הסבר וטיפים – בקישור הזה

בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב / שי אור

אחת ההשלכות של הפרעת קשב היא פגיעה בביטחון העצמי. זה קורה בעקבות חוויות שליליות של תסכול וכישלון שעלולות להיגרם ישירות מהתסמינים או באופן עקיף מחוסר הבנה של הסביבה. תוכלו לשמוע הסבר על החשיבות של בניית חוסן עבור אנשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה.

בינתיים, כדי לשפר את מצב הרוח ולהזכיר לעצמינו שאנחנו בסדר איך שאנחנו, אני שמחה להציג לכם את אחד השירים היותר מקסימים שיצא לכם לשמוע.
שימרו במקום בטוח והפעילו ברגעים של ספקות עצמיים.

רוצים לשמוע את השיר?

צפו בסרטון “בדיוק בדיוק כמו שאני ככה זה טוב” ותעבירו הלאה לכל מי שצריך תזכורת קטנה לערך העצמי שלו  🙂

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על התמודדות עם פדיחות – בקישור הזה
ואת הסרטון על איך לא להיות נבוכים – בקישור הזה

שיקום נהיגה / נועה גוטפריד

שמי נועה, ואני מרפאה בעיסוק, עובדת בבית חולים בני ציון בחיפה. אחת מההתמחויות שלי הינה שיקום נהיגה, וכיוון שהנושא עלה רבות בקבוצת הפייסבוק של קהילת הפרעת קשב, מציגה מידע כללי. אני ועמיתותיי נשמח לייעץ לשאלות פרטניות.

מהו שיקום נהיגה?

שיקום נהיגה- הנו תחום התמחות של מקצוע הריפוי בעיסוק, המספק שירותי הערכה, טיפול וייעוץ מהרגע בו מתעוררת שאלה לגבי יכולתו של האדם לנהוג ועד להפיכתו לנהג. בארץ ישנם מספר מכונים לשיקום נהיגה (ראו רשימה בסוף הפוסט). המכונים לשיקום נהיגה נותנים שירותי ייעוץ, אבחון וטיפול לגבי יכולת האדם לנהוג בצורה בטוחה. המכון מנוהל ע”י מרפאות בעיסוק, ביחסי עבודה עם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב”ד) של משרד הבריאות.

אדם אשר מגיע להערכת הנהיגה במכונים לשיקום נהיגה של מרפאות בעיסוק, עובר תהליך של מספר פגישות, בהן יבצע אבחוני נייר ועפרון, אבחוני מחשב, נהיגה בסימולאטור ונהיגה בפועל להערכת יכולות הנהיגה . הדגש בהערכות אלו הוא הפן הקוגניטיבי-תפיסתי של הנהיגה, וכן הצורך בהתאמות ואבזור לרכב. בהתאם לתוצאות ההערכה, בחלק מהמקרים קיימת אפשרות לעבור תהליך שיקום נהיגה. השיקום יכול להתבצע הן לחיזוק מיומנות מסוימת (לדוגמא קשב מפוצל), והן ברמת שיעורי נהיגה בפועל לשיפור יכולת הנהיגה בכללותה. בסיום בתהליך תתבצע הערכה מחודשת של יכולת הנהיגה והמלצות בהתאם.

על פי חוק התעבורה, כל אדם שחושב שיש לו בעיה בנהיגה מוכרח לדווח על כך לרופא המטפל או למשרד הרישוי. הסכנה הגדולה היא לחיי אדם. זה לא אומר שישללו את הרישיון, אלא תעשה בדיקה להבנת הקשיים, והצעות לניסיונות לשפר את איכות הנהיגה.

איך זה קשור להפרעת קשב?

בהתייחסות להפרעות קשב, אפשר לחלק את האוכלוסייה לשני חלקים – הראשון אנשים שלומדים נהיגה ומתקשים בתהליך, והשני אנשים נוהגים ומתקשים בנהיגה בטוחה. הרבה פעמים אנשים עם בעיות קשב ו/או לקויי למידה נזקקים למספר רב יותר של שיעורי נהיגה, דגש בנהיגה על תחום זה או אחר. אנו מתווכים גם למורי נהיגה, או מפנים להתערבות קצרת מועד במכונים לריפוי בעיסוק בנושאים מסוימים בהתאם לקשיים שעולים בנהיגה.

למידע נוסף אודות תפקיד הריפוי בעיסוק בתחום הנהיגה – לחצו כאן.

ניתן גם לפנות למכונים לריפוי בעיסוק :

  • בית חולים בני ציון בחיפה- נועה, 04-8359652
  • בית חולים בלינסון פתח תקווה- פנינה, חן, 03-9377582
  • בית חולים תל השומר- ורדי , 035303723
  • בית חולים לוינשטיין רעננה- עדינה, 09-7709003
  • בית חולים איכילוב בית חולים רעות בית חולים הדסה

אהבתם?

אם אתם רוצים לקבל עזרה גם מביטוח לאומי, תוכלו לקבל סיוע עם הטפסים – בקישור הזה

וכדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על בטיחות עם הפרעת קשב – בקישור הזה

רעיונות למדבקות (סטיקרים) של קהילת הפרעת קשב – יוני 2017 / חן ספקטור

שלום לכולם,

בשעה טובה אנו עומדים בפני הדפסה של מדבקות חדשות לחנות קֶשֶׁבקֶס .
ו… מרגע שהאתר כבר באוויר, אני יכולה סוף סוף לאפשר גם לכם לקחת חלק בקביעת האופי של החנות ולשלב בה תכנים שלכם!

 

איך זה עובד?

הירשמו לאתר בקישור הזה, והוסיפו לתגובות הצעות לכיתוב כלבבכם ^_^

בתקופה הקרובה נאפשר לכמה שיותר אנשים להגיב וההצעה החביבה ביותר על הקהילה תודפס! אם ההצעה שלכם זכתה בכבוד, תוכלו לבחור האם שמכם יופיע על המוצר כקרדיט או לא.

למה חייבים להירשם לאתר?

חלק מתהליך ההרשמה כולל אישור של תנאי השימוש. זוהי הדרך הפשוטה ביותר לתת את הסכמתכם לשלב בחנות את התכנים שאתם מעלים.

שימו לב: אני יכולה להשתמש רק בהצעות שאתם מעלים לאתר ואין לי אפשרות לשלב בחנות תכנים מקבוצת הפייסבוק שלנו. כמו כן, אנא הקפידו להעלות לאתר רק תכנים מקוריים שלכם, בשום פנים ואופן אין לפגוע בזכויות יוצרים של אנשים אחרים.

יאללה – סעו!

מחכה לקרוא את התגובות שלכם ולהחזיק חזק חזק את הבטן …

איך להכין בקבוק להרגעה עצמית (או צנצנת נצנצים) / How to ADHD

בסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כיצד ניתן להכין באופן בייתי בקבוק שיכול לסייע לוויסות רגשי.
שימושי ביותר וגם פעילות יצירה מהנה

נשמע מעניין?

צפו בסרטון How to Make a Calming Bottle הפיצו ברבים!

לסרטון הקודם של ג’סיקה שמסביר על נושא הוויסות הרגשי ועל הצורך בבקבוק מסוג זה – לחצו כאן.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטונים המספקים באופן מוזר – בקישור הזה

ואת הסרטון שמסביר איך להתמודד עם מוצפות – בקישור הזה


תמונה: By Bastet78 CC BY-SA 4.0-3.0-2.5-2.0-1.0

לנשום – סרטון הדרכה לילדים (ומבוגרים) על נשימה מהבטן / Sesame Street

כשאנחנו מרגישים שהרגשות משתלטים עלינו הדבר הכי טוב לעשות זה לעצור ולנשום.
זה יכול להיות מאוד קשה, במיוחד אם אתם ילדים.

רוצים לדעת איך עושים את זה?

קבלו את הסרטון המקסים של רחוב סומסום Sesame Street: Common and Colbie Caillat – “Belly Breathe” with Elmo,
אשר מדריך ילדים איך לנשום מהבטון ו… בתכלס – יכול לעזור מאוד גם ל”גדולים” 😉

אהבתם?

להסבר נרחב יותר על הנושא של ויסות רגשי והפרעת קשב – לחצו כאן.

ולסרטון על יחסי הגומלין בין רגש וקוגניציה – לחצו כאן.

התמודדות עם התפרצויות רגשיות של הפרעת קשב / How to ADHD

ג’סיקה מספרת על קשיי הוויסות הרגשי של אנשים עם הפרעת קשב.
היא מסבירה שזה לא עניין של חינוך או משמעת, אלא קושי לשלוט בעוצמת הרגשות.
כלומר, זו לא אשמת ההורים!
במקרים כאלו לא רק שעונשים לא יועילו, אלא שהם אף עלולים להחמיר את המצב בכך שיוסיפו עוד רגשות לקלחת הגדושה ממילא.
צריך לזכור גם שבמצב של סערת רגשות אין פניות לשיחות רציונליות. לכן אין טעם להרחיב בהסברים בזמן ההתפרצות .

אז מה עושים?

מקנים כלים להתמודדות עם רגשות עזים במיוחד. זה תפקידו של הטיפול ויש גם כמה טיפים שיכולים לעזור (ראו קישורים אחרי הסרטון).
משתדלים דוגמה אישית לשליטה ברגשות. כלומר, לשמור על קור רוח ולא להגיב לכעס בכעס. יש לזה יתרון נוסף במקומות ציבוריים, משום שמסתבר שהסביבה לא שופטת את המצב על פי התנהגות הילד אלא על פי תגובות ההורים.
הקפדה על תזונה ומנוחה לאורך היום יכולים גם כן למנוע ולצמצם את ההתפרצויות. זאת משום שרעב ועייפות מקשים עוד יותר על שליטה ברגש. נושא זה חשוב במיוחד במקרים של טיפול תרופתי, משום שהוא עשוי להפחית את התחושה של הגוף לרעב ולעייפות, אבל לא את הצורך שלו באוכל ושינה.

אהבתם?

לסרטון הדרכה לילדים על נשימות מהבטן – לחצו כאן.
לסרטון הדרכה על הכנת בקבוק ההרגעות או צנצנת הנצנצים – לחצו כאן.


תמונה: By Aleksandr Markin / Александр Маркин CC BY-SA 2.0

התכנית הלאומית ללמידה משמעותית – הנחיות בנוגע להערכה חינוכית ושימוש במבחנים / משרד החינוך

משרד החינוך פרסם תכנית לאומית ללמידה משמעותית, העוסקת במבחנים פנימיים כחלק מההערכה על פני הרצף החינוכי.
החוזר מתווה דרכים לשימוש במבחנים פנימיים תוך שילוב כלים חלופיים למבחנים להערכת הישגים. הוא מפרט את ההנחיות לשימוש במבחנים פנימיים ככלי להערכה. בין היתר הוא מתייחס גם לכמות המבחנים, לאופן השימוש בהם ולאופן שילובם בתהליכי הוראה-למידה והערכה באמצעים מגוונים בכל שכבות הגיל.

כדי לדעת בכלל מה תפקידה ומטרתה של ההערכה הפנימית – לחצו כאן.
ולקריאת המסמך המלא – לחצו כאן.

תכלס – מה יש שם?

כל מיני דברים שכדאי לדעת. למשל… הידעתם שעל פי ההנחיות הפדגוגיות יש להקפיד על אווירה רגועה בהתייחס למבחנים ולהימנע מיצירת אווירה תחרותית? או לחילופין, שאין לשפוט את התלמיד או להסיק על מידת השליטה שלו בחומר הלימוד אך ורק על סמך ביצועיו במבחנים?

אם אתם מרגישים שבית הספר אינו פועל על פי ההנחיות הללו, אתם יכולים ליצור קשר עם פניות ותלונות הציבור של משרד החינוך – בקישור הזה.

תקצירים של יצירות קלסיות וסיפורים מיתולוגיים / Overly Sarcastic Productions

בערוץ של Overly Sarcastic Productions יש מגוון של רשימות צפייה משובחות, אשר מוקדשת לתקצירים והסברים של כל מיני דברים שימושיים לתלמיד. כמו למשל:

בין היתר יש שם הסברים על בעל זבוב, 1984 ועוד.
אז… מי אמר בגרות בספרות ולא קיבל?

ואם אתם כבר שם, כדאי לכם לבדוק את הסרטונים שלה בהיסטוריה 🙂

תהנו וספרו לנו בתגובות אילו סרטונים אהבתם במיוחד!

 

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את ההיסטוריה של כל העולם – בקישור הזה

ואם במקום ללמוד אתם משחקים במחשב או בפלאפון כל הזמן, כדאי לכם לראות את ההסבר על הפרעת קשב ומשחקים – בקישור הזה

פניות ותלונות הציבור / משרד החינוך

האגף לפניות ותלונות הציבור וקו פתוח לתלמידים נותן מגוון שירותים שכדאי להכיר. הוא עוסק במתן מידע לציבור בנוגע להוראות, הנחיות ונהלים על פיהם פועלת מערכת החינוך. האגף מטפל בכל בקשה המופנית למוקד מכל גורם ומסייע לתלמידים ולעובדי ההוראה במימוש זכויותיהם.

לפרטים נוספים על האגף לפניות ותלונות הציבור באתר משרד החינוך – לחצו כאן.

 

קישורים שימושיים נוספים:

 


תמונה: By Roland Barrera CC BY-SA 4.0

איך זה מרגיש לקבל אבחנה של הפרעת קשב בגילאי הבגרות? / How to ADHD

המודעות להפרעת קשב הולכת ומתפתחת בשנים האחרונות. משום שבעבר לא הייתה מספיק מודעות הרבה מבוגרים עם הפרעת קשב לא אובחנו בילדותם. לעתים קרובות מבוגרים עם הפרעת קשב מפנים את עצמם לאבחון, לאחר שנתקלו בתיאור של הפרעת קשב וחשו הזדהות רבה. סיבה נפוצה נוספת לאבחון מבוגרים טמונה באופי הגנטי של הפרעת קשב. כלומר, מבוגרים רבים ניגשים לאבחון בעקבות אבחון של ילדיהם.

אחת התופעות השכיחות בקרב אנשים עם הפרעת קשב שקיבלו אבחנה בגיל מאוחר היא אבל על החיים שהיו יכולים להיות. לא כולם חווים את זה ומי שלא, הרוויח. למי שכן, זה יכול להיראות מוזר מאוד, משום שקשה להבין מדוע כשסוף סוף דברים מתחילים להשתפר העצב בא ומציף את ההוויה בצורה כל כך חזקה וכוללת. לכן חשוב מאוד לדעת שזהו תהליך טבעי, שיש לעבור אותו ולעבד אותו לפני שיהיה אפשר להמשיך הלאה ולבנות את החיים החדשים. אמנם חייבים לעבור את זה אבל מומלץ לא לבד. דברו עם אנשים שקרובים אליכם כמו חברים ומשפחה, הצטרפו לקהילת הפרעת קשב שלנו ובמקרה הצורך לא לחשוש לפנות לאנשי מקצוע כדי לקבל את התמיכה הרגשית ואת הכלים הנחוצים להתמודדות בריאה, חיובית ומקדמת. לפעמים צריך לבכות קצת על החלב שנשפך, להקל על המועקה שבפנים, לאזור כוחות, לקום, להביא את הסמרטוט או להיזכר במשהו אחר בדרך 😉

ג’סיקה אובחנה בגיל 12, לכן לצורך הכנת הסרטון הזה היא פנתה לעזרתו של Brett Thornhil שאובחן בגיל 43 כדי לשמוע על החוויה שלו. הוא מספר על התהליך במבט של 7 שנים לאחור ממרום גיל היובל שלו 🙂

הוא מדבר על חוויות רגשיות שליוו אותו לאורך השנים כמו תסמונת המתחזה והמאמצים העצומים הכרוכים בתפקוד היום יומי, על הבדידות של אנשים עם דפוסי חשיבה ייחודיים, על שלבי האבל האישיים שלו, על ההתמודדות עם התגובות של הסביבה ועל המסע שהוא עבר כדי ליצור לעצמו חיים חדשים לאור האבחנה והמודעות החדשה.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What it’s Like to be Diagnosed with ADHD as an Adult ותגידו לנו מה דעתכם בתגובות

אהבתם?

אם כן, כדאי לכם לראות גם את הסרטון של ריק גרין על הנושא – בקישור הזה

ואת הסרטון על איך זה מרגיש להיות סטודנטית עם הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Noemi Nuñez CC BY-SA 2.0

7 מאבקים יום יומיים של אנשים עם הפרעת קשב / BuzzFeedVideo

אם יש לכם הפרעת קשב, ייתכן מאוד שתזדהו עם המאבקים המוצגים בסרטון הזה. הוא מתאר מאבקים יום יומיים של אנשים עם הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון 7 Everyday Struggles Of People With ADHD וספרו לנו מה דעתם

אהבתם?

כדאי לכם לצפות גם בסרטון על איך לדעת אם יש לך הפרעת קשב? – בקישור הזה

ואת הסרטון על דברים שרק אנשים עם הפרעת קשב מבינים – בקישור הזה


תמונה: By Dominique Jacholke CC BY-SA 3.0

סימולטור להפרעת קשב / Aunghula

סרטון המדגים את החוויה של אנשים עם הפרעת קשב.

שימו לב, הפרעת קשב באה לידי ביטוי בדרכים שונות ולא כולם חווים את התסמינים בדיוק בדרך זו.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון ADD/ADHD Simulator וספרו לנו בתגובות אם אתם מזדהים.

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את ההסבר על כמה קשה זה יכול להיות – בקישור הזה

ולראות את ההבדל בין ילדות עם או בלי הפרעת קשב – בקישור הזה

איך זה מרגיש כשיש לך הפרעת קשב / ADHDVOICES

סרטון קצר שמסביר איך זה מרגיש להיות עם הפרעת קשב. הסרטון מדגיש שהפרעת קשב לא תמיד באה לידי ביטוי באותו האופן. בהתאם לכך מוצגות בו מספר דוגמאות לדרכי ביטוי שונות של הפרעת קשב.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון What’s it like to have ADHD? ותכתבו לנו בתגובות מה אתם חושבים.

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את הסרטון על החיים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואם אתם חושדים שאולי לבן הזוג שלכם יש הפרעת קשב, כדאי לכם לבדוק את הסרטון – בקישור הזה


תמונה: By Justin Mayo CC BY-SA 4.0

הפרעת קשב וניהול כעסים / How to ADHD

הפרעת קשב היא לא בעיה של מחסור בידע, אלא יותר בעיה של וויסות. הסרטון הזה עוסק במיוחד בוויסות של רגשות ובוויסות של ההתנהגות במצבים שבהם הרגשות לא מווסתים. הכוונה היא לאותם המצבים שבהם אתם יודעים שהתנהגות מסוימת לא ראויה, שאתם יודעים שיהיו לכך השלכות כואבות שעדיף להימנע מהן, אבל ממש ממש ממש הצליחו לעצבן אתכם היום ולא הצלחתם לעצור. אופס.

למה זה קורה?
כי אחד הדברים שנפגעים בהפרעת קשב היא האִינְהִיבִּיצְיָה או יכולת העַכָּבָה (כלומר, עיכוב תגובה).

האם יש משהו שאפשר לעשות בנידון?
כן! ובסרטון הזה ג’סיקה מראה לנו כמה דרכי התמודדות אפשריות שיכולות לעזור לכם.

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Anger and ADHD: How to Build up Your Brakes וכתבו לנו בתגובות מה דעתכם

אהבתם?

כדאי לכם לראות גם את הסרטון שלה על התמודדות עם התפרצויות  – בקישור הזה

ואת הסרטון על התמודדות עם תסכול – בקישור הזה


תמונה: By allen watkin CC BY-SA 2.0

חוק שוויון הזדמנויות

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נתקבל בכנסת ביום כ״ז בשבט התשנ״ח (23 בפברואר 1998). הוא נועד להגן על כבודם וחירותם של אנשים עם מוגבלות ולעגן את זכויותיהם להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה. החוק נועד לתת מענה הולם לצרכיו הייחודיים של כל אדם עם מוגבלות, באופן שיאפשר לו להגיע למיצוי מלא של יכולותיו ולחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד.

לקריאת נוסח החוק ב”ספר החוקים הפתוח” – לחצו כאן

 

מה זה אומר בפועל?

טוב… אם אתם כמוני, בטח השפה המשפטית של החוק לא ממש מדברת אליכם. לצורך העניין, אני ממליצה בחום על האתר “כל זכות”, שמשמש כמאגר מידע ידידותי למשתמש, בנוגע זכויות תושבי ישראל והדרך למימושן.

כדי שלא תלכו לעיבוד, הנה כמה קישורים שימושיים מתוך האתר:

  • להסברים כלליים אודות חוק שוויון הזדמנויות – לחצו כאן
  • להסברים על כל הדרכים למימוש זכויות של אנשים עם מוגבלויות – לחצו כאן
  • להסברים ממוקדים על הזכויות והשירותים של אנשים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב – לחצו כאן

 

מוסדות ושירותים שימושיים

חוק זה נחמד, אבל למרבה הצער לא תמיד הוא בא לידי ביטוי בפועל בשטח ובחיי היום יום.
אם אתם רוצים לקדם את הנושא עבורכם, עבור אנשים הקרובים ללבכם או למען החברה הישראלית – יש כמה גורמים שיכולים לסייע לכם לממש זכויות אלו, כל אחד בדרכו.

 

אם אתם מכירים קישורים נוספים שצריכים להיות כאן ולא מופיעים – כתבו לנו בתגובות כדי שנוכל להוסיף אותם כשירות לציבור 🙂

ובינתיים – בהצלחה לכולנו למען חברה נאורה ושוויונית יותר!

אמרו לי שאני כישרון מבוזבז…. / אינפקציה

מוקדש באהבה לכל הכישרונות המבוזבזים!

אנשי הקשב באשר הם שומעים את המילה פוטנציאל יותר מידי פעמים ובדרך כלל לא בהקשר של מימוש… מצד אחד זה נחמד שחושבים שיש לנו את היכולת והכישרון, אבל התזכורת המתמידה על בזבוזם יכולה להיות מאוד כואבת. אחת הסיבות המרכזיות לפער זה בין היכולת לביצוע היא הפגיעה בתפקודים ניהוליים, שעליה תוכלו ללמוד עוד – בקישור הזה.

הדרך למנוע או לפחות לצמצם ככל הניתן את הפגיעה במימוש הפוטנציאל היא כמובן איתור מוקדם ומתן מענה הולם מגיל צעיר. כדי לדעת כיצד יש לבצע אבחון של הפרעת קשב, תוכלו לקרוא את ההנחיות של משרד הבריאות – בקישור הזה. המענה המלא הוא רב תחומי ומותאם אישית. כלומר, לאחר האבחון יש לפנות לאנשי המקצוע הרלוונטיים בנוגע לאפשרויות טיפוליות. מידע נוסף על הנושא הזה תוכלו למצוא – בקישור הזה.

ובינתיים, לפחות נדע שאנחנו לא לבד ושיש עוד אנשים שמבזבזים את זמנם ואת הכישרון שלהם 🙂

נשמע טוב?

הפעילו את הסרטון והקשיבו לשיר Infectzia – X Rated אינפקציה – סרט של סקס

למילים של השיר – לחצו כאן.

אהבתם?

אם אתם במצב רוח טוב כדאי לכם לשמוע גם את השיר וכשבא לי של ציפי שביט – בקישור הזה

ואם אתם במצב רוח פחות טוב, כדאי לכם לשמוע את השיר Down של דוודי  – בקישור הזה


תמונה: By Fares Nimri CC BY-SA 4.0

שירבוט בשיעור חשבון – קווים מתפתלים / Vi Hart

קבלו את וי הארט המהוללת, בסרטון מפותל של שרבוטים בשיעור חשבון 🙂
אז אם אתם מחפשים דרך יצירתית להעביר את הזמן ורוצים גם ללמוד קצת מתמטיקה על הדרך – אתם במקום הנכון!

נשמע מעניין?

צפו בסרטון Doodling in Math Class: Squiggle Inception וכתבו לנו בתגובות אם אתם יודעים איך אומרים בעברית Squiggle.

אהבתם?

תבדקו גם את הסרטון על סדרות אינסופיות – בקישור הזה.

ואת הסרטון על סיכום חזותי – בקישור הזה.

איך לשחק את המשחק החברתי / How to ADHD

הקשיים החברתיים של אנשים עם הפרעת קשב לא תמיד נובעים מחוסר הבנה של הכללים החברתיים, במקרים רבים הקושי טמון דווקא ביכולת השימוש שלהם. כלומר, להוציא מהכוח אל הפועל את ההתנהגות הרצויה בזמן ובמקום ההולמים. ללא טיפול מתאים מצב זה יכול לפגוע בקשרים החברתיים באופן שעלול להוביל לפתוח של בעיות משניות. כלומר, ילד שלא עולה בידו להתחבב על עמיתיו ללימודים עלול להישאר בצד בחלק הולך וגדל של האינטראקציות החברתיות. כתוצאה מכך, דווקא הילדים שצריכים תרגול רב יותר לצורך רכישת המיומנויות החברתיות זוכים לפחות הזדמנויות להשתמש בהן ולתרגל אותן. כך הפער הולך וגדל.
ככל שמתעצם הפער מול בני הגיל, כך סביר יותר שיצטברו חוויות שליליות שיורידו את הביטחון העצמי ישמשו קרקע פוריה להתפתחות של בעיות רגשיות כמו חרדה חברתית וכו’. קשיים אלו עלולים להוביל להתנהגויות של הימנעות ובריחה שיתנו דחיפה נוספת לאותו מעגל שלילי שמעצים את עצמו….

האם יש אור בקצה המנהרה הזו?

תשמחו לשמוע שכן!

בסרטון הזה ג’סיקה מסבירה שכישורי חברתיים ניתנים לפיתוח ולמידה.
לא רק זאת, אלא שהיא גם מגדילה לעשות ומסבירה איך אפשר להשתפר במשחק החברתי 🙂

נשמע מעניין?

אז יאללה – צפו בסרטון ADHD and Friendships: How to Play the Social Game!, תיהנו והפיצו לכל עבר!

אהבתם?

כדאי לכם לצפות גם בסרטון 3 דרכים ליצור חברויות חדשות – בקישור הזה

ובסרטון על איך להיות פופולריים? – בקישור הזה


תמונה: By InPhonic Customer Service CC BY 2.0

התערבות חינוכית לקידום תלמידים עם לקויות למידה / רוקסנה ניימן וצוות גף ליקויי למידה

השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ”י) של משרד החינוך הוציא חוברת המציגה מודל להתארגנות בית ספרית, בקידום תלמידים עם לקויות למידה בחינוך העל יסודי. המודל מגדיר באופן אופרטיבי את השלבים העיקריים לקידומם של תלמידים עם ליקויי למידה, בנושאי איתור, התאמות בדרכי הוראה ולמידה ובדרכי הבחנות לאורך שנת הלימודים.

לקריאת החוברת המלאה – לחצו כאן.

חוברות ומסמכים נוספים של משרד החינוך:


תמונה: By Mimooh CC BY-SA 3.0

שירבוט בשיעור חשבון – סדרות אין סופיות / Vi Hart

קבלו את וי הארט המהוללת, שמציגה לנו שעשוע אין סופי לשיעור מתמטיקה שמרגיש אין סופי 😉

אם אתם כבר יושבים בשיעור חשבון, כדאי לפחות שתנצלו את הזמן ותלמדו משהו לא? ואם כבר אתכם לומדים אז למה לא לפתח את חוש היצירתיות שלכם?

נשמע מעניין?

אם בא לכם לגלות מה הקשר בין אין סוף לפילים, צפו בסרטון Doodling in Math Class: Infinity Elephants:

אהבתם?

כדאי לכם לבדוק גם את מחולל המבוכים – בקישור הזה.

ואת הסרטון על סיכום חזותי – בקישור הזה.


תמונה: By Aster_Tataricus.JPG: Pascalou petit derivative work: Nevit Dilmen (Aster_Tataricus.JPG) CC BY-SA 3.0

הפרעת קשב ומערכות יחסים / How to ADHD

לאנשים עם הפרעת קשב קשה לשמר את תשומת הלב לאורך זמן על דברים שלא מתגמלים את המוח על ההתמקדות בהם. הנטייה הזאת מיוחסת לפגיעה בתפקוד המוחי של המוליך העצבי דופמין. משום שהתגובה שלו לגירויים רגילים חלשה מאוד ביחס לאנשים ללא הפרעת קשב, לאנשים עם הפרעת קשב יש צורך בגירויים עוצמתיים יותר כדי שהפעילות שלו תהיה מספיק גבוהה כדי להיות אפקטיבית.

דברים שיכולים לעורר את הדופמין והעניין של אנשים עם הפרעת קשב:

  • תחומי עניין אישיים
  • אתגר
  • חידוש
  • “דד-ליין” מטורף

את הדברים האלו ניתן למצוא בקלות יחסית במערכת יחסים חדשה, אבל הם הולכים ודועכים עם הזמן. בשלב הזה המוח של אנשים עם הפרעת קשב מתחיל לחפש דרכים אחרות להעלות את רמת הדופמין שלו וזה יכול להיות בעייתי להמשך הזוגיות…..

רוצים לדעת מה אפשר לעשות בנידון?

צפו בסרטון ADHD and Relationships: Let’s Be Honest

אהבתם?

כדאי לכם לקרוא את המאמר על נשים עם הפרעת קשב – בקישור הזה

ואת הסרטון המשעשע שמסביר איך אפשר לדעת אם לבן הזוג שלך יש הפרעת קשב – בקישור הזה


תמונה: By Katarina Caspersen CC BY-SA 4.0

“משיקים” – אמנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות בלמידה / משרד החינוך

רוב התלמידים עם לקות הלמידה וקשיים בלמידה לומדים בכיתות רגילות. בהתחשב בכך, על המורה להיות מודע ובעל יכולת ללמדם ולקדמם במסגרת ההוראה השוטפת של הכיתה. אגף לקויות למידה והפרעות קשב במשרד החינוך פרסם חוברת מיוחד, העוסקת באמנות ההוראה בכיתות הכוללות תלמידים עם קשיים ועם לקויות בלמידה בהשקה לתחומי דעת. חוברת זו מציגה את תכנית “משיקים”, אשר עוסקת בתחום ההוראה והלמידה עבור תלמידים בעלי לקויות למידה הלומדים בכיתות רגילות. היא מזמנת מפגש בין מומחיות בתחום התוכן לבין המומחיות בתחום לקויות למידה.

לעיון בחוברת המלאה – לחצו כאן

 

חוברות ומסמכים נוספים של משרד החינוך:


תמונה: By Dmitri Lytov CC BY-SA 3.0

תפריט נגישות